לקט פריטים הקשורים בנכסי משפחת דיין בנהלל. חתומים בחתימות ידיהם של משה דיין, רות דיין ושמואל דיין. נהלל, 1945 ו-1968. 1. "חוזה חכירה חקלאי בין חברת קרן קימת לישראל בע"מ ירושלם (רשומה באנגליה) ובין מר משה דיין ואשתו מרת רות". נהלל, 23 במרץ 1945. חוברת מודפסת, ממולאת בכתב-יד, עם חתימות ידם של רות ומשה דיין בכל העמודים (חתימות מלאות בעמוד האחרון והיתר בראשי תיבות). 16 עמ', 30 ס"מ. 2. שטר משכנתא – הלוואה שניתנה לרות ומשה דיין מידי הוריה של רות, צבי בן יחיאל ורחל שורץ. 23 במרץ 1945. מודפס במכונת כתיבה, עם חתימות ידם של משה דיין ורות דיין בכל העמודים (שני עמודים עם חתימות מלאות והיתר בראשי תיבות). [5] דף, 33.5 ס"מ. 3. צוואת שמואל דיין, מודפסת במכונת כתיבה וחתומה בחתימת-ידו, 2 באוגוסט 1968 (דיין נפטר תשעה ימים לאחר מכן). 3 דף, 32.5 ס"מ. 4. מכתב הסבר מצורף לצוואה, מאת שמואל דיין לבנו משה. מודפס; חתום בכתב-ידו: "אבא". 2 באוגוסט 1968. דף, 28 ס"מ. מצב משתנה. מצב כללי טוב-בינוני. מצורפים תשעה מסמכים הקשורים למשק דיין בנהלל: ביטול חוזה החכירה של הבעלים הקודמים, שמואל הללי; קבלה רשמית מאת מושב נהלל עבור תשלומים מרות ומשה דיין; טופס עם רישום הוצאות והכנסות של המשק בשנתו הראשונה תחת ניהול משפחת דיין; ועוד. מקור: עזבון רות דיין.

שני מכתבים מאת רות ומשה דיין, ממוענים להוריה של רות, צבי ורחל שוורץ. לונדון, 1935. • מכתב מה-6.10.35. דף מקופל לשניים – שלושה וחצי עמודים בכתב-ידה ובחתימתה של רות דיין וחצי עמוד בכתב ידו ובחתימתו של משה דיין. רות כותבת להוריה על הדירה שמצאו בלונדון, אליה עברו זה מכבר לצורך לימודיו של משה, על קשיי הקליטה (" חבל שלא באנו בזמנכם היה יותר קל למצוא פרנסה "), ועל סיכוייה הנמוכים למצוא עבודה בהוראה (" הפרוספקטים די מזופתים מכרים אמנם יש לרוב אך שעורים אין "). היא מבקשת סיוע מאביה במציאת עבודה (" אני מאד רוצה שיסתדר כבר מה שהו (!)"), מדווחת על פגישותיהם התכופות עם דב הוז, על החלטתה להירשם לבית ספר למלאכות יד, על ישראלים ויהודים שונים בהם פגשה (" אני מפחדת שאני שונאת מאד את יהודי לונדון "), על ביקור בקברו של קארל מרקס, ועוד. משה מספר מעט על לונדון, ועל תוכניתו ללמוד אנגלית. [1] דף מקופל לשניים (ארבעה עמודים כתובים), 20 ס"מ. מצב טוב. סימני קיפול וקמטים קלים. כתמים קלים. מעט קרעים קלים בשוליים. • מכתב מה-12.10.1935. דף מקופל לשניים – כשני עמודים בכתב-ידו ובחתימתו של משה דיין וכעמוד בכתב-ידה ובחתימתה של רות דיין. משה כותב על מצב רוחו הירוד, על קשיי הקליטה בלונדון והקושי למצוא בה עבודה (" יש פה המון ארצישראלים יותר מכפי הצרך בשעורי עברית ולכן כל הקודם וכל המצליח – זוכה. מצליח פרושו לאו דוקא מורה טוב או ידען בעברית אלא פשוט בעל קשרים טובים ובעל פרוטקציות "), על לימודי הקדרות של רות, ובהמשך, על המלחמה האיטלקית-אתיופית – נאומים בהייד פארק והפגנות לאומניות נגד כניסת אנגליה למלחמה. רות מספרת על מעבר דירה, על עבודתה החדשה, על רכישת אופניים ועל תקוותיה להמשך. [1] דף מקופל לשניים (שלושה עמודים כתובים), 20 ס"מ. מצב טוב. סימני קיפול וקמטים קלים. כתמים קלים. מעט קרעים קלים בשוליים. רות ומשה דיין שהו בלונדון כשישה חודשים, ושבו לארץ ישראל בפברואר 1936. לדבריה של רות בספרה האוטוביוגרפי "ואולי", שהייתם התקצרה מפאת קשיי ההסתגלות של משה, געגועיו לארץ ישראל וההרעה הניכרת במצב הביטחוני, אשר חידדו עבורו את הצורך לחזור ארצה (לקריאה נוספת: "ואולי... סיפורה של רות דיין", ספריית מעריב, 1973, עמ' 31-40). מקור: עזבון רות דיין.

תצלום של רות ומשה דיין, מאת לו לאנדאואר, מודפס על גבי גלויה. עם הקדשה בכתב-יד, מרות ומשה (נהלל, 1935). בגב הגלויה, חותמת הצלמת לו לאנדאואר (Lou Landauer) והקדשה בכתב-ידה של רות דיין: "לסבתא לזכרון מרות ומשה. נהלל, תמוז תרצ"ה". ההקדשה נכתבה בסמוך לחתונתם של רות ומשה דיין, שנערכה בנהלל ב-12 ביולי 1935 (י"א בתמוז, תרצ"ה). 9X14 ס"מ בקירוב. מצב טוב. כתמים. בלאי וקמטים קלים בשוליים. חותמת הצלמת דהויה.

אוסף עשיר ומגוון של למעלה מאלף פריטים מעיזבון רות דיין – תצלומים, מכתבים, מסמכים, קטלוגים, דוגמיות אריגים ופריטים רבים נוספים, רובם נוגעים לענייני חברת "משכית". ישראל ומדינות אחרות, שנות ה-50 עד שנות ה-90 בקירוב. עברית ואנגלית (מעט פריטים בספרדית ובאיטלקית). האוסף כולל מאות מכתבים שנכתבו על ידי רות דיין או שנשלחו אליה (מרביתם עוסקים בנושאי חברת "משכית" ומקצתם בענייניה האישיים, ביניהם מכתבים מאת טדי קולק, יעקב דורי, גיורא יוספטל, מרים פיינמן ורבים אחרים); מאות תצלומים המתעדים את דיין ואת חברת "משכית"; מסמכים העוסקים בניהול חברת "משכית"; קטלוגים של מוצרי החברה; קלטת שמע מתצוגת אופנה של משכית; ועוד. בין הפריטים: • תצלומים של רות דיין ושל פריטי "משכית" (בשחור-לבן ובצבע); תצלומי אופנה; תצלומים מקבלות פנים ואירועים רשמיים. • מכתבים שקיבלה דיין מידידים, מכרים ושותפים עסקיים, ביניהם נאורה ורשבסקי (מעצבת הטקסטיל הראשית של "משכית"), מרים פיינמן (מנהלת מחלקת הנשים ב"בונדס"), טדי קולק, יעקב דורי, גיורא יוספטל, מכתב מעיריית חיפה (בחתימת אבא חושי) – מודפסים או כתובים בכתב יד; חתומים. • מכתבים עסקיים רבים הנוגעים לענייני "משכית", דו"חות פיננסיים שונים, ופרוטוקולים של ישיבות הנהלת החברה (משוכפלים בסטנסיל). • כתב מינוי להעסקת רות דיין במשרד העבודה (לניהול החברה הממשלתית "משכית"). • שלוש מחברות בכתב יד אשר נכתבו בדרום אמריקה, ובהן כתובות של אנשי קשר והערות מקצועיות שונות. • קובץ מסמכים מ"קרן בורדן לסיוע לנזקקים" – בקשות להלוואה מטעם אומני "משכית" לצורך רכישת כלי עבודה. • דוגמיות אריגי "משכית". • מספר שרטוטים טכניים, בעט ובעפרון, והוראות בכתב לאריגה בנול. • סליל שמע מגנטי 1/4 אינץ' עליו מוקלטת תצוגת אופנה של חברת משכית. • מסמכים אישיים רבים של דיין, בהם חוזים, תביעות ודוחות שונים; ועוד. • גזירי עיתון רבים העוסקים ברות דיין ובחברת "משכית". • ועוד. החברה הממשלתית "משכית" הוקמה בשנת 1954 במסגרת המחלקה להכשרות מקצועיות במשרד העבודה, ונוהלה על-ידי רות דיין מיום ההקמה ועד לשנת 1978, אז הופרטה; נסגרה ב-1994. החברה הוקמה לשם מתן תעסוקה לעולים חדשים, אשר עלו ארצה בגלי העלייה הגדולים של שנות ה-50, כדי לאפשר את היקלטותם והשתלבותם בישראל, ולסייע בשימור מלאכות יד מסורתיות שהביאו עמם מארצותיהם. ב"משכית" הועסקו גם ערבים פלסטינים ובדואים, ומלאכות יד פלסטיניות מסורתיות הוכנסו אף הן לקטלוג המוצרים של החברה. יושב הראש הראשון של החברה היה טדי קולק (אשר מכתב בחתימתו נמצא באוסף). תחת הובלתה הנמרצת של רות דיין ותודות לכישוריה ולקשריה, התרחבה "משכית" ובשיאה העסיקה מאות בעלי מלאכה מתחומים שונים ביישובים ברחבי הארץ, והציעה הכשרות מקצועיות במלאכות יד מגוונות. החברה החזיקה בשבע חנויות לממכר מוצריה, והפכה ל"מותג עיצוב ישראלי" מוכר בעולם, המשלב מסורות עתיקות יומין וקידמה עיצובית וטכנולוגית, שילוב שנתפס כמייצג נאמנה את רוחה של מדינת ישראל הצעירה – כפי ששאפה לראות את עצמה. מוצרי החברה – בגדים, אריגים, שטיחים, תכשיטים, רהיטים, כלי בית, בובות וחפצי נוי – שווקו בהצלחה בארץ ובחו"ל. הקו העיצובי הייחודי של המותג "משכית", אשר נוצר על-ידי מעצבים מקצועיים (הראשונה שבהם הייתה פיני לייטרסדורף) בהתבסס על מלאכות וטכניקות מסורתיות, היה לשם דבר ולאבן דרך בתולדות העיצוב הישראלי. הפריטים באוסף שלפנינו מתעדים את הקשרים הענפים שקשרה דיין עם פעילים חברתיים, יזמים, משקיעים, ופוליטיקאים ברחבי העולם, עמם עמדה בקשר הדוק לצורך שיווק מוצרי "משכית" והנחלת שיטות העבודה והארגון של החברה במקומות נוספים ברחבי העולם, בעיקר בדרום אמריקה ובאפריקה. לקריאה נוספת: "משכית – מארג מקומי", קטלוג התערוכה בהוצאת מוזיאון ארץ-ישראל בתל-אביב, 2003; "ואולי: סיפור של רות דיין", מאת רות דיין והלגה דדמן. סה"כ כ-1300 פריטים: כ-340 תצלומים; כ-840 פריטי נייר (מכתבים, מסמכים, פתקים, קבלות, דו"חות, ועוד – מודפסים, משוכפלים וכתובים בכתב יד), 3 מחברות בכתב-יד; דוגמיות אריגים; כ-20 קטלוגים של משכית וחברות אחרות; כ-120 גזירי עיתון; סליל הקלטה 1/4 אינץ' (כיתוב באנגלית על הקופסה בכתב יד "רות דיין, תצוגת אופנה של "משכית", 03/16/71") וקלטת שמע (קסטה) אחת. פריטי האוסף נתונים בתיקיות, קלסרים ואלבומים. גודל ומצב משתנים. מצב כללי טוב-בינוני. מקור: עזבון רות דיין.