ספר שאלות ותשובות מעיל צדקה, מאת רבי יונה לאנדסופר. פראג, [תקי"ז 1756].
עותק עם שוליים רחבים. העותק של הגאון רבי יחזקאל לנדא בעל "נודע ביהודה", עם הגהה בכתב-יד קדשו.
בתוך איור השער נכתב שמו (בכתב-ידו?): "יחזקאל לנדא Ezeckiel Landau ". בראש השער – רישום בעלות בכתב-יד בנו: "שייך לאדוני אבי מ"ו הגאון אמתי מו"ה יחזקאל הלוי לנדא נר"ו אב"ד ור"מ פה ק"ק פראג". בדף האחרון (דף פב/1) רישום נוסף, בכתיבה שונה: "שייך להרב המאור הגדול המפורסים מה"ו יחזקאל סגל לנדא אב"ד ור"מ דק"ק פראג". בדפי המגן רישומים נוספים רבים – בעברית ובגרמנית – המעידים שהספר היה שייך לרבי יחזקאל לנדא, רבה של פראג.
בדף לא/1 הגהה ארוכה ונאה בכתב-יד קדשו של ה"נודע ביהודה", המתייחסת לקטע מתשובה כז] העוסקת בעניין שיעור הגריס (ראה על כך להלן). ככל הנראה, הגהה זו לא נדפסה.
רבינו יחזקאל הלוי סגל לנדא (תע"ד-תקנ"ג), מגדולי עמודי ההוראה שבכל הדורות אשר כל בית ישראל נשען עליו. מגיל צעיר נודע כאחד מגדולי גאוני דורו. מגיל 13 עד גיל 30 דר בעיר ברודי, שהיתה אחד ממרכזי התורה הגדולים שבאותו הדור. בה היה הקלויז המפורסם של "נסיכי אדם, רבנים מופלגים, חכמי תעודה דקלויז רבתא, קדושי דק"ק בראד", שנודעו לתהילה בלימוד הנגלה והנסתר, בפירושי הש"ס ובפסקי הלכות, ובחיבורי הקבלה המפורסמים שיצאו מתחת ידם. בברודי כיהן כ-10 שנים כאב"ד באחד מארבעת בתי הדין שהיו בה. בתקופת מגוריו בברודי התיידד עם חכמי הקלויז המפורסמים, בהם רבי חיים צאנזיר ורבי גרשון מקיטוב (גיסו של הבעש"ט). בשנים ההן למד את כתבי האר"י בחברותא עם ר"ח צאנזיר, גדול יושבי ה"קלויז".
בשנת תק"ה בערך עבר לכהן ברבנות העיר יאמפלא (ימפולי Jampol), ובשנת תקי"ד (1754) עלה לכהן ברבנות העיר הגדולה פראג וגלילותיה. בשבתו בפראג הנהיג את נשיאותו ברמה, והתפרסם כאחד מגדולי מנהיגי הדור. בפראג הקים ישיבה גדולה שבה העמיד אלפי תלמידים, מהם רבים מגדולי אותו הדור (תלמידו הנודע רבי אלעזר פלקלס בעל "תשובה מאהבה", כותב עליו בהספדו: "העמיד כמה אלפים תלמידים בעולם, מהם כמה מאות מורי הוראות בישראל ויושבי כסאות למשפט"; עולת החודש השלישי, יז, דף פה ע"א). שאלות לאלפים נשלחו אליו ממקומות מרוחקים ביותר. כ-850 מתשובותיו נדפסו בספריו "נודע ביהודה". ספריו שנדפסו בחייו, "שו"ת נודע ביהודה – מהדורא קמא", וחידושי צל"ח על מסכתות פסחים וברכות, הוציאו לו שם עולם כבר בחייו [בספרו "נודע ביהודה" – מהדורא תניינא (שנדפס לאחר פטירתו, פראג, תקע"א) נדפסו תשובות ממנו לעשרות ומאות, על קושיות שנשלחו אליו ממחוזות שונים, על ספרו הראשון].
החיד"א בספרו "שם הגדולים" כותב על הספר "נודע ביהודה": "תשובותיו מיוסדות על אדני הפלפול והסברא חריפות ובקיאות, והרביץ תורה בישראל בספריו ותלמידיו... החכם בחכמתו יכיר מספריו כי רב הוא ומופלא מגדולי הדור, גאון עז תהלות ישראל וגדול כבודו...". ה"נודע ביהודה" כותב באחת מתשובותיו על אחד מחידושיו שחידש: "ולדעתי כיוונתי בזה דבר אמיתי בתורת משה" (אבן העזר, מהדורא תניינא, סימן כג, ב). על תשובה זו כותב בעל ה"חתם סופר" באחת מתשובותיו (ח"ב, אבה"ע, סימן צה): "ודבר אלקים בפיו, אמת".
מחבר הספר, רבי יונה לאנדסופר (תל"ח-תע"ג), מגדולי חכמי פראג בדור שלפני ה"נודע ביהודה". נפטר בדמי ימיו – בגיל 34. ספר השו"ת שלפנינו היה חיבורו הראשון שנדפס, לאחר פטירתו. בראש הספר – הסכמה ארוכה מאת ה"נודע ביהודה" וחכמי פראג, והסכמות נוספות. בצוואתו הזהיר רבי יונה שידפיסו את הספר בעילום שמו, ואכן שמו אינו מופיע בשער ובהקדמה, אך ה"נודע ביהודה" מגלה את שמו בהסכמתו: "ואף שהעלים המחבר מרוב ענוותנותו את שמו... ניכר לי שהוא חד מן חכמי הראשונים... ה"ה הרב הגאון המפורסים החסיד מוהר"ר יונה לאנד סופר...".
תשובה כז, עליה כתב ה"נודע ביהודה" את הגהתו בעותק שלפנינו, היא אחת מתשובותיו הנודעות של ה"מעיל צדקה", שהיה הראשון שחישב את גודל הגריס הנדרש להלכות נדה. בתשובה זו מופיעים כמה שרטוטים, ביניהם שרטוטים של גודל הגריס לפי חישובו של ה"מעיל צדקה" – בגודל אמיתי שניתן לסמוך עליו להלכה. שיטתו של ה"מעיל צדקה" בחישוב הגריס התקבלה על ידי רוב גדולי הפוסקים. החתם סופר כותב על כך: "וכמה טרחות ויגיעות יגעתי עד שבדקתי אחריו ומצאתי שיעורו נאמן". גם ה"נודע ביהודה" הסכים אתו הלכה למעשה, כפי שכתב בשמו תלמידו בעל ה"תשובה מאהבה" (חלק ג', סימן שסה). בסיום תשובתו (שם) כותב ה"תשובה מאהבה": "וכדאי הרב החסיד בעל מעיל צדקה לסמוך עליו אף שלא בשעת הדחק".
[6], פב דף. 26.5 ס"מ. שוליים רחבים. מצב טוב. כתמים. קרעים בדפי המגן ובמספר דפים נוספים. קרע משוקם בשוליים התחתונים של דף השער, ללא פגיעה בטקסט. נקב בשוליים העליונים של כל הדפים, ללא פגיעה בטקסט. חותמות. כריכת עור חדשה.