ספר סמיכת חכמים, חלק ראשון "ברכת ה'" - "הקדמת סמיכת חכמים", וחלק שני "קדושה וברכה", חידושים על מסכת ברכות, מאת הגאון המקובל רבי נפתלי הכהן כ"ץ, אב"ד פרנקפורט דמיין. פרנקפורט דמיין, [תס"ד-תס"ו 1704-1706]. מהדורה ראשונה.
שני שערים מאוירים בתחריט עץ מפואר. בדף שאחרי השער הראשון - שיר מודפס בצורת כוכב. שם הספר הכולל הוא "סמיכת חכמים", כאשר לחלק הראשון של ה"הקדמה" הארוכה בחכמת הקבלה ניתן בשער השם "ברכת יהו"ד" (ברכת ה'), ולחלק השני של החידושים על מסכת ברכות ניתן השם "קדושה וברכה".
חתימות עתיקות (פגומות) בדף השער הראשון. בדף לו/1 מהספירה הראשונה, חתימה נאה: "מענדל שטערן".
בדף כ/2 מספירת הדפים השנייה, הגהה למדנית ארוכה בכתב יד וחתימת הגאון האדר"ת, בה הוא משיג על דברי המחבר בחריפות רבה: "שרי לי'[ה] מר למחבר זצ"ל, דליתא לדבריו - דבכל הש"ס קיי"ל איפכא... ובמק"א הארכתי בישוב דבריו ואכ"מ. אליהו דוד ב"ה"ר"ב" תאומים". לפי צורת הכתב נראה שההגהה נכתבה בימי נעוריו (ראה צילומי כתבי-יד להשוואה; כתב-ידו של האדר"ת השתנה מאד במשך השנים - בימי נעוריו היתה כתיבתו תמה ועגולה, ולאחר שכהו עיניו בגיל צעיר הפכה כתיבתו לנוטה במיוחד וקשה לפענוח, והיא כתיבת-ידו האופיינית והמוכרת יותר).
הגאון רבי אליהו דוד רבינוביץ תאומים - האדר"ת (תר"ה-תרס"ה) אב"ד פוניבז', מיר וירושלים. נודע מילדותו באהבת הלימוד ובהתמדתו, בצדקותו ובמידותיו הנעלות. גאון מופלא, בקי וחריף, היודע את כל התורה כולה, ומחדש בה חידושים גאוניים. עודו רך בשנים כבר נתמנה לרבנות העיר פוניבז'. לאחר כעשרים שנה עבר לכהן ברבנות מיר, ומשם נקרא ע"י רבי שמואל סלנט, רבה הישיש של ירושלים, לעלות לכהן תחתיו ברבנות עיה"ק. כשנתיים וחצי לאחר שעלה לירושלים נפטר בשנת תרס"ה בגיל שישים, עוד בחיי הגר"ש סלנט [שנפטר בשנת תרס"ט קרוב לגיל מאה]. הותיר אחריו בכת"י למעלה ממאה חיבורים, שרובם לא נדפסו.
הספר נדפס בחיי המחבר - הגאון המקובל המפורסם רבי נפתלי כ"ץ (ת"י-תע"ט), מגדולי המקובלים הנודעים בארצות אשכנז, אב"ד אוסטראה, פוזנא ופרנקפורט דמיין. מנעוריו החל רבי נפתלי כ"ץ בהנהגתו הנוראה והקדושה ובהתמדתו המופלגת, עד כי למד את כל הש"ס בעל פה. מיד לאחר נישואיו נתמנה לראש ישיבת אוסטראה, ובהיותו כבן שלושים נתמנה לרבה של העיר אוסטראה וכל גליל אוקראינה. בשנת תמ"ט עבר לכהן כרבה של פוזנא. באותו הזמן, בהיותו רק כבן ארבעים, נתמנה לראש ומנהיג "ועד ארבע ארצות", תפקיד שהיה הסמכות התורנית העליונה בכל ארצות אשכנז ופולין. בשנת תס"ד נתמנה לרבה של העיר פרנקפורט דמיין, בירת לימוד התורה בגרמניה. לאחר השריפה הגדולה בפפד"מ בשנת תע"א, נאלץ לברוח מן העיר (עקב עלילה שהשריפה פרצה בשל עיסוקו בקבלה מעשית, השבעות וכתיבת קמיעות). לאחר נדודים שונים פנה לנסוע לארץ ישראל, אך כשהגיע לקושטא נחלה ונאסף שם אל עמיו. קברו בעיר קושטא מהווה עד היום מקום אליו מגיעים מרחבי העולם לתפילה ולישועה.
מסופר כי בעת שהגיע הבעש"ט לעיר קושטא, בדרכו לארץ ישראל, התגלה אליו רבי נפתלי כ"ץ בחלום הלילה, וגילה לו כי לא יזכה לעלות לארץ ישראל כשם שהוא לא זכה, ונסתלק בעיר קושטא - ומשום כך פנה הבעש"ט וחזר על עקבותיו לעירו מז'יבוז'.
עח; [1], קמ דף (חסר דף עט מהספירה הראשונה. שיבוש בסדר הדפים מה-מז מספירת הדפים הראשונה ודפים קלח-קלט מספירת הדפים השניה). 32 ס"מ. מצב בינוני. כתמים ובלאי. קרעים חסרים בדפים הראשונים ובמספר דפים נוספים, חלקם עם פגיעות בטקסט (כולל פגיעות במסגרת השער הראשון, פגיעות קלות בדף השער השני, ופגיעות בדף השני - בשיר בצורת הכוכב). הקרעים משוקמים במילוי והדבקת נייר (עם השלמות ושחזור בצילום של חלקים קטנים ממסגרות השערים המאויירות, וחלקים מהטקסט של השיר). סימני עש עם פגיעות בטקסט במספר דפים. חותמות ורישומים בכתב-יד. יתכן שמספר דפים הושלמו מעותק אחר. כריכה חדשה.