מכתב (כ-8 שורות) בכתב ידו וחתימתו של הגאון רבי חיים עוזר גרודז'נסקי. ווילנא, י"ד סיון תרפ"ג [1923].
המלצה על הגאון רבי אליהו גורדון, "אחד מרבני ווילנא", שכיהן ברבנות בפרבר שניפישוק "הקטנה", הנוסע לארה"ב: "...אמרתי להכירו במקום שאין מכירים אותו, כי אמנם זה ששה עשר שנה עובד עבודת הקודש על משמרתו, והוציא לאור עוד ספרי דרוש, ולבד תורתו והוראתו הנהו דרשן מפואר, וכמה שנים דרוש דרש במקהלות בביהכ"נ הגדולה דקהלתנו...". רבי חיים עוזר מבקש ממכיריו בארה"ב, "לקרב את הרה"ג הנ"ל בבואו שמה, בכל עניניו... לעזור על ידו לספחהו לעבודת הקודש ומשמרת רבנות...".
הגאון רבי חיים עוזר גרודז'נסקי (תרכ"ג-ת"ש), גדול דורו ורבן של כל בני הגולה. בנו של רבי דוד שלמה גרודז'נסקי אב"ד איביה. נודע מילדותו בגאונותו יוצאת הדופן. בגיל 11 נכנס ללמוד בישיבת וולוז'ין והיה מתלמידי הגר"ח מבריסק. בגיל 24 נתמנה לרב ומו"צ בווילנא, על מקום חותנו רבי אליהו אליעזר גרודננסקי מו"צ בווילנא, חתנו של רבי ישראל מסלנט. מגיל צעיר נשא רבי חיים עוזר בעול הציבור, ודעתו הכריעה במשך קרוב לחמישים שנה בכל השאלות הציבוריות שעלו על הפרק בכל תפוצות ישראל. עם כל טרדותיו הרבות בענייני ציבור עולמיים, עסק רבות בטובתם של יחידים, יתומים ואלמנות, והיה מטפל בהם ודואג לכל צרכיהם. רבי חיים עוזר התבטא על כך לעת זקנותו: "...בצעירותי חשבתי כי העיקר הוא לחדש חדושים ולהרבות בספרים. עכשיו אני מבין כי חיבורי ספרים הם כצעצועים מול עזרת אלמנות ויתומים" (הגאון רבי משה שמואל שפירא בהספדו על החזון איש, קובץ הבאר, גליון ו, עמ' 41).
מקבל ההמלצה - הגאון רבי אליהו גורדון (תרכ"ה-כסלו תרצ"ג), מצאצאי רבי אברהם אחי הגר"א מווילנא. למעלה מארבעים שנה ישב על כסא הרבנות במקומות שונים בליטא ובארצות הברית. כיהן ברבנות בעיירות ליטא, ואח"כ היה רב ומו"צ בווילנא בפרבר שניפישוק. בתקופת מלחמת העולם הראשונה כיהן כרב בבית הכנסת הגדול בווילנא. בשנת תרפ"ד הגיע לארה"ב וכיהן ברבנות בניו יורק. מחבר ספרי הלכה ודרוש רבים: "סדר אליהו" (על יורה דעה), "דברי אליהו", "דמעת העשוקים", "מערכות ישראל", "ישראל בעמים". ההסכמות שלפנינו נדפסו בספרו "ישראל בעמים" (ווילנא, תרע"ד) ובספרו "סדר אליהו" (וורשא, תרצ"ב).
[1] דף. נייר מכתבים רשמי. כ-13X21 ס"מ. מצב טוב-בינוני. קמטים וסימני קיפול. קרעים קלים בשולי הדף.

מכתב מעניין בכתב-ידו וחתימתו של הגאון רבי חיים הלוי סולובייצ'יק, עם "חותם בד"צ... בריסק דליטא". בריסק, טבת תרנ"ה [1895].
נשלח אל רבי אברהם דוד [שכפי הנראה שימש כרב או כמו"צ]. בדבריו מתפלא הגר"ח על הרב השואל, מדוע הוא לא סומך על עצמו לעשות כהוראתו: "הגיעני מכתבו ויפה הורה כדין וכהלכה, ואתפלא על מעכתר"ה שדעתו ישרה בהוראה ואינו עושה מעשה עד שמע [אזן], למה זה ירך לבבו אח"כ, ואברך בכ"ט וברכה... נאם חיים הלוי סאלאווייציק". בשולי המכתב מוסיף הגר"ח: "אל יתרעם מעכת"ר עלי שלא הארכתי בדברי הלכה, יען כי העת לא יתנני לזה".
מכתב זה שנכתב בראשית ימי כהונתו של הגר"ח כאב"ד בריסק, נכתב כולו בכתב-ידו, שלא כמו המכתבים מתקופה מאוחרת יותר, שנכתבו בדרך כלל ע"י סופריו ואנשי ביתו של הגר"ח מבריסק.
הגאון רבי חיים הלוי סולובייצ'יק אב"ד בריסק (תרי"ג-תרע"ח), מגדולי גאוני ליטא וממנהיגי דורו. אבי שיטת ההבנה והלמדנות של עולם הישיבות בליטא. בנו של הגאון רבי יוסף דוב סולובייצ'יק בעל "בית הלוי" וחתן רבי רפאל שפירא ראש ישיבת וולוז'ין חתן הנצי"ב. לאחר נשואיו החל לכהן כראש ישיבה שלישי בישיבת וולוז'ין. עם סגירת הישיבה עבר לכהן כרב בבריסק על מקום אביו שנפטר בשנת תרנ"ד, והמשיך בהרבצת תורה לקבוצה קטנה של תלמידים מובחרים שהתקבצו לקבל תורה מפיו. ממקימי "אגודת ישראל". פעל רבות בענייני חסד ועניני ציבור, ועם זאת לא פסקה מחשבתו מללמוד ולחדש בדברי תורה. מקבץ קטן מחידושי תורתו נדפס כעשרים שנה לאחר פטירתו בספר "חידושי רבינו חיים הלוי" על הרמב"ם, שנדפס ע"י בנו הגרי"ז סולובייצ'יק אב"ד בריסק (בריסק, תרצ"ו - בהקדמת בני המחבר הם כותבים, כי ספרו זה נכתב במשך שנים רבות ועבר בירור אחר בירור "עד מאה פעמים"). חידושי תורה רבים נפוצו בשמו "מפי השמועה" ברחבי ישיבות ליטא, והועתקו ע"י כותבים רבים, איש מפי איש, מהם הודפסו "חידושי הגר"ח" במהדורת סטנסיל.
[1] דף. כ-13X22 ס"מ. מצב בינוני. פגעי בלאי קשים, עם פגיעות קלות בטקסט, משוקמים במילוי נייר מקצועי.
מעבר לדף, רישומי חידושי תורה בדיני טריפות [כנראה בכתב-ידו של רבי אברהם דוד מקבל המכתב - לכתב-יד דומה ראה: קטלוג קדם, מכירה 65 פריט 265].

מכתב בחתימת הגאון רבי "שמעון יהודא הכהן שקאפ" ראש ישיבת גרודנה. הורדנה (גרודנה), אלול תרצ"ח [1938].
נשלח לאנגליה, אל הגאון רבי ישראל זינובר. נכתב במכונת כתיבה, וחתום בכתב-ידו: "שמעון יהודא הכהן שקאפ". בקשת עזרה להצלת הישיבה במצבה הכלכלי הקשה. רבי שמעון מבקש שיערכו מגבית מיוחדת בראש השנה ויום כיפור, ומסיים בברכת שנה טובה וברכת כהנים "המשולשת" [הכוללת שלשה פסוקי ברכה הכתובים בתורה]: "...יעשו נא בימים הנוראים תעמולה מיוחדת לטובת ישיבתנו הקדושה, למען הקל מעט את לחצנו ודחקנו, ולמען הביא ה' עליו ועל כל הנלוים אליו ברכת 'אשר יקים', מלבד ברכתנו הפרטית של 'ברכת כהן המשלשת' ואִחולָה של שנה טובה ומתוקה...".
הגאון רבי שמעון יהודה הכהן שקופּ (תר"כ-חשון ת"ש), תלמיד רבי חיים סולובייצ'יק בישיבת וולוז'ין, שהדריכו בדרכי העיון העמוק. בגיל 24 התמנה לר"מ בישיבת טעלז [שייסד דודו הגאון רבי אליעזר גורדון], ובה הנחיל לרבים את שיטת העיון החדשה שלו - השיטה שכבשה את עולם התורה עד ימינו. מתלמידיו הנודעים באותה תקופה היה רבי אלחנן ווסרמן. בשנת תר"פ נקרא לעמוד בראשות ישיבת "שער התורה" בגרודנה. חיבוריו: "שערי יושר" "מערכת הקנינים" ו"חידושי רבי שמעון יהודה הכהן".
[1] דף, נייר מכתבים רשמי. 28.5 ס"מ. מצב טוב. סימני קיפול, עם מעט בלאי וקרעים קלים.

מכתב בכתב-ידו וחתימתו של הגאון הנודע רבי מאיר דן פלוצקי בעל "כלי חמדה". לונדון, "יום ג' י' למב"י" [כ"ה ניסן תרפ"א 1921].
נשלח אל הגאון רבי צבי הירש פרבר, מרבני לונדון, בבקשה לתאם ביקור: "הנני בזה לבקשו מאוד אם ירשוהו העת לבוא לבקרינו ביום מחר בבוקר, כי יש לי לדבר עמו דברים נחוצים... והנני מניח הדבר לבחירתו. ידידו נאמנו - מאיר דן רפאל ברח"י ז"ל" [בן רבי חיים יצחק זכרונו לברכה].
הגאון הנודע רבי מאיר דן פלוצקי (תרכ"ו-תרפ"ח), מחשובי רבני פולין בראשית המאה ה-20. ממייסדי אגודת ישראל בפולין וחבר מועצת גדולי התורה. מגאוניה החריפים של פולין. תלמיד רבי חיים אלעזר ואקס בעל "נפש חיה", ורבי יהושע מקוטנא בעל "ישועות מלכו", ותלמיד מובהק לאדמו"ר ה"אבני נזר" מסוכטשוב, עליו כותב רבי מאיר דן בהקדמה לספרו "חמדת ישראל" (פיטרקוב תרס"ג): "אשר האיר עיני בדרך לימוד התוה"ק והתחלתי לטעום אצלו נועם מתיקות תוה"ק". בהסכמתו לספר זה כתב עליו רבו ה"אבני נזר" - שהוא "יגע בתורה וזה העיקר", והגר"ח סולובייצ'יק כתב עליו בהסכמותיו: "גדול הוא מאוד בתורה בחריפות ובקיאות ובסברא", ו"גדול האיש בתורה ויראה". רבי מאיר דן נמנה על חסידי גור, והסתופף כל ימיו בצילם של ה"שפת אמת" וה"אמרי אמת". ספרו "כלי חמדה" על התורה התחבב מאד אצל גאוני פולין. בשנת תרנ"א נתמנה לרבה של דווארט, ובשנת תרע"ח התמנה לרבה של אוסטרוב. השתתף במסע המפורסם של גדולי הרבנים לארה"ב בחורף שנת תרפ"ד, יחד עם ה"דבר אברהם" אב"ד קובנא, רבי משה מרדכי עפשטיין והראי"ה קוק.
גלויית דואר קטנה. 9X11.5 ס"מ. מצב טוב.
חותמות דואר מה-3 במאי 1921 (כ"ה ניסן). לפי הידוע, באביב תרפ"א שהה רבי מאיר דן באנגליה ובבלגיה, ומאנטוורפן נסע לארה"ב באניה שהגיעה לחופי ניו יורק בכ"ט באייר תרפ"א (ראה חומר מצורף).

מכתב בחתימת הגאון רבי אהרן קוטלר. קלצק, אב תפר"ח [תרפ"ח 1928].
פניה לקהילת הלסינגפורס (הלסינקי, בירת פינלנד) - בקשה לעזרה בהקמת בניין הישיבה: "...בקשתנו היא שתתנו ידכם לבנין המשכן ללוחות העדות, בכדי שיוכלו התלמידים למצוא מנוחתם הדרושה...".
נייר מכתבים רשמי של הישיבה "מתיבתא רבתא 'עץ חיים' דסלוצק שנעתקה לקלצק". כתיבת ידי סופר וחתימת ידו של ראש הישיבה - רבי אהרן קוטלר (עם חותמות הישיבה).
הגאון רבי אהרן קוטלר (תרנ"ב-תשכ"ג), מתלמידי ה"סבא מסלבודקה" ומה"עילויים" המפורסמים בעולם הישיבות [עוד בהיותו בחור התבטא עליו ה"אור שמח", כי הוא עתיד להיות רבי עקיבא איגר של הדור הבא]. חתנו של הגאון רבי איסר זלמן מלצר. כיהן כר"מ וראש ישיבה בישיבת סלוצק, ולאחר מלחמת העולם הראשונה הקים את הישיבה בעיר קלצק בפולין. היה מראשי הישיבות המקורבים לרבי חיים עוזר ול"חפץ חיים". ממייסדי "ועד הישיבות" וחבר "מועצת גדולי התורה" בליטא. בתקופת השואה הגיע לארה"ב, והקים את הישיבה הגדולה בעיירה לייקווד שבניו-גרז'י (ישיבה ששינתה את פני עולם הישיבות בארה"ב, והעבירה את הלהט והמסירות המוחלטת ללימוד התורה, כדרך ישיבות ליטא). מראשי מועצת גדולי התורה בארה"ב ו"מרכז החינוך העצמאי בא"י".
[1] דף. נייר מכתבים רשמי. 28 ס"מ. מצב טוב. חותמת ארכיון. נקבי תיוק, עם פגיעות קלות בטקסט.