ספר שערי היחוד והאמונה, ביאור על "שער היחוד והאמונה" שבספר התניא, מאת רבי אהרן הלוי סגל הורוויץ מסטרשלה "האחד המיוחד שבתלמידי רבינו הגדול... מו"ה שניאור זלמן [מלאדי] נ"ע אשר יצק מים על ידו שלושים שנה ולא זז מחבבו עד שגילה לו כל תעלומות חכמה וכל רז לא אניס ליה וכל דמיטמרן איתגליין ליה". שקלוב, [תק"פ 1820]. מהדורה ראשונה.
בראש הספר הקדמה חשובה מאת המחבר, שהיא אבן יסוד למבררי מקחו ותורתו של הרב מלאדי ובית מדרשו.‎ בהקדמה כותב המחבר שספרו זה הוא ביאור, הרחבה והשלמה של היסודות שכתב רבו, בעל התניא, בפרקי "שער היחוד והאמונה" בספרו "ליקוטי אמרים - תניא". בספר זה מבאר המחבר באריכות גדולה את כתבי האר"י לאור יסודותיו של רבו הגדול.
האדמו"ר רבי אהרן הלוי סגל הורוויץ (תקכ"ו?-תקפ"ט), מקובל אלוקי וקדוש עליון, גאון ועמקן. גדול תלמידיו ומקורביו של האדמו"ר הזקן בעל התניא. מאז היותו כבן 17 לא מש מאהלו של רבו, והיה לאיש סודו ויד ימינו. ברוב שנות הנהגת רבו היה ידיד נפש של בן האדמו"ר, רבי דוב בער, האדמו"ר האמצעי מליובאוויטש. שניהם יחד הדריכו בעבודת ה' את הצעירים שהגיעו לחצרו של האדמו"ר הזקן, ושניהם יחד כתבו אגרות לחסידים בענייני עבודת ה'. כשעבר האדמו"ר הזקן להתגורר בלאדי בשנת תקס"ב, עקר גם הוא את דירתו לשם, כדי להיות סמוך לרבו. בערך בשנת תקס"ט חל פירוד בינו לבין האדמו"ר האמצעי מסיבות שונות, כמו"כ חל ריחוק מסוים בינו לבין רבו בעל התניא, שמחמתו עקר את דירתו מלאדי לעיירת מולדתו אשווע. רבו הצטער מאד על עזיבתו, ואמר: נעקרה אחת מעיני. לאחר פטירת האדמו"ר הזקן בשנת תקע"ג, פרצה מחלוקת קשה בינו לבין האדמו"ר האמצעי, על מורשתו הרוחנית של האדמו"ר הזקן, פולמוס עיוני בסוגיות עמוקות בענייני עבודת ה' ע"פ דרך חסידות חב"ד. אגרות קונטרסים וספרים נכתבו ונדפסו משני הצדדים, בהם כל אחד הראה פנים לשיטתו ודרכו, וביקר את השיטה שמנגד. כך נפתחו שתי חצרות שהמשיכו את דרכו של בעל התניא. רבי אהרן כיהן כאדמו"ר בסטרשלה, בעוד שהאדמו"ר האמצעי כיהן כאדמו"ר בליובאוויטש. כמה מגדולי תלמידיו של בעל התניא קבלו את דרכו של רבי אהרן, בראשם רבי אברהם שיינעס, חתנו של האדמו"ר הזקן. בשנת תק"פ הדפיס רבי אהרן בשקלוב את חיבורו הראשון, הספר שלפנינו "שערי היחוד והאמונה", ובשנת תקפ"א הדפיס את חיבורו השני "שערי עבודה". לאחר פטירתו נדפסו ספריו "עבודת הלוי" על התורה והמועדים, ובהם גם תשובותיו בהלכה.
מלבד המהדורות הראשונות, לא נדפסו ספריו בשנית במשך שנים רבות, ועל כן נחשבים כנדירים.
עותק פגום. [18], ד, ד, ט-נו, ס, נב, מד, [2], כח, [4] דף. ספירת דפים משובשת. נייר תכלכל. 15.5 ס"מ. מצב בינוני-גרוע. כתמים ובלאי. כתמים כהים בחלק מהדפים. פגעי עש קשים במרבית הדפים, עם פגיעות רבות בטקסט (כל דפי הספר עברו שיקום). כריכת עור חדשה.
סטפנסקי חסידות, מס' 582.

ספר תורה אור, מאמרי חסידות על חומשים בראשית ושמות, חנוכה ופורים, מאת רבי שניאור זלמן מלאדי - האדמו"ר הזקן בעל התניא. קאפוסט, תקצ"ז 1836. מהדורה ראשונה.
הספר נכתב מפיו של בעל התניא על ידי אחיו רבי יהודה ליב מיאנאוויטש (המהרי"ל), בעל "שארית יהודה", וסודר ונערך לדפוס על ידי נכדו-תלמידו האדמו"ר ה"צמח צדק" מליובאוויטש רבי מנחם מנדל שניאורסון (תקמ"ט-תרכ"ו). כשעסק ה"צמח צדק" בעריכת והגהת הספר "תורה אור", לא עסק בשום עניין אחר, ואף לא השיב תשובות בהלכה בכתב ובעל פה, מגודל הטרדה והאחריות שהיו לו בהגהת ועריכת כתבי זקנו בעל התניא. כאשר יצא הספר מבית הדפוס כתב ה"צמח צדק" אגרת לחסידיו על חשיבות הספר "תורה אור", ש"כל דבריו כגחלי אש להלהיב הלבבות ולקרבן לאביהן שבשמים, ולהמשיכן על אפיקי מים חיים התורה והמצוה" (אגרות קודש מאת כ"ק אדמו"ר ה"צמח צדק", מהדורת ברוקלין תשע"ג, עמ' מא-מג).
[2], ב-קסז דף. חסר [1] דף אחרון של לוח הטעות. שני שערים. מספר מילים בשני השערים בדיו אדומה. 20 ס"מ. מצב בינוני-טוב. כתמים, בהם כתמים כהים רבים. קרעים חסרים גדולים בשני דפי השער, עם פגיעות בטקסט, משוקמים במילוי נייר והשלמות בצילום. קרעים חסרים בדפים ספורים, עם פגיעות בטקסט, משוקמים בהדבקות נייר. סימני עש, משוקמים בחלקם במילוי נייר. הדבקות נייר לחיזוק בשולי דפי השער. רישומים בכתב-יד. כריכת עור חדשה.
סטפנסקי חסידות, מס' 610.
הספר שלפנינו הוא מהספרים האחרונים שנדפסו ברוסיה טרם סגירתם של כל בתי הדפוס היהודיים בשנת תקצ"ז בעקבות הלשנת המשכילים. מאז ואילך הורשו להתקיים רק שני בתי דפוס, בווילנא ובז'יטומיר, שעמדו תחת פיקוח חמור של השלטון הרוסי. רק בשנת תר"ח נדפס בז'יטומיר חלקו השני של הספר, על חומשים ויקרא-דברים, במתכונת אחרת בשם "לקוטי תורה".

שלחן ערוך הרב, מאת האדמו"ר הזקן רבי שניאור זלמן מלאדי - בעל התניא. [סדילקוב, תקפ"ו 1826]. ששה חלקים בששה כרכים. המילה "בקאפוסט" הובלטה בדפי השער. המהדורה היחידה בה מופיעה הסכמת רבי מרדכי מטשרנוביל.
המהדורה שלפנינו נדפסה דף על דף ושורה על שורה, בקירוב, על פי המהדורה הראשונה (תקע"ד-תקע"ו). במהדורה שלפנינו נדפסו לראשונה סימנים קעה-קעו מהלכות ברכות הנהנין.
במהדורה שלפנינו ישנם שינויים מהמהדורה הראשונה: א. ה"מהדורה בתרא" של ארבעת הסימנים הראשונים, והפתיחה שלפניהם, נדפסו לאחר ה"מהדורה קמא" שלהם, ולא לפניהם כפי שנעשה במהדורות הקודמות. ב. ההקדמה המפורסמת של שלשת בני המחבר: הרה"ק רבי דוב בער - האדמו"ר האמצעי מליובאוויטש, הרה"ק רבי חיים אברהם ור' משה, שנדפסה במהדורה הראשונה בתחילת הכרך של הלכות פסח (שקלוב תקע"ד), נדפסה במהדורה שלפנינו פעמיים, בתחילת כרך א ובתחילת כרך ג, אך בהשמטת כמה קטעים, ובהשמטת חתימת שמו של הבן השלישי ר' משה (ההקדמה נדפסה במתכונת המהדורה שלפנינו בכל המהדורות שנדפסו אחריה, עד שתוקן הדבר במהדורות החדשות של ימינו).
כרכי המהדורה הראשונה נדפסו בשנים תקע"ד-תקע"ו בשקלוב ובקאפוסט שברייסין (רוסיה הלבנה - בלארוס). מאז עברו כעשר שנים עד הדפסת המהדורה השניה שלפנינו, שנדפסה בסדילקוב שבאוקראינה. המגיד הרה"ק רבי מרדכי מטשרנוביל, מחותנו של המחבר בעל התניא, מספר בהסכמתו הנלהבת למהדורה שלפנינו (שנדפסה בכרך השלישי והרביעי), על הביקוש למהדורה זו בקרב החסידים באוקראינה, שלא הגיעו לידיהם כל חלקי החיבור שנדפסו ברייסין: "בא אלי הרבני המופלא [המו"ל]... לומר שרוצה לרוות צמאון עם קדוש בני ישראל אשר בערה בם תבערת והתלקח[ו]ת שלהבת יה בחשיקה וחפיצה שיפוצו מעיינות חכמת פסקי ההלכות ויסודו אמת לאמיתם של השלחן ערוך מהרב הגאון הגדול איש אלקים החסיד המפורסם אור ישראל בוצינא קדישא ע"ה פ"ה [=עמוד הימני פטיש החזק] מו"ה שניאור זלמן מק"ק לאדי... כי גם אני בשלהובותא דנורא דלבא התלקחתי מזמן זמנים, ואמרתי מתי יבא לידי איש אשר ידבנו לבו להאיר אור חדש וקדוש הזה בעולם, ובפרט במדינתינו [אוקראינה] שלא זכינו להיות בידינו כל השלחן ערוך שלו כולם כאחד יחד, מחמת שאורחי רחיקא מדינתינו ממדינתו [רייסין] שנדפסו שם זה כבר שנים כבירים, וטרם בואו לכאן למדינתינו, כל אחד אשר יגיענו בכפו יבלענו, וכל חיך הטועמו אומר לי הוא...".
על המהדורה שלפנינו, ועל המדפיס ובית הדפוס שהדפיסו מהדורה זו, ראה בקבצי "היכל הבעש"ט", לז ולט.
שישה כרכים: כרך ראשון: [4], קצג, קצז-ר, קפא-קפח, רט-שיט דף. כרך שני: [1], רנו, רסא-שעז דף. כרך שלישי: [4], קיז, קכ-קפ, קפה-קצב, קפט-רנב, ריג-רך, רסא-רסח דף. חסרים שני דפים: קיח-קיט. כרך רביעי: [2], כט, לג-רמח דף. חסר דף אחרון. כרך חמישי: [1], רכו, רכט-רנד, רנז-רפח דף. כרך שישי: [1], נו דף. חסרים עשרה דפים אחרונים. 17.5-19 ס"מ. נייר כחלחל. מצב כללי טוב-בינוני. כתמים (בהם כתמי ועקבות רטיבות). קרעים חסרים עם פגיעות בטקסט במספר דפים. קרעים חסרים בדף השער של החלק הראשון, עם פגיעה בטקסט ובמסגרת השער. בדף השער של החלק הרביעי ובדף שאחריו קרעים חסרים גדולים עם פגיעה במסגרת השער ובטקסט. חלק מן הקרעים משוקמים במילוי והדבקות נייר. סימני עש במספר דפים (רובם קלים). חותמות. כריכות חדשות.
סטפנסקי חסידות, מס' 565-570; מונדשיין, ספרי ההלכה של אדמו"ר הזקן, ביבליוגרפיה, ב, עמ' 40-55.

שולחן ערוך הרב, מאת האדמו"ר הזקן רבי שניאור זלמן מלאדי - בעל התניא. ז'יטומיר, תרי"ח-תרי"ט 1857-1859. דפוס רבי חנינא ליפא ורבי יהושע העשיל שפירא, נכדי הרב מסלאוויטא. ששה כרכים.
מהדורה זו נדפסה על פי מהדורת ז'יטומיר תרט"ז (למעט ההקדמות וההסכמות שנדפסו בסדר שונה).
ששה כרכים. כרך ראשון: [7], ה-קכד, קכט-קסג דף. חסרים 6 דפים אחרונים: קסד-קסט. כרך שני: [2], רלג דף. חסרים 8 דפים: דף השער הראשון ודפים רלד-רמ. כרך שלישי: [1], רכד דף. חסרים שני דפי השער ודף אחרון. כרך רביעי: [2], קלא דף. כרך חמישי: [1], קלג-קסז דף. כרך שישי: [1], ב-מב דף. בכרכים א-ד מופיעים שני שערים. חלק מהאותיות בדפי השער הראשונים בדיו אדומה. 20-21 ס"מ בקירוב. חלק מן הדפים כהים. מצב משתנה בין הכרכים, מצב כללי טוב-בינוני. כתמים, בהם כתמי רטיבות. בלאי בחלק מהדפים. קרעים חסרים, עם פגיעות בטקסט במספר דפים (כולל בחלק מדפי השער). בדפים הראשונים של הכרך השלישי בלאי רב וקרעים חסרים, עם פגיעות בטקסט, משוקמים בחלקם בהדבקות נייר. סימני עש, עם פגיעות קלות בטקסט במספר דפים. חיתוך דפים על גבול הטקסט, עם פגיעות קלות בטקסט בדפים בודדים. חותמות ורישומים בכתב-יד. כריכות חדשות.
מונדשיין, ספרי ההלכה של אדמו"ר הזקן, ביבליוגרפיה, עמ' 98-100.
חלק ג' של מהדורה זו, לא נרשם במפעל הביבליוגרפיה ולא נרשם ע"י מונדשיין, ואיננו מופיע בקטלוג הספריה הלאומית.

שולחן ערוך הרב, מאת האדמו"ר הזקן רבי שניאור זלמן מלאדי. ז'יטומיר, תרכ"ט 1869. ששה חלקים בארבעה כרכים.
מהדורה זו נדפסה על פי מהדורת ז'יטומיר תרכ"ב, ובשערי הספרים מופיעים שמות המדפיסים: ר' אברהם שלום שאדאוו או ר' יצחק משה באקשט.
כרך ראשון: [6], ה-קכה, קל-קסא, קסא-קסח דף. חסר דף השער הראשון. כרך שני: [3], רלט דף. כרך שלישי: [3], קלג, קכז-קלד, קמג-קנח, קסא-רכז דף. כרך רביעי: [2], רב דף.
19.5-20.5 ס"מ. חלק מהדפים כהים (רבים מהם כהו מאוד באזור הטקסט). מצב משתנה בין הכרכים, בינוני עד בינוני-טוב. כתמים, בהם כתמי ועקבות רטיבות. כתמי דיו כהים בכרך השלישי. בלאי בחלק מהדפים בכרך הראשון. קרעים חסרים, עם פגיעות בטקסט במספר דפים, ופגיעה במסגרת השער של הכרך השני. סימני עש, עם פגיעות בטקסט ופגיעות בחלק מדפי השער (בכרך הראשון והשני סימני עש רבים). חיתוך דפים על גבול הטקסט במספר מקומות, עם פגיעה בטקסט במספר דפים ופגיעה קלה במסגרת השער של הכרך השלישי. רישומים בכתב-יד וחותמות. כריכות חדשות.
מונדשיין, ספרי ההלכה של אדמו"ר הזקן, ביבליוגרפיה, עמ' 114-116.
כרך ג' שלפנינו לא נרשם במפעל הביבליוגרפיה ואינו נמצא בספריה הלאומית.