דף בודד, מעוטר, עם פיוט לערב שבת. איראן, טבת תרע"ב [1911/1912]. הכותב: דוד ששון בן ניסן.
דיו, עפרון וצבע על נייר.
דף בודד בכתב יד, עם הפיוט "ברוך בא בשם ה'" (להרב ששון מרדכי משה ז"ל), הנאמר בערב שבת, כפי מנהג יהודי בבל. הדף מחולק לשתי עמודות: בעמודה הימנית מופיעה הכותרת "זה השירה של שבת קדש" בתוך קשתות-פרסה מחודדות ובתחתית העמודה השמאלית חתימת הכותב: "אני הצעיר הכותב דוד ששון בן המ' ניסן לכבוד... הבחור משה בן אדוניא... נכתאב חדש טבת שנת התרע"ב..." ותחתיה איור סכמתי של שתי ציפורים וביניהן פרח. מסגרת בגוון כתום-חום מקיפה את הדף.
חלק ממילות הפיוט נכתבו עם הוספות של אותיות שונות, בעיקר אימות קריאה, כפי שהן מבוטאות על-פה (למשל: "טאהור" במקום "טהור", "ליכא" במקום "לך", "לשמיכא" במקום "לשמך").
26.5X21 ס"מ. מצב טוב. מעט כתמים וקרעים.
נרכש בבוכרה בספטמבר 2005.

"יד" לספר תורה. איראן (איספהאן) או קהילות הפרסים בירושלים, תרפ"ה [1925].
כסף יצוק וחקוק.
"יד" שטוחה עם ידית ארוכה ובה מפרק אחד. כף יד שטוחה עם אצבעות פשוטות (חמסה). כתובת הקדשה: "סלטנת אסתואר-באבל", "ו' אב תרפ"ה". משני צדי כף היד חקוקה הכתובת "קודש לה'".
אורך: 30 ס"מ.

שתי "ידיים" לספר תורה. איראן או קהילות הפרסים בירושלים, [המחצית הראשונה של המאה ה-20].
כסף יצוק וחקוק.
1. [איראן-כורדיסטן]. חלקה העליון של הידית מרובע, עם טבעת בקצה, וחלקה התחתון גלילי. כף יד שטוחה עם אצבעות פשוטות ואמה ארוכה (חמסה), עם חפת בבסיסה. כתובת הקדשה: "שמחה בת מלכה". אורך: 27.5 ס"מ.
2. [איראן-עיראק]. חלקה העליון של הידית גלילי, עם טבעת בקצה, וחלקה התחתון שטוח. כף יד שטוחה עם אצבעות פשוטות (חמסה). כתובת הקדשה: "על נשמת המ' ראובן בן חי". אורך: 31 ס"מ.

זוג "כתרים" ("רימונים") לספר תורה. יהודי ההרים (הקווקז – אזרבייג'ן? דאגסטן?), [המאה ה-19].
כסף יצוק וחקוק.
"כתרים" בעלי גוף כדורי שמעליו חוליה גלילית ועיטור כדורי נוסף. רצועה היקפית רוחבית מחלקת לשניים את גוף ה"כתר", וממנה משתלשלות שרשראות עם פעמונים. שרשראות עם דיסקיות מתכת המשמשות כפעמונים משתלשלות גם מהחוליה שבראש הכדור. רגל ארוכה, צרה בתחילתה, הולכת ומתרחבת כלפי הבסיס. כתובות הקדשה חקוקות על הרגליים: "קל"ה [קודש לה'] ממרדכי בן מנשה טהראני".
בקרב יהודי ההרים שבמדינות הקווקז כונו ה"רימונים" "כתר תורה" (כמו גם אצל יהודי אפגניסטן). צורת ה"רימונים" הידועים ממדינות אלה הושפעה מעיצוב ה"רימונים" הפרסיים, שכן עד לכיבוש הרוסי של מזרח הקווקז במאה ה-19 היו יהודי ההרים – כיהודי בוכרה – חלק מהמרחב התרבותי הפרסי. זאת ועוד, הקרבה הגיאוגרפית של איראן לאזור הקווקז השפיעה הן על נדידת האנשים הן על נדידת החפצים, וכך, למשל, ידוע זוג רימונים מטיפוס גיאורגי הנושא כתובת הקדשה של קהילה ספרדית יהודית-פרסית שחיה בעיר באקו (בירת אזרבייג'ן).
גובה: 20.5-21 ס"מ. שברים קלים. תיקוני הלחמה ישנים.
ספרות: יהודי ההרים, עמ' 51-57.

קערית שתייה ("ג'אמטאס"). אפגניסטן, תרצ"ד [1934].
כסף יצוק וחקוק.
קערית קטנה אשר שימשה בקרב יהודי אפגניסטן לשתיית ערק, בשמחות ובחגים. בחלקה הפנימי עיטורים עשירים וכתובות - במרכז עיטור מגן דוד עם המלה "ציון", סביבו שמונה מסגרות זעירות עם עיטורי דגים, ציפורים, שולחן ערוך בכלי שתיה, ועוד, וסביב להן כתובת הקדשה: "תזכו לשנים רבות ונעימות, לחיים בשמחת ירושלים תובב"א רתלו"ל [רפאות תהי לשרך ושקוי לעצמותיך], חיים בן אהרן משגאב מיי אבא מיי כנוכ". בשפת הקערית עיטור בדגם צמחי, עם ארבעה מדליונים זעירים בהן מופיעה השנה – "ת/ר/צ/ד".
קוטר: 9 ס"מ. מצב טוב.
ספרות: אפגניסתאן, עמ' לח, פריטים 72-74.