"מגלת הטבח, חומר לדברי ימי הפרעות והטבח ביהודים באוקראינה, ברוסיה הגדולה וברוסיה הלבנה", מאת אליעזר דוד רוזנטל. הוצאת "חבורה", ירושלים-תל-אביב, תרפ"ז-תרצ"א (1927-1930). שלושה חלקים בשלושה כרכים.
הספר "מגלת הטבח" נוצר כמפעל של אדם בודד, המורה והסופר אליעזר דוד רוזנטל (1856-1932), שנדד לאחר מלחמת העולם הראשונה בין עיירות יהודיות במזרח אירופה וליקט עדויות מפי מאות ניצולי פוגרומים ופרעות. את העדויות שאסף סידר וערך על פי סדר אלפביתי של שם העיירה, והן הוברחו מברית המועצות לארץ ישראל בחלקים. בארץ טיפלה בכתב-היד מערכת בראשות חיים נחמן ביאליק, יהושע חנא רבניצקי ואלתר דרויאנוב, שהדפיסה את הכרכים שלפנינו. בשל מותו של רוזנטל, נפסקה ההדפסת הסדרה באמצע ושלושת הכרכים שראו אור הכילו את האותיות א'-ט' בלבד.
בהקדמה שחיבר לספר כתב חיים נחמן ביאליק: "את הספר הנורא הזה ערך מחברו, הסופר הישיש יליד בסרביה ותושב אודיסה, למלאות את נדרו אשר נדר בשעת סכנה [...] חמש שנים רצופות לא נח ולא שקט האיש [...] והוא אשר ערכו וסדרו ונתן לו דמות ספר שלם [...] ספר מסַפר לדור בדברי אמת את כל פרשת היסורים וחבלי השאול, שנתנסתה בהם כנסת ישראל ברוסיה בימי האף והחמה באחרית ימי מלחמת העולם" (ההקדמה נדפסה בפתח החלק הראשון, חתומה בדפוס: "המוציאים").
שלושה חלקים בשלושה כרכים (שני עותקים של החלק השני - אחד כרוך בסוף החלק הראשון והשני בנפרד).
כרך א' (חלקים ראשון ושני): [4], 111; [3], 127 עמ'. כרך ב' (חלק שני בלבד): [3], 127 עמ'. כרך ג' (חלק שלישי): [2], 164 עמ'. 23 ס"מ בקירוב. מצב טוב. מעט כתמים ופגמים. מספר דפים עם קרעים או קרעים חסרים (פגיעה מזערית בטקסט באחד הדפים); קרע חסר לרוחב השוליים התחתונים של שער הספר השלישי (ללא פגיעה טקסט). חותמות דיו. רישום בכתב-יד בעמוד אחד. כריכות בד חדשות (הכריכה הקדמית המקורית של הספר הראשון מודבקת על גבי הכריכה החדשה).
מצורף: תצלום ארבעה ילדים שניצלו מהפרעות בעיר טאופיפול (אוקראינה). מתואר בצדו האחורי בכתב-יד: "פצועי פרעות טעאופופיל (טשאהן)", ומתוארך 29.9.19 (התאריך מחוק חלקית וקשה לקריאה).
היישוב היהודי בעיירה טאופיפול (ביידיש: טשאן), נחשב לאחד העתיקים שבחבל ווהלין. בשנת 1919, בעיצומה של מלחמת האזרחים הרוסית, חנתה יחידה של הצבא האדום בעיירה, וחייליה החלו לבזוז את בתי היהודים ביחד עם תושבי המקום האוקראינים. כשניסו היהודים להתנגד, פרצו בעיירה פרעות קשות, שבמהלכן נפצעו מאות יהודים ונרצחו עשרות.
16X10.5 ס"מ בקירוב. מצב טוב-בינוני. פגמים, קרעים בשוליים ופינה אחת חסרה. קרע ארוך לרוחב התצלום, משוקם חלקית.

Zuwissen und Kundt gethan sey hiemit menniglich… wegen der, ein zeithero entstandenen unrhue, empörung und Rebellion... stürm: und plünderung der Judengassen [לדעת ולהודיע לכל... אודות חוסר-השקט, הזעם והמרד... הסתערות וביזה של רחוב היהודים], צו מודפס מטעם מועצת העיר נירנברג, בשם מתיאס קיסר האימפריה הרומית הקדושה. [נירנברג], 14 בדצמבר 1614. גרמנית.
צו קיסרי המורה על הבאתם לדין והענשתם של הפורעים שהשתתפו ב"התקוממות פטמילך" ("התקוממות הגילדות") ושנטלו חלק בביזת יהודי פרנקפורט.
הצו נדפס מטעם מועצת העיר נירנברג, בשמו של מתיאס קיסר האימפריה הרומית הקדושה, ימים ספורים לאחר דיכוי ההתקוממות בפרנקפורט ומעצרו של מנהיג המרד וינצנץ פטמילך. הצו מחייב את כל האזרחים והנתינים של נירנברג, שלתחומה נמלטו רבים מהפורעים, לדווח על המעורבים במהומות, ומורה: "לתפוס ולהעניש כראוי את כל שוליות בעלי המלאכה שסייעו באונס ובביזה, בכל מקום בו הם נמצאים; ואת המסיתים שיימצאו ביניהם... להוציא להורג".
וינצנץ פטמילך (Vinzenz Fettmilch), אופה גרמני מפרנקפורט דמיין, הוביל ב-22 באוגוסט 1614 את "התקוממות הגילדות" נגד מוסדות עירו. התקוממות זו הפכה לפשיטה על הרובע היהודי, אשר במהלכה נבזזו בתי היהודים, ובעקבותיה נאלצו היהודים לעזוב את העיר. לאחר התערבותו של הקיסר מתיאס, נכלא פטמליך בנובמבר 1614, ולאחר משפט ארוך הוצא להורג באחת מכיכרות העיר בפברואר 1616. יהודי פרנקפורט דמיין הורשו לחזור לבתיהם, ויום חזרתם נקבע כיום חג המכונה "פורים פרנקפורט" או "פורים וינץ".
33X41.5 ס"מ. מצב טוב. קו קיפול אנכי. כתמים קלים. קרעים ונקבים קטנים בשוליים (ללא פגיעה בטקסט).
שני עותקים בלבד ב-OCLC.

"!Solche gibt es auch, aber... so war es nicht gemeint" [גם כאלה יש, אבל... לא זו הייתה הכוונה!], כרזה אנטישמית. הוצאתWaldheim-Eberle (WE), [וינה, 1938 בקירוב]. גרמנית.
כרזה אנטישמית גדולה – קריקטורה מאת פיליפ רופרכט ("פיפס") המתארת את תהליך ה"אריזציה" כחילופי גברא בין יהודים (כפי הנראה, בתגובה למה שכינו הנאצים "הסוואת עסקים יהודיים" – עסקים שעברו לידיים אריות באופן פורמלי אך נוהלו למעשה בידי יהודים).
הקריקטורה מציגה חנות סגורה, שמעליה השלט "In Arisierung" ("במהלך אריזציה"). תחת השלט, בדלת הכניסה המסתובבת, נראים שני יהודים, זהים זה לזה בכל למעט צבע הבגדים – האחד נכנס והשני יוצא. לצד הקריקטורה נדפס "גם כאלה יש, אבל... לא זו הייתה הכוונה!".
הקריקטוריסט פיליפ רופרכט (Philipp Rupprecht), אשר פרסם את עבודותיו תחת שם העט "פיפס" (Fips), היה "צייר הבית" של העיתון האנטישמי "דר שטירמר", עיתונו של בכיר המפלגה הנאצית יוליוס שטרייכר. שני ספרי ילדים אנטישמיים שאייר – "אל תבטח בשועל באחו ובשבועת היהודי" ו"הפטריה המורעלת", זכו לתפוצה רחבה בגרמניה הנאצית. לאחר מלחמת העולם השניה הועמד לדין במסגרת משפטי נירנברג בשל חלקו המכריע בהפצת התעמולה האנטישמית.
62.5X95 ס"מ בקירוב. מצב טוב. קמטים וסימני קיפול. קרעים קלים בשוליים. כתמים קלים.