מכירה 80 - חלק א' - היסטוריה, תרבות ואמנות יהודית וישראלית
29.6.2021
- יד (70) Apply יד filter
- כתבי (70) Apply כתבי filter
- manuscript (70) Apply manuscript filter
- manuscripts, (70) Apply manuscripts, filter
- ישראל (55) Apply ישראל filter
- palestin (55) Apply palestin filter
- המנדט (46) Apply המנדט filter
- british (46) Apply british filter
- israel (46) Apply israel filter
- mandat (46) Apply mandat filter
- state (46) Apply state filter
- תנך (44) Apply תנך filter
- תנ (44) Apply תנ filter
- עתיקים, (44) Apply עתיקים, filter
- מסעות (44) Apply מסעות filter
- ספרי (44) Apply ספרי filter
- מפות, (44) Apply מפות, filter
- מפות (44) Apply מפות filter
- מסעות, (44) Apply מסעות, filter
- עתיקים (44) Apply עתיקים filter
- הדפסים (44) Apply הדפסים filter
- תנ"ך, (44) Apply תנ"ך, filter
- bibl (44) Apply bibl filter
- bibles, (44) Apply bibles, filter
- earli (44) Apply earli filter
- map (44) Apply map filter
- maps, (44) Apply maps, filter
- print (44) Apply print filter
- travelogu (44) Apply travelogu filter
- travelogues, (44) Apply travelogues, filter
- בארץ (43) Apply בארץ filter
- הבריטי (39) Apply הבריטי filter
- היישוב (39) Apply היישוב filter
- היהודי (39) Apply היהודי filter
- הבריטיים, (39) Apply הבריטיים, filter
- הבריטיים (39) Apply הבריטיים filter
- הבריטי, (39) Apply הבריטי, filter
- המעצר (39) Apply המעצר filter
- camp (39) Apply camp filter
- camps, (39) Apply camps, filter
- detent (39) Apply detent filter
- illig (39) Apply illig filter
- immigr (39) Apply immigr filter
- immigration, (39) Apply immigration, filter
- independ (39) Apply independ filter
- independence, (39) Apply independence, filter
- isra (39) Apply isra filter
- palestine, (39) Apply palestine, filter
- photographi (39) Apply photographi filter
- war (39) Apply war filter
מציג 217 - 228 of 336
מכירה 80 - חלק א' - היסטוריה, תרבות ואמנות יהודית וישראלית
29.6.2021
פתיחה: $300
לא נמכר
שבע גלויות (בלתי מחולקות), דף מקופל ושתי פיסות נייר (ספחים של שוברי-תשלום לדואר), עם מכתבים בכתב ידו של אלכסנדר זיסקינד רבינוביץ (אז"ר). פולטבה ויפו, 1903-1906.
עשרה מכתבים בכתב ידו של אלכסנדר זיסקינד רבינוביץ, נשלחו אל החוקר והסופר אברהם כהנא בז'יטומיר ובקייב. המכתבים עוסקים בענייני ספרות ומכירת והפצת ספרים, תשלומים ושכר-סופרים, הדפסת מאמרים וספרים, חידושים בביאור המקרא, וכן בעניינים אישיים ובמאורעות התקופה.
באחת הגלויות כותב אז"ר על תכניתו לעלות לארץ ישראל "ולהתעסק שם רק בעבודת הספרות". בגלויה נוספת, ששלח לאחר הפוגרום שנערך ביהודי ז'יטומיר בעקבות מהפכת 1905, כותב אז"ר כי שמע על "ההרג שהיה במקום מושבך...", ומבקש מכהנא להודיעו על מצב בריאותו, "ע"ד שלומך אינני שואל, כי ידעתי, כי אין שלום לנו בכל הארץ הזאת העקובה מדם".
במכתב ארוך נוסף, משלהי 1906, כותב אז"ר על שלומו הטוב לאחר עלייתו לארץ ישראל: "אנכי ידידי מְאֻשָּׁר באמת מזה שזכיתי להתישב בארץ אבותינו. פה אינני חש כל עבדות מוסרית. יהודי אני ובתוך עמי אני יושב את ילדי הקטנים [...] מתחנכים בסביבה עברית, מדברים עברית ולומדים מה שצריך עברי לִלְמֹד. ומה שנוגע למצבי החומרי: - ב"ה אני ובני ביתי כֻּלָּם שבעים, ועשיר לא הייתי גם ברוסיה". אז"ר מייעץ למכותבו, אברהם כהנא, לעלות אף הוא ארצה: "ואם חכם שומע לעצה אתה, בוא גם אתה הנה. לאיש חכם כמוך בודאי טוב לשבת בטבור של היהדות [...] כי מי יוכל לשער בעצמו בשבתו בארץ אחרת את יפי ארצו העתיקה, את שמיה, הרריה ועמקיה וביחוד את רוחה הזך והמלטף. איזו עדנה נפלאה יש בה שאי אפשר לתאר כלל במלים [...] ובלי ספק היית מוצא לך פה מחיתך בָּרֶוַח, כלומר: אם אינך שואף למרכבה וסוסים", ומוסיף לטעון "ארץ ישראל צריכה מאד לאנשים חכמים. 'משכילים' אמנם יש לנו די והותר אבל חכמים מומחים 'פאך לייטע' מספרם מוגבל מאד ועליהם מוטלת כל כך עבודה רבה בענינים שונים עד שאי אפשר להם לעבוד עבודה ספרותית כדבעי".
אז"ר (1854-1945) - סופר, עורך, ביוגרף ומתרגם פורה, אשר הוציא לאור כ-100 ספרים במהלך חייו. בין היתר, תרגם מספרי מחקר התלמוד של בנימין זאב בכר ופרסם תרגום לשיר השירים, פירוש לאיוב, פירושים למקרא, מאגדות התנאים והאמוראים, ועוד. בשנת 1906 עלה לארץ והתיישב ביפו. עבד כספרן בספריית "שער ציון" ובמקביל עסק בהוראה.
גודל משתנה. מצב בינוני. נייר כהה מאד בשתי גלויות. נקבי תיוק בכמה פריטים. פגעי תילוע בגלויה אחת. כתמים.
מקור:
1. אוסף בן-ציון כהנא.
2. נמכר ב"קדם", מכירה 60 (מרץ 2018), פריט 248.
עשרה מכתבים בכתב ידו של אלכסנדר זיסקינד רבינוביץ, נשלחו אל החוקר והסופר אברהם כהנא בז'יטומיר ובקייב. המכתבים עוסקים בענייני ספרות ומכירת והפצת ספרים, תשלומים ושכר-סופרים, הדפסת מאמרים וספרים, חידושים בביאור המקרא, וכן בעניינים אישיים ובמאורעות התקופה.
באחת הגלויות כותב אז"ר על תכניתו לעלות לארץ ישראל "ולהתעסק שם רק בעבודת הספרות". בגלויה נוספת, ששלח לאחר הפוגרום שנערך ביהודי ז'יטומיר בעקבות מהפכת 1905, כותב אז"ר כי שמע על "ההרג שהיה במקום מושבך...", ומבקש מכהנא להודיעו על מצב בריאותו, "ע"ד שלומך אינני שואל, כי ידעתי, כי אין שלום לנו בכל הארץ הזאת העקובה מדם".
במכתב ארוך נוסף, משלהי 1906, כותב אז"ר על שלומו הטוב לאחר עלייתו לארץ ישראל: "אנכי ידידי מְאֻשָּׁר באמת מזה שזכיתי להתישב בארץ אבותינו. פה אינני חש כל עבדות מוסרית. יהודי אני ובתוך עמי אני יושב את ילדי הקטנים [...] מתחנכים בסביבה עברית, מדברים עברית ולומדים מה שצריך עברי לִלְמֹד. ומה שנוגע למצבי החומרי: - ב"ה אני ובני ביתי כֻּלָּם שבעים, ועשיר לא הייתי גם ברוסיה". אז"ר מייעץ למכותבו, אברהם כהנא, לעלות אף הוא ארצה: "ואם חכם שומע לעצה אתה, בוא גם אתה הנה. לאיש חכם כמוך בודאי טוב לשבת בטבור של היהדות [...] כי מי יוכל לשער בעצמו בשבתו בארץ אחרת את יפי ארצו העתיקה, את שמיה, הרריה ועמקיה וביחוד את רוחה הזך והמלטף. איזו עדנה נפלאה יש בה שאי אפשר לתאר כלל במלים [...] ובלי ספק היית מוצא לך פה מחיתך בָּרֶוַח, כלומר: אם אינך שואף למרכבה וסוסים", ומוסיף לטעון "ארץ ישראל צריכה מאד לאנשים חכמים. 'משכילים' אמנם יש לנו די והותר אבל חכמים מומחים 'פאך לייטע' מספרם מוגבל מאד ועליהם מוטלת כל כך עבודה רבה בענינים שונים עד שאי אפשר להם לעבוד עבודה ספרותית כדבעי".
אז"ר (1854-1945) - סופר, עורך, ביוגרף ומתרגם פורה, אשר הוציא לאור כ-100 ספרים במהלך חייו. בין היתר, תרגם מספרי מחקר התלמוד של בנימין זאב בכר ופרסם תרגום לשיר השירים, פירוש לאיוב, פירושים למקרא, מאגדות התנאים והאמוראים, ועוד. בשנת 1906 עלה לארץ והתיישב ביפו. עבד כספרן בספריית "שער ציון" ובמקביל עסק בהוראה.
גודל משתנה. מצב בינוני. נייר כהה מאד בשתי גלויות. נקבי תיוק בכמה פריטים. פגעי תילוע בגלויה אחת. כתמים.
מקור:
1. אוסף בן-ציון כהנא.
2. נמכר ב"קדם", מכירה 60 (מרץ 2018), פריט 248.
קטגוריה
כתבי-יד, מכתבים וחתימות
קָטָלוֹג
מכירה 80 - חלק א' - היסטוריה, תרבות ואמנות יהודית וישראלית
29.6.2021
פתיחה: $300
נמכר ב: $375
כולל עמלת קונה
מכתב בכתב-ידו ובחתימתו של יוסף חיים ברנר, אל "ועד קרן הגאולה" ביפו. יפו, כ"ב אב תר"פ (1920).
המכתב עוסק בגיליון השישי של המאסף הספרותי "רביבים" אותו ערך והוציא לאור ברנר ביפו בשנת 1919. בין היתר כותב ברנר: "בידי נמצאים מאתים ושלשים אכסמפלרים של הקובץ, שארית כל ההוצאה, שנדפסה בתשע מאות וארבעים אכסמפלרים (בס"ה), ואני חושב, כי הוצאת שטיבל, הקונה גם ספרים, או בית-מסחר ספרים אחר בחו"ל או גם בארץ יקנה ברצון את השריד הזה, מאחר שבעוד שנה או שנתיים יהיה הקובץ כמעט יקר המציאות, כהקודמים לו. הנני מבקש להודיע לי, אנה להמציא את 230 האכסמפלארים הנ"ל, שהנם רכושה של קרן הגאולה".
המאסף הספרותי "רביבים" (המשכו של הירחון הספרותי "המעורר") ראה אור במהלך השנים 1908-1919. קבצים א-ב יצאו לאור בלבוב (גליציה) בשנת 1908, טרם עלייתו של ברנר לארץ ישראל, וקבצים ג-ה יצאו לאור בירושלים וביפו בשנים 1913-1914, לאחר עלייתו של ברנר ארצה בשנת 1909. קובץ ו', בו עוסק המכתב שלפנינו, יצא לאור ביפו בפברואר 1919 (אדר א' תרע"ט).
"קרן הגאולה", אליה נשלח המכתב שלפנינו, נוסדה ביולי 1919 ועסקה באיסוף כספים לטובת פעילות ההסתדרות הציונית (מימון העלייה ורכישת קרקעות בארץ ישראל) טרם ייסודה של "קרן היסוד".
המכתב נדפס בכל כתבי י"ח ברנר, כרך ג', הוצאת "הקיבוץ המאוחד", [תל-אביב], 1967; איגרת 774.
[1] דף מקופל (עמוד אחד כתוב), 22 ס"מ. מצב טוב. קמטים וסימני קיפול. נקבים וקרעים קלים בשולי הדף ובקווי הקיפול (ללא פגיעה בטקסט). כתמים.
המכתב עוסק בגיליון השישי של המאסף הספרותי "רביבים" אותו ערך והוציא לאור ברנר ביפו בשנת 1919. בין היתר כותב ברנר: "בידי נמצאים מאתים ושלשים אכסמפלרים של הקובץ, שארית כל ההוצאה, שנדפסה בתשע מאות וארבעים אכסמפלרים (בס"ה), ואני חושב, כי הוצאת שטיבל, הקונה גם ספרים, או בית-מסחר ספרים אחר בחו"ל או גם בארץ יקנה ברצון את השריד הזה, מאחר שבעוד שנה או שנתיים יהיה הקובץ כמעט יקר המציאות, כהקודמים לו. הנני מבקש להודיע לי, אנה להמציא את 230 האכסמפלארים הנ"ל, שהנם רכושה של קרן הגאולה".
המאסף הספרותי "רביבים" (המשכו של הירחון הספרותי "המעורר") ראה אור במהלך השנים 1908-1919. קבצים א-ב יצאו לאור בלבוב (גליציה) בשנת 1908, טרם עלייתו של ברנר לארץ ישראל, וקבצים ג-ה יצאו לאור בירושלים וביפו בשנים 1913-1914, לאחר עלייתו של ברנר ארצה בשנת 1909. קובץ ו', בו עוסק המכתב שלפנינו, יצא לאור ביפו בפברואר 1919 (אדר א' תרע"ט).
"קרן הגאולה", אליה נשלח המכתב שלפנינו, נוסדה ביולי 1919 ועסקה באיסוף כספים לטובת פעילות ההסתדרות הציונית (מימון העלייה ורכישת קרקעות בארץ ישראל) טרם ייסודה של "קרן היסוד".
המכתב נדפס בכל כתבי י"ח ברנר, כרך ג', הוצאת "הקיבוץ המאוחד", [תל-אביב], 1967; איגרת 774.
[1] דף מקופל (עמוד אחד כתוב), 22 ס"מ. מצב טוב. קמטים וסימני קיפול. נקבים וקרעים קלים בשולי הדף ובקווי הקיפול (ללא פגיעה בטקסט). כתמים.
קטגוריה
כתבי-יד, מכתבים וחתימות
קָטָלוֹג
מכירה 80 - חלק א' - היסטוריה, תרבות ואמנות יהודית וישראלית
29.6.2021
פתיחה: $300
נמכר ב: $375
כולל עמלת קונה
מהדורה ראשונה של הרומן "ההעזה הגדולה" מאת מקס ברוד – עותק המחבר, עם הגהות בכתב-ידו (לקראת הדפסת המהדורה השניה שיצאה לאור ב-1919), ושני תקליטים של יצירות שהלחין ברוד (1953).
• Das große Wagnis [ההעזה הגדולה], מאת מקס ברוד. [הוצאת Kurt Wolff, לייפציג ווינה, 1918]. גרמנית. מהדורה ראשונה. עותק חסר.
עותק שהיה ברשותו של המחבר, מקס ברוד, שהוסיף עליו בכתב-ידו עשרות הגהות, תיקונים והוספות, לקראת הדפסת מהדורה שניה. ההגהות והתיקונים נכתבו חלקם בגוף הספר וחלקם על גבי דפים נפרדים. על גבי העטיפה הקדמית מופיעה רשימת עמודים בהם מופיעים תיקוניו של ברוד, חתומה בחתימת-ידו.
הספר נתון במעטפת קרטון. בחזיתה תווית דואר רשמית של הוצאת Kurt Wolff בלייפציג, עליה נרשמו שם הנמען, מקס ברוד, וכתובתו בפראג. בגבה תווית עם הכיתוב "תיקונים, 'ההעזה הגדולה', עבור המהדורה החדשה, הוצאת קורט וולף" (גרמנית).
עותק חסר. 33-329, [1] עמ' (דף שער ו-32 עמודים ראשונים חסרים). 19.5 ס"מ. מצב טוב-בינוני. דפים וקונטרסים מנותקים. כתמים וקרעים קלים. עטיפה קדמית ואחורית מנותקות זו מזו ומגוף הספר; שדרה קרועה.
לספר צורפו מספר עלי הגהה שנדפסו לקראת הוצאת המהדורה השנייה (1919) – דפים וגיליונות לא חתוכים, חלקם חתומים בחותמת בית הדפוס E. Haberland בלייפציג, עם מספר רישומים ותיקונים בכתב-יד.
עמ' 13-29, 42-96, 183, 316-337, [1]. 19.5 ס"מ. קמטים וקרעים קלים בשוליים.
את הרומן "ההעזה הגדולה" כתב ברוד בעקבות מלחמת העולם הראשונה והוא מתאר הקמת עיר תת-קרקעית בשם "ליבריה" (עיר החופש), שבראשה עומד השליט העריץ דוקטור אסקונס.
• שני תקליטים של חברת W.H. Von Der Mühll Zürich - יצירות שהלחין מקס ברוד (שני טקסטים על-פי קפקא – Tod ו-Paradies, ושירים מאת גתה). ציריך, אוקטובר 1953.
• Das große Wagnis [ההעזה הגדולה], מאת מקס ברוד. [הוצאת Kurt Wolff, לייפציג ווינה, 1918]. גרמנית. מהדורה ראשונה. עותק חסר.
עותק שהיה ברשותו של המחבר, מקס ברוד, שהוסיף עליו בכתב-ידו עשרות הגהות, תיקונים והוספות, לקראת הדפסת מהדורה שניה. ההגהות והתיקונים נכתבו חלקם בגוף הספר וחלקם על גבי דפים נפרדים. על גבי העטיפה הקדמית מופיעה רשימת עמודים בהם מופיעים תיקוניו של ברוד, חתומה בחתימת-ידו.
הספר נתון במעטפת קרטון. בחזיתה תווית דואר רשמית של הוצאת Kurt Wolff בלייפציג, עליה נרשמו שם הנמען, מקס ברוד, וכתובתו בפראג. בגבה תווית עם הכיתוב "תיקונים, 'ההעזה הגדולה', עבור המהדורה החדשה, הוצאת קורט וולף" (גרמנית).
עותק חסר. 33-329, [1] עמ' (דף שער ו-32 עמודים ראשונים חסרים). 19.5 ס"מ. מצב טוב-בינוני. דפים וקונטרסים מנותקים. כתמים וקרעים קלים. עטיפה קדמית ואחורית מנותקות זו מזו ומגוף הספר; שדרה קרועה.
לספר צורפו מספר עלי הגהה שנדפסו לקראת הוצאת המהדורה השנייה (1919) – דפים וגיליונות לא חתוכים, חלקם חתומים בחותמת בית הדפוס E. Haberland בלייפציג, עם מספר רישומים ותיקונים בכתב-יד.
עמ' 13-29, 42-96, 183, 316-337, [1]. 19.5 ס"מ. קמטים וקרעים קלים בשוליים.
את הרומן "ההעזה הגדולה" כתב ברוד בעקבות מלחמת העולם הראשונה והוא מתאר הקמת עיר תת-קרקעית בשם "ליבריה" (עיר החופש), שבראשה עומד השליט העריץ דוקטור אסקונס.
• שני תקליטים של חברת W.H. Von Der Mühll Zürich - יצירות שהלחין מקס ברוד (שני טקסטים על-פי קפקא – Tod ו-Paradies, ושירים מאת גתה). ציריך, אוקטובר 1953.
קטגוריה
כתבי-יד, מכתבים וחתימות
קָטָלוֹג
מכירה 80 - חלק א' - היסטוריה, תרבות ואמנות יהודית וישראלית
29.6.2021
פתיחה: $400
נמכר ב: $500
כולל עמלת קונה
שישה ספרים מאת מקס ברוד, עם הקדשות בכתב-ידו, בגרמנית:
1-3. שלושה ספרים עם הקדשות למזכירתו ושותפתו לחיים אילזה אסתר הופה (Ilse Ester Hoffe, 1906-2007).
• Der Sommer den man zurückwünscht [בעברית: "בטרם מבול"]. הוצאת Manesse, ציריך, 1952.
בעמוד הראשון מכתב-הקדשה ארוך, מתוארך 14.10.52: "בהיסוס ובזמן לא נוח באים שני הספרים הללו [ספר זה והספר "הנחבא אל הכלים", ראו סעיף הבא] – את יודעת זאת –, אך הם כמובן אינם אוחזים במחשבה, במשאלה ובתקווה שיקראו אותם לאלתר. בעצמי שאלתי אותם, מסמיקים הם הבטיחו לי שהם אינם רוצים כלל להמתין בקוצר רוח על המדף עד שידך תאחז בהם. ' רק אל תותירו אותנו לנצח לבהות בלילה החשוך והקודר של ארון הספרים! כי הספרים כולם, בין אם הם חצופים, צנועים, שרים על תאווה או סבל, נושאים תמיד את הכמיהה למצוא חן – ובטרקליניהם ישנו רק גן-עדן עלי אדמות אחד: להיקרא'" (גרמנית).
• Beinahe ein Vorzugsschüler, oder, Pièce touchée [בעברית: "הנחבא אל הכלים"]. הוצאת Manesse, ציריך, 1952. עם הקדשה מיום 14.10.52 – "ראי הקדשה למעלה ב'טרם המבול' ...".
• Ein Abenteuer Napoleons [בעברית: "הרפתקה של נפוליאון"]. הוצאת Werner Classen, ציריך, 1954. עם הקדשה קצרה מיום 1.1.1955.
4-6. שלושה ספרים עם הקדשות לחווה הופה, בתה של אילזה אסתר הופה (Eva Hoffe, 1933-2018).
• Unambo, a novel of the war in Israel. הוצאת Farrar, Straus and Young, ניו-יורק, 1952. אנגלית. עם הקדשה קצרה (1962).
• ראובני שר היהודים, "טרגדיה בשמונה תמונות". הוצאת המחלקה לענייני הנוער והחלוץ של ההסתדרות הציונית, ירושלים, תשי"ד (1954). עברית. עם הקדשה (תל-אביב, אוגוסט 1954).
•. Prager Sternenhimmel, בקורת ספרות, תיאטרון ומוזיקה. הוצאת Paul Zsolnay, וינה-המבורג, 1966. גרמנית. עם הקדשה: "לזכר אחר-צהריים אחד בו הערצנו יחד את שייקספיר", מתוארכת 18.6.1966.
6 ספרים. גודל ומצב משתנים. מצב כללי טוב.
1-3. שלושה ספרים עם הקדשות למזכירתו ושותפתו לחיים אילזה אסתר הופה (Ilse Ester Hoffe, 1906-2007).
• Der Sommer den man zurückwünscht [בעברית: "בטרם מבול"]. הוצאת Manesse, ציריך, 1952.
בעמוד הראשון מכתב-הקדשה ארוך, מתוארך 14.10.52: "בהיסוס ובזמן לא נוח באים שני הספרים הללו [ספר זה והספר "הנחבא אל הכלים", ראו סעיף הבא] – את יודעת זאת –, אך הם כמובן אינם אוחזים במחשבה, במשאלה ובתקווה שיקראו אותם לאלתר. בעצמי שאלתי אותם, מסמיקים הם הבטיחו לי שהם אינם רוצים כלל להמתין בקוצר רוח על המדף עד שידך תאחז בהם. ' רק אל תותירו אותנו לנצח לבהות בלילה החשוך והקודר של ארון הספרים! כי הספרים כולם, בין אם הם חצופים, צנועים, שרים על תאווה או סבל, נושאים תמיד את הכמיהה למצוא חן – ובטרקליניהם ישנו רק גן-עדן עלי אדמות אחד: להיקרא'" (גרמנית).
• Beinahe ein Vorzugsschüler, oder, Pièce touchée [בעברית: "הנחבא אל הכלים"]. הוצאת Manesse, ציריך, 1952. עם הקדשה מיום 14.10.52 – "ראי הקדשה למעלה ב'טרם המבול' ...".
• Ein Abenteuer Napoleons [בעברית: "הרפתקה של נפוליאון"]. הוצאת Werner Classen, ציריך, 1954. עם הקדשה קצרה מיום 1.1.1955.
4-6. שלושה ספרים עם הקדשות לחווה הופה, בתה של אילזה אסתר הופה (Eva Hoffe, 1933-2018).
• Unambo, a novel of the war in Israel. הוצאת Farrar, Straus and Young, ניו-יורק, 1952. אנגלית. עם הקדשה קצרה (1962).
• ראובני שר היהודים, "טרגדיה בשמונה תמונות". הוצאת המחלקה לענייני הנוער והחלוץ של ההסתדרות הציונית, ירושלים, תשי"ד (1954). עברית. עם הקדשה (תל-אביב, אוגוסט 1954).
•. Prager Sternenhimmel, בקורת ספרות, תיאטרון ומוזיקה. הוצאת Paul Zsolnay, וינה-המבורג, 1966. גרמנית. עם הקדשה: "לזכר אחר-צהריים אחד בו הערצנו יחד את שייקספיר", מתוארכת 18.6.1966.
6 ספרים. גודל ומצב משתנים. מצב כללי טוב.
קטגוריה
כתבי-יד, מכתבים וחתימות
קָטָלוֹג
![מחזור השירים "אהבת שמשון" מאת לאה גולדברג – תשעה דפים בכתב-ידה. [1948]. מחזור השירים "אהבת שמשון", פרי עטה של לאה גולדברג, ב](https://files.kedem-auctions.com/files/Sale80a-public/221.jpg "מחזור השירים \"אהבת שמשון\" בכתב-ידה של לאה גולדברג")
מכירה 80 - חלק א' - היסטוריה, תרבות ואמנות יהודית וישראלית
29.6.2021
פתיחה: $400
נמכר ב: $875
כולל עמלת קונה
מחזור השירים "אהבת שמשון" מאת לאה גולדברג – תשעה דפים בכתב-ידה. [1948].
מחזור השירים "אהבת שמשון", פרי עטה של לאה גולדברג, בנוי משבעה שירים המספרים מחדש את סיפורו של שמשון התנכ"י מזוויות ראייה שונות. ראה אור לראשונה בכתב העת "מולד" בעריכת אפרים ברוידא (כרך א', אפריל תש"ח).
לפנינו גרסה סופית של מחזור השירים, בכתב-ידה של גולדברג. בעמוד הראשון הוראות לדפוס: "טור אחד, ניקוד רגיל".
9 דף, 20 ס"מ. מצב טוב. מעט כתמים. סימני קיפול לרוחב. קרעים קלים בשולי הדפים.
מקור: ארכיון "מולד".
מחזור השירים "אהבת שמשון", פרי עטה של לאה גולדברג, בנוי משבעה שירים המספרים מחדש את סיפורו של שמשון התנכ"י מזוויות ראייה שונות. ראה אור לראשונה בכתב העת "מולד" בעריכת אפרים ברוידא (כרך א', אפריל תש"ח).
לפנינו גרסה סופית של מחזור השירים, בכתב-ידה של גולדברג. בעמוד הראשון הוראות לדפוס: "טור אחד, ניקוד רגיל".
9 דף, 20 ס"מ. מצב טוב. מעט כתמים. סימני קיפול לרוחב. קרעים קלים בשולי הדפים.
מקור: ארכיון "מולד".
קטגוריה
כתבי-יד, מכתבים וחתימות
קָטָלוֹג
!["על נאבוקוב ולוליטה", טיוטת מאמר (67 עמ') בכתב-ידה של המשוררת לאה גולדברג. [1959]. מאמר ביקורת ארוך העוסק ביצירתו של ולדימי](https://files.kedem-auctions.com/files/Sale80a-public/222_1.jpg "\"על נאבוקוב ולוליטה\" – טיוטת מאמר בכתב-ידה של לאה גולדברג")
!["על נאבוקוב ולוליטה", טיוטת מאמר (67 עמ') בכתב-ידה של המשוררת לאה גולדברג. [1959]. מאמר ביקורת ארוך העוסק ביצירתו של ולדימי](https://files.kedem-auctions.com/files/Sale80a-public/222_2.jpg "\"על נאבוקוב ולוליטה\" – טיוטת מאמר בכתב-ידה של לאה גולדברג")
מכירה 80 - חלק א' - היסטוריה, תרבות ואמנות יהודית וישראלית
29.6.2021
פתיחה: $500
לא נמכר
"על נאבוקוב ולוליטה", טיוטת מאמר (67 עמ') בכתב-ידה של המשוררת לאה גולדברג. [1959].
מאמר ביקורת ארוך העוסק ביצירתו של ולדימיר נבוקוב ועורך השוואה בין הרומן "לוליטה" (1955) מאת נבוקוב לרומן "דוקטור ז'יוואגו" (1957) מאת בוריס פסטרנק. גולדברג כותבת: "[...] ואכן, אנשים ישרים בין קוראיהם התמימים של פאסטרנאק ונאבוקוב כבר פסקו פסוקם: פאסטרנאק 'משעמם' הוא, ונאבוקוב 'פורנוגראפיה', ואף הוא, בעצם, 'משעמם' בכל אותם פרקים שאינם פורנוגראפיה"; ובהמשך: "[...] ספרו של נאבוקוב טעון גישה זהירה אולי עוד יותר מספרו של פאסטרנאק, שכן יש בו הרבה יותר דפים הפועלים על החושים, העלולים להרתיע קורא רגיש, והניתנים במקרה הגרוע לספק צרכיהם של אותם בני אדם המבקשים בספרות גירוי-חושים ולא הנאה אמנותית. והלא הספר הזה הוא בעיקר מעשה אמנות, ומבחינה אמנותית גרידא הוא אולי המושלם ביותר מכל מה שנכתב בעשרים השנה האחרונות".
הטיוטה שלפנינו מתפרשת על-פני 67 עמודים וכוללת מחיקות ותיקונים רבים. המאמר, בגרסתו הסופית, ראה אור בכתב העת "מולד" בעריכת אפרים ברוידא (כרך 17, 1959).
[67] דף, כתובים מצד אחד, ממוספרים בכתב-יד (מספור הדפים משובש אך נראה שהמאמר שלם), 24.5 ס"מ. מצב טוב. כתמים. סימני קיפול וקמטים קלים. קרעים באחדים מהדפים (קרע חסר בראש הדף הראשון, עם פגיעה קלה בטקסט).
מקור: ארכיון "מולד".
מאמר ביקורת ארוך העוסק ביצירתו של ולדימיר נבוקוב ועורך השוואה בין הרומן "לוליטה" (1955) מאת נבוקוב לרומן "דוקטור ז'יוואגו" (1957) מאת בוריס פסטרנק. גולדברג כותבת: "[...] ואכן, אנשים ישרים בין קוראיהם התמימים של פאסטרנאק ונאבוקוב כבר פסקו פסוקם: פאסטרנאק 'משעמם' הוא, ונאבוקוב 'פורנוגראפיה', ואף הוא, בעצם, 'משעמם' בכל אותם פרקים שאינם פורנוגראפיה"; ובהמשך: "[...] ספרו של נאבוקוב טעון גישה זהירה אולי עוד יותר מספרו של פאסטרנאק, שכן יש בו הרבה יותר דפים הפועלים על החושים, העלולים להרתיע קורא רגיש, והניתנים במקרה הגרוע לספק צרכיהם של אותם בני אדם המבקשים בספרות גירוי-חושים ולא הנאה אמנותית. והלא הספר הזה הוא בעיקר מעשה אמנות, ומבחינה אמנותית גרידא הוא אולי המושלם ביותר מכל מה שנכתב בעשרים השנה האחרונות".
הטיוטה שלפנינו מתפרשת על-פני 67 עמודים וכוללת מחיקות ותיקונים רבים. המאמר, בגרסתו הסופית, ראה אור בכתב העת "מולד" בעריכת אפרים ברוידא (כרך 17, 1959).
[67] דף, כתובים מצד אחד, ממוספרים בכתב-יד (מספור הדפים משובש אך נראה שהמאמר שלם), 24.5 ס"מ. מצב טוב. כתמים. סימני קיפול וקמטים קלים. קרעים באחדים מהדפים (קרע חסר בראש הדף הראשון, עם פגיעה קלה בטקסט).
מקור: ארכיון "מולד".
קטגוריה
כתבי-יד, מכתבים וחתימות
קָטָלוֹג
מכירה 80 - חלק א' - היסטוריה, תרבות ואמנות יהודית וישראלית
29.6.2021
פתיחה: $300
נמכר ב: $450
כולל עמלת קונה
שלושה מכתבים בכתב ידו ובחתימתו של ש"י עגנון. ירושלים, שנות ה-50.
שלושת המכתבים, הממוענים לאפרים ברוידא, עוסקים בעיקר בנושאים ספרותיים שונים.
במכתב הראשון (תש"י [1950]), דוחה עגנון בקשה מסוימת של ברוידא, מתלונן כי אין לו פנאי לכתיבה ספרותית: "מרוב טלטולי הופסקו כמה 'עבודות' שלי באמצע וצריכני התאמצות מרובה כדי לחזור אליהן [...]", ומזכיר את ה"זקנה שקפצה עליי". בנוסף, מדווח עגנון כי הוא עובד על הוצאת קובץ סיפורים (ייתכן והכוונה לקובץ הסיפורים "סמוך ונראה: סיפורים עם ספר המעשים" שיצא ב-1950) ועל מהדורה חדשה של הרומן "הכנסת כלה".
במכתב השני (תשי"ה [1955]) כותב עגנון על ביקור אחד משרי הממשלה בביתו: "בבקשה ממך אמור לשר שבהצעתו אני מתכבד ואני מתייקר בה הרבה [...] מוכרח אני לדחות לעת עתה את ההצעה. הרבה התענגתי על ביקורו של השר בביתי. [קויתי?] שלא הוגעתיו בדבריי. איני כותב לו כדי שלא להטריחו. ועתה אתה מסור לו שלו' בשמי ואמור לו שמוכן אני בכל עת לפקודתו".
המכתב השלישי (סמוך לפסח, תשט"ז [1956]) כתוב על צדם האחורי של שלושה דפי הגהה של הנובלה "עד הנה" (עם הערות בעפרון). עגנון מודה לברוידא על ההגהות שערך עבורו, ומוסיף: "אני איני אוהב תיבות שסועות [...] אלא מאחר שכבר נעשה מעשה והזמן דחוק הריני מוותר לך ואתה יכול להניח את השסועות כמות שהן". בהמשך כותב: "מר פולק [ההיסטוריון אברהם פולק] שלח לי על פיך את ספרו כזריה, חמרא למריה טיבותא לשקיה" [בבא קמא, צ"ב, ב, י'; בפירוש רש"י: "היין של מלך הוא והשותין אותו מחזיקין טובה לשר המשקה ולא למלך"].
3 מכתבים (שבעה עמודים בכתב-ידו של עגנון). גודל משתנה. מצב טוב. מעט כתמים ופגמים קלים. סימן קיפול בשני דפים. נקבי תיוק בכל הדפים, עם פגיעות קלות בטקסט.
מקור: ארכיון "מולד".
שלושת המכתבים, הממוענים לאפרים ברוידא, עוסקים בעיקר בנושאים ספרותיים שונים.
במכתב הראשון (תש"י [1950]), דוחה עגנון בקשה מסוימת של ברוידא, מתלונן כי אין לו פנאי לכתיבה ספרותית: "מרוב טלטולי הופסקו כמה 'עבודות' שלי באמצע וצריכני התאמצות מרובה כדי לחזור אליהן [...]", ומזכיר את ה"זקנה שקפצה עליי". בנוסף, מדווח עגנון כי הוא עובד על הוצאת קובץ סיפורים (ייתכן והכוונה לקובץ הסיפורים "סמוך ונראה: סיפורים עם ספר המעשים" שיצא ב-1950) ועל מהדורה חדשה של הרומן "הכנסת כלה".
במכתב השני (תשי"ה [1955]) כותב עגנון על ביקור אחד משרי הממשלה בביתו: "בבקשה ממך אמור לשר שבהצעתו אני מתכבד ואני מתייקר בה הרבה [...] מוכרח אני לדחות לעת עתה את ההצעה. הרבה התענגתי על ביקורו של השר בביתי. [קויתי?] שלא הוגעתיו בדבריי. איני כותב לו כדי שלא להטריחו. ועתה אתה מסור לו שלו' בשמי ואמור לו שמוכן אני בכל עת לפקודתו".
המכתב השלישי (סמוך לפסח, תשט"ז [1956]) כתוב על צדם האחורי של שלושה דפי הגהה של הנובלה "עד הנה" (עם הערות בעפרון). עגנון מודה לברוידא על ההגהות שערך עבורו, ומוסיף: "אני איני אוהב תיבות שסועות [...] אלא מאחר שכבר נעשה מעשה והזמן דחוק הריני מוותר לך ואתה יכול להניח את השסועות כמות שהן". בהמשך כותב: "מר פולק [ההיסטוריון אברהם פולק] שלח לי על פיך את ספרו כזריה, חמרא למריה טיבותא לשקיה" [בבא קמא, צ"ב, ב, י'; בפירוש רש"י: "היין של מלך הוא והשותין אותו מחזיקין טובה לשר המשקה ולא למלך"].
3 מכתבים (שבעה עמודים בכתב-ידו של עגנון). גודל משתנה. מצב טוב. מעט כתמים ופגמים קלים. סימן קיפול בשני דפים. נקבי תיוק בכל הדפים, עם פגיעות קלות בטקסט.
מקור: ארכיון "מולד".
קטגוריה
כתבי-יד, מכתבים וחתימות
קָטָלוֹג
מכירה 80 - חלק א' - היסטוריה, תרבות ואמנות יהודית וישראלית
29.6.2021
פתיחה: $300
נמכר ב: $375
כולל עמלת קונה
"ירושה", שיר בכתב-ידו של חיים גורי. חתום.
השיר "ירושה" מאת חיים גורי (1923-2018), מהבולטים שבמשוררי דור תש"ח, עוסק בעקדת יצחק, ומסתיים בשורות המפורסמות: "יצחק, כמסופר, לא הועלה קורבן. / הוא חי ימים רבים, / ראה בטוב, / עד אור-עיניו כהה. / אבל את השעה ההיא / הוריש לצאצאיו. / הם נולדים ומאכלת בליבם". ראה אור בספרו הרביעי של גורי 'שושנת רוחות' (1960), שנכתב תחת רושם המפגש עם ניצולי השואה במחנות העקורים.
לפנינו טיוטה בכתב-ידו של גורי, עם מספר תיקונים קלים, חתומה בחתימת-ידו.
[1] דף, 32.5 ס"מ. מצב טוב. כתמים וקמטים קלים. נקבי תיוק. מספר קרעים, ללא פגיעה בטקסט. קרע אחד ארוך, מחוזק ברצועות נייר דבק בגב.
מקור: ארכיון "מולד".
השיר "ירושה" מאת חיים גורי (1923-2018), מהבולטים שבמשוררי דור תש"ח, עוסק בעקדת יצחק, ומסתיים בשורות המפורסמות: "יצחק, כמסופר, לא הועלה קורבן. / הוא חי ימים רבים, / ראה בטוב, / עד אור-עיניו כהה. / אבל את השעה ההיא / הוריש לצאצאיו. / הם נולדים ומאכלת בליבם". ראה אור בספרו הרביעי של גורי 'שושנת רוחות' (1960), שנכתב תחת רושם המפגש עם ניצולי השואה במחנות העקורים.
לפנינו טיוטה בכתב-ידו של גורי, עם מספר תיקונים קלים, חתומה בחתימת-ידו.
[1] דף, 32.5 ס"מ. מצב טוב. כתמים וקמטים קלים. נקבי תיוק. מספר קרעים, ללא פגיעה בטקסט. קרע אחד ארוך, מחוזק ברצועות נייר דבק בגב.
מקור: ארכיון "מולד".
קטגוריה
כתבי-יד, מכתבים וחתימות
קָטָלוֹג
!["התעדכנות", מאמר בכתב ידו של חיים גורי, חתום. [1974]. המאמר "התעדכנות", מעין שיר בפרוזה, נכתב לאחר מלחמת יום הכיפורים, סמוך](https://files.kedem-auctions.com/files/Sale80a-public/225_1.jpg "\"התעדכנות\" - מאמר בכתב ידו של חיים גורי, חתום – 1974")
!["התעדכנות", מאמר בכתב ידו של חיים גורי, חתום. [1974]. המאמר "התעדכנות", מעין שיר בפרוזה, נכתב לאחר מלחמת יום הכיפורים, סמוך](https://files.kedem-auctions.com/files/Sale80a-public/225_2.jpg "\"התעדכנות\" - מאמר בכתב ידו של חיים גורי, חתום – 1974")
מכירה 80 - חלק א' - היסטוריה, תרבות ואמנות יהודית וישראלית
29.6.2021
פתיחה: $300
לא נמכר
"התעדכנות", מאמר בכתב ידו של חיים גורי, חתום. [1974].
המאמר "התעדכנות", מעין שיר בפרוזה, נכתב לאחר מלחמת יום הכיפורים, סמוך לפרסום דו"ח ועדת אגרנט שחקרה את מחדלי המלחמה, ופורסם בכתב העת "מולד" בשנת 1974 (כרך ו' [כט], חוברת 31 [241], אפריל-יוני 1974). במאמר כותב גורי: "תהליך הפקת הלקחים הוא בלי ספק תהליך מכאיב מאד, אך אין מנוס, אתה יודע זאת כמוני, מן העיסוק בכך [...] אנא עשה עמי את החסד הזה ואל תאמר עוד – עד בוא המשיח אל תאמר – את שתי המילים המחליאות 'סבירות נמוכה'. ולמען עמך ישראל שתף נא בצוותי המומחים איזה נביא פרוע-שער וחרד אשר יתרום להערכת המצב את הפסימיות הקודרת, את אי-השקט הישראלי העתיק". בהמשך מפציר: "ונהג למען השם, כמו בתרגולת אכזרית נמשכת וקבועה לא עייפות. ושאל את עצמך תמיד, מה התחדש עד לילה או עד שחר, האם איני מוטעה, האם איני מתמכר ל'קונספציות', לתפיסות המשתלטות עלי כמו גולם אשר נברא במוחי העייף בשל המסות והמוראים".
לפנינו טיוטה בכתב-ידו של גורי (13 דפים), עם מחיקות ותיקונים. הטיוטה כוללת פסקת סיום שלא פורסמה ב"מולד".
13 דף, 30 ס"מ בקירוב. מצב כללי טוב. כתמים. פגמים וקמטים קלים. קרעים זעירים בשולי אחדים מהדפים.
מקור: ארכיון "מולד".
המאמר "התעדכנות", מעין שיר בפרוזה, נכתב לאחר מלחמת יום הכיפורים, סמוך לפרסום דו"ח ועדת אגרנט שחקרה את מחדלי המלחמה, ופורסם בכתב העת "מולד" בשנת 1974 (כרך ו' [כט], חוברת 31 [241], אפריל-יוני 1974). במאמר כותב גורי: "תהליך הפקת הלקחים הוא בלי ספק תהליך מכאיב מאד, אך אין מנוס, אתה יודע זאת כמוני, מן העיסוק בכך [...] אנא עשה עמי את החסד הזה ואל תאמר עוד – עד בוא המשיח אל תאמר – את שתי המילים המחליאות 'סבירות נמוכה'. ולמען עמך ישראל שתף נא בצוותי המומחים איזה נביא פרוע-שער וחרד אשר יתרום להערכת המצב את הפסימיות הקודרת, את אי-השקט הישראלי העתיק". בהמשך מפציר: "ונהג למען השם, כמו בתרגולת אכזרית נמשכת וקבועה לא עייפות. ושאל את עצמך תמיד, מה התחדש עד לילה או עד שחר, האם איני מוטעה, האם איני מתמכר ל'קונספציות', לתפיסות המשתלטות עלי כמו גולם אשר נברא במוחי העייף בשל המסות והמוראים".
לפנינו טיוטה בכתב-ידו של גורי (13 דפים), עם מחיקות ותיקונים. הטיוטה כוללת פסקת סיום שלא פורסמה ב"מולד".
13 דף, 30 ס"מ בקירוב. מצב כללי טוב. כתמים. פגמים וקמטים קלים. קרעים זעירים בשולי אחדים מהדפים.
מקור: ארכיון "מולד".
קטגוריה
כתבי-יד, מכתבים וחתימות
קָטָלוֹג
מכירה 80 - חלק א' - היסטוריה, תרבות ואמנות יהודית וישראלית
29.6.2021
פתיחה: $400
נמכר ב: $575
כולל עמלת קונה
לקט פריטים הקשורים בשיר "ירושלים של זהב", במשוררת נעמי שמר ובזמרת יפה ירקוני. [ישראל, שנות ה-60 עד שנות ה-90 של המאה ה-20].
בלקט:
• פתק קצר בכתב ידה של נעמי שמר העוסק בשירה "ירושלים של זהב": "... אני שמחה להעביר לכם את התווים של 'ירושלים של זהב', אולם עיבוד מקהלתי יהא עליכם להזמין בעצמכם, אצל מוסיקאי שמלאכתו בכך". חתום בידיה ומתוארך 23 ביוני 1967, מעט יותר מחודש לאחר ביצוע הבכורה של השיר וכשבועיים לאחר תום מלחמת ששת הימים.
• דף מודפס ובו מילות השיר "ירושלים של זהב", תשורה לחיילי ישראל עם שחרור העיר העתיקה. [יוני 1967].
• איגרת "שנה טובה" מנגנת 33 סל"ד, "ברכה עם שיר, ירושלים של זהב, מפי שולמית לבנת".
• תקליט, "ירושלים פון גאלד" ("ירושלים של זהב" מאת נעמי שמר; יידיש) ושירים נוספים מפי יפה ירקוני. 33 סל"ד.
• טיוטה בכתב ידה של נעמי שמר לשיר "רוקדת" המספר את סיפור חייה ופועלה של יפה ירקוני, לכבוד יום הולדתה ה-69.
• שני מכתבי מעריצים ליפה ירקוני, האחד, מאת תלמיד תיכון, מתוארך 9.6.67 (דף אחד; המשכו חסר). בין היתר מציין הכותב את היותה של ירקוני "הזמרת הראשונה ליד הכותל המערבי". השני, מאת חייל שנפצע במלחמת ששת הימים, מתוארך 3.7.67.
השיר "ירושלים של זהב" נכתב בידי נעמי שמר לכבוד פסטיבל הזמר והפזמון לשנת תשכ"ז (1967) בעקבות פנייתו של ראש עיריית ירושלים טדי קולק אל מספר מלחינים – וביניהם שמר – ובקשתו לחבר שיר מיוחד העוסק בעיר ירושלים. שבועות ספורים לאחר ביצוע הבכורה של השיר בפסטיבל הזמר (במוצאי יום העצמאות) פרצה מלחמת ששת הימים, ובמברק ששיגר קולק אל שמר, כתב לה: "כל חיילי צה"ל המוצבים בירושלים וסביבתה וכל תושבי הבירה אינם פוסקים מלשיר את ירושלים של זהב. עם שינוי גבולותיה של העיר מבקשים כולם שתוסיפי בית עידוד לשיר". שמר, אשר שהתה אותה עת בסיני עם להקה צבאית, שמעה ברדיו את חיילי צה"ל שרים את שירה והוסיפה בית חדש לשיר, בו הנגידה את האקלים שלפני המלחמה לזה ששרר אחריה. בעקבות כתיבת "ירושלים של זהב" הפכה שמר בעיני רבים ל"פזמונאית לאומית", והוא נחשב לאחד השירים העבריים האהובים ביותר בקרב יהודֵי העולם בכל הזמנים ומן המפורסמים ביותר. את הביצוע הידוע ביותר של השיר הקליטה הזמרת יפה ירקוני.
יפה ירקוני (1925-2012), ילידת תל-אביב, התחילה את דרכה האמנותית בגיל צעיר בהופעות בבית הקפה של משפחתה. במשך 12 שנה הייתה רקדנית בלהקת המחול של גרטרוד קראוס, עד שנאלצה לפרוש עקב פציעה. בשנת 1947 התגייסה להגנה והחלה לשיר בלהקת "חישטרון" שפעלה במסגרת חיל השדה של ההגנה; מיד לאחר מלחמת העצמאות הקליטה את האלבום "באב אל-ואד" שהורכב משירי מלחמת העצמאות. במשך חמישה עשורים ניהלה קריירה מוזיקלית עשירה, הופיעה מאות פעמים בפני חיילים – בין היתר בחזית הקרבות – וזכתה לכינוי "זמרת המלחמות". בשנת 1998 זכתה בפרס ישראל; באלבום שהוציאה בשנה זו נכלל השיר "רוקדת" מאת נעמי שמר.
7 פריטים. גודל ומצב משתנים.
בלקט:
• פתק קצר בכתב ידה של נעמי שמר העוסק בשירה "ירושלים של זהב": "... אני שמחה להעביר לכם את התווים של 'ירושלים של זהב', אולם עיבוד מקהלתי יהא עליכם להזמין בעצמכם, אצל מוסיקאי שמלאכתו בכך". חתום בידיה ומתוארך 23 ביוני 1967, מעט יותר מחודש לאחר ביצוע הבכורה של השיר וכשבועיים לאחר תום מלחמת ששת הימים.
• דף מודפס ובו מילות השיר "ירושלים של זהב", תשורה לחיילי ישראל עם שחרור העיר העתיקה. [יוני 1967].
• איגרת "שנה טובה" מנגנת 33 סל"ד, "ברכה עם שיר, ירושלים של זהב, מפי שולמית לבנת".
• תקליט, "ירושלים פון גאלד" ("ירושלים של זהב" מאת נעמי שמר; יידיש) ושירים נוספים מפי יפה ירקוני. 33 סל"ד.
• טיוטה בכתב ידה של נעמי שמר לשיר "רוקדת" המספר את סיפור חייה ופועלה של יפה ירקוני, לכבוד יום הולדתה ה-69.
• שני מכתבי מעריצים ליפה ירקוני, האחד, מאת תלמיד תיכון, מתוארך 9.6.67 (דף אחד; המשכו חסר). בין היתר מציין הכותב את היותה של ירקוני "הזמרת הראשונה ליד הכותל המערבי". השני, מאת חייל שנפצע במלחמת ששת הימים, מתוארך 3.7.67.
השיר "ירושלים של זהב" נכתב בידי נעמי שמר לכבוד פסטיבל הזמר והפזמון לשנת תשכ"ז (1967) בעקבות פנייתו של ראש עיריית ירושלים טדי קולק אל מספר מלחינים – וביניהם שמר – ובקשתו לחבר שיר מיוחד העוסק בעיר ירושלים. שבועות ספורים לאחר ביצוע הבכורה של השיר בפסטיבל הזמר (במוצאי יום העצמאות) פרצה מלחמת ששת הימים, ובמברק ששיגר קולק אל שמר, כתב לה: "כל חיילי צה"ל המוצבים בירושלים וסביבתה וכל תושבי הבירה אינם פוסקים מלשיר את ירושלים של זהב. עם שינוי גבולותיה של העיר מבקשים כולם שתוסיפי בית עידוד לשיר". שמר, אשר שהתה אותה עת בסיני עם להקה צבאית, שמעה ברדיו את חיילי צה"ל שרים את שירה והוסיפה בית חדש לשיר, בו הנגידה את האקלים שלפני המלחמה לזה ששרר אחריה. בעקבות כתיבת "ירושלים של זהב" הפכה שמר בעיני רבים ל"פזמונאית לאומית", והוא נחשב לאחד השירים העבריים האהובים ביותר בקרב יהודֵי העולם בכל הזמנים ומן המפורסמים ביותר. את הביצוע הידוע ביותר של השיר הקליטה הזמרת יפה ירקוני.
יפה ירקוני (1925-2012), ילידת תל-אביב, התחילה את דרכה האמנותית בגיל צעיר בהופעות בבית הקפה של משפחתה. במשך 12 שנה הייתה רקדנית בלהקת המחול של גרטרוד קראוס, עד שנאלצה לפרוש עקב פציעה. בשנת 1947 התגייסה להגנה והחלה לשיר בלהקת "חישטרון" שפעלה במסגרת חיל השדה של ההגנה; מיד לאחר מלחמת העצמאות הקליטה את האלבום "באב אל-ואד" שהורכב משירי מלחמת העצמאות. במשך חמישה עשורים ניהלה קריירה מוזיקלית עשירה, הופיעה מאות פעמים בפני חיילים – בין היתר בחזית הקרבות – וזכתה לכינוי "זמרת המלחמות". בשנת 1998 זכתה בפרס ישראל; באלבום שהוציאה בשנה זו נכלל השיר "רוקדת" מאת נעמי שמר.
7 פריטים. גודל ומצב משתנים.
קטגוריה
כתבי-יד, מכתבים וחתימות
קָטָלוֹג
מכירה 80 - חלק א' - היסטוריה, תרבות ואמנות יהודית וישראלית
29.6.2021
פתיחה: $400
נמכר ב: $500
כולל עמלת קונה
לקט טיוטות בכתב-ידו ובחתימתו של הכלכלן והתיאורטיקן הרולד לסקי, יושב ראש מפלגת ה"לייבור" לאחר מלחמת העולם השנייה. [אנגליה, שנות ה-40 בקירוב]. אנגלית.
הרולד לסקי (Harold Joseph Laski, 1893-1950); כלכלן ותיאורטיקן פוליטי. לסקי נחשב לאחד המדינאים הקיצוניים ביותר בשמאל האנגלי, תמך כמעט ללא סייג ביוזף סטאלין ובברית המועצות ואף קרא במרומז לשימוש באלימות אם ה"לייבור" לא תזכה בבחירות. כמה מנהיגים חשובים הזהירו מפניו לאחר המלחמה: וינסטון צ'רצ'יל (שטען שאם תזכה הלייבור בשלטון יהיה לסקי "הכוח מאחורי הכתר"), ג'ון פ' קנדי (שכתב עליו ביומנו "זו אותה הרוח שמקימה דיקטטורות, כפי שראינו ברוסיה") וראש ממשלת ישראל משה שרת (שתיארו באחד ממכתביו "אינו יודע רחם ואינו מכבד כל קדוש. מהרס ואינו בונה דבר... סתם יהודי אשר מררתו היהודית נשפכה"). שמו של לסקי הופיע ב"רשימת אורוול" (Orwell's list) - רשימת אינטלקטואלים מסוכנים שהכין הסופר ג'ורג' אורוול לפני מותו.
לפנינו אוסף טיוטות למאמרים מאת לסקי:
1. טיוטה למאמר Palestine, the economic aspect ("ארץ ישראל, ההיבט הכלכלי"). ניתוח פרו-ציוני של התפתחות כלכלת ארץ ישראל בשנות המנדט, עם תוכנית בת 17 צעדים להקמת מדינה יהודית ברוח הסוציאליזם: הקמת איגודי עובדים, ייסוד ישובים שיתופיים, הקמת קואופרטיבים לשיווק מוצרים ועוד.
16 עמודים בכתב-יד. חתומה בחתימת-ידו של לסקי בעמוד האחרון.
המאמר התפרסם בספר Palestine's Economic Future, בעריכת J.B. Hobman (הוצאת Percy Lund Humphries, לונדון, 1946).
2-15. London Letter, ארבע עשרה טיוטות לטורי-דעה בעיתון הסקוטי של תנועת ה"לייבור" Forward, במגוון נושאים.
2-4 עמודים בכתב-יד בכל טיוטה; רוב הטיוטות חתומות בחתימת-ידו של לסקי בעמוד האחרון. שתיים מהן, כפי הנראה, אינן שלמות.
מצורפים: • מכתב לקוראי העיתון "דבר" - ברכות ליום ה-1 במאי (כנראה, בשנת 1945, ערב כניעת גרמניה הנאצית). עמוד אחד, מודפס במכונת כתיבה עם הוספות ותיקונים בכתב-יד, לא חתום. • הספד בכתב-יד להרולד לסקי. חובר, כנראה, בידי מנהיג או חבר בתנועה הציונית. 7 עמ'.
מצב טוב. כתמים. מעט קמטים. קרעים קלים בשוליים. סימני קיפול ופגמים קלים.
מקור: ארכיון "מולד".
הרולד לסקי (Harold Joseph Laski, 1893-1950); כלכלן ותיאורטיקן פוליטי. לסקי נחשב לאחד המדינאים הקיצוניים ביותר בשמאל האנגלי, תמך כמעט ללא סייג ביוזף סטאלין ובברית המועצות ואף קרא במרומז לשימוש באלימות אם ה"לייבור" לא תזכה בבחירות. כמה מנהיגים חשובים הזהירו מפניו לאחר המלחמה: וינסטון צ'רצ'יל (שטען שאם תזכה הלייבור בשלטון יהיה לסקי "הכוח מאחורי הכתר"), ג'ון פ' קנדי (שכתב עליו ביומנו "זו אותה הרוח שמקימה דיקטטורות, כפי שראינו ברוסיה") וראש ממשלת ישראל משה שרת (שתיארו באחד ממכתביו "אינו יודע רחם ואינו מכבד כל קדוש. מהרס ואינו בונה דבר... סתם יהודי אשר מררתו היהודית נשפכה"). שמו של לסקי הופיע ב"רשימת אורוול" (Orwell's list) - רשימת אינטלקטואלים מסוכנים שהכין הסופר ג'ורג' אורוול לפני מותו.
לפנינו אוסף טיוטות למאמרים מאת לסקי:
1. טיוטה למאמר Palestine, the economic aspect ("ארץ ישראל, ההיבט הכלכלי"). ניתוח פרו-ציוני של התפתחות כלכלת ארץ ישראל בשנות המנדט, עם תוכנית בת 17 צעדים להקמת מדינה יהודית ברוח הסוציאליזם: הקמת איגודי עובדים, ייסוד ישובים שיתופיים, הקמת קואופרטיבים לשיווק מוצרים ועוד.
16 עמודים בכתב-יד. חתומה בחתימת-ידו של לסקי בעמוד האחרון.
המאמר התפרסם בספר Palestine's Economic Future, בעריכת J.B. Hobman (הוצאת Percy Lund Humphries, לונדון, 1946).
2-15. London Letter, ארבע עשרה טיוטות לטורי-דעה בעיתון הסקוטי של תנועת ה"לייבור" Forward, במגוון נושאים.
2-4 עמודים בכתב-יד בכל טיוטה; רוב הטיוטות חתומות בחתימת-ידו של לסקי בעמוד האחרון. שתיים מהן, כפי הנראה, אינן שלמות.
מצורפים: • מכתב לקוראי העיתון "דבר" - ברכות ליום ה-1 במאי (כנראה, בשנת 1945, ערב כניעת גרמניה הנאצית). עמוד אחד, מודפס במכונת כתיבה עם הוספות ותיקונים בכתב-יד, לא חתום. • הספד בכתב-יד להרולד לסקי. חובר, כנראה, בידי מנהיג או חבר בתנועה הציונית. 7 עמ'.
מצב טוב. כתמים. מעט קמטים. קרעים קלים בשוליים. סימני קיפול ופגמים קלים.
מקור: ארכיון "מולד".
קטגוריה
כתבי-יד, מכתבים וחתימות
קָטָלוֹג
![שטר לירה א"י אחת של בנק אנגלו-פלשתינה בע"מ, חתום בחתימת-ידו של דוד בן-גוריון. [ספטמבר 1948]. שטר לירה א"י אחת של בנק אנגלו-](https://files.kedem-auctions.com/files/Sale80a-public/228.jpg "שטר לירה א\"י אחת, בנק אנגלו-פלשתינה – חתום בחתימת-ידו של דוד בן-גוריון")
מכירה 80 - חלק א' - היסטוריה, תרבות ואמנות יהודית וישראלית
29.6.2021
פתיחה: $600
נמכר ב: $1,625
כולל עמלת קונה
שטר לירה א"י אחת של בנק אנגלו-פלשתינה בע"מ, חתום בחתימת-ידו של דוד בן-גוריון. [ספטמבר 1948].
שטר לירה א"י אחת של בנק אנגלו-פלשתינה, חתום בחתימת-ידו של ראש הממשלה דוד בן גוריון – "ד. בן-גוריון" (בדיו כחולה).
השטר שלפנינו נשלח אל העסקן, המחנך והסופר הציוני אריה לייב גלמן (Leon Gellman, 1887-1971), בניו-יורק, לרגל ראש השנה הראשון לאחר הקמת מדינת ישראל, ראש השנה תש"ט.
מצורף: מכתב (כתוב במכונת כתיבה באנגלית, על גבי נייר מכתבים רשמי של הקק"ל) שצורף אל השטר, מיום 20 בספטמבר 1948, חתום בידי מנהל המחלקה ליחסי חוץ של הקק"ל אליהו משה אפשטיין (1895-1958).
שטר: 7.5X15 ס"מ. מצב טוב. מכתב: [1] דף, 28 ס"מ. מצב טוב. סימני קיפול. כתמים ופגמים קלים.
שטר לירה א"י אחת של בנק אנגלו-פלשתינה, חתום בחתימת-ידו של ראש הממשלה דוד בן גוריון – "ד. בן-גוריון" (בדיו כחולה).
השטר שלפנינו נשלח אל העסקן, המחנך והסופר הציוני אריה לייב גלמן (Leon Gellman, 1887-1971), בניו-יורק, לרגל ראש השנה הראשון לאחר הקמת מדינת ישראל, ראש השנה תש"ט.
מצורף: מכתב (כתוב במכונת כתיבה באנגלית, על גבי נייר מכתבים רשמי של הקק"ל) שצורף אל השטר, מיום 20 בספטמבר 1948, חתום בידי מנהל המחלקה ליחסי חוץ של הקק"ל אליהו משה אפשטיין (1895-1958).
שטר: 7.5X15 ס"מ. מצב טוב. מכתב: [1] דף, 28 ס"מ. מצב טוב. סימני קיפול. כתמים ופגמים קלים.
קטגוריה
כתבי-יד, מכתבים וחתימות
קָטָלוֹג