מכירה 80 - חלק א' - היסטוריה, תרבות ואמנות יהודית וישראלית
29.6.2021
- יד (70) Apply יד filter
- כתבי (70) Apply כתבי filter
- manuscript (70) Apply manuscript filter
- manuscripts, (70) Apply manuscripts, filter
- ישראל (55) Apply ישראל filter
- palestin (55) Apply palestin filter
- המנדט (46) Apply המנדט filter
- british (46) Apply british filter
- israel (46) Apply israel filter
- mandat (46) Apply mandat filter
- state (46) Apply state filter
- תנך (44) Apply תנך filter
- תנ (44) Apply תנ filter
- עתיקים, (44) Apply עתיקים, filter
- מסעות (44) Apply מסעות filter
- ספרי (44) Apply ספרי filter
- מפות, (44) Apply מפות, filter
- מפות (44) Apply מפות filter
- מסעות, (44) Apply מסעות, filter
- עתיקים (44) Apply עתיקים filter
- הדפסים (44) Apply הדפסים filter
- תנ"ך, (44) Apply תנ"ך, filter
- bibl (44) Apply bibl filter
- bibles, (44) Apply bibles, filter
- earli (44) Apply earli filter
- map (44) Apply map filter
- maps, (44) Apply maps, filter
- print (44) Apply print filter
- travelogu (44) Apply travelogu filter
- travelogues, (44) Apply travelogues, filter
- בארץ (43) Apply בארץ filter
- הבריטי (39) Apply הבריטי filter
- היישוב (39) Apply היישוב filter
- היהודי (39) Apply היהודי filter
- הבריטיים, (39) Apply הבריטיים, filter
- הבריטיים (39) Apply הבריטיים filter
- הבריטי, (39) Apply הבריטי, filter
- המעצר (39) Apply המעצר filter
- camp (39) Apply camp filter
- camps, (39) Apply camps, filter
- detent (39) Apply detent filter
- illig (39) Apply illig filter
- immigr (39) Apply immigr filter
- immigration, (39) Apply immigration, filter
- independ (39) Apply independ filter
- independence, (39) Apply independence, filter
- isra (39) Apply isra filter
- palestine, (39) Apply palestine, filter
- photographi (39) Apply photographi filter
- war (39) Apply war filter
מציג 205 - 216 of 336
מכירה 80 - חלק א' - היסטוריה, תרבות ואמנות יהודית וישראלית
29.6.2021
פתיחה: $200
נמכר ב: $1,125
כולל עמלת קונה
שמונה פרסומים מאת ד"ר נחמיה רובינסון (Nehemiah Robinson), בהוצאת ה"מכון לעניינים יהודיים" (Institute of Jewish affairs) שעל יד "הקונגרס היהודי העולמי" (World Jewish Congress). ניו-יורק, 1945-1950 בקירוב. אנגלית. שני כרכים (שכפול של הדפסה במכונת כתיבה).
שני כרכים ובהם שמונה פרסומים מאת ד"ר נחמיה רובינסון. הפרסומים סוקרים את החקיקה בגרמניה, אוסטריה ומדינות נוספות באירופה לאחר מלחמת העולם השנייה, בנוגע לפיצויים והשבת רכוש יהודי.
1-4. כרך א' (ארבעה פרסומים):
• First supplement to indemnification and reparations. Recent events (this report covers the period up to the end of February, 1945). [1945 בקירוב]. [3], 32 דף.
• Indemnification and reparations, second supplement. [1946]. [7] דף (כולל עטיפה קדמית), 181 עמ'.
• Indemnification and reparations, third (special) supplement (United States Zone of Germany). [1946]. [2], 23 דף (כולל עטיפה קדמית).
• Indemnification and reparations, fourth supplement (The working and the results of the German reparation program). 1949. [2], 43 דף (כולל עטיפה קדמית).
5-8. (כרך ב) ארבעה פרסומים:
• Restitution legislation in Germany (A survey of enactments). 1949. [2], 59 דף (כולל עטיפה).
• Compensation Legislation in Germany (A survey of enactments). 1950. [2], 45 דף (כולל עטיפה).
• Restitution and compensation legislation in Austria (A survey of enactments. 1949. [1], 23 דף (כולל עטיפה).
• Information on restitution and related subjects. ארבעה חלקים. 1950. [1], 8 דף; [1], 5 דף; [1], 8 דף; [1], 8 דף.
ד"ר נחמיה רובינסון (1898-1964), משפטן, מומחה בחוק הבינלאומי, יליד ליטא. היגר לניו-יורק בדצמבר 1941. משנת 1947 ועד למותו ב-1964 עמד בראש "המכון לעניינים יהודיים" של "הקונגרס היהודי העולמי". היה היועץ המשפטי של "הקונגרס היהודי העולמי" והשתתף מטעמו במשא ומתן בהאג עם ממשלות מערב גרמניה ואוסטריה לגבי שילומים ופיצויים לניצולי שואה. עבד בצמוד לאחיו, המשפטן, הדיפלומט והפעיל הציוני ד"ר יעקב רובינסון ששימש כיועץ במשפטי נירנברג ובמשפט אייכמן. פרסם מאמרים רבים העוסקים בקהילות יהודיות ברחבי העולם.
שני כרכים, 27.5 ס"מ. מצב טוב. כתמים קלים. מדבקות וחותמות ספריה. כריכות מחופות בד.
שני כרכים ובהם שמונה פרסומים מאת ד"ר נחמיה רובינסון. הפרסומים סוקרים את החקיקה בגרמניה, אוסטריה ומדינות נוספות באירופה לאחר מלחמת העולם השנייה, בנוגע לפיצויים והשבת רכוש יהודי.
1-4. כרך א' (ארבעה פרסומים):
• First supplement to indemnification and reparations. Recent events (this report covers the period up to the end of February, 1945). [1945 בקירוב]. [3], 32 דף.
• Indemnification and reparations, second supplement. [1946]. [7] דף (כולל עטיפה קדמית), 181 עמ'.
• Indemnification and reparations, third (special) supplement (United States Zone of Germany). [1946]. [2], 23 דף (כולל עטיפה קדמית).
• Indemnification and reparations, fourth supplement (The working and the results of the German reparation program). 1949. [2], 43 דף (כולל עטיפה קדמית).
5-8. (כרך ב) ארבעה פרסומים:
• Restitution legislation in Germany (A survey of enactments). 1949. [2], 59 דף (כולל עטיפה).
• Compensation Legislation in Germany (A survey of enactments). 1950. [2], 45 דף (כולל עטיפה).
• Restitution and compensation legislation in Austria (A survey of enactments. 1949. [1], 23 דף (כולל עטיפה).
• Information on restitution and related subjects. ארבעה חלקים. 1950. [1], 8 דף; [1], 5 דף; [1], 8 דף; [1], 8 דף.
ד"ר נחמיה רובינסון (1898-1964), משפטן, מומחה בחוק הבינלאומי, יליד ליטא. היגר לניו-יורק בדצמבר 1941. משנת 1947 ועד למותו ב-1964 עמד בראש "המכון לעניינים יהודיים" של "הקונגרס היהודי העולמי". היה היועץ המשפטי של "הקונגרס היהודי העולמי" והשתתף מטעמו במשא ומתן בהאג עם ממשלות מערב גרמניה ואוסטריה לגבי שילומים ופיצויים לניצולי שואה. עבד בצמוד לאחיו, המשפטן, הדיפלומט והפעיל הציוני ד"ר יעקב רובינסון ששימש כיועץ במשפטי נירנברג ובמשפט אייכמן. פרסם מאמרים רבים העוסקים בקהילות יהודיות ברחבי העולם.
שני כרכים, 27.5 ס"מ. מצב טוב. כתמים קלים. מדבקות וחותמות ספריה. כריכות מחופות בד.
קטגוריה
אנטישמיות, שואה ושארית הפליטה
קָטָלוֹג
מכירה 80 - חלק א' - היסטוריה, תרבות ואמנות יהודית וישראלית
29.6.2021
פתיחה: $200
נמכר ב: $250
כולל עמלת קונה
מפה גדולת ממדים (200X200 ס"מ בקירוב) של העיירה ניישטאט קודירקא (קודירקוס נאומייסטיס, Kudirkos Naumiestis) בליטא. נערכה ושורטטה בידי רחמיאל (ראלף) גולדבערג [גולדברג]. שכפול של כתב-יד. שיקגו, 1971. יידיש ומעט אנגלית.
מפת העיירה הליטאית קודירקוס נאומייסטיס, המתעדת את הקהילה היהודית המקומית לפני חורבנה בשואה בשנת 1941. על המפה מסומנים בתי התושבים היהודים, מוסדות הקהילה (בית הכנסת, הקלויז ובית המדרש, חברה קדישא, ועוד) וכן קברי ההמונים בהם קבורים היהודים שנרצחו בחודשים יוני-ספטמבר 1941. בתחתית מופיעה מפה מוקטנת של ליטא.
בשולי המפה, סקירה היסטורית קצרה של 250 שנות התיישבות יהודית בניישטאט קודירקא, עד לחורבן הקהילה היהודית בשואה, והסבר על אופן יצירת המפה מאת העורך רחמיאל (ראלף) גולדברג. גולדברג כותב כי שרטט את המפה מהזיכרון, בסיוע חבריו, ומציין שבחר לשרטט את הרחובות גדולים ורחבים על מנת שניתן יהיה להוסיף עליהם שמות ולתקן טעויות שוודאי נפלו בהכנת המפה (ואכן, למפה שלפנינו נוספו מספר שמות בכתב-יד). הוא מדגיש את חשיבות המפה לדורות הבאים, וכותב: "שמא... צאצא יפרוש את המפה באקראי, מתוך סקרנות, ומבטו ייפול על שם ששמע פעם, ואולי יבחין גם כיצד ומתי התרחש החורבן, ואז אולי ייזכר: שלא לשכוח ולא לסלוח".
בגב המפה, מדבקה עם מידע על המפה והנחיות לקיפולה (יידיש ואנגלית).
200X200 ס"מ בקירוב (שני גיליונות נייר בגודל 100X200 ס"מ מודבקים זה לזה). מצב טוב-בינוני. רצועות נייר דבק בשולי המפה ובמרכזה, בחזית ובגב. קרעים בשוליים ובקווי הקיפול, חלקם מחוזקים בנייר דבק. נייר צהוב בחלקו.
מפת העיירה הליטאית קודירקוס נאומייסטיס, המתעדת את הקהילה היהודית המקומית לפני חורבנה בשואה בשנת 1941. על המפה מסומנים בתי התושבים היהודים, מוסדות הקהילה (בית הכנסת, הקלויז ובית המדרש, חברה קדישא, ועוד) וכן קברי ההמונים בהם קבורים היהודים שנרצחו בחודשים יוני-ספטמבר 1941. בתחתית מופיעה מפה מוקטנת של ליטא.
בשולי המפה, סקירה היסטורית קצרה של 250 שנות התיישבות יהודית בניישטאט קודירקא, עד לחורבן הקהילה היהודית בשואה, והסבר על אופן יצירת המפה מאת העורך רחמיאל (ראלף) גולדברג. גולדברג כותב כי שרטט את המפה מהזיכרון, בסיוע חבריו, ומציין שבחר לשרטט את הרחובות גדולים ורחבים על מנת שניתן יהיה להוסיף עליהם שמות ולתקן טעויות שוודאי נפלו בהכנת המפה (ואכן, למפה שלפנינו נוספו מספר שמות בכתב-יד). הוא מדגיש את חשיבות המפה לדורות הבאים, וכותב: "שמא... צאצא יפרוש את המפה באקראי, מתוך סקרנות, ומבטו ייפול על שם ששמע פעם, ואולי יבחין גם כיצד ומתי התרחש החורבן, ואז אולי ייזכר: שלא לשכוח ולא לסלוח".
בגב המפה, מדבקה עם מידע על המפה והנחיות לקיפולה (יידיש ואנגלית).
200X200 ס"מ בקירוב (שני גיליונות נייר בגודל 100X200 ס"מ מודבקים זה לזה). מצב טוב-בינוני. רצועות נייר דבק בשולי המפה ובמרכזה, בחזית ובגב. קרעים בשוליים ובקווי הקיפול, חלקם מחוזקים בנייר דבק. נייר צהוב בחלקו.
קטגוריה
אנטישמיות, שואה ושארית הפליטה
קָטָלוֹג
מכירה 80 - חלק א' - היסטוריה, תרבות ואמנות יהודית וישראלית
29.6.2021
פתיחה: $600
נמכר ב: $2,500
כולל עמלת קונה
הגדה של פסח, שארית הפליטה בלנדסברג. הוצאת Landsberger Lager Cajtung, מחנה העקורים לנדסברג, גרמניה, [1946].
הגדה בדפוס צילום, מלווה איורים. חלקה קטעים מסורתיים מן ההגדה וחלקה קטעי שירה ופסוקי תנ"ך, ציטוט מתוך "על הדרך" מאת י"ח ברנר וקטעים ביידיש, בהם לקט פסוקי נחמה מיחזקאל ל"ו. על דף השער נראות הפירמידות במצרים, בקתת שומר במחנה, גדרות תיל ושלשלאות לעומת שדות ועצים בארץ פורחת ושטופת שמש.
יודלוב, אוצר ההגדות, מס' 4005.
[16] דף, 28.5 ס"מ. מצב טוב. קרעים ופגמים קלים.
הגדה בדפוס צילום, מלווה איורים. חלקה קטעים מסורתיים מן ההגדה וחלקה קטעי שירה ופסוקי תנ"ך, ציטוט מתוך "על הדרך" מאת י"ח ברנר וקטעים ביידיש, בהם לקט פסוקי נחמה מיחזקאל ל"ו. על דף השער נראות הפירמידות במצרים, בקתת שומר במחנה, גדרות תיל ושלשלאות לעומת שדות ועצים בארץ פורחת ושטופת שמש.
יודלוב, אוצר ההגדות, מס' 4005.
[16] דף, 28.5 ס"מ. מצב טוב. קרעים ופגמים קלים.
קטגוריה
הגדות של פסח
קָטָלוֹג
מכירה 80 - חלק א' - היסטוריה, תרבות ואמנות יהודית וישראלית
29.6.2021
פתיחה: $300
נמכר ב: $375
כולל עמלת קונה
הגדה של פסח / Hagadá de Péssach, בתרגום רות וצבי יותם (Ruth e Henrique Jusim) ובעריכתם. הוצאת Circulo Bibliófilo Hebráico, ריו דה ז'נירו, 1947. עברית ופורטוגזית.
הגדה מסורתית לפסח, מתורגמת בחלקה לפורטוגזית. ההגדה מלווה איורים מעשה ידי זיגמונד (אשר) פורסט, שאול רסקין, זאב רבן, יעקב שטיינהרט, גוסטב דורה ועוד. עותק מס' 95 של ההגדה (מספר העותקים הכללי אינו מצוין), מוקדש לגבריאל דורון (עם הקדשה בכתב-יד, משנת 1966, חתומה בידי צבי יותם).
צבי יותם (Henrique Jusim, 1916-1986), יליד הכפר סקורני שבחבל בסרביה; פעיל ציוני וממנהיגי תנועת הנוער החלוצית-סוציאליסטית "גורדוניה". בשנת 1937 היגר לברזיל, שם השתקע. שימש כמנהל תיכון יהודי בריו דה ז'נירו וכן הורה ספרות עברית ויידיש בסמינר היהודי למורים בעיר, לצד עבודתו כמתרגם ומו"ל ופעילותו בסוכנות היהודית בתחומי החינוך והתרבות. עלה לישראל בשנת 1968.
[80] עמ', 23 ס"מ. מצב טוב. כתמים קלים. פגמים קלים בכריכה, בעיקר לאורך השדרה.
הגדה מסורתית לפסח, מתורגמת בחלקה לפורטוגזית. ההגדה מלווה איורים מעשה ידי זיגמונד (אשר) פורסט, שאול רסקין, זאב רבן, יעקב שטיינהרט, גוסטב דורה ועוד. עותק מס' 95 של ההגדה (מספר העותקים הכללי אינו מצוין), מוקדש לגבריאל דורון (עם הקדשה בכתב-יד, משנת 1966, חתומה בידי צבי יותם).
צבי יותם (Henrique Jusim, 1916-1986), יליד הכפר סקורני שבחבל בסרביה; פעיל ציוני וממנהיגי תנועת הנוער החלוצית-סוציאליסטית "גורדוניה". בשנת 1937 היגר לברזיל, שם השתקע. שימש כמנהל תיכון יהודי בריו דה ז'נירו וכן הורה ספרות עברית ויידיש בסמינר היהודי למורים בעיר, לצד עבודתו כמתרגם ומו"ל ופעילותו בסוכנות היהודית בתחומי החינוך והתרבות. עלה לישראל בשנת 1968.
[80] עמ', 23 ס"מ. מצב טוב. כתמים קלים. פגמים קלים בכריכה, בעיקר לאורך השדרה.
קטגוריה
הגדות של פסח
קָטָלוֹג
מכירה 80 - חלק א' - היסטוריה, תרבות ואמנות יהודית וישראלית
29.6.2021
פתיחה: $400
נמכר ב: $2,375
כולל עמלת קונה
קטע ממכתב בכתב-ידו של משה מנדלסון – שבע שורות, חתומות בחתימת-ידו. [ברלין, 25 ביוני 1782]. גרמנית.
פיסת נייר ועליה שורות הסיום של מכתב הגות ארוך ששלח הפילוסוף היהודי-גרמני, מאבות תנועת ההשכלה היהודית, משה מנדלסון (1729-1786), אל ידידו, הסופר והמדינאי הדני, אדולף פרידריך אוגוסט הנינגס (August Adolph Friedrich Hennings, 1746-1826): " וכאילו אני מושלך לפתע מן הפסים וניתנת לי הזדמנות טובה לסיים כאן. אשוב כנראה פעם אחרת בשנית אל הנושא, כשבוקר בהיר מעין זה יעורר אותי שוב אל חקירה כזו. עד אז היו בטוב ואהבו. שלכם, משה מנדלסון".
בגב פיסת הנייר, שנגזרה בשוליה, מטבע השם Henriette (חותם יבש); ייתכן וזה חותמה של בתו של מנדלסון, הנרייטה (1775-1831). רישום קטוע לצד החותם "Berlin d…".
המכתב בשלמותו, שעסק בצמיחת האנושות לעומת צמיחת האדם, התפרסם בתוך מהדורת היובל של כל כתבי משה מנדלסון Gesammelte Schriften - Jubiläumsausgabe, בעריכת Alexander Altmann (שטוטגרט ו-Bad Cannstatt, 1977. כרך 13, עמ' 66).
[1] דף, 6X10.5 ס"מ. מצב טוב-בינוני. קרע ארוך במרכז הדף. קרעים חסרים בשוליים (ללא פגיעה בטקסט).
פיסת נייר ועליה שורות הסיום של מכתב הגות ארוך ששלח הפילוסוף היהודי-גרמני, מאבות תנועת ההשכלה היהודית, משה מנדלסון (1729-1786), אל ידידו, הסופר והמדינאי הדני, אדולף פרידריך אוגוסט הנינגס (August Adolph Friedrich Hennings, 1746-1826): " וכאילו אני מושלך לפתע מן הפסים וניתנת לי הזדמנות טובה לסיים כאן. אשוב כנראה פעם אחרת בשנית אל הנושא, כשבוקר בהיר מעין זה יעורר אותי שוב אל חקירה כזו. עד אז היו בטוב ואהבו. שלכם, משה מנדלסון".
בגב פיסת הנייר, שנגזרה בשוליה, מטבע השם Henriette (חותם יבש); ייתכן וזה חותמה של בתו של מנדלסון, הנרייטה (1775-1831). רישום קטוע לצד החותם "Berlin d…".
המכתב בשלמותו, שעסק בצמיחת האנושות לעומת צמיחת האדם, התפרסם בתוך מהדורת היובל של כל כתבי משה מנדלסון Gesammelte Schriften - Jubiläumsausgabe, בעריכת Alexander Altmann (שטוטגרט ו-Bad Cannstatt, 1977. כרך 13, עמ' 66).
[1] דף, 6X10.5 ס"מ. מצב טוב-בינוני. קרע ארוך במרכז הדף. קרעים חסרים בשוליים (ללא פגיעה בטקסט).
קטגוריה
כתבי-יד, מכתבים וחתימות
קָטָלוֹג
מכירה 80 - חלק א' - היסטוריה, תרבות ואמנות יהודית וישראלית
29.6.2021
פתיחה: $1,500
נמכר ב: $2,500
כולל עמלת קונה
אוסף פריטי דפוס מאת שמואל דוד לוצאטו – שד"ל; רובם כרוכים יחד. איטליה, 1819 עד 1859 בקירוב. עברית ואיטלקית.
כ-25 פריטי דפוס מאת שמואל דוד לוצאטו (שד"ל, 1800-1865) - איש תנועת ההשכלה היהודית, מראשוני אנשי "חכמת ישראל", ראש בית המדרש לרבנים בפדובה, משורר, פרשן מקרא, בלשן, פילוסוף, חוקר ומתרגם.
בין הפריטים, חיבורים ושירים מוקדמים של שד"ל, אגודים יחדיו בעטיפת נייר (ייתכן כי נאגדו על-ידי שד"ל עצמו): • קינה על מות ר' אברהם אליעזר הלוי, 1825 (חוברת דו-לשונית, עברית ואיטלקית). • שיר לכבוד ביקור נסיך אוסטריה בטריאסט, 1819. • שירים לכבוד פרנץ יוזף, 1854, 1856. • שירים לכבוד מלכות אוסטריה, במספר שפות, 1853. • שיר-חתונה למשפחות מורפורגו-סגרה (Segre), טריאסט, 1826. • שירים לכבוד שלמה לו-לי (Lo-Ly / Lolli), פדובה, 1850, גוריציה, 1842. • שיר-חתונה למשפחות ויטרבי-לוריא (Viterbi-Loria), 1847 . • קינה על מות רבי מרדכי שמואל גירונדי אב"ד פדובה, [פדובה, 1852]. • שיר-חתונה עברי-ארמי לכבוד חתונת אברהם שלום, 1855. • מחקר ביבליוגרפי על דה-רוסי (De-Rossi), 1857. • מאמר על דאנטה, 1844. • קונטרס מודפס, "הוספות מהרב החכם שד"ל", 1859. • מבוא למחזור כמנהג בני רומא, ליוורנו, [תרט"ז, 1856], ופריטי-דפוס נוספים.
כמה מהפריטים אינם כרוכים, בהם: • תרגום איטלקי של הכתובה המתעדת את נישואי רחל לוצאטו (אחותו של שד"ל) עם מרקו כהן (Koen / Coen), טריאסטה, אוקטובר 1829, חתומה בידי החתן והכלה, ובידי אחי הכלה, שד"ל. • Dissertazione Ermeneutico-Critica sopra la parafrasi aramaica di Onkelos desunta dagli scritti - דיסרטציה של שד"ל על הפתגמים שבתרגום אונקלוס (ללא ציון שנת הדפסה; אינה בספריה הלאומית). • לוח ל-2000 שנה, ערוך בידי שד"ל.
כ-25 פריטים. גודל ומצב משתנים. חלק מהדפים האגודים בתכריך גדולים ומקופלים. כמה מהם מנותקים. קמטים, קרעים וכתמים. עטיפת הנייר בלויה וקרועה בשוליה.
מצורפים:
• קונטרס בכתב יד (כותב לא ידוע), תרגום איטלקי לעשרת הפרקים הראשונים מספר שמואל א'. [איטליה], סיון תרכ"ה, יוני 1865. [32] עמ' בכתב יד (ממוספרים 187-218), 21.5 ס"מ.
• שני קונטרסים בכתב ידו של הסופר והחוקר אברהם כהנא, חיבור על אודות שד"ל (26; 20 עמ').
• שני קונטרסים בכתב ידו של יצחק חיים קסטיליוני - תרגום ל"תולדות לשון עברית" מאת שד"ל (ראה אור בשם "תולדות לשון עבר" בקראקא בשנת תרנ"ה, 1895).
• ארבעה מכתבים בכתב-יד, מעטפת מכתב (קרועה) רשמית של הרבנית הראשית דק"ק קורפו, ומספר פריטי דפוס נוספים.
מקור:
1. אוסף בן-ציון כהנא.
2. נמכר ב"קדם", מכירה 60 (מרץ 2018), פריט 236.
כ-25 פריטי דפוס מאת שמואל דוד לוצאטו (שד"ל, 1800-1865) - איש תנועת ההשכלה היהודית, מראשוני אנשי "חכמת ישראל", ראש בית המדרש לרבנים בפדובה, משורר, פרשן מקרא, בלשן, פילוסוף, חוקר ומתרגם.
בין הפריטים, חיבורים ושירים מוקדמים של שד"ל, אגודים יחדיו בעטיפת נייר (ייתכן כי נאגדו על-ידי שד"ל עצמו): • קינה על מות ר' אברהם אליעזר הלוי, 1825 (חוברת דו-לשונית, עברית ואיטלקית). • שיר לכבוד ביקור נסיך אוסטריה בטריאסט, 1819. • שירים לכבוד פרנץ יוזף, 1854, 1856. • שירים לכבוד מלכות אוסטריה, במספר שפות, 1853. • שיר-חתונה למשפחות מורפורגו-סגרה (Segre), טריאסט, 1826. • שירים לכבוד שלמה לו-לי (Lo-Ly / Lolli), פדובה, 1850, גוריציה, 1842. • שיר-חתונה למשפחות ויטרבי-לוריא (Viterbi-Loria), 1847 . • קינה על מות רבי מרדכי שמואל גירונדי אב"ד פדובה, [פדובה, 1852]. • שיר-חתונה עברי-ארמי לכבוד חתונת אברהם שלום, 1855. • מחקר ביבליוגרפי על דה-רוסי (De-Rossi), 1857. • מאמר על דאנטה, 1844. • קונטרס מודפס, "הוספות מהרב החכם שד"ל", 1859. • מבוא למחזור כמנהג בני רומא, ליוורנו, [תרט"ז, 1856], ופריטי-דפוס נוספים.
כמה מהפריטים אינם כרוכים, בהם: • תרגום איטלקי של הכתובה המתעדת את נישואי רחל לוצאטו (אחותו של שד"ל) עם מרקו כהן (Koen / Coen), טריאסטה, אוקטובר 1829, חתומה בידי החתן והכלה, ובידי אחי הכלה, שד"ל. • Dissertazione Ermeneutico-Critica sopra la parafrasi aramaica di Onkelos desunta dagli scritti - דיסרטציה של שד"ל על הפתגמים שבתרגום אונקלוס (ללא ציון שנת הדפסה; אינה בספריה הלאומית). • לוח ל-2000 שנה, ערוך בידי שד"ל.
כ-25 פריטים. גודל ומצב משתנים. חלק מהדפים האגודים בתכריך גדולים ומקופלים. כמה מהם מנותקים. קמטים, קרעים וכתמים. עטיפת הנייר בלויה וקרועה בשוליה.
מצורפים:
• קונטרס בכתב יד (כותב לא ידוע), תרגום איטלקי לעשרת הפרקים הראשונים מספר שמואל א'. [איטליה], סיון תרכ"ה, יוני 1865. [32] עמ' בכתב יד (ממוספרים 187-218), 21.5 ס"מ.
• שני קונטרסים בכתב ידו של הסופר והחוקר אברהם כהנא, חיבור על אודות שד"ל (26; 20 עמ').
• שני קונטרסים בכתב ידו של יצחק חיים קסטיליוני - תרגום ל"תולדות לשון עברית" מאת שד"ל (ראה אור בשם "תולדות לשון עבר" בקראקא בשנת תרנ"ה, 1895).
• ארבעה מכתבים בכתב-יד, מעטפת מכתב (קרועה) רשמית של הרבנית הראשית דק"ק קורפו, ומספר פריטי דפוס נוספים.
מקור:
1. אוסף בן-ציון כהנא.
2. נמכר ב"קדם", מכירה 60 (מרץ 2018), פריט 236.
קטגוריה
כתבי-יד, מכתבים וחתימות
קָטָלוֹג
מכירה 80 - חלק א' - היסטוריה, תרבות ואמנות יהודית וישראלית
29.6.2021
פתיחה: $1,800
נמכר ב: $2,750
כולל עמלת קונה
כ-90 מכתבים בכתב יד, שנשלחו אל שמואל דוד לוצאטו (שד"ל) מאת חוקרים ומשוררים, בלשנים ומתרגמים, פרשני המקרא – אנשי תנועת ההשכלה. [אירופה, המחצית הראשונה של המאה ה-19 - מרבית המכתבים משנות ה-30 וה-40]. עברית ומעט גרמנית.
אוסף גדול של מכתבים בנושאי מחקר, העתקות מכתבי-יד, התפלפלויות, הערות למדניות על המקרא ועל חיבורים אחרים, שנשלחו אל שמואל דוד לוצאטו (שד"ל, 1800-1865) - איש תנועת ההשכלה היהודית, מראשוני אנשי "חכמת ישראל", ראש בית המדרש לרבנים בפדובה, משורר, פרשן מקרא, בלשן, פילוסוף, חוקר ומתרגם.
האוסף כולל:
• 14 מכתבים מאת החוקר וההיסטוריון יעקב רייפמאנן (רייפמן) [מצורפים: שני מכתבים מאת רייפמאנן אל רבי מרדכי שמואל גירונדי אב"ד פאדובה, מכתב אחד אל הרב פרופ' הלל דלטורה ומספר קונטרסים ודפים בכתב-יד - מחקרים על תפילות ופיוטים]. • 14 מכתבים מיהושע השל שור, מהעיר ברודי, מהקיצוניים במשכילי גליציה (כמה מהם ארוכים במיוחד). • 3 מכתבים מאד"ם הכהן לבנזון (שם העט של אברהם דב-בער מיכלישוקר, ראשון המשוררים העבריים בתנועת ההשכלה ברוסיה, מחלוצי הספרות העברית החדשה וממנהיגי תנועת ההשכלה בליטא), מכתב מתלמידו, יוסף נח ווילקאוויר ומכתב מבנו, מיכה יוסף הכהן (מיכ"ל). • 6 מכתבים מרפאל קירכהיים. • 7 מכתבים משאול יצחק קאעמפף (קמפף). • 17 מכתבים משלמה זלמן בן גוטליב (סלומון גוטליב) שטרן ("כוכב טוב"). • 7 מכתבים מיצחק ריטטענבערג (ריטנברג). • 2 מכתבים מישכר בער בלומענפעלד (בלומנפלד). • 5 מכתבים מאיצק (יצחק) בלומענפעלד. • 2 מכתבים משמעון סאַנטאָ (סנטו). • 9 מכתבים נוספים, בודדים, שנשלחו אל שד"ל מאת שמואל שענבלום (שונבלום), דוד הלוי, יעקב הלוי, גבריאל ראזענטהאל (רוזנטל) מקאמארן, משה רייכערסאהן (ריכרסון), מרדכי הכהן (Marcus Stüm) מטיסמניץ, יוליוס פירסט (Julius Fürst), הירש מנדל פינלש (של"ש), וזעליג ליב (לאופולד) שיק.
בכמה מהמכתבים מזכירים הכותבים גם אישים בולטים בני תקופתם, דוגמת הרב פרופ' הלל דלטורה, אברהם פירקוביץ ויום-טוב ליפמן צונץ. מכתבים רבים כוללים העתקות של שירים או קטעים ספרותיים אחרים, פיוטים, אגרות וכו'. בראש חלק מהמכתבים מצוין מספר אגרת-התשובה ששלח שד"ל לשולח, כפי שממוספרת ב"אגרות שד"ל".
מצורפים: מעטפות מכתבים מאד"ם הכהן ומגבריאל רוזנטל; עמוד שער ועמודי תוכן העניינים של חוברת ג' של "החלוץ"; שני מכתבים מאת נכדו של שד"ל, י"א לוצאטו, שהתלוו למכתבים הנ"ל (כנראה, נשלח אל החוקר אברהם כהנא): "הא לך... אגרות מחכמי הדור שעבר לזקני הח' שד"ל ז"ל...".
גודל ומצב משתנים. מצב כללי טוב. מרבית המכתבים מקופלים. קרעים ופגמים קלים. חריכת דיו בכמה מהמכתבים. מעט כתמים. פגעי תילוע במכתבים בודדים.
מקור:
1. אוסף בן-ציון כהנא.
2. נמכר ב"קדם", מכירה 60 (מרץ 2018), פריט 237.
אוסף גדול של מכתבים בנושאי מחקר, העתקות מכתבי-יד, התפלפלויות, הערות למדניות על המקרא ועל חיבורים אחרים, שנשלחו אל שמואל דוד לוצאטו (שד"ל, 1800-1865) - איש תנועת ההשכלה היהודית, מראשוני אנשי "חכמת ישראל", ראש בית המדרש לרבנים בפדובה, משורר, פרשן מקרא, בלשן, פילוסוף, חוקר ומתרגם.
האוסף כולל:
• 14 מכתבים מאת החוקר וההיסטוריון יעקב רייפמאנן (רייפמן) [מצורפים: שני מכתבים מאת רייפמאנן אל רבי מרדכי שמואל גירונדי אב"ד פאדובה, מכתב אחד אל הרב פרופ' הלל דלטורה ומספר קונטרסים ודפים בכתב-יד - מחקרים על תפילות ופיוטים]. • 14 מכתבים מיהושע השל שור, מהעיר ברודי, מהקיצוניים במשכילי גליציה (כמה מהם ארוכים במיוחד). • 3 מכתבים מאד"ם הכהן לבנזון (שם העט של אברהם דב-בער מיכלישוקר, ראשון המשוררים העבריים בתנועת ההשכלה ברוסיה, מחלוצי הספרות העברית החדשה וממנהיגי תנועת ההשכלה בליטא), מכתב מתלמידו, יוסף נח ווילקאוויר ומכתב מבנו, מיכה יוסף הכהן (מיכ"ל). • 6 מכתבים מרפאל קירכהיים. • 7 מכתבים משאול יצחק קאעמפף (קמפף). • 17 מכתבים משלמה זלמן בן גוטליב (סלומון גוטליב) שטרן ("כוכב טוב"). • 7 מכתבים מיצחק ריטטענבערג (ריטנברג). • 2 מכתבים מישכר בער בלומענפעלד (בלומנפלד). • 5 מכתבים מאיצק (יצחק) בלומענפעלד. • 2 מכתבים משמעון סאַנטאָ (סנטו). • 9 מכתבים נוספים, בודדים, שנשלחו אל שד"ל מאת שמואל שענבלום (שונבלום), דוד הלוי, יעקב הלוי, גבריאל ראזענטהאל (רוזנטל) מקאמארן, משה רייכערסאהן (ריכרסון), מרדכי הכהן (Marcus Stüm) מטיסמניץ, יוליוס פירסט (Julius Fürst), הירש מנדל פינלש (של"ש), וזעליג ליב (לאופולד) שיק.
בכמה מהמכתבים מזכירים הכותבים גם אישים בולטים בני תקופתם, דוגמת הרב פרופ' הלל דלטורה, אברהם פירקוביץ ויום-טוב ליפמן צונץ. מכתבים רבים כוללים העתקות של שירים או קטעים ספרותיים אחרים, פיוטים, אגרות וכו'. בראש חלק מהמכתבים מצוין מספר אגרת-התשובה ששלח שד"ל לשולח, כפי שממוספרת ב"אגרות שד"ל".
מצורפים: מעטפות מכתבים מאד"ם הכהן ומגבריאל רוזנטל; עמוד שער ועמודי תוכן העניינים של חוברת ג' של "החלוץ"; שני מכתבים מאת נכדו של שד"ל, י"א לוצאטו, שהתלוו למכתבים הנ"ל (כנראה, נשלח אל החוקר אברהם כהנא): "הא לך... אגרות מחכמי הדור שעבר לזקני הח' שד"ל ז"ל...".
גודל ומצב משתנים. מצב כללי טוב. מרבית המכתבים מקופלים. קרעים ופגמים קלים. חריכת דיו בכמה מהמכתבים. מעט כתמים. פגעי תילוע במכתבים בודדים.
מקור:
1. אוסף בן-ציון כהנא.
2. נמכר ב"קדם", מכירה 60 (מרץ 2018), פריט 237.
קטגוריה
כתבי-יד, מכתבים וחתימות
קָטָלוֹג
מכירה 80 - חלק א' - היסטוריה, תרבות ואמנות יהודית וישראלית
29.6.2021
פתיחה: $1,000
נמכר ב: $1,625
כולל עמלת קונה
רבנים ואנשי תנועת ההשכלה – אירופה, המחצית הראשונה של המאה ה-19
כ-45 מכתבים בכתב יד, שנשלחו אל יצחק שמואל ריג'יו (יש"ר), ומכתב נוסף לאביו אברהם חי רג'יו, מאת רבנים, חוקרים, פרשנים וחכמים מתנועת ההשכלה ומתנועת "חכמת ישראל". [אירופה, המחצית הראשונה של המאה ה-19 בקירוב]. עברית ומעט יידיש.
יצחק שמואל רג'יו ("היש"ר מגוריציה", 1784-1855), כיהן כרבה של גוריציה; פילוסוף, חוקר יהדות, פרשן מקרא וסופר, מראשי תנועת "חכמת ישראל" וידידו הקרוב של שד"ל.
האוסף כולל:
• מכתב מהרב נפתלי בנעט, בנו של רבי מרדכי בנעט (אב"ד וראש ישיבת ניקלשבורג, רבה הראשי של מורביה). • מכתב מהרב יהודה ליב לעף (Leopold Löw), אב"ד סגד. • מכתב מיהושע השל שור. • מכתב מאד"ם הכהן לבנזון. • 3 מכתבים ממאיר הלוי לטריס (החותם "מה"ל"). • 6 מכתבים מנחמן יצחק פישמאן הכהן מלבוב. • 10 מכתבים מאיצק (יצחק) בלומענפעלד מברודי. • 2 מכתבים משלמה זלמן בן גוטליב (סלומון גוטליב) שטרן ("כוכב טוב"). • מכתב ושיר בכתב ידו של אלכסנדר הלוי לאנגבאנק (לנגבנק) מירוסלב. • 4 מכתבים מאברהם מענדיל מאהר (מנדל מור). • 3 מכתבים מהרב צבי הירש חן טוב (אדלמן) "איש ליטא". • מכתב ושיר בכתב ידו של מנחם מענדל ראזענטהאל (רוזנטל) מוואראז'דין • מכתבים בודדים מיעקב בודק מלבוב, יעקב גאלדענבערג (גולדנברג), הירש (הרמן) וואססערטריללינג (וסרטרילינג), שמעון סאַנטאָ (סנטו), מרדכי מוטיל בראהן, ישראל יעקב שטרן מבלגרד, לייב אייזלער (אייזלר), וקטע ממכתב נוסף מכותב לא ידוע.
• מכתב מרבי אברהם בן יוסף ישראל מברוד (מחבר "דבר המלך") ששלח לאביו של יש"ר, אברהם חי רג'יו, אב"ד גוריציה.
מצורף: מכתב ששלח Silvio Michlstädter מטריאסט אל אברהם כהנא בקייב בשנת 1913, בנושא מכתבי יש"ר.
גודל ומצב משתנים. מצב כללי טוב. מרבית המכתבים מקופלים. בכמה מהמכתבים קרעים או פגמים קלים. מעט כתמים.
מקור:
1. אוסף בן-ציון כהנא.
2. נמכר ב"קדם", מכירה 60 (מרץ 2018), פריט 239.
כ-45 מכתבים בכתב יד, שנשלחו אל יצחק שמואל ריג'יו (יש"ר), ומכתב נוסף לאביו אברהם חי רג'יו, מאת רבנים, חוקרים, פרשנים וחכמים מתנועת ההשכלה ומתנועת "חכמת ישראל". [אירופה, המחצית הראשונה של המאה ה-19 בקירוב]. עברית ומעט יידיש.
יצחק שמואל רג'יו ("היש"ר מגוריציה", 1784-1855), כיהן כרבה של גוריציה; פילוסוף, חוקר יהדות, פרשן מקרא וסופר, מראשי תנועת "חכמת ישראל" וידידו הקרוב של שד"ל.
האוסף כולל:
• מכתב מהרב נפתלי בנעט, בנו של רבי מרדכי בנעט (אב"ד וראש ישיבת ניקלשבורג, רבה הראשי של מורביה). • מכתב מהרב יהודה ליב לעף (Leopold Löw), אב"ד סגד. • מכתב מיהושע השל שור. • מכתב מאד"ם הכהן לבנזון. • 3 מכתבים ממאיר הלוי לטריס (החותם "מה"ל"). • 6 מכתבים מנחמן יצחק פישמאן הכהן מלבוב. • 10 מכתבים מאיצק (יצחק) בלומענפעלד מברודי. • 2 מכתבים משלמה זלמן בן גוטליב (סלומון גוטליב) שטרן ("כוכב טוב"). • מכתב ושיר בכתב ידו של אלכסנדר הלוי לאנגבאנק (לנגבנק) מירוסלב. • 4 מכתבים מאברהם מענדיל מאהר (מנדל מור). • 3 מכתבים מהרב צבי הירש חן טוב (אדלמן) "איש ליטא". • מכתב ושיר בכתב ידו של מנחם מענדל ראזענטהאל (רוזנטל) מוואראז'דין • מכתבים בודדים מיעקב בודק מלבוב, יעקב גאלדענבערג (גולדנברג), הירש (הרמן) וואססערטריללינג (וסרטרילינג), שמעון סאַנטאָ (סנטו), מרדכי מוטיל בראהן, ישראל יעקב שטרן מבלגרד, לייב אייזלער (אייזלר), וקטע ממכתב נוסף מכותב לא ידוע.
• מכתב מרבי אברהם בן יוסף ישראל מברוד (מחבר "דבר המלך") ששלח לאביו של יש"ר, אברהם חי רג'יו, אב"ד גוריציה.
מצורף: מכתב ששלח Silvio Michlstädter מטריאסט אל אברהם כהנא בקייב בשנת 1913, בנושא מכתבי יש"ר.
גודל ומצב משתנים. מצב כללי טוב. מרבית המכתבים מקופלים. בכמה מהמכתבים קרעים או פגמים קלים. מעט כתמים.
מקור:
1. אוסף בן-ציון כהנא.
2. נמכר ב"קדם", מכירה 60 (מרץ 2018), פריט 239.
קטגוריה
כתבי-יד, מכתבים וחתימות
קָטָלוֹג
פריט 213 "כל שירי יל"ג", מהדורה ראשונה, ספר שלישי – עותק עם הגהות רבות בכתב-ידו של יהודה לייב גורדון
מכירה 80 - חלק א' - היסטוריה, תרבות ואמנות יהודית וישראלית
29.6.2021
פתיחה: $500
לא נמכר
כל שירי יהודה ליב גארדאן, ישנים גם חדשים, בארבעה ספרים – ספר שלישי: שירי עלילה, קורות ימים ראשונים. הוצאת "אגדת אנשים אוהבי שפת עבר בס"ט פטרבורג", דפוס ג.פ. פינס וישעי' צעדערבוים, סנקט פטרבורג, תרמ"ד 1884. שער נוסף ברוסית. מהדורה ראשונה (אחד משני הווריאנטים שנדפסו ב-1884).
הספר השלישי מתוך המהדורה הראשונה של "כל שירי יהודה ליב גארדאן", ובו שבע פואמות בנושאים תנ"כיים והיסטוריים: "אהבת דוד ומיכל", "אסנת בת פוטיפרע", "דוד וברזלי", "צדקיהו בבית הפקדות", "האשה וילדיה", "בין שני אריות" ו"במצולות הים".
עותק שהיה ברשותו של המחבר, יהודה ליב גורדון, שהוסיף עליו בכתב-ידו עשרות הגהות, הערות, תיקונים והוספות. את ההגהות וההערות כתב יל"ג בעתים שונות (חלקן כתובות בעט וחלקן בעיפרון, חלקן כתובות בכתב-יד עגול וחלקן בכתב-יד מרובע, חלקן מנוקדות וחלקן ללא ניקוד), כפי הנראה לקראת הדפסת מהדורה חדשה של הספר. בעמוד השער נרשמה בכתב-יד הדפוסת של המהדורה השנייה שיצאה לאור בווילנה בשנת 1898 בהוצאת מרדכי קאצענעלענבויגין והאחים נ. וא. בלעטניצקי.
מרבית ההגהות וההערות הוטמעו במהדורות הבאות של הספר. באחת ההערות שלא נדפסו ישנה התייחסות מעניינת לפרשת מאסרו של יל"ג בשנת 1879. בהערה זו (עמ' 145), המופיעה לצד שורות הפואמה "אסנת בת פוטיפרע", המתארות את משאת נפשו של יוסף לצאת מבית האסורים במצרים, כותב יל"ג: "את הדברים האלה כתבתי בקיץ שנת תרכ"ה [1865], ארבע עשרה שנה לפני אשר מבשרי חזיתים בקץ הקיץ תרל"ט [1879]" (הערה זו לא נדפסה במהדורות הבאות).
אחת ההערות (עמ' 208) חתומה בחתימת-ידו "יל"ג".
יהודה לייב גורדון – יל"ג (1830-1892), משורר, סופר, פובליציסט ומבקר, יליד וילנה. מגדולי המשוררים העבריים בתקופת ההשכלה ומדובריה הבולטים. עבד כמורה בבתי ספר בפוניבז', שאולאי וטלז במשך כ-20 שנה. בשנות ה-60 של המאה ה-19 החל לפרסם מאמרים בעיתונים היהודיים שיצאו לאור ברוסיה. הרבה לכתוב בעיתון "המליץ", היה מעורכי עיתון "המגיד" והירחון היהודי-רוסי "ווסחוד" (Voskhod), ומעורכי האנציקלופדיה היהודית-רוסית "ברוקהאוז-עפרון". במאמריו קרא להפיץ את ההשכלה בקרב ההמון ולבצע רפורמות במוסדות הדת. בשנת 1872 עקר לסנקט פטרבורג, שם היה למזכיר הקהילה היהודית ולמזכירה הראשון של "חברת מפיצי השכלה בישראל בארץ רוסיה". בשנת 1879 נעצר באשמת חתירה תחת שלטון הצאר הרוסי, נכלא לכ-40 יום והוגלה לעיירה פודוש במחוז אולנצק שבצפון-מערב רוסיה (שם חיבר את הפואמה "צדקיהו בבית הפקודות").
משיריו הידועים: "על קוצו של יוד", "הקיצה עמי", "אחותי רוחמה". השורה "היה אדם בצאתך ויהודי באהלך", מתוך שירו "הקיצה עמי", הפכה לסיסמת המשכילים בני דורו.
[4], 1-16, 19-209, [3] עמ' (עמ' 17-18 חסרים). 20.5 ס"מ בקירוב. מצב בינוני. כתמים, בהם כתמי דיו. קמטים. קרעים במספר דפים, בהם כמה קרעים חסרים. רישומים ושרבוטים במספר דפים (בעפרון). מספר דפים מנותקים חלקית. בשער, חותמת ורישום צנזורה (בעט אדום), וחותמת חנות הספרים "בוך-האנדלונג ש. פונק". הקדשה ביידיש בצדה הפנימי של הכריכה הקדמית. כריכת קרטון, מחופת בד, עם שדרת עור. הכריכה משופשפת ובלויה, מנותקת חלקית. קרע חסר בשדרה.
הספר השלישי מתוך המהדורה הראשונה של "כל שירי יהודה ליב גארדאן", ובו שבע פואמות בנושאים תנ"כיים והיסטוריים: "אהבת דוד ומיכל", "אסנת בת פוטיפרע", "דוד וברזלי", "צדקיהו בבית הפקדות", "האשה וילדיה", "בין שני אריות" ו"במצולות הים".
עותק שהיה ברשותו של המחבר, יהודה ליב גורדון, שהוסיף עליו בכתב-ידו עשרות הגהות, הערות, תיקונים והוספות. את ההגהות וההערות כתב יל"ג בעתים שונות (חלקן כתובות בעט וחלקן בעיפרון, חלקן כתובות בכתב-יד עגול וחלקן בכתב-יד מרובע, חלקן מנוקדות וחלקן ללא ניקוד), כפי הנראה לקראת הדפסת מהדורה חדשה של הספר. בעמוד השער נרשמה בכתב-יד הדפוסת של המהדורה השנייה שיצאה לאור בווילנה בשנת 1898 בהוצאת מרדכי קאצענעלענבויגין והאחים נ. וא. בלעטניצקי.
מרבית ההגהות וההערות הוטמעו במהדורות הבאות של הספר. באחת ההערות שלא נדפסו ישנה התייחסות מעניינת לפרשת מאסרו של יל"ג בשנת 1879. בהערה זו (עמ' 145), המופיעה לצד שורות הפואמה "אסנת בת פוטיפרע", המתארות את משאת נפשו של יוסף לצאת מבית האסורים במצרים, כותב יל"ג: "את הדברים האלה כתבתי בקיץ שנת תרכ"ה [1865], ארבע עשרה שנה לפני אשר מבשרי חזיתים בקץ הקיץ תרל"ט [1879]" (הערה זו לא נדפסה במהדורות הבאות).
אחת ההערות (עמ' 208) חתומה בחתימת-ידו "יל"ג".
יהודה לייב גורדון – יל"ג (1830-1892), משורר, סופר, פובליציסט ומבקר, יליד וילנה. מגדולי המשוררים העבריים בתקופת ההשכלה ומדובריה הבולטים. עבד כמורה בבתי ספר בפוניבז', שאולאי וטלז במשך כ-20 שנה. בשנות ה-60 של המאה ה-19 החל לפרסם מאמרים בעיתונים היהודיים שיצאו לאור ברוסיה. הרבה לכתוב בעיתון "המליץ", היה מעורכי עיתון "המגיד" והירחון היהודי-רוסי "ווסחוד" (Voskhod), ומעורכי האנציקלופדיה היהודית-רוסית "ברוקהאוז-עפרון". במאמריו קרא להפיץ את ההשכלה בקרב ההמון ולבצע רפורמות במוסדות הדת. בשנת 1872 עקר לסנקט פטרבורג, שם היה למזכיר הקהילה היהודית ולמזכירה הראשון של "חברת מפיצי השכלה בישראל בארץ רוסיה". בשנת 1879 נעצר באשמת חתירה תחת שלטון הצאר הרוסי, נכלא לכ-40 יום והוגלה לעיירה פודוש במחוז אולנצק שבצפון-מערב רוסיה (שם חיבר את הפואמה "צדקיהו בבית הפקודות").
משיריו הידועים: "על קוצו של יוד", "הקיצה עמי", "אחותי רוחמה". השורה "היה אדם בצאתך ויהודי באהלך", מתוך שירו "הקיצה עמי", הפכה לסיסמת המשכילים בני דורו.
[4], 1-16, 19-209, [3] עמ' (עמ' 17-18 חסרים). 20.5 ס"מ בקירוב. מצב בינוני. כתמים, בהם כתמי דיו. קמטים. קרעים במספר דפים, בהם כמה קרעים חסרים. רישומים ושרבוטים במספר דפים (בעפרון). מספר דפים מנותקים חלקית. בשער, חותמת ורישום צנזורה (בעט אדום), וחותמת חנות הספרים "בוך-האנדלונג ש. פונק". הקדשה ביידיש בצדה הפנימי של הכריכה הקדמית. כריכת קרטון, מחופת בד, עם שדרת עור. הכריכה משופשפת ובלויה, מנותקת חלקית. קרע חסר בשדרה.
קטגוריה
כתבי-יד, מכתבים וחתימות
קָטָלוֹג
מכירה 80 - חלק א' - היסטוריה, תרבות ואמנות יהודית וישראלית
29.6.2021
פתיחה: $2,000
לא נמכר
23 מכתבים בכתב-ידו של אפרים דיינארד, ממוענים אל אלקן נתן אדלר. ניו-ג'רזי (ארה"ב), פרארה, אנקונה, מנטובה, סלוניקי, קונסטנטינופול, ביירות, ירושלים ורמלה. רובם מהשנים 1902-1910. עברית (שני מכתבים באנגלית).
מכתביו של דיינארד לאדלר עוסקים ברובם בענייני ספרים, וכוללים רשימות ספרים למכירה, תיאורי ספרים נדירים אשר מצא במסעותיו, הנחיות והערות אודות משלוח הספרים לאדלר והתשלום עבורם, ועוד. במכתביו מתייחס דיינארד, בשפתו הייחודית, המלאה ביקורת חריפה והומור, גם לחיים בארה"ב ובאנגליה, לפוליטיקה ולדת, למסעותיו וביקוריו בקהילות יהודיות שונות, ועוד.
המכתבים שופכים אור על עיסוקו של דיינארד באספנות ובמסחר בספרים. מתוכן המכתבים מתברר היקף ספרייתו של דיינארד (במכתבים רבים מתייחס למשלוח תיבות מלאות ספרים; במכתב אחד אף מדובר על משלוח של 22 תיבות) וכן עושרה של הספרייה, אהבתו של דיינארד לספרים ובקיאותו הביבליוגרפית. לא פעם מזכיר ספרים וכתבי-יד עבריים יקרי ערך ויקרי המציאות, או כותב לידידו כי מצא ספר בלתי נודע.
בחלק מהמכתבים מוזכרים אישים אשר רכשו ממנו ספרים, ובהם מאיר זולצברגר (Mayer Sulzberger, 1843-1923), שופט, ועסקן יהודי-אמריקאי, שנמנה עם מייסדי מספר ארגונים יהודיים בארה"ב, ושהחזיק בספרייתו הפרטית ספרים עבריים נדירים ויקרי ערך.
חלק מהמכתבים נכתבו בזמן מסעותיו של דיינארד במקומות שונים ברחבי העולם (איטליה, טורקיה, ארץ ישראל, ועוד), והוא מתאר בהם את חיפושיו אחר כתבי-יד ואת רשמיו ממפגשים שונים. כך למשל, באחד מן המכתבים הוא מתאר ביקור בשכם: "...הלכנו ישר אל הכהן הגדול ר' יעקב בן אהרן, ואחרי אשר הראה לי את כל אוצרו הטוב [...] החלותי לבקשו כי יתן לי או למצער יראה לי את הס' יהושע. ענני בשבועה כי מעולם לא ראה בעיניו ספר כזה כי הס' הזה איננו קדוש להם והמה מביטים עליו רק כעל ספר היסטארי [היסטורי]". במכתב אחר כותב: "ולא השלמתי את מסעי, וביחוד כי לא הלכתי לכינא [סין] לחקור ולדרוש ע"ד היהודים היושבים שם משנים קדמוניות. [...] ידעתי כי מסע כזה יגזול ממני עת רבה והוצאה גדולה. ואגודה אשר תתמוך בימין נוסע עברי אין לנו עוד [...] ומה ידוה לבי בזכרי כי עד היום עוד לא התעורר אף אחד מכל המון בית ישראל לבקש את אחיו האובדים בארץ רחוקה ההיא".
ובמכתב משנת 1902 מזכיר דיינארד את הקונגרס הציוני החמישי, בו השתתף אדלר, וכותב על "הרעש אשר רעשו צירי ישראל החרדים לטוב עמם", על תנועת "חיבת ציון" ועל ההתנגדות אליה: "מאשכנז יצאה החנופה ותעש את כל היהודים במערב אירופה - וביחוד את העשירים לעבדי עבדים נבזים ושפלים. וזאת היא הסיבה האחת אשר הרחיקה אותם מחבת ציון".
במכתב אחר הוא כותב על ארה"ב: "...הנה כי כן לא יחסר לנו תחת שמי קאלומבוס [קולומבוס] מאומה נגד אירופה הגאיונה הבלה. לא כסף ולא חפצים וספרים עתיקים. רק הדבר הקטן האחד 'אנשים-ויהודים' אף כי יש בנו ת"ל [תודה לאל] גם שני אלה. אבל האנשים אינם יהודים, והיהודים אינם אנשים. 'ויהודי בביתו ואיש בצאתו' כדת משה (מענדעלזאהן), ר"ל להיות צבוע ונוכל, ת"ל עוד לא נולדו על אדמת יענקי דודעל".
אפרים דיינארד (1846-1930), אספן וסוחר ספרים, מגדולי הביבליוגרפים העבריים של העת החדשה, סופר עברי, היסטוריון ופולמוסן, שנחשב לדמות צבעונית ומרתקת. נולד בעיר שוסמאקן (כיום Valdemārpil, לטביה). מגיל צעיר הרבה במסעות ברחבי העולם, בהם חקר קהילות יהודיות שונות, ואסף ספרים וכתבי-יד עבריים. בשנות השמונים של המאה ה-19 החזיק בית מסחר לספרים באודסה. בשנת 1888 היגר לארה"ב, שם עסק במסחר בספרים, ובין היתר ניסה להקים מושבה יהודית חקלאית במדינת נבדה. לאחר שניסיונו זה נכשל, היגר לארץ ישראל בשנת 1913 והתיישב ברמלה. גם שם פעל להקמת מושבה יהודית חקלאית, אך בשנת 1916 גורש בידי הטורקים, ונאלץ לחזור לארה"ב.
אוספיו העשירים של דיינארד שימשו להקמת מחלקות לספרים עבריים בספריות הגדולות בארה"ב, והקטלוגים של ספריו היוו בסיס חשוב לחקר הספרות והתרבות העברית. דיינארד חיבר עשרות ספרים, ובהם ספרי מחקר וספרי פולמוס חריפים (נגד הנצרות, נגד החסידות, ועוד). דיינארד נחשב לסופר פרובוקטיבי, ורבים מספריו עוררו ביקורת חריפה.
נמען המכתבים - אלקן נתן אדלר (Elkan Nathan Adler, 1861-1946) היה עורך-דין, סופר ואספן ספרים וכתבי-יד עבריים יהודי-בריטי. בנו של הרב נתן מרקוס אדלר, רבה הראשי של האימפריה הבריטית. אדלר ערך מספר מסעות למזרח וביקר בקהילות יהודיות שונות. בין היתר ביקר במצרים (היה מהראשונים שחקרו את גניזת קהיר), סוריה, פרס, הודו ותימן. במהלך מסעותיו חיפש ספרים וכתבי-יד עבריים, ובנה במהלך השנים אוסף אשר היה לאחד מאוספי הספרים הפרטיים הגדולים בעולם.
23 מכתבים (מתוכם חמישה מכתבים על-גבי גלויות דואר) ושני קטעי מכתבים. רבים מהם נכתבו על נייר המכתבים הרשמי של דיינארד בניו-ג'רזי. מכתב אחד נכתב על נייר המכתבים של דיינארד ברמלה ["גן אפרים, רמלה (ארץ ישראל) / Deinard Garden, Ramleh (Palestina)"]. המכתבים בעברית (למעט אחד) כתובים בכתב-יד מרובע, ברור לקריאה.
מצורפים: שתי מעטפות הממוענות לאלקן נתן אדלר ושני דפים (נייר כחול) עם רשימות ספרים.
גודל ומצב משתנים. מצב כללי טוב. סימני קיפול, קרעים בחלק מהמכתבים (מכתב אחד קרוע לשניים בקו הקפל). כתמים (בחלקם כתמי רטיבות, עם מריחות דיו).
מכתביו של דיינארד לאדלר עוסקים ברובם בענייני ספרים, וכוללים רשימות ספרים למכירה, תיאורי ספרים נדירים אשר מצא במסעותיו, הנחיות והערות אודות משלוח הספרים לאדלר והתשלום עבורם, ועוד. במכתביו מתייחס דיינארד, בשפתו הייחודית, המלאה ביקורת חריפה והומור, גם לחיים בארה"ב ובאנגליה, לפוליטיקה ולדת, למסעותיו וביקוריו בקהילות יהודיות שונות, ועוד.
המכתבים שופכים אור על עיסוקו של דיינארד באספנות ובמסחר בספרים. מתוכן המכתבים מתברר היקף ספרייתו של דיינארד (במכתבים רבים מתייחס למשלוח תיבות מלאות ספרים; במכתב אחד אף מדובר על משלוח של 22 תיבות) וכן עושרה של הספרייה, אהבתו של דיינארד לספרים ובקיאותו הביבליוגרפית. לא פעם מזכיר ספרים וכתבי-יד עבריים יקרי ערך ויקרי המציאות, או כותב לידידו כי מצא ספר בלתי נודע.
בחלק מהמכתבים מוזכרים אישים אשר רכשו ממנו ספרים, ובהם מאיר זולצברגר (Mayer Sulzberger, 1843-1923), שופט, ועסקן יהודי-אמריקאי, שנמנה עם מייסדי מספר ארגונים יהודיים בארה"ב, ושהחזיק בספרייתו הפרטית ספרים עבריים נדירים ויקרי ערך.
חלק מהמכתבים נכתבו בזמן מסעותיו של דיינארד במקומות שונים ברחבי העולם (איטליה, טורקיה, ארץ ישראל, ועוד), והוא מתאר בהם את חיפושיו אחר כתבי-יד ואת רשמיו ממפגשים שונים. כך למשל, באחד מן המכתבים הוא מתאר ביקור בשכם: "...הלכנו ישר אל הכהן הגדול ר' יעקב בן אהרן, ואחרי אשר הראה לי את כל אוצרו הטוב [...] החלותי לבקשו כי יתן לי או למצער יראה לי את הס' יהושע. ענני בשבועה כי מעולם לא ראה בעיניו ספר כזה כי הס' הזה איננו קדוש להם והמה מביטים עליו רק כעל ספר היסטארי [היסטורי]". במכתב אחר כותב: "ולא השלמתי את מסעי, וביחוד כי לא הלכתי לכינא [סין] לחקור ולדרוש ע"ד היהודים היושבים שם משנים קדמוניות. [...] ידעתי כי מסע כזה יגזול ממני עת רבה והוצאה גדולה. ואגודה אשר תתמוך בימין נוסע עברי אין לנו עוד [...] ומה ידוה לבי בזכרי כי עד היום עוד לא התעורר אף אחד מכל המון בית ישראל לבקש את אחיו האובדים בארץ רחוקה ההיא".
ובמכתב משנת 1902 מזכיר דיינארד את הקונגרס הציוני החמישי, בו השתתף אדלר, וכותב על "הרעש אשר רעשו צירי ישראל החרדים לטוב עמם", על תנועת "חיבת ציון" ועל ההתנגדות אליה: "מאשכנז יצאה החנופה ותעש את כל היהודים במערב אירופה - וביחוד את העשירים לעבדי עבדים נבזים ושפלים. וזאת היא הסיבה האחת אשר הרחיקה אותם מחבת ציון".
במכתב אחר הוא כותב על ארה"ב: "...הנה כי כן לא יחסר לנו תחת שמי קאלומבוס [קולומבוס] מאומה נגד אירופה הגאיונה הבלה. לא כסף ולא חפצים וספרים עתיקים. רק הדבר הקטן האחד 'אנשים-ויהודים' אף כי יש בנו ת"ל [תודה לאל] גם שני אלה. אבל האנשים אינם יהודים, והיהודים אינם אנשים. 'ויהודי בביתו ואיש בצאתו' כדת משה (מענדעלזאהן), ר"ל להיות צבוע ונוכל, ת"ל עוד לא נולדו על אדמת יענקי דודעל".
אפרים דיינארד (1846-1930), אספן וסוחר ספרים, מגדולי הביבליוגרפים העבריים של העת החדשה, סופר עברי, היסטוריון ופולמוסן, שנחשב לדמות צבעונית ומרתקת. נולד בעיר שוסמאקן (כיום Valdemārpil, לטביה). מגיל צעיר הרבה במסעות ברחבי העולם, בהם חקר קהילות יהודיות שונות, ואסף ספרים וכתבי-יד עבריים. בשנות השמונים של המאה ה-19 החזיק בית מסחר לספרים באודסה. בשנת 1888 היגר לארה"ב, שם עסק במסחר בספרים, ובין היתר ניסה להקים מושבה יהודית חקלאית במדינת נבדה. לאחר שניסיונו זה נכשל, היגר לארץ ישראל בשנת 1913 והתיישב ברמלה. גם שם פעל להקמת מושבה יהודית חקלאית, אך בשנת 1916 גורש בידי הטורקים, ונאלץ לחזור לארה"ב.
אוספיו העשירים של דיינארד שימשו להקמת מחלקות לספרים עבריים בספריות הגדולות בארה"ב, והקטלוגים של ספריו היוו בסיס חשוב לחקר הספרות והתרבות העברית. דיינארד חיבר עשרות ספרים, ובהם ספרי מחקר וספרי פולמוס חריפים (נגד הנצרות, נגד החסידות, ועוד). דיינארד נחשב לסופר פרובוקטיבי, ורבים מספריו עוררו ביקורת חריפה.
נמען המכתבים - אלקן נתן אדלר (Elkan Nathan Adler, 1861-1946) היה עורך-דין, סופר ואספן ספרים וכתבי-יד עבריים יהודי-בריטי. בנו של הרב נתן מרקוס אדלר, רבה הראשי של האימפריה הבריטית. אדלר ערך מספר מסעות למזרח וביקר בקהילות יהודיות שונות. בין היתר ביקר במצרים (היה מהראשונים שחקרו את גניזת קהיר), סוריה, פרס, הודו ותימן. במהלך מסעותיו חיפש ספרים וכתבי-יד עבריים, ובנה במהלך השנים אוסף אשר היה לאחד מאוספי הספרים הפרטיים הגדולים בעולם.
23 מכתבים (מתוכם חמישה מכתבים על-גבי גלויות דואר) ושני קטעי מכתבים. רבים מהם נכתבו על נייר המכתבים הרשמי של דיינארד בניו-ג'רזי. מכתב אחד נכתב על נייר המכתבים של דיינארד ברמלה ["גן אפרים, רמלה (ארץ ישראל) / Deinard Garden, Ramleh (Palestina)"]. המכתבים בעברית (למעט אחד) כתובים בכתב-יד מרובע, ברור לקריאה.
מצורפים: שתי מעטפות הממוענות לאלקן נתן אדלר ושני דפים (נייר כחול) עם רשימות ספרים.
גודל ומצב משתנים. מצב כללי טוב. סימני קיפול, קרעים בחלק מהמכתבים (מכתב אחד קרוע לשניים בקו הקפל). כתמים (בחלקם כתמי רטיבות, עם מריחות דיו).
קטגוריה
כתבי-יד, מכתבים וחתימות
קָטָלוֹג
מכירה 80 - חלק א' - היסטוריה, תרבות ואמנות יהודית וישראלית
29.6.2021
פתיחה: $300
נמכר ב: $375
כולל עמלת קונה
מכתב בכתב ידו ובחתימתו של הפסיכואנליטיקאי הווינאי הרברט זילברר (Herbert Silberer). וינה, 19 במרץ 1914. גרמנית.
המכתב כתוב על נייר מכתבים רשמי של ה-St. Annahof בווינה - מבנה רב-קומות בלב העיר, שהיה בבעלות אביו, ויקטור זילברר (Viktor Silberer), ושבקומת המרתף שלו שכן בתקופה זו תיאטרון. חתום בחתימת-ידו של הרברט זילברר ובחותמתו.
במכתבו, המופנה ככל הנראה אל חברי הנהלת התיאטרון ב-St. Annahof, כותב זילברר שהוא מגיש להם מחזה בשם "Die Weihe" ("ההקדשה"/"הַחֲנֻכָּה") ושהוא מצפה להחלטתם בנדון.
הרברט זילברר (1882-1923), מאנשי ה"חברה הפסיכואנליטית הווינאית" (Wiener Psychoanalytische Vereinigung) ומקורב לאבות הפסיכולוגיה המודרנית, זיגמונד פרויד, קרל גוסטב יונג, וילהלם שטקל ואלפרד אדלר. נולד למשפחה בורגנית בווינה; בנו יחידו של איש העסקים, העיתונאי והפוליטיקאי ויקטור זילברר, שהיה מן הדמויות הנודעות בעיר במפנה המאות ה-19-20.
את השכלתו בפסיכולוגיה ובפילוסופיה רכש זילברר בכוחות עצמו. במכתב מיום 19.7.1909 אל קרל גוסטב יונג, כתב זיגמונד פרויד: "זילברר הוא צעיר אלמוני, מן הסתם בן למעמד המנוון-משובח, אביו הוא אישיות וינאית, חבר מועצה ו'עסקן'. אך עבודתו טובה ושופכת אור על היבט של פענוח חלומות".
מחקריו השונים של זילברר עוסקים בהיווצרותם של סמלים ומשמעותם, בפענוח חלומות, וכן בתורות המיסטיקה, האלכימיה, האסטרולוגיה והפרפסיכולוגיה. מחקרו העיקרי, "בעיות המיסטיקה וסמליה" (Probleme der Mystik und ihrer Symbolik) הופיע ב-1914. באוקטובר 1910 התקבל זילברר ל"חברה הפסיכואנליטית הווינאית" שייסד פרויד בראשית המאה ה-20, והיה חבר בה למעלה מעשור, עד לשנת 1922. עם השנים, ובעקבות חילוקי הדעות שהתגלעו בין פרויד לתלמידיו, יונג, שטקל ואדלר, נותקו היחסים בין פרויד לזילברר. ב-12 בינואר 1923, התאבד הרברט זילברר בתלייה, בבניין St. Annahof. שנים לאחר מותו כתב עליו קרל גוסטב יונג: "להרברט זילברר זכות הראשונים על גילוי החוטים הנסתרים המובילים מן האלכימיה אל הפסיכולוגיה של הלא מודע".
[1] דף, 20.5 ס"מ. מצב טוב. סימני קיפול וקמטים. כתמים קלים. קרע ארוך, מחוזק חלקית בנייר דבק בגב.
המכתב כתוב על נייר מכתבים רשמי של ה-St. Annahof בווינה - מבנה רב-קומות בלב העיר, שהיה בבעלות אביו, ויקטור זילברר (Viktor Silberer), ושבקומת המרתף שלו שכן בתקופה זו תיאטרון. חתום בחתימת-ידו של הרברט זילברר ובחותמתו.
במכתבו, המופנה ככל הנראה אל חברי הנהלת התיאטרון ב-St. Annahof, כותב זילברר שהוא מגיש להם מחזה בשם "Die Weihe" ("ההקדשה"/"הַחֲנֻכָּה") ושהוא מצפה להחלטתם בנדון.
הרברט זילברר (1882-1923), מאנשי ה"חברה הפסיכואנליטית הווינאית" (Wiener Psychoanalytische Vereinigung) ומקורב לאבות הפסיכולוגיה המודרנית, זיגמונד פרויד, קרל גוסטב יונג, וילהלם שטקל ואלפרד אדלר. נולד למשפחה בורגנית בווינה; בנו יחידו של איש העסקים, העיתונאי והפוליטיקאי ויקטור זילברר, שהיה מן הדמויות הנודעות בעיר במפנה המאות ה-19-20.
את השכלתו בפסיכולוגיה ובפילוסופיה רכש זילברר בכוחות עצמו. במכתב מיום 19.7.1909 אל קרל גוסטב יונג, כתב זיגמונד פרויד: "זילברר הוא צעיר אלמוני, מן הסתם בן למעמד המנוון-משובח, אביו הוא אישיות וינאית, חבר מועצה ו'עסקן'. אך עבודתו טובה ושופכת אור על היבט של פענוח חלומות".
מחקריו השונים של זילברר עוסקים בהיווצרותם של סמלים ומשמעותם, בפענוח חלומות, וכן בתורות המיסטיקה, האלכימיה, האסטרולוגיה והפרפסיכולוגיה. מחקרו העיקרי, "בעיות המיסטיקה וסמליה" (Probleme der Mystik und ihrer Symbolik) הופיע ב-1914. באוקטובר 1910 התקבל זילברר ל"חברה הפסיכואנליטית הווינאית" שייסד פרויד בראשית המאה ה-20, והיה חבר בה למעלה מעשור, עד לשנת 1922. עם השנים, ובעקבות חילוקי הדעות שהתגלעו בין פרויד לתלמידיו, יונג, שטקל ואדלר, נותקו היחסים בין פרויד לזילברר. ב-12 בינואר 1923, התאבד הרברט זילברר בתלייה, בבניין St. Annahof. שנים לאחר מותו כתב עליו קרל גוסטב יונג: "להרברט זילברר זכות הראשונים על גילוי החוטים הנסתרים המובילים מן האלכימיה אל הפסיכולוגיה של הלא מודע".
[1] דף, 20.5 ס"מ. מצב טוב. סימני קיפול וקמטים. כתמים קלים. קרע ארוך, מחוזק חלקית בנייר דבק בגב.
קטגוריה
כתבי-יד, מכתבים וחתימות
קָטָלוֹג
מכירה 80 - חלק א' - היסטוריה, תרבות ואמנות יהודית וישראלית
29.6.2021
פתיחה: $250
נמכר ב: $313
כולל עמלת קונה
Die Flora der Juden [צמחי היהודים], מאת הרב ד"ר עמנואל לעף. הוצאת R. Löwit, וינה-לייפציג, 1924-1934. גרמנית (מעט עברית ושפות שמיות נוספות). מהדורה ראשונה. ארבעה חלקים בחמישה כרכים.
חיבורו המונומנטלי של הרב ד"ר עמנואל לעף - מחקר בוטני-בלשני מקיף העוסק בצמחי ארץ ישראל המוזכרים במקורות היהודיים (תנ"ך, משנה ותלמוד, אגדות ומדרשי חז"ל, וספרות רבנית מאוחרת), זיהויים, סיווגם ותיאורם המדעי.
הרב ד"ר עמנואל [אברהם חיים] לעף (Löw, 1854-1944), חוקר תנ"ך ותלמוד, מגדולי החוקרים בתחום הבלשנות השמית. בנו של הרב הנאולוגי לאופולד לעף (1811-1875). כיהן כרב ראשי ואב"ד סגד, והיה ממנהיגי היהדות הנאולוגית בהונגריה. פרסם חיבורים ומחקרים מדעיים שונים, בהם "שמות הצמחים בארמית" (Aramäische Pflanzennamen) ו"צמחי היהודים" - מחקר לו הקדיש את מרבית חייו, ושנחשב עד היום לאחד מחיבורי היסוד בתחומו.
אחד מתלמידיו וממשיכי דרכו של לעף היה פרופ' יהודה פליקס (1922-2005), חוקר הבוטניקה והזואולוגיה במקרא ובתלמוד. באחד מהכרכים שלפנינו מופיע רישום בעלות בכתב-ידו של פליקס. בכרכים מופיעות גם הערות בכתב-ידו.
ארבעה חלקים בחמישה כרכים. כרך א' (חלק ראשון, Kryptogamae. Acanthaceae – Composaceae, 1926): XII, 448 עמ'. חסר דף אחד בהתחלה (עם הכותר Die Flora der Juden). כרך ב' (חלק ראשון, חטיבה שניה, Convolvulaceae – Graminaceae, 1928): [7], 449-807 עמ'. כרך ג' (חלק שני, Iridaceae – Papilionaceae, 1924): XII, 532 עמ' + [2] לוחות. כרך ד' (חלק שלישי, Pedaliaceae – Zygophyllaceae, 1924): XI, 522 עמ'. כרך ה' (חלק רביעי, Zusammenfassung, Nachträge, Berichtigungen, Indizes, Abkürzungen, 1934): XV, 740 עמ'. החטיבה השניה של החלק הראשון והחלק השלישי כרוכים עם עטיפות קדמיות מודפסות (העטיפות חסרות ביתר הכרכים).
23-24 ס"מ. מצב כללי טוב. כתמים (מרבית הדפים נקיים). מעט קמטים ופגמים קלים. קרעים בשולי מספר דפים (חלקם חסרים; קרע אחד, בדף האחרון של כרף א', עם פגיעה קלה בטקסט). קרעים מחוזקים בנייר דבק בדפים ספורים. מספר גיליונות לא חתוכים. חותמות ספריה.
חיבורו המונומנטלי של הרב ד"ר עמנואל לעף - מחקר בוטני-בלשני מקיף העוסק בצמחי ארץ ישראל המוזכרים במקורות היהודיים (תנ"ך, משנה ותלמוד, אגדות ומדרשי חז"ל, וספרות רבנית מאוחרת), זיהויים, סיווגם ותיאורם המדעי.
הרב ד"ר עמנואל [אברהם חיים] לעף (Löw, 1854-1944), חוקר תנ"ך ותלמוד, מגדולי החוקרים בתחום הבלשנות השמית. בנו של הרב הנאולוגי לאופולד לעף (1811-1875). כיהן כרב ראשי ואב"ד סגד, והיה ממנהיגי היהדות הנאולוגית בהונגריה. פרסם חיבורים ומחקרים מדעיים שונים, בהם "שמות הצמחים בארמית" (Aramäische Pflanzennamen) ו"צמחי היהודים" - מחקר לו הקדיש את מרבית חייו, ושנחשב עד היום לאחד מחיבורי היסוד בתחומו.
אחד מתלמידיו וממשיכי דרכו של לעף היה פרופ' יהודה פליקס (1922-2005), חוקר הבוטניקה והזואולוגיה במקרא ובתלמוד. באחד מהכרכים שלפנינו מופיע רישום בעלות בכתב-ידו של פליקס. בכרכים מופיעות גם הערות בכתב-ידו.
ארבעה חלקים בחמישה כרכים. כרך א' (חלק ראשון, Kryptogamae. Acanthaceae – Composaceae, 1926): XII, 448 עמ'. חסר דף אחד בהתחלה (עם הכותר Die Flora der Juden). כרך ב' (חלק ראשון, חטיבה שניה, Convolvulaceae – Graminaceae, 1928): [7], 449-807 עמ'. כרך ג' (חלק שני, Iridaceae – Papilionaceae, 1924): XII, 532 עמ' + [2] לוחות. כרך ד' (חלק שלישי, Pedaliaceae – Zygophyllaceae, 1924): XI, 522 עמ'. כרך ה' (חלק רביעי, Zusammenfassung, Nachträge, Berichtigungen, Indizes, Abkürzungen, 1934): XV, 740 עמ'. החטיבה השניה של החלק הראשון והחלק השלישי כרוכים עם עטיפות קדמיות מודפסות (העטיפות חסרות ביתר הכרכים).
23-24 ס"מ. מצב כללי טוב. כתמים (מרבית הדפים נקיים). מעט קמטים ופגמים קלים. קרעים בשולי מספר דפים (חלקם חסרים; קרע אחד, בדף האחרון של כרף א', עם פגיעה קלה בטקסט). קרעים מחוזקים בנייר דבק בדפים ספורים. מספר גיליונות לא חתוכים. חותמות ספריה.
קטגוריה
כתבי-יד, מכתבים וחתימות
קָטָלוֹג