Zur Erinnerung an den Tendenzprozesz von Tisza-Eszlár [לזיכרון המשפט המוטה של טיסאסלר]. הוצאת J. Kleinberger; דפוס Kellner u. Mohrlüder, בודפשט, [1883 בקירוב]. גרמנית. ליטוגרפיה על-פי Alfons Giehsz.
הדפס ליטוגרפי המציג דיוקנאות של חמשת הסנגורים שנטלו חלק בהגנה על היהודים שהואשמו בעלילת הדם בכפר טיסאסלר במזרח הונגריה ב-1882. במרכז מופיע דיוקנו של הסנגור הראשי, קארוי אטווש, וסביבו דיוקנאות הסנגורים אלכסנדר פונדק, ברוך פרידמן, מקס שקלי ואיגנץ היימן. תחת הדיוקנאות נדפס הכיתוב "לזיכרון המשפט המוטה של טיסאסלר 1883. דיוקנאותיהם של הסנגורים המהוללים".
עלילת הדם הידועה בשם "עלילת טיסַאֶסלר" נפוצה בכפר ההונגרי טיסאסלר (Tiszaeszlár) בשנת 1882, לאחר שנערה נוצרייה בשם אסתר שוימושי נעלמה מביתה ימים ספורים קודם חג הפסח ולא שבה. חמישה-עשר יהודים הואשמו בחטיפת הנערה וברציחתה, ובקיץ 1882 הועמדו למשפט. את צוות ההגנה במשפט הוביל עורך הדין, העיתונאי וחבר בית הנבחרים ההונגרי קארוי אטווש, שפעל ללא ליאות להוכחת חפותם של הנאשמים. לבסוף, באוגוסט 1883, זוכו הנאשמים מכל אשמה.
61.5X46.5 ס"מ. מצב בינוני-טוב. כתמים רבים, בהם כתמי רטיבות. קרעים וקמטים קלים בשוליים. קרע ארוך (כ-16 ס"מ) בחלק התחתון.
נדיר.

תעודה מודפסת, אישור על העברת כספים לחברת "העברה" בבעלותם המשותפת של בנק אנגלו-פלשתינה, בנק הטמפלרים והסוכנות היהודית, עם מילוי פרטים בכתב יד וחותמת-דיו של בנק הטמפלרים. 1935. אנגלית.
הסכם ההעברה ("טרנספר") נחתם בשנת 1933 בין שלטונות גרמניה הנאצית לסוכנות היהודית, במטרה להעביר את רכושם והונם של יהודי גרמניה לארץ ישראל. במסגרת ההסכם, הפקידו בעלי הון יהודים-גרמנים את כספם בידי אחת משלוש חברות תיווך ("הנוטע", "חברת אנגלו-פלשתינה" או "העברה"), והללו מסרו אותו לחברות בארץ ישראל, תוך הבטחה שירכשו בו סחורות גרמניות בלבד. לאחר שעלו בעלי ההון היהודים ארצה, הוחזרו להם שני שלישים מהונם המקורי.
מפעל ההעברה עורר עימות סוער בישוב היהודי בארץ ובתפוצות, בין היתר סביב השאלה המוסרית של עצם ניהול משא ומתן עם הנאצים והרווח הכלכלי המופק מכך.
[1] דף, 24X22.5 ס"מ. מצב טוב. סימני קיפול וקמטים. נקבי תיוק. כתמים קלים.

Jak zapobiegać chorobom zakaźnym i jak je zwalczać? [כיצד למנוע מחלות מדבקות וכיצד להיאבק בהן?], מאת ד"ר סטפניה זילברברג (Stefania Silberberg). הוצאת Żydowska Samopomoc Społeczna [ארגון הסיוע היהודי יס"ס], קרקוב, 1941. פולנית.
הרפואה היהודית בגטאות נחשבת לתופעה חד פעמית בהיסטוריה – הקמת מערכת בריאות בידי קרבן נרדף הנתון תחת איום השמדה. מיד עם הקמת הגטאות הראשונים, החלו הרופאים היהודים (ששיעורם באוכלוסייה היה גבוה במיוחד – כ-40% מכלל הרופאים בפולין ערב המלחמה היו יהודים) בייסודה של מערכת רפואה נרחבת, ובתוך זמן קצר הקימו מערכת רחבה, ממושמעת ונמרצת: בתי חולים, טיפות חלב, רפואת נשים וילדים, רפואה סוציאלית, בתי מרקחת, בתי ספר להכשרת רופאים חדשים ואפילו מעבדות מחקר. במשך כל שנות קיום הגטאות, ממש עד למועד חיסולם, פעלו במרביתם הרופאים היהודים והעניקו שירותים, ככל שיכלו, לאנשי הגטו, גם כאשר תמותת הרופאים מהידבקות במחלות הגיעה לעשרים אחוזים.
לפנינו עותק נדיר של עדות חשובה לפעילות הרופאים בגטאות: חוברת הדרכה רפואית ליהודי הגטו, אשר חוברה בידי רופאה יהודיה בגטו קרקוב. החוברת ראתה אור מטעם הארגון יס"ס (JSS - Juedische Soziale Selbsthilfe, ארגון הסיוע היהודי היחיד שפעל ברשות הגרמנים בשטחי ה"גנרלגוברנמן"), והיא מהחיבורים הבודדים שהדפיסו יהודים בגטאות שלא באופן מחתרתי (השלטונות הגרמניים אסרו כמעט כל הדפסה יהודית בשטחי פולין הכבושה). נציגי יס"ס ביקשו מן השלטונות הגרמנים היתר מיוחד להדפסת 50 אלף עותקים עוד בחודש יוני 1941, ולאחר כמה חודשים קיבלו אישור מצומצם יותר להדפסה של 10,000 עותקים, שהופצו בין סניפי הארגון בגטאות השונים (ראו חומר מצורף).
בפתח החוברת מבוא קצר בנושא חיידקים, מגיפות וחיסונים, ואחריו שלושה פרקים המוקדשים כל אחד למחלה אחרת: טיפוס הבהרות (Tyfus plamisty), טיפואיד (Tyfus Brzuszny) ודיזנטריה (Czerwonka) – שלושתן מחלות נפוצות שקטלו רבבות מיהודי הגטאות לאורך המלחמה.
שם המחברת, הרופאה סטפניה זילברברג, מופיע בכמה רשומות באתר "יד ושם" ובאתר "מוזיאון ארצות הברית לזכר השואה", וכן ברשימה של נספים מקרקוב, שנדפסה בכתב העת הרפואי Przegląd Lekarski (גליון מס' 1, יולי 1945). מהרשומות עולה שסטפניה נולדה בשנת 1898 בעיר קרקוב להורים בשם הרמן ואדלה, ושבהכשרתה היתה בקטריולוגית. בשנת 1942 נשלחה, כנראה, למחנה ההשמדה בלז'ץ או טרבלינקה ונספתה.
חוברת נדירה. אינה מופיעה ב-OCLC.
14 עמ', 23 ס"מ בקירוב. מצב טוב. כתמים ופגמים בודדים, בעיקר בעטיפה. הסיכות שמחברות את דפי החוברת חלודות.

תשעה מטבעות אלומיניום ואלומיניום-מגנזיום, שהיו בשימוש בגטו לודז'. פולין, 1942-1943.
1. מטבע 10 פפניג, 1942. פנים: עריך המטבע – המספר "10", הכיתוב "Der Aelteste der Juden" ומגן דוד תחום בשני עלי עץ אלון. גב: הכיתוב "Litzmannstadt Getto 1942" ובמרכז מגן דוד מקושט בקלחי תירס.
מטבע זה הנו מדגם שהונפק בגטו לודז' אך נגנז בשל מורת רוחו של מפקד הגטו מטעם המשטר הנאצי, האנס ביבוב (Biebow), שדרש ממרדכי חיים רומקובסקי להסיר מעיצוב המטבע את עלי האלון ואת קלחי התירס ולשנות את עיצוב המספר "10" כך שייבדל מזה שמוטבע על המטבעות הגרמניים.
2-4. שלושה מטבעות 5 מארק, 1943. פנים: העריך, כיתוב לרוחב - "Quittung Über", ובהיקף הכיתוב "Der Aelteste der Juden in Litzmannstadt". גב: מגן דוד, המילה "GETTO" והשנה 1943.
5-8. ארבעה מטבעות 10 מארק, 1943. פנים: העריך, כיתוב לרוחב - "Quittung Über", ובהיקף הכיתוב "Der Aelteste der Juden in Litzmannstadt". גב: מגן דוד, המילה "GETTO" והשנה 1943.
9. מטבע 20 מארק, 1943. פנים: העריך, כיתוב לרוחב - "Quittung Über", ובהיקף הכיתוב "Der Aelteste der Juden in Litzmannstadt". גב: מגן דוד, המילה "GETTO" והשנה 1943.
מצורף: העתק של מטבע 10 מארק מגטו לודז' (הטבעה מאוחרת), עם המלה souvenir מוטבעת בצד הפנים.
גודל ומצב משתנים.
מקור: אוסף מורטון לוונטל, ניו-יורק.

Igazolvány, אישור העסקה שניתן לסידוניה פלדמן (Szidónia Feldmann) מידי הוועד הבינלאומי של הצלב האדום בהונגריה (Comité international de la Croix-Rouge, Délégation en Hongrie). בודפשט, אוקטובר 1944. הונגרית.
אישור, מודפס במכונת כתיבה על גבי נייר רשמי של ארגון הצלב האדום בהונגריה, המעיד כי סידוניה פלדמן, בתה של ורוניקה מרקוס (Veronika Márkusz), ילידת העיר בונהאד (Bonyhád), מועסקת כפקידה במחסן המזון של ארגון הצלב האדום בהונגריה, ומבקש מן הרשויות לסייע לה בעבודתה. עם תצלום של בעלת התעודה (מהודק בסיכה), שתי חותמות-דיו של הצלב האדום וחתימה של נציג הארגון בכתב-יד.
במאגר השמות של מוזיאון ארצות הברית לזכר השואה מופיע השם סידוניה פלדמן (עם שם האם ועיר הלידה הרשומים בתעודה), כניצולה מהעיר בודפשט.
[1] דף, 21 ס"מ. מצב טוב. סימני קיפול. קמטים וקרעים קלים בשוליים ובקווי הקיפול. כתמים קלים.