מכירה 80 - חלק א' - היסטוריה, תרבות ואמנות יהודית וישראלית
29.6.2021
- (-) Remove and filter and
- the (29) Apply the filter
- אוונגרד (22) Apply אוונגרד filter
- שואה (22) Apply שואה filter
- ספרות (22) Apply ספרות filter
- יידיש, (22) Apply יידיש, filter
- יידיש (22) Apply יידיש filter
- ושירה, (22) Apply ושירה, filter
- ושירה (22) Apply ושירה filter
- ושארית (22) Apply ושארית filter
- הפליטה (22) Apply הפליטה filter
- אנטישמיות (22) Apply אנטישמיות filter
- אנטישמיות, (22) Apply אנטישמיות, filter
- antisemit (22) Apply antisemit filter
- antisemitism, (22) Apply antisemitism, filter
- avant (22) Apply avant filter
- avant-gard (22) Apply avant-gard filter
- avantgard (22) Apply avantgard filter
- erit (22) Apply erit filter
- gard (22) Apply gard filter
- ha (22) Apply ha filter
- ha-pletah (22) Apply ha-pletah filter
- hapletah (22) Apply hapletah filter
- holocaust (22) Apply holocaust filter
- literatur (22) Apply literatur filter
- pletah (22) Apply pletah filter
- poetri (22) Apply poetri filter
- poetry, (22) Apply poetry, filter
- sh (22) Apply sh filter
- sh'erit (22) Apply sh'erit filter
- sherit (22) Apply sherit filter
- yiddish (22) Apply yiddish filter
- yiddish, (22) Apply yiddish, filter
- ארץ (7) Apply ארץ filter
- ערביי (7) Apply ערביי filter
- ישראל (7) Apply ישראל filter
- ולאחר (7) Apply ולאחר filter
- המנדט (7) Apply המנדט filter
- המדינה (7) Apply המדינה filter
- בתקופת (7) Apply בתקופת filter
- קום (7) Apply קום filter
- arab (7) Apply arab filter
- british (7) Apply british filter
- israel (7) Apply israel filter
- mandat (7) Apply mandat filter
- of (7) Apply of filter
- palestin (7) Apply palestin filter
- palestinian (7) Apply palestinian filter
- state (7) Apply state filter
מציג 1 - 12 of 51
מכירה 80 - חלק א' - היסטוריה, תרבות ואמנות יהודית וישראלית
29.6.2021
פתיחה: $300
לא נמכר
A Brief Guide to Al-Haram Al-Sharif, מדריך למבקרים בהר הבית. הוצאת המועצה המוסלמית העליונה. ירושלים, 1924. מהדורה ראשונה. אנגלית.
מדריך למבקרים בהר הבית (אל-חרם א-שריף) – תיאור המבנים שבו, ההיסטוריה שלהם וחשיבותם. מלווה בשבעה תצלומים: מבט על הר הבית, סביל קאית-ביי, דוכן הקיץ, כיפת הסלע, אבן השתייה ומסגד אל-אקצה. בפתח המדריך נכתב, כי כיוון שהאתר כולו קדוש למוסלמים, על המבקרים להימנע מעישון ומהבאת כלבים למתחם.
המדריך יצא לאור מטעם המועצה המוסלמית העליונה, גוף שייצג את האינטרסים הדתיים של הציבור הערבי בארץ ישראל בתקופת המנדט הבריטי. המועצה הוקמה בשנת 1922 והופקדה על ניהול נכסי הווקף, בהם הר הבית, ועל ניהול מערכת המשפט המוסלמי; לנשיאה נבחר המופתי חאג' המופתי אמין אל-חוסייני.
מעניין לציין שעל אף שהמדריך נכתב מנקודת מבט מוסלמית, הוא מגדיר את הר הבית כמקום משכנו של בית המקדש. בעמ' 4 נדפס: "אתר זה הוא מהעתיקים בעולם. קדושתו נעוצה בזמנים קדומים (אולי אף פרהיסטוריים). זהותו עם מקדש שלמה אינה שנויה כלל במחלוקת. זהו גם המקום בו, על-פי האמונה האוניברסלית, בנה דוד 'מזבח לה', וַיַּעַל עֹלוֹת וּשְׁלָמִים' [שמואל ב, כד:כה]".
16 עמ', 24.5 ס"מ. מצב טוב. כתמים. קרע חסר בפינת העטיפה הקדמית. הפינה השמאלית העליונה של העטיפה האחורית – ספח ועליו חותמת-דיו של המועצה המוסלמית העליונה, נתלש (כבכל העותקים).
מדריך למבקרים בהר הבית (אל-חרם א-שריף) – תיאור המבנים שבו, ההיסטוריה שלהם וחשיבותם. מלווה בשבעה תצלומים: מבט על הר הבית, סביל קאית-ביי, דוכן הקיץ, כיפת הסלע, אבן השתייה ומסגד אל-אקצה. בפתח המדריך נכתב, כי כיוון שהאתר כולו קדוש למוסלמים, על המבקרים להימנע מעישון ומהבאת כלבים למתחם.
המדריך יצא לאור מטעם המועצה המוסלמית העליונה, גוף שייצג את האינטרסים הדתיים של הציבור הערבי בארץ ישראל בתקופת המנדט הבריטי. המועצה הוקמה בשנת 1922 והופקדה על ניהול נכסי הווקף, בהם הר הבית, ועל ניהול מערכת המשפט המוסלמי; לנשיאה נבחר המופתי חאג' המופתי אמין אל-חוסייני.
מעניין לציין שעל אף שהמדריך נכתב מנקודת מבט מוסלמית, הוא מגדיר את הר הבית כמקום משכנו של בית המקדש. בעמ' 4 נדפס: "אתר זה הוא מהעתיקים בעולם. קדושתו נעוצה בזמנים קדומים (אולי אף פרהיסטוריים). זהותו עם מקדש שלמה אינה שנויה כלל במחלוקת. זהו גם המקום בו, על-פי האמונה האוניברסלית, בנה דוד 'מזבח לה', וַיַּעַל עֹלוֹת וּשְׁלָמִים' [שמואל ב, כד:כה]".
16 עמ', 24.5 ס"מ. מצב טוב. כתמים. קרע חסר בפינת העטיפה הקדמית. הפינה השמאלית העליונה של העטיפה האחורית – ספח ועליו חותמת-דיו של המועצה המוסלמית העליונה, נתלש (כבכל העותקים).
קטגוריה
ערביי ארץ ישראל בתקופת המנדט ולאחר קום המדינה
קָטָלוֹג
מכירה 80 - חלק א' - היסטוריה, תרבות ואמנות יהודית וישראלית
29.6.2021
פתיחה: $300
נמכר ב: $425
כולל עמלת קונה
שתי חוברות מוקדמות שנדפסו מטעם "הוועד הפועל הערבי". חתומות בדפוס בשם מזכיר הוועד ג'מאל אל-חוסייני. דפוס Beyt-UL-Makdes, ירושלים, 1925. אנגלית.
1. Two memoranda submitted to the Council & Permanent Mandates Commission of the League of Nations… by the Executive Committee, Palestine Arab Congress, 12 April, 1925 [שני תזכירים, מוגשים לידי המועצה וועדת המנדטים של חבר הלאומים... על ידי הוועד הפועל של הקונגרס הערבי-פלסטיני]. ירושלים, אפריל 1925.
חוברת ובה שני תזכירים שהוגשו לחבר הלאומים: תזכיר בנושא נוסח כתב המנדט שנמסר לבריטניה (שאינו מקיים, לטענת העותרים, את הבטחות הבריטים לערבים ב"אגרות מקמהון"); תזכיר בנושא היחס המפלה שזוכים לו ערביי הארץ מידי שלטונות המנדט.
32 עמ', 23 ס"מ.
2. Report on the state of Palestine submitted to His Excellency the High Commissioner for Palestine by the Executive Committee, Palestine Arab Congress on the 13th of October, 1925 [דו"ח על מצב ארץ ישראל, מוגש לידי כבוד מעלתו הנציב העליון לארץ ישראל, על ידי הוועד הפועל של הקונגרס הערבי-פלסטיני]. ירושלים, אוקטובר 1925.
דו"ח שנמסר לנציב העליון הרברט פלומר, ובו סקירה מעניינת של מצב ארץ ישראל בשנות המנדט הראשונות: פעילות הנציב הקודם, הרברט סמואל, לטובת היהודים; העלייה היהודית ההמונית; כישלון התעשייה בערים יהודיות; מונופולים ממשלתיים שהוענקו ליהודים (מפעל המלח בעתלית, מפעל החשמל של פנחס רוטנברג, ועוד); ונושאים נוספים. בסוף החוברת נדפסה תביעת הוועד משלטונות המנדט: ייסוד מדינה יהודית-ערבית, עם נציגי ממשלה לשני העמים על פי שיעורם בארץ לפני מלחמת העולם.
30 ע"מ, 23 ס"מ.
מצב כללי טוב. עטיפות מקוריות, עם כתמים.
"הוועד הפועל הערבי", היה המוסד הפוליטי העליון של התנועה הלאומית הפלסטינית מראשית שנות ה-20 ועד אמצע שנות ה-30. הוא הוקם בדצמבר 1920, ופעל תחת הנהגתו של מוסא כזאם אל חוסייני (1853-1934) במשך כל שנות קיומו. הוועד חתר לכינון מדינה ערבית עצמאית עם בית מחוקקים נבחר, ודגל בשיטות בלתי אלימות – כתיבת עצומות, פגישות עם נציגי הממשל האנגלי, שיגור משלחות ללונדון, פרסום מאמרים בעיתונים, ועוד. בשנת 1934, עם מותו של חוסייני, התפרק הוועד (את מקומו תפס "הוועד הערבי העליון", שדגל במאבק אלים).
1. Two memoranda submitted to the Council & Permanent Mandates Commission of the League of Nations… by the Executive Committee, Palestine Arab Congress, 12 April, 1925 [שני תזכירים, מוגשים לידי המועצה וועדת המנדטים של חבר הלאומים... על ידי הוועד הפועל של הקונגרס הערבי-פלסטיני]. ירושלים, אפריל 1925.
חוברת ובה שני תזכירים שהוגשו לחבר הלאומים: תזכיר בנושא נוסח כתב המנדט שנמסר לבריטניה (שאינו מקיים, לטענת העותרים, את הבטחות הבריטים לערבים ב"אגרות מקמהון"); תזכיר בנושא היחס המפלה שזוכים לו ערביי הארץ מידי שלטונות המנדט.
32 עמ', 23 ס"מ.
2. Report on the state of Palestine submitted to His Excellency the High Commissioner for Palestine by the Executive Committee, Palestine Arab Congress on the 13th of October, 1925 [דו"ח על מצב ארץ ישראל, מוגש לידי כבוד מעלתו הנציב העליון לארץ ישראל, על ידי הוועד הפועל של הקונגרס הערבי-פלסטיני]. ירושלים, אוקטובר 1925.
דו"ח שנמסר לנציב העליון הרברט פלומר, ובו סקירה מעניינת של מצב ארץ ישראל בשנות המנדט הראשונות: פעילות הנציב הקודם, הרברט סמואל, לטובת היהודים; העלייה היהודית ההמונית; כישלון התעשייה בערים יהודיות; מונופולים ממשלתיים שהוענקו ליהודים (מפעל המלח בעתלית, מפעל החשמל של פנחס רוטנברג, ועוד); ונושאים נוספים. בסוף החוברת נדפסה תביעת הוועד משלטונות המנדט: ייסוד מדינה יהודית-ערבית, עם נציגי ממשלה לשני העמים על פי שיעורם בארץ לפני מלחמת העולם.
30 ע"מ, 23 ס"מ.
מצב כללי טוב. עטיפות מקוריות, עם כתמים.
"הוועד הפועל הערבי", היה המוסד הפוליטי העליון של התנועה הלאומית הפלסטינית מראשית שנות ה-20 ועד אמצע שנות ה-30. הוא הוקם בדצמבר 1920, ופעל תחת הנהגתו של מוסא כזאם אל חוסייני (1853-1934) במשך כל שנות קיומו. הוועד חתר לכינון מדינה ערבית עצמאית עם בית מחוקקים נבחר, ודגל בשיטות בלתי אלימות – כתיבת עצומות, פגישות עם נציגי הממשל האנגלי, שיגור משלחות ללונדון, פרסום מאמרים בעיתונים, ועוד. בשנת 1934, עם מותו של חוסייני, התפרק הוועד (את מקומו תפס "הוועד הערבי העליון", שדגל במאבק אלים).
קטגוריה
ערביי ארץ ישראל בתקופת המנדט ולאחר קום המדינה
קָטָלוֹג
מכירה 80 - חלק א' - היסטוריה, תרבות ואמנות יהודית וישראלית
29.6.2021
פתיחה: $500
נמכר ב: $938
כולל עמלת קונה
دليل المعرض العربى الاول: لسنة ١٣٥٢, מדריך "התערוכה הערבית" הראשונה בירושלים – יריד תוצרת העולם הערבי. ירושלים, 1933. ערבית.
מדריך רשמי שנדפס מטעם "חברת התערוכה הערבית", עם רשימת המשתתפים, שרטוטים ותמונות של אולמות התצוגה, מדור פרסומות ומבוא לתולדות העולם הערבי. עטיפה מאוירת (חתומה בדפוס: "M. J. Badran").
התערוכה הערבית הראשונה נפתחה ביולי 1933 במלון פאלאס בירושלים (כיום מלון וולדורף אסטוריה ברחוב אגרון). התערוכה צמחה על רקע המתיחות הגואה בין ערביי ארץ ישראל וממשלת המנדט, הפעילות הקולוניאלית של צרפת ובריטניה במזרח התיכון, וצמיחתן של תערוכות "יריד המזרח" בתל-אביב. מארגני התערוכה ביקשו להעמיד מפגן מרשים של כוחות התעשיה, הייצור והתרבות בעולם הערבי, שלא ייפול בעוצמתו מתערוכות "יריד המזרח", ובתוך כך לחזק את הקשרים הכלכליים והתרבותיים בין ארצות ערב.
מקום התערוכה נקבע במלון הפאר פאלאס, מהיפים שבמבני ירושלים, הזמנות ופרסומות נדפסו ברחבי ארצות ערב, ובליל הפתיחה הוארו שמי ירושלים בזיקוקי די-נור. באולמות המלון הוצגו מגוון פיתוחי חקלאות ותעשיה, מלאכות יד ויצירות אמנות מארץ ישראל ומכל רחבי העולם הערבי – מצרים, סוריה, ירדן, עיראק, מרוקו וערב הסעודית. בין היתר, הוצגו בתערוכה עבודותיה של האמנית הפלסטינית זולפה אל סעדי (Zulfa al-Sa‘di), תצוגה שהוגדרה בידי האמן וחוקר האמנות כמאל בולאטה כתערוכת היחיד הראשונה של צייר פלסטיני.
התערוכה זכתה לתשומת לב רבה בעיתונות הערבית, נחשבה להצלחה ומשכה אליה מבקרים רבים. בעיתונים העבריים כמעט ולא נזכרה התערוכה כלל, והמעטים שפרסמו ידיעות על קיומה ציינו שכניסת העיתונאים היהודים נאסרה. בסיקור יוצא דופן שפורסם בעיתון "דאר היום", לעג יהודה קרניאל לתערוכה ולמציגים: "ישב בפנים ההיכל ה'גזבר' והושיט את הכרטיסים מבעד לשבכה, תוחב את ידו לקבל את המזומנים ולמסור את הכרטיסים, כדרך שנותנים אוכל לקופים [...] ראיתי שם מתוצרת הארץ המובחרה של סוריה בגדאד ומצרים, אבל של פלסטין, כלומר: א"י בראשי-תיבות, כמעט לא כלום!" (בכתבה טען קרניאל שהסתנן לאולם בתחפושת).
44 דף, 22 ס"מ. מצב טוב. קמטים ופגמים קלים. קרעים וכתמים בשוליים הפנימיים של הדפים הראשונים והאחרונים. כתמים ובלאי קל בעטיפה.
ספרות:
1. Self-Portrait of a Nation, The Arab Exhibition in Mandate Jerusalem ,1931-34, מאת Nadi Abusaada. בתוך: Jerusalem Quarterly, גליון 77, הוצאת המכון ללימודים פלסטיניים, ירושלים-2019, עמ' 122-135.
2. The Storyteller of Jerusalem: The Life and Times of Wasif Jawhariyyeh, 1904-1948, עורכים: Salim Tamari, Issam Nassar (נורת'האמפטון, ארה"ב, 2014), בפרק The First Arab Exhibition.
מדריך רשמי שנדפס מטעם "חברת התערוכה הערבית", עם רשימת המשתתפים, שרטוטים ותמונות של אולמות התצוגה, מדור פרסומות ומבוא לתולדות העולם הערבי. עטיפה מאוירת (חתומה בדפוס: "M. J. Badran").
התערוכה הערבית הראשונה נפתחה ביולי 1933 במלון פאלאס בירושלים (כיום מלון וולדורף אסטוריה ברחוב אגרון). התערוכה צמחה על רקע המתיחות הגואה בין ערביי ארץ ישראל וממשלת המנדט, הפעילות הקולוניאלית של צרפת ובריטניה במזרח התיכון, וצמיחתן של תערוכות "יריד המזרח" בתל-אביב. מארגני התערוכה ביקשו להעמיד מפגן מרשים של כוחות התעשיה, הייצור והתרבות בעולם הערבי, שלא ייפול בעוצמתו מתערוכות "יריד המזרח", ובתוך כך לחזק את הקשרים הכלכליים והתרבותיים בין ארצות ערב.
מקום התערוכה נקבע במלון הפאר פאלאס, מהיפים שבמבני ירושלים, הזמנות ופרסומות נדפסו ברחבי ארצות ערב, ובליל הפתיחה הוארו שמי ירושלים בזיקוקי די-נור. באולמות המלון הוצגו מגוון פיתוחי חקלאות ותעשיה, מלאכות יד ויצירות אמנות מארץ ישראל ומכל רחבי העולם הערבי – מצרים, סוריה, ירדן, עיראק, מרוקו וערב הסעודית. בין היתר, הוצגו בתערוכה עבודותיה של האמנית הפלסטינית זולפה אל סעדי (Zulfa al-Sa‘di), תצוגה שהוגדרה בידי האמן וחוקר האמנות כמאל בולאטה כתערוכת היחיד הראשונה של צייר פלסטיני.
התערוכה זכתה לתשומת לב רבה בעיתונות הערבית, נחשבה להצלחה ומשכה אליה מבקרים רבים. בעיתונים העבריים כמעט ולא נזכרה התערוכה כלל, והמעטים שפרסמו ידיעות על קיומה ציינו שכניסת העיתונאים היהודים נאסרה. בסיקור יוצא דופן שפורסם בעיתון "דאר היום", לעג יהודה קרניאל לתערוכה ולמציגים: "ישב בפנים ההיכל ה'גזבר' והושיט את הכרטיסים מבעד לשבכה, תוחב את ידו לקבל את המזומנים ולמסור את הכרטיסים, כדרך שנותנים אוכל לקופים [...] ראיתי שם מתוצרת הארץ המובחרה של סוריה בגדאד ומצרים, אבל של פלסטין, כלומר: א"י בראשי-תיבות, כמעט לא כלום!" (בכתבה טען קרניאל שהסתנן לאולם בתחפושת).
44 דף, 22 ס"מ. מצב טוב. קמטים ופגמים קלים. קרעים וכתמים בשוליים הפנימיים של הדפים הראשונים והאחרונים. כתמים ובלאי קל בעטיפה.
ספרות:
1. Self-Portrait of a Nation, The Arab Exhibition in Mandate Jerusalem ,1931-34, מאת Nadi Abusaada. בתוך: Jerusalem Quarterly, גליון 77, הוצאת המכון ללימודים פלסטיניים, ירושלים-2019, עמ' 122-135.
2. The Storyteller of Jerusalem: The Life and Times of Wasif Jawhariyyeh, 1904-1948, עורכים: Salim Tamari, Issam Nassar (נורת'האמפטון, ארה"ב, 2014), בפרק The First Arab Exhibition.
קטגוריה
ערביי ארץ ישראל בתקופת המנדט ולאחר קום המדינה
קָטָלוֹג
מכירה 80 - חלק א' - היסטוריה, תרבות ואמנות יהודית וישראלית
29.6.2021
פתיחה: $300
נמכר ב: $750
כולל עמלת קונה
כרוז איום חריף שהוטל מן האוויר על הכפר הערבי א-טירה (الطيرة), כפי הנראה ערב כיבושה במהלך "קרבות עשרת הימים". [יולי 1948]. ערבית.
הכרוז נושא איום חריף לתושבי הכפר הערבי: "אל ערביי אלטירה, שעותיכם הקרובות הן שעות הכרעה: גורלכם נתון בידכם... אנו קוראים לכם להסגיר את אנשי הכנופיות הזרים ואת הנשק הנמצא ברשותכם לצבא הישראלי... דעו לכם שהחרב תעבור על צוואריכם ללא רחמים או חמלה... דעו לכם שמטוסינו, טנקינו ומרגמותינו יכתשו את כפרכם עד היסוד, יפגיזו את בתיכם, ישברו את גבכם, יעקרו אתכם מהשורש... אם תרצו להימנע מנּכּבה, להתרחק מאסון ולהינצל מאבדון ודאי, היכנעו." [כפי הנראה, זהו אחד הטקסטים הראשונים העושים שימוש במילה "נכבה" לתיאור אירועי 1948. ראו: עמר אלע'בארי, "זוכרות את אלטירה / חיפה", יוני 2012, עמ' 39-42]. הכרוז חתום בדפוס: "מפקדת הצבא הישראלי."
הכפר א-טירה, המכונה גם טירת אלכרמל או טירת אללוז ("טירת השקדים"), היה הכפר הערבי הגדול ביותר במחוז חיפה עד מלחמת העצמאות. בחודש יולי 1948, במהלך קרבות עשרת הימים, נכבש הכפר בידי כוחות צה"ל ותושביו הערבים גורשו אל היישובים הסמוכים.
31X23.5 ס"מ בקירוב. מצב טוב-בינוני. סימני קיפול ופגמים קלים. מספר קרעים וקרעים חסרים בשוליים (אחד הקרעים, עם פגיעה מזערית בטקסט, מחוזק באמצעות נייר דבק). ממוספר בכתב-יד בשוליים. רישומים בכתב-יד בצד האחורי (עברית).
הכרוז נושא איום חריף לתושבי הכפר הערבי: "אל ערביי אלטירה, שעותיכם הקרובות הן שעות הכרעה: גורלכם נתון בידכם... אנו קוראים לכם להסגיר את אנשי הכנופיות הזרים ואת הנשק הנמצא ברשותכם לצבא הישראלי... דעו לכם שהחרב תעבור על צוואריכם ללא רחמים או חמלה... דעו לכם שמטוסינו, טנקינו ומרגמותינו יכתשו את כפרכם עד היסוד, יפגיזו את בתיכם, ישברו את גבכם, יעקרו אתכם מהשורש... אם תרצו להימנע מנּכּבה, להתרחק מאסון ולהינצל מאבדון ודאי, היכנעו." [כפי הנראה, זהו אחד הטקסטים הראשונים העושים שימוש במילה "נכבה" לתיאור אירועי 1948. ראו: עמר אלע'בארי, "זוכרות את אלטירה / חיפה", יוני 2012, עמ' 39-42]. הכרוז חתום בדפוס: "מפקדת הצבא הישראלי."
הכפר א-טירה, המכונה גם טירת אלכרמל או טירת אללוז ("טירת השקדים"), היה הכפר הערבי הגדול ביותר במחוז חיפה עד מלחמת העצמאות. בחודש יולי 1948, במהלך קרבות עשרת הימים, נכבש הכפר בידי כוחות צה"ל ותושביו הערבים גורשו אל היישובים הסמוכים.
31X23.5 ס"מ בקירוב. מצב טוב-בינוני. סימני קיפול ופגמים קלים. מספר קרעים וקרעים חסרים בשוליים (אחד הקרעים, עם פגיעה מזערית בטקסט, מחוזק באמצעות נייר דבק). ממוספר בכתב-יד בשוליים. רישומים בכתב-יד בצד האחורי (עברית).
קטגוריה
ערביי ארץ ישראל בתקופת המנדט ולאחר קום המדינה
קָטָלוֹג
מכירה 80 - חלק א' - היסטוריה, תרבות ואמנות יהודית וישראלית
29.6.2021
פתיחה: $250
נמכר ב: $313
כולל עמלת קונה
"הכל על כפר קאסם", הוצאה חד פעמית. האחראי: אורי סלע. נדפס ב"דפוס החדש", תל-אביב, [1956].
החוברת נדפסה, ככל הנראה, בסוף דצמבר 1956, כחודשיים אחרי הטבח בכפר קאסם. בפתח החוברת סקירה של מהלך הטבח והעדויות שנאספו מהקורבנות, ובהמשך שורת מאמרי ביקורת קשים מאת דן בן אמוץ, עמוס קינן, אברהם שלונסקי, גרשום שוקן, ואחרים. בעמוד האחרון של החוברת נדפסה עצומה הקוראת למשפט פומבי, ובתחתיתה מקום ריק לחתימה והוראות לקורא: "חתום והחתם את מכריך במקום המיועד לכך... גזור את העמוד, קפלו ושלח אותו בדואר לפי הכתובת: יו"ר הכנסת, ירושלים".
בטבח כפר קאסם נורו למוות 49 תושבי הכפר, בהם נשים וילדים, על ידי יחידה של משמר הגבול לאחר שהפרו עוצר שהוטל על הכפר ללא ידיעתם, בעודם עובדים מחוץ לישוב. בתחילה ניסו הרשויות להסתיר את האירועים מעיני הציבור, והצנזורה הצבאית הטילה צו איסור פרסום על כל מידע בתקשורת הכתובה והמשודרת. החוברת שלפנינו נדפסה באופן בלתי חוקי תחת צו איסור הפרסום והופצה באופן מחתרתי. עותקיה הראשונים הודפסו על חשבונה של מפלגת מפ"ם (את הנייר תרמו אורי אבנרי ושלום כהן, בעלי השבועון "העולם הזה"), והללו חולקו בידי חברי תנועת "השומר הצעיר". במהלך מבצע החלוקה, נתקלו חברי "השומר הצעיר" באנשי שירותי הביטחון, שהחרימו את החוברות ושרפו אותן. מיד לאחר מכן נדפסה מהדורה נוספת של החוברת, במימונה של מפלגת מק"י.
7, [1] עמ'. 34.5 ס"מ. הגיליונות לא נחתכו בשוליהם העליונים. מצב טוב. פגמים קלים.
החוברת נדפסה, ככל הנראה, בסוף דצמבר 1956, כחודשיים אחרי הטבח בכפר קאסם. בפתח החוברת סקירה של מהלך הטבח והעדויות שנאספו מהקורבנות, ובהמשך שורת מאמרי ביקורת קשים מאת דן בן אמוץ, עמוס קינן, אברהם שלונסקי, גרשום שוקן, ואחרים. בעמוד האחרון של החוברת נדפסה עצומה הקוראת למשפט פומבי, ובתחתיתה מקום ריק לחתימה והוראות לקורא: "חתום והחתם את מכריך במקום המיועד לכך... גזור את העמוד, קפלו ושלח אותו בדואר לפי הכתובת: יו"ר הכנסת, ירושלים".
בטבח כפר קאסם נורו למוות 49 תושבי הכפר, בהם נשים וילדים, על ידי יחידה של משמר הגבול לאחר שהפרו עוצר שהוטל על הכפר ללא ידיעתם, בעודם עובדים מחוץ לישוב. בתחילה ניסו הרשויות להסתיר את האירועים מעיני הציבור, והצנזורה הצבאית הטילה צו איסור פרסום על כל מידע בתקשורת הכתובה והמשודרת. החוברת שלפנינו נדפסה באופן בלתי חוקי תחת צו איסור הפרסום והופצה באופן מחתרתי. עותקיה הראשונים הודפסו על חשבונה של מפלגת מפ"ם (את הנייר תרמו אורי אבנרי ושלום כהן, בעלי השבועון "העולם הזה"), והללו חולקו בידי חברי תנועת "השומר הצעיר". במהלך מבצע החלוקה, נתקלו חברי "השומר הצעיר" באנשי שירותי הביטחון, שהחרימו את החוברות ושרפו אותן. מיד לאחר מכן נדפסה מהדורה נוספת של החוברת, במימונה של מפלגת מק"י.
7, [1] עמ'. 34.5 ס"מ. הגיליונות לא נחתכו בשוליהם העליונים. מצב טוב. פגמים קלים.
קטגוריה
ערביי ארץ ישראל בתקופת המנדט ולאחר קום המדינה
קָטָלוֹג
מכירה 80 - חלק א' - היסטוריה, תרבות ואמנות יהודית וישראלית
29.6.2021
פתיחה: $500
נמכר ב: $2,750
כולל עמלת קונה
די לכיבוש 1967–1987, פורטפוליו ובו 67 הדפסים מאת אמנים ישראלים ופלסטינאים. הוצאת "אמנים למען חופש הביטוי", 16 ביוני 1987.
בשנת 1987, לציון חלוף 20 שנה ממלחמת ששת הימים, אורגנה תערוכה משותפת לאמנים ישראלים ופלסטינים בשם ""די לכיבוש". בתערוכה הוצגו 67 עבודות, בהן עבודות מאת אסד עזי, מיקי תומא, עאסם אבו שקרה, תייסיר ברכאת, סולימן מנצור, אביבה אורי, נביל ענאני, יחזקאל שטרייכמן, רות שלוס, אבישי אייל, שמחה שירמן, דגנית ברסט ואחרים. העבודות המקוריות הוצגו בגלריה ארטיפקט בתל-אביב והדפסיהן הוצגו בתיאטרון אל-חכוואתי בירושלים ובמרכז התיאטרוני נווה-צדק בתל אביב. לצד התערוכה יצאה גם תיקיית הדפסים של כל 67 העבודות.
הפורטפוליו שלפנינו כולל:
• 29 הדפסים חתומים וממוספרים ביד (מתוך 100), בהם הדפסים מעשה ידי גרשון קניספל, יאיר גרבוז, משה גרשוני, רפי לביא, יגאל תומרקין, אסד עזי ואחרים. אחד מהם מסומן "A.P".
• 2 הדפסים חתומים ומסומנים "A.P.".
• 16 הדפסים חתומים, בלתי ממוספרים.
• 20 הדפסים אינם חתומים ואינם ממוספרים.
ההדפסים מלווים דף שער חתום בידי חלק מן האמנים וממוספר 135/200.
[1] דף שער + [67] הדפסים, 48.5X69 ס"מ בקירוב. נתונים במעטפת נייר ובתיקיית קרטון. מצב כללי טוב. קרעים במעטפת ובתיקייה.
בשנת 1987, לציון חלוף 20 שנה ממלחמת ששת הימים, אורגנה תערוכה משותפת לאמנים ישראלים ופלסטינים בשם ""די לכיבוש". בתערוכה הוצגו 67 עבודות, בהן עבודות מאת אסד עזי, מיקי תומא, עאסם אבו שקרה, תייסיר ברכאת, סולימן מנצור, אביבה אורי, נביל ענאני, יחזקאל שטרייכמן, רות שלוס, אבישי אייל, שמחה שירמן, דגנית ברסט ואחרים. העבודות המקוריות הוצגו בגלריה ארטיפקט בתל-אביב והדפסיהן הוצגו בתיאטרון אל-חכוואתי בירושלים ובמרכז התיאטרוני נווה-צדק בתל אביב. לצד התערוכה יצאה גם תיקיית הדפסים של כל 67 העבודות.
הפורטפוליו שלפנינו כולל:
• 29 הדפסים חתומים וממוספרים ביד (מתוך 100), בהם הדפסים מעשה ידי גרשון קניספל, יאיר גרבוז, משה גרשוני, רפי לביא, יגאל תומרקין, אסד עזי ואחרים. אחד מהם מסומן "A.P".
• 2 הדפסים חתומים ומסומנים "A.P.".
• 16 הדפסים חתומים, בלתי ממוספרים.
• 20 הדפסים אינם חתומים ואינם ממוספרים.
ההדפסים מלווים דף שער חתום בידי חלק מן האמנים וממוספר 135/200.
[1] דף שער + [67] הדפסים, 48.5X69 ס"מ בקירוב. נתונים במעטפת נייר ובתיקיית קרטון. מצב כללי טוב. קרעים במעטפת ובתיקייה.
קטגוריה
ערביי ארץ ישראל בתקופת המנדט ולאחר קום המדינה
קָטָלוֹג
מכירה 80 - חלק א' - היסטוריה, תרבות ואמנות יהודית וישראלית
29.6.2021
פתיחה: $20,000
נמכר ב: $25,000
כולל עמלת קונה
כ-400 כרזות פרו-פלסטיניות. נדפסו מטעם ארגונים שונים (חלק גדול מן הכרזות נדפסו מטעם אש"ף בצרפת, שם הוקם משרד רשמי של הארגון). ערבית, צרפתית ואנגלית.
הכרזות עוסקות בזכויות העם הפלסטיני, שחרור אסירים, פשעי ישראל, יום האדמה והרצון בשלום.
גודל ומצב משתנים. כמה מהכרזות מופיעות במספר עותקים.
הכרזות עוסקות בזכויות העם הפלסטיני, שחרור אסירים, פשעי ישראל, יום האדמה והרצון בשלום.
גודל ומצב משתנים. כמה מהכרזות מופיעות במספר עותקים.
קטגוריה
ערביי ארץ ישראל בתקופת המנדט ולאחר קום המדינה
קָטָלוֹג
מכירה 80 - חלק א' - היסטוריה, תרבות ואמנות יהודית וישראלית
29.6.2021
פתיחה: $400
נמכר ב: $500
כולל עמלת קונה
Tractatus Raby Samuelis, Errorem Judeorum Indicans [אגרת רבי שמואל...]. נדפס עבור Giovanni Andrea Valvassori, ונציה, 1537. לטינית.
חיבור פולמוסי-אנטישמי בן 27 פרקים קצרים, המבקש להוכיח את צדקת הנצרות. החיבור מנוסח בצורת איגרת ששלח, כביכול, יהודי מומר לנצרות בשם שמואל ממרוקו (Samuel Marochitanus) אל עמיתו רבי יצחק, ועוסק בגלות המתמשכת של העם היהודי (גלות שלטענת הכותב מקורה בחטאם של היהודים).
האיגרת נכתבה, כפי הנראה, בסוף שנות ה-30 של המאה ה-14. לאיגרת הקדמה קצרה, מאת הנזיר הדומיניקני והבישוף של מרקש Alfonso Buenhombre, בה הוא מספר כי תרגם את האיגרת מכתב-יד עתיק בערבית שהיה חבוי במשך שנים רבות. המקור הערבי ממנו תרגם כביכול Buenhombre את האיגרת לא נמצא מעולם, וכיום מקובל לראות ב- Buenhombreאת מחבר האיגרת (דמותו של שמואל ממרוקו מבוססת, כפי הנראה, על המומר היהודי לאסלם, המתמטיקאי, האסטרונום והרופא סמואל בן יחיא אל-מוגרבי, מחבר הספר הפולמוסי "איפחאם אליהוד" [השתקת היהודים]).
איגרת זו היתה מן החיבורים האנטישמיים הנפוצים ביותר בימי הביניים המאוחרים באירופה, ונדפסה במהדורות חוזרות ונשנות בשפות רבות. השפעתה ניכרת בכתביהם של תיאולוגים והוגים אנטי-יהודיים, ובהם המומר אנטוניוס מרגריטה ומרטין לותר.
[27] דף, 15.5 ס"מ. מצב טוב. כתמים, ובהם כתמים כהים. רישומים בשוליים. כריכת קרטון מחופה קלף. פגמים קלים בכריכה.
ספרות: האגרת של שמואל המרוקני: 'רב מכר' בעולם הפולמוס, מאת אורה לימור. בתוך: דברי הקונגרס העולמי למדעי היהדות, כרך י', חלק ראשון (תולדות עם ישראל), 1989, עמ' 93-100.
חיבור פולמוסי-אנטישמי בן 27 פרקים קצרים, המבקש להוכיח את צדקת הנצרות. החיבור מנוסח בצורת איגרת ששלח, כביכול, יהודי מומר לנצרות בשם שמואל ממרוקו (Samuel Marochitanus) אל עמיתו רבי יצחק, ועוסק בגלות המתמשכת של העם היהודי (גלות שלטענת הכותב מקורה בחטאם של היהודים).
האיגרת נכתבה, כפי הנראה, בסוף שנות ה-30 של המאה ה-14. לאיגרת הקדמה קצרה, מאת הנזיר הדומיניקני והבישוף של מרקש Alfonso Buenhombre, בה הוא מספר כי תרגם את האיגרת מכתב-יד עתיק בערבית שהיה חבוי במשך שנים רבות. המקור הערבי ממנו תרגם כביכול Buenhombre את האיגרת לא נמצא מעולם, וכיום מקובל לראות ב- Buenhombreאת מחבר האיגרת (דמותו של שמואל ממרוקו מבוססת, כפי הנראה, על המומר היהודי לאסלם, המתמטיקאי, האסטרונום והרופא סמואל בן יחיא אל-מוגרבי, מחבר הספר הפולמוסי "איפחאם אליהוד" [השתקת היהודים]).
איגרת זו היתה מן החיבורים האנטישמיים הנפוצים ביותר בימי הביניים המאוחרים באירופה, ונדפסה במהדורות חוזרות ונשנות בשפות רבות. השפעתה ניכרת בכתביהם של תיאולוגים והוגים אנטי-יהודיים, ובהם המומר אנטוניוס מרגריטה ומרטין לותר.
[27] דף, 15.5 ס"מ. מצב טוב. כתמים, ובהם כתמים כהים. רישומים בשוליים. כריכת קרטון מחופה קלף. פגמים קלים בכריכה.
ספרות: האגרת של שמואל המרוקני: 'רב מכר' בעולם הפולמוס, מאת אורה לימור. בתוך: דברי הקונגרס העולמי למדעי היהדות, כרך י', חלק ראשון (תולדות עם ישראל), 1989, עמ' 93-100.
קטגוריה
אנטישמיות, שואה ושארית הפליטה
קָטָלוֹג
מכירה 80 - חלק א' - היסטוריה, תרבות ואמנות יהודית וישראלית
29.6.2021
פתיחה: $1,000
לא נמכר
Zuwissen und Kundt gethan sey hiemit menniglich… wegen der, ein zeithero entstandenen unrhue, empörung und Rebellion... stürm: und plünderung der Judengassen [לדעת ולהודיע לכל... אודות חוסר-השקט, הזעם והמרד... הסתערות וביזה של רחוב היהודים], צו מודפס מטעם מועצת העיר נירנברג, בשם מתיאס קיסר האימפריה הרומית הקדושה. [נירנברג], 14 בדצמבר 1614. גרמנית.
צו קיסרי המורה על הבאתם לדין והענשתם של הפורעים שהשתתפו ב"התקוממות פטמילך" ("התקוממות הגילדות") ושנטלו חלק בביזת יהודי פרנקפורט.
הצו נדפס מטעם מועצת העיר נירנברג, בשמו של מתיאס קיסר האימפריה הרומית הקדושה, ימים ספורים לאחר דיכוי ההתקוממות בפרנקפורט ומעצרו של מנהיג המרד וינצנץ פטמילך. הצו מחייב את כל האזרחים והנתינים של נירנברג, שלתחומה נמלטו רבים מהפורעים, לדווח על המעורבים במהומות, ומורה: "לתפוס ולהעניש כראוי את כל שוליות בעלי המלאכה שסייעו באונס ובביזה, בכל מקום בו הם נמצאים; ואת המסיתים שיימצאו ביניהם... להוציא להורג".
וינצנץ פטמילך (Vinzenz Fettmilch), אופה גרמני מפרנקפורט דמיין, הוביל ב-22 באוגוסט 1614 את "התקוממות הגילדות" נגד מוסדות עירו. התקוממות זו הפכה לפשיטה על הרובע היהודי, אשר במהלכה נבזזו בתי היהודים, ובעקבותיה נאלצו היהודים לעזוב את העיר. לאחר התערבותו של הקיסר מתיאס, נכלא פטמליך בנובמבר 1614, ולאחר משפט ארוך הוצא להורג באחת מכיכרות העיר בפברואר 1616. יהודי פרנקפורט דמיין הורשו לחזור לבתיהם, ויום חזרתם נקבע כיום חג המכונה "פורים פרנקפורט" או "פורים וינץ".
33X41.5 ס"מ. מצב טוב. קו קיפול אנכי. כתמים קלים. קרעים ונקבים קטנים בשוליים (ללא פגיעה בטקסט).
שני עותקים בלבד ב-OCLC.
צו קיסרי המורה על הבאתם לדין והענשתם של הפורעים שהשתתפו ב"התקוממות פטמילך" ("התקוממות הגילדות") ושנטלו חלק בביזת יהודי פרנקפורט.
הצו נדפס מטעם מועצת העיר נירנברג, בשמו של מתיאס קיסר האימפריה הרומית הקדושה, ימים ספורים לאחר דיכוי ההתקוממות בפרנקפורט ומעצרו של מנהיג המרד וינצנץ פטמילך. הצו מחייב את כל האזרחים והנתינים של נירנברג, שלתחומה נמלטו רבים מהפורעים, לדווח על המעורבים במהומות, ומורה: "לתפוס ולהעניש כראוי את כל שוליות בעלי המלאכה שסייעו באונס ובביזה, בכל מקום בו הם נמצאים; ואת המסיתים שיימצאו ביניהם... להוציא להורג".
וינצנץ פטמילך (Vinzenz Fettmilch), אופה גרמני מפרנקפורט דמיין, הוביל ב-22 באוגוסט 1614 את "התקוממות הגילדות" נגד מוסדות עירו. התקוממות זו הפכה לפשיטה על הרובע היהודי, אשר במהלכה נבזזו בתי היהודים, ובעקבותיה נאלצו היהודים לעזוב את העיר. לאחר התערבותו של הקיסר מתיאס, נכלא פטמליך בנובמבר 1614, ולאחר משפט ארוך הוצא להורג באחת מכיכרות העיר בפברואר 1616. יהודי פרנקפורט דמיין הורשו לחזור לבתיהם, ויום חזרתם נקבע כיום חג המכונה "פורים פרנקפורט" או "פורים וינץ".
33X41.5 ס"מ. מצב טוב. קו קיפול אנכי. כתמים קלים. קרעים ונקבים קטנים בשוליים (ללא פגיעה בטקסט).
שני עותקים בלבד ב-OCLC.
קטגוריה
אנטישמיות, שואה ושארית הפליטה
קָטָלוֹג
מכירה 80 - חלק א' - היסטוריה, תרבות ואמנות יהודית וישראלית
29.6.2021
פתיחה: $300
נמכר ב: $375
כולל עמלת קונה
Zur Erinnerung an den Tendenzprozesz von Tisza-Eszlár [לזיכרון המשפט המוטה של טיסאסלר]. הוצאת J. Kleinberger; דפוס Kellner u. Mohrlüder, בודפשט, [1883 בקירוב]. גרמנית. ליטוגרפיה על-פי Alfons Giehsz.
הדפס ליטוגרפי המציג דיוקנאות של חמשת הסנגורים שנטלו חלק בהגנה על היהודים שהואשמו בעלילת הדם בכפר טיסאסלר במזרח הונגריה ב-1882. במרכז מופיע דיוקנו של הסנגור הראשי, קארוי אטווש, וסביבו דיוקנאות הסנגורים אלכסנדר פונדק, ברוך פרידמן, מקס שקלי ואיגנץ היימן. תחת הדיוקנאות נדפס הכיתוב "לזיכרון המשפט המוטה של טיסאסלר 1883. דיוקנאותיהם של הסנגורים המהוללים".
עלילת הדם הידועה בשם "עלילת טיסַאֶסלר" נפוצה בכפר ההונגרי טיסאסלר (Tiszaeszlár) בשנת 1882, לאחר שנערה נוצרייה בשם אסתר שוימושי נעלמה מביתה ימים ספורים קודם חג הפסח ולא שבה. חמישה-עשר יהודים הואשמו בחטיפת הנערה וברציחתה, ובקיץ 1882 הועמדו למשפט. את צוות ההגנה במשפט הוביל עורך הדין, העיתונאי וחבר בית הנבחרים ההונגרי קארוי אטווש, שפעל ללא ליאות להוכחת חפותם של הנאשמים. לבסוף, באוגוסט 1883, זוכו הנאשמים מכל אשמה.
61.5X46.5 ס"מ. מצב בינוני-טוב. כתמים רבים, בהם כתמי רטיבות. קרעים וקמטים קלים בשוליים. קרע ארוך (כ-16 ס"מ) בחלק התחתון.
נדיר.
הדפס ליטוגרפי המציג דיוקנאות של חמשת הסנגורים שנטלו חלק בהגנה על היהודים שהואשמו בעלילת הדם בכפר טיסאסלר במזרח הונגריה ב-1882. במרכז מופיע דיוקנו של הסנגור הראשי, קארוי אטווש, וסביבו דיוקנאות הסנגורים אלכסנדר פונדק, ברוך פרידמן, מקס שקלי ואיגנץ היימן. תחת הדיוקנאות נדפס הכיתוב "לזיכרון המשפט המוטה של טיסאסלר 1883. דיוקנאותיהם של הסנגורים המהוללים".
עלילת הדם הידועה בשם "עלילת טיסַאֶסלר" נפוצה בכפר ההונגרי טיסאסלר (Tiszaeszlár) בשנת 1882, לאחר שנערה נוצרייה בשם אסתר שוימושי נעלמה מביתה ימים ספורים קודם חג הפסח ולא שבה. חמישה-עשר יהודים הואשמו בחטיפת הנערה וברציחתה, ובקיץ 1882 הועמדו למשפט. את צוות ההגנה במשפט הוביל עורך הדין, העיתונאי וחבר בית הנבחרים ההונגרי קארוי אטווש, שפעל ללא ליאות להוכחת חפותם של הנאשמים. לבסוף, באוגוסט 1883, זוכו הנאשמים מכל אשמה.
61.5X46.5 ס"מ. מצב בינוני-טוב. כתמים רבים, בהם כתמי רטיבות. קרעים וקמטים קלים בשוליים. קרע ארוך (כ-16 ס"מ) בחלק התחתון.
נדיר.
קטגוריה
אנטישמיות, שואה ושארית הפליטה
קָטָלוֹג
מכירה 80 - חלק א' - היסטוריה, תרבות ואמנות יהודית וישראלית
29.6.2021
פתיחה: $300
לא נמכר
"!Solche gibt es auch, aber... so war es nicht gemeint" [גם כאלה יש, אבל... לא זו הייתה הכוונה!], כרזה אנטישמית. הוצאתWaldheim-Eberle (WE), [וינה, 1938 בקירוב]. גרמנית.
כרזה אנטישמית גדולה – קריקטורה מאת פיליפ רופרכט ("פיפס") המתארת את תהליך ה"אריזציה" כחילופי גברא בין יהודים (כפי הנראה, בתגובה למה שכינו הנאצים "הסוואת עסקים יהודיים" – עסקים שעברו לידיים אריות באופן פורמלי אך נוהלו למעשה בידי יהודים).
הקריקטורה מציגה חנות סגורה, שמעליה השלט "In Arisierung" ("במהלך אריזציה"). תחת השלט, בדלת הכניסה המסתובבת, נראים שני יהודים, זהים זה לזה בכל למעט צבע הבגדים – האחד נכנס והשני יוצא. לצד הקריקטורה נדפס "גם כאלה יש, אבל... לא זו הייתה הכוונה!".
הקריקטוריסט פיליפ רופרכט (Philipp Rupprecht), אשר פרסם את עבודותיו תחת שם העט "פיפס" (Fips), היה "צייר הבית" של העיתון האנטישמי "דר שטירמר", עיתונו של בכיר המפלגה הנאצית יוליוס שטרייכר. שני ספרי ילדים אנטישמיים שאייר – "אל תבטח בשועל באחו ובשבועת היהודי" ו"הפטריה המורעלת", זכו לתפוצה רחבה בגרמניה הנאצית. לאחר מלחמת העולם השניה הועמד לדין במסגרת משפטי נירנברג בשל חלקו המכריע בהפצת התעמולה האנטישמית.
62.5X95 ס"מ בקירוב. מצב טוב. קמטים וסימני קיפול. קרעים קלים בשוליים. כתמים קלים.
כרזה אנטישמית גדולה – קריקטורה מאת פיליפ רופרכט ("פיפס") המתארת את תהליך ה"אריזציה" כחילופי גברא בין יהודים (כפי הנראה, בתגובה למה שכינו הנאצים "הסוואת עסקים יהודיים" – עסקים שעברו לידיים אריות באופן פורמלי אך נוהלו למעשה בידי יהודים).
הקריקטורה מציגה חנות סגורה, שמעליה השלט "In Arisierung" ("במהלך אריזציה"). תחת השלט, בדלת הכניסה המסתובבת, נראים שני יהודים, זהים זה לזה בכל למעט צבע הבגדים – האחד נכנס והשני יוצא. לצד הקריקטורה נדפס "גם כאלה יש, אבל... לא זו הייתה הכוונה!".
הקריקטוריסט פיליפ רופרכט (Philipp Rupprecht), אשר פרסם את עבודותיו תחת שם העט "פיפס" (Fips), היה "צייר הבית" של העיתון האנטישמי "דר שטירמר", עיתונו של בכיר המפלגה הנאצית יוליוס שטרייכר. שני ספרי ילדים אנטישמיים שאייר – "אל תבטח בשועל באחו ובשבועת היהודי" ו"הפטריה המורעלת", זכו לתפוצה רחבה בגרמניה הנאצית. לאחר מלחמת העולם השניה הועמד לדין במסגרת משפטי נירנברג בשל חלקו המכריע בהפצת התעמולה האנטישמית.
62.5X95 ס"מ בקירוב. מצב טוב. קמטים וסימני קיפול. קרעים קלים בשוליים. כתמים קלים.
קטגוריה
אנטישמיות, שואה ושארית הפליטה
קָטָלוֹג
מכירה 80 - חלק א' - היסטוריה, תרבות ואמנות יהודית וישראלית
29.6.2021
פתיחה: $400
נמכר ב: $500
כולל עמלת קונה
תעודה מודפסת, אישור על העברת כספים לחברת "העברה" בבעלותם המשותפת של בנק אנגלו-פלשתינה, בנק הטמפלרים והסוכנות היהודית, עם מילוי פרטים בכתב יד וחותמת-דיו של בנק הטמפלרים. 1935. אנגלית.
הסכם ההעברה ("טרנספר") נחתם בשנת 1933 בין שלטונות גרמניה הנאצית לסוכנות היהודית, במטרה להעביר את רכושם והונם של יהודי גרמניה לארץ ישראל. במסגרת ההסכם, הפקידו בעלי הון יהודים-גרמנים את כספם בידי אחת משלוש חברות תיווך ("הנוטע", "חברת אנגלו-פלשתינה" או "העברה"), והללו מסרו אותו לחברות בארץ ישראל, תוך הבטחה שירכשו בו סחורות גרמניות בלבד. לאחר שעלו בעלי ההון היהודים ארצה, הוחזרו להם שני שלישים מהונם המקורי.
מפעל ההעברה עורר עימות סוער בישוב היהודי בארץ ובתפוצות, בין היתר סביב השאלה המוסרית של עצם ניהול משא ומתן עם הנאצים והרווח הכלכלי המופק מכך.
[1] דף, 24X22.5 ס"מ. מצב טוב. סימני קיפול וקמטים. נקבי תיוק. כתמים קלים.
הסכם ההעברה ("טרנספר") נחתם בשנת 1933 בין שלטונות גרמניה הנאצית לסוכנות היהודית, במטרה להעביר את רכושם והונם של יהודי גרמניה לארץ ישראל. במסגרת ההסכם, הפקידו בעלי הון יהודים-גרמנים את כספם בידי אחת משלוש חברות תיווך ("הנוטע", "חברת אנגלו-פלשתינה" או "העברה"), והללו מסרו אותו לחברות בארץ ישראל, תוך הבטחה שירכשו בו סחורות גרמניות בלבד. לאחר שעלו בעלי ההון היהודים ארצה, הוחזרו להם שני שלישים מהונם המקורי.
מפעל ההעברה עורר עימות סוער בישוב היהודי בארץ ובתפוצות, בין היתר סביב השאלה המוסרית של עצם ניהול משא ומתן עם הנאצים והרווח הכלכלי המופק מכך.
[1] דף, 24X22.5 ס"מ. מצב טוב. סימני קיפול וקמטים. נקבי תיוק. כתמים קלים.
קטגוריה
אנטישמיות, שואה ושארית הפליטה
קָטָלוֹג