دليل المعرض العربى الاول: لسنة ١٣٥٢, מדריך "התערוכה הערבית" הראשונה בירושלים – יריד תוצרת העולם הערבי. ירושלים, 1933. ערבית.
מדריך רשמי שנדפס מטעם "חברת התערוכה הערבית", עם רשימת המשתתפים, שרטוטים ותמונות של אולמות התצוגה, מדור פרסומות ומבוא לתולדות העולם הערבי. עטיפה מאוירת (חתומה בדפוס: "M. J. Badran").
התערוכה הערבית הראשונה נפתחה ביולי 1933 במלון פאלאס בירושלים (כיום מלון וולדורף אסטוריה ברחוב אגרון). התערוכה צמחה על רקע המתיחות הגואה בין ערביי ארץ ישראל וממשלת המנדט, הפעילות הקולוניאלית של צרפת ובריטניה במזרח התיכון, וצמיחתן של תערוכות "יריד המזרח" בתל-אביב. מארגני התערוכה ביקשו להעמיד מפגן מרשים של כוחות התעשיה, הייצור והתרבות בעולם הערבי, שלא ייפול בעוצמתו מתערוכות "יריד המזרח", ובתוך כך לחזק את הקשרים הכלכליים והתרבותיים בין ארצות ערב.
מקום התערוכה נקבע במלון הפאר פאלאס, מהיפים שבמבני ירושלים, הזמנות ופרסומות נדפסו ברחבי ארצות ערב, ובליל הפתיחה הוארו שמי ירושלים בזיקוקי די-נור. באולמות המלון הוצגו מגוון פיתוחי חקלאות ותעשיה, מלאכות יד ויצירות אמנות מארץ ישראל ומכל רחבי העולם הערבי – מצרים, סוריה, ירדן, עיראק, מרוקו וערב הסעודית. בין היתר, הוצגו בתערוכה עבודותיה של האמנית הפלסטינית זולפה אל סעדי (Zulfa al-Sa‘di), תצוגה שהוגדרה בידי האמן וחוקר האמנות כמאל בולאטה כתערוכת היחיד הראשונה של צייר פלסטיני.
התערוכה זכתה לתשומת לב רבה בעיתונות הערבית, נחשבה להצלחה ומשכה אליה מבקרים רבים. בעיתונים העבריים כמעט ולא נזכרה התערוכה כלל, והמעטים שפרסמו ידיעות על קיומה ציינו שכניסת העיתונאים היהודים נאסרה. בסיקור יוצא דופן שפורסם בעיתון "דאר היום", לעג יהודה קרניאל לתערוכה ולמציגים: "ישב בפנים ההיכל ה'גזבר' והושיט את הכרטיסים מבעד לשבכה, תוחב את ידו לקבל את המזומנים ולמסור את הכרטיסים, כדרך שנותנים אוכל לקופים [...] ראיתי שם מתוצרת הארץ המובחרה של סוריה בגדאד ומצרים, אבל של פלסטין, כלומר: א"י בראשי-תיבות, כמעט לא כלום!" (בכתבה טען קרניאל שהסתנן לאולם בתחפושת).
44 דף, 22 ס"מ. מצב טוב. קמטים ופגמים קלים. קרעים וכתמים בשוליים הפנימיים של הדפים הראשונים והאחרונים. כתמים ובלאי קל בעטיפה.
ספרות:
1. Self-Portrait of a Nation, The Arab Exhibition in Mandate Jerusalem ,1931-34, מאת Nadi Abusaada. בתוך: Jerusalem Quarterly, גליון 77, הוצאת המכון ללימודים פלסטיניים, ירושלים-2019, עמ' 122-135.
2. The Storyteller of Jerusalem: The Life and Times of Wasif Jawhariyyeh, 1904-1948, עורכים: Salim Tamari, Issam Nassar (נורת'האמפטון, ארה"ב, 2014), בפרק The First Arab Exhibition.

"הכל על כפר קאסם", הוצאה חד פעמית. האחראי: אורי סלע. נדפס ב"דפוס החדש", תל-אביב, [1956].
החוברת נדפסה, ככל הנראה, בסוף דצמבר 1956, כחודשיים אחרי הטבח בכפר קאסם. בפתח החוברת סקירה של מהלך הטבח והעדויות שנאספו מהקורבנות, ובהמשך שורת מאמרי ביקורת קשים מאת דן בן אמוץ, עמוס קינן, אברהם שלונסקי, גרשום שוקן, ואחרים. בעמוד האחרון של החוברת נדפסה עצומה הקוראת למשפט פומבי, ובתחתיתה מקום ריק לחתימה והוראות לקורא: "חתום והחתם את מכריך במקום המיועד לכך... גזור את העמוד, קפלו ושלח אותו בדואר לפי הכתובת: יו"ר הכנסת, ירושלים".
בטבח כפר קאסם נורו למוות 49 תושבי הכפר, בהם נשים וילדים, על ידי יחידה של משמר הגבול לאחר שהפרו עוצר שהוטל על הכפר ללא ידיעתם, בעודם עובדים מחוץ לישוב. בתחילה ניסו הרשויות להסתיר את האירועים מעיני הציבור, והצנזורה הצבאית הטילה צו איסור פרסום על כל מידע בתקשורת הכתובה והמשודרת. החוברת שלפנינו נדפסה באופן בלתי חוקי תחת צו איסור הפרסום והופצה באופן מחתרתי. עותקיה הראשונים הודפסו על חשבונה של מפלגת מפ"ם (את הנייר תרמו אורי אבנרי ושלום כהן, בעלי השבועון "העולם הזה"), והללו חולקו בידי חברי תנועת "השומר הצעיר". במהלך מבצע החלוקה, נתקלו חברי "השומר הצעיר" באנשי שירותי הביטחון, שהחרימו את החוברות ושרפו אותן. מיד לאחר מכן נדפסה מהדורה נוספת של החוברת, במימונה של מפלגת מק"י.
7, [1] עמ'. 34.5 ס"מ. הגיליונות לא נחתכו בשוליהם העליונים. מצב טוב. פגמים קלים.

כ-400 כרזות פרו-פלסטיניות. נדפסו מטעם ארגונים שונים (חלק גדול מן הכרזות נדפסו מטעם אש"ף בצרפת, שם הוקם משרד רשמי של הארגון). ערבית, צרפתית ואנגלית.
הכרזות עוסקות בזכויות העם הפלסטיני, שחרור אסירים, פשעי ישראל, יום האדמה והרצון בשלום.
גודל ומצב משתנים. כמה מהכרזות מופיעות במספר עותקים.