מכירה 80 - חלק א' - היסטוריה, תרבות ואמנות יהודית וישראלית
- (-) Remove בארץ filter בארץ
- ישראל (43) Apply ישראל filter
- of (43) Apply of filter
- palestin (43) Apply palestin filter
- העפלה (39) Apply העפלה filter
- הבריטיים, (39) Apply הבריטיים, filter
- היהודי (39) Apply היהודי filter
- היישוב (39) Apply היישוב filter
- המנדט (39) Apply המנדט filter
- המעצר (39) Apply המעצר filter
- העצמאות (39) Apply העצמאות filter
- העפלה, (39) Apply העפלה, filter
- הבריטי (39) Apply הבריטי filter
- העצמאות, (39) Apply העצמאות, filter
- ישראל, (39) Apply ישראל, filter
- מדינת (39) Apply מדינת filter
- מחנות (39) Apply מחנות filter
- מלחמת (39) Apply מלחמת filter
- הבריטי, (39) Apply הבריטי, filter
- הבריטיים (39) Apply הבריטיים filter
- british (39) Apply british filter
- camp (39) Apply camp filter
- camps, (39) Apply camps, filter
- detent (39) Apply detent filter
- for (39) Apply for filter
- illig (39) Apply illig filter
- immigr (39) Apply immigr filter
- immigration, (39) Apply immigration, filter
- independ (39) Apply independ filter
- independence, (39) Apply independence, filter
- isra (39) Apply isra filter
- israel (39) Apply israel filter
- mandat (39) Apply mandat filter
- palestine, (39) Apply palestine, filter
- state (39) Apply state filter
- the (39) Apply the filter
- war (39) Apply war filter
- גרמניה (4) Apply גרמניה filter
- ביקר (4) Apply ביקר filter
- השני (4) Apply השני filter
- וילהלם (4) Apply וילהלם filter
- קיסר (4) Apply קיסר filter
- ii (4) Apply ii filter
- kaiser (4) Apply kaiser filter
- to (4) Apply to filter
- visit (4) Apply visit filter
- wilhelm (4) Apply wilhelm filter
"קיבוץ בוכנוואלד" היה שמו הראשון של הקיבוץ נצר סרני. הוא הוקם בשנת 1948 בידי קומץ ניצולים ממחנה הריכוז בוכנוואלד, ונבנה במהלך מלחמת העצמאות והקמת המדינה. מיסדי הקיבוץ הראשונים, שישה עשר איש, תיעדו את סיפורם בעלון מיוחד, שנקרא "יומן".
לפנינו לקט גיליונות וטיוטות - משוכפלים, מודפסים במכונת כתיבה או כתובים בכתב-יד (בחלקם תיקונים ומחיקות), המתעדים את ראשית ימיו של הקיבוץ: "בחצר הקימונו אוהלים. ללילה נקבע שומר. היום הזה היה היום הראשון לעצמאות... קנינו כלים למטבח, תנור גז ואופנים... משק זעיר זה הוא התחלת משקנו" (מתוך הגיליון הראשון, 30.1.1948).
הגיליונות והטיוטות ממוספרים 1-5, 7-16, 73, ו-75-78 (שתיים מהטיוטות אינן ממוספרות, משנת 1948). כמה מהטיוטות שבאוסף הנן עבור אותו גיליון.
גודל ומצב משתנים.
מצורפים: רשימה של חברי הקיבוץ משנת 1969 (9 דף, למעלה מ-300 שמות); הזמנה לערב עיון בקיבוץ; מספר דפים נוספים בכתב-יד ומכונת כתיבה.
ההזמנות והכרטיסים נשלחו אל העיתונאי משה רון (דנציגרקרון), מזכ"ל אגודת העיתונאים בתל-אביב. בהם: • הזמנה למושב הראשון של מנהלת העם (4 במאי 1948). • כרטיס כניסה קבוע לישיבות מועצת המדינה הזמנית (3 בנובמבר 1948). • הזמנה לקבלת הפנים לנשיא מועצת המדינה הזמנית חיים ויצמן (המזמינים: "ראש הממשלה והגברת בן גוריון"; 19 באוקטובר 1948). • הזמנה ושני כרטיסים למצעד צה"ל הראשון (4 במאי 1949). • הזמנה וכרטיס לנסיעת הרכבת הראשונה מתל-אביב לירושלים (7 באוגוסט 1949). • ועוד.
מצורפת מעטפה מקורית שבה נשלחה אחת ההזמנות.
גודל משתנה. מצב טוב. כתמים, פגמים קלים ונקבי תיוק בשוליים.
• תשעה ציורי תפאורה ושרטוטים (על גבי גיליונות נייר גדולים) שהכין פומרוק בשנים 1955-1956, עבור הצגות שונות: "קילומטר 56" מאת משה שמיר; "המחרשה" מאת יעקב אורי; "האיש שנשא אלמת" מאת אנטול פראנס; ועוד. חתומים בחתימת ידו ובחותמות דיו. לשניים מהאיורים מצורפות חוברות בכתב-יד, עם רשימה מפורטת של אבזרים, הוראות התקנה, הנחיות לשחקנים ואיורים קטנים.
• תשעה רישומי עפרון (על גיליונות נייר קטנים), לתלבושות ותפאורה עבור הצגה תקופתית.
• שלושה פריטי מזכרת מההצגה "קילומטר 56" באולם קולנוע "אביב" (טבריה, 1956): כרזת הפרסום של ההצגה; שני גיליונות נייר עם תצלומים מודבקים וביקורת שנדפסה בעיתון מקומי על ההצגה.
• שלושה עשר הדפסים של נופים, עיירות, דמויות ומלבושים, מספרים שונים (כנראה, שמשו את פומרוק להכנת תלבושות ותפאורות). עם הערות בכתב-יד בשוליים (אנגלית).
• כ-40 טיוטות, פתקאות, מכתבים ופריטי נייר שונים המתעדים את עבודתו של פומרק ככותב ומתרגם ואת וחייו האישיים: תרגום לשיר The Bells מאת אדגר אלן פו, שכותרתו "הענבל"; שתי טיוטות לתרגומים עבור פרק הנצרות בספר "ילקוט הדתות" (נדפס בהוצאת צ'צ'יק, תשכ"ד 1964); תיק ובו עשרות טיוטות ופתקאות – הכנה לספר על הפעיל הציוני דוד לנדו; ועוד.
מצורפים: כמה עשרות גזרי עיתון עם כתבות על תכנית רדיו בהגשת פומרוק (מודבקות על שני גיליונות נייר).
סך הכל כ-70 איורים ופריטי נייר. גודל ומצב משתנים. אחד האיורים נתון במסגרת.
עיטור רשמי שהוענק לחברי משלחת הקיסר וילהלם השני לארץ ישראל ושני פריטים שנדפסו לכבוד חנוכת כנסיית הגואל בירושלים. גרמניה, 1898.
1. Jerusalemkreuz - עיטור "צלב ירושלים", עשוי כסף משובץ אמייל אדום (עם סרט ענידה אדום). במרכזו כתר הקיסרות הגרמנית והכיתוב IR (הקיסר המלך), WII. בצדו האחורי תאריך חנוכת כנסיית הגואל - 31.10.1898 (בספרות רומיות).
העיטור הוענק לחברי המשלחת – אנשי חצר, שומרים ומלווים, לאחר שהגיעו עם הקיסר לירושלים. על פי עדותה של אחת מחברות המשלחת, Mathilde von Keller (1853-1945), עבר הקיסר בליל חנוכת כנסיית הגואל בין אוהלי המלווים, והעניק להם את העיטור במו ידו. עיטור זה היה אחד משלושת העיטורים הבודדים בגרמניה הפרוסית שמקבליהם נדרשו לענוד תמיד בלבוש שרד.
2. הדפס המתאר את חנוכת כנסיית הגואל, מעשה ידי הצייר ואמן ההדפס Ismael Gentz – חבר משלחת הקיסר. הוצאת Gustav Schauer, ברלין. מוצמד לכרטיס עבה שבשוליו התחתונים הקדשה בכתב-ידו של האמן: "ברחשי תודה, איסמאל גנץ" (גרמנית).
3. Urkunde über die Einweihung der evangelischen Erlöserkirche in Jerusalem und Ansprache Sr. Majestät des Kaisers und Königs, 31. Oktober 1898. הוצאת der Evangelischen Jerusalemstiftung, ברלין, [1898 בקירוב]. גרמנית.
חוברת ובה פקסימיליה של כתב-היד המאויר עליו חתמו הקיסר וילהלם השני ואשתו, אוגוסטה ויקטוריה, במועד חנוכת כנסיית הגואל, ונוסח נאום הקיסר.
חנוכת כנסיית הגואל הייתה מטרתו המוצהרת של ביקור הקיסר וילהלם השני בארץ. הכנסייה נבנתה בין 1893 ל-1898, במגרש שנתן במתנה הסולטן הטורקי לאביו של וילהלם, פרידריך השלישי, על חורבותיה של כנסייה צלבנית מהמאה ה-12. מגדל הפעמונים של הכנסייה, אז מהמבנים הגבוהים בעיר, תוכנן על פי סקיצות שהכין הקיסר בעצמו. ביום 31.10.1898 נערך טקס החנוכה במעמד הקיסר ופמלייתו, והונצח על גבי אינספור גלויות, מדליות, מזכרות ותצלומים.
גודל ומצב משתנים. מצב כללי טוב.
מצורף:
[Das Neue Testament nach der deutschen Uebersetzung D. Martin Luthers], הברית החדשה בתרגום מרטין לותר, מהדורה גרמנית שנדפסה כמזכרת למסע הקיסר לארץ ישראל. חסרים דף השער ומספר דפים נוספים. [כפי הנראה, הוצאת Heinrich Grund, ברלין, 1899]. בספר עשרות לוחות הדפס עם תמונות של האתרים הקדושים בארץ ישראל ומפה של הארץ
במהלך החודשים אוקטובר-נובמבר 1898 ביקר קיסר גרמניה וילהלם השני בערי האימפריה העות'מאנית – ביירות, קונסטנטינופול, ירושלים, חיפה ויפו. מסע זה נחשב לאחד האירועים המרכזיים בתולדות ארץ ישראל במאה ה-19.
ההיערכות לביקורו של הקיסר בארץ ישראל החלה כבר בקיץ 1898, וכללה פעולות ניקיון נרחבות, שיפור ושיפוץ של תשתיות, מתיחת קו טלגרף חדש, ועוד. לקראת הגעתו של הקיסר לירושלים הורחבו מספר דרכים בעיר, ואף נפרץ פתח בסמוך לשער יפו, על מנת לאפשר מעבר למרכבתו של הקיסר. נוסף על כך, רחובות העיר, ובפרט האזור סביב רחוב הנביאים (שם עתיד היה להיבנות מחנה האוהלים של הקיסר ופמלייתו) קושטו בדגלי גרמניה והאימפריה העות'מאנית ובשערי כבוד ניידים.
במהלך ביקורו בירושלים, אשר עיקרו היה טקס חנוכת כנסיית הגואל, ביקר הקיסר גם במושבה הגרמנית, בהר הזיתים, ברובע הנוצרי, בעירייה, ובמקומות נוספים, ובין היתר, נפגש עם בנימין זאב הרצל. את סיוריו ערך עם אשתו (הקיסרית אוגוסטה ויקטוריה), ללא פמליה גדולה, על גבי סוס או מרכבה, כשבעקבותיו נעו בירושלים תהלוכות אישים פחותים בדרגה, מלווים בגדודי פרשים וקאוואסים (שומרי ראש טקסיים באימפריה העות'מאנית). רבים הגיעו לירושלים לקראת הביקור ושכרו מקומות על גגות ועל מרפסות בתים ברחובות בהם עתידות היו לעבור התהלוכות.
אוסף גלויות, כרטיסים ומדליות שהונפקו לכבוד ביקור הקיסר וילהלם השני בארץ ישראל, ועותק של הספר Die Kaiserfahrt durchs Heilige Land [מסע הקיסר בארץ הקודש] מאת לודוויג שנלר, מדריך המשלחת בירושלים. ירושלים ומקומות שונים בגרמניה, 1898 עד ראשית המאה ה-20. גרמנית.
• כ-55 גלויות. נדפסו בידי מו"לים שונים בגרמניה וירושלים: H. Vogel (לייפציג), Knackstedt & Nather (המבורג), Silbermann & co, (ירושלים) ואחרים. מרביתן נושאות דיוקנאות של הקיסר, איורים, תמונות ואורנמנטים מוזהבים. לא מחולקות. בחלקן נעשה שימוש בדואר.
• שישה כרטיסים קטנים עם תמונות מביקור הקיסר, שצורפו לחפיסות שוקולד של החברה Stollwerck Chokolade (החברה יצרה סדרות של כרטיסים לאיסוף וסידור באלבומים בנושאים שונים – ציפורים, חיילים, מדענים; לאחר ביקור הקיסר הדפיסה סדרה מיוחדת של כרטיסים מצולמים, עם מסגרות כסופות וטקסט תיאורי בגב).
• ארבע מדליות. שלוש מדליות כסף עם דיוקן הקיסר (בגבן של שתיים מהן כנסיית הגואל ובשלישית ספינת הקיסר), ומדלייה נוספת עם כתובת בגרמנית: "מירושלים בא האור לעולם, בזוהר האור התעצם עמנו הגרמני. לא כוח, לא תהילה, לא כבוד, לא נכסי העולם הזה אנו מחפשים פה..." (כפי הנראה, נטבעה כדי להסיר את החשש שבכוונת הקיסר להשתלט על נמל חיפה). 1898.
• Die Kaiserfahrt durchs Heilige Land [מסע הקיסר בארץ הקודש], מאת לודוויג שנלר (מנהל בית היתומים שנלר, ששימש כמדריך משלחת הקיסר בירושלים). הוצאת H.G. Wallmann, לייפציג, 1899. גרמנית. מלווה תמונות ואיורים רבים. על גבי הכריכה מוצמד לוח עם איור ליטוגרפי צבעוני. דף אחד חסר.
גודל ומצב משתנים. מצב כללי טוב. הגלויות והכרטיסים נתונים בשני אלבומים עם כריכות עץ-זית מאוירות.
במהלך החודשים אוקטובר-נובמבר 1898 ביקר קיסר גרמניה וילהלם השני בערי האימפריה העות'מאנית – ביירות, קונסטנטינופול, ירושלים, חיפה ויפו. מסע זה נחשב לאחד האירועים המרכזיים בתולדות ארץ ישראל במאה ה-19.
ההיערכות לביקורו של הקיסר בארץ ישראל החלה כבר בקיץ 1898, וכללה פעולות ניקיון נרחבות, שיפור ושיפוץ של תשתיות, מתיחת קו טלגרף חדש, ועוד. לקראת הגעתו של הקיסר לירושלים הורחבו מספר דרכים בעיר, ואף נפרץ פתח בסמוך לשער יפו, על מנת לאפשר מעבר למרכבתו של הקיסר. נוסף על כך, רחובות העיר, ובפרט האזור סביב רחוב הנביאים (שם עתיד היה להיבנות מחנה האוהלים של הקיסר ופמלייתו) קושטו בדגלי גרמניה והאימפריה העות'מאנית ובשערי כבוד ניידים.
במהלך ביקורו בירושלים, אשר עיקרו היה טקס חנוכת כנסיית הגואל, ביקר הקיסר גם במושבה הגרמנית, בהר הזיתים, ברובע הנוצרי, בעירייה, ובמקומות נוספים, ובין היתר, נפגש עם בנימין זאב הרצל. את סיוריו ערך עם אשתו (הקיסרית אוגוסטה ויקטוריה), ללא פמליה גדולה, על גבי סוס או מרכבה, כשבעקבותיו נעו בירושלים תהלוכות אישים פחותים בדרגה, מלווים בגדודי פרשים וקאוואסים (שומרי ראש טקסיים באימפריה העות'מאנית). רבים הגיעו לירושלים לקראת הביקור ושכרו מקומות על גגות ועל מרפסות בתים ברחובות בהם עתידות היו לעבור התהלוכות.
Kaiserfahrt nach palästina, ein Gesellschaftsspiel [מסע הקיסר לארץ ישראל, משחק חברה]. יצרן: Adolph Engel, [ברלין, 1898]. גרמנית.
משחק לוח גרמני, המאפשר לערוך מסע דמיוני עם קיסר גרמניה לארץ ישראל. יוצר בבית החרושת לצעצועים וגלויות של Adolph Engel, לאחר ששב וילהלם השני מביקורו ההיסטורי בארץ ישראל, בשנת 1898.
המשחק נערך על גבי לוח עם שתי מפות צבעוניות (האחת של אגן הים התיכון והשנייה של ארץ ישראל), שעליהן מסומנות שבעים משבצות – תחנות מסעו של הקיסר בים וביבשה. השחקנים מצוידים במטבעות נייר עם דיוקן האל הרמס – פטרונם של הנוסעים, ותנועתם נקבעת באמצעות גלגל עם מחט מסתובבת. בחלק מהמשבצות אורבות לשחקנים סכנות שונות (המבוססות על אירועים שהתרחשו במסע הקיסר), ובכל עיר חשובה – כרטיס עם תמונת העיר ושיר קצר בחרוזים. במשבצת מספר 49 – העיר ירושלים, נדרשים השחקנים לעבור ללוח מיוחד, מקושט בכוכבים ובצלב ירושלים, שעל גביו שלוש עשרה תמונות במדליונים ומסגרות - אתרים בהם ביקר הקיסר (שער יפו, שער שכם, כיפת הסלע, כנסיית הקבר, הכותל המערבי, ועוד; השחקן הראשון שהצליח להגיע לעיר, זוכה בעיטור נייר מיוחד מהקיסר).
למשחק מצורפים דף הוראות (גרמנית), שקיק בד עבור המטבעות, חמישה פיוני משחק רגילים ופיון אחד עם כתר (עבור משתתף שקיבל את תפקיד "מרשל המסע הקיסרי"). נתונים בקופסה מקורית המחולקת לחמישה תאי-עץ, עם מכסה צבעוני שעליו תמונות אתרים שונים מהמסע וסמל היצרן (משלבת האותיות AEB).
אחד מפיוני המשחק המקוריים חסר.
קופסה: 38.5X38.5 ס"מ בקירוב. לוח גדול: 69X34 ס"מ. לוח קטן: 34X23 ס"מ. אביזרים בגודל משתנה. מצב טוב. כתמים בלוחות, בכרטיסים ובדף ההוראות. פגמים באביזרים. הקופסה בלויה ופגומה, עם מחיצות עץ מנותקות. לוח המכסה מנותק חלקית מהפאות של המכסה (מחוזק באמצעות חוטים שהושחלו בנקבים בפינות).
במהלך החודשים אוקטובר-נובמבר 1898 ביקר קיסר גרמניה וילהלם השני בערי האימפריה העות'מאנית – ביירות, קונסטנטינופול, ירושלים, חיפה ויפו. מסע זה נחשב לאחד האירועים המרכזיים בתולדות ארץ ישראל במאה ה-19.
ההיערכות לביקורו של הקיסר בארץ ישראל החלה כבר בקיץ 1898, וכללה פעולות ניקיון נרחבות, שיפור ושיפוץ של תשתיות, מתיחת קו טלגרף חדש, ועוד. לקראת הגעתו של הקיסר לירושלים הורחבו מספר דרכים בעיר, ואף נפרץ פתח בסמוך לשער יפו, על מנת לאפשר מעבר למרכבתו של הקיסר. נוסף על כך, רחובות העיר, ובפרט האזור סביב רחוב הנביאים (שם עתיד היה להיבנות מחנה האוהלים של הקיסר ופמלייתו) קושטו בדגלי גרמניה והאימפריה העות'מאנית ובשערי כבוד ניידים.
במהלך ביקורו בירושלים, אשר עיקרו היה טקס חנוכת כנסיית הגואל, ביקר הקיסר גם במושבה הגרמנית, בהר הזיתים, ברובע הנוצרי, בעירייה, ובמקומות נוספים, ובין היתר, נפגש עם בנימין זאב הרצל. את סיוריו ערך עם אשתו (הקיסרית אוגוסטה ויקטוריה), ללא פמליה גדולה, על גבי סוס או מרכבה, כשבעקבותיו נעו בירושלים תהלוכות אישים פחותים בדרגה, מלווים בגדודי פרשים וקאוואסים (שומרי ראש טקסיים באימפריה העות'מאנית). רבים הגיעו לירושלים לקראת הביקור ושכרו מקומות על גגות ועל מרפסות בתים ברחובות בהם עתידות היו לעבור התהלוכות.
שמן על בד מוצמד לקרטון. מתואר בשולי הציור: "Omar Moschee", "Oelberg". מתואר ומתוארך בגבו: "Jerusalem mit Oelberg, Orient Reise 1898" ("ירושלים עם הר הזיתים, מסע למזרח 1898").
41X27 ס"מ, במסגרת 59X46 ס"מ. מצב טוב. פגמים וכתמים קלים בציור. פגמים במסגרת.