ארכיון העתקת נוסחי מצבות מבית העלמין הישן ביאס מתקופה של כמאתיים שנה, בין השנים תכ"ה- תרכ"ד 1665-1864.
בית העלמין כבר אינו קיים, הוא נותץ בשנות התר"ל (1870 בערך), ונהרס סופית בראשית המאה העשרים. את הפתקים עם נוסחי המצבות ותאריכים, כתב כנראה איש הקהילה שביקש לתעד את בית העלמין לפני הריסתו. הפתקים מכילים את נוסח המצבה בעברית, בתרגום לרומנית.
ישנם פתקים שמוצמד אליהם פתק ישן יותר, ממנו הועתק המידע בידי הכותב המאוחר יותר. לרבנים שהוקם אוהל על קברם, מציין הכותב בסוגריים (א שטיבעל).
רשימות אלו מתעדות את רבני ואדמור"י יאס והאזור, ובני משפחותיהם ומשפחות אבות החסידות שהתגוררו באותם אזורים.
מבין השמות הנזכרים: "ארון הקודש הרב החסיד המפורסם בדורו, המקובל אמיתי... גאון ישראל...אב"ד ומ"ץ אדו' מור' מו"ה יוסף יאסקא בן ר' אריה יהודא ליב הלוי הורוויץ" תקסז 1807) [רבי יוסקי מוולטשיסק אב"ד יאסי (אנצ' לחסידות, ב', עמ' קמח-קמט) היה בנו של רבי אריה לייבוש הורוויץ מוולטשיסק, מתלמידי המגיד ממזריטש, שעלה לא"י, ראה פריט 120 טהרת הקודש].
"אשה הצנועה והחסודה ... מרת בת שבע בת אדו"מ הרב הגאון הקדוש מו"ה אברהם יהושע העשיל נ"י האב"ד דאפטא ודפה ק"ק יאס ... תקע"א 1811". [נפטרה על פני אביה הרב הקדוש מאפטא (תק"ח-תקפ"ה) שכיהן ברבנות יאסי משנת תקס"ח לאחר פטירת רבי יאסקי. בת זו לא נרשמה באנצי' לחסידות, א', עמ' פז).
"הרבני המופלג מו"ה דובעריש ברהב הגאון אמיתי רבן של כל בני הגולה מו"ה צבי הירש ... אב"ד בטשאטש והוא שפט את ישראל ארבעים שנה" [חתנו של בעל "נטע שעשועים" ראה פריט 100 וגיסו של האדמו"ר רבי אברהם מבוטשאטש].
"מופלג בתורה בנגלה ובנסתר חסידא ופרישא ... הר' יצחק יוסף רוקח ב"ר בנימין זאב ... תרח"י 1858 (א שטיבעל)". [מצאצאי בעל הרוקח, תלמיד רבי ישראל מרוזין, נודע כפועל ישועות. על קברו הוקם אוהל גדול. ראה 'תולדות מעשה רוקח', מאת אהרן הויזמן. מתייחסים אליו: משפחות רוקח ולודמיר].
"אדמו"ר הרב הגאון הגדול הר' יוסף אב"ד דפה יאס ... חשון תרי"ד 1853". [רבי יוסף לנדא, בעל ברכת יוסף, מתלמידי רבי ישראל מרוזין ורבי לוי יצחק מברדיטשוב. נכד ר' מנדל מבאר מתלמידי הבעש"ט. ראה ספר 'תולדות יוסף', בני ברק תשנ"ז].
"מו"ה יחיאל מיכל בהרב החסיד רבי יוסף הלוי, נכד הרב הצדיק מו' זאב מזיטאמיר בעמ"ח ספר הקדוש אור המאיר ... תקפ"ט 1829". / "הילד יחיאל מיכל נכד ר' ישראל בעש"ט ... תר"ג 1843". / "הרב הגדול מו"ה משולם זלמן אשר היה אב"ד בק"ק באקערשט בהרב ... משה אפרים ... אב"ד קאליש ... תר"ח 1848". / "הדיין ... מו"ה חנוך העניך במו"ה יצחק ז"ל מו"ץ דפה יאס ... תר"ב 1842". / "מו"ה שמואל במו"ה יהודא נכד הרב הצדיק ... אדומו"ר מו"ה משה מפשעוורסק ... תר"ו 1845". / ועוד רשומות רבות של רבנים, ובני משפחותיהם, שלוחי ארץ ישראל, שליחי ציבור, רופאים ומיילדות, הרוגים על קידוש השם ועוד.
241 דף [רובם בגודל 17X12 ס"מ]. מצב טוב מאד. מספור מ-19 ועד 610, בדילוגים. רובם המכריע, מבין השנים תקס – תרי (1800 – 1850).
מסמך היסטורי נדיר לתיעוד קהלה עתיקה ומרכזית, ולתיעוד משפחתי של אבות החסידות.

אוסף רשימות ומכתבים, חידושי תורה וסיפורים מהאדמו"ר רבי אהרן מבעלז. רוב הדברים הגיעו ממערכת הספר "הרב הקדוש מבעלזא", שיצא לאור בשנת תשכ"ז. (חלק מהדברים הגיעו מהאדמו"ר שליט"א בתקופת נערותו).
"הרב הקדוש מבעלזא" פרקים לתולדות חייו של רבי אהרן מבעלז, בהוצאת רבי בצלאל לנדוי ורבי נתן אורטנר. ההקדמה מרבי ישראל קלפהולץ. בספר זה נעשתה לראשונה עבודת איסוף מקיפה של חומר לתולדותיו של הרב הקדוש רבי אהרן מבעלזא.
באוסף שלפנינו התכתבויות בין אנשי המערכת. מכתבים מזקני החסידים על עובדות וחידושים שונים. מכתבים ורשימות דברי תורה, מהמשמש בקודש רבי שלום פויגעל זצוק"ל. מחברות דברי תורה, הפרסום הראשון של דברי תורה בדפוס מרבי אהרן מבעלז בקובץ "אוצרות ירושלים" שיצא יום למחרת פטירתו, ועוד.
אוסף מעניין ומגוון, גודל ומצב משתנה.

מכתב מודפס, תודה על תרומה לקהילת בולשוועץ. בחתימות רבני וגבאי כוללי עסטרייך (אוסטריה) בירושלים, צפת, חברון וטבריה. דפוס למברג 1852. המכתב נכתב באייר תרי"ג (1853).
הרבנים מודים בשם הכולל על העברת חמשה רו"כ לידי השד"רים, "וגם באנו לעורר אשר אל נקלה יהי' בעיניהם לשנות מהצדקה הזאת לשאר צדקות... חלילה, חולין הוא לעשות כזאת כי גזילת עני בבתיהם".
[עקב מחלוקת הכוללים בין כולל וואהלין לכולל עסטרייך, לא יכלו בני כולל עסטרייך צפת להדפיס את המכתב אצל המדפיס שהיה מאנשי כולל וואהלין, ולכן הוא נדפס בלמברג].
בתחתית המכתב: חותם הכוללים, וחתימות 8 רבנים: "הק' משה דוד אשכנזי אב"ד צפת"ו"; "הק' שמואל העליר"; "הק' שמרי' שמעריל אב"ד מהרימלוב"; "משה במוהר"ש הלוי מסייטין"; "הק' שמואל שמעלקא סג"ל איש הורוויץ"; "הק' אהרן גרייער"; "משה יוסף בהמנוח מו"ה נפתלי"; "יששכר בער ב"ר יחיאל מיכל ז"ל".
רבי משה דוד אשכנזי אב"ד טאלטשווא-צפת, (תקל"ד-תרט"ז), בעמח"ס תולדות אדם ובאר שבע. כיהן ברבנות טולטשווא ארבעים שנה. עלה לצפת בשנת תר"ד והיה ממקימי הישוב החסידי בצפת שלאחר הרעש. חותנו של בעל 'ייטב לב' ואביו של רבי יואל אשכנזי אב"ד זלוטשוב. לגזעו הקדוש מתייחסים האדמור"ים מסאטמר ומקלויזנבורג. ביתו ובית מדרשו בצפת שוקמו ע"י נכדו האדמו"ר מקלויזנבורג, והיום שוכנים בהם מוסדות צאנז בעיה"ק צפת.
רבי שמואל העליר (תקמ”ו-תרמ”ד), נתגדל בבית "החוזה מלובלין" שציוהו לעלות לארץ ישראל. רבה של צפת במשך שישים שנה. (אוצר הרבנים 19134). לתולדותיו ותולדות הישוב בצפת ראה "הרב המנהיג והרופא" (צפת תשמ"ט).
רבי שמריה שמריל ברנדריס (תק"מ-תרי"ז), רבה של הרימלוב, תלמיד רבי אפרים זלמן מרגליות ורבי אברהם דוד מבוטאטאטש. בעל "עיון תפלה" ו"קהלות יעקב". עלה לא"י בשנת תרי"ב, ונתיישב בירושלים. חתום בשנת תרט"ז על ה"חרם" נגד בתי הספר של ההשכלה. (ראה אודותיו באנצי' לחכמי גליציה, א' עמ' 618-619).
דף 22 ס"מ, מצב טוב, כתמים וסימני קיפול.