ספר אוהב ישראל, דרושים על התורה בדרך החסידות, מאת האדמו"ר רבי אברהם יהושע העשיל מאפטא. זיטומיר, תרכ"ג 1863. דפוס רבי חנינא ליפא ורבי יהושע העשיל שפירא, נכדי הרב מסלאוויטא. מהדורה ראשונה.
הספר הובא לדפוס ע"י נכד המחבר, האדמו"ר רבי משולם זוסיא מזינקוב. המו"ל מספר בהקדמתו על אביו האדמו"ר רבי יצחק מאיר, בן המחבר, "בראותו כי רבו המעתיקים כל אחד לפי דעתו, וחשש מפני הטועין... בחר באיש אחד חריף ומופלג בתורה, ספרא רבה, ומינה אותו לרשום הדברים הקדושים היוצאים מפיו הק', ואחר כל שבת ומועד העלה לפני עיני קדשו של זקני זצוקלל"ה, ולפרקים תיקן כפי הצורך...". בהמשך ההקדמה מספר על הסיבה שהספר נקרא בשם אוהב ישראל, "יען כי הוי מרגלי בפומי דרב, אשר במדה יוכל להתפארה אפי' לפני ב"ד של מעלה, אשר אהבת ישראל תקועה בלבו. וטרם הלקח ארון אלקים צוה לבניו, שלא ירשמו על מצבת אבן שיציינו על בנין הנפש שלו שום שבח, רק: אוהב ישראל...".
רבי יוסף שאול נתנזון כותב בהסכמתו (למהדורת לבוב): "...היה אוהב בכל לבו ונפשו כל ישראל, ובפרט להת"ח היה מקרבם בכל עוז. ואבותינו ספרו לנו בעת שהיה כאן [לבוב] היו הכל כל גדולי ישראל שבעירינו, והיו משכימים ובאים אצלו, וראו נפלאות מתורתו...".
[1], קיז דף. 27.5 ס"מ. שוליים רחבים. מצב טוב-בינוני. כתמים (בהם כתמים כהים). בלאי קל. סימני עש, עם פגיעות קלות בטקסט. חותמות. רישום בכתב-יד בדף השער. כריכת עור חדשה.
סטפנסקי חסידות, מס' 19.

ספר זרע קודש, דרושי חסידות, חלק ראשון על התורה וחלק שני על המועדים, מאת האדמו"ר רבי נפתלי צבי הורביץ מרופשיץ. למברג (לבוב), תרכ"ח 1868. מהדורה ראשונה. שני חלקים בכרך אחד (בחלק השני חסר דף השער).
בראש החלק הראשון הסכמה מעניינת מאת תלמידו המובהק של המחבר – האדמו"ר רבי חיים מצאנז, הכותב כי אף שבעבר לא הסכים להדפסת כתבי הקודש של רבו, "כי ידעתי שגם המחבר הקדוש בחיים-חיותו לא הסכים שידפסו חידושי תורתו. אולם לאחר זה עלה בלבי שיפה עשו המדפיסים הנ"ל שהוציאו לאור כתבי קודש האלו. כי ידוע שגם הרב מהרח"ו זלה"ה מנע מלהוציא לאור חידושיו ומה שקיבל מרבו האר"י זלה"ה, ולא הניח לתלמידיו לכותבם. ואעפ"כ עשו צדיקי הדור כמה תחבולות והתפעלות להעתיקם ולכותבם ולהוציאם לאורה, והארץ האירה מכבודו ומלאו פני תבל...". מעבר לדף ההסכמה: "מודעה" מאת המביא לבית הדפוס, הכותב: "אנכי קראתי שם הספר 'אור הנר', אמנם רבינו הגאון הקדוש מצאנז קרא את שמו 'זרע קודש' – ומפני שמו ניחת הנני ובטלתי רצוני נגד רצונו הקדוש".
שני חלקים בכרך אחד. [2], קכד; קכ דף. חסר דף השער של החלק השני. 22 ס"מ. נייר כהה בחלקו. מצב טוב-בינוני. כתמים רבים. סימני עש, עם פגיעות בטקסט, משוקמים במילוי נייר (חלק מהדפים עברו שיקום מקצועי). חותמות ורישומים בכתב-יד. כריכת עור חדשה.
סטפנסקי חסידות, מס' 208.

אוסף מהדורות ראשונות של כל חלקי סדרת ספרי "דברי חיים" (שו"ת, הלכה וחידושים, דרוש וחסידות), מאת האדמו"ר רבי חיים הלברשטאם מצאנז:
• ספר דברי חיים, שני חלקים, על הלכות גיטין ומקוואות. זולקווא, [תרכ"ד] 1864. מהדורה ראשונה.
ספר זה הוא ספרו הראשון של ה"דברי חיים" שראה אור בדפוס (ספר השו"ת "דברי חיים" יצא לאור לאחר 11 שנה, בשנת תרל"ה). בהקדמה כותב המחבר "שמי לא רשמתי מטעם הידוע", אך מהמהדורה השניה (מונקאטש תרנ"ב) ואילך נדפס שם המחבר בדף השער. בהקדמה למהדורה השניה של הספר מספר בן המחבר, האדמו"ר רבי ברוך מגורליץ, על אביו, ש"קודם פטירתו בעת חליו, אמר בזה הלשון: אני נותן שבח והודיה להשי"ת שיגעתי ומצאתי וכוונתי ההלכה לאמיתה בהלכות גיטין ומקוואות בחיבורי זה. לדעתי כל המורה מתוך ספרי זה, יפסוק כדת וכהלכה".
מסופר שכשיצא הספר שלפנינו מבית הדפוס, "שש ושמח" המחבר, ואמר בהתרגשות שכשיבוא מלך המשיח, יצא יחד עם כל מחברי הספרים, לקבל את פניו עם חיבורו זה (ראה "זכרנו לחיים", מונקאטש תרצ"ח, עמ' 331).
חותמות של רבי "שמואל אבא סניעג חופ"ק מינכן" [ממנהיגי יהדות ליטא, רבה הראשי של מינכן במשך 20 שנה ויו"ר ועד אגודת הרבנים באזור הכיבוש האמריקני בגרמניה, נפטר בשנת תש"ל].
הגהה בכתב-יד בדף יב/2 מספירת הדפים האחרונה.
[3], לד, [1], לג-מד; א-כז; [1], כג, [1] דף. 34 ס"מ בקירוב. מצב טוב. כתמים (בהם כתמים רבים בדפים הראשונים והאחרונים), קרעים ובלאי. חותמות. כריכת עור חדשה.
• ספר שו"ת דברי חיים, שאלות ותשובות בארבעת חלקי שלחן ערוך. לבוב, תרל"ה 1875. מהדורה ראשונה. שני חלקים בכרך אחד.
חלק גדול מן התשובות שנדפסו בשו"ת דברי חיים עוסק בענייני עגונות. בעניין זה מסופר על ה"דברי חיים", ש"בעת שהיה צריך לחתום איזהו שו"ת שהשיב בעניין עגונה... כמה וכמה פרישות וטבילות עשה טרם שחתם את עצמו על ההיתר" (ראה "פתחא זוטא", עירובין, תרס"ז, בהקדמה). כך נהג גם בכתיבת התשובות אל השואלים, וכך נהג גם בשנותיו האחרונות, כשהחל להתעסק בעריכת התשובות.
על עיסוקו בסידור ועריכת התשובות להדפסה מסופר כי לאחר חצות ליל היה ה"דברי חיים" יושב עם הסופר שלו, רבי אביש מאיר, והיה מקריא לפניו את הנוסח הסופי של תשובותיו. הוא מקריא והסופר כותב מפיו. לאחר מספר קטעים שהקריא, היה הולך ה"דברי חיים" לטבול במקווה. לאחר הטבילה חזר להקריא את המשך התשובה. לאחר הקראת כמה קטעים נוספים הלך שוב לטבול במקווה, וחזר שוב להקריא, "וכה היה טובל חמשה פעמים בכל לילה במשך העת שהיה הסופר מעלה על הספר חצי תשובה, או תשובה אחת קצרה בשלימותה בלילי טבת הקרים, כדי להוציא חידושי תורה בקדושה ובטהרה" (ראה "מקור חיים", בילגוריי תרע"ב, סעיף יג).
חתימה ורישום בעלות בדף השער: "בנימין מנחם אלטמן"; "קניתי בחוהמ"ס שנת ברכה מאת ד' לפ"ק [חול המועד סוכות תרע"ב] מעזבון ר"פ הוירוויטץ ע"ה בוסטריצא, יהושע הכהן – לבני האברך מ' יחזקאל שרגא הכהן נ"י". חתימה בראש דף א/1: "אברהם שמעון מאנדעל". חותמת בדף שלפניו: "יהודא מאנדעל". חותמות נוספות.
שני חלקים בכרך אחד. [2], קלד; [4], קכ דף. 36 ס"מ בקירוב. מצב טוב. כתמים. סימני עש בחלק מהדפים, בעיקר בשוליים. קרעים בשולי מספר דפים, משוקמים בהדבקות נייר. חותמות ורישומים בכתב-יד. כריכת עור חדשה.
• ספר דברי חיים – חלק ראשון, על התורה, מונקאטש, תרל"ז 1877; חלק שני, על המועדים ועל מסכת בבא מציעא, מונקאטש, תרל"ח 1877. מהדורה ראשונה, בהוצאת "בני המחבר". שני כרכים.
ספר "דברי חיים" על התורה ועל המועדים נדפס לאחר פטירת המחבר. בהקדמת החיבור על התורה כותבים הבנים על אביהם המחבר הקדוש ועל יום פטירתו: "...נודע ומפורסם... רוב קדושתו וצדקתו, אשר הקדיש כל ימיו לתורה ועבודה בדבקות ויראה גדולה במסירת נפש ממש, מנעוריו עד... אשר ראו עינינו ביום פטירתו... כי קידש עצמו כשרפי מעלה ביחודים והתלהבות גדול, לא פסק רגע עד אשר דבקה נפשו באור עליון...". בסיום ההקדמה כותבים בני המחבר על צוואת אביהם להדפיס את הספרים הללו: "...ואנחנו בני אבינו המחבר הקדוש אדמו"ר זצללה"ה השתדלנו בהדפסת זה החיבור, כי כן ציוה עלינו קודם פטירתו, להדפיסו ולהוציאו לאור בקרוב, וזכות אאמו"ר בעהמ"ח הקדוש יגן עלינו ועל כל בני ישראל, שיתרומם קרן התורה והיראה, ושיושפע לנו שפע ברכה והצלחה, ולכל אחינו בני ישראל".
בהקדמת החלק השני מוסיפים בני המחבר לספר על כך שאביהם, בעל ה"דברי חיים", למד מסכת בבא מציעא "בעיון רב בחבורת תלמידים גדולי תורה, יותר מעשרים שנה, וחידש חידושים נפלאים...". בנוסף, הם כותבים על חידושי התורה של אביהם, שנכתבו על דרך הנגלה והנסתר: "שמענו מפיו הקדוש שגם בפלפול ההלכות לא אמר שום דבר רק אשר יוצדק חידוש זה גם לפי הקבלה ליחודים".
חותמות בכרך הראשון: "אהרן ר". בדף הבטנה האחורי של הכרך השני, רישום בעלות של ר' אלטר שטיינמץ: "זה הספר דברי חיים נתן לי במתנה אדוני אבי מורי, הק' אלטער בן לא"א מו"ה שלמה שטיין מעץ".
כרך ראשון: [2], פד דף, [5] דף. כרך שני: [2], עב; מח דף. 22-23 ס"מ בקירוב. מצב כללי טוב-בינוני. כתמים. קרעים במספר דפים. בכרך הראשון – נייר יבש ושביר. קרעים חסרים בשולי דף השער של כרך זה. בכרך השני – סימני עש עם פגיעה בטקסט, רישומים וחותמות. קרע חסר בדף האחרון של כרך זה, עם פגיעה בטקסט. כריכות חדשות.

ספר מגן אברהם, חלקים א-ב, מאמרי חסידות על התורה והמועדים, מהמגיד מטריסק, האדמו"ר רבי אברהם טברסקי בן רבי מרדכי מטשרנוביל. לובלין, [תרמ"ז 1887]. מהדורה ראשונה שנדפסה בחיי האדמו"ר המחבר.
שני שערים. שם הספר ומקום הדפוס נדפסו בדיו אדומה. בדף [3] נדפס העתק ליטוגרפי של חתימת יד קדשו של המחבר.
ידועה הסגולה בהחזקת הספר, כפי שכתב המחבר בהקדמתו: "הספר הזה מגן אברהם... מגן יהיה לכל ההוגים בו... הנני מברך את כל אשר יקח את הספר הזה כי יתמשכו עליו חסדים רבים, ואלהי אברהם יהיה בעזריכם למלאות כל משאלותיכם, בנים ובני בנים שתולים סביב לשלחניכם...". עוד כותב המחבר בהקדמתו: "בעזר אלהי צורי וישעי, דברי עשו רושם גדול בלבות השומעים באמת, ורבים השיבו מעון...".
מובא בשם האדמו"ר בעל ה"שפת אמת" מגור, שאמר שחובה מוטלת על אברך למשכן את התפילין דרבינו תם שלו כדי לרכוש בדמיהם את הספר הקדוש "מגן אברהם" מהמגיד מטריסק (הקדמה למהדורת ירושלים תשס"ו; וראה: קובץ מילין קדישין, ירושלים תשס"ח, עמ' תפז).
[3], ג-מז, לו; קיד דף. 25.5 ס"מ. מצב טוב-בינוני. כתמים. בלאי קל בחלק מהדפים. סימני עש, בעיקר בדפים הראשונים והאחרונים, עם פגיעות בטקסט. חותמות ורישומים בכתב-יד. כריכה ישנה, עם בלאי וסימני עש.
חלק ב' בספר שלפנינו מסתיים בדף קיג. ישנם עותקים המסתיימים בדף קיד, כאשר סיום הספר נדפס בשינויי תוכן וטיפוגרפיה (ראה קטלוג קדם, מכירה 49, פריט 53).

ספר שני לוחות הברית (של"ה הקדוש), דברי מוסר ויראה, קבלה והלכה, מאת הגאון הקדוש רבינו ישעיה הלוי הורוויץ. אמשטרדם, תנ"ח [1698]. דפוס הבחור עמנואל בן יוסף עטיאש. שער מאויר (ע"י אברהם בן יעקב הגר).
ספר "שני לוחות הברית" כולל בתוכו חידושי הלכה רבים, יסודות תורת הנסתר, דרוש ומוסר, והוא בלול מכל חלקי התורה. הספר התקבל בחרדת קודש בכל תפוצות ישראל, ודבריו מובאים בספרי גדולי הפוסקים והמקובלים. רבים מגדולי החסידות המפורסמים היו דבוקים בלימוד ספרי השל"ה בלב ונפש.
ידועים דבריו של רבי יואל סירקיש – הב"ח – בהסכמתו לסידור "שער השמים", שכתב על גודל קדושת המחבר וחיבוריו: "הגאון כמוהר"ר ישעיה הלוי זצ"ל... הניח אחריו ברכה בחבוריו הקדושים, וכאשר ראינו וקרינו בהם הרגשנו השפעת הקדושה מרום המעלות בכל אברינו, וזה האות שחיבוריו הם מחוברים לשם שמים לתקן הדורות הבאים אחריו...". בעל ה"תוספות יום טוב" כותב בהסכמתו על הסידור: "איש קדוש ונורא הוא... שבלי ספק נוצצה בו עוד רוח ממרום אשר הערו עליו מן השמים".
מהדורת השל"ה שנדפסה באמשטרדם בשנת נח"ת נתקדשה בקרב קהילות החסידים, שכן אותה שנה היתה שנת הולדתו של הבעל שם טוב, ומסורות חסידיות קשרו בין שני המאורעות. באגרות האדמו"ר הריי"ץ שניאורסון מליובאוויטש (אגרת ב'תתנג) כותב אודות ספר של"ה הקדוש שנדפס ב"שנת נח"ת בהידור. וסימנא מילתא כי התגלות הספר הקדוש גרם 'נחת' רוח למעלה, ובשנה ההיא נולד הבעש"ט נ"ע. ומרגלא בפומי' קדישא של מורנו הבעש"ט שהוא נולד בשנה שנדפס של"ה הקדוש להאיר את העולם באור ה' דתורה ויראת שמים בעבודה שבלב". במקום אחר סיפר האדמו"ר הריי"ץ מסורת מופלאה בשם רבי מנדלי מוויטבסק על מה שאירע בעת הדפסות המהדורה הראשונה והמהדורה השניה של הספר: "כשהדפיסו ספר של"ה הקדוש... וספר קדוש זה הלהיב והלהיט לבבות בני ישראל, ושלטה עין רעה, והיו אז ר"ל גזירות ת"ח ות"ט הידועות..." – "בשנה שבה נולד הבעש"ט הדפיסו בפעם השניה את השל"ה הקדוש בעיר אמשטרדם, וגם אז היה קטרוג ר"ל למעלה על בני ישראל במדינת פולין, כמו שהיה ר"ל הקטרוג הראשון מיד כשנתפרסם ספר של"ה, אך ת"ל היתה שנת מנוחה" (ליקוטי דיבורים המתורגם, כרך א, עמ' 50).
רישום בעלות בדף הבטנה הקדמי: "כבדני בספר הנכבד הזה, גיסי הקצין כ"ה מאיר האמבורגר נ"י, אברהם הכהן מגלאגוי רבתי – Avraham Cohn Posen" [בעל "באר אברהם", פוזנא תרנ"ו].
עותק נאה ומפואר. [4], תכב; מד; [12] דף. 32 ס"מ בקירוב. מצב טוב. כתמים. בלאי קל וקרעים קטנים בשולי הדפים הראשונים והאחרונים. רישומים בכתב-יד בדף הבטנה. כריכת עץ ועור מקורית מפוארת, עם שרידי אבזמים. בלאי, פגמים וסימני עש בכריכה.