ספר לקוטי הלכות, על מסכתות זבחים, מנחות, תמיד, תמורה ומעילה, מאת רבי ישראל מאיר הכהן - ה"חפץ חיים". פיעטרקוב, [תר"ץ 1930 בקירוב].
לפנינו העותק בו למד ועיין רבינו אברהם ישעיהו קרליץ בעל ה"חזון איש".
בשני מקומות בספר מופיעים רישומים בכתב-ידו. רישום אחד בדף השער, בו השלים ה"חזון איש" את שמות המסכתות שנשמטו בהדפסה בשער הספר: "זבחים מנחות מעילה". הרישום השני הוא במסכת מעילה, בדף יא/1, שם תיקן ה"חזון איש" טעות דפוס בשולי הגליון: "צ"ל ושלהבת".
בדף ה/1, בשולי העמוד, מופיע רישום: "אי"ש". לא התברר לנו בוודאות אם זו חתימת ידו.
ה"חזון איש" לא הרבה להביא מדברי הפוסקים שבדורו. יוצא מן הכלל הוא ה"חפץ חיים" שהחזו"א החשיבו עד למאד ומרבה להביא את דבריו ואף להעתיק פסקאות שלמות מחיבוריו. ידועים דברי החזו"א בקובץ אגרותיו (חלק ב, אגרת מא): "הוראה המקובלת מפי רבותינו אשר מפיהם אנו חיים, כמו מרן הבית יוסף ומגן אברהם ומשנה ברורה... היא הוראה מקויימת כמו מפי סנהדרין בלשכת הגזית". מסופר כי החזו"א אמר: "בהירותו של החפץ חיים בלימודו ומסקנותיו להלכה הן מעין אלו של רבי עקיבא איגר" (ישר, החפץ חיים ופעלו, ב, עמ' תעט). כשהחזו"א מזכירו בספריו הוא מכנהו: "רבינו שיחיה"; מרן שיחיה"; "רבינו". בספר "חזון איש" על מסכת זבחים הוא מזכיר מספר פעמים את הספר שלפנינו. להלן כמה דוגמאות: "ומש"כ מרן זללה"ה בס' לקוטי הלכות... תמוה" (סימן יט, סעיף ה); "בס' לקוטי הלכות להגרי"ם שליט"א כתב להסתפק" (סימן לט, סעיף ח); "ובס' לקוטי הלכות להגרי"מ שליט"א הביא קושית המפרשים... ותירץ... וביאור דבריו נראה..." (סימן מ, סעיף ה).
ב, [1], ג, ב-ג, ב-עד; ב-נג, [1], ב-טז; ב-יח; ב-טז דף. נייר יבש ושביר. 22 ס"מ. מצב טוב. כתמים ובלאי. קרעים במספר דפים, עם הדבקות נייר דבק. כריכה חדשה.

ספר יסוד יצחק, חלק ראשון - עניני מילה, בדרך הקבלה והחסידות; חלק שני - "הליכות עולם", הנהגות וסגולות, מאת רבי יצחק אייזיק הלוי מזורוביץ [מחבר הספרים "רזא מהימנא" ו"אותיות דרבי יצחק"]. זולקווא, [תק"ע 1810]. מהדורה ראשונה.
בדפים מא-מז, קונטרס סדר הלימוד ללילה שקודם המילה שקורין בל"א וואך-נאכט [ליקוטים מספר הזוהר].
העותק של האדמו"ר רבי יקותיאל יהודה טייטלבוים בעל "ייטב לב". בדף השער שתי חתימות בכתב ידו (כפי שנהג לחתום): "ייטב" [=יקותיאל יהודה טייטלבוים]. חותמת בעלות של חתנו הגה"ק "הק' יעקב יוקיל טיטיל-בוים".
האדמו"ר הקדוש רבי יקותיאל יהודה טייטלבוים (תקס"ח-תרמ"ג), בן רבי אלעזר ניסן טייטלבוים אב"ד סיגעט, וחתן רבי משה דוד אשכנזי - הרב מטולטשווא שעלה לצפת. תלמידו המובהק של אבי-אביו האדמו"ר בעל "ישמח משה" רבי משה טייטלבוים אב"ד אוהעל, אשר היה מקרבו ביותר וגילה לו גילויים שמימיים מדברים שהתגלו אליו ברוח הקודש. היה גם מתלמידיו של האדמו"ר רבי אשר ישעיה מרופשיץ. בשנת תקצ"ג (בהיותו כבן 25) נתמנה לרב בסטרופקוב, ולאחר פטירת סבו הגדול נתקבל לעלות על מקומו כאב"ד אוהעל. לאחר מכן התמנה לרבנות בגורליץ ולאחר מכן בדרוהוביטש. בשנת תרי"ח עבר לכהן ברבנות סיגעט, בירת מחוז מארמארוש, והקים ישיבה גדולה, בה למדו בתקופת פריחתה כמאתיים תלמידים. בין תלמידיו שם נודע הגאון רבי שלמה ליב טאבאק בעל "ערך שי" וראב"ד סיגעט. נכדו מעיד כי "היה להם לאב הרחמן ונשאם על כתפיו כאשר ישא האומן את היונק, והשגיח עליהם בפרטיות שילמדו תורה בקדושה ובטהרה". מסיגעט נתפרסם שמו על פני כל הארץ, ואלפי חסידים נהרו אל העיר, ליטול ממנו עצה ותבונה, להתברך ולהיוושע מפיו. נודע בקדושתו הרבה ונכדו האדמו"ר רבי יואל מסאטמר העיד עליו שמעולם לא פגם בקדושתו. סיפורי מופת רבים מסופרים אודותיו, בהם דברי פלא שהתגלו לו ב"רוח הקודש". מקובל היה בדורו כמי שיודע את מחשבות העומדים מולו, וסיפורים מופלאים התפרסמו אודות כך. על מצבתו נכתב: "הרב המפורסם שמו נודע בשערים, העמיד תלמידים הגונים וישרים, השאיר אחריו חיבורים יקרים". נודע בספריו: ספר ייטב לב על התורה, ספר ייטב פנים על המועדים, ספר רב טוב על התורה ושו"ת אבני צדק.
הגה"ק רבי ישראל יעקב יוקיל טייטלבוים מוואלאווע (תקצ"ח-תרפ"ד), אחיינו וחתנו של ה"ייטב לב" (בנו של הגה"ק רבי שמואל טייטלבוים אב"ד גורליץ - אחי ה"ייטב לב"). בשנת תרכ"ב נתמנה לאב"ד בערבעשט, ובשנת תרמ"ט עבר לכהן על מקום אביו כאב"ד גורליץ בגליציה. לאחר מחלוקת עם חסידי צאנז בעיר, שמינו עליהם לרב את גיסו רבי ברוך הלברשטאם (בן ה"דברי חיים" וחתן ה"ייטב לב"), עבר לכהן ברבנות וואלאווע (Wołowe, Mežhorje) ברוסיה הקרפטית, בה הקים ישיבה חשובה ונודע כאחד מגדולי האדמו"רים בדורו. מצאצאיו הסתעפו שושלות חשובות של רבנים ואדמו"רים, הממשיכים את דרכו עד היום הזה. קהילת וואלאווע בארה"ב ידועה כיום במערכת הכשרות המפוארת שלה.
[5], ה-סט דף. 23 ס"מ. מצב טוב-בינוני. כתמים, בהם כתמי רטיבות גדולים בדפים רבים. בלאי. קרעים חסרים בדפים הראשונים, עם פגיעה במסגרת השער ופגיעות קלות בטקסט מצדו השני של הדף (משוקמים במילוי נייר). חותמות שונות (מתקופות שונות). כריכת עור חדשה.
סטפנסקי חסידות, מס' 233.
המקובל רבי יצחק אייזיק הלוי בעל "יסוד יצחק"
מחבר הספר - המקובל האלוקי רבי יצחק אייזיק הלוי (תצ"ה-תקמ"ג), היה שוחט ובודק בכפר זורוויץ הסמוך לפרעמיסלא. לא רבים הפרטים הידועים על אודותיו. בהסכמות על ספריו הוא מתואר כצדיק נסתר ועני מרוד, שהתבודד ביערות ועבד את ה' בהתלהבות עצומה. את ספריו כתב בלילות. בעל "ברית כהונת עולם" סיפר עליו כי "בשעת השחיטה, והדמעות נושרות מבין ריסי עיניו". מסופר על המחבר שביקש מבעל ה"ישמח משה", שהתגורר בצעירותו בפרעמיסלא הסמוכה, לבוא ללמוד אצלו סתרי תורה, אך ה"ישמח משה" שלא הכירו מספיק, מיאן בכך. למחבר נגרמה חלישות הדעת מסירובו של ה"ישמח משה" ללמוד אצלו, ומטעם זה ציווה לפני פטירתו שיגנזו את כל כתביו בקבלה בקברו, מחמת שאין העולם ראוי להם. לאחר פטירת המחבר, התחרט מאד ה"ישמח משה" על שלא למד קבלה אצלו, וכדי לעשות נחת רוח לנשמתו, ציווה להעתיק את כתבי המחבר, ולגנוז בקבר העתקה בלבד, ואילו את כתב-היד המקורי להשאיר, ולערכו לדפוס, והוא זה שדאג להעתקתו, עריכתו והדפסתו של הספר "רזא מהימנא" (על פי ההסכמות וההקדמות לספריו "רזא מהימנא" ו"יסוד יצחק", וכן על פי המסופר בספר "תהלה למשה", מאת רבי משה דוד טייטלבוים, סיגט תרס"ו, דפים ג/2-ד/1). לפי המובא במקורות מאוחרים יותר, היה הבעש"ט נוסע להמתיק סוד עם המחבר ומשנודעה גדולתו וקדושתו נהרו אליו המונים (ראה: מ' וונדר, אנצ' לחכמי גליציה, ג', עמ' 268-272).

ספר שערי תשובה, עניני מוסר ותשובה, לרבינו יונה מגירונדי. לבוב, [תרט"ז] 1856.
עותק מיוחס של דודו ובן-דודו של האדמו"ר רבי יואל מסאטמר - רבי יוסף אשכנזי אב"ד זלוטשוב, של בנו רבי ברוך אשכנזי מטבריה וצפת ושל נכדו רבי שרגא פייבוש אשכנזי מצפת וסאטמר.
חותמות ורישומי בעלות רבים - מכמה דורות של בני משפחת אשכנזי. רישומים בדף המגן: "שייך לה"ה האברך מו"ה יוסף אשכנזי", "שייך לה"ה הרבני הנגיד מו"ה יוסף אשכנזי אין זלטשאב". רישום חתום בדף המגן: "זה הספר שערי תשובה שייך לשמי הצעיר ברוך אשכנזי מזלאטשוב יע"א. היום יום ד' תבוא ח"י אלול תרנ"ד, פעה"ק טבריא תובב"א". בשער ובדף האחרון חתימה וחותמות בנו רבי "שרגא פייביש אשכנזי - בעיה"ק צפת ת"ו". בדף האחרון חותמת מעניינת עם רישום לידה: "בני אפרים יוסף דוב --- נולד א' וישלח י"ב כסלו תער"ב לפ"ק".
הרב מזלוטשוב - הגאון רבי אפרים יוסף דוב אשכנזי, בנו וממלא-מקומו של הגה"ק רבי יואל אשכנזי אב"ד זלוטשוב (מחבר ספר שו"ת מהר"י אשכנזי, מונקאטש תרנ"ג; בנו של הרה"ק רבי משה דוד אשכנזי הרב מטולטשווא וצפת). רבי יוסף היה חתנו של הגה"ק רבי יהושע העשיל פרנקל-תאומים אב"ד קומרנא (מגדולי תלמידי "החוזה" מלובלין, בנו של ה"ברוך טעם" הגה"ק רבי ברוך פרנקל-תאומים אב"ד לייפניק). כיהן ברבנות בעיר זלוטשוב, עד שעלה לארץ ישראל לעיה"ק צפת בשנת תר"נ בקירוב.
קרבת המשפחה בין רבי יוסף אשכנזי לאדמו"רי סיגט ולאדמו"ר רבי יואל טייטלבוים מסאטמר היתה כפולה. אחותו של רבי יוסף היתה הרבנית חנה טייטלבוים - אשת ה"קדושת יום טוב" (הוריו של רבי יואל מסאטמר), ואמו של ה"קדושת יום טוב", הרבנית רחל טייטלבוים - אשת ה"ייטב לב", היתה אחות-אביו של רבי יוסף.
בנו של רבי יוסף, החתום לפנינו, הרה"צ רבי ברוך אשכנזי מזלוטשוב, טבריה וצפת (נפטר תר"צ בערך), בן-דודו של האדמו"ר רבי יואל מסאטמר. בשנת תר"נ עלה לצפת יחד עם אביו הרב מזלאטשוב. התגורר שנים רבות בעיר טבריה וחזר בשנות התר"ע לעיר צפת, בה היה אחד ממנהיגי הציבור ונכבדי קהילת "מרמרוש-סיגט" עד סוף שנות התר"פ בקירוב (חתום על מכתבים ציבוריים עד שנת תרפ"ו).
נכדו של רבי יוסף, רבי שרגא פייבוש אשכנזי מצפת (נספה בשואה בשנת תש"ד). חתן רבי יעקב יצחק אונגר מצפת (מצאצאי האדמו"ר רבי מרדכי דוד אונגר מדומברובה). נסע כשד"ר מארץ ישראל בשלהי תקופת מלחמת העולם הראשונה והגיע להונגריה. רבי שרגא פייביש התקרב - עפ"י עצת הרב מפלאנטש - אל קרוב-משפחתו האדמו"ר רבי יואל מסאטמר והיה למשמשו בקודש לאורך תקופה של כ-27 שנה (בתקופת אורשיווא, קראלי וסאטמר), עד ימי השואה. גם בנו אחריו, רבי אפרים יוסף דוב אשכנזי - השני (תרע"ב-תשס"ב), היה משמשו בקודש ובן-ביתו של האדמו"ר מסאטמר במשך כשישים שנה ויד-ימינו בכל העניינים. רבי יוסף היה תלמיד חכם ופיקח מופלג, אדם גדול בחסידות וביראה. ערך את ספריו של האדמו"ר מסאטמר בהלכה ובאגדה והוציאם לאור. ראה בהקדמתו לשו"ת "דברי יואל".
מ דף. 21 ס"מ. מצב טוב-בינוני. כתמים ובלאי. קרע בדף המגן, משוקם בהדבקת נייר ונייר דבק. בלאי קל. סימני עש קלים. חותמות, חתימות ורישומים בכתב-יד. כריכת עור חדשה.