כתב-יד, סידור תכלאל למועדי השנה. [תימן, תרי"ח בקירוב].
כתיבה נאה ומנוקדת. ניקוד תחתון. עיטורי כותרות בדיו אדומה.
כתב היד מתחיל בתפילות חג הפסח ו"תיקון הטל"; תפילות לחג השבועות ו"אזהרות"; "סדר ארבעה צומות" ותפילות וקינות לתשעה באב; "קצ'ת חנה" [סיפור חנה ושבעת בניה]; "סדר סליחות ללילי אשמורות" (לחודש אלול) והתרת נדרים. [לפי "שומר הדף" בעמוד האחרון נראה כי כתב היד חסר בסופו את תפילות ראש השנה וכו'].
בפיוט "לכן אנשי לבב" לליל ט' באב (דף 28/א) נכתב: "אנו מונין... לחרבן בית שני... אלף ושבע מאות ותשעים שני יגונותינו, ולחרבן בית ראשון ולפיזור אנשי גלותינו אנחנו הגולים פה... אלפים ומאתים ושמונים שנים..." [לפי המניין לשנות החורבן שנכתב פה נראה שהתכלאל נכתב בשנת תרי"ח בקירוב. בשוליים נכתב בדיו אדומה חישוב שנראה כטעות: "זה החשבון משנת התרכ"ה ליצירה"].
[64] דף. 16.5 ס"מ. נייר עבה. מצב בינוני-טוב. כתמים כהים ובלאי. קרעים וסימני עש, עם פגיעות בטקסט. כריכה ישנה (לא מקורית).

חמשה כתבי-יד מתימן - תפילות ופיוטים למועדים שונים:
• כתב-יד, סדר מעמדות, פיוטים וזמירות לשבת. [תימן, המאה ה-18/19]. כתיבה תימנית עם ניקוד עליון.
• כתב-יד, קובץ תפילות ופיוטים. [תימן, המאה ה-19]. כולל: התרת נדרים לערב ראש השנה, פזמונים לראש השנה, הושענות, פזמונים לשמחת תורה, ועוד.
• כתב-יד, תפילות לראש השנה, לעשרת ימי תשובה, לתעניות ולחג הסוכות. [תימן, המאה ה-19?]. כתיבה תימנית מנוקדת.
• כתב-יד, הושענות והקפות לשמחת התורה. [תימן, המאה ה-19/20].
• כתב-יד, ליקוטי תפילות. [תימן, המאה ה-20]. כולל: הושענות, הקפות לשמחת תורה, אגרת מהרי"ץ, מחברת התיג'אן, סדר ראש חודש אלול ואשמורות.
5 כתבי-יד. גודל ומצב משתנים. בחלקם חסרים דפים.

ספר משנה תורה להרמב"ם, עם פירוש מגדל עוז לרבי שם טוב אבן גאון, עם הגהות מיימוניות. חלק שני. [ונציה, ש"י-שי"א 1550-1551. דפוס יושטינייאן].
בגליונות הספר עשרות הגהות ותיקונים קצרים בכתב-יד תימני עתיק, אשר זוהה ע"י חוקרים ככתיבת יד קדשו של רבינו שלום שבזי - גדול חכמי תימן.
רבינו שלום (שָׁלֵם) שבזי - הרש"ש (שע"ט-תנ"ה), המכונה בפי יהודי תימן "אבא". גדול משוררי תימן, צדיק בעל מופת, חכם ומקובל, והאישיות הנערצת ביותר על יהדות תימן. נולד בכפר נג'ד אלוליד הסמוך לתעז שבדרום תימן, למשפחת משתא, שנודעה כמשפחה מיוחסת של חכמים וסופרים. בצעירותו נדד לצנעא, שם התוודע לחכמיה ולמד בישיבותיה. לאחר מכן, חזר לעיר תעז ובה חי ופעל עד פטירתו. רבי שלום שבזי היה בקי עצום בכל חלקי התורה, בנגלה ובנסתר, בקבלה ובפילוסופיה, והיה מן המחברים הפוריים ביותר בדורו. כמו כן, עסק בקבלה מעשית והיה חכם בחכמת התכונה. בעיקר נתפרסם בשיריו ובפיוטיו הרבים, שהגיעו ליותר מאלף ומהם ידועים כיום למעלה מחמש מאות, אשר בהם טמונים סודות ורמזים עמוקים מחכמת הקבלה. שיריו ופיוטיו מלווים את יהודי תימן בשבתות ובחגים, בסעודות מצוה, ובכל תחנות וטקסי החיים.
בקרב יהודי תימן נפוצים אודותיו סיפורי נפלאות ומופתים. האגדה מספרת כי בכל ערב שבת נעשה לו נס "קפיצת הדרך", והיה מגיע לארץ ישראל לשבות בה, פעם בירושלים, פעם בטבריה, פעם בעכו או בחברון, ובמוצאי השבת היה שב אל ארצו. רבי יעקב ספיר שביקר בתימן כותב כי ראה באחד מחיבוריו של רבי שלום שבזי כי כותב על כך במפורש: "הייתי בירושלים וראיתי מחזה כך וכך, ובצפת כך וכך...". באחד משיריו כותב: "לבי בתימן, רק נשמתי פרחה ארץ צבי, הומה כמו אילת". ידועים מעשי נסים שפעל לישועת הכלל, ועל כוחותיו המופלאים ברפואת חולים, בפקידת עקרות, ועוד. בין היתר כתב ספר בשם "גורל החול" בקבלה מעשית, על מנת שיהודי דורו לא ילכו אחרי עושי נפלאות מקרב הגויים. גם קברו בעיר תעז ידוע כמקום קדוש אליו נהגו יהודי תימן לעלות לרגל מדי שנה בשנה.
עותק חסר. שצד-תצד, תצו-תקלד דף (חסרים: דף השער ודפים תקלה-תשסז, [5]). נמצאים הספרים: הפלאה-טהרה, ללא הספרים נזיקין-שופטים. 39 ס"מ. מצב בינוני. כתמים. קרעים. סימני עש, עם פגיעות בטקסט, משוקמים במילוי נייר. קרעים חסרים גדולים במספר דפים, עם פגיעה בטקסט, משוקמים במילוי נייר. כריכת עור, פגומה.
זיהוי כתב היד ככתיבת ידו של רבי שלום שבזי, הוא על פי חוות דעת מצורפת של פרופ' אהרן גימאני והחוקר יואל אושרי מהמחלקה לתולדות ישראל באוניברסיטת בר אילן.

מכתב ארוך, תשובה הלכתית בכתב-יד קדשו וחתימתו של הגאון והצדיק רבי יעקב אבוחצירא, ה"אביר יעקב" ממרוקו.
כתיבה נאה ומסודרת. בסוף התשובה חתימה קליגרפית מסולסלת בכתב-יד קדשו: "יעקב אביחצירא סיל"ט [=סיפיה לטב]".
תשובה הלכתית בדיני ירושה, שעבודים ומכירת קרקעות. בדבריו הוא חולק על דעת בעל הש"ך בנידון ומסתמך על דברי "מרן" בעל השולחן ערוך, כשהוא כותב בתוך הדברים: "...וזהו לפי הש"ך, אבל אנן דגרירי בתר מר"ן בכל מילי, נראה דבר פשוט דגבי ממשעבדי...". גם בסיום הדברים הוא מחזק את ההסתמכות על דברי מרן בעל השולחן ערוך, ש"מפיו אנו חיים", והוא מסיק כדעתו בנידון: "...ודאי דגבי שמעון ממשעבדי, כיון דהכי נקיט מר"ן דמפיו אנו חיים כמו שכתבנו. זהו הנלע"ד וציי"מ ומ"ן אכי"ר [=וצור ישראל יצילנו משגיאות ויראנו מתורתו נפלאות אמן כן יהי רצון] יעקב אביחצירא סיל"ט".
התשובה שלפנינו נדפסה בשו"ת "יורו משפטיך ליעקב" (סימן קלו), אך בנוסח שונה. אמנם המסקנות ההלכתיות דומות אך ישנם שינויים רבים בהתנסחות ובהסבר הדברים. הנוסח שלפנינו מאפשר להבין יותר לעומק את דבריו של רבי יעקב אבוחצירא בבירור הסוגיה.
רבי יעקב אבוחצירא - ה"אביר יעקב" (תקס"ו-תר"מ), נודע מצעירותו כגאון וקדוש, גאון מופלג בתורת הנגלה וההלכה, ומקובל אלוקי בחכמת האמת. רב ואב"ד בקהילת תאפילאלת [שהיתה הקהילה המרכזית באזור עמק הזיז בדרום-מרוקו]. כבר משנות העשרים לחייו נכנעו למרותו רוב רבני האזור. רבינו יעקב נחשב כאחד מגדולי הפוסקים בדורו ועמד בקשרי שו"ת והלכה עם גדולי הרבנים בכל קצוי ארצות צפון-אפריקה. איש אלוקים קדוש המלומד בניסים, סיפורי מופת רבים נודעו עליו וזכה לגילוי אליהו הנביא זכור לטוב (מלכי רבנן, דף סו - וראה בספר "מעשה ניסים", ירושלים תשכ"ח, שנכתב עפ"י ידיעות וסיפורים ששמע המחבר מפי ה"בבא סאלי" ושאר רבני משפחת אבוחצירא). שמו נודע גם בין גויי הארץ המוסלמים שהיו קוראים לו בהערצה "אלחזן אל כביר" [=הרב הגדול].
נפטר בדרכו לארץ ישראל ונקבר בעיר דמנהור שבמצרים. על מצבתו נכתב: "מצבת קבורת... גברא רבא דאתי ממערבא, הרב המופלא סבא דמשפטים, מקובל אלוקי, חסידא קדישא בנגלה ובנסתר מו"ר עט"ר וצ"ת כמוהר"ר [מורנו ורבינו עטרת ראשנו וצניף תפארתנו כבוד מורנו ורבינו הרב רבי] יעקב אביחצירה זצוק"ל זיע"א...".
מחיבוריו: גנזי המלך; יגל יעקב; שו"ת יורו משפטיך ליעקב; פתוחי חותם; דורש טוב; בגדי השרד; מחשוף הלבן; ועוד חיבורים רבים.
לכבודו ולזכרו נתחברו עשרות פיוטים, שחלקם נפוצים עד היום בין יוצאי מרוקו. תמונתו הידועה, יושב בשיכול רגלים עם ספר קודש בידיו, נתלתה בבתים רבים במרוקו, ותלויה עד היום הזה בארץ ישראל.
בניו ונכדיו נודעו בקדושתם ובתורתם. המפורסמים שבהם הנם: רבי ישראל אבוחצירא ה"בבא סאלי" ואחיו רבי יצחק ה"בבא חאקי", רבי מאיר אבוחצירא ה"בבא מאיר" ועוד עשרות רבנים מובהקים ואנשי סגולה ומופת.
[1] דף. 29 ס"מ. 46 שורות בכתב יד קדשו. מצב בינוני. כתמים. כתם כהה במרכז הדף. בלאי וקרעים חסרים בקפלי הדף ובשולי הדף, עם פגיעות בטקסט.

דף בכתב-יד, מתוך ספר פרי עץ חיים למהרח"ו, שנכתב בשנת תרצ"ג ע"י המקובל הקדוש רבי ישראל אבוחצירא ה"בבא סאלי", בעצם כתב-יד קדשו.
מצורפים שני מכתבי אישור למקוריותו של כתב-היד. המכתב האחד מאת בנו רבי ברוך אבוחצירא (ה"באבא ברוך"), המעיד שהחיבור הועתק בעצם כתב-יד אביו הקדוש "והיה שמור עמו והיה קורא בו לעתים קרובות, בעיקר בשבתות".
באישור השני מאת המומחה ר' יוסף אביב"י מתואר כתב-היד כולו. הוא מעתיק את הקולופון בחתימתו של הבבא-סאלי המופיע בדף האחרון (שאינו לפנינו), בו כותב הבבא-סאלי ומעיד כי העתיק בעצמו את "הספר הקדוש הזה" בשנת תרצ"ג. הרב אביב"י מציין כי סגנון הכתב משתנה לאורך כתב-היד והשינויים הנ"ל אופיינים לכתיבותיו המקוריות של ה"באבא סאלי".
האדמו"ר הקדוש רבי ישראל אבוחצירא - ה"בבא סאלי" (תר"ן-תשמ"ד 1889-1984), בן רבי מסעוד רבה של תאפיללת (מרוקו), בנו של האדמו"ר רבי יעקב אבוחצירא. גאון מופלג בנגלה ובנסתר, קדוש וטהור מנעוריו. הוציא לאור מכתבי זקנו רבי יעקב. כיהן כרב ראשי של ארפוד וסביבותיה. בשנת תש"י עלה לירושלים, ובשנת תשי"ז חזר למרוקו. בשנת תשכ"ד שב לארץ ישראל. קבע מושבו בעיירה נתיבות. גדולים וטובים נהרו לביתו לקבל עצה וברכה, ונודע בישראל שמו כ"פועל ישועות". בניו ונכדיו הם האדמו"רים המפורסמים לבית אבוחצירא.
[1] דף. כתוב מצידו האחד, בכתיבת רש"י מערבית. 20.5 ס"מ. מצב טוב-בינוני. משוקם ומודבק על נייר שימור מקצועי.