מכתב פולמוסי ארוך (7 עמודים) ובו ביקורת חריפה על "אגודת ישראל" שבפולין, על מנהיגיה - האדמו"רים מגור ומראדזין, ועל עסקניה, מאת האדמו"ר רבי יוסף יצחק שניאורסון - הריי"ץ מליובאוויטש, אל הרב ד"ר פנחס כהן אב"ד אנסבך. [רוסטוב], תרפ"ג [1923].
שבעה דפים, מודפסים במכונת כתיבה (בצדם האחד), ללא סיום (לא ידוע לנו כמה חסר בסופו). המכתב ממוען אל "כבוד ידידי הרב הנכבד... מוהר"ר פנחס הכהן שי' המכונה ד"ר כהן" [יושב ראש הוועד הפועל של אגודת ישראל העולמית ומיוזמי התארגנות אגודת ישראל בפולין]. במכתב הנדיר שלפנינו מאשים האדמו"ר הריי"ץ את עסקני "אגודת ישראל" שבגרמניה שהם אלו שהביאו למהפך בדעותיהם של האדמו"רים ה"אמרי אמת" מגור וה"תפארת יוסף" מראדזין. במכתב טוען האדמו"ר כי דעותיהם של האדמו"רים הנ"ל השתנו מן הקצה אל הקצה לאחר מלחמת העולם הראשונה. הוא טוען כי הם הפכו לפשרנים בדעותיהם בכל הנוגע לחינוך ולהנהגת הציבור החרדי בפולין ואף מאשים אותם בנטייה לציונות, בעוד שלפני המלחמה הם היו מגדולי הקנאים בענייני חינוך והנהגה:
"... היום איש לא יוכל להכיר את כבוד האדמו"רים מגור ומראדזין שליט"א, כי כשפום חרטומי אשכנז בלהטיהם, וכבר אינם מה שהי' לפנים... והוא [ה"אמרי אמת" מגור] הראשון אשר נסע לרגל את הארץ [בשנת תרפ"א] ולתור אותה, למען כונן שם בתי חרושת עובדי אדמה נ[ו]טעי כרמים, כמעשה הציונים ממש... מה עושה כבוד האדמו"ר מגור במדינתו? מיסד חדרים עם למודי חול, ישיבות עם חכמות חיצוניות, בית מחוקקים לרבנים "מועצי התורה"... לטהר כל שיקוץ, ועוד מעט ויתנו לנו דת מגוהצת אשר גם שמץ של יראת שמים לא יזכר בה... ומי האיש אשר יכיר את האדמו"ר מראדזין שליט"א אשר התהפך כחומר חותם, האיש אשר מלפנים עמד כצור, ושלח שליח מיוחד כי דורש הוא אשר יגזרו על בתי הדפוס בישראל כי לא ידפסו ספרי זארגאן "ביכלעך", ויקראו חרם על הכותבים דברי חול בשפת עבר... והיום מרקד אתלת, "מועצי התורה", שלומי אמוני ישראל", "קרן בנין הארץ", ומתענג על ה'חדר' הבלול מלימודי חול, והמתיבתא בחכמות חיצוני'[ות]...".
בהמשך המכתב טוען האדמו"ר באריכות שהמהפך שחל בדעותיהם של אדמו"רי פולין הוא באשמת עסקני "אגודת ישראל" שבגרמניה, ש"הסיתו" את האדמו"רים לשנות את דרכי הנהגתם. כהקדמה לטענות אלו הוא מאריך בסקירה היסטורית, מנקודת מבטו, על יהדות גרמניה החל מדורו של מנדלסון. הוא מתאר את חורבנה של יהדות גרמניה בעקבות מנדלסון ותלמידיו ואת בניינה והצלתה בידי הרש"ר הירש, אך על הדור שלאחר הרב הירש כותב האדמו"ר: "...הבאים אחריו לא ידעו לכלכל דרכם... מיד מי יצא השגגה לא אדע, אבל שגגה היא, ותתן כתם לשיטת הרב הירש ז"ל, אשר לא היבול אשר אליו קוה המחולל והמיסד הרב הירש ז"ל, וכעבור חצי יובל, ולא יותר, פרח מטה הילדיסהיימער, פתח הסמדר הנצו הרמונים, חנוטי אשכנז נתנו ריח, ועל פתחי אחים יושבי רוסיא והדומה דופקים לאמור: ב[ו]או אחינו ברוכי ה', שלחו בניכם ובנותיכם אלינו ונלמדם דעת, למה זה תעמדו בחוץ...".
בהמשך מכתבו כותב האדמו"ר: "...חלילה לי אם אצדיק אתכם [ראשי "אגודת ישראל" שבגרמניה], לא אבא ברעש ורעם או בגלגל וסופת סערת מאמרים נדפסים והדומה, אבל אדרוש ואתבע בכל תוקף ועוז כי תשיבו את הגזילה... הסירו מסוה הקסם אשר שמתם על עיני כבוד האדמו"ר מגור שליט"א, יופקחו נא עיניהם כי ישובו אל משמרת כהונתם בתום ועוז, כאשר הלכו כ"ק אבותיהם הק' זי"ע...".
למיטב ידיעתנו, המכתב לא נדפס מעולם.
[7] דפים. 29 ס"מ. נייר דק. מצב טוב. כתמים ובלאי. סימני חלודה מאטבי נייר. בחלק מהעמודים דהה הדיו. סימני קיפול.

עלי הגהה להדפסת הקונטרס "רשימות על מגילת איכה - מילואים" מאת האדמו"ר בעל "צמח צדק", עם הגהות ותיקונים בכתב-יד מאת האדמו"ר מנחם מנדל שניאורסון - הרבי מליובאוויטש. [ברוקלין], תשי"ב [1952].
גליון דפוס, חתוך לשמונה רצועות נייר צרות וארוכות. בכל הדפים הגהות, הוספות, תיקונים וסימונים בעיפרון - בכתב-יד קדשו של הרבי - אשר תוקנו ונוספו במהדורה הסופית של הקונטרס שיצא לאור בשנת תשי"ב.
רשימות האדמו"ר בעל "צמח צדק" על מגילת איכה נדפסו לראשונה בשנת תשי"א, כחלק מהמפעל הגדול של הוצאת כתביו ותורתו של ה"צמח צדק", שהחל לצבור תאוצה תחת שרביטו ועידודו של הרבי. קונטרס המילואים, שעלי ההגהה שלו לפנינו, נדפס כהשלמה לרשימות על איכה, לאחר שהגיעה אל הרבי מחברת כתב-יד ("ביכל") ובה קטעים על איכה שלא נדפסו. בהקדמה שהוסיף לקונטרס זה כתב הרבי: "משך זמן אחר הדפסת ה'רשימות על מגילת איכה' מאת כ"ק אדמו"ר ה"צמח צדק", בא לידי 'ביכל' דא"ח שלו, כת"י מעתיק, שהוא כנראה העתק הביכל 'חמש מגילות', ונמצאו בו כמה רשימות ע"מ איכה שלא נכנסו ברשימות הנדפסות בשנה שעברה, והננו מו"ל אותם בחוברת זו. כן נדפסה כאן הרשימה "שרתי במדינות" שמצאתי... מנחם שניאורסאהן".
כל חומר מודפס שיצא מתחת ידי הרבי היה עובר כמה הגהות, עד שהייתה נחה דעתו של הרבי. על עלי ההגהה הראשונים של קונטרס זה, ראה קטלוג קדם 54 פריט 156. לפנינו עלי הגהה משלב מאוחר יותר של ההכנה לדפוס.
[8] דף. 63X24 ס"מ (למעט אחד בגודל 24X33 ס"מ). מצב כללי טוב. סימני קיפול.

מכתב "שנה טובה" וברכות מאת הרבי מליובאוויטש אל צבי צור, ומכתב תודה מאת צבי צור אל הרבי מליובאוויטש. תשמ"ה (1984-1985).
1. מכתב מאת האדמו"ר רבי מנחם מנדל שניאורסון - הרבי מליובאוויטש, חתום בחתימת יד קדשו. ברוקלין, ניו יורק, שלהי חודש תשרי תשמ"ה [1984].
מודפס במכונת כתיבה על נייר מכתבים רשמי של הרבי, חתום בחתימת יד קדשו, בתוספת מילה בכתב-ידו.
במכתבו מברך הרבי בברכת שנה טובה: "והשי"ת ימלא משאלות לבבם לטובה ויברכם בתוך כלל אחינו בני ישראל בשנה טובה ומתוקה", וממשיך באיחולי הצלחה במילוי תפקידיו הציבוריים: "ובפרט בהצלחה מרובה במילוי תפקידו האחראי - השפעתו לטובתם האמתית של הכלל, בגשמיות וברוחניות גם יחד" (המילה "השפעתו" נוספה בכתב-יד קדשו של הרבי).
2. מכתב תודה מאת צבי צור אל הרבי מליובאוויטש. ערב חג השבועות תשמ"ה (1985).
"אלפי תודות על מכתבו אלי... אלפי תודות על דברי ברכתו החמים... בימים קשים אלו למדינה ולעם... גם מילה טובה וברכה יש בה להיות לעזר..." (מודפס במכונת כתיבה וחתום בחתימת-ידו של צור).
מקבל המכתב, צבי (צ'רה) צור (1923-2004), כיהן כרמטכ"ל השישי של צה"ל בשנים 1961-1963. ערב מלחמת ששת הימים נקרא צור לשמש כעוזרו של שר הביטחון משה דיין, וכיהן בתפקידו זה שבע שנים - 1967-1974, עד לאחר מלחמת יום הכיפורים. לאחר פרישתו מצה"ל שימש צור במגוון תפקידים ניהוליים במשק הישראלי. בין היתר, שימש כמנכ"ל "מקורות", מנכ"ל "כלל תעשיות", יו"ר "בזק", יו"ר "צים", ויו"ר התעשייה האווירית.
מכתב הרבי מליובאוויטש: [1] דף, נייר מכתבים רשמי של הרבי. 21.5 ס"מ. מצב טוב. סימני קיפול.
מכתב צבי צור: [1] דף. 27.5 ס"מ. מצב טוב. סימני קיפול. כתמים קלים. + מעטפת דואר רשמית של הרבי (עם רישום בגב, חתום בידי צור).