מכירה 76 - הגר"א ותלמידיו: ספרים וכתבי יד מאוסף ישעיהו וינוגרד ז"ל
- הגר (72) Apply הגר filter
- הגרא (72) Apply הגרא filter
- הגר"א (72) Apply הגר"א filter
- gaon (65) Apply gaon filter
- vilna (65) Apply vilna filter
- book (60) Apply book filter
- ספרי (51) Apply ספרי filter
- discipl (34) Apply discipl filter
- גדולי (29) Apply גדולי filter
- תלמידי (29) Apply תלמידי filter
- lead (29) Apply lead filter
- וכתובים (25) Apply וכתובים filter
- תורה, (25) Apply תורה, filter
- תורה (25) Apply תורה filter
- נביאים (25) Apply נביאים filter
- ketuvim (25) Apply ketuvim filter
- neviim (25) Apply neviim filter
- torah (25) Apply torah filter
- torah, (25) Apply torah, filter
- ספרים (24) Apply ספרים filter
- עם (24) Apply עם filter
- משנה (17) Apply משנה filter
- הגהות, (17) Apply הגהות, filter
- הגהות (17) Apply הגהות filter
- חתימות (17) Apply חתימות filter
- מדרש (17) Apply מדרש filter
- והקדשות (17) Apply והקדשות filter
- משנה, (17) Apply משנה, filter
- ותלמוד (17) Apply ותלמוד filter
- dedic (17) Apply dedic filter
- gloss (17) Apply gloss filter
- glosses, (17) Apply glosses, filter
- midrash (17) Apply midrash filter
- mishnah (17) Apply mishnah filter
- mishnah, (17) Apply mishnah, filter
- signatur (17) Apply signatur filter
- talmud (17) Apply talmud filter
- teach (17) Apply teach filter
- commentari (15) Apply commentari filter
- יד (12) Apply יד filter
- כתבי (12) Apply כתבי filter
- his (12) Apply his filter
- manuscript (12) Apply manuscript filter
- ופרשנות (10) Apply ופרשנות filter
- ליקוטים (10) Apply ליקוטים filter
- תורת (10) Apply תורת filter
- select (10) Apply select filter
- הגדות (9) Apply הגדות filter
- haggadot (9) Apply haggadot filter
- passov (9) Apply passov filter
חלק מכריכת ספר התנ"ך בו למד הגר"א.
לוח הכריכה הקדמי של ספר, עליו מודבקת פיסת נייר ישנה עם הכיתוב: "תנ"ך שלמד בו מרן ורש"י [ורבן של ישראל] החסיד הגר"א זלה"ה".
בגב הכריכה, על נייר הבטנה, רישום בעלות: "ר' יעקב משה נכד הגאון". כפי הנראה, עבר התנ"ך (או הכריכה בלבד) בירושה מהגר"א אל נכדו רבי יעקב משה מסלונים [בנו של רבי אברהם בן הגר"א. גדול בתורה. מצאצאיו הנודעים של הגר"א שעסק רבות בעריכת והוצאת כתבי הגר"א].
חזית כריכה, כ-20 ס"מ. עץ מחופה עור, עם חלק מאבזם מתכת מעוטר. מצב בינוני. סימני עש ובלאי.
הכריכה הוצגה בתערוכה לציון מלאת 200 שנה לפטירתו של הגאון מווילנא בבית התפוצות, תל אביב, חורף 1998. ראה קטלוג התערוכה, "אדרת אליהו: הגאון מווילנא, דמותו והשפעתו", עמ' 84.
מקור: אוסף ישעיהו וינוגרד ז"ל, ירושלים.
"ושמעה אזני מפי מר אבא הצדיק הרב כו' מו"ה אליהו זאב זצ"ל, בשם רבו הגאון מהר"ש נ"ע כי הגאון לעת זקנתו היה כל למודו חומש, והיה הולך מן הקודם אל המאוחר לכלול בו כל התורה שבע"פ וכו'". (הקדמת רבי יהושע העשיל לווין לספרו עליות אליהו ["מעלות הסולם"], הערה יא)
"סיפר לי הרב דק' חוטץ... אחיו הקטן של הגאון מו"ה רפאל מהמבורג, שבהיותו אצל אחיו הגאון בהמבורג לעת זקנתו, שכבר כהו עיניו מראות, ונתגלגל בדבריו שם קדשו של הגר"א ז"ל, ראה דמירתע כולי גופא של אחיו הג"מ רפאל; וכאשר שאלו מה זה היתרון הגדול אשר היה להגר"א ז"ל נגד שאר הגאונים, אשר אתה חרד ממנו כל כך, אז אמר לו אחיו הגמ"ר לך אל מגדל הספרים שלי, וקח הספר העומד שם במקום פלוני, וילך ויקחהו והנה הוא תנ"ך; ויאמר לו הגמ"ר, הנה הגר"א ז"ל היה בקי בספר הזה, וחזר ופירש לו דבריו, שהיה בקי ויודע איך גנוזים כל ספרי התלמוד ושארי חיבורי תורה שבעל פה כולם בתוך התנ"ך". (הגהת רבי דוד לוריא, שם).
הגר"א החזיק את כריכת הספר בעת לימודו
עדות ראיה מפי אחד מגדולי ליטא, שהגיע לווילנא וזכה לראות כיצד יושב הגר"א ושוקד על תלמודו, נדפסה בספר "מאורי בית יצחק", ירושלים תרכ"ו (דף נב). את העדות מביא המחבר, רבי אורי יצחק אייזיק קדש, בשם זקנו - רבי אהרן אב"ד ויסוקי, שזכה לבקר את הגר"א בהיכלו. בין היתר הוא מדגיש את העובדה שהגר"א לא הניח את הספר בו למד על השולחן, אלא משום כבוד התורה החזיקו בידיו, כשהוא תופס את כריכת הספר משני צדיה: "אספר מעשה רב מאת כבוד אא"ז מו"ר הרב הגאון הגדול... מוהר"ר אהרן זצלל"ה... עבר עליו רוח טהרה השתוקקות גדולה ועצומה להראות ולראות פני הרב הדומה למלאך הוא כבוד אדמו"ר רשכבה"ג הגאון החסיד רבינו אליהו מווילנא זי"ע, והבא לטהר וכו' שעה עמדה לו, שהיה איש אחד מיוחד מיקירי סלאנים... נוסע לווילנא... וביקש האיש המיוחד הנ"ל מכבוד אא"ז לנסוע עמו בצוותא... אז אמר כבוד אא"ז עתה עת לעשות ולקבל פני הרב הדומה למלאך... וכן הוא... לאשר הגאון החסיד נ"ע היה טרוד בשבוע הקודמת בחתונת בנו או בתו (לא אדע בבירור) עתה משלים חוקיו בשיעורין דאורייתא הקצובין לו דבר יום ביומו, עכ"ז כבוד אא"ז עשה את שלו יצא ובא לו לאהל מדרשו שהיה לו ביחוד... ומצא אותו עוסק בתורתו הק' מסכתא סנהדרין מונחת על שתי ידיו הקדושות, תורת אמת בפיהו בשפה ברורה ובנעימה קדושה מסכתא אבות דרבי נתן (ראה אחי עד היכן כח כבוד התורה המסכתא לא היתה מונחת על השולחן ללמוד בה כדרך הנהוג בינינו רק ידיו הקדושים תמכין אורייתא משני עברי המסכת מזה א' משני ידיו ומזה א' משני ידיו, סימן לדבר אורך ימים בימינה ובשמאלה)...".
חמשה חומשי תורה עם פירושים שונים, ועם שלושה פירושים חדשים: פירוש הגר"א "אדרת אליהו" ושני פירושים על המסורה - "מנורת שלמה" ו"מנחת כליל", מאת חתן הגר"א רבי אור שרגא פייבוש ב"ר שלמה זלמן, אב"ד דוברובנא. דוברובנא, [תקס"ד 1804].
מהדורה ראשונה של פירוש הגר"א לתורה. שני חלקים בכרך אחד. בראש החלק הראשון הקדמות בניו של הגר"א.
המו"ל של מהדורה זו הוא רבי אור שרגא פייבוש אב"ד דוברובנא, שבזיווגו הראשון היה חתן הגר"א (ראה: 'עלית קיר' בספר עליות אליהו, אות כז; בצלאל לנדוי, הגאון החסיד מוילנא, עמ' רסח). הוא צירף למהדורה את שני פירושיו: "מנורת שלמה" ו"מנחת כליל". בסוף ספר ויקרא הוא מספר על תקופת נעוריו, בה זכה להסתופף בצל הגר"א: "כד הוינא טליא טעמתי מעט דבש ונפת מתוק לחכי, מנשיקות פיו של הגאון ז"ל...".
חותמות: "שייך לקלויז הגאון מווילנא" (אודות קלויז הגר"א ראה להלן).
שני חלקים בכרך אחד. [2], סח; נד; [1], מו; נא; נד; טז דף. דף השער שמופיע במקור בראש חומש במדבר נכרך לפני חומש ויקרא (דף שער זה נדיר ואינו נמצא ברוב העותקים). 44 ס"מ. מצב משתנה. מרבית הדפים במצב טוב-בינוני. הדפים הראשונים במצב בינוני. כתמים (בהם כתמי רטיבות) ובלאי. בלאי רב וקרעים חסרים, משוקמים בהדבקות נייר, בדפים הראשונים (כולל דף השער), עם פגיעות וחיסרון בטקסט. קרעים משוקמים בהדבקות נייר במספר דפים נוספים. כריכת עור ישנה, עם פגמים, בלאי וסימני עש. חותמות. תו-ספר.
וינוגרד, אוצר ספרי הגר"א, מס' 1.
מקור: אוסף ישעיהו וינוגרד ז"ל, ירושלים.
קלויז הגר"א בווילנא
"קלויז הגר"א" או "גאונס קלויז" (קלויז הגאון) היה בית מדרש מפורסם בעיר ווילנא שהיה ממוקם בחצר בית הכנסת הגדול ופעל בעיר עד השואה. הקלויז נתייסד במבנה שבו ישב הגר"א כשהוא שקוע בלימודו ותפילתו ובו התפלל יחד עם מניין מצומצם של מקורבים. לאחר פטירת הגר"א נתלה שלט מעל המקום בו ישב, בו נכתב: "זהו מקום הגר"א זצללה"ה...", והמקום נחסם על מנת למנוע מאנשים לשבת על מקומו של הגר"א. בקלויז התקיימו שיעורים קבועים ונהגו בו כפי מנהגי הגר"א.
פנקס הקלויז נשתמר בכתב-יד, והועתקו בו תעודות הקשורות לקלויז כבר משנת תקי"ז. אחד מן המסמכים בפנקס, המתוארך לכ"ב חשון תקנ"ח, כחודש לאחר פטירת הגר"א, מתעד את בחירתם של אחי הגר"א רבי יששכר בער, ורבי אברהם בן הגר"א, לממונים על "החזקת מנין הגאון המנוח ז"ל". בתעודות אחרות בפנקס חתומים מלבד השניים הנ"ל, גם רבי יהודה ליב בן הגר"א ורבי סעדיה ב"ר נתן נטע תלמיד הגר"א, רבי אברהם דאנציג בעל "חיי אדם", ועוד כמה מגדולי תלמידי הגר"א ומקורביו (ראה: ישראל קלויזנר, תולדות הקהלה העברית בוילנה, וילנא תרצ"ה, עמ' 78-80; הרב שלמה זלמן הבלין, פנקס קלויז-הגר"א בווילנא, ישורון טז, תשס"ה, עמ' תשמו-תשס; הרב דוד קמינצקי, ספר 'מעשה רב', ישורון כא, תשס"ט, עמ' תשפא-תשפט).
"...בחצר בית הכנסת משמאל נמצא בית התפלה של הגר"א, שאיזו אימת הוד עולה ובוקעת מתוכו. כשאתה נכנס לתוכו ומסתכל בלומדים הזקנים והישישים, נדמה לך, שנשמתו של הגר"א מרחפת שם עדיין, ומיד הנך מתחיל לקרוא את הנוסח על הטבלא הקבועה בקיר הדרומי במקום הקדוש שישב בו הגאון:
'מצאנו צדיק תמים בדורות האחרונים, שמעו הולך בכל איים ומדינה, חכמתו בחוץ תרונה, לספר שבחו נבער כל אדם מדעת, בנה בנית לך עליות מרווחות, שוש תשיש ב"ה שובע שמחות, זה שבתו הבית הזה ארבעים שנה, למד כל דבר חכמה ובינה, עוד לימד את העם דעת בחבוריו על מקרא, משנה, תלמוד בבלי, ירושלמי, אגדות, הלכות, דבריו ככוכבים לעד יאירו, פרושיו כזהר יזהירו, יום ליום ולילה ללילה יחוו דעת על זוהר ותיקונים, היכלות וס' יצירה, רעיא מהימנא, מעשה בראשית, מעשה מרכבה, הוויות דאביי ורבא, רעם גבורותיו יתבוננו הכמהים, יען כי שם נגלו אליו האלקים, הלא היא הדעת, זכרו לא יסוף מקהל ועדה, בחבוריו ישוטטו רבים ותרבה הדעת'.
(מתחת להטבלא העמידו ארון מפואר, כדי שלא יוכל איש לשבת על מקומו הקדוש. האגדה מספרת, כי במקום הבימה עתה היתה עומדת עריסתו של הגר"א ז"ל"). ...וכשאתה עומד שם שקוע במחשבות והרהורים הנך מזדעזע פתאום לשמע צעקות רוויות דמעות של אשה מרת נפש, המתפרצת לתוך הקלויז, כדי להתפלל לפני ארון הקדש על בעלה החולה או על בנה הנוטה למות. ביחוד מרובים היו החזיונות האלה בתחלת המלחמה (=מלחמת העולם הראשונה).
לפני כל גיוס היה הקלויז מתמלא נשים וטף, שהיו הולכים קודם אל בית העלמין הישן להשתטח שם על קברו של הגר"א, על קברה של אם הגר"א ועל זה של הגר-צדק, ואחרי כן היו באים אל ה'קלויז' של הגר"א ומתנפלות אל תוך ארון הקודש בדמעות וצעקות קורעות לב ונפש. ביחוד נוראות היו יללות התינוקות, שהאמהות היו מביאות אותם לבכות ולהתפלל בעד אבותיהם שנלקחו למלחמה. ב'קלויז' של הגר"א התפלל גם בעל 'החיי אדם'. מספרים: פעם אחת ביום הכפורים בשעת תפלת מוסף נשחת האויר מאד מפני הדחק והנרות הרבים העוממים, אז צוה בעל 'החיי אדם' לפתוח את החלונות. כשאמרו לו, שיש בזה חשש משום כבוי – השיב: 'יכבו אלף נרות של שעוה וחלב ואל יכבה אף אחד מנרות ד' – נשמת אדם'.
ב'קלויז' של הגר"א נמצאים תכשיטים יקרי-המציאות של ספרי התורה מחברות שונות ברוסיה ואמריקה, וגם פנקסים עתיקים (אחד משנת תקנ"א) של החברות: ש"ס, אלפס, מדרש, משמורים, וגם של החברה משניות, שנוסדה על ידי הגר"א, ובנו ר' אברהם הגיד בה את השיעור הראשון במעמד אביו ובעל 'החיי אדם'. ב'קלויז' של הגר"א נמצא בחדר מיוחד גם אוצר ספרים גדול של הספרות הרבנית, סמוך לאוצר הספרים על הכותל המערבי שאצל הפתח תלוי לוח ובו רשומים מנהגי הגר"א בתפלה ועבודה".
(חייקל לונסקי, מהגיטו הוילנאי, עמ' 52-54)
"ואשר אחזה לי אספרה, כאשר סיפר לי מאהבינו, הרה"ג זקן ונשוא פנים, מו"ה דוב בער זצ"ל (מור"צ בווילנא), אשר עיניו עוד ראו את מורינו הגאון החסיד נ"ע, בעודו בחיים, והתפלל עמו בבית מקדש מדרשו. והגיד לי כי מקום הבימה עתה בבית מדרש הגאון נ"ע, הוא המקום אשר שם עמדה ערש יצועי הגאון נ"ע, מקום מה נורא אשר מלאכי אלהים עלו וירדו בו, ולמחרת בעלותי הבימה ההיא לעמוד קבל עם, זכרתי דברי הרב הנ"ל, ואבהל...". (מכתב רבי יהושע העשיל הלוי לרד"ל. נדפס בראש הספר "עליות אליהו")
מהדורה מיוחדת שבה נדפס פירוש הגר"א על ספר ויקרא, בשילוב ביאורים מלוקטים. בסוף ההקדמה מכתב הסכמה מאת רבי חיים מוולוז'ין, תלמיד הגר"א.
המוציא לאור שילב בתוך פירושו של הגר"א ביאורים מלוקטים מתוך פירוש רש"י על התלמוד וקטעים מבוארים מתוך תורת כהנים. בשולי העמודים נדפס מנין המצוות וביאוריהן מתוך ספר מצות השם.
[8], קו דף. 19.5 ס"מ. נייר כחלחל (בחלקו). מרבית הדפים במצב טוב. כתמים. קרעים קלים בשולי דף השער, ללא פגיעה בטקסט (קרע חסר בפינת השער, משוקם). סימני עש וקרעים משוקמים בשני הדפים האחרונים (הדפים עברו שיקום מקצועי במילוי נייר), עם פגיעות קלות בטקסט. חיתוך דפים עם פגיעה בכותרות מספר דפים. חותמת ורישום בדף השער. כריכה חדשה.
וינוגרד, אוצר ספרי הגר"א, מס' 20.
מקור: אוסף ישעיהו וינוגרד ז"ל, ירושלים.
1. ספר אדרת אליהו, פירוש על התורה מאת הגר"א. הלברשטאטט, [תרי"ט-תר"כ 1859-1860]. מהדורה שניה של הפירוש.
וינוגרד, אוצר ספרי הגר"א, מס' 2.
2. ספר אדרת אליהו, פירוש על חמישה חומשי תורה, מאת הגר"א. וורשא, [תרמ"ז] 1887. במהדורה זו נוספו הוספות רבות, ביניהן ליקוטים מהגר"א על סמ"ג ומכילתא (בסוף שמות) וכללים מהגר"א. כמו כן, נדפסו הערות רבות מאת המו"ל, רבי שמואל לוריא.
וינוגרד, אוצר ספרי הגר"א, מס' 4.
3. ספר אדרת אליהו, פירוש על חמשה חומשי תורה, מאת הגר"א. וורשא [תרע"ה] 1914. נדפס על ידי רבי אליהו לנדא נכד הגר"א.
דפוס סטריאוטיפי של מהדורת וורשא תרמ"ז, עם שער חדש ובהשמטת שני השערים שלפני ספר דברים. מעבר לשער מוזכרים ארבעה עשר אישים, כולם נכדים של הגר"א.
וינוגרד, אוצר ספרי הגר"א, מס' 5. נרשם במפעל הביבליוגרפיה על פי אוסף ישעיהו וינוגרד.
• ספר מס' 1 כרוך עם: ספר עליות אליהו, תולדות הגר"א מווילנא, מאת רבי יהושע העשיל לווין. שטעטטין, [תר"כ 1860 בקירוב]. מהדורה שניה. וינוגרד, אוצר ספרי הגר"א, מס' 994.
• ספר מס' 2 כרוך עם: מגלת אסתר, עם פירוש על דרך הפשט ועל דרך הרמז, מאת הגר"א מווילנא. עם ביאורים מאת רבי אברהם בן הגר"א ורבי דוד לוריא, ופירוש על ברכות יוצר אור ושמונה עשרה, מאת רבי אברהם בן הגר"א. וורשא, [תרמ"ז] 1887.
וינוגרד, אוצר ספרי הגר"א, מס' 130.
5 ספרים בשלושה כרכים. גודל ומצב משתנים.
מקור: אוסף ישעיהו וינוגרד ז"ל, ירושלים.
ספר "צורת הארץ לגבולותיה סביב ותכנית הבית", פירוש הגר"א על פרקים בספר יהושע, מלכים ויחזקאל העוסקים בגבולות הארץ ובתבנית בית המקדש הראשון והשלישי. שקלוב, תקס"ב [1802]. מהדורה ראשונה.
הספר הובא לבית הדפוס על ידי בני הגר"א ותלמידו רבי מנחם מנדל משקלוב, כפי שנדפס בשער: "הובא לבית הדפוס ע"י הוותיקים והחריפים בניו של המחבר זצוק"ל ותלמידו...". בראש הספר הקדמת בני הגר"א ורבי מנחם מנדל משקלוב, המפליגים באריכות בשבחו וגדולתו של הגר"א (ראה להלן).
הפירוש על יחזקאל נדפס מכתב יד קדשו של הגר"א, בעוד שהפירושים על יהושע ומלכים נאמרו מפיו בערוב ימיו לתלמידו המקובל רבי מנחם מנדל משקלוב, והוא זה שכתבם (ראה: הרב דוד קמנצקי, תורת הגר"א, עמ' שכט-של).
בדף טז/1 בפירוש על מלכים נכתב: "וראיתי בכתבי[ם] אחרי'[ם] של מ"ו הגאון ז"ל שהי' כתוב בהם... כך ראיתי, ושאלתי את פיו הקדוש, ואמר שהנכון כמו שאמר לי, והשומע טעה בדבריו כי לא אמר זאת מעולם".
מב, לט-מ דף. ללא [1] דף (לוח מקופל ובו שתי מפות. דף זה חסר ברוב העותקים). 20 ס"מ בקירוב. נייר כחלחל עבה. מצב טוב. כתמים. סימני עש קלים. קרעים קלים במספר דפים וקרע חסר בשולי הדף השני, ללא פגיעה בטקסט. חותמות הגאון רבי אליעזר סילבר וחותמות עזבונו. כריכה חדשה.
וינוגרד, אוצר ספרי הגר"א, מס' 22.
מקור: אוסף ישעיהו וינוגרד ז"ל, ירושלים.
"...ומי יוכל לשער עומק לבבו ועוצם חריפותו ובקיאותו בנגלה ובנסתר, רב האי גאון הוא אדונינו גאון עוזינו שהיה מחמד עינינו ותפארתנו, אור שבעת הימים בוצינא קדישא אור צח ומצוחצח א"א מו"ר [אדונינו אבינו מורם ורבם] של כל בני הגולה רבינו אליהו זצוק"ל אשר בחיים חיותו היה שמו הולך מסוף העולם ועד סופו אשר היה כאחד הצבאים מצבא מרום ותורה יבקשו מפיהו כי מלאך ה' צבאות הוא... ומשנתו היתה סדורה לו בפיו ובלבבו כל תלמוד בבלי וירושלמי עם כל הפוסקים ראשונים ואחרונים וספרא וספרי ותוספתות ומכילתא וכל המדרשים וזוהר ותיקונים וז"ח ור"מ [וזוהר חדש ורעיא מהימנא] וספרא דצניעותא וספר יצירה... מעשה בראשית ומעשה מרכבה... ותרב חכמתו מכמה דורות שהיו לפניו ומעת רבנן סבוראי והגאונים לא קם כמוהו ברבוי חבורים בתורה שבכתב ושבע"פ... וכל חבוריו המה כטיפה מן הים הגדול נגד רוב חכמתו...". (מתוך הקדמת בני הגר"א ורבי מנחם מנדל משקלוב לספר צורת הארץ, שקלוב תקס"ב)
שני שערים לכל חלק. חלק מנוסח השערים נדפס בדיו אדומה.
במהדורה זו לא נדפסו ביאורי הגר"א על כל ספרי הנ"ך, אלא רק על הספרים הבאים (על פי סדר הכרכים): ספר יהושע, תפלת חנה מתוך ספר שמואל א' פרק ב', ספר מלכים ודברי הימים, ספר ישעיה עד פרק יב, ספר יחזקאל, הושע וחבקוק. בשני הכרכים האחרונים לא נכלל ביאור הגר"א.
המהדורה נערכה על ידי הגאון רבי יהושע העשיל כ"ץ (ריינעס) מהורודנא, בעל "מעייני יהושע", שעסק רבות בפענוח ועריכת ביאורי הגר"א. בנוסח השער השני נכתב עליו: "...המנוח המפורסם בתורה ובחסידות מוהר"י העשיל כ"ץ זצ"ל מהוראדנא, אשר עמל ויגע ושם לילות כימים עד אשר עמד על אמתת כוונת הגאון החסיד זלהה"ה". רבי יהושע ריינעס נפטר בשנת תקע"ג והגימור הסופי של עריכת והדפסת ביאורי הגר"א נעשתה ע"י נכד הגר"א, רבי יעקב משה מסלונים. רבי יעקב משה אף שילב בפירוש את הערותיו (עם ראשי התיבות: "אנ"ה" = אמר נכדו המסדר). לצד ביאור הגר"א על דברי הימים נדפס במהדורה זו גם פירושו של רבי יהושע העשיל כ"ץ, תחת השם "ביאור ממוהרי"כ".
הביאור לספר יהושע במהדורה זו שונה מנוסח הביאור שנדפס בספר "צורת הארץ", שקלוב תקס"ב.
רישומי בעלות וחותמות. בכרך הראשון חותמת "יצחק יעקב במו"ה דובער מאזעסזאהן" וחתימה בעפרון בכתיבה תימנית של "עואץ' ן' סעיד אלדחוח". בכרך השני חתימות "יאסקע פערילמאן", "אברהם יצחק ---", "זה הספר שייך לר' אהרן בן אלי' לפידות", וחתימת "יחיאל חיים הכהן קרליץ, פתח תקוה". בשער הכרך השלישי רישומי בעלות של "אבא חיים ציפעש". בכרך הרביעי חתימות "אלי' כהן מרגליות". בכרך החמישי והשישי רישומי בעלות של "הר' הישיש ר' אליהו יצחק ב"ר משה זלה"ה קריוויאנסקי".
שישה כרכים. כרך ראשון (יהושע, שופטים, שמואל): [2], מח, קפד, [2], קפט-ר דף. כרך שני (מלכים ודברי הימים): [2], רכד, [6] דף. כרך שלישי (ישעיה וירמיה): [2], קנא, קנא-קנד, [1]; קלד דף (חסר [1] דף אחרון). כרך רביעי (יחזקאל ותרי עשר): [2], קכח, קלד דף (ללא [2] דפי המפות המקופלים). כרך חמישי (תהלים, משלי): [1], רח, [1], קט [צ"ל: רט]-רכ דף. דף השער הראשון חסר. כרך שישי (איוב, דניאל, עזרא, נחמיה): [2], עו, סו, [1], סז-עה דף.
22 ס"מ בקירוב. מצב משתנה בין הכרכים, טוב עד טוב-בינוני. כתמים ובלאי. קרעים. סימני עש, עם פגיעות מעטות בטקסט. הדבקות נייר. קרעים חסרים בכמה מדפי השער, עם פגיעות במסגרת השער ובטקסט, חלקם משוקמים (קרע חסר גדול בתחתית דף השער השני של הכרך הרביעי). קרעים חסרים בדף השער ובדפים ב-ד בכרך החמישי, משוקמים בשיקום מקצועי במילוי נייר (דפים אלה היו מנותקים בעבר והורחבו במילוי נייר. יתכן והושלמו מעותק אחר). רישומים בכתב יד. חותמות. חמישה כרכים בכריכות עור מקוריות (כרך אחד בכריכה חדשה). פגמים ובלאי בכריכות.
וינוגרד, אוצר ספרי הגר"א, מס' 24.
ללא המפות שצורפו לכרך הרביעי (מפת ארץ ישראל לגבולותיה ותבנית בית המקדש השלישי). ראה פריט 11.
מקור: אוסף ישעיהו וינוגרד ז"ל, ירושלים.
ארבעה כרכים מתוך שישה - חלק שני: מלכים ודברי הימים; חלק רביעי: יחזקאל ותרי עשר; חלק חמישי: תהילים ומשלי; וחלק שישי: איוב, דניאל, עזרא ונחמיה.
מבין הכרכים שלפנינו, מופיע ביאור הגר"א בחלק השני, על ספר מלכים ודברי הימים, ובסופו של החלק הרביעי, על ספר יחזקאל, הושע וחבקוק. בחלקים החמישי והשישי לא נדפס ביאור. החלק השלישי נדפס שנים רבות לאחר שאר החלקים (בשנת תרי"ג), ראה מפעל הביבליוגרפיה.
ארבעה כרכים. חלק שני: [2], ריג, [5] דף. חלק רביעי: [2], קכח, קיז, [2] דף (ללא מפות, כמו בעותק שנרשם במפעל הביבליוגרפיה. גם וינוגרד לא רושם מפות במהדורה זו). חלק חמישי: [2], רח דף. חלק שישי: [2], עו, סו דף. 24 ס"מ בקירוב. שוליים רחבים. מצב משתנה, טוב-בינוני. כתמים ובלאי. קרעים. עקבות רטיבות ועובש בכרך השני. הדבקות נייר לשיקום בשני השערים של הכרך הרביעי, עם פגיעה קלה במסגרת. רישומים וחתימות בכתב יד. חותמות. שני כרכים בכריכות עור מקוריות (פגומות) ושני כרכים בכריכה חדשה. תווי ספר.
וינוגרד, אוצר ספרי הגר"א, מס' 25.
מקור: אוסף ישעיהו וינוגרד ז"ל, ירושלים.
ספר אדרת אליהו, פירוש הגר"א מווילנא על נביאים וכתובים - אוסף מהדורות בהוצאת רבי אליהו לנדא נכד הגר"א, עם מפות צבעוניות: "הארץ לגבולותיה" ותבנית בית המקדש השלישי:
1-3. שלושה עותקים של הספר אדרת אליהו, פירוש על נביאים וכתובים מהגר"א. ירושלים, [תרס"ה? 1905?].
עותק ראשון עם שני הלוחות: "צורת הארץ לגבולותיה" ו"צורת הבית דיחזקאל" (שניהם כרוכים לפני דף השער).
עותק שני עם שני הלוחות: "צורת הארץ לגבולותיה" (נכרך בסוף ספר יהושע) ו"צורת הבית דיחזקאל" (נכרך בסוף ספר יחזקאל). בסוף הספר נכרך "לוח חשבון השנים של השופטים ומלכי ישראל" (שער נפרד). לוח זה צורף רק לחלק מן העותקים ואף הופץ בנפרד. שער מודפס על הכריכה הקדמית, שונה במקצת, ובו רשיון הדפסת הספר (או הפצתו) מאת השלטון הגרמני בוורשא, מיום 20.7.1916 (בגרמנית) וכתובת המו"ל לנדא בוורשא (גם היא בגרמנית). וינוגרד רושם עותק זה כמהדורה נפרדת משנת תרע"ו.
עותק שלישי עם שני הלוחות: "צורת הארץ לגבולותיה" (כרוך אחרי ספר דברי הימים) ו"צורת הבית דיחזקאל" (מנותק). עם 3-16 עמ' של "לוח חשבון השנים" (ללא השער). עם שער מעטפת זהה לשער הספר.
וינוגרד, אוצר ספרי הגר"א, מס' 29-30.
• עותק מס' 1 כרוך עם: ספר סערת אליהו. ווילנא, תר"נ 1889 (חסר דף אחרון).
4. ספר אדרת אליהו, פירוש על נביאים וכתובים מהגר"א, עם ספר מסעות ישראל, סדר מסעות בני ישראל מאת רבי יעקב משה מסלונים בן רבי אברהם בן הגר"א. ירושלים, תש"א [1941]. בראש הספר הלוח "חלוקת ארץ ישראל לגבולות" (מפה זו שונה מזו שהופיעה במהדורת ירושלים). מצורף עותק נוסף של הלוח.
וינוגרד, אוצר ספרי הגר"א, מס' 32.
5 ספרים ב-4 כרכים. גודל ומצב משתנים.
מקור: אוסף ישעיהו וינוגרד ז"ל, ירושלים.
מפת ארץ ישראל ו"צורת הבית" המיוחסות לגר"א
שתי מפות, האחת עם "צורת הארץ לגבולותיה" והשניה "צורת הבית דיחזקאל" נדפסו לראשונה בלוח שצורף לספר "צורת הארץ לגבולותיה סביב ותכנית הבית" שנדפס בשקלוב בשנת תקס"ב. בכותרות מפות אלה נדפס כי הן "מהגאון רבינו אליהו זצוק"ל מווילנא".
באוסף לאור שבספריה הלאומית מצויה מפת ארץ ישראל לגבולותיה, כתובה וצבועה ביד. בראש מפה זו נכתב: "הועתק מהמאור הגד[ול]... החסיד המפורסם מורינו ורבינו מו"ה אליהו זל[ה"ה] מק"ק ווילנא הבירה". אפשר להבין מלשון זה כי המפה הועתקה ממפה מצוירת בכתב-ידו של הגר"א עצמו (וראה עוד: הרב דוד קמינצקי, תורת הגר"א, עמ' שמא).
מפות אלה המיוחסות לגר"א נדפסו לאחר מכן בוואריאציות שונות במהדורות פירוש הגר"א לנביאים וכתובים.
חשיבות ידיעת הארץ לפי הגר"א
בביאורו לזוהר (ווילנא תק"ע [ראה פריט 45], דף קנ"ז ע"א) כותב הגר"א על בקשת משה רבינו לראות את הארץ לפני פטירתו: "שבקש לידע כל עניינה, שהוא עניין גדול כמו ידיעת התורה, שגבולי' וכל עניינה הן ענייני תורה, בת מלך פנימה. והקב"ה העתיר לבקשתו, ויראהו ה' את כל הארץ".
ספר תבנית הבית השלישי, המפורש ביחזקאל, "מצויר בתכלית היופי וההדור", עם ביאור מאת הגר"א מווילנא, ועם לוח "צורת בית המקדש העתיד דיחזקאל". ברלין, תקפ"ב 1822.
בספר כלולים פירושי הגר"א לספר יחזקאל, פרקים מ-מז, מתוך ספר צורת הארץ לגבולותיה, שקלוב תקס"ב. בראש הספר נדפסה גם הקדמת רבי יהודה ליב ורבי אברהם, בני הגר"א, שנדפסה במהדורת שקלוב, אך עם מספר שינויים (ראה: וינוגרד, אוצר ספרי הגר"א, עמ' 14).
בסוף הספר לוח מקופל ובו מפת בית המקדש השלישי. בראש הלוח מופיעה הכותרת: "צורת בית המקדש העתיד דיחזקאל" וכותרת נוספת בגרמנית. לאחר הכותרות נדפס: "הועתק ומפורש מהמאור הגאון הגדול המפורסם רבן של בני הגולה מורנו ורבנו מו"ה אליהו זלה"ה מק"ק ווילנא יצ"ו". לוח זה חסר ברוב העותקים.
כרוך עם: ספר בחינות עולם ובקשת המימין, מאת רבי ידעיה הפניני הבדרשי, ועם כתר מלכות מאת רבי שלמה אבן גבירול, עם תרגום ליידיש. ברלין, [תקצ"ח] 1838.
ספר בחינות עולם: [5], 160, [2] עמ'. ספר תבנית הבית השלישי: 24 עמ', [1] דף מקופל. 20 ס"מ בקירוב. מצב טוב. כתמים בדפי הספר ובלוח. קרע בשולי הלוח, ללא פגיעה. חותמות. כריכה מקורית, עם פגמים.
וינוגרד, אוצר ספרי הגר"א, מס' 47.
מקור: אוסף ישעיהו וינוגרד ז"ל, ירושלים.
מפת ארץ ישראל ו"צורת הבית" המיוחסות לגר"א
שתי מפות, האחת עם "צורת הארץ לגבולותיה" והשניה "צורת הבית דיחזקאל" נדפסו לראשונה בלוח שצורף לספר "צורת הארץ לגבולותיה סביב ותכנית הבית" שנדפס בשקלוב בשנת תקס"ב. בכותרות מפות אלה נדפס כי הן "מהגאון רבינו אליהו זצוק"ל מווילנא".
באוסף לאור שבספריה הלאומית מצויה מפת ארץ ישראל לגבולותיה, כתובה וצבועה ביד. בראש מפה זו נכתב: "הועתק מהמאור הגד[ול]... החסיד המפורסם מורינו ורבינו מו"ה אליהו זל[ה"ה] מק"ק ווילנא הבירה". אפשר להבין מלשון זה כי המפה הועתקה ממפה מצוירת בכתב-ידו של הגר"א עצמו (וראה עוד: הרב דוד קמינצקי, תורת הגר"א, עמ' שמא).
מפות אלה המיוחסות לגר"א נדפסו לאחר מכן בוואריאציות שונות במהדורות פירוש הגר"א לנביאים וכתובים.
חשיבות ידיעת הארץ לפי הגר"א
בביאורו לזוהר (ווילנא תק"ע [ראה פריט 45], דף קנ"ז ע"א) כותב הגר"א על בקשת משה רבינו לראות את הארץ לפני פטירתו: "שבקש לידע כל עניינה, שהוא עניין גדול כמו ידיעת התורה, שגבולי' וכל עניינה הן ענייני תורה, בת מלך פנימה. והקב"ה העתיר לבקשתו, ויראהו ה' את כל הארץ".
"צורת בית המקדש העתיד דיחזקאל... הועתק ומפורש מהמאור הגאון הגדול המפורסם רבן של בני הגולה, מורנו ורבנו מו"ה אליהו זלה"ה מק"ק וילנא יצ"ו" - לוח מתוך הספר תבנית הבית השלישי, עם ביאור הגר"א שנדפס בברלין, תקפ"ב [1822].
הלוח צבוע ביד ונוספו בו ארבעה איורים קטנים של עצי פרי בין קירות בית המקדש לחומת הר הבית.
45.5X37.5 ס"מ. מצב בינוני. כתמים (חלקם כהים). קרעים, בהם מספר קרעים קטנים חסרים עם פגיעה באיור, משוקמים. הדף כולו עבר שיקום מקצועי.
מקור: אוסף ישעיהו וינוגרד ז"ל, ירושלים (מצולם ב"אוצר ספרי הגר"א" עמ' 292).
מפת ארץ ישראל ו"צורת הבית" המיוחסות לגר"א
שתי מפות, האחת עם "צורת הארץ לגבולותיה" והשניה "צורת הבית דיחזקאל" נדפסו לראשונה בלוח שצורף לספר "צורת הארץ לגבולותיה סביב ותכנית הבית" שנדפס בשקלוב בשנת תקס"ב. בכותרות מפות אלה נדפס כי הן "מהגאון רבינו אליהו זצוק"ל מווילנא".
באוסף לאור שבספריה הלאומית מצויה מפת ארץ ישראל לגבולותיה, כתובה וצבועה ביד. בראש מפה זו נכתב: "הועתק מהמאור הגד[ול]... החסיד המפורסם מורינו ורבינו מו"ה אליהו זל[ה"ה] מק"ק ווילנא הבירה". אפשר להבין מלשון זה כי המפה הועתקה ממפה מצוירת בכתב-ידו של הגר"א עצמו (וראה עוד: הרב דוד קמינצקי, תורת הגר"א, עמ' שמא).
מפות אלה המיוחסות לגר"א נדפסו לאחר מכן בוואריאציות שונות במהדורות פירוש הגר"א לנביאים וכתובים.
חשיבות ידיעת הארץ לפי הגר"א
בביאורו לזוהר (ווילנא תק"ע [ראה פריט 45], דף קנ"ז ע"א) כותב הגר"א על בקשת משה רבינו לראות את הארץ לפני פטירתו: "שבקש לידע כל עניינה, שהוא עניין גדול כמו ידיעת התורה, שגבולי' וכל עניינה הן ענייני תורה, בת מלך פנימה. והקב"ה העתיר לבקשתו, ויראהו ה' את כל הארץ".
מפת ארץ ישראל לגבולותיה, על פי הגר"א, תחריט צבוע ביד. [ווילנא], [תקפ"א]. מפה זו צורפה למהדורת ארבעה ועשרים, עם ביאורי הגר"א, הורודנא-ווילנא תק"פ.
מפה מפורטת של ארץ ישראל ונחלות השבטים, כולל ציוני הערים בכל נחלה (עם איורי בתים וערים), על פי הגר"א. בצדה הימני של המפה משורטט מסלול מסעם של בני ישראל מרעמסס שבמצרים ועד בואם ארצה.
בתחתית המפה מופיע "הים הגדול". עליו שני איורים המסמלים את הארץ כ"זבת חלב ודבש": איור מרעה בקר, עם הכיתוב "חלב", ואיור מבנה שבו "עיגולי דבילה", עם הכיתוב "דבש". בפינה השמאלית התחתונה נדפס הכיתוב: "זכרה לי אלהי לטובה שהגיתי זה זמן כביר לסדר הגבולין והמסעות בסדר נכון, ולתאר בחרט אנוש עלי גליון ביתר שאת ויתר עז מכל אשר היו לפני, כפי סדר הגאון רשכב"ה ה"ה מה"ו אליהו ז"ל מווילנא, וחֻקי שמתי בעט ברזל עלי נחשת ממֹרט למען יעמדו ימים רבים, יש'טטו ר'בים ו'תרבה' הדע'ת [=תקפ"א] הכ"ד דוב בער בלא"א מ"ו יוסף יוזפא ז"ל ק"ש בווילנא". מעל כיתוב זה איור נשר, עם הכיתוב: "...ואשא אתכם על כנפי נשרים". המוטיבים שבתחתית המפה על "הים הגדול" נלקחו ממפת ארץ ישראל המפורסמת של אברהם בן יעקב הגר שנדפסה עם הגדת אמשטרדם תנ"ה (1695).
44X33 ס"מ. מצב בינוני. נייר כהה. כתמים. סימני קיפול. קרעים (בעיקר בשוליים ולאורך סימני הקיפול). הדף כולו מודבק על בד עבה לשיקום.
מפת ארץ ישראל ו"צורת הבית" המיוחסות לגר"א
שתי מפות, האחת עם "צורת הארץ לגבולותיה" והשניה "צורת הבית דיחזקאל" נדפסו לראשונה בלוח שצורף לספר "צורת הארץ לגבולותיה סביב ותכנית הבית" שנדפס בשקלוב בשנת תקס"ב. בכותרות מפות אלה נדפס כי הן "מהגאון רבינו אליהו זצוק"ל מווילנא".
באוסף לאור שבספריה הלאומית מצויה מפת ארץ ישראל לגבולותיה, כתובה וצבועה ביד. בראש מפה זו נכתב: "הועתק מהמאור הגד[ול]... החסיד המפורסם מורינו ורבינו מו"ה אליהו זל[ה"ה] מק"ק ווילנא הבירה". אפשר להבין מלשון זה כי המפה הועתקה ממפה מצוירת בכתב-ידו של הגר"א עצמו (וראה עוד: הרב דוד קמינצקי, תורת הגר"א, עמ' שמא).
מפות אלה המיוחסות לגר"א נדפסו לאחר מכן בוואריאציות שונות במהדורות פירוש הגר"א לנביאים וכתובים.
חשיבות ידיעת הארץ לפי הגר"א
בביאורו לזוהר (ווילנא תק"ע [ראה פריט 45], דף קנ"ז ע"א) כותב הגר"א על בקשת משה רבינו לראות את הארץ לפני פטירתו: "שבקש לידע כל עניינה, שהוא עניין גדול כמו ידיעת התורה, שגבולי' וכל עניינה הן ענייני תורה, בת מלך פנימה. והקב"ה העתיר לבקשתו, ויראהו ה' את כל הארץ".
שני הדפסים, "צורת הארץ לגבולותיה" ו"צורת הבית דיחזקאל", על פי הגר"א מווילנא. [ירושלים, תר"ס 1900 בקירוב].
במפת בית המקדש השלישי נוספו מידות שונות ("ציוני ארך המקומות ורחבם") על ידי המו"ל רבי זאב גרוסמן, כפי שנרשם בכותרת ההדפס. בתחתית מפת ארץ ישראל נדפס: "מחיר הציור 5 קאפ. [=קופֵּיקות] פריו קודש להמפעל... בית מדרש אליהו ע"ש... הגר"א... בעיה"ק ירושלים ת"ו הנוסד בשנת א'ד'ר'ת' א'ל'י'ה'ו' [=תרנ"ז], ליום כלות מאה שנה לעלות אליהו השמימה". הציור נדפס בירושלים וכפי הנראה נועד להפצה ברוסיה.
[2] דף. 24X29 ס"מ. מצב בינוני-טוב. כתמים. סימני קיפול. קרעים וקרעים חסרים (בעיקר בשוליים ובסימני הקיפול), עם פגיעה במפות, משוקמים באופן מקצועי במילוי נייר, ועם השלמה בצילום במספר מקומות. מוצמדים לפספרטו.
מפת ארץ ישראל ו"צורת הבית" המיוחסות לגר"א
שתי מפות, האחת עם "צורת הארץ לגבולותיה" והשניה "צורת הבית דיחזקאל" נדפסו לראשונה בלוח שצורף לספר "צורת הארץ לגבולותיה סביב ותכנית הבית" שנדפס בשקלוב בשנת תקס"ב. בכותרות מפות אלה נדפס כי הן "מהגאון רבינו אליהו זצוק"ל מווילנא".
באוסף לאור שבספריה הלאומית מצויה מפת ארץ ישראל לגבולותיה, כתובה וצבועה ביד. בראש מפה זו נכתב: "הועתק מהמאור הגד[ול]... החסיד המפורסם מורינו ורבינו מו"ה אליהו זל[ה"ה] מק"ק ווילנא הבירה". אפשר להבין מלשון זה כי המפה הועתקה ממפה מצוירת בכתב-ידו של הגר"א עצמו (וראה עוד: הרב דוד קמינצקי, תורת הגר"א, עמ' שמא).
מפות אלה המיוחסות לגר"א נדפסו לאחר מכן בוואריאציות שונות במהדורות פירוש הגר"א לנביאים וכתובים.
חשיבות ידיעת הארץ לפי הגר"א
בביאורו לזוהר (ווילנא תק"ע [ראה פריט 45], דף קנ"ז ע"א) כותב הגר"א על בקשת משה רבינו לראות את הארץ לפני פטירתו: "שבקש לידע כל עניינה, שהוא עניין גדול כמו ידיעת התורה, שגבולי' וכל עניינה הן ענייני תורה, בת מלך פנימה. והקב"ה העתיר לבקשתו, ויראהו ה' את כל הארץ".