מכירה 76 - הגר"א ותלמידיו: ספרים וכתבי יד מאוסף ישעיהו וינוגרד ז"ל
- (-) Remove הגרא filter הגרא
- (-) Remove וספרים filter וספרים
- ספרים (7) Apply ספרים filter
- מתורתו (7) Apply מתורתו filter
- הסכמת (7) Apply הסכמת filter
- המביאים (7) Apply המביאים filter
- הגר (7) Apply הגר filter
- בחייו (7) Apply בחייו filter
- עם (7) Apply עם filter
- הגר"א (7) Apply הגר"א filter
- and (7) Apply and filter
- approb (7) Apply approb filter
- book (7) Apply book filter
- by (7) Apply by filter
- gaon (7) Apply gaon filter
- his (7) Apply his filter
- in (7) Apply in filter
- lifetim (7) Apply lifetim filter
- of (7) Apply of filter
- quot (7) Apply quot filter
- teach (7) Apply teach filter
- the (7) Apply the filter
- vilna (7) Apply vilna filter
- with (7) Apply with filter
ספר הלכה אחרונה וקונטרס הראיות, עם ספר הפרד"ס, מאת הגאון הקדוש רבי אריה ליב עפשטיין. קניגסברג, [תקי"ט-תקכ"ב 1759-1762]. הסכמת הגר"א מווילנא.
בדף ט מהספירה הראשונה מופיעה הסכמת הגר"א, עם הכותרת: "הסכמת הרב הה"ג החסיד כבוד מ' אלי' ב"מ שלמה זלמן, יושב בשבת תחכמוני בבהמ"ד הג' דק"ק ווילנא יצ"ו". זוהי אחת משתי הסכמות בלבד שנתן הגר"א.
רבי אריה ליב עפשטיין הדפיס את חיבוריו בקונטרסים בודדים במהלך השנים תקי"ט-תקכ"ב, כשהוא נאלץ להפסיק את ההדפסה מדי פעם בשל היעדר תקציב ובעיות אחרות, כפי שהוא כותב במספר מקומות בספר שלפנינו (כך למשל, בדף מב/2: "ומפני הוצאות הדפוס הוכרח המחבר להפסיק באמצע הספר של הלכה אחרונה ולהדפיס כמה קונטרסים משאר ספריו וזה יצא ראשונה ספר הפרד"ס..."; בדף פו/2: "ומחמת אונס המדפיס שא"נ ונתגדלה ביטול הדפוס של הקדש הוכרחתי להפסיק באמצע רק על ידי השתדלות והתאמצות לקיים מוצא שפתי בהקדמתי לדפוס עכ"פ קונטרס א' או ב' מכל ספר וספר..."). חיבוריו לא נשלמו כולם בדפוס והקונטרסים שהצליח להדפיס נכרכו יחד באופנים שונים. בעקבות כך נוצרו וואריאנטים שונים של הספר (במקביל הדפיס רבי אריה ליב מהדורה מקבילה בפורמט קטן יותר). ראה ברשומות מפעל הביבליוגרפיה.
החיבורים בספר שלפנינו עוסקים במגוון נושאים, דיני תרי"ג מצוות וכוונותיהן, חידושים בהלכה, דרושים והספדים שנשא רבי אריה ליב (בשנים תפ"ט-תצ"ד) ועוד.
בספר שלפנינו שני שערים. בשער הראשון: "זה ספר הלכה אחרונה וקונטרס הראיות". בשלושת הדפים הראשונים הקדמה, הסכמות ודוגמא מספר הפרד"ס. בדפים ט-יד: הסכמות נוספות – בהן הסכמת הגר"א מווילנא, הקדמה לספר "אור השנים – מהדורא בתרא", ודוגמא מהספר. בדפים טו-מב: ספר "קונטרס הראיות לספר מצות גדול שלי". לאחר מכן מופיע שער נוסף של "ספר הפרד"ס... ואחריו ספר הדרושים, ואחריו ספר הספדי', ובתוכם ספר ילקוט שכר ועונש".
בדף ח' של ספר הפרד"ס מופיעה מכתב תשובה מאת רבי יהונתן אייבשיץ. בהקדמה למכתב מזכיר המחבר את המחלוקת שהתעוררה אז נגד רבי יונתן אייבשיץ על ידי רבי יעקב עמדין, וכותב: "...אף שדברו על צדיק עתק בגאוה ובוז עבור הקמיעו'[ת] שבקבלה מעשיו'[ת]...".
בשער הראשון חתימות וחותמות של משפחת מוזס מביאלה: חתימות "משה מאזיש"; "יודל מאזעש"; חותמת: "יודל במא"ז מאזיש מבייאלא" [משפחת מוזס מביאלה, משפחה של עשירים ונגידים, אליה השתייכו רבי אלכסנדר זיסקינד מוזס ובנו רבי יודל שהיו מחסידי ותלמידי "השרף מקוצק". ראה חומר מצורף].
[1], ג, ט-מב דף; [1], ב-ט; א-כג; א-כב; פא-פו, קכז-קמד דף. 20.5 ס"מ. מצב משתנה. כתמים, בלאי וקרעים. קרעים חסרים וסימני עש, עם פגיעות בטקסט. חיתוך שוליים על גבול הכותרות בחלק מהדפים. רבים מהדפים שוקמו באופן מקצועי בהשלמת נייר (ובהרחבת השוליים). כריכה חדשה.
וינוגרד, אוצר ספרי הגר"א, מס' 989.
שתי הסכמות יחידות שכתב הגר"א למחברי ספרים
הגר"א מווילנא לא נהג לכתוב הסכמות לספרים. יוצאים מן הכלל שני מחברים שזכו לקבל הסכמה בכתב מאת הגר"א. הראשון הוא רבי אריה ליב עפשטיין, רבה של קניגסברג, והשני הוא רבי שמואל ב"ר אליעזר מקלווריעא; שניהם היו מקורבים לחוגו של הגר"א. רבי אריה ליב עפשטיין קיבל הסכמה על הדפסת ספרו (בהסכמת הגר"א לא נכתב על איזה ספר מדובר). הסכמה זו נדפסה בספר הלכה אחרונה וקונטרס הראיות, קניסברג תקי"ט (ראה פריט 128), ולאחר מכן נדפסה בשנית כלשונה בסידורו אור השנים, קניגסברג תקכ"ה (ראה: וינוגרד, אוצר ספרי הגר"א, מס' 991). רבי שמואל מקלווריעא קיבל הסכמה על ספרו דרכי נועם (ראה פריט 129).
מלבד זאת, ידועה הסכמה בעל-פה מאת הגר"א על הספר פרי יצחק, לרבי יצחק אייזיק מפולוצק, שנדפס בהורודנא תקנ"ח (ראה פריט 130). הסכמה זו לא נדפסה בספר פרי יצחק עצמו, אלא על גבי פיסת נייר נפרדת וצורפה לעותקים בודדים בלבד. ההסכמה חתומה על ידי תלמיד הגר"א רבי סעדיה ב"ר נתן נטע, ובה הוא מעיד כי שאל את הגר"א האם להדפיס את הספר פרי יצחק, והגר"א ענה לו: "ידפיס וידפיס".
ספר דרכי נועם, חיבור נפלא על מאמרי רבה בר בר חנה על פי דרכי פרד"ס, מאת רבי שמואל ב"ר אליעזר מקלווריעא. קניגסברג, [תקכ"ד 1764]. הסכמת הגר"א מווילנא.
מעבר לשער נדפסה הסכמתו של הגר"א, עם הכותרת "הרב המה"ג נ"י [המאור הגדול נרו יאיר] סיני וע"ה [ועוקר הרים] איש האלוקי המפורסם מו"הרר אלי' חסיד מק"ק ווילנא יא"ע [יכוננה אל עליון]". זוהי אחת משתי הסכמות בלבד שנתן הגר"א. ההסכמה נכתבה ביום כ"ה סיון תקכ"ב, ובה מברך את המחבר: "ויפיק רצון מה' להוציאו לאורו, להחיות עם רב ולזכותם לחזות בנועם ה' ולבקר בהיכלו".
בספר זה התפרשו מאמרי רבה בר בר חנה ב"דרך הדרוש", "דרך רמז" ו"דרך הסוד". המחבר כותב בפתיחה לספר כי הגאולה תלויה בלימוד התורה בארבע הדרכים – פשט, רמז, דרש וסוד, ובפרט בלימוד חכמת הקבלה, "כמבואר בזוהר שבזכות למוד ספר הזוהר יפקון מן גלותא… שאין אליהו נתגלה בעולם כי אם בלימוד הארבע דרכים שהם פרד"ס…". בפתיחה זו אף עורך המחבר חישובי קיצין, וכותב בין היתר על שנת תקמ"א כי היא שנת הגאולה: "ואם באנו לחשבון השעות מיומו של הקב"ה תמצא שבשנת תקמ"א וח' חדשים לפ"ק מאלף השישי אנו מצפים לישועה…" (ראה על כך: אריה מורגנשטרן, "חישובי-הקץ בספר 'דרכי נועם'", בתוך ספרו: מיסטיקה ומשיחיות, עמ' 125-130).
2, קיז דף. 19.5 ס"מ. מצב בינוני. כתמים (בהם כתמי רטיבות) ובלאי. סימני עש (חלקם משוקמים) עם פגיעות בטקסט בחלק מהדפים, בעיקר בדפים הראשונים. חיתוך דפים על גבול הטקסט, עם פגיעות בטקסט בחלק מהדפים. חתימת בעלים וחותמת צנזורה בדף השער. כריכה חדשה.
וינוגרד, אוצר ספרי הגר"א, מס' 990.
מקור: אוסף ישעיהו וינוגרד ז"ל, ירושלים.
שתי הסכמות יחידות שכתב הגר"א למחברי ספרים
הגר"א מווילנא לא נהג לכתוב הסכמות לספרים. יוצאים מן הכלל שני מחברים שזכו לקבל הסכמה בכתב מאת הגר"א. הראשון הוא רבי אריה ליב עפשטיין, רבה של קניגסברג, והשני הוא רבי שמואל ב"ר אליעזר מקלווריעא; שניהם היו מקורבים לחוגו של הגר"א. רבי אריה ליב עפשטיין קיבל הסכמה על הדפסת ספרו (בהסכמת הגר"א לא נכתב על איזה ספר מדובר). הסכמה זו נדפסה בספר הלכה אחרונה וקונטרס הראיות, קניסברג תקי"ט (ראה פריט 128), ולאחר מכן נדפסה בשנית כלשונה בסידורו אור השנים, קניגסברג תקכ"ה (ראה: וינוגרד, אוצר ספרי הגר"א, מס' 991). רבי שמואל מקלווריעא קיבל הסכמה על ספרו דרכי נועם (ראה פריט 129).
מלבד זאת, ידועה הסכמה בעל-פה מאת הגר"א על הספר פרי יצחק, לרבי יצחק אייזיק מפולוצק, שנדפס בהורודנא תקנ"ח (ראה פריט 130). הסכמה זו לא נדפסה בספר פרי יצחק עצמו, אלא על גבי פיסת נייר נפרדת וצורפה לעותקים בודדים בלבד. ההסכמה חתומה על ידי תלמיד הגר"א רבי סעדיה ב"ר נתן נטע, ובה הוא מעיד כי שאל את הגר"א האם להדפיס את הספר פרי יצחק, והגר"א ענה לו: "ידפיס וידפיס".
העותק שלפנינו כולל את הסכמת רבי סעדיה מווילנא בשם רבו הגר"א שנדפסה על פיסת נייר והודבקה מעבר לשער. פיסת נייר זו נדירה (מלבד העותק שלפנינו ידוע לנו על עותק אחד בלבד שבו היא מופיעה, עותק הספריה הלאומית).
בהסכמה זו מספר רבי סעדיה ב"ר נתן נטע מווילנא, תלמיד הגר"א, כי שאל את רבו הגר"א האם להדפיס את הספר וכי הגר"א בירך והסכים על הדפסת הספר: " ואמרתי, הרב בעל המחבר ספר באר יצחק שואל מאת רבינו אם להביא על מזבח הדפוס החיבורים הנ"ל, ואמר אתחזק גברא בספרו באר יצחק, ידפיס וידפיס...".
המחבר, רבי יצחק אייזיק ב"ר יקותיאל זלמן מפולוצק, כתב גם ביאור לתקוני זהר שנדפס תחת השם "באר יצחק" (זולקווא, תקל"ח), ובו מביא חידושים ששמע מהגר"א. ספר זה הוא אחד מן הספרים הראשונים המביאים שמועות מדברי הגר"א מווילנא עוד בימי חייו.
העותק של הצדיק רבי יוסף זונדל מסלאנט. בתחתית השער מופיעה חתימתו: "זונדל מסלאנט 10 קאפיקעש" [=קופייקות, מטבע רוסי]. בבטנת הכריכה רישום נוסף של רבי זונדל על קניית הספר, בתקופת היותו בווילנא בצעירותו (בחיי אביו): " קניתיו מן ר' יוסף מ"ס [מוכר ספרים] דק' ווילנא העומד על חצר בית הכנסת, יוסף זונדל במ"ו ביינוש יצ"ו מק"ק סלאנט".
בראש עמוד השער רישום בעלות מאוחר יותר בכתב ידו: " מצאתי במזאט [=במכירה פומבית; מערבית: مزاد] של מ' אברהם ב"מ מאיר ז"ל מע"ח והכרתי שהיה שלי ואיני יודע האיך בא לידו ולקחתי בעד 80 פאריש" [=פארה, מטבע עות'מאני]. רישומים וחתימות נוספות.
הצדיק רבי יוסף זונדל מסלנט (תקמ"ז-תרכ"ו), מגדולי תלמידיו של רבינו חיים מוולוז'ין תלמיד הגר"א, ורבו המובהק של רבי ישראל מסלנט. רבי זונדל למד בישיבת וולוז'ין, והיה מן התלמידים המקורבים לראש הישיבה רבינו חיים מוולוז'ין. הגר"ח היה לרבו המובהק ומסר לו את כל דרכי רבו הגדול הגר"א מווילנא בנגלה ובנסתר. בשל כך נקרא רבי יוסף זונדל בכינוי "פה שלישי לאליהו". רבי יוסף זונדל היה גדול מעתיקי השמועה מפיהם של הגר"א ותלמידו הגר"ח ובכתביו נמצאו העתקות ורשימות רבות מתורתם ודרכיהם. רבי זונדל רגיל להזכיר את הגר"ח בשם "אדמו"ר" ואילו להגר"א הוא קורא "הרב הגדול".
בתנועת המוסר מתייחסים לרבי יוסף זונדל כ"אבי תנועת המוסר", שכן היה רבו של מייסד התנועה רבי ישראל מסלנט. בימי נעוריו בעיר סלנט התקרב רבי ישראל אל רבי יוסף זונדל וקיבל ממנו את מסורת הגר"א ועל פי הדרכתו החל להתמיד בלימוד המוסר ולהנחיל את דרך המוסר לרבים.
חלק מאוצר כתביו של רבי יוסף זונדל נדפס בספר "הצדיק רבי יוסף זונדל מסלאנט ורבותיו" (ירושלים תרפ"ז). ספר זה כולל בין היתר את כתביו ואת כתבי רבותיו רבי חיים מוולוז'ין והגר"א מווילנא, שנמצאו בהעתקותיו של רבי יוסף זונדל. חתנו המפורסם הוא הגאון רבי שמואל סלנט, שעלה בעקבותיו לירושלים והיה רבה של ירושלים קרוב לשבעים שנה.
[7], לו, [1] דף. חסרים 4 דפים מ-[11] הדפים הראשונים שישנם במקור. 16.5 ס"מ. מצב בינוני. כתמים, בהם כתמי רטיבות. בלאי. סימני עש, עם פגיעות בטקסט. חותמות. כריכה מקורית. בלאי, פגמים וסימני עש בכריכה.
וינוגרד, אוצר ספרי הגר"א, מס' 992.
מקור: אוסף ישעיהו וינוגרד ז"ל, ירושלים.
חלק ראשון (חלק שני לא יצא). הסכמות רבות בראש הספר.
שמו של הגר"א נודע לתהילה כבר בדורו, אך מאחר ולא הסכים שידפיסו את חיבוריו בחייו נודעו דברי תורה בשמו בתפוצה רחבה רק לאחר פטירתו. עם זאת, מעט ספרים מזכירים את הגר"א כבר בחייו (וינוגרד מונה בספרו אחד עשר ספרים בלבד). לפנינו אחד מן הספרים האלה. אזכור שמו של הגר"א מופיע בדף ג/2. שם כותב המחבר: " ושמעתי מרבים שדברי זו ג"כ הגיד הרב ר' אליהו חסיד מווילנא...".
לה דף. חסר דף אחרון (ובו מראי מקומות והוספות לדרושים). 31.5 ס"מ. מצב טוב-בינוני. כתמים, בהם כתמי רטיבות גדולים במספר דפים. סימני עש, עם פגיעות בטקסט. רישום בעלות קצוץ בראש השער: "דוד בר"ז מעזריטש...". חותמות. כריכה חדשה.
וינוגרד, אוצר ספרי הגר"א, מס' 1288.
מקור: אוסף ישעיהו וינוגרד ז"ל, ירושלים.
ספר יעיר קנו, שני פירושים על מסכת קינים, שיח השדה ולקח טוב, מאת רבי מנחם אליעזר גינשטלינג מווילנא. ווילנא, תרכ"ב 1861.
על הספר שלפנינו העיד הגר"א כי זכה לכוון לאמיתה של תורה. עדות זו מובאת בספר עליות אליהו (הערה קז), בשם רבי אליהו רגולר אב"ד קאליש, ששמע מרבי חיים מוולוז'ין כי המחבר הגיע אל הגר"א והראה לו את ספרו. הגר"א ביקש ממנו להשאיר את הספר אצלו ולמד בו כל הלילה. למחרת בבוקר, כשנכנס אל הגר"א תלמידו רבי חיים מוולוז'ין, הפליג הגר"א בשבחו של המחבר והחיבור ואמר לו: "הנה הביא לפני אברך א'[חד], בן הגאון עטרת ראש, ספר על קנים נפלא מאד, אשר משמיא קא זכו ליה, לחבר חיבור על מס'[כת] ולכוין לאמיתה, אשר כל הראשונים לא מצאו דרכה..." (ראה ציטוט מלא של עדות זו להלן).
המחבר, רבי מנחם אליעזר גינשטלינג, מגדולי התורה בדורו, היה בנו של רבי לוי ב"ר דוד מקדאני בעל "עטרת ראש", וגיסו של רבי מנחם מענדל מלובלין תלמיד הגר"א. רבי מנחם אליעזר היה תלמידו של רבי שלמה מווילקומיר, מתלמידי הגר"א (מנוי השני בהקדמת בני הגר"א לשולחן ערוך אורח חיים, לפני אחיו של הגר"ח – ר' זלמן מוולוז'ין). על רבי מנחם אליעזר ראה בהרחבה: א' כ"צמאן, לדמות הג"ר מנחם מענדל תלמיד הגר"א, ישורון, ד, תשנ"ט, עמ' שסז-שסט.
[2], לז דף. 28.5 ס"מ. מצב בינוני-טוב. כתמים ובלאי. קרעים ופגמים במספר דפים. קרע חסר בדף השער, עם פגיעה בטקסט. דף השער מנותק. חותמות ורישומים בכתב-יד. כריכה ישנה, מנותקת ושבורה.
מקור: אוסף ישעיהו וינוגרד ז"ל, ירושלים.
"סיפר לי מו"ר הגאון מוהר"א זצ"ל האב"ד בק"ק קאליש, כי שמע מח"ז הגאון מוהר"ח זצ"ל, אשר שארי בד"ז הגאון מ' מנחם אליעזר בן בעל עטרת ראש, כאשר השלים ספרו על מס' קנים, הנקרא בשם יעיר קינו, והיה אז עוד צעיר לימים, בא עם הספר לפני הגאון החסיד נ"ע לווילנא, לשום עינו עליו, וציוה עליו הגאון, שיניח הספר בידו עד עבור הלילה, ובענות צדקת הגאון ובאמתו, כאשר ראה כי הולך הוא למישרים בביאור מס' חמורה כזאת, אשר נלאו בה כל המבארים למצוא הפתח, למד הגאון בספרו כל הלילה (ילמדו ענוים דרכו), ולמחר בבוקר השכם, בא הגאון ח"ז מוהר"ח ז"ל אל בית תלמודו של הגאון נ"ע, ויאמר לו הגאון: הנה הביא לפני אברך א', בן הגאון עטרת ראש, ספר על קנים נפלא מאד, אשר משמיא קא זכו ליה, לחבר חיבור על מס' ולכוין לאמיתה, אשר כל הראשונים לא מצאו דרכה, וימהר ח"ז הגאון מוהר"ח ויספר זאת להמחבר, והוא שמח וטוב לב נכנס אל הגאון, בחשבו כי הוד והדר יעטרהו הגאון נ"ע, וידבר אתו טובות ע"ד החיבור, אך כאשר בא לפני הגאון, הושיט לו חיבורו ולא דיבר אתו מאומה מזה (אולי חשש לבל יכנוס להמחבר מחשבות גאות ע"י החיבור)". (עליות אליהו, הערה קז)
בראש שער הספר חתימה: " הק' אלי' ווילנא". בדף שלפני השער רישום המתייחס לחתימה זו מבנו של הגאון הנודע רבי אהרן חיים צימרמן (תרע"ה-תשנ"ה), הכותב ש"היה ספק לאבי רבן של ישראל אם החתימה על הספר... הוא של הגר"א מווילנא... ולא ידעתי ולא שאלתי את מקורו" (נוסח החתימה אינו דומה לנוסח שבו נהג הגר"א לחתום. גם כתב היד אינו דומה כל כך לכתבי היד הידועים של הגר"א).
רישום נוסף בכת"י מוקדם: "קניתי הספר ממעות מעשר בעד... הק' יאקב --?".
המחבר, רבי יצחק בן יוסף הישראלי, מחכמי טולדו שבספרד במאה ה-14, תלמידו של הרא"ש. את החיבור "יסוד עולם" כתב לבקשת רבו הרא"ש, וכפי שנכתב בשער: "חברו וגם חקרו הרב רבינו יצחק הישראלי תלמיד הרא"ש זלה"ה לרבו הרא"ש לדעת בישראל מה יעשה בחכמת העיבור...". הספר סוקר ענפים במתמטיקה הנחוצים להבנת כללי הלוח העברי ומדע האסטרונומיה.
את הספר הדפיס רבי ברוך שיק בברלין, על פי כתב יד שהיה בגנזי רבי צבי הירש לוין אב"ד ברלין ובעידודו (רבי צבי הירש אף כתב הסכמה לספר). בהקדמתו כותב רבי ברוך באריכות על חשיבות לימוד החכמות ועל שאיפתו "להעתיק ספרים ללשון העברים בכל למוד ומדע...". בנוסח דומה התבטא רבי ברוך שיק בהקדמה לספר אוקלידוס, אותו הדפיס מאוחר יותר בהאג, בשנת תק"מ, ושם הוסיף כי הגר"א מווילנא הוא אשר ציווה עליו להעתיק מה שאפשר מחכמות העולם ללשון הקודש (ראה פריט הבא).
ברשימת המנויים על הספר, שנדפסה לאחר הקדמת רבי ברוך, מופיע בין היתר "החכם המפורסם מ' משה דעסא" – הוא משה מנדלסון. לאחר רשימת המנויים נדפס שיר לכבוד הספר והמו"ל, מאת נפתלי וייזל (באותם ימים התייחסו עדיין למנדלסון וחוגו בצורה מתונה ורבי צבי הירש לוין עמד עדיין בקשרי ידידות עם מנדלסון. מאבקו של רבי צבי הירש בתנועת ההשכלה החל רק בתקופה מאוחרת יותר. ראה על כך: ישראל א' שפירא, אסכולות חלוקות בשאלת תורה ומדעים בבית מדרשו של הגר"א, בדד, חוברת 13, תשס"ג, עמ' 12-15).
[1], צג, [7] דף. ללא [2] לוחות מקופלים בסוף הספר. 19 ס"מ. מצב כללי טוב. כתמים ובלאי. מעט קרעים וסימני עש. חיתוך דפים על גבול הטקסט בשוליים התחתונים של חלק מהדפים, עם פגיעה בטקסט. רישומים בכתב יד. כריכה חדשה. נתון בקופסה מהודרת תואמת.
מקור: אוסף ישעיהו וינוגרד ז"ל, ירושלים.
ספר אוקלידוס תורגם לעברית ע"י רבי ברוך שיק על פי הוראתו של הגר"א, כפי שמספר המחבר בהקדמתו לספר: " והנה בהיותי בק"ק ווילנא המעטירה אצל הרב המאור הגאון הגדול מ"ו מאור עיני הגולה החסיד המפורסם כמוה"ר אלי' נר"ו בחודש טבת תקל"ח, שמעתי מפי קדוש כי כפי מה שיחסר לאדם ידיעות משארי החכמות, לעומת זה יחסר לו מאה ידות בחכמת התורה, כי התורה והחכמה נצמדים יחד, ואמר משל... וציוה לי להעתיק מה שאפשר ללשונינו הקדוש מחכמות... ותרבה הדעת בין עמינו ישראל ותוסר גאון עוזם וגאות עריצים..." (על נוסח עם שינויים של הקדמה זו המופיע בכתב-יד, ראה פריט 59).
[4], נא, [1] דף, [3] לוחות תחריט מקופלים עם שרטוטים גיאומטריים. 20 ס"מ. נייר בהיר ואיכותי. מצב כללי טוב. כתמים. קרעים בודדים. סימני עש קלים בשולי הדפים, ללא פגיעות בטקסט. חתימה וחותמת צנזור. כריכה ישנה. בלאי ופגמים רבים בכריכה. תו-ספר.
וינוגרד, אוצר ספרי הגר"א, מס' 861.
מקור: אוסף ישעיהו וינוגרד ז"ל, ירושלים.