שני מכתבים בדברי תורה, בכתב-ידו וחתימתו של הגאון הצדיק רבי משה יצחק סג"ל, ראש ישיבת מנצ'סטר. [שנות התר"ע-תר"פ בקירוב].
המכתבים נשלחו אל הגאון הצדיק רבי שרגא מאיר לייזרוביץ מקלם [רבה של "חברת ש"ס" בלונדון במשך עשרות שנים].
הגאון הצדיק רבי משה יצחק הלוי סג"ל (תרמ"א-תש"ח 1881-1947), מתלמידי ה"סבא מנובהרדוק". מקים עולה של תורה באנגליה. ממייסדי ישיבת "עץ חיים" בלונדון, ומייסד הישיבה במנצ'סטר בראשה עמד כ-35 שנה. בנו וממלא-מקומו בראשות ישיבת מנצ'סטר הוא הגאון הצדיק רבי יהודה זאב סג"ל (תרע"א-תשנ"ג, צדיק קדוש ו"פועל ישועות", שהרבה לחזק את ענין "שמירת הלשון", והיה מכונה ה"חפץ חיים" של אנגליה).
רבי משה יצחק היה גאון מופלג וצדיק נשגב. התמסר להרבצת תורה, ורבים מרבני התקופה היו מתלמידיו (בהם רבי שאול ווגשל מגייטסהד, רבי שמואל אלכסנדר אונסדורפר ועוד). בספר "הגיוני מוהרש"ה" (עמ' יח, ראה צילום מצורף) מובאת עדות של שנים מתלמידיו על מעשה פלא, כאשר אביהם המנוח התגלה אל ראש הישיבה בחלום לילה וביקש ממנו לשים עינא-פקיחא על בניו היתומים. רבי משה יצחק סיפר להם על כך וביקש מהם שלא לפרסם דבר זה.
מקבל המכתב: רבי שרגא מאיר לייזרוביץ (ת"ר-תרפ"ט), יליד קלם. צדיק ומקובל ממקורבי רבי ליב'לי חסיד מקלם. ידיד נעורים ומקורבם של גדולי מקובלי ליטא (רבינו ה"לשם", מהרא"ל ליפקין מקרטינגא, מהרא"ש מהריל, רבי יצחק מאלצאן ועוד) ושל גדולי תלמידי רבי ישראל מסלאנט. לאחר נישואיו גר בעיר זאגער (Žagarė). הגיע לאנגליה בסביבות שנת תרנ"א-תרנ"ב (1891) וכיהן בה שנים רבות ברבנות "חברת ש"ס". בזקנותו עלה לירושלים.
2 מכתבים, האחד על גלוית דואר (14 ס"מ), והשני על נייר מכתבים רשמי (26 ס"מ). מצב בינוני-טוב.

תעודת אישור לתלמיד בחתימות רבי מאיר אריק, רבי מנחם מנדל באב"ד ורבי אברהם מנדל שטיינברג. וינה, חורף תרע"ז – ינואר-פברואר 1917. גרמנית.
בחציו הראשון של העמוד תעודת אישור בכתב-יד לתלמיד אהרן שטובר מהעיר סרט בבוקובינה, עם חתימה וחותמת של רבי מנחם מנדל באב"ד אב"ד גורה הומורה (Gura Humorului).
מתחת לאישור זה, אישור נוסף עם חתימת רבי אברהם מנדל שטיינברג אב"ד ברודי, ועם חתימה וחותמת של רבי מאיר אריק בעת שהיה אב"ד בוטשאטש.
מעבר לדף תעודה כתובה במכונת כתיבה, אישור נוטריוני המעיד על החותמים הנ"ל, חתימה וחותמת תבליט של הנוטריון ד"ר יוסף ריינר.
כל האישורים, החתימות והחותמות – בגרמנית. כולל בולים רשמיים.
התעודה נכתבה ונחתמה בתקופת מלחמת העולם הראשונה, בעת שהרבנים הנ"ל נמלטו לווינה.
• הגאון הנודע רבי מאיר אריק (תרט"ו-תשרי תרפ"ו 1925), מגדולי גאוני גליציה. כיהן כאב"ד יאזלוביץ, בוטשאטש וטורנא. תלמיד הגאון רבי יעקב מהרימלוב ותלמיד המהרש"ם. משנת תרמ"ה כיהן כאב"ד יאזלוביץ על מקום מורו ורבו המהרש"ם שעבר לבערזאן. משנת תרע"ב אב"ד בוטשאטש (בוצ'ץ'). במלחמת העולם הראשונה ברח לוינה, ועסק שם בתורה עם רעו הגדול הגאון רבי יוסף ענגל. לאחר המלחמה שב לגליציה ונתמנה לאב"ד טורנא (טרנוב). רבים מגאוני פולין היו מתלמידיו המובהקים, כשהמפורסמים שבהם הנם רבי מאיר שפירא מלובלין ורבי אריה צבי פרומר הגאון מקוזיגלוב, רבי דוד שפרבר הגאון מבראשוב, רבי יהודה הורביץ האדמו"ר מדזיקוב, רבי משולם ראטה בעל "קול מבשר", רבי ראובן מרגליות ורבי יהושע ארנברג אב"ד תל אביב.
הדפיס ספרים רבים אך רוב כתבי ידו אבדו בעת בריחתו לווינה במלחמת העולם הראשונה, אז אבדו חמשה כרכים גדולים של שו"ת בהלכה. מספריו: "שיירי טהרה" על משניות סדר טהרות (קולומייא, תר"נ); "מנחת קנאות" על מסכת סוטה (למברג, תרנ"ד); "מנחת פתים" על שו"ע יורה דעה ואבן העזר (מונקאטש, תרנ"ח-תרס"ח); ספר "טל תורה" (וינה, תרפ"א); שו"ת "אמרי יושר" חלק א' (מונקאטש, תרע"ג), חלק ב' (קראקא-טרנוב, תרפ"ה). ספרים נוספים עם ליקוטים מדברי תורתו ומכתביו: "מנחת אהרן – מאירת עינים" (ברוקלין, תשל"ח) ו"אמרי יושר החדש – טל תורה החדש" (ירושלים, תשנ"ז).
רבי מאיר אריק היה מגדולי חסידי טשורטקוב, מקושר בלב ונפש, בעבותות אהבה, יראה והכנעה, לרבותיו הגדולים האדמו"רים רבי דוד משה ורבי ישראל מטשורטקוב. גדולי דורו העריצו אותו ביותר. האדמו"ר מהרי"ד מבעלזא אמר עליו: "אחרי מהרש"ם [מברז'ן] אין עושים בחצר אצלנו דבר מבלי לשאול את רבי מאיר". הגאון רבי חיים עוזר גרודז'ינסקי התבטא עליו: "כזה ר' מאיר אין לנו בליטא".
• רבי מנחם מנדל באב"ד (תרכ"ב-תר"צ), אב"ד גורה הומורה, משנת תר"נ. נכדו של רבי יוסף באב"ד בעל "מנחת חינוך". מגדולי הרבנים בבוקובינה, שימש ברבנות במשך כ-40 שנה. חסיד טשורטקוב.
• רבי אברהם מנחם מנדל הלוי שטיינברג (תר"ז-תרפ"ח 1847-1928), בעל שו"ת "מחזה אברהם". חסיד האדמו"ר רבי אברהם יעקב מסדיגורה. ממייסדי אגודת ישראל וחבר מועצת גדולי התורה. משנת תרכ"ט אב"ד סניאטין ומשנת תרס"ז אב"ד ברודי.
[1] דף כפול (2 עמ' כתובים). 34 ס"מ. מצב בינוני-טוב. כתמים. סימני עש. קרעים. סימני קיפול.

אוסף גדול של 18 מכתבים שנשלחו אל הגאון רבי דוד שפרבר אב"ד בראשוב. הונגריה, גליציה ורומניה. [תר"ס-תש"א בקירוב].
מכתבים מרבנים ידועים, מחסידים ותלמידי חכמים שונים. רוב המכתבים עוסקים בדברי תורה או שו"ת בהלכה.
בין כותבי המכתבים: רבי בנימין אריה ווייס אב"ד צ'רנוביץ בעל "אבן יקרה"; רבי שמעיה שטיינברג אב"ד פרימשלאן; רבי משה ווייס מסאטמר (2 מכתבים); רבי יקותיאל יהודה רוזנברגר אב"ד דיערעש; רבי חיים געלערנטער אב"ד קוטב; רבי יהושע העשיל באב"ד אב"ד יאסי; רבי יוסף הכהן שווארץ מגרוסוורדיין (2 מכתבים); רבי יוסף בן ציון גליק מהעיר לודוש; רבי "שמעלקא סאק – בבית אדמו"ר הה"צ שליט"א מקאסוב"; ועוד.
מקבל המכתבים: הגאון החסיד רבי דוד שפרבר (תרל"ז-תשכ"ב), מגדולי רבני גליציה ורומניה. נולד בזבלטוב למשפחת חסידי קוסוב-ויז'ניץ. תלמיד מובהק של הגאון רבי מאיר אריק, תלמידו ועורך כתביו של האדמו"ר רבי משה הגר מקוסוב בעל "אזור האמונה". הסתופף בצילם של האדמו"רים ה"חקל יצחק" מספינקא וה"אהבת ישראל" מויז'ניץ. משנת תרס"ח כיהן כדיין ומו"צ בהאוואש-מעזא (פאליען-ריסקווא) ומשנת תרפ"ב רב בבראשוב (קראנשטאדט). התפרסם בהיתרי עגונות השואה. בחורף תש"י עלה לארץ ישראל. בארץ נודע בשם "הרב מבראשוב" והיה מראשי "מועצת גדולי התורה" ו"החינוך העצמאי" בארץ-ישראל. בעל "אפרקסתא דעניא", "מכתם לדוד", "תהלה לדוד" ועוד ספרים.
18 מכתבים (חלקם על גלויות דואר). גודל ומצב משתנים.

מכתב בכתב-ידו, חותמתו וחתימתו של הגאון רבי עקיבא סופר אב"ד פרשבורג, בעל ה"דעת סופר". פרשבורג, טבת "ומצפים לישועה לפ"ק" [תרפ"ז 1926].
תעודה והמלצה לתלמיד ישיבתו ר' מיכאל שאי, מבני העיר פרשבורג: "אשר מנעוריו נתגדל פה קהלתינו המעטירה על ברכי התורה והיראה, ועודנו באבו למד פה בבית ת"ת דקהלתינו אשר יצא טבעו בעולם, עד שעלה בישיבה של מעלה בית אולפנא רבתי דישיבתנו הרמה". הרב מפרשבורג משבח את תלמידו ומספר על הצלחתו בישיבה: "...ונהיה לחבר ונמנה בין התלמידים החשובים, עמד בין כותלי בית מדרשינו... לשמוע שיעורים כסדרן וכהלכתן... לקנות תבונה ודעת כיד ה' הטובה עליו, התמיד בלימודו... והיה אהוב וחביב בין חבריו ע"י מעשיו ותהלוכותיו הנכוחים...". המכתב נכתב לרגל נסיעתו של התלמיד לארה"ב למטרת נישואין: "...וכעת שבנה בית לעצמו, ונתקבל מה שאמרו ז"ל 'יש שהולך אצל זיווגו', שעזב ארצו ומולדתו לילך למדה"י [למדינת הים] לקבוע שם דירתו אצל חותנו ה"הגאון נ"י... וד' יהיה אתו וישכיל ויצליח, יוסיף כח... בתו"י [בתורה ויראה] יעלה מעלה אכי"ר [אמן כן יהיה רצון] ...הק' עקיבא בהג' מהרשב"ס זצ"ל".
הגאון מפרשבורג – רבי עקיבא סופר (תרל"ח-תש"כ) בעל "דעת סופר", בן רבי שמחה בונם בעל ה"שבט סופר", בנו של ה"כתב סופר". כיהן 33 שנה ברבנות העיר פרשבורג ובראשות הישיבה, מאז פטירת אביו בשנת תרס"ז. בשנת תרצ"ט נסע לשוויץ, ובתקופת השואה עלה לירושלים, בה הקים מחדש את ישיבתו וקהילתו. מראשי "מועצת גדולי התורה".
מקבל המכתב: רבי מיכאל שאי (תרנ"ד-תשל"ט, החתם סופר ותלמידיו, עמ' תרמח), מרבני ניו יורק. תלמיד ה"דעת סופר" בישיבת פרשבורג ותלמיד המהרי"צ דושינסקי בישיבת חוסט. חתן רבי אלטר שאול פפר רב "בית המדרש אנשי אונגרין" בניו יורק. לאחר נישואיו כיהן ברבנות בניו יורק, ומשנת תרצ"ו מילא את מקום חותנו ברבנות.
[1] דף, נייר מכתבים רשמי. 23 ס"מ. מצב טוב-בינוני. כתמי רטיבות קלים. סימני קיפול, עם בלאי קל.

מכתב (4 שורות) בכתב-ידו וחתימתו של הגאון רבי יצחק זאב הלוי סולובייצ'יק אב"ד בריסק. בריסק, אייר תרפ"א [1921].
נשלח אל ועד העזרה של יוצאי בריסק בארה"ב. קבלה על משלוח כספים עבור ה"תלמוד תורה" בעיר בריסק: "לאות ולראיה ביד צירי הבריסקער רעליעף אשר בנויארק... כי קבלתי בעד התלמוד תורה בפה בריסק סכום... נאם יצחק זאב באאמו"ר הגאון החסיד מרן חיים הלוי זצוקללה"ה סאלאווייציק".
הרב מבריסק – הגאון רבי יצחק זאב סולובייצ'יק (תרמ"ז-תש"ך), בנו של רבינו חיים הלוי (הגר"ח) מבריסק, ונכדו של ה"בית הלוי". עוד בחיי אביו, בהיותו צעיר, נחשב לאחד מגדולי הדור המפורסמים. בשנת תרע"ח (בהיותו בן 31) מונה למלא מקום אבותיו ברבנות העיר בריסק, ובסמכותו התורנית ניהל את עניני היהדות בעירו ובכל האזור. בימי השואה ניצל עם חלק מילדיו ועלה לירושלים, בה הקים מחדש את ישיבתו. סמכותו הוכרה בכל העולם התורני בארץ ובחו"ל.
[1] דף. 21 ס"מ. מצב טוב. בשולי המכתב רישומים בכת"י מאנשי הוועד בארה"ב (מקבלי המכתב).