מכירה 74 - יודאיקה - ספרי קודש, כתבי יד, מכתבי רבנים, חפצים
- book (231) Apply book filter
- חסידות (144) Apply חסידות filter
- ספרי (133) Apply ספרי filter
- letter (118) Apply letter filter
- chassid (112) Apply chassid filter
- יד (68) Apply יד filter
- כתבי (68) Apply כתבי filter
- manuscript (68) Apply manuscript filter
- דפוס (52) Apply דפוס filter
- רבנים (40) Apply רבנים filter
- מכתבי (40) Apply מכתבי filter
- rabbin (40) Apply rabbin filter
- ומכתבים (39) Apply ומכתבים filter
- מכתבים (39) Apply מכתבים filter
- יהדות (38) Apply יהדות filter
- jewri (38) Apply jewri filter
- חתימות (36) Apply חתימות filter
- gloss (36) Apply gloss filter
- signatur (36) Apply signatur filter
- signatures, (36) Apply signatures, filter
- print (28) Apply print filter
- elsewher (25) Apply elsewher filter
- ישראל (24) Apply ישראל filter
- ודברי (22) Apply ודברי filter
- דפוסי (22) Apply דפוסי filter
- letters, (22) Apply letters, filter
- חב (19) Apply חב filter
- ספרים (19) Apply ספרים filter
- חתימות, (19) Apply חתימות, filter
- חבד (19) Apply חבד filter
- עם (19) Apply עם filter
- והקדשות (19) Apply והקדשות filter
- דפוס, (19) Apply דפוס, filter
- הגהות (19) Apply הגהות filter
- חב"ד (19) Apply חב"ד filter
- books, (19) Apply books, filter
- chabad (19) Apply chabad filter
- dedic (19) Apply dedic filter
- document (18) Apply document filter
- בעלות (17) Apply בעלות filter
- וחותמות (17) Apply וחותמות filter
- והגהות, (17) Apply והגהות, filter
- והגהות (17) Apply והגהות filter
- מיוחסים (17) Apply מיוחסים filter
- glosses, (17) Apply glosses, filter
- inscript (17) Apply inscript filter
- leader (17) Apply leader filter
- own (17) Apply own filter
- ownership (17) Apply ownership filter
- stamp (17) Apply stamp filter
מציג 277 - 288 of 376
מכירה 74 - יודאיקה - ספרי קודש, כתבי יד, מכתבי רבנים, חפצים
15.9.2020
פתיחה: $300
נמכר ב: $375
כולל עמלת קונה
שני מכתבים ארוכים בכתב-ידו וחתימתו של רבי ניסן עקשטיין אב"ד קוזניצא. קוזניצא (מחוז גרודנא), סיון תרפ"ט / אב תרפ"ט [1929].
שני המכתבים נשלחו לרעו הטוב הגאון רבי אהרן כהן (לימים מראשי ישיבת חברון). במכתב הראשון הוא מברך אותו לרגל נישואיו עם בת "הגאון האדיר אדמו"ר מרן רמ"מ עפשטיין שליט"א". בהמשך המכתב שלושה עמודים עם חידושי תורה בסוגיות "הקדש" ו"ערכין".
במכתב השני, שנכתב ביום ראשון לסדר ראה תרפ"ט (יום למחרת השבת השחורה של הטבח בעיר חברון, בי"ח אב תרפ"ט), ממשיך רבי ניסן לדון בסוגיות אלו, אך באמצע העמוד השלישי נפסקו דברי תורתו, והוא כותב קינה ושיר-הספד לרגל השמועות הרעות על הטבח בבני הישיבה בעיר חברון:
"...פה נסתם המעיין מבארה של תורה / פה חדלה מחשבתי מלפרק בהרים / וידי כה רפתה – משמועה לא טובה / ב'חברון' שם לוחות התורה נשברים / שם נפסק המתמיד באמצע לימודו / וידום מזמרו, מקולו הנעים / גוויתו הטהורה ביחד עם ספרו – / קרעוהו הפראים – לגזרים, לקרעים...".
בהמשך הוא מתאר בציוריות רבה, את שפך דמם של הקדושים בני הישיבה ואת נשמותיהן ואותיות תורתם הפורחות באוויר, איך יצאו ה'אבות' הקדושים מקברם במערת המכפלה לקבל פני בניהם: "...הם רחצו גופותם בדמעות עיניהם / וקיבלו הטהורים על כנפי זרועותיהם / לעוף עמם לישיבה של מעלה...".
הוא כותב על הסתתרותם של בני הישיבה מפני הפורעים בפוגרום: "שם אחי ורעי, רבותי חברי / בזוויות הבית מפחד מתחבאים / קול רוח מצויה, מאוימים מפוחדים / פן תואבי נפש נכנסים ובאים / פן ערלי לב אלה אכזרים וטמאים / ישירו את שירם, בקורעם לגזרים / את יונק ועולל אנשים ונשים / חניכי התורה זקנים ונערים".
הוא משווה בין חולשת הרוצחים לבין גבורת הנרצחים, ומתאר כיצד מול זוועות אכזריותם של הרוצחים אשר "כחיות היער, כפראי המדבר... התנפלו על יושבי האהל / זה הורג, זה שודד, זה גוזל, זה נואף..." – יש להעלות על נס את גבורתם של הנרצחים בני הישיבה, שברגעיהם האחרונים דאגו בגופם הגוסס להציל את חבריהם: "שם אחד מפרפר בין מתים לחיים / מלוכלך בדמו של ריעו... הוא חובק אבריו ועוצר כל תנועה / הוא נושם בדממה ורוחו מחנק / אז תמצא, איה גבורי הרוח / איך סמוך למיתה, ברגעים הספורים / בגופם הגוסס מסתירים רעיהם / מחרב הרוצחים, מעין הארורים...".
הגאון רבי ניסן עקשטיין (נספה בשואה, הי"ד), גאון מופלג, מגדולי רבני ליטא הצעירים. מקורבם של הגאונים רבי שמעון שקופ ורבי חיים עוזר גרודז'נסקי.
2 מכתבים: [1] דף כפול, 20 ס"מ; [1] דף כפול, 35 ס"מ (הכוללים יחד 8 עמודים כתובים). מצב משתנה, המכתב הראשון במצב טוב והמכתב השני עם בלאי וקרעים (משוקמים בהדבקות נייר דבק).
שני המכתבים נשלחו לרעו הטוב הגאון רבי אהרן כהן (לימים מראשי ישיבת חברון). במכתב הראשון הוא מברך אותו לרגל נישואיו עם בת "הגאון האדיר אדמו"ר מרן רמ"מ עפשטיין שליט"א". בהמשך המכתב שלושה עמודים עם חידושי תורה בסוגיות "הקדש" ו"ערכין".
במכתב השני, שנכתב ביום ראשון לסדר ראה תרפ"ט (יום למחרת השבת השחורה של הטבח בעיר חברון, בי"ח אב תרפ"ט), ממשיך רבי ניסן לדון בסוגיות אלו, אך באמצע העמוד השלישי נפסקו דברי תורתו, והוא כותב קינה ושיר-הספד לרגל השמועות הרעות על הטבח בבני הישיבה בעיר חברון:
"...פה נסתם המעיין מבארה של תורה / פה חדלה מחשבתי מלפרק בהרים / וידי כה רפתה – משמועה לא טובה / ב'חברון' שם לוחות התורה נשברים / שם נפסק המתמיד באמצע לימודו / וידום מזמרו, מקולו הנעים / גוויתו הטהורה ביחד עם ספרו – / קרעוהו הפראים – לגזרים, לקרעים...".
בהמשך הוא מתאר בציוריות רבה, את שפך דמם של הקדושים בני הישיבה ואת נשמותיהן ואותיות תורתם הפורחות באוויר, איך יצאו ה'אבות' הקדושים מקברם במערת המכפלה לקבל פני בניהם: "...הם רחצו גופותם בדמעות עיניהם / וקיבלו הטהורים על כנפי זרועותיהם / לעוף עמם לישיבה של מעלה...".
הוא כותב על הסתתרותם של בני הישיבה מפני הפורעים בפוגרום: "שם אחי ורעי, רבותי חברי / בזוויות הבית מפחד מתחבאים / קול רוח מצויה, מאוימים מפוחדים / פן תואבי נפש נכנסים ובאים / פן ערלי לב אלה אכזרים וטמאים / ישירו את שירם, בקורעם לגזרים / את יונק ועולל אנשים ונשים / חניכי התורה זקנים ונערים".
הוא משווה בין חולשת הרוצחים לבין גבורת הנרצחים, ומתאר כיצד מול זוועות אכזריותם של הרוצחים אשר "כחיות היער, כפראי המדבר... התנפלו על יושבי האהל / זה הורג, זה שודד, זה גוזל, זה נואף..." – יש להעלות על נס את גבורתם של הנרצחים בני הישיבה, שברגעיהם האחרונים דאגו בגופם הגוסס להציל את חבריהם: "שם אחד מפרפר בין מתים לחיים / מלוכלך בדמו של ריעו... הוא חובק אבריו ועוצר כל תנועה / הוא נושם בדממה ורוחו מחנק / אז תמצא, איה גבורי הרוח / איך סמוך למיתה, ברגעים הספורים / בגופם הגוסס מסתירים רעיהם / מחרב הרוצחים, מעין הארורים...".
הגאון רבי ניסן עקשטיין (נספה בשואה, הי"ד), גאון מופלג, מגדולי רבני ליטא הצעירים. מקורבם של הגאונים רבי שמעון שקופ ורבי חיים עוזר גרודז'נסקי.
2 מכתבים: [1] דף כפול, 20 ס"מ; [1] דף כפול, 35 ס"מ (הכוללים יחד 8 עמודים כתובים). מצב משתנה, המכתב הראשון במצב טוב והמכתב השני עם בלאי וקרעים (משוקמים בהדבקות נייר דבק).
קטגוריה
ארץ ישראל: ירושלים, צפת ועוד - מכתבים, מסמכים
ודברי דפוס
קָטָלוֹג
מכירה 74 - יודאיקה - ספרי קודש, כתבי יד, מכתבי רבנים, חפצים
15.9.2020
פתיחה: $300
לא נמכר
"כתב קבלה" לשוחט, בחתימת השו"ב רבי אברהם ראם ובחתימת רבני בית הדין: רבי יוסף גרשון הורביץ, רבי אליהו ראם ורבי אברהם דוד רוזנטל. עם כמה שורות בכתב-ידו וחתימתו של הראב"ד רבי צבי פסח פראנק. ירושלים, תש"א-תש"ב [1941].
תעודה גדולה – בכתיבה קליגרפית, בדיו שחורה ואדומה. הנסמך לשוחט הוא הבחור רבי יהושע ברוך לוי "מלומדי הישיבה הק' תורת אמת" [ישיבת חב"ד], והוא נבחן על ידיעותיו בהשחזת הסכין ובדיקתו, בשחיטה ובבדיקת הריאה.
החותם ראשון על התעודה, הוא השוחט הנודע רבי אברהם ראם (תרס"ג-תשכ"ג), בן הגאון רבי יונה ראם מבירז מרבני ירושלים. נודע לשוחט בקי במלאכתו ותלמיד חכם מופלג, שרבים סמכו על הוראותיו. מעניין לציין כי לאחר פטירתו של ר' אברהם ראם, הפסיק הגרי"ש אלישיב לאכול מבשר בהמה, עקב חששותיו לסמוך על הכרעות שוחטים אחרים.
[1] דף. 45 ס"מ. נייר בריסטול עבה. מצב טוב-בינוני. כתמים וקמטים.
תעודה גדולה – בכתיבה קליגרפית, בדיו שחורה ואדומה. הנסמך לשוחט הוא הבחור רבי יהושע ברוך לוי "מלומדי הישיבה הק' תורת אמת" [ישיבת חב"ד], והוא נבחן על ידיעותיו בהשחזת הסכין ובדיקתו, בשחיטה ובבדיקת הריאה.
החותם ראשון על התעודה, הוא השוחט הנודע רבי אברהם ראם (תרס"ג-תשכ"ג), בן הגאון רבי יונה ראם מבירז מרבני ירושלים. נודע לשוחט בקי במלאכתו ותלמיד חכם מופלג, שרבים סמכו על הוראותיו. מעניין לציין כי לאחר פטירתו של ר' אברהם ראם, הפסיק הגרי"ש אלישיב לאכול מבשר בהמה, עקב חששותיו לסמוך על הכרעות שוחטים אחרים.
[1] דף. 45 ס"מ. נייר בריסטול עבה. מצב טוב-בינוני. כתמים וקמטים.
קטגוריה
ארץ ישראל: ירושלים, צפת ועוד - מכתבים, מסמכים
ודברי דפוס
קָטָלוֹג
מכירה 74 - יודאיקה - ספרי קודש, כתבי יד, מכתבי רבנים, חפצים
15.9.2020
פתיחה: $300
נמכר ב: $375
כולל עמלת קונה
תעודה גדולה בכתב-יד – כתב סמיכה לשוחט, בחתימות חכמי ירושלים הספרדים: רבי עובדיה הדאיה, רבי סלמן חוגי עבודי ורבי עובדיה יוסף. ירושלים, תשכ"ח [1968].
כתיבת סת"ם על גליון נייר גדול. כתב סמיכה לשוחט רבי משה ב"ר רפאל שרגא (מצאצאי ה"אור שרגא" מיזד). על כתב הסמיכה חתום הרב עזרא יאיר ראש השוחטים בירושלים, ואחריו חותמים לאישור רבני ירושלים.
גליון נייר כפול. 41.5 ס"מ. מצב בינוני. כתמי רטיבות גדולים וכהים. סימני קיפול, בלאי וקרעים (משוקמים במספר מקומות בנייר דבק).
כתיבת סת"ם על גליון נייר גדול. כתב סמיכה לשוחט רבי משה ב"ר רפאל שרגא (מצאצאי ה"אור שרגא" מיזד). על כתב הסמיכה חתום הרב עזרא יאיר ראש השוחטים בירושלים, ואחריו חותמים לאישור רבני ירושלים.
גליון נייר כפול. 41.5 ס"מ. מצב בינוני. כתמי רטיבות גדולים וכהים. סימני קיפול, בלאי וקרעים (משוקמים במספר מקומות בנייר דבק).
קטגוריה
ארץ ישראל: ירושלים, צפת ועוד - מכתבים, מסמכים
ודברי דפוס
קָטָלוֹג
מכירה 74 - יודאיקה - ספרי קודש, כתבי יד, מכתבי רבנים, חפצים
15.9.2020
פתיחה: $600
נמכר ב: $750
כולל עמלת קונה
מכתב בכתב-ידו וחתימתו של הגאון רבי חיים עמרם בעל "מטעם המלך". [שנות הת"ק].
המכתב נכתב אל: "ליצחק אמרתי מהול"ל הדר הוא אהובי רצ"ו [=רודף צדקה וחסד] הח"ר בכור נרו יאיר...". המכתב כתוב בעברית ולאדינו לסירוגין, והוא עוסק בענייני כספים. רבי חיים עמרם מוכיח את המכותב: "...וצר לי מאד לשמור ד"ל שפתי לבלתי יחטאו ולדבר דבר ולא חצי דבר תחת כבודו ומה גם לקרוא לו ליומא דדינא... כי לא טוב עשה לבזבז הנכסים מבלי דעת בעלים...".
בסיום המכתב חתימתו המסולסלת: "זעיר דמן חברייא הצעיר חיים עמרם".
הגאון רבי חיים עמרם (תקי"ט-תקפ"ה בערך), נולד בצפת ומנעוריו התגדל בעיר דמשק, שם היה לאחד מגדולי החכמים, הרביץ תורה לעדרים ושימש כדיין בבית הדין. בשנת תקס"ה קבע את מושבו בעיר הולדתו צפת ובאחרית ימיו עבר לאלכסנדריה שבמצרים ושם נפטר. נודע בחיבוריו הרבים שהותיר אחריו, מהם שנותרו עדיין בכתב-יד. בין חיבוריו: מטעם המלך (שבעה חלקים), שו"ת תורי זהב, דבר המלך על התורה, נורא תהלים על תהלים, מספר חיבורים על מסכתות הש"ס, ועוד. מבניו נודע החכם והשד"ר רבי נתן עמרם, שהדפיס חלק מחיבורי אביו.
[1] דף. 19 ס"מ. מצב טוב. מעט כתמים.
המכתב נכתב אל: "ליצחק אמרתי מהול"ל הדר הוא אהובי רצ"ו [=רודף צדקה וחסד] הח"ר בכור נרו יאיר...". המכתב כתוב בעברית ולאדינו לסירוגין, והוא עוסק בענייני כספים. רבי חיים עמרם מוכיח את המכותב: "...וצר לי מאד לשמור ד"ל שפתי לבלתי יחטאו ולדבר דבר ולא חצי דבר תחת כבודו ומה גם לקרוא לו ליומא דדינא... כי לא טוב עשה לבזבז הנכסים מבלי דעת בעלים...".
בסיום המכתב חתימתו המסולסלת: "זעיר דמן חברייא הצעיר חיים עמרם".
הגאון רבי חיים עמרם (תקי"ט-תקפ"ה בערך), נולד בצפת ומנעוריו התגדל בעיר דמשק, שם היה לאחד מגדולי החכמים, הרביץ תורה לעדרים ושימש כדיין בבית הדין. בשנת תקס"ה קבע את מושבו בעיר הולדתו צפת ובאחרית ימיו עבר לאלכסנדריה שבמצרים ושם נפטר. נודע בחיבוריו הרבים שהותיר אחריו, מהם שנותרו עדיין בכתב-יד. בין חיבוריו: מטעם המלך (שבעה חלקים), שו"ת תורי זהב, דבר המלך על התורה, נורא תהלים על תהלים, מספר חיבורים על מסכתות הש"ס, ועוד. מבניו נודע החכם והשד"ר רבי נתן עמרם, שהדפיס חלק מחיבורי אביו.
[1] דף. 19 ס"מ. מצב טוב. מעט כתמים.
קטגוריה
מכתבי רבנים
קָטָלוֹג
מכירה 74 - יודאיקה - ספרי קודש, כתבי יד, מכתבי רבנים, חפצים
15.9.2020
פתיחה: $500
נמכר ב: $625
כולל עמלת קונה
מכתב שנשלח אל הגאון רבי פנחס הלוי איש הורוויץ אב"ד פרנקפורט דמיין. [בין השנים תקל"ב-תקס"ה בקירוב].
מכתב בכתב ידו וחתימתו של "[הקטן מאיר מ---?] בן המנוח הר"ר וואלף זצ"ל" המופנה אל "...עטרת החכמה, כתר תורה... איש אשר רוח אלקי'[ם] בו... גאון עוזינו אב"ד ור"מ... אדמ"ו מהור"ר פנחס נרו יאיר לעד לנצח..." (נוסח רישום הכתובת מעבר לדף). בתוך המכתב מוזכרת קהילת פרנקפורט דמיין, כקהילתו של הרב המקבל, הלא הוא רבי פנחס הלוי הורוויץ בעל "ההפלאה".
כפי הנראה, היה הכותב תלמידו או מקורבו של בעל ה"הפלאה", שכן הוא פותח את בקשתו "בכדי שאילת תלמיד לרב", ופונה אל בעל ה"הפלאה" בתארים: "...גאון עוזינו, עטרת ראשינו, החסיד הטהור הגאון הגדול אדמ"ו ר"מ ואב"ד...".
הכותב מבקש לעזור לבנו "זלמן שי'[חיה] מ"ד", בן-ישיבה המתגורר כבר כמה חדשים בעיר פרנקפורט דמיין וסובל מחרפת רעב. האב מספר על בניו שגלו מעל שולחנו והולכים מעיר לעיר ללמוד תורה, "למצוא להם... מקום מנוחה להתמיד בלימודים", והוא מדגיש את מעלת בנו זה שהוא "מתמיד" בלימוד התורה, "...מלא יראת ד'... מנעוריו, וכל מגמותיו לעבוד עבודת ד'... בהתמדה גדולה... לדרך... אבותינו הקדושים".
הוא מציין לשבח את הנהגת הרב מקבל המכתב, שהוא "טוב ומטיב לכל לקרובי'[ם] ולרחוקי'[ם]... לפום רבנן ולתלמידיהן להיות לאב ולפטרון ולמחסה הבא לחסות תחת כנפי הישיבה...".
מקבל המכתב הוא הגאון הנודע רבי פנחס הלוי איש-הורוויץ בעל ה"הפלאה" (תצ"א-תקס"ה), תלמידו המובהק של רבי דוב בער המגיד ממעזריטש (אצלו למד יחד עם אחיו רבי שמעלקא מניקלשבורג). הוא כיהן למעלה מ-30 שנה כרב ואב"ד העיר פרנקפורט דמיין, שהיתה באותה תקופה מרכז התורה הגדול בגרמניה. בתקופה זו למד אצלו תלמידו הגאון בעל ה"חתם סופר".
[1] דף. 25 ס"מ. מצב טוב-בינוני. סימני קיפול (המכתב קופל לצורך המשלוח). דהיית דיו ובלאי בקפלי הנייר, עם פגיעות קלות בטקסט.
מכתב בכתב ידו וחתימתו של "[הקטן מאיר מ---?] בן המנוח הר"ר וואלף זצ"ל" המופנה אל "...עטרת החכמה, כתר תורה... איש אשר רוח אלקי'[ם] בו... גאון עוזינו אב"ד ור"מ... אדמ"ו מהור"ר פנחס נרו יאיר לעד לנצח..." (נוסח רישום הכתובת מעבר לדף). בתוך המכתב מוזכרת קהילת פרנקפורט דמיין, כקהילתו של הרב המקבל, הלא הוא רבי פנחס הלוי הורוויץ בעל "ההפלאה".
כפי הנראה, היה הכותב תלמידו או מקורבו של בעל ה"הפלאה", שכן הוא פותח את בקשתו "בכדי שאילת תלמיד לרב", ופונה אל בעל ה"הפלאה" בתארים: "...גאון עוזינו, עטרת ראשינו, החסיד הטהור הגאון הגדול אדמ"ו ר"מ ואב"ד...".
הכותב מבקש לעזור לבנו "זלמן שי'[חיה] מ"ד", בן-ישיבה המתגורר כבר כמה חדשים בעיר פרנקפורט דמיין וסובל מחרפת רעב. האב מספר על בניו שגלו מעל שולחנו והולכים מעיר לעיר ללמוד תורה, "למצוא להם... מקום מנוחה להתמיד בלימודים", והוא מדגיש את מעלת בנו זה שהוא "מתמיד" בלימוד התורה, "...מלא יראת ד'... מנעוריו, וכל מגמותיו לעבוד עבודת ד'... בהתמדה גדולה... לדרך... אבותינו הקדושים".
הוא מציין לשבח את הנהגת הרב מקבל המכתב, שהוא "טוב ומטיב לכל לקרובי'[ם] ולרחוקי'[ם]... לפום רבנן ולתלמידיהן להיות לאב ולפטרון ולמחסה הבא לחסות תחת כנפי הישיבה...".
מקבל המכתב הוא הגאון הנודע רבי פנחס הלוי איש-הורוויץ בעל ה"הפלאה" (תצ"א-תקס"ה), תלמידו המובהק של רבי דוב בער המגיד ממעזריטש (אצלו למד יחד עם אחיו רבי שמעלקא מניקלשבורג). הוא כיהן למעלה מ-30 שנה כרב ואב"ד העיר פרנקפורט דמיין, שהיתה באותה תקופה מרכז התורה הגדול בגרמניה. בתקופה זו למד אצלו תלמידו הגאון בעל ה"חתם סופר".
[1] דף. 25 ס"מ. מצב טוב-בינוני. סימני קיפול (המכתב קופל לצורך המשלוח). דהיית דיו ובלאי בקפלי הנייר, עם פגיעות קלות בטקסט.
קטגוריה
מכתבי רבנים
קָטָלוֹג
מכירה 74 - יודאיקה - ספרי קודש, כתבי יד, מכתבי רבנים, חפצים
15.9.2020
פתיחה: $300
נמכר ב: $500
כולל עמלת קונה
מכתב בכתב-ידו וחתימתו של רבי מענדל כ"ץ – סופר ונאמן הקהילה בפרשבורג, אל ראשי קהילת המבורג. פרשבורג, עש"ק ג' דחנוכה תקצ"ט [1838].
מכתב בקשה עבור אשה אלמנה "גבירה יקרה ונכבדת", מרת גליקל פאלאק, מקהילת פרשבורג, שמזה ארבעה חודשים לא שמעה מבנה שנסע לגרמניה, ובמכתבו האחרון כתב לה שבכוונתו להיות בימים הנוראים בהמבורג. רבי מענדל מבקש מראשי הקהילה בהמבורג שיבררו וידרשו אודות הבחור ("בערנארד פאלאק אויס פרעסבורג"), "ואם הוא שם לעורר לבבו על מצות כבוד אם ושלא לענות אלמנה בתוחלת ממ[ו]שכה, או שיכתוב תיכף ומיד להוציאה מכור היגון או בוא יבוא לביתו...". בתחתית המכתב נרשמו כתובות אנשי-קשר בווינה ובפרשבורג.
רבי מענדל כ"ץ (נפטר תרכ"ז; אישים בתשובות חתם סופר, עמ' רסג-רסד), תלמיד החתם סופר, נאמן הקהילה וסופר בית הדין בפרשבורג במשך קרוב לחמישים שנה, בתקופת החתם סופר ובתקופת בנו בעל הכתב סופר. הכתב סופר כותב עליו בשנת תר"כ: "הרבני הצדיק המפורסים בצדקתו ובמדותיו וטוב לבו כש"ת מו"ה מענדל כ"ץ נ"י תלמיד וותיק ומחזיק במדות רבו אאמ"ו מאוה"ג זצ"ל כהן לאל עליון ונאמן וסופר ב"ד בקהלתינו". חתנו (בזיוו"ש) היה הגאון רבי אהרן דוד דייטש אב"ד באלאש-יארמוט בעל "גורן דוד".
בצדו השני של המכתב חותמת שעוה רשמית של קהילת פרשבורג, שכמעט ולא נפגעה בעת פתיחת המכתב.
[1] דף כפול. 22 ס"מ. מצב טוב. סימני קיפול. מספר כתמים.
מכתב בקשה עבור אשה אלמנה "גבירה יקרה ונכבדת", מרת גליקל פאלאק, מקהילת פרשבורג, שמזה ארבעה חודשים לא שמעה מבנה שנסע לגרמניה, ובמכתבו האחרון כתב לה שבכוונתו להיות בימים הנוראים בהמבורג. רבי מענדל מבקש מראשי הקהילה בהמבורג שיבררו וידרשו אודות הבחור ("בערנארד פאלאק אויס פרעסבורג"), "ואם הוא שם לעורר לבבו על מצות כבוד אם ושלא לענות אלמנה בתוחלת ממ[ו]שכה, או שיכתוב תיכף ומיד להוציאה מכור היגון או בוא יבוא לביתו...". בתחתית המכתב נרשמו כתובות אנשי-קשר בווינה ובפרשבורג.
רבי מענדל כ"ץ (נפטר תרכ"ז; אישים בתשובות חתם סופר, עמ' רסג-רסד), תלמיד החתם סופר, נאמן הקהילה וסופר בית הדין בפרשבורג במשך קרוב לחמישים שנה, בתקופת החתם סופר ובתקופת בנו בעל הכתב סופר. הכתב סופר כותב עליו בשנת תר"כ: "הרבני הצדיק המפורסים בצדקתו ובמדותיו וטוב לבו כש"ת מו"ה מענדל כ"ץ נ"י תלמיד וותיק ומחזיק במדות רבו אאמ"ו מאוה"ג זצ"ל כהן לאל עליון ונאמן וסופר ב"ד בקהלתינו". חתנו (בזיוו"ש) היה הגאון רבי אהרן דוד דייטש אב"ד באלאש-יארמוט בעל "גורן דוד".
בצדו השני של המכתב חותמת שעוה רשמית של קהילת פרשבורג, שכמעט ולא נפגעה בעת פתיחת המכתב.
[1] דף כפול. 22 ס"מ. מצב טוב. סימני קיפול. מספר כתמים.
קטגוריה
מכתבי רבנים
קָטָלוֹג
מכירה 74 - יודאיקה - ספרי קודש, כתבי יד, מכתבי רבנים, חפצים
15.9.2020
פתיחה: $5,500
לא נמכר
אוסף ענק של 110 תעודות רשמיות (אישורי מקום ושנת לידה, רישום מקום מגורים ותעודות רשמיות כיו"ב הקשורות למרשם האוכלוסין ולרישומי הקהילות) עם חתימות ידם של רבני הקהילות בהונגריה וסביבתה (רומניה, סרביה, אוסטריה ופולין). שנות ה-50-90 של המאה ה-19 בקירוב. גרמנית, הונגרית ורומנית.
חלק מהתעודות על דפים מודפסים עם מילוי בכתב-יד, וחלקן נכתבו כולן בכתב-יד. חלקן עם חותמות הרבנים, בולי מסמכים ממשלתיים וחותמות שעווה רשמיות.
התעודות בחתימות הרבנים: רבי נתן צבי בלומגרונד אב"ד באלעשוף Bolešov (תלמיד ה"חתם סופר"); רבי יעקב צבי ווייס אב"ד סאבסלוי Szoboszló (חתן רבי שמואל פרנקל אב"ד דאראג); רבי שלמה זלמן ברויער אב"ד פאפא Pápa (חתן רש"ר הירש ולימים ממלא מקומו כאב"ד פרנקפורט דמיין)– 2 תעודות; רבי יחזקאל משה פישמן אב"ד מישקולץ Miskolcz (תלמיד ה"שמן רוקח", אביו של רבי פייש פישמן המגיד בפרשבורג)– 7 תעודות; בנו, רבי שמעון הירש פישמן אב"ד קעטשקעמעט Kecskemét (בעל "קרית ארבע")– 7 תעודות; רבי משה גינז שלזינגר דיין באבראני Ábrány ושאהל Sály; רבי יהודה ליב בר"ח אב"ד טאפליא Topolya (בעל "מלאכת חרש", תלמיד ה"ברוך טעם")– 2 תעודות; רבי משה יהודה ליב קוטנא אב"ד סאבאדקא Szabadka (בעל "משפט צדק", בן רבי אהרן קוטנא אב"ד טאטיס Totis); רבי יהודה ליב לפלר אב"ד סעמניץ Senitz (מורו ורבו של רבי יוסף חיים זוננפלד); רבי מרדכי רייכנפלד אב"ד יאנושהאזא Jánosháza; רבי אפרים זאב רוטנברג אב"ד גראן Gran (עסטגראם Esztergom); רבי אברהם יחזקאל רייך אב"ד באנאוויץ Banowitz; בנו, רבי חיים יהודה רייך אב"ד באניהאד Bonyhád ונאדאש Nádas (בעל "קול יהודה"); רבי משה דוד הופמן אב"ד אונגריש-בראד Ungarisch Brod; רבי משה דיאמנט אב"ד לאשאנץ Losoncz– 6 תעודות; רבי דוד יהודה ליב שטרסר אב"ד קולא Kúla; רבי מרדכי ווייס אב"ד ביסטריץ Bistritz; רבי משה אולמן רב בגרוסוורדיין Grosswardein (בן ה"יריעות שלמה"); רבי שלום אולמן אב"ד וויטצען Waitzen; רבי מאיר קאליש אב"ד סאבאדסאלאש Szabadszállás (הנודע בכינויו "רבי מאיר הקדוש"); רבי אליעזר משה יפה-שעהן אב"ד יאהן Gyón ודאבאש Dabas– 7 תעודות; רבי אברהם ליפפא אב"ד שאכטיץ Schächtitz; רבי מרדכי פירט אב"ד איידליץ Eidlitz; רבי אברהם מרדכי הנדלר אב"ד טאטיס Totis– 2 תעודות; רבי אברהם בליטץ אב"ד בעזדאן Bezdan; רבי דוד אופנהיים אב"ד בעטשקערעק Becskerek; רבי בנימין אלימלך אייזנברגר אב"ד בערצעל Berczel– 3 תעודות; רבי עמרם יעקב יצחק כ"ץ קאהן אב"ד לעווא Léva; בנו, רבי מיכאל כ"ץ קאהן אב"ד מאנאר Monor; רבי מרדכי יהודה ערליך אב"ד קערמענד Körmend– 2 תעודות; רבי מיכאל קרויס דיין בבאלאש יארמוט Balassagyarmat– 2 תעודות; רבי משה פלדמן אב"ד גאלאנטא Galánta ומרבני בודפסט; רבי חיים בוים אב"ד וואראשוואהר Vörösvár; רבי יהודה גרוסמן אב"ד איפאלישאג Ipolyság; רבי משה ליב יוסף מרגליות יפה אב"ד רגנדורף Ragendorf (בעל "מילי דאבות"); רבי שמעיה דרקסלר אב"ד פעצעל Pécel; רבי יהושע ביכלר אב"ד אירשע Irsa; רבי אליעזר פולק, מרבני בודפסט; רבי אליעזר צבי קאהן אב"ד דונאפולדוואר Dunaföldvár– 2 תעודות; רבי משה שלומון אב"ד טהורדושין Turdoschin (תלמיד ה"מנוחת אשר" מטשענגער והאדמו"ר רבי מנחם מנדל פנט מדעעש); רבי פנחס אליהו אסטרייכר דיין באויבן ישן Alt-Ofen (כיום, בודפסט); רבי מרדכי רייכהרד אב"ד סארוואש Szarvas– 2 תעודות; רבי יעקב שלום פרייער אב"ד נייזאטץ Neusatz; רבי מאיר רוזנפלד אב"ד מישקולץ Miskolcz; רבי מרדכי ליב פישר אב"ד נאדי קאטא Nagykáta; רבי משה בנימין זאב ליכטנשטרן אב"ד נאוואק Novák (חתן רבי קאפל רייך מרבני בודפסט); רבי מנחם צבי באש אב"ד אפאשטאג Apostag; רבי אברהם האכמוט אב"ד וועספערים Veszprém– 8 תעודות; רבי מרדכי פריד אב"ד מרטינסברג Martinsberg (בעל "ברוך מרדכי"); רבי יעקב גרינוולד אב"ד מאהאטש Mohács; רבי אברהם זינגר אב"ד ווארפאלאטא Várpalota; רבי בנימין וואלף זינגר אב"ד ליפטא סנט-מיקלוש Liptószentmiklós– 2 תעודות; רבי מנחם קירץ דיין בליפטא סנט-מיקלוש Liptószentmiklós; רבי יוסף אלעזר רוזנפלד אב"ד פריישטאט Freistadt (בעל "עטרת צבי" ו"חוות יאיר") – 3 תעודות; רבי משה לינק אב"ד נעמעש סאלוק Nemesszalók; רבי יוסף יהודה שרייבר אב"ד אסאד Aszód; רבי בערמן שטיינהרט אב"ד אלשא-קובין Alsókubin; רבי יהושע העשיל (הרמן) פולק אב"ד האליטש Holitsch– 4 תעודות (3 מהן בחתימת בנו רבי שמואל פולק); רבי שלמה ווייס אב"ד לוגאש Lugos; רבי שלמה זלמן קאהן אב"ד קעסטהלי Keszthely; רבי מאיר הלוי אויסטרליץ רב בפרעשוב Prešov; רבי שבתי רפאל מילי רב בטריאסט Trieste (איטליה).
110 תעודות, בהם חתומים למעלה משישים רבנים. גודל ומצב משתנים.
חלק מהתעודות על דפים מודפסים עם מילוי בכתב-יד, וחלקן נכתבו כולן בכתב-יד. חלקן עם חותמות הרבנים, בולי מסמכים ממשלתיים וחותמות שעווה רשמיות.
התעודות בחתימות הרבנים: רבי נתן צבי בלומגרונד אב"ד באלעשוף Bolešov (תלמיד ה"חתם סופר"); רבי יעקב צבי ווייס אב"ד סאבסלוי Szoboszló (חתן רבי שמואל פרנקל אב"ד דאראג); רבי שלמה זלמן ברויער אב"ד פאפא Pápa (חתן רש"ר הירש ולימים ממלא מקומו כאב"ד פרנקפורט דמיין)– 2 תעודות; רבי יחזקאל משה פישמן אב"ד מישקולץ Miskolcz (תלמיד ה"שמן רוקח", אביו של רבי פייש פישמן המגיד בפרשבורג)– 7 תעודות; בנו, רבי שמעון הירש פישמן אב"ד קעטשקעמעט Kecskemét (בעל "קרית ארבע")– 7 תעודות; רבי משה גינז שלזינגר דיין באבראני Ábrány ושאהל Sály; רבי יהודה ליב בר"ח אב"ד טאפליא Topolya (בעל "מלאכת חרש", תלמיד ה"ברוך טעם")– 2 תעודות; רבי משה יהודה ליב קוטנא אב"ד סאבאדקא Szabadka (בעל "משפט צדק", בן רבי אהרן קוטנא אב"ד טאטיס Totis); רבי יהודה ליב לפלר אב"ד סעמניץ Senitz (מורו ורבו של רבי יוסף חיים זוננפלד); רבי מרדכי רייכנפלד אב"ד יאנושהאזא Jánosháza; רבי אפרים זאב רוטנברג אב"ד גראן Gran (עסטגראם Esztergom); רבי אברהם יחזקאל רייך אב"ד באנאוויץ Banowitz; בנו, רבי חיים יהודה רייך אב"ד באניהאד Bonyhád ונאדאש Nádas (בעל "קול יהודה"); רבי משה דוד הופמן אב"ד אונגריש-בראד Ungarisch Brod; רבי משה דיאמנט אב"ד לאשאנץ Losoncz– 6 תעודות; רבי דוד יהודה ליב שטרסר אב"ד קולא Kúla; רבי מרדכי ווייס אב"ד ביסטריץ Bistritz; רבי משה אולמן רב בגרוסוורדיין Grosswardein (בן ה"יריעות שלמה"); רבי שלום אולמן אב"ד וויטצען Waitzen; רבי מאיר קאליש אב"ד סאבאדסאלאש Szabadszállás (הנודע בכינויו "רבי מאיר הקדוש"); רבי אליעזר משה יפה-שעהן אב"ד יאהן Gyón ודאבאש Dabas– 7 תעודות; רבי אברהם ליפפא אב"ד שאכטיץ Schächtitz; רבי מרדכי פירט אב"ד איידליץ Eidlitz; רבי אברהם מרדכי הנדלר אב"ד טאטיס Totis– 2 תעודות; רבי אברהם בליטץ אב"ד בעזדאן Bezdan; רבי דוד אופנהיים אב"ד בעטשקערעק Becskerek; רבי בנימין אלימלך אייזנברגר אב"ד בערצעל Berczel– 3 תעודות; רבי עמרם יעקב יצחק כ"ץ קאהן אב"ד לעווא Léva; בנו, רבי מיכאל כ"ץ קאהן אב"ד מאנאר Monor; רבי מרדכי יהודה ערליך אב"ד קערמענד Körmend– 2 תעודות; רבי מיכאל קרויס דיין בבאלאש יארמוט Balassagyarmat– 2 תעודות; רבי משה פלדמן אב"ד גאלאנטא Galánta ומרבני בודפסט; רבי חיים בוים אב"ד וואראשוואהר Vörösvár; רבי יהודה גרוסמן אב"ד איפאלישאג Ipolyság; רבי משה ליב יוסף מרגליות יפה אב"ד רגנדורף Ragendorf (בעל "מילי דאבות"); רבי שמעיה דרקסלר אב"ד פעצעל Pécel; רבי יהושע ביכלר אב"ד אירשע Irsa; רבי אליעזר פולק, מרבני בודפסט; רבי אליעזר צבי קאהן אב"ד דונאפולדוואר Dunaföldvár– 2 תעודות; רבי משה שלומון אב"ד טהורדושין Turdoschin (תלמיד ה"מנוחת אשר" מטשענגער והאדמו"ר רבי מנחם מנדל פנט מדעעש); רבי פנחס אליהו אסטרייכר דיין באויבן ישן Alt-Ofen (כיום, בודפסט); רבי מרדכי רייכהרד אב"ד סארוואש Szarvas– 2 תעודות; רבי יעקב שלום פרייער אב"ד נייזאטץ Neusatz; רבי מאיר רוזנפלד אב"ד מישקולץ Miskolcz; רבי מרדכי ליב פישר אב"ד נאדי קאטא Nagykáta; רבי משה בנימין זאב ליכטנשטרן אב"ד נאוואק Novák (חתן רבי קאפל רייך מרבני בודפסט); רבי מנחם צבי באש אב"ד אפאשטאג Apostag; רבי אברהם האכמוט אב"ד וועספערים Veszprém– 8 תעודות; רבי מרדכי פריד אב"ד מרטינסברג Martinsberg (בעל "ברוך מרדכי"); רבי יעקב גרינוולד אב"ד מאהאטש Mohács; רבי אברהם זינגר אב"ד ווארפאלאטא Várpalota; רבי בנימין וואלף זינגר אב"ד ליפטא סנט-מיקלוש Liptószentmiklós– 2 תעודות; רבי מנחם קירץ דיין בליפטא סנט-מיקלוש Liptószentmiklós; רבי יוסף אלעזר רוזנפלד אב"ד פריישטאט Freistadt (בעל "עטרת צבי" ו"חוות יאיר") – 3 תעודות; רבי משה לינק אב"ד נעמעש סאלוק Nemesszalók; רבי יוסף יהודה שרייבר אב"ד אסאד Aszód; רבי בערמן שטיינהרט אב"ד אלשא-קובין Alsókubin; רבי יהושע העשיל (הרמן) פולק אב"ד האליטש Holitsch– 4 תעודות (3 מהן בחתימת בנו רבי שמואל פולק); רבי שלמה ווייס אב"ד לוגאש Lugos; רבי שלמה זלמן קאהן אב"ד קעסטהלי Keszthely; רבי מאיר הלוי אויסטרליץ רב בפרעשוב Prešov; רבי שבתי רפאל מילי רב בטריאסט Trieste (איטליה).
110 תעודות, בהם חתומים למעלה משישים רבנים. גודל ומצב משתנים.
קטגוריה
מכתבי רבנים
קָטָלוֹג
מכירה 74 - יודאיקה - ספרי קודש, כתבי יד, מכתבי רבנים, חפצים
15.9.2020
פתיחה: $400
נמכר ב: $1,500
כולל עמלת קונה
מכתב סמיכה לרבנות בכתב-ידו, חתימתו וחותמתו של הגאון רבי עזריאל הילדסהיימר – סמיכת חכמים ["יורה יורה, ידין ידין"] לתלמידו רבי נתן עהרנפלד, לימים רבה הראשי של פראג. ברלין, תרל"ד [1874].
בשולי מכתב הסמיכה הוסיף רבי עזריאל מאוחר יותר – בשנת 1889 [תר"נ] – המלצה נוספת בכתב-ידו, בשפה הגרמנית, כפי הנראה לרגל התמנות תלמידו הנ"ל לרבה הראשי של פראג. בתוך תוספת זו בגרמנית הוא כותב שורה אחת בעברית: "והוא מתלמידַי היקרים והמופלגים אשר בהם אתפאר".
הגאון רבי עזריאל הילדסהיימר (תק"פ-תרנ"ט), רב, פוסק ומנהיג, מגדולי דורו ומראשי היהדות האורתודוקסית שבגרמניה, תלמידו המובהק של רבי יעקב עטלינגר בעל ה"ערוך לנר" באלטונה (המכנהו בשו"ת 'בנין ציון': "בני"). למד גם אצל "החכם ברנייס" (רבי יצחק ברנייס) מהמבורג. בשנת תר"ח הקים ישיבה בהלברשטט. בשנת תרי"א נבחר לכהן כרבה של קהילת אייזנשטט, כיהן בה כראש ישיבה ואף הקים מערכת חינוך ייחודית. בשנת תרכ"ט החל לכהן כרבה של הקהילה החרדית 'עדת ישראל' בברלין, והקים בה ישיבה. בשנת תרל"ד פתח את בית המדרש לרבנים, אשר העמיד דורות של רבנים מחנכים ומנהיגי ציבור. בדומה לרבו ה"ערוך לנר", כונה אף הוא "נשיא ארץ ישראל". נודע בפעילותו הנרחבת לטובת יהודי גרמניה וכן בעשייתו הרבה למען יהודי רוסיה. כתב חידושים רבים ותשובות בהלכה, מהם נדפסו הספרים: 'שאלות ותשובות רבי עזריאל' (2 כרכים), 'חידושי רבי עזריאל' – על הש"ס (3 כרכים), ועוד.
מקבל הסמיכה: רבי נתן עהרנפלד (תר"ג-תרע"ב), רבה הראשי של פראג משנת 1889. קודם לכן כיהן ברבנות בקהילות ברנדנבורג, פרצלוי וגנעזן. חתנו וממלא מקומו ברבנות פראג היה רבי חיים ברודי.
[1] דף. 21 ס"מ. מצב טוב. סימני קיפול ובלאי קל.
בשולי מכתב הסמיכה הוסיף רבי עזריאל מאוחר יותר – בשנת 1889 [תר"נ] – המלצה נוספת בכתב-ידו, בשפה הגרמנית, כפי הנראה לרגל התמנות תלמידו הנ"ל לרבה הראשי של פראג. בתוך תוספת זו בגרמנית הוא כותב שורה אחת בעברית: "והוא מתלמידַי היקרים והמופלגים אשר בהם אתפאר".
הגאון רבי עזריאל הילדסהיימר (תק"פ-תרנ"ט), רב, פוסק ומנהיג, מגדולי דורו ומראשי היהדות האורתודוקסית שבגרמניה, תלמידו המובהק של רבי יעקב עטלינגר בעל ה"ערוך לנר" באלטונה (המכנהו בשו"ת 'בנין ציון': "בני"). למד גם אצל "החכם ברנייס" (רבי יצחק ברנייס) מהמבורג. בשנת תר"ח הקים ישיבה בהלברשטט. בשנת תרי"א נבחר לכהן כרבה של קהילת אייזנשטט, כיהן בה כראש ישיבה ואף הקים מערכת חינוך ייחודית. בשנת תרכ"ט החל לכהן כרבה של הקהילה החרדית 'עדת ישראל' בברלין, והקים בה ישיבה. בשנת תרל"ד פתח את בית המדרש לרבנים, אשר העמיד דורות של רבנים מחנכים ומנהיגי ציבור. בדומה לרבו ה"ערוך לנר", כונה אף הוא "נשיא ארץ ישראל". נודע בפעילותו הנרחבת לטובת יהודי גרמניה וכן בעשייתו הרבה למען יהודי רוסיה. כתב חידושים רבים ותשובות בהלכה, מהם נדפסו הספרים: 'שאלות ותשובות רבי עזריאל' (2 כרכים), 'חידושי רבי עזריאל' – על הש"ס (3 כרכים), ועוד.
מקבל הסמיכה: רבי נתן עהרנפלד (תר"ג-תרע"ב), רבה הראשי של פראג משנת 1889. קודם לכן כיהן ברבנות בקהילות ברנדנבורג, פרצלוי וגנעזן. חתנו וממלא מקומו ברבנות פראג היה רבי חיים ברודי.
[1] דף. 21 ס"מ. מצב טוב. סימני קיפול ובלאי קל.
קטגוריה
מכתבי רבנים
קָטָלוֹג
מכירה 74 - יודאיקה - ספרי קודש, כתבי יד, מכתבי רבנים, חפצים
15.9.2020
פתיחה: $800
נמכר ב: $1,375
כולל עמלת קונה
ארבעה מכתבים מרבני אשכנז, שנשלחו אל רבי מיכאל כַּהן אב"ד פולדא. מאת רבי עזריאל הילדסהיימר אב"ד ברלין, רבי אביעזרי זעליג אויערבך אב"ד הלברשטט, רבי דוב אריה ריטר אב"ד רוטרדם ורבי משה רוטנברג רב בנירנברג. [גרמניה והולנד], תרמ"ד-תרס"ד 1883-1903.
• מכתב תשובה בענין שותפות עם גוי לגבי שבת, ובענין תרומות עבור בית המדרש לרבנים בברלין, מאת רבי עזריאל הילדסהיימר אב"ד ברלין. [ברלין], תרמ"ד [1883].
המכתב נדפס בקובץ מוריה, קא-קב, אדר תש"מ, עמ' מא-מב.
הגאון רבי עזריאל הילדסהיימר (תק"פ-תרנ"ט), רב, פוסק ומנהיג, מגדולי דורו ומראשי היהדות האורתודוקסית שבגרמניה, תלמידו המובהק של רבי יעקב עטלינגר בעל ה"ערוך לנר" באלטונה (המכנהו בשו"ת 'בנין ציון': "בני"). למד גם אצל "החכם ברנייס" (רבי יצחק ברנייס) מהמבורג. בשנת תר"ח הקים ישיבה בהלברשטט. בשנת תרי"א נבחר לכהן כרבה של קהילת אייזנשטט, כיהן בה כראש ישיבה ואף הקים מערכת חינוך ייחודית. בשנת תרכ"ט החל לכהן כרבה של הקהילה החרדית 'עדת ישראל' בברלין, והקים בה ישיבה. בשנת תרל"ד פתח את בית המדרש לרבנים, אשר העמיד דורות של רבנים מחנכים ומנהיגי ציבור. בדומה לרבו ה"ערוך לנר", כונה אף הוא "נשיא ארץ ישראל". נודע בפעילותו הנרחבת לטובת יהודי גרמניה וכן בעשייתו הרבה למען יהודי רוסיה. כתב חידושים רבים ותשובות בהלכה, מהם נדפסו הספרים: 'שאלות ותשובות רבי עזריאל' (2 כרכים), 'חידושי רבי עזריאל' – על הש"ס (3 כרכים), ועוד.
• מכתב בענין מציצה בברית מילה, מאת רבי אביעזרי זעליג אויערבך אב"ד הלברשטט. [הלברשטט, תרמ"ז 1887]. גרמנית ועברית.
רבי זעליג אויערבך והנמען רבי מיכאל כַּהן עסקו רבות בפולמוס המציצה. בתוך המכתב, הוא מעתיק בקיצור (בעברית) תשובתו על "השאלה אשר באה לפני מרב א' י"ש [מרב אחד ירא שמים] ומופלג בתורה זה איזה שבועות... מוהל י"ש אשר חפצו לעשות בכל מילה את המציצה... אם אבי הבן מעכבו... אם נפסוק למוהל זה עשה מילה ופריעה כדין והנח את המציצה או נאמר לו אל תשלח ידך אל הנער". הכוונה לשאלה ותשובה שנדפסו מתוך כתב-יד בספר שומרי משמרת הקודש, ירושלים תש"ע 2009, ח"ב, עמ' 450-453. תאריך השאלה שם הוא יום א' לפ' משפטים תרמ"ז, "איזה שבועות" לפני תאריך המכתב שלפנינו, יום ד' לפ' תצוה. השואל שם הוא רבי משה יונה קניגסהפר, רב הקהילה החרדית ומנהל בית היתומים בפירט (ראה חומר מצורף).
הגאון רבי אביעזרי זעליג אויערבך (תר"א-תרס"ב 1840-1901), בנו ותלמידו של רבי צבי בנימין אויערבך בעל "נחל אשכול". לאחר פטירת אביו בשנת תרל"ב, נתמנה על מקומו לאב"ד הלברשטט. מהבולטים ברבני גרמניה בתקופתו וממנהיגי היהדות האורתודוקסית.
• מכתב (גלויה) בענין כתיבת סת"ם ושטר היתר עיסקא ועוד, מאת רבי דוב אריה ריטר אב"ד רוטרדם. רוטרדם, תרנ"ג [1892].
הגאון רבי דוב אריה ריטר אב"ד רוטרדם (תרט"ו-תרצ"ו), מגדולי התורה הנודעים בהולנד, עמד בקשרי שו"ת והנהגה ציבורית עם גדולי ישראל מכל הארצות. בבקיאותו הגאונית גילה את הזיוף שב"ירושלמי קדשים" והיה הראשון שיצא במאמרים ומכתבים על כך [ידוע הסיפור כי המהרש"ם השיב לו כי הוא "מטיל מום בקדשים" והרב ריטר ענה כי הוא "מביא חולין לעזרה"...].
• מכתב שאלה בענין שיעור מקווה, עם חידושי תורה על הפסוק שובה ישראל, מאת רבי משה רוטנברג, רב בנירנברג. נירנברג, [תשרי תרס"ד 1903].
מקבל המכתבים: הגאון רבי מיכאל כַּהן (תר"ט-תר"פ), אב"ד פולדא משנת תרל"ח. מחשובי רבני גרמניה האורתודוקסים בתקופתו, תלמידם של הרש"ר הירש ור"ע הילדסהיימר. התפרסם בהמצאתו ההלכתית – שפופרת המציצה לברית מילה, שקיבלה את הסכמותיהם של רבותיו הנ"ל, רבי יצחק אלחנן ספקטור אב"ד קובנה, רבי יחיאל מיכל עפשטיין בעל "ערוך השולחן", ועוד רבים.
4 מכתבים. גודל משתנה. מצב כללי טוב. מכתבו של הרב אויערבך חתוך בשוליו התחתונים וחסרות בו כמה שורות
• מכתב תשובה בענין שותפות עם גוי לגבי שבת, ובענין תרומות עבור בית המדרש לרבנים בברלין, מאת רבי עזריאל הילדסהיימר אב"ד ברלין. [ברלין], תרמ"ד [1883].
המכתב נדפס בקובץ מוריה, קא-קב, אדר תש"מ, עמ' מא-מב.
הגאון רבי עזריאל הילדסהיימר (תק"פ-תרנ"ט), רב, פוסק ומנהיג, מגדולי דורו ומראשי היהדות האורתודוקסית שבגרמניה, תלמידו המובהק של רבי יעקב עטלינגר בעל ה"ערוך לנר" באלטונה (המכנהו בשו"ת 'בנין ציון': "בני"). למד גם אצל "החכם ברנייס" (רבי יצחק ברנייס) מהמבורג. בשנת תר"ח הקים ישיבה בהלברשטט. בשנת תרי"א נבחר לכהן כרבה של קהילת אייזנשטט, כיהן בה כראש ישיבה ואף הקים מערכת חינוך ייחודית. בשנת תרכ"ט החל לכהן כרבה של הקהילה החרדית 'עדת ישראל' בברלין, והקים בה ישיבה. בשנת תרל"ד פתח את בית המדרש לרבנים, אשר העמיד דורות של רבנים מחנכים ומנהיגי ציבור. בדומה לרבו ה"ערוך לנר", כונה אף הוא "נשיא ארץ ישראל". נודע בפעילותו הנרחבת לטובת יהודי גרמניה וכן בעשייתו הרבה למען יהודי רוסיה. כתב חידושים רבים ותשובות בהלכה, מהם נדפסו הספרים: 'שאלות ותשובות רבי עזריאל' (2 כרכים), 'חידושי רבי עזריאל' – על הש"ס (3 כרכים), ועוד.
• מכתב בענין מציצה בברית מילה, מאת רבי אביעזרי זעליג אויערבך אב"ד הלברשטט. [הלברשטט, תרמ"ז 1887]. גרמנית ועברית.
רבי זעליג אויערבך והנמען רבי מיכאל כַּהן עסקו רבות בפולמוס המציצה. בתוך המכתב, הוא מעתיק בקיצור (בעברית) תשובתו על "השאלה אשר באה לפני מרב א' י"ש [מרב אחד ירא שמים] ומופלג בתורה זה איזה שבועות... מוהל י"ש אשר חפצו לעשות בכל מילה את המציצה... אם אבי הבן מעכבו... אם נפסוק למוהל זה עשה מילה ופריעה כדין והנח את המציצה או נאמר לו אל תשלח ידך אל הנער". הכוונה לשאלה ותשובה שנדפסו מתוך כתב-יד בספר שומרי משמרת הקודש, ירושלים תש"ע 2009, ח"ב, עמ' 450-453. תאריך השאלה שם הוא יום א' לפ' משפטים תרמ"ז, "איזה שבועות" לפני תאריך המכתב שלפנינו, יום ד' לפ' תצוה. השואל שם הוא רבי משה יונה קניגסהפר, רב הקהילה החרדית ומנהל בית היתומים בפירט (ראה חומר מצורף).
הגאון רבי אביעזרי זעליג אויערבך (תר"א-תרס"ב 1840-1901), בנו ותלמידו של רבי צבי בנימין אויערבך בעל "נחל אשכול". לאחר פטירת אביו בשנת תרל"ב, נתמנה על מקומו לאב"ד הלברשטט. מהבולטים ברבני גרמניה בתקופתו וממנהיגי היהדות האורתודוקסית.
• מכתב (גלויה) בענין כתיבת סת"ם ושטר היתר עיסקא ועוד, מאת רבי דוב אריה ריטר אב"ד רוטרדם. רוטרדם, תרנ"ג [1892].
הגאון רבי דוב אריה ריטר אב"ד רוטרדם (תרט"ו-תרצ"ו), מגדולי התורה הנודעים בהולנד, עמד בקשרי שו"ת והנהגה ציבורית עם גדולי ישראל מכל הארצות. בבקיאותו הגאונית גילה את הזיוף שב"ירושלמי קדשים" והיה הראשון שיצא במאמרים ומכתבים על כך [ידוע הסיפור כי המהרש"ם השיב לו כי הוא "מטיל מום בקדשים" והרב ריטר ענה כי הוא "מביא חולין לעזרה"...].
• מכתב שאלה בענין שיעור מקווה, עם חידושי תורה על הפסוק שובה ישראל, מאת רבי משה רוטנברג, רב בנירנברג. נירנברג, [תשרי תרס"ד 1903].
מקבל המכתבים: הגאון רבי מיכאל כַּהן (תר"ט-תר"פ), אב"ד פולדא משנת תרל"ח. מחשובי רבני גרמניה האורתודוקסים בתקופתו, תלמידם של הרש"ר הירש ור"ע הילדסהיימר. התפרסם בהמצאתו ההלכתית – שפופרת המציצה לברית מילה, שקיבלה את הסכמותיהם של רבותיו הנ"ל, רבי יצחק אלחנן ספקטור אב"ד קובנה, רבי יחיאל מיכל עפשטיין בעל "ערוך השולחן", ועוד רבים.
4 מכתבים. גודל משתנה. מצב כללי טוב. מכתבו של הרב אויערבך חתוך בשוליו התחתונים וחסרות בו כמה שורות
קטגוריה
מכתבי רבנים
קָטָלוֹג
מכירה 74 - יודאיקה - ספרי קודש, כתבי יד, מכתבי רבנים, חפצים
15.9.2020
פתיחה: $1,000
נמכר ב: $1,250
כולל עמלת קונה
מכתב הסכמה מאת הגאון רבי יעקב צבי מקלנבורג אב"ד קניגסברג בעל "הכתב והקבלה", על הדפסת ספר חידושי הריטב"א על מסכת ראש השנה. קניגסברג, תרי"ח [1858].
כתיבת יד סופר, עם חתימת ידו של בעל "הכתב והקבלה". הסכמה זו נדפסה במהדורת חידושי הריטב"א שנדפסה באותה שנה בקניגסברג.
הגאון רבי יעקב צבי מקלנבורג אב"ד קניגסברג (תקמ"ו-תרכ"ה), מגדולי רבני דורו המפורסמים. תלמיד מובהק של הגאון רבי עקיבא איגר. מראשוני הקמים להגן בכתיבתו על המסורת הנאמנה נגד הרפורמים. בספרו "הכתב והקבלה" הלך בעקבות הגר"א לשילוב תורה שבכתב עם תורה שבעל פה, והשתמש רבות בספרי ובכתבי הגר"א שהיו לפניו בכת"י. סייע להדפסת כתבי הגר"א, ביחוד בקבלה, ואף השתתף בחיבור הספר הביוגרפי על הגר"א "עליות אליהו". דרכו הייחודיות ומגמתו בפירושו "הכתב והקבלה", השפיעה על דרכו של ידידו הגאון מלבי"ם (אשר מילא את מקומו ברבנות קניגסברג) בפירושו הנודע לתורה ולתנ"ך.
[1] דף. 18.5 ס"מ. מצב טוב. כתמים קלים. סימני קיפול.
כתיבת יד סופר, עם חתימת ידו של בעל "הכתב והקבלה". הסכמה זו נדפסה במהדורת חידושי הריטב"א שנדפסה באותה שנה בקניגסברג.
הגאון רבי יעקב צבי מקלנבורג אב"ד קניגסברג (תקמ"ו-תרכ"ה), מגדולי רבני דורו המפורסמים. תלמיד מובהק של הגאון רבי עקיבא איגר. מראשוני הקמים להגן בכתיבתו על המסורת הנאמנה נגד הרפורמים. בספרו "הכתב והקבלה" הלך בעקבות הגר"א לשילוב תורה שבכתב עם תורה שבעל פה, והשתמש רבות בספרי ובכתבי הגר"א שהיו לפניו בכת"י. סייע להדפסת כתבי הגר"א, ביחוד בקבלה, ואף השתתף בחיבור הספר הביוגרפי על הגר"א "עליות אליהו". דרכו הייחודיות ומגמתו בפירושו "הכתב והקבלה", השפיעה על דרכו של ידידו הגאון מלבי"ם (אשר מילא את מקומו ברבנות קניגסברג) בפירושו הנודע לתורה ולתנ"ך.
[1] דף. 18.5 ס"מ. מצב טוב. כתמים קלים. סימני קיפול.
קטגוריה
מכתבי רבנים
קָטָלוֹג
מכירה 74 - יודאיקה - ספרי קודש, כתבי יד, מכתבי רבנים, חפצים
15.9.2020
פתיחה: $400
נמכר ב: $1,500
כולל עמלת קונה
מכתב שאלה הלכתית, שנשלח אל בעל ה"שואל ומשיב". מעבר לדף תשובה קצרה (כארבע שורות) בכתב-ידו וחתימתו של רבי יוסף שאול נתנזון אב"ד לבוב. תרל"ג [1873].
שאלה הלכתית בדין עדר צאן שכבש אחד ממנו נמצא פצוע ע"י חיית טרף. מכתב השאלה קרוע וחסר חציו התחתון עם חתימת השואל. אולם ממכתב התשובה של ה"שואל ומשיב" מתברר שהשואל הוא רבי ברוך שפרבר [מחכמי זבלטוב ומרמרוש. אביו של הגאון הנודע רבי דוד שפרבר אב"ד בראשוב, בעל "אפרקסתא דעניא"].
כפי הנראה, התשובה לא נדפסה.
הגאון המפורסם רבי יוסף שאול נתנזון בעל "שואל ומשיב" (תקס"ח-תרל"ה), מגדולי גאוני גליציה. עוד בצעירותו חיבר יחד עם גיסו הגאון רבי מרדכי זאב איטינגא את הספרים הנודעים "מפרשי הים" על בבא קמא ו"מגן גבורים" על שו"ע אורח חיים. השיב תשובות לאלפים וחיבר ספרים רבים: שו"ת שואל ומשיב – ט"ו חלקים; דברי שאול על התורה, על הרמב"ם ועל השו"ע; ידות נדרים ועוד. משנת תרי"ז כיהן כרבה הראשי של קהילת לבוב, שהיתה הקהילה הגדולה והמרכזית בין קהילות גליציה. בפטירתו נספד ע"י רבי שלמה זלמן שפיצר (חתן החתם סופר) שאמר עליו: "גאון הגאונים רבן של ישראל... אשר אליו הריצו כל גדולי זמננו שאלותיהם בדבר הקשה... והיה קדוש מרחם ונתגדל בקדושה על התורה ועבודת ה'... וזה לפני כארבעים שנה שהפליג הגאון רבן של ישראל מורי חמי חתם סופר ז"ל בשבחיו וקראו 'גאון'...".
[1] דף, כתוב משני צידיו. 16.5X20 ס"מ. מצב בינוני-גרוע. קרעים חסרים בשולי הדף ובקפלי הנייר. חציו התחתון של מכתב השאלה חסר.
שאלה הלכתית בדין עדר צאן שכבש אחד ממנו נמצא פצוע ע"י חיית טרף. מכתב השאלה קרוע וחסר חציו התחתון עם חתימת השואל. אולם ממכתב התשובה של ה"שואל ומשיב" מתברר שהשואל הוא רבי ברוך שפרבר [מחכמי זבלטוב ומרמרוש. אביו של הגאון הנודע רבי דוד שפרבר אב"ד בראשוב, בעל "אפרקסתא דעניא"].
כפי הנראה, התשובה לא נדפסה.
הגאון המפורסם רבי יוסף שאול נתנזון בעל "שואל ומשיב" (תקס"ח-תרל"ה), מגדולי גאוני גליציה. עוד בצעירותו חיבר יחד עם גיסו הגאון רבי מרדכי זאב איטינגא את הספרים הנודעים "מפרשי הים" על בבא קמא ו"מגן גבורים" על שו"ע אורח חיים. השיב תשובות לאלפים וחיבר ספרים רבים: שו"ת שואל ומשיב – ט"ו חלקים; דברי שאול על התורה, על הרמב"ם ועל השו"ע; ידות נדרים ועוד. משנת תרי"ז כיהן כרבה הראשי של קהילת לבוב, שהיתה הקהילה הגדולה והמרכזית בין קהילות גליציה. בפטירתו נספד ע"י רבי שלמה זלמן שפיצר (חתן החתם סופר) שאמר עליו: "גאון הגאונים רבן של ישראל... אשר אליו הריצו כל גדולי זמננו שאלותיהם בדבר הקשה... והיה קדוש מרחם ונתגדל בקדושה על התורה ועבודת ה'... וזה לפני כארבעים שנה שהפליג הגאון רבן של ישראל מורי חמי חתם סופר ז"ל בשבחיו וקראו 'גאון'...".
[1] דף, כתוב משני צידיו. 16.5X20 ס"מ. מצב בינוני-גרוע. קרעים חסרים בשולי הדף ובקפלי הנייר. חציו התחתון של מכתב השאלה חסר.
קטגוריה
מכתבי רבנים
קָטָלוֹג
מכירה 74 - יודאיקה - ספרי קודש, כתבי יד, מכתבי רבנים, חפצים
15.9.2020
פתיחה: $300
לא נמכר
מכתב בכתב-ידו, חותמתו וחתימתו של הגאון רבי אורי דוד אפריון. זאגר (Žagarė, צפון ליטא), אייר תרמ"ו [1886].
נשלח אל הרב נחמן אידיל אב"ד "יאקוב לאנד" (יעקובשטט). המלצה ובקשה למצוא משרת רבנות בסביבתו עבור הרב רבי שרגא מאיר [לייזרוביץ]: "הנה המוכ"ז הרב המוסמך חריף ובקי בש"ס ופוסקים, מפולפל גדול ע"ד [על דרך] החידוד בסברות ישרות... מובטחני שיהיה מגדולי הרבנים בישראל... ועד עתה למד בהתמדה ולא מש מאהלה של תורה, וראוי להתקבל לרב בעיר גדולה, כי ראוי להנהיג בחכמתו קהל גדול...".
הגאון רבי אורי דוד אפריון, מגדולי רבני מחוז זאמוט (צפון-ליטא) במאה ה-19. אב"ד נעמאקשט, ומשנת תרי"ד אב"ד זאגער ישן. מחבר שו"ת אפריון דוד (איידטקוהנען, תרל"ג). התכתב בהלכה עם הגאון רבי ליבלי מקובנא ועם רבי יצחק אלחנן ספקטור. מצאצאיו: הגאון רבי ברוך שלאם מרבני ליטא ודרום-אפריקה (חמיהם של רבי פנחס אפשטיין ראב"ד העדה החרדית ושל רבי ישראל אזרחי – אביהם של הגאון רבי ברוך מרדכי אזרחי שליט"א ראש ישיבת עטרת ישראל והגאון רבי יצחק אזרחי שליט"א מראשי ישיבת מיר).
מקבל המכתב: רבי נחמן יהודה אידל מרגליות (תקצ"ג-תרנ"ח, אוצר הרבנים 16011), מגדולי חכמי לטביה. כעשרים שנה גר בעיר דעננבורג (דווינסק), והיה מטובי התלמידי חכמים בעיר. בשנת תר"ל נתמנה לכהן כרב ביאקובשטט, ובשנת תר"נ עבר לכהן ברבנות מיטאווי. נפטר י"ב שבט תרנ"ח (ראה אודותיו בספר תולדות ישיבת היהודים בקורלנד, עמ' 118, ובספר "נחלת אבות עמ' 86).
נשוא המכתב: רבי שרגא מאיר לייזרוביץ (ת"ר-תרפ"ט), יליד קלם. צדיק ומקובל ממקורבי רבי ליב'לי חסיד מקלם. ידיד נעורים ומקורבם של גדולי מקובלי ליטא (רבינו ה"לשם", מהרא"ל ליפקין מקרטינגא, מהרא"ש מהריל, רבי יצחק מאלצאן ועוד) ושל גדולי תלמידי רבי ישראל מסלאנט. לאחר נישואיו גר בעיר זאגער. הגיע לאנגליה בסביבות שנת תרנ"א-תרנ"ב (1891) וכיהן בה שנים רבות ברבנות "חברת ש"ס". בזקנותו עלה לירושלים.
[1] דף כפול. 18 ס"מ בקירוב. מצב טוב-בינוני. בלאי ומעט קרעים. מודבק על נייר לשימור.
נשלח אל הרב נחמן אידיל אב"ד "יאקוב לאנד" (יעקובשטט). המלצה ובקשה למצוא משרת רבנות בסביבתו עבור הרב רבי שרגא מאיר [לייזרוביץ]: "הנה המוכ"ז הרב המוסמך חריף ובקי בש"ס ופוסקים, מפולפל גדול ע"ד [על דרך] החידוד בסברות ישרות... מובטחני שיהיה מגדולי הרבנים בישראל... ועד עתה למד בהתמדה ולא מש מאהלה של תורה, וראוי להתקבל לרב בעיר גדולה, כי ראוי להנהיג בחכמתו קהל גדול...".
הגאון רבי אורי דוד אפריון, מגדולי רבני מחוז זאמוט (צפון-ליטא) במאה ה-19. אב"ד נעמאקשט, ומשנת תרי"ד אב"ד זאגער ישן. מחבר שו"ת אפריון דוד (איידטקוהנען, תרל"ג). התכתב בהלכה עם הגאון רבי ליבלי מקובנא ועם רבי יצחק אלחנן ספקטור. מצאצאיו: הגאון רבי ברוך שלאם מרבני ליטא ודרום-אפריקה (חמיהם של רבי פנחס אפשטיין ראב"ד העדה החרדית ושל רבי ישראל אזרחי – אביהם של הגאון רבי ברוך מרדכי אזרחי שליט"א ראש ישיבת עטרת ישראל והגאון רבי יצחק אזרחי שליט"א מראשי ישיבת מיר).
מקבל המכתב: רבי נחמן יהודה אידל מרגליות (תקצ"ג-תרנ"ח, אוצר הרבנים 16011), מגדולי חכמי לטביה. כעשרים שנה גר בעיר דעננבורג (דווינסק), והיה מטובי התלמידי חכמים בעיר. בשנת תר"ל נתמנה לכהן כרב ביאקובשטט, ובשנת תר"נ עבר לכהן ברבנות מיטאווי. נפטר י"ב שבט תרנ"ח (ראה אודותיו בספר תולדות ישיבת היהודים בקורלנד, עמ' 118, ובספר "נחלת אבות עמ' 86).
נשוא המכתב: רבי שרגא מאיר לייזרוביץ (ת"ר-תרפ"ט), יליד קלם. צדיק ומקובל ממקורבי רבי ליב'לי חסיד מקלם. ידיד נעורים ומקורבם של גדולי מקובלי ליטא (רבינו ה"לשם", מהרא"ל ליפקין מקרטינגא, מהרא"ש מהריל, רבי יצחק מאלצאן ועוד) ושל גדולי תלמידי רבי ישראל מסלאנט. לאחר נישואיו גר בעיר זאגער. הגיע לאנגליה בסביבות שנת תרנ"א-תרנ"ב (1891) וכיהן בה שנים רבות ברבנות "חברת ש"ס". בזקנותו עלה לירושלים.
[1] דף כפול. 18 ס"מ בקירוב. מצב טוב-בינוני. בלאי ומעט קרעים. מודבק על נייר לשימור.
קטגוריה
מכתבי רבנים
קָטָלוֹג