ארבעה מכתבים מרבני אשכנז, שנשלחו אל רבי מיכאל כַּהן אב"ד פולדא. מאת רבי עזריאל הילדסהיימר אב"ד ברלין, רבי אביעזרי זעליג אויערבך אב"ד הלברשטט, רבי דוב אריה ריטר אב"ד רוטרדם ורבי משה רוטנברג רב בנירנברג. [גרמניה והולנד], תרמ"ד-תרס"ד 1883-1903.
• מכתב תשובה בענין שותפות עם גוי לגבי שבת, ובענין תרומות עבור בית המדרש לרבנים בברלין, מאת רבי עזריאל הילדסהיימר אב"ד ברלין. [ברלין], תרמ"ד [1883].
המכתב נדפס בקובץ מוריה, קא-קב, אדר תש"מ, עמ' מא-מב.
הגאון רבי עזריאל הילדסהיימר (תק"פ-תרנ"ט), רב, פוסק ומנהיג, מגדולי דורו ומראשי היהדות האורתודוקסית שבגרמניה, תלמידו המובהק של רבי יעקב עטלינגר בעל ה"ערוך לנר" באלטונה (המכנהו בשו"ת 'בנין ציון': "בני"). למד גם אצל "החכם ברנייס" (רבי יצחק ברנייס) מהמבורג. בשנת תר"ח הקים ישיבה בהלברשטט. בשנת תרי"א נבחר לכהן כרבה של קהילת אייזנשטט, כיהן בה כראש ישיבה ואף הקים מערכת חינוך ייחודית. בשנת תרכ"ט החל לכהן כרבה של הקהילה החרדית 'עדת ישראל' בברלין, והקים בה ישיבה. בשנת תרל"ד פתח את בית המדרש לרבנים, אשר העמיד דורות של רבנים מחנכים ומנהיגי ציבור. בדומה לרבו ה"ערוך לנר", כונה אף הוא "נשיא ארץ ישראל". נודע בפעילותו הנרחבת לטובת יהודי גרמניה וכן בעשייתו הרבה למען יהודי רוסיה. כתב חידושים רבים ותשובות בהלכה, מהם נדפסו הספרים: 'שאלות ותשובות רבי עזריאל' (2 כרכים), 'חידושי רבי עזריאל' – על הש"ס (3 כרכים), ועוד.
• מכתב בענין מציצה בברית מילה, מאת רבי אביעזרי זעליג אויערבך אב"ד הלברשטט. [הלברשטט, תרמ"ז 1887]. גרמנית ועברית.
רבי זעליג אויערבך והנמען רבי מיכאל כַּהן עסקו רבות בפולמוס המציצה. בתוך המכתב, הוא מעתיק בקיצור (בעברית) תשובתו על "השאלה אשר באה לפני מרב א' י"ש [מרב אחד ירא שמים] ומופלג בתורה זה איזה שבועות... מוהל י"ש אשר חפצו לעשות בכל מילה את המציצה... אם אבי הבן מעכבו... אם נפסוק למוהל זה עשה מילה ופריעה כדין והנח את המציצה או נאמר לו אל תשלח ידך אל הנער". הכוונה לשאלה ותשובה שנדפסו מתוך כתב-יד בספר שומרי משמרת הקודש, ירושלים תש"ע 2009, ח"ב, עמ' 450-453. תאריך השאלה שם הוא יום א' לפ' משפטים תרמ"ז, "איזה שבועות" לפני תאריך המכתב שלפנינו, יום ד' לפ' תצוה. השואל שם הוא רבי משה יונה קניגסהפר, רב הקהילה החרדית ומנהל בית היתומים בפירט (ראה חומר מצורף).
הגאון רבי אביעזרי זעליג אויערבך (תר"א-תרס"ב 1840-1901), בנו ותלמידו של רבי צבי בנימין אויערבך בעל "נחל אשכול". לאחר פטירת אביו בשנת תרל"ב, נתמנה על מקומו לאב"ד הלברשטט. מהבולטים ברבני גרמניה בתקופתו וממנהיגי היהדות האורתודוקסית.
• מכתב (גלויה) בענין כתיבת סת"ם ושטר היתר עיסקא ועוד, מאת רבי דוב אריה ריטר אב"ד רוטרדם. רוטרדם, תרנ"ג [1892].
הגאון רבי דוב אריה ריטר אב"ד רוטרדם (תרט"ו-תרצ"ו), מגדולי התורה הנודעים בהולנד, עמד בקשרי שו"ת והנהגה ציבורית עם גדולי ישראל מכל הארצות. בבקיאותו הגאונית גילה את הזיוף שב"ירושלמי קדשים" והיה הראשון שיצא במאמרים ומכתבים על כך [ידוע הסיפור כי המהרש"ם השיב לו כי הוא "מטיל מום בקדשים" והרב ריטר ענה כי הוא "מביא חולין לעזרה"...].
• מכתב שאלה בענין שיעור מקווה, עם חידושי תורה על הפסוק שובה ישראל, מאת רבי משה רוטנברג, רב בנירנברג. נירנברג, [תשרי תרס"ד 1903].
מקבל המכתבים: הגאון רבי מיכאל כַּהן (תר"ט-תר"פ), אב"ד פולדא משנת תרל"ח. מחשובי רבני גרמניה האורתודוקסים בתקופתו, תלמידם של הרש"ר הירש ור"ע הילדסהיימר. התפרסם בהמצאתו ההלכתית – שפופרת המציצה לברית מילה, שקיבלה את הסכמותיהם של רבותיו הנ"ל, רבי יצחק אלחנן ספקטור אב"ד קובנה, רבי יחיאל מיכל עפשטיין בעל "ערוך השולחן", ועוד רבים.
4 מכתבים. גודל משתנה. מצב כללי טוב. מכתבו של הרב אויערבך חתוך בשוליו התחתונים וחסרות בו כמה שורות