אש דת, "קנאת ה'... [נגד] נחמיה חייא חיון, עובר ועוכר ועוקר עיקרי תורתנו", מאת רבי דוד ניטו. לונדון, תע"ה [1715]. דפוס טומאש אייליף (Thomas Ilive). מהדורה יחידה. החלק העברי בלבד.
ספר פולמוס המכיל מספר "ויכוחים" נגד ספריו של השבתאי נחמיה חיון – "עז לאלהים" (ברלין תע"ג), "רזא דיחודא" (ונציה תע"א) ו"שלהבתיה" (אמסטרדם תע"ט).
רבי דוד ניטו (תי"ד-תפ"ח), גאון בתורה ובמדעים. דיין, דרשן ורופא בליוורנו ולאחר מכן רבה הראשון של קהלת הספרדים בלונדון. מחבר הספרים "כוזרי שני" ו"מטה דן". מגדולי הלוחמים בשבתאות.
נחמיה חייא חיון (תט"ו-ת"ץ בערך). חכם ומקובל שבתאי, ממנהיגי השבתאים לאחר מות שבתי צבי.
בעמודים א/2 ו-לז/1 מופיעים תיקוני טעויות בכתב-יד (יתכן כי הם בכתב-ידו של המחבר).
העותק של רבי נחום דובער מסדיגורה. בדף השער מופיעות חותמותיו: "נחום דובער פרידמאן" ו"קנין כספי".
רבי נחום דובער פרידמן מסדיגורה (תר"ג/תר"ד-תרמ"ג), נכד האדמו"ר רבי ישראל מרוז'ין. בן האדמו"ר רבי שלום יוסף וחתן דודו האדמו"ר רבי אברהם יעקב מסדיגורה. רבי נחום דובער נודע כאספן חשוב של כתבי יד וספרים עתיקים (ראה: דוד אסף, דרך המלכות, עמ' 454, הע' 34). רבי יהודה ליבוש לנדא אב"ד סדיגורה כותב עליו ועל ספרייתו החשובה בהקדמתו לספרו הנודע "יד יהודה" על יורה דעה: "ובבואי הנה עיר סאדאגורא את שאהבה נפשי מצאתי בבית שארי הרה"צ בנן של קדושים מו"ה נחום דב נ"י אשר לו קובץ ספרים יקרי ערך ממחברים הקדמונים אשר אין כמוהו ליקר ולתפארת". בספריתו היו כמה סוגי חותמות. ספרים שקיבל מבית אביו נחתמו בחותמת "נחלת אבותי", ספרים שנקנו בכספו נחתמו בחותמת "קנין כספי", וספרים שקיבל במתנה נחתמו בחותמת "מנחת שי".
חותמות בשער ובמספר דפים נוספים: "מתתיהו עקשטיין – טשערנאוויטץ".
[1], לח דף [אינו כולל את הספר בתרגום ספרדי]; חסר דף השער העברי ובמקומו מופיע רק דף השער של החלק הספרדי. 16 ס"מ. נייר כהה. מצב בינוני-טוב. כתמים. קרעים בדף השער, משוקמים בהדבקות נייר. רישומים. כריכה נאה (של ספריית רבי נחום דובער), עם סימניית בד (מנותקת). פגמים בכריכה.

ספר המצוות להרמב"ם, עם השגות הרמב"ן ופירוש "מגילת אסתר" מאת רבי יצחק די ליאון. זולקווא, תרט"ו 1855.
העותק של האדמו"ר רבי ישראל פרידמן מהוסיאטין. בדף השער חותמתו: "אוצר הספרים של ישראל פריעדמאן מהוסיאטין".
רישום "קוויטל" בדף ב/1, כפי הנראה של חסיד שהעניק את הספר לאדמו"ר וכתב את שמו ושם אמו לתפילה: "שלום שכנא ב' פיגא מוסלוי" [=מוואסלוי Vaslui].
רישומים רבים בדפי הפורזץ, ביניהם רישומים משפחתיים ורישומי בעלות של רבי שמשון ב"ר משה סימאן [Simon] מלאפאש ושל בנו[?] יהודה אהרן.
האדמו"ר הקדוש רבי ישראל פרידמן מהוסיאטין, זקן אדמו"רי בית רוז'ין, נכדו האחרון של רבי ישראל מרוז'ין. נולד בשנת תרי"ח לאביו האדמו"ר רבי מרדכי פייביש מהוסיאטין. משנת תרנ"ד ממלא מקום אביו בהוסיאטין. מתרע"ד בווינה. בשנת תרצ"ז עלה לארץ ישראל לתל-אביב. ידוע הסיפור על תפילתו על קברו של ה"אור החיים" במעמד גדולי המקובלים [בזמן השואה כשהיה חשש כי הצבא הנאצי בפיקודו של רומל, ינצח בחזית המצרית, וסכנת השמדה נשקפה ליישוב היהודי בארץ ישראל] ואמירתו המפורסמת באותו מעמד, כי הצורר לא ישלוט בארץ ישראל. נפטר בתל אביב בחנוכה תש"ט ומנוחתו בטבריה.
צח דף. 20.5 ס"מ. מצב טוב-בינוני. כתמים. כתם דיו גדול בדף השער, על חלק ניכר מהטקסט. סימני עש, עם פגיעות בטקסט במספר מקומות (כולל פגיעות במסגרת השער ובטקסט מצידו השני). כריכת עור חדשה.

ספר מדרש שוחר טוב, מדרש על תהלים, משלי ושמואל, עם פירוש מאת רבי יצחק ב"ר שמשון כץ. אמשטרדם, [ת"צ 1730].
העותק של האדמו"רים מראדומסק – בעל ה"תפארת שלמה" ובנו בעל ה"חסד לאברהם".
בדף השער חותמתו (בעברית ובאותיות לטיניות) של ה"תפארת שלמה": "שלמה הכהן אב"ד דק"ק ראדאמסק".
בראש דף השער חתימת יד קדשו של ה"חסד לאברהם": "אברהם ישכר הכהן ראבנוויטץ מראדאמסק", וחותמתו: "אברהם ראבינאוויץ".
האדמו"ר הראשון מראדומסק – הגאון הקדוש רבי שלמה הכהן רבינוביץ, בעל "תפארת שלמה" (תקס"ג-תרכ"ו), מגדולי אדמו"רי פולין בדורו. גאון מופלג ואיש קדוש, "בעל מופת" ופועל ישועות. אביו היה מתלמידיו של "החוזה מלובלין" ו"היהודי הקדוש" והוא עצמו עוד זכה לנסוע עמו אליהם, בילדותו. בשנים מאוחרות נעשה רבי שלמה לתלמיד מובהק לתלמידיהם של ה"חוזה" ו"היהודי הקדוש", רבי מאיר מאפטא בעל "אור לשמים", רבי בער מראדושיץ ורבי בונם מפשיסחא. בשנת תקצ"ד מונה לכהן כרב העיר ראדומסק ומאות חסידים החלו לבוא לשמוע את דברי תורתו. בתחילה ניסה לשלחם מעל פניו, אולם עם השנים נכנע לעול הציבור והיה מגדולי מנהיגי החסידות בדורו. כאשר נסע רבי משה מלעלוב לארץ ישראל, ציוה לעדת חסידיו בפולין להתקרב אל האדמו"ר מראדומסק, שעיקר עבודתו היתה ב"אהבת ישראל" ונודע בחכמתו ובפעולותיו לטובת הכלל והפרט, באופן סגולי ובאופן מעשי. שימש גם כמורו ורבו של "החסיד מהמבורג", רבי אהרן מרקוס [מחבר ספר "החסידות"], אשר הגיע מגרמניה לפולין כדי להתקרב אליו ולהסתופף בעולם החסידות (רבי אהרן מרקוס מתאר אותו בספרו: "צדיק נפלא זה היה לו כח משיכה גדול, למרות אופיו הנוקשה והקפדני למראית עין... ההתרשמות שנתקבלה... עד שהדמיון הצטרף להכרה כדי לקבוע כי כך ולא אחרת היה מראה של הכהן הגדול...").
בנו, האדמו"ר רבי אברהם ישכר בער הכהן רבינוביץ (תר"ג-תרנ"ב), בן זקונים לאביו הקדוש וממלא מקומו באדמו"רות. התפרסם בקדושתו ובאהבת ישראל שבערה בלבו. האדמו"ר בעל ה"מנחת אלעזר" ממונקאטש נפגש עמו פעם אחת בחייו, שבועות ספורים לפני פטירתו, ופגישה זו הספיקה לו כדי להעריך את גודל צדקותו וקדושתו. בסיום ה"שבעה" נשא עליו ה"מנחת אלעזר" הספד גדול, שגם העלה אותו על הכתב והדפיסו בקונטרס "זכרון צדיקים" (מונקאטש תרס"ה), וכך הוא כותב עליו בהספדו: "מלפני שבעה שבועות בערך בהיותי בקרלסבאד זכיתי להתבשם קצת מתורתו ולראות בנועם יראתו וצדקתו, ונחקק במורשי לבבי עד לאחת... איך אוכל לתאר בחרט עלי גליון אף מקצת חכמתו וחסידותו ונועם עבודתו... כל העם עונים אחריו מקודש... הי חסיד הי עניו, מתלמידיו של הלל, שבחו מי ימלל, שפל ברך, יקר הערך". דברי תורתו נדפסו בספר "חסד לאברהם", שני חלקים, על התורה, נ"ך ומועדים (פיוטרקוב תרנ"ג-תרנ"ז).
חותמות בדף השער ובדפים נוספים: "מרדכי יוסף הכהן בלאסס, ראדאמסק".
עא דף. 31.5 ס"מ. מצב טוב. כתמים ובלאי. קרע בשולי דף השער, עם פגיעה במסגרת. מעט סימני עש. חותמות. כריכת עור חדשה.

ספר קל"ח פתחי חכמה, יסודות תורת הקבלה, מאת רבי משה חיים לוצאטו – הרמח"ל. [יוהניסבורג, תר"כ בערך 1860].
העותק של רבי צבי מאיר הכהן רבינוביץ אב"ד ראדומסק, בנו של ה"תפארת שלמה". חתימתו מופיעה בדף השער ובדפים נוספים: "הק' צבי מאיר ראבינוויץ מראדמסק".
רישום בדף השער שכתב בנו: "נפל בגורלי מכאאמו"ר זלה"ה, יצחק מרדכי".
רבי צבי מאיר הכהן רבינוביץ (ת"ר-תרס"ב), בנו השני של בעל ה"תפארת שלמה" מראדומסק וממלא מקומו ברבנות העיר ראדומסק. מתמיד ובקי גדול בנגלה ובנסתר. אביו אמר עליו בצעירותו: "בני הירשלע איזט אשענקיל ספרים" [=בני הרשל'ה הוא ארון ספרים]. למד בקביעות כל יום לפני עלות השחר בכתבי האר"י, "בהתלהבות עצומה". מסופר עליו כי "מקורביו ראו ממנו דברים נפלאים אשר אי אפשר להעלות הכל על הכתב, וממש נתקיים בו הפסוק ותגזר אומר ויקם לך, וצדיק גוזר והקב"ה מקיים... ודבר פלא ראינו, כי בשעת פטירתו נעשה רעש גדול ותחשך השמש ורוח סערה בא ועקר אילנות הרבה" (אהל שלמה).
בנו, רבי יצחק מרדכי הכהן רבינוביץ, אב"ד פלאוונה, הוא מחברו של הספר "אהל שלמה" (פיוטרקוב תרפ"ד) – סיפורים ודברי תורה מאת זקנו ה"תפארת שלמה".
חתימות ורישומים נוספים משני צדי דף השער.
קמב דף. 17 ס"מ. מצב טוב. כתמים ובלאי. סימני עש. חותמות. כריכת עור חדשה.