תלמוד בבלי, מסכת ברכות, עם פירושי רב אלפס, רא"ש, מרדכי, פירוש המשניות לרמב"ם, מהרש"א ומהר"ם, משניות ותוספתא של סדר זרעים. סלאוויטא, [תקע"ז 1817]. דפוס רבי משה שפירא אב"ד סלאוויטא. עם הסכמות בעל התניא, ה"אוהב ישראל" מאפטא ורבי ישראל מפיקוב.
במהדורה זו של התלמוד התחדשו מספר חידושים; אחד החידושים במהדורה זו הוא שלראשונה נדפסו חיבורי "רב אלפס" (רי"ף), ה"מרדכי" והתוספתא באותו כרך יחד עם מסכת התלמוד המתאימה.
מהדורה זו נדפסה תוך כדי תחרות קשה עם המדפיס רבי ישראל יפה מקאפוסט, שגם הוא הדפיס את התלמוד בשנים תקע"ו-תקפ"ח, אך "הדבר מובן מאליו שהכל פנו לקנות מהדורה שלו [של רבי משה שפירא מסלאוויטא], היפה מאד והמרובה במפרשים" (ררנ"נ רבינוביץ, בספרו "מאמר על הדפסת התלמוד", עמ' קלא).
מהדורת התלמוד הראשונה שנדפסה בסלאוויטא, נדפסה בין השנים תקס"א-תקס"ו, ביוזמתו ובמימונו של בעל התניא. לקראת הדפסת המהדורה השניה (תקס"ח-תקע"ג) מכר בעל התניא את כל זכויותיו, והעבירן לידי המדפיס רבי משה שפירא אב"ד סלאוויטא. מעבר לדף השער של מסכת ברכות של המהדורה השניה, וכן של המהדורה שלפנינו, הדפיס רבי משה שפירא את כתב ה"הסכמה והרשאה" שכתב לו האדמו"ר הזקן, בו כתב שהוא מעביר את כל זכויות ההדפסה מידיו לידי המדפיס רבי משה ובאי כחו.
בהסכמתו המקורית של בעל התניא, ששרדה בכתב-ידו (צולמה ב"אגרות קודש מאת כ"ק אדמו"ר הזקן", ברוקלין תשע"ב, עמ' שנד), ישנם מספר הבדלים לעומת הנוסח שנדפס לפנינו. הבעל התניא כותב מספר תארי כבוד על רבי משה שפירא, אך אלו הושמטו במהדורה שלפנינו.
הבדל נוסף: בעל התניא כותב כי הוא מעביר את כל זכויות ההדפסה, וכן את כל ההגבלות שכתבו הרבנים המסכימים בהסכמותיהם, אל המדפיס רבי משה שפירא ובאי כחו. בהסכמה נכתב כי הרבנים "גדרו וגזרו... על שאר כל המדפיסים ועל כללות עמב"י שלא לחזור ולהדפיס הש"ס... עד תום משך כ"ה שנים מהתחלת הדפוס הנ"ל" [=של מהדורת תקס"א-תקס"ו], כלומר שכ"ה השנים מתחילים בשנת תקס"א ומסתיימים בשנת תקפ"ו. הבעל התניא מוסיף (במכתב המקורי): "חלילה חלילה לשום בר ישראל להשיג גבולו ח"ו לחזור ולהדפיס הש"ס... בשום תחבולה וערמה בעולם, עד כלות הזמן אשר גבלו הגאונים הנ"ל בהסכמותיהם הנ"ל". במשפט זה האחרון חלו ידיים בשעת ההדפסה ובמקומו נדפס: "עד כלות חמשה ועשרים שנה מיום כלות הדפוס הנ"ל" – כלומר, שכ"ה השנים מתחילים בשנת תקס"ו והם אמורים להסתיים בשנת תקצ"א (משפט זה כמובן סותר את המשפט הראשון בו נכתב במפורש שהתקופה חלה "מהתחלת הדפוס הנ"ל", כלומר מראשית ההדפסה של מהדורת תקס"א-תקס"ו).
לפנינו נדפס משפט נוסף שאינו מופיע בהסכמה המקורית שבכתב-יד: "הן בתבנית זה הן בתבנית אחר".
בדף השער חתימה (בכתב "רש"י"): "הצעיר גרשון בכ"ר ראובן ישל".
שערים נפרדים לפירוש רב אלפס ולמשניות סדר זרעים.
[1], קלז; סד; ע דף. 33.5 ס"מ בקירוב. נייר תכלכל. רוב הדפים במצב טוב, דף השער ומספר דפים במצב בינוני. כתמים, בהם כתמי רטיבות. בלאי. קרעים חסרים בדף השער ובדף שאחריו, עם פגיעה בטקסט, משוקמים במילוי נייר. פגמים נוספים בדף ב', עם פגיעה קלה בטקסט, משוקמים בהדבקת נייר. סימני עש בחלק מהדפים. כריכה חדשה.

מחזור לראש השנה ויום הכיפורים, כמנהג רייסין, ליטא, פולין, פיהם ומעהרין [נוסח אשכנז]. זיטומיר, תרי"ח 1858. דפוס רבי חנינא ליפא ורבי יהושע העשיל שפירא.
ו, ה-קסד דף. 26 ס"מ. מצב טוב. כתמים. בלאי קל בדפים הראשונים והאחרונים. סימני עש קלים בדף השער ובמספר דפים נוספים. קרעים ופגמים קלים בדף האחרון, משוקמים בנייר-דבק. כריכה ישנה.

תלמוד בבלי, מסכת ברכות, עם פירוש רש"י ותוספות, רא"ש ומהרש"א ופירוש המשניות להרמב"ם. ברדיטשוב, [תקס"ז 1807]. בראש הספר – הסכמות רבי לוי יצחק מברדיטשוב, רבני ודייני בית דינו בברדיטשוב, רבי בצלאל מרגליות מאוסטרהא, רבי אברהם חיים מזלאטשוב, ורבני ודייני אוסטרהא.
המדפיס, רבי שמואל ב"ר יששכר בער סג"ל, שהקים את הדפוס העברי הראשון בברדיטשוב (ראה להלן), ביקש עם הקמת דפוסו להוציא לאור מהדורת ש"ס מלאה, אך לבסוף נדפסה רק מסכת ברכות שלפנינו.
מהסכמת רבי בצלאל מרגליות למסכת שלפנינו עולה כי היוזם והדוחף להדפסה זו היה רבי לוי יצחק מברידטשוב: "שנודע ומפורסם מעשה דרבינו הקדוש תלמיד גדול המביא לידי מעשה רב הרבנים גאון הגאונים בוצינא קדישא חסידא ופרישא תפארת ישראל... מהור"ר לוי יצחק נ"י אב"ד דק"ק בארדיטשוב, שנתעורר לבבו לזכות את הרבים, בזכותו תליא מלתא לאדפוסיה אדרא...".
כרך בפורמט בינוני, כל שני דפים מהווים דף אחד של המהדורות הרגילות.
רישומי בעלות של "יוסף ליב במהר"ר יעקב".
‫[2], ה-קצד דף. 20.5 ס"מ. נייר תכלכל. מצב טוב. כתמים (בהם כתמי רטיבות וכתמים כהים) ובלאי. בדף השער, במספר דפים לאחריו, וכן בדף האחרון, קרעים עם חסרון ופגיעה בטקסט (בין היתר, פגיעה במילים מהסכמת רבי לוי יצחק מברדיטשוב), משוקמים במילוי נייר. סימני עש, עם פגיעה קלה בטקסט, חלקם משוקמים במילוי נייר. כריכת עור חדשה.‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬
זהו הספר הראשון שנדפס בברדיטשוב, בדפוס שהוקם באותה שנה בעיר על ידי רבי שמואל ב"ר יששכר בער סג"ל, המדפיס החרוץ והנודד שיסד את הדפוס העברי הראשון בקוריץ, ולאחר מכן הדפיס באלקסניץ ובשקלוב. בהמשך הקים דפוס עברי בפולנאה. לאחר מכן פתח בית דפוס באוסטרהא ותוך כדי כך הקים את הדפוס בברדיטשוב. ראה: א' יערי, הדפוס העברי בברדיטשוב, קרית ספר כא, תש"ד-תש"ה, עמ' 100 ואילך. רבי לוי יצחק מברדיטשוב כותב בהסכמתו שלפנינו על "מוהר"ר שמואל במהור"ר ישכר בער סג"ל מדפיס דק"ק אוסטרהא שעלה על לבו הטהור להעלות על משבח הדפוס שהוקם מחדש פה קהילתנו ק"ק בארדיטשוב...".