סט שלם של חמשה חומשי תורה, עם תרגום אונקלוס, פירושי רש"י ובעל הטורים, ועם הפירוש "באר מים חיים", מאת הגה"ק רבי חיים טירר אב"ד טשרנוביץ. מאהלוב-סדילקוב, [תק"פ 1820 – על מקומות ושנות ההדפסה המדויקים ראה להלן]. מהדורה ראשונה. חמישה כרכים.
ה"באר מים חיים" הוא אחד מספרי היסוד המפורסמים של תורת החסידות. הספר מיוחד הן בהסברתו הבהירה והן ברגש החסידי הנלהב השופע ממנו. הוא נפוץ ונדפס במהדורות רבות והפך לאבן יסוד בתנועת החסידות.
בפתח כרך בראשית נדפסו הסכמות רבי אברהם יהושע העשיל ה"אוהב ישראל" מאפטא, רבי אפרים זלמן מרגליות מבראד והאדמו"ר רבי מרדכי מקרמניץ (בנו של רבי יחיאל מיכל מזלוטשוב).
כתב היד של "באר מים חיים" נשלח מארץ ישראל (לאחר פטירת המחבר בשנת תקע"ד או תקע"ה) אל הרה"ק רבי מרדכי מקרמניץ, הכותב בהסכמתו: "כאשר הגיעו אלי הכתבים... קבלתי עלי עול הטורח הזה ונתתי אותם להעתיקם ולסדרם...", וממשיך לספר על גודל אהבת אביו הקדוש רבי יחיאל מיכל מזלוטשוב את הרב המחבר: "מה שראיתי וידעתי מנועם עריבות חיבת ידידות מכבוד אבי אדומ"ר הרב הקדוש החסיד המפורסם ... מוה"ר יחיאל מיכל זללה"ה אליו, שחבבו ביותר ויותר כבבת עינו היה אצלו ואהבת עולם אהבו". ה"אוהב ישראל" מאפטא כותב בהסכמתו: "ידענו היטב חפץ ורצון אותו הצדיק, אשר כל ימיו היה משתוקק לזכות את הרבים בדבריו הקדושים... ורבים השיב מעון... וזכות הרב המחבר יעמוד לנו לזכות נפשינו ורוחינו ונשמותינו לאור באור החיים עד ביאת הגואל". האדמו"ר ה"שר שלום" מבעלזא סיפר שספר המוסר הראשון שלמד בו היה ספר "באר מים חיים".
במהדורה זו נדפס גם פירוש המסורה "מנחת כליל", מאת רבי אור שרגא פייבוש אב"ד דובראוונא, חתן הגר"א מווילנא (נעתק מחומש "אדרת אליהו" – דובראוונא, תקס"ד).
המחבר, הגה"ק רבי חיים טִירֶער מטשרנוביץ (ראשית שנות הת"ק – תקע"ד/תקע"ה; על תאריך פטירתו ראה פריט 86), מגדולי החסידות, תלמידו המובהק של המגיד מזלוטשוב. חיבר גם את הספר היסודי "סידורו של שבת" (מאהלוב, תקע"ג). כיהן ברבנות בערים קריפץ, טשרנוביץ, מוהילוב-פודולסק, בוטושאן וקישינב. השפעתו בהעמדת הדת על תילה בגלילות בוקבינה הייתה רבה מאוד. נודע כאיש אלוקים קדוש וסיפורי פלא מתהלכים אודותיו. ידוע ומפורסם בעולם החסידי עוצם דביקותו בקדושת השבת, בה העפיל למדרגות נשגבות ביותר. רבו המגיד מזלוטשוב העיד עליו: "הוא יונק את חיותו מקדושת השבת". במסורת החסידית ידוע עליו שלאחר טבילתו בערב שבת הייתה משתנית צורתו וקומתו גבהה בטפח. על כך ישנה עדות מאת רבי משולם נתן מרגליות אב"ד ברדיטשוב: "אומר אני לך בעדות ברורה, כי ראיתי אותו בכל ערב שבת קודש בלכתו אל המרחץ ובבואו משם, וממש לא בא אותו האיש שהלך, ונדמה כליל לאיש אחר בצורתו ובקומתו, ובכל תואר גופו הקדוש היה משונה מבראשונה" (קבוצת יעקב). בשלהי שנת תקע"ג עלה לארץ ישראל והתיישב בצפת, בה חיבר את ספריו "שער התפלה" (סדילקוב, תקפ"ה) ו"ארץ החיים" (טשרנוביץ, תרכ"א), ושם מקום מנוחתו.
חמשה כרכים. 21 ס"מ בקירוב. בשניים מהם חסרים דף השער ודפים נוספים, והם הושלמו בצילום אמנותי. נדפסו על נייר ירקרק וכחלחל איכותי. כרוכים בכריכות עור חדשות, תואמות.
כרך בראשית: [2], ה-שנד דף. כרך שמות ומגילת אסתר: ב-רפב, יד, יט-לז דף (חסר דף ראשון ואחרון, במקור: רפב, יד, יט-לח דף). כרך ויקרא ומגילת שיר השירים: [1], ב-קכ; ח; י דף. כרך במדבר ומגילת רות: [1], ב-טז, יט-קפא דף. דפים קיג-קיד כרוכים שלא במקומם. כרך דברים ומגילות איכה וקהלת: ב-קעב דף (חסר שער ודף [2], במקור: [2], ב-קעב דף).
מצב טוב-בינוני. חיתוך על גבול הכותרת במספר דפים של חומש בראשית. חותמת עתיקה בשער של חומש בראשית. חותמות בעלות וחתימות צנזור בפתח חומש ויקרא. כתמים, בהם כתמים קשים וכתמי רטיבות. קרעים ופגעי עש קלים, עם פגיעות בטקסט, משוקמים שיקום מקצועי במילוי נייר.
סטפנסקי חסידות, מס' 216.
המהדורה שלפנינו ידועה כמהדורת תק"פ, שכן בדפי השער של חמשת הכרכים מופיע פרט השנה תק"פ. לאחר עיון נראה כי פרט שנה זה נועד להטעות את הצנזורה, ולמעשה כרך שמות נדפס ראשון, במאהלוב, לא יאוחר מאייר תקע"ח, ויתר הכרכים נדפסו בסדילקוב לאחר שנת תקפ"ה.
מקומות ההדפסה – בדפי השער של חמשת הכרכים נדפסה, באותיות גדולות ובדיו אדומה, המילה: "במאהלוב", אך נוסף מעליה (למעט בכרך שמות), באותיות קטנות ובדיו שחורה: "גדרוקט אין סדילקאב" [=נדפס בסדילקוב].
שנות ההדפסה – בהסכמתו של רבי מרדכי מקרעמניץ לספר "שער התפלה" מתאריך י"ג אייר תקע"ח נכתב: "ובעזה"ש כבר נדפס כרך א', השם יגמור בעדי לגמור כל החמשה כרכים". כוונתו היא לכרך שמות, וכפי שכותבים המדפיסים בסוף הכרך (דף לז/2): "והתחלת ההדפסה היה מן הכרך הלז". כמו כן, בשער של כרך שמות המחבר מוצג כמחברו של הספר "סידורו של שבת" (מאהלוב, תקע"ג) בלבד, בעוד שבשערים של יתר הכרכים הוא מוצג גם כמחברו של הספר "שער התפלה", שנדפס לראשונה רק בשנת תקפ"ה. ב"אנציקלופדיה לחסידות – ספרים" (עמ' תרד) מתועד עותק של כרך בראשית מהסדרה שלפנינו, שבו מוזכר הפירוש "שם אפרים" מאת רבי אפרים זלמן מרגליות, שנדפס לראשונה באוסטרהא תקפ"ה-תקפ"ו.
יש לציין ולהוסיף שברישיון הצנזורה שנדפס בפולנית, בגב דף השער של כרך בראשית, נכתב שהחיבורים הוגשו לביקורת לפני הצנזורה כבר בכ"ה כסלו תקע"ו, אך הרישיון להדפסה ניתן רק בקיץ תק"פ.

ספר ערבי נחל, "חיבור נפלא על התורה", מאת רבי דוד שלמה אייבשיץ אב"ד סראקא. [סדילקוב, תקפ"ה-תקפ"ו 1825-1826]. [דפוס פנחס אליעזר ביליטש?].
שני כרכים המורכבים מן המהדורה הראשונה ומן המהדורה שנדפסה במקביל או בסמוך אליה (ראה הערה ביבליוגרפית להלן). כרך ראשון – ספר בראשית, שמות ויקרא – מן המהדורה הראשונה. כרך שני – ספר ויקרא, במדבר, דברים – מן המהדורה השניה.
המחבר, הגאון הקדוש רבי דוד שלמה אייבשיץ (תקט"ו-תקע"ד, אנצ' לחסידות, א', עמ' תקא-תקג), מגדולי החסידות וגדולי ההוראה, אב"ד סורוקה. בשנת תקס"ט עלה לארץ ישראל, לעיה"ק צפת, ושם מנוחתו כבוד. קרובו רבי לוי יצחק מברדיטשוב כותב עליו בהסכמה "חריף ובקי בחדרי תורה כחד מן קמאי וכל מעשיו לשם שמים". כתב חיבורים רבים, ביניהם חיבורו ההלכתי המפורסם "לבושי שרד". ספרו "ערבי נחל" הפך לאחד מספרי היסוד בתורת החסידות. מאז הדפסתו הראשונה, נדפס הספר בלמעלה מעשרים מהדורות (ואף צורף למהדורת חומש).
שני כרכים. כרך ראשון: [2], צח; מא דף. כרך שני: [1], מא; מג-קסח דף. מא דף של ספר ויקרא מופיעים בשני הכרכים. מצב כללי טוב-בינוני. כרך ראשון: 23 ס"מ. כתמים ובלאי קל. כתמי רטיבות. קרעים גדולים בדף האחרון, משוקמים בהשלמת נייר. חותמות ורישומים בכתב-יד. חותמת גדולה במיוחד בדף האחרון. כרך שני: 22.5 ס"מ. כתמים. פגעי עש, עם פגיעות בטקסט. פגעי עש וקרעים, משוקמים במילוי נייר, בדף השער ובדפים הראשונים והאחרונים (עם השלמה של אותיות בכתב-יד, במקומות בודדים). חיתוך דפים עם פגיעות בכותרות הדפים ופגיעות קטנות בטקסט. חותמות. כריכות חדשות, אחידות.
בתקופה זו נדפסו שתי מהדורות מקבילות של הספר, ושני הכרכים שלפנינו מורכבים משתי מהדורות אלו. בין המהדורות ישנם מספר שינויים, ביניהם הבדלים טיפוגרפיים קלים בדף השער (במהדורה האחת, השורות התחתונות בכתב מרובע ובמהדורה המקבילה בכתב רש"י) ובעימוד הטקסט (ההערות שבסוגריים נדפסו במהדורה האחת באותיות רגילות ובמהדורה המקבילה באותיות קטנות). ניתן להבחין בהבדלים אלו בספר ויקרא המופיע פעמיים בשני הכרכים שלפנינו – פעם מן המהדורה האחת ופעם מן המהדורה המקבילה. ח' ליברמן, שציין מספר הבדלים בין המהדורות, טען כי אחת מהמהדורות האלו היא "מהדורת ביניים", שנדפסה בסדילקוב בערך בשנת תק"צ, בין המהדורה הראשונה – סדילקוב תקפ"ה-תקפ"ו, לבין מהדורת סדילקוב תקצ"ה; כך גם נכתב במפעל הביבליוגרפיה. עם זאת, לא ברור המקור לשנת דפוס משוערת זו ולא ברור כיצד קבע ליברמן איזו משתי המהדורות נדפסה ראשונה. ראה: ח' ליברמן, אהל רח"ל, א', ניו יורק תש"מ, עמ' 372-373.
סטפנסקי חסידות, מס' 470 (רושם את שתי המהדורות כשני וואריאנטים של המהדורה הראשונה, וכך התייחסנו גם אנו).

ספר עטרת צבי, פירוש על ספר הזוהר, מאת האדמו"ר "שר בית הזוהר" רבי צבי הירש מזידיטשוב, חלק ראשון על בראשית, חלק שני על שמות וחלק שלישי על ספרים ויקרא, במדבר ודברים. [לבוב, תקצ"ד-תר"א? 1834-1841?]. מהדורה ראשונה.
שלושה חלקים בשלושה כרכים. דף שער נפרד לכל חלק.
הדפסת הספר נמשכה על פני מספר שנים. החלק הראשון נדפס בשנת תקצ"ד, על פי פרט השנה הרמוז בדברי המביא לדפוס, מעבר לדף השער. הכרך השלישי נדפס לאחריו (על פי דברי המביא לדפוס, הכותב: "אבטח בחסד אל... להוצי'[א] גם את ספר שמות ממכבש הדפוס בקרב[!]..."). הכרך השני נדפס ככל הנראה רק בשנת תר"א [שכן אחד מהמסכימים, רבי אהרן משה טויבש "אב"ד דק"ק ייאס", נתמנה לכהונתו ביאס בשנת תר"א].
האדמו"ר בעל ה"עטרת צבי" מזידיטשוב – הגאון הקדוש רבי צבי הירש אייכנשטיין (תקכ"ג-תקצ"א, אנצ' לחסידות, ג', עמ' תקצו-תקצט), נודע בכינויו "שר בית הזוהר" על שם גדלותו בחכמת הקבלה. מגיל צעיר נודע כ"עילוי" מופלא בעל ידיעות מקיפות בכל חלקי התורה. מתלמידיו הגדולים וממקורביו של ה"חוזה" מלובלין. נסע ונפגש גם עם יתר גדולי החסידות, ביניהם רבי משה ליב מסאסוב, רבי ישראל ה"מגיד" מקוז'ניץ, רבי מנחם מנדל מרימנוב ורבי אברהם יהושע העשיל מאפטא. לאחר פטירת רבו ה"חוזה" מלובלין, בשנת תקע"ה, הפכה זידיטשוב תחת הנהגתו של רבי צבי הירש לאחד ממרכזי החסידות הגדולים והחשובים בגליציה. ההערצה אליו היתה עצומה, והתבטאה גם בדברי שבח מופלאים שנאמרו עליו על ידי צדיקי דורו. מבין תלמידיו בתורת הקבלה היה גם הגאון המלבי"ם [על אף שלא היה חסיד].
בספרו "עטרת צבי" על ספר הזוהר מתגלה מעט מעומק ידיעותיו בתורת הקבלה. שמו של החיבור לא ניתן על ידי רבי צבי הירש עצמו, אלא על ידי העורך והמביא לדפוס, רבי יוסף הכהן רפפורט, שהביא לדפוס גם את יתר כתביו של רבי צבי הירש. רבי יוסף רפפורט היה חתנו של רבי יחיאל מיכל, בנו היחיד של רבי צבי הירש, שנפטר עוד בחיי אביו.
חיבורים נודעים נוספים של רבי צבי הירש מזידיטשוב הם: ספרו "סור מרע ועשה טוב" שמכונה גם "הקדמה ודרך לעץ החיים" – חיבור המשמש כמבוא לספר "עץ חיים" למהרח"ו, ושזכה להוספות מאת רבי צבי אלימלך מדינוב בעל "בני יששכר"; ספרו "בית ישראל", וכן ספרו "פרי קודש הלולים" – הקדמה וביאור לספר "פרי עץ חיים" על כוונות התפילה.
שלושה כרכים. נתונים בכריכות עור חדשות, אחידות.
כרך ראשון: [1], פג, פה-קנב דף. 23 ס"מ. מצב טוב. כתמים. כתמי רטיבות בחלק מהדפים. סימני עש בשוליים הפנימיים של מספר מהדפים, ללא פגיעה בטקסט.
כרך שני: [1], נד דף. 23 ס"מ. נייר כחלחל (בחלקו). מצב טוב-בינוני. כתמים וכתמי רטיבות גדולים בדפים רבים. כתמי שעווה. בלאי ומעט קרעים. קרעים בדף השער, עם פגיעות בטקסט משני צידי הדף (משוקמים במילוי נייר ובהשלמת הטקסט בצילום). קרע קטן בדף האחרון, עם פגם בטקסט (משוקם).
כרך שלישי: [1], נ דף. 23 ס"מ בקירוב. חיתוך דפים גס ולא אחיד. מצב טוב-בינוני. כתמים. כתמים רבים וכתמי רטיבות בעשרת הדפים האחרונים.
סטפנסקי חסידות, מס' 460. ראה עוד על הספר: א' סגל, ועל דרך העבודה, ירושלים תשע"א, עמ' 101-120.

ספר מאור ושמש, על התורה, שני חלקים, מאת האדמו"ר קלונימוס קלמן הלוי עפשטיין מקראקא. [ברסלוי, תר"ב 1842]. מהדורה ראשונה. בשני השערים זיופי תאריך ושם המדפיס: "נדפס בדפוס הרבנית מרת יהודית ראבינשטיין, בשנת תקמ"ה". התאריכים בחלק מההסכמות הנם משנת תר"ב.
שני חלקים בכרך אחד. שער נפרד לכל חלק.
ספר "מאור ושמש" על התורה, מספרי היסוד החשובים של תורת החסידות, ובמהדורות רבות נדפס יחד עם החומש. המחבר הוא הגאון הקדוש רבינו קלונימוס קלמן הלוי עפשטיין מקראקא (תקי"א-תקפ"ג), גאון מופלג בנגלה ובנסתר, מגדולי תלמידיו של האדמו"ר רבי אלימלך מליז'נסק, שאותו החשיב בדרגת הבעש"ט בעצמו. עם זאת היה נוסע גם לרבי יחיאל מיכל מזלוטשוב ורבי לוי יצחק מברדיטשוב. לאחר פטירת רבו רבי אלימלך, היה נוסע אל "החוזה מלובלין", אל רבי בער מראדושיץ, אל "המגיד מקוזניץ" ואל רבי מנדלי מרימנוב [שהעיד עליו שהוא "שומר הברית"]. שמו כאיש קדוש נודע כבר בדורו, וידועים עליו סיפורים של גילויי רוח-הקודש ומופתים. רבו רבי אלימלך מליז'נסק הכתירו לכהן באדמו"רות והיה הראשון למפיצי החסידות בעיר קראקא, בה נקבצו אליו מבקשי השם שנודעו לימים לגדולי החסידות. נרדף רבות ע"י המתנגדים בקראקא, שאף הכריזו "חרם" על החסידות בשנת תקמ"ו. לאחר שהרדיפות גרמו להלשנות ומאסר, עקר רבי קלמן לעיר מולדתו ניישטאט והקים בה את בית מדרשו. בשנת תק"פ בקירוב חזר לעיר קראקא ושם מנוחתו כבוד.
שני חלקים בכרך אחד. [2], קמד דף; [1], קמה-רעז, [2] דף. 21.5 ס"מ בקירוב. מצב כללי טוב. כתמים, כתמי רטיבות. קרעים במספר דפים, עם פגיעה בטקסט במספר מקומות, משוקמים בהשלמת נייר והדבקה. בשני דפים השלמה בצילום של מספר מילים. קרעים בדף השער, עם פגיעה קלה במסגרת השער, משוקמים בצילום והשלמת נייר. חתימה, חותמות ומעט הגהות. כריכת עור חדשה.
סטפנסקי חסידות, מס' 307.
ישנם עותקים עם שערים שונים. בהם: עותקים עם שער לחלק א' בלבד, עותקים עם שם מדפיס מזוייף אך עם תאריך נכון "בשנת תר"ב", עותקים עם שערים אמיתיים בהם נכתב שנדפס בשנת תר"ב ב"ברעסלויא בדפוס ר' הירש זולצבאך". לפנינו עותק ייחודי בו נמצאים שני השערים ה"מזוייפים" בכל הפרטים – "בדפוס הרבנית מרת יהודית ראבינשטיין, בשנת תקמ"ה".

ספר ברכת דוד, ביאורים בדרך החסידות על חמשה חומשי תורה, מאת האדמו"ר רבי אברהם דוד ווארמאן מבוטשאטש. לבוב, [תר"ה 1845]. מהדורה ראשונה.
שנת הדפוס נרשמה בעברית "תקס"ה" ובלועזית "1800", ושם הדפוס: Jihdas Rosanis [יהודית רוזאניס]. שם המדפיסה ושני התאריכים (הסותרים זה את זה) מזויפים. תאריך ההדפסה האמיתי נרמז בחתימת המביא לבית הדפוס, שבסוף הספר, בה הודגשו המילים "תפלה לאלהי דוד", דהיינו תר"ה. זיופים מן הסוג הזה נעשו בספרי החסידות שנדפסו בגליציה באותה תקופה בשל איסורי צנזורה ורדיפות המשכילים נגד החסידים [א' יערי מונה 16 ספרים שזויפו באופן הזה. ראה: א' יערי, בית דפוסה של הרבנית יהודית ראזאניש בלבוב, קרית ספר, יז, ת"ש, עמ' 107, מס' 43].
בעמוד שמעבר לשער, נדפס המשפט "תורת ה' תמימה" באותיות גדולות, ותחתיו צוין כי ההסכמות לא נדפסו "מטעם הכמוס". כפי הנראה, גם השמטת ההסכמות היתה חלק מהסוואת פרטי ההדפסה מאותן סיבות שנמנו למעלה.
האדמו"ר רבי אברהם דוד ואהרמן "הגאון מבוטשאטש" (תקל"א-תר"א, אנצ' לחסידות, א, עמ' סח-עב), מגדולי דורו בתורה ובחסידות ומגדולי הפוסקים. בהיותו כבן תשע פגש אותו הגאון רבי משולם איגרא ושוחח עמו בדברי תורה, לאחר מכן התבטא רבי משולם כי ילד זה עתיד להיות מורה הוראה מופת לכל רבני הדור. לאחר נישואיו התקרב לחסידות והתקשר עם גדולי האדמו"רים בדורו, רבי לוי יצחק מברדיטשוב, רבי משה ליב מסאסוב, רבי חיים מטשרנוביץ ורבי צבי הירש מנדבורנה. בהיותו כבן עשרים נתמנה לאב"ד בעיר יאזלוביץ (נקראה גם יאלאוויץ). מסופר כי הצדיק רבי מאיר מפרמישלאן שעבר אז בעיר חש בקדושה השוררת במקום ואמר כי היא בזכותו. בשנת תקע"ד נתמנה לאב"ד בוטשאטש על מקום חותנו ורבו רבי צבי הירש קרא אב"ד בוטשאטש בעל "נטע שעשועים". נודע כגאון מופלג וצדיק. חיבר ספרים רבים, ביניהם: "דעת קדושים" על יו"ד, "עזר מקודש" על אה"ע, "כסף הקדשים" על חו"מ, "ברכת דוד" – על התורה, ועוד. חיבוריו ההלכתיים הפכו לספרי יסוד בפסיקת ההלכה. חיבורו "אשל אברהם" על שו"ע או"ח נדפס במהדורות השולחן ערוך ומובא אלפי פעמים בספרות הפוסקים [נהוג לכנות חיבור זה "אשל אברהם – בוטשאטש", כדי להבדילו מהחיבור "אשל אברהם" שקדם לו].
רישום בעלות מעבר לדף האחרון: "שייך להנגיד המופלא... מו"ה יוסף פיאר-שטיין דטשארטקוב".
[2], קפב דף. 22 ס"מ. נייר כחלחל (ברובו), עבה ואיכותי. מצב טוב. מעט כתמים. סימני עש קלים במקומות בודדים. כריכת עור חדשה.
סטפנסקי חסידות, מס' 100.