מכירה 72 - פריטים נדירים ומיוחדים
- book (108) Apply book filter
- חסידות (85) Apply חסידות filter
- ספרי (62) Apply ספרי filter
- chassid (52) Apply chassid filter
- יד (31) Apply יד filter
- chassidut (27) Apply chassidut filter
- חתימות (26) Apply חתימות filter
- עותקים (26) Apply עותקים filter
- מיוחסים (26) Apply מיוחסים filter
- מיוחסים, (26) Apply מיוחסים, filter
- והקדשות (26) Apply והקדשות filter
- dedic (26) Apply dedic filter
- import (26) Apply import filter
- signatur (26) Apply signatur filter
- jewish (25) Apply jewish filter
- letter (25) Apply letter filter
- כתבי (24) Apply כתבי filter
- manuscript (24) Apply manuscript filter
- copi (20) Apply copi filter
- וספרי (18) Apply וספרי filter
- art (16) Apply art filter
- כתבי-יד (14) Apply כתבי-יד filter
- כתבייד (14) Apply כתבייד filter
- copies, (14) Apply copies, filter
- gloss (14) Apply gloss filter
- ומכתבים (13) Apply ומכתבים filter
- יהודית (13) Apply יהודית filter
- גרפיקה (12) Apply גרפיקה filter
- קודש, (12) Apply קודש, filter
- קודש (12) Apply קודש filter
- סגולה (12) Apply סגולה filter
- וחפצי (12) Apply וחפצי filter
- שמירות (12) Apply שמירות filter
- art, (12) Apply art, filter
- ceremoni (12) Apply ceremoni filter
- ownership (12) Apply ownership filter
- ownership, (12) Apply ownership, filter
- protect (12) Apply protect filter
- segulah (12) Apply segulah filter
- יהדות (10) Apply יהדות filter
- דפוס (10) Apply דפוס filter
- jewri (10) Apply jewri filter
- דפוסי (9) Apply דפוסי filter
- histori (9) Apply histori filter
- history, (9) Apply history, filter
- palestin (9) Apply palestin filter
- print (9) Apply print filter
- slavita (9) Apply slavita filter
- zhitomir (9) Apply zhitomir filter
- zionism (9) Apply zionism filter
מחבר הספר: הרב הקדוש רבי יוסף בלוך (תפ"ד-תק"ן), מבני חבורתו של המגיד ממעזריטש. אב"ד אלעסק ומגיד מישרים בסטאנוב. התפרסם בעולם החסידות בספרו "גנזי יוסף" שנחשב לאחד מספרי החסידות הראשונים. בספרו נדפסו הסכמות גם מרבנים 'מתנגדים' חשובים, כמו רבי צבי הירש רוזאניש אב"ד לבוב שכותב: "אשר לא מש מתוך האהל אהלו של תורה, והיה משים לילות כימים".
[4], צח; כד דף. 34 ס"מ בקירוב. מרבית הדפים במצב טוב. כתמים. קרעים משוקמים במילוי נייר בשוליים הפנימיים של דף השער והדף האחרון. פגע עש בשבעה מהדפים האחרונים, משוקם במילוי נייר, עם פגיעות בטקסט. חותמת וחתימת צנזור משנת 1838. כריכת עור חדשה.
סטפנסקי חסידות, מס' 110.
הסכמת רבי לוי יצחק מברדיטשוב, הכותב על החיבור כי הוא מסוגל "להשיב רבים מעון", ועל גדולת הרב המחבר: "...לאותו צדיק בוצינא קדישא איש אלוקי, הרב המנוח מהור"ר בנימין זלה"ה שהיה מ"מ דק"ק זלאזיץ... וראיתי כמה דברים מתוקים לחיך, הן בנגלה הן בנסתר, כולם שוים לטובה, ובכן מן הראוי הוא שיוציא לאור, כדי שיצא טעמו וריחו למרחוק, להשיב רבים מעון...".
המחבר: המגיד מזאלוזיץ - רבי בנימין (נפטר תקנ"ב, אנצ' לחסידות, א', שנ-שנד), גדול בנגלה ובנסתר, בן דורם של הבעל שם טוב וראשוני צדיקי החסידות. אחד מהמוסרים והמעתיקים הראשונים של תורת החסידות. לא ברור אם זכה להכיר את הבעל שם טוב ולפגוש אותו, אך בחיבוריו הוא מביא דברים בשמו. בנוסף, הוא מביא דברים רבים בשם תלמידי הבעש"ט, המגיד ממזריטש, רבי יחיאל מיכל מזלוטשוב ורבי מנחם מנדל מפרמישלאן. את רבי יחיאל מיכל מזלוטשוב הוא מכתיר בתואר "מורי": "ושמעתי ממורי הותיק וחסיד איש אלוקי מ' יחיאל מיכל ז"ל...". מחיבוריו הנוספים: "תורי זהב" - על התורה; "אהבת דודים" - פירוש על שיר השירים; "אמתחת בנימין" - על מגילת קהלת. כל חיבוריו נדפסו לאחר פטירתו, על ידי בנו רבי אשר זליג. רבי לוי יצחק מברדיטשוב מכתירו בהסכמתו לספר שלפנינו: "אותו צדיק בוצינא קדישא איש אלקי...".
רישום בעלות בדף השער, מחודש תשרי תרס"ד (1903), בחתימת " הק' יחיאל באאמו"ר הרב הרמ"[ז/ד?] זללה"ה". יתכן שזו חתימת ידו של האדמו"ר רבי יחיאל אשכנזי מאולסק (תרמ"ב-תרצ"ב, אנצ' לחסידות, ב', עמ' קצב), האדמו"ר מאולסק בגרוסוורדיין ובניו-יורק. בנו של האדמו"ר רבי משה דוד אשכנזי מסטניסלב, אולסק וסאטמר (אנצ' לחסידות, ג', עמ' שלב), וחתנו של האדמו"ר רבי אברהם לנדמן מסטרליסק-בילקאמין.
[1], כה, [13] דף. 21.5 ס"מ. מצב בינוני. כתמים ובלאי. כתמי רטיבות רבים, חלקם כהים (כתמי יין?). פגעי עש משוקמים בהדבקות נייר בתחתית דף השער ובדפים נוספים. קרעים משוקמים בהדבקות נייר. חותמות. כריכת עור חדשה.
סטפנסקי חסידות, מס' 156; יערי 253; אוצר ההגדות 373.
הסכמות ה"נודע ביהודה", בעל ה"הפלאה", רבי שאול אב"ד אמשטרדם, רבי בצלאל מרגליות אב"ד אוסטרהא, רבי רפאל הכהן אב"ד המבורג, ורבנים נוספים. בראש סדר נשים - הסכמות רבי אליעזר קאליר אב"ד קעלין ורבי דוד צבי אוירבאך אב"ד קרמניץ [חותנו של מהרנ"ת מברסלב].
המחבר, הגאון הקדוש רבי משולם פייביש הלוי הורביץ (נולד ת"ע בערך-נפטר בחודש כסלו, בין השנים תקמ"ו-תקנ"א), נולד בעיר קרעמניץ (מחוז טארניפאל, דרום-וואהלין, מזרח-גליציה), בה התגורר כל ימיו והרביץ תורה לתלמידים. מנעוריו נודע כקדוש מרחם, וכמו שכותב עליו רבי אלעזר קאליר בהסכמתו: "קדושתו מרחם... בגבורה של תורה כארי מתגבר... עד שנתפרסם שמו הטוב כחד מדרי קמאי והיושבים במלאכת התורה לראשונה, הוא כבוד הרב המובהק דפקיע שמיה בין גדולי הדור... ורק תורתו אומנתו לומד תורה לשמה". גם הנודע ביהודה כותב עליו בהסכמתו, בהפלגה שלא כדרכו: "...כבוד האי סבא יקירא הרב... המופלג מאוד בתורה ובמעשים כבוד שמו מהור"ר פייבש הלוי... תנא הוא כחד הראשונים... ובעודי במדינת פולין כבר שמעתי שמעו הטוב כי הוא ממש יחיד באהלות...". בעל ההפלאה כותב עליו בהסכמתו: "...כבוד אהובי ידידי הרב המופלג בשם טוב חריף ובקי מוהר"ר משולם פייבוש נ"י מק"ק קרעמיניץ".
בתו גיטל נישאה להרב הקדוש רבי אברהם המלאך, בנו של המגיד ממזריטש והיא סבתו-זקנתו של רבי ישראל מרוז'ין. על שידוך זה רווחים סיפורים רבים בשושלות החסידות של צאצאיו. האדמו"ר רבי חיים מאיר יחיאל ממוגלינצ'א סיפר כי המגיד ממזריטש שאל מן השמים "להגיד לו מי הוא התלמיד חכם שבדור אז, בכדי לשדך עמו וליתן בת תלמיד חכם שבדור לבנו הה"ק המלאך ז"ל, והשיבו לו על הרב הגאון ר' פייבל מקראמניץ" (תולדות הנפלאות, וורשא תרנ"ט, אות קכג). במקור אחר מסופר: "...שזקננו המגיד הגדול ממעזריטש חשקה נפשו לקחת את בת הגאון רבינו משולם פייבוש עבור בנו הרה"ק רבי אברהם המלאך, היות שהיא בת תלמיד חכם הלומד תורה לשמה בקדושה ובטהרה, ובכן שלח כמה מתלמידיו לרבינו הגאון להציע לו השידוך" (תולדות המשנת חכמים, עמ' תרצד, בסוף ספר משנת חכמים, מהדורת מכון בית אבות, ברוקלין ניו יורק, תשע"ה 2014. ראה שם סיפורים נוספים אודות השידוך, ואודות פגישתו המופלאה עם המגיד ממזריטש ויחסו לגודל קדושת המגיד ובנו הקדוש רבי אברהם המלאך). בגניזה החרסונית מופיע מכתב, שכתב לו מחותנו המגיד ממזריטש אודות ספרו "משנת חכמים" על סדר טהרות: "אל כבוד מחות' הרב הצדיק הק' הגאון הק'... מכתבו הק' קבלתי... והנני מסכים לחבורו שיצא לאור כי מאד נעלה הוא ורוח הקודש נוצץ ממנו" (גנזי נסתרות, ירושלים תרפ"ו, עמ' טו).
רישומי בעלות של ר' ברוך הירש טייטעלמון מווארשא, וחתימה של "הק' שלום... זילבער מקוטנא".
[3], לג; [1], טו; [1], כב דף; כ דף; כד דף; מו דף. 21 ס"מ. נייר ירקרק. מצב טוב. כתמים ובלאי. קרעים במספר דפים, ללא פגיעה בטקסט. בדף ו מסדר טהרות קרע משוקם, עם פגיעה קלה בטקסט. רישומי בעלות וחותמות. כריכה חדשה.
ספר "כתר שם טוב" - ספר הליקוטים הנודע מתורתו של הבעש"ט - "והם כל דברי קדשו של הקדוש והנורא מוהר"ר ישראל בעש"ט זלה"ה". בספר מובאים דברי הבעש"ט שלוקטו מספרי תלמידיו, רבי יעקב יוסף מפולנאה והמגיד ממזריטש. מספרי הליקוטים הראשונים שנדפסו מתורתו של הבעש"ט.
לפנינו שני החלקים שיצאו לאור בזולקווא, תקנ"ד-תקנ"ה. בראש החלק הראשון הסכמות מאת האדמו"רים רבי מנחם מנדל מליסקא, רבי שלמה מקרלין ורבי אברהם משה מפשוורסק. לאחר מכן נדפסה בו "צוואה מהבעש"ט". בדף הבא נדפסה אגרת הבעש"ט ששלח לארץ ישראל, לגיסו רבי גרשון מקיטוב. בראש החלק השני הסכמת רבי משה צבי הירש מייזליש.
מחבר הספר, הצדיק רבי אהרן הכהן מזעליחוב ואפטא (אנצ' לחסידות, א', עמ' קנז), חיבר כמה ספרים נפוצים בספרות החסידית. בין ספריו, ספר "אור הגנוז לצדיקים", סדור "תפלה ישרה - כתר נהורא" וספרים נוספים. היה תלמידו של רבי עוזיאל מייזליש מריטשוואהל. החליף את רבי לוי יצחק מברדיטשוב כאב"ד זעליחוב ולאחר מכן שימש כרבה של בילגוריי. בשנת תקס"ג שימש כאב"ד אפטא, לצדו של האדמו"ר רבי אברהם יהושע העשיל, בעל ה"אוהב ישראל".
שני כרכים. כרך ראשון: [2], כח דף. 18.5 ס"מ. מצב בינוני. כתמים ובלאי. כתמי רטיבות. סימני עש רבים בדפים הראשונים. קרע בשולי דף השער עם פגיעה קלה במסגרת השער. קרעים ופגמים בשולי דפים נוספים. מספר דפים וקונטרסים מנותקים. חותמות. כריכת עור חדשה.
כרך שני: [30] דף. דף אחרון חסר והושלם בצילום. 18.5 ס"מ. מצב טוב-בינוני עד בינוני. כתמים ובלאי קל. פגעי עש בדפים רבים, עם פגיעה בטקסט (הספר עבר שיקום מקצועי במילוי נייר). מספר דפים מנותקים. חותמות. כריכת עור חדשה (הכריכות אינן אחידות).
סטפנסקי חסידות, מס' 249.
למהדורה זו וואריאנטים אחדים. מן החלק הראשון יצאו מספר וואריאנטים עם שינויים טיפוגרפיים קלים והבדלי נוסח בדף השער (ראה מפעל הביבליוגרפיה, רשומה מס' 139450). לחלק השני נדפסו שני שערים שונים, האחד הוא העתקה מנוסח השער של החלק הראשון, בתוספת המילים "חלק שני", והשני הוא בנוסח שונה. במספר עותקים נכרכו שני השערים, אך ברוב העותקים מופיע אחד משני דפי השער. לפנינו דף השער מן הטיפוס הראשון.
העותק של האדמו"ר רבי אלתר בידרמן מלעלוב-סוסנוביץ - בדף השער חתימת ידו (בעיפרון) וחותמותיו השונות. האדמו"ר רבי אלתר בידרמן (תרכ"ב-תרצ"ג) נולד בירושלים לאביו הרב הצדיק רבי אלעזר מנחם מענדיל מלעלוב ונקרא שמו בישראל "אברהם בצלאל נתן נטע", אך שם כינויו הוא "אלטער". בשנת תרנ"ד נסע לפולין והנהיג קהל חסידים בעיר סוסנוביץ בפולין, והיה מכונה "דער ארץ ישראל רבי".
מספרי החסידות המוקדמים. ספר זה הוא מן המקורות הראשוניים והמוסמכים ביותר של תורת הבעש"ט, אותה ינק ישירות מפיו המחבר הקדוש רבי משה חיים אפרים מסדילקוב (נפטר בתק"ס), שהיה נכדו – בן-בתו הצדקנית מרת אדל. על נכדו זה כתב זקנו הבעש"ט באגרתו הידועה לגיסו רבי גרשון מקיטוב בשנת תקי"ב: "נכדי החתן החשוב כ' אפרים עלוי גדול בתכלית הלימוד".
הסכמות גדולי החסידות: רבי לוי יצחק מברדיטשוב, המגיד רבי ישראל מקוזניץ, רבי יעקב יצחק הלוי הורוויץ ה"חוזה" מלובלין, רבי אברהם יהושע העשיל אב"ד אפטא ובעל ה"באר מים חיים". בסוף הספר "לקוטים" מהבעש"ט וכן "החלומות שנמצא בכ"י הרב הקדוש זללה"ה".
גדולי החסידות הפליגו בדבר קדושתו של הספר ובסגולתו לעורר את הקורא בו ליראת שמים, וכפי שכתב רבי לוי יצחק מברדיטשוב בהסכמה לספר: "מובטחני שעל ידי החיבור הלז יתלהב לבב אחינו בני ישראל לעבודת הבורא ברוך הוא וברוך שמו".
כל כותבי ההסכמות מדגישים את ייחוסו של המחבר כ"נכד הבעש"ט", וכי הספר מלא ביסודות תורתו של סבו הבעש"ט. מחותנו ה"באר מים חיים" כותב בהסכמה על המחבר וספרו: "בוצינא קדישא... נכד של האיש אלקי אשר לו דומיה תהלה הרב ר' ישראל בעש"ט, ובפרט שבפעם נמצא דברי הריבש"ט מעורב בהן, אשר ניצוץ אחד שלו מתפשט לכמה ניצוצין ושבילין דאורייתא... וה' יזכינו לראות הספר הנאה הלז בהדפסתו, ולקרות בו שתים ושלש דלתות כדי להנות מזיו הוד המתחדש בעולם...".
[2], קיד דף. 21 ס"מ. נייר ירקרק. מצב טוב-בינוני. כתמים ובלאי. סימני עש. קרעים ופגמים משוקמים בהדבקות ובמילוי נייר בדפים הראשונים והאחרונים, עם פגיעות קלות בטקסט בדפים האחרונים. יתכן שהעותק מורכב משני עותקים (דף השער ודף ההסכמות שונים מהדפים שאחריהם). חותמות האדמו"ר בשער, בדף השני ובדף האחרון. חותמות שונות. כריכת עור חדשה.
סטפנסקי חסידות, מס' 128; סטפנסקי ספרי יסוד, מס' 383.
על קדושת המחבר וספריו, כותב האדמו"ר בעל "היכל הברכה" מקומרנא, בספרו "נוצר חסד": "הרב הגאון הקדוש המקובל אלקי, החריף הגדול, חסיד שבכהונה, מוהר"ר יצחק אייזיק הכהן זצללה"ה, אב"ד ור"מ קאריץ ואוסטרהא, מתלמידי המגיד הגדול הרה"ק ר' דוב בער ממעזריטש זצללה"ה, בעל המחבר ספר ברית כהונת עולם... אשר לא נראה כבושם הזה מכמה מאות שנה, והוא האיר עינינו בכמה סודות התורה והחכמה". רבי יצחק אייזיק נולד בין השנים תקי"ג-תקי"ח בקירוב, ונפטר בשנת תקנ"ג. גדולי החסידות מביאים מדבריו בחרדת הכבוד. האדמו"ר בעל "אהבת ישראל" מוויז'ניץ היה לומד מידי יום ביומו בספר קדוש זה, וגם בימי מלחמת העולם הראשונה, בשעת ההפגזות, לא ויתר על שיעוריו הקבועים בספר זה.
[4], טז, [2]; ז; יח; כז דף. 21 ס"מ. מצב טוב-בינוני. כתמים. עקבות רטיבות. סימני עש, חלקם משוקמים במילוי נייר, עם פגיעות בטקסט. קרעים משוקמים במילוי נייר, בשולי מספר דפים. כריכה חדשה.
• ספר ברית כהונת עולם, דרוש ורמז בענייני המועדים על פי הקבלה, חלקים ראשון ושני, מאת רבי יצחק אייזיק כ"ץ אב"ד קוריץ ואוסטרהא. לבוב, תר"ח 1848. מהדורה ראשונה של החלק השני, שנדפס על פי כתב-יד המחבר.
הדפסת החלק השני התעכבה שנים רבות, בגלל האיסור בגליציה להדפיס ספרי קבלה (חוק שנחקק ביוזמת משכילי גליציה). כשבוטל חוק זה בשנת תר"ח, הובא מיד לדפוס החלק השני שהיה בכתב-יד. יחד עמו נדפס באותו כרך גם החלק הראשון שאזל מן השוק.
[3], לז; כג; [1], ג-טו דף. שער נפרד לחלק שני. 23 ס"מ. מצב טוב. כתמים ובלאי. רישומים בכתב-יד. כריכה חדשה.
סטפנסקי חסידות, מס' 97, 98.
רבי אריה ליב גלינר - "המוכיח מפולנאה" (נפטר בשנת תק"ל, אנצ' לחסידות, א, עמ' שכה-שכו), מראשוני תלמידי הבעש"ט וממפיצי תורתו. איש קדוש ובעל מופת. בהשפעתו התקרבו ה"תולדות יעקב יוסף" והמגיד ממעזריטש אל הבעש"ט ותורתו. נודע כדרשן ומגיד מפורסם "המוכיח הפולנאי... רבים השיב מעוון" (בהסכמתו של רבי לוי יצחק מברדיטשוב), "אשר בעודו בחיים חיותו סבב בכל העולם והאיר את אור תורתו בכל תפוצות ישראל" (בהסכמתו של רבי אשר צבי מאוסטרהא). בעל ה"תולדות יעקב יוסף" מרבה לצטט בספריו מדברי תורתו של "המוכיח".
רישום בעלות בדף השער: "שמע מלכינו עתירתינו וברך נחלת פאפיערנא" [ראשי התיבות של המילים עם שם המשפחה יוצרים את הצירוף: "שמעון פאפיערנא" – כפי הנראה, ממשפחת הגביר רבי שאול פאפירנא מפאריטש]. רישומי בעלות בדף המגן הקדמי: "שייך לה"ה הרבני הזקן הישיש... כ"מ אליקום געץ מיאזלץ ושסקאריץ"; "שייך להרבני ר' שמואל במו"ה אליקום געץ מסאקריטש". חתימה בדף מא/1: "זאב וואלף בן ארי' ליב". חתימה בדף נז/1: "נאו' זאב וואלף מזובארעוויץ".
[1], נ, נג-נו, נה-ס, נא-נה דף. 20 ס"מ בקירוב. נייר תכלכל. מצב טוב. כתמים, ובהם כתמים כהים בשולי הדפים. בלאי וקרעים בשוליים. כריכה חדשה.
סטפנסקי חסידות, מס' 518.
ספר אור המאיר הוא מראשוני ספרי החסידות ובו דברים בשם הבעל שם טוב. המחבר - הרה"ק רבי זאב וולף מז'יטומיר, היה מגדולי תלמידי המגיד ממזריטש, ומקורבם ותלמידם של רבי יעקב יוסף מפולנאה, רבי נחום מטשרנוביל ורבי לוי יצחק מברדיטשוב. היה מקורב גם לרבי פנחס מקוריץ, שהתבטא עליו: "ראיתי כיצד אליהו הנביא מתלווה אליו ומגלה לו את סודה הכמוס של האידרא קדישא". הצדיק ר' ליב שרה'ס התבטא עליו כי "ראה על פניו את צלם אלוקים בשלמות". בשער הספר שלפנינו נכתבו דברים מופלאים בשבחו, ביניהם: "היה דבוק בקונו בכל עתיו ורגעיו בלתי נפרד בהליכה ובישיבה...". הספר נכתב מפיו על ידי תלמידו הרה"ק רבי אליעזר מז'יטומיר בעל "פרקי הנאזר". האדמו"ר רבי ישראל מרוז'ין אמר על הספר כי "כל מה שכתוב בספר הוא מחובת כל יהודי להתנהג כך", ובשמו של האדמו"ר רבי ישכר דוב מבעלזא נאמר כי: "במה שהשפיעו להמחבר תורה מן השמים, אמר רק שמינית, וממה שאמר שמעו רק שמינית, וממה ששמעו הבינו רק שמינית, וממה שהבין הכותב בעל 'פרקי הנאזר' כתב מזה רק שמינית, וממה שהדפיסו מבינים רק שמינית". רבי זאב וואלף נפטר בשנת תקנ"ח, וספרו נדפס סמוך לאחר פטירתו (יתכן שלכך רומז פרט השנה: "והיה מנוחתו כבוד").
רישום בעלות בדף השער.
[2], נח, סא-פ, [2]; נב, נה-צח, קא-קכ; סד דף. 21 ס"מ. נייר כחלחל. מצב טוב. כתמים. נקבי עש. קרע בדף מג מספירת הדפים השנייה, עם פגיעה בטקסט. כריכה ישנה, עם שדרה ופינות מעור.
סטפנסקי חסידות, מס' 24.
בשנים תקנ"ח-תק"ע נדפס הספר במספר מהדורות דומות זו לזו, מהן במספר ווריאנטים, ראה: א' טויבר, מחקרים ביבליוגרפיים, עמ' 36-39; י' יודלוב, גנזי ישראל, מס' 1140. בעותק שלפנינו האיסור להדפיס את הספר עומד על חמש-עשרה שנה, ולא עשרים שנה (ראה פריט הבא).
על הספר ומחברו, ראה פריט קודם.
רישומי בעלות בדף השער: "ישראל מפאלטישען" (יתכן וזו חתימת רבי ישראל מפאלטישן, שד"ר צפת, תלמידו של האדמו"ר רבי אברהם דוב מאבריטש, ומי שהביא לדפוס את ספרו "בת עין"), "למע' הגביר ג'י שלמה יוסף פרחי", "למד' הש' והט' רצ"ו סי' שמעיה אנג'יל".
[2], רס דף. 20 ס"מ. נייר כחלחל (ברובו) ועבה. מצב טוב. כתמים. כתמי רטיבות בדפים האחרונים. הדבקת נייר לחיזוק מעברו השני של דף השער. קרע בשולי דף [2], ללא פגיעה בטקסט. חיתוך דפים עם פגיעה בכותרות מספר דפים ופגיעה קלה בשוליים העליונים של דף השער. כריכת עור חדשה.
סטפנסקי חסידות, מס' 25.
בשנים תקנ"ח-תק"ע נדפס הספר במספר מהדורות דומות זו לזו, מהן במספר ווריאנטים, ראה: א' טויבר, מחקרים ביבליוגרפיים, עמ' 36-39; י' יודלוב, גנזי ישראל, מס' 1140. בטופס שלפנינו פרט השנה הוא תקנ"ח, כמו במהדורה הראשונה (ראה פריט קודם), אך יש בו מספר שינויים לעומתה. ביניהם, השינוי שנעשה בהסכמות - הארכת זמן האיסור על ההדפסה מחמש עשרה שנה לעשרים שנה.
הספר נדפס כארבע שנים לאחר הדפסת ספר התניא מאת האדמו"ר הזקן מחב"ד רבי שניאור זלמן. המחבר, מגדולי צדיקי החסידות, מתבסס במקומות רבים בספרו על ספר התניא, וכמעט בכל פרשה מצטט מדברי קדשו ובונה עליו את יסודותיו.
רבי אהרן הכהן מזעליחוב ואפטא (אנצ' לחסידות א', עמ' קנז), מחבר ספר "כתר שם טוב" - ספר הליקוטים הנודע מתורת הבעש"ט וסידור "תפילה ישרה - כתר נהורא". ספרו "אור הגנוז לצדיקים" נדפס לראשונה בעילום שם המחבר.
על הספר ראה: ח' ליברמן, כיצד חוקרים חסידות בישראל, בתוך ספרו אהל רח"ל, א', ניו יורק תש"ם, עמ' 7-11.
בשער הספר חתימה: " הק' מרדכי יעקב בן מ' מאיר בן מהור"ר פינחס הלוי מק"ק חמעלניק[?]" (נראה כי חתימת הבן נכתבה על גבי חתימת האב, שחתם בתחילה, בדיו בצבע שונה: " הק' מאיר בן מהור"ר פינחס הלוי..."). בדף האחרון חותמות בעלות של האב: " הק' מאיר בן מו"ה פנחס סג"ל [הורוויץ הלוי?]".
[64] דף. 18 ס"מ. מצב בינוני. כתמים ובלאי (כתמים כהים במספר דפים). סימני עש מעטים. קרעים ופגמים, חלקם משוקמים. כריכה חדשה.
סטפנסקי חסידות, מס' 22.
ספר ליקוטי מוהר"ן, "מאמרות טהורות של הרב החסיד המפורסם בוצינא קדישא מה"ו נחמן נ"י כאור הבהיר נכדו של הרב הקדוש הבעש"ט זצוק"ל". אוסטרהא, [תקס"ח 1808]. דפוס שמואל בן ישכר בער סג"ל. מהדורה ראשונה.
הספר הקדוש ליקוטי מוהר"ן [=מורנו ורבינו הרב רבי נחמן], הוא ספרו החשוב ביותר של רבי נחמן מברסלב, ספר היסוד של תורת חסידות ברסלב ומהספרים המשפיעים ביותר בעולם החסידות עד ימינו. לפנינו המהדורה הראשונה, בה נדפס חלקו הראשון של החיבור. ספר זה הוא הספר היחיד מתורת רבי נחמן שנדפס בחייו ובהדרכתו. לאחר פטירת רבי נחמן הדפיס רבי נתן חלק נוסף "ליקוטי מוהר"ן תנינא".
הספר נערך בידי תלמידו הגדול של רבי נחמן – רבי נתן שטרנהארץ מנמירוב (מוהרנ"ת), מתוך קונטרסים שכתב (וכתבו חבריו) מפי רבו בעת שמסר את תורותיו. העריכה נעשתה בעקבות ציוויו של רבי נחמן ועל פי הוראותיו. מסופר כי כאשר עסק רבי נתן בכריכת כתב-היד של החיבור, אמר לו רבי נחמן "הלא זה הדבר שעוסקים עכשיו לכרוך הספר, נדמה לכם שאין נחשב לכלום, אבל באמת כמה וכמה עולמות תלויים בזה, בכריכת הספר הזה". רבי נחמן התבטא ואמר כי הדפסת הספר והלימוד בו היא "אתחלתא דגאולה" (חיי מוהר"ן, שמו). הוא שיבח מאד את ספרו ואת הסגולה שבו להשפיע על הלומד בו קדושה וטהרה, ובין היתר אמר כי "יכולין להיות נעשה בעל מוח גדול על ידי ספרו, כי יש בו שכל גדול ועמוק נפלא מאד...", וכי "יכולין להיות נעשה בעל-תשובה גמור על ידי לימוד הספר שלו..." (חיי מוהר"ן, שמז, שמט). לתלמידו רבי נתן אמר: "מעט אתה יודע מעוצם מעלת גדולת הספר וקדושתו, ויותר מזה ראוי לך להאמין בעוצם גדולת הספר" (חיי מוהר"ן, שסט).
רבי נחמן אף דיבר על החשיבות הגדולה שיש בקניית ספרו זה: "ואמר שכל אדם צריך להשתדל לקנות הספר שלו, ומי שאין לו במה לקנות וכו', ימכור כר מתחת ראשו ויקנה הספר שלו..." (חיי מוהר"ן, שמט), וניבא כי בעתיד יהיה הספר מבוקש מאד ויודפס פעמים רבות: "ואמר שהספר שלו יהיה חשוב מאד, ויבקשוהו ויחפשוהו מאד, ויודפס ויחזור ויודפס כמה וכמה פעמים, ויהיה חשוב מאד..." (שם). בנוסף, אמר רבי נחמן שעצם החזקת ספריו בבית יש בה סגולה לעשירות (וכוונתו היתה לספר ליקוטי מוהר"ן שהוא היחיד שנדפס בחייו): "ואמר שצריכין להשתדל מאד לקנות ספריו, כי אפילו כשעומדין בתבה ומגדל הם טובה גדולה, כי ספריו הם שמירה גדולה בבית לשמור גם העשירות וממון האדם מכל ההזקות" (חיי מוהר"ן, שנה), וזירז בפועל עשירים לקנות את ספרו כדי שתישמר עשירותם, וכפי שמסופר (שם): "והזכיר אז עשיר אחד, שהיה יודעו ומכירו, ואמר שגם אליו היא טובה גדולה שיהיה הספר שלי בביתו, כי יהיה לו שמירה גדולה לכל דבר ושתתקיים עשירותו".
לספרו זה קיבל רבי נחמן מברסלב הסכמות מגדולי צדיקי הדור, אך מחמת ענוותנותו לא רצה להדפיס את ההסכמות (ראה הקדמת רבי נתן לספר). הסכמות אלו נדפסו במהדורות הבאות, ובהן גדולי הצדיקים מפליגים בגודל קדושתו של רבי נחמן. ה"חוזה" מלובלין מכתיר אותו בתארים: "הרב המאור הגדול, איש קדוש, מופת הדור, נר ישראל, פטיש החזק, עמוד הימיני" וכותב עליו "האי גברא רבא לא צריך לדידי ולא לדכוותי". המגיד מקוז'ניץ כותב עליו: "הרב המאור הגדול, בנן של קדושים, מופת הדור, גדול מרבן שמו, נודע בשערים", ורבי אברהם חיים מזלאטשוב בעל "אורח לחיים" מכנהו: "אדם גדול בענקים".
[1], קס [צ"ל קסב] דף. מספור דפים משובש. חלק מהדפים בגוון כחלחל. 21 ס"מ. מצב משתנה בין הדפים. רוב הדפים באמצע הספר במצב טוב עד טוב-בינוני. כתמים ובלאי בחלק מהדפים. כתמים רבים בדפים האחרונים. נקבי עש, רובם משוקמים. קרעים גדולים בשני הדפים הראשונים ובשלושת הדפים האחרונים, כמעט ללא פגיעות בטקסט (משוקמים במילוי נייר. שלושת הדפים האחרונים כנראה הושלמו מעותק אחר). כריכה חדשה.
סטפנסקי חסידות, מס' 284. וואריאנט, עם פרט שנה מוקדם משנת ההדפסה האמיתית: תקס"ו, ומספר שינויי נוסח ושינויים טיפוגרפיים בצורת העיטור שבמרכז השער ובטקסט שסביבו. ראה מפעל הביבליוגרפיה, רשומה 152125. יוסף ווייס, במאמרו 'סדר הדפסת ליקוטי מוהר"ן <קמא> דפוס ראשון' (קרית ספר, מא, תשכ"ו, עמ’ 557-563), כותב על וואריאנט זה: "עותקים עם תאריך תקס"ו יקרי-מציאות הם עד מאוד".
ב"ליקוטי מוהר"ן תנינא" נדפסו תורותיו של הרה"ק רבי נחמן מברסלב, מהשנים תקס"ח-תקע"א, כלומר, ה"תורות" שהתגלו על-ידי מוהר"ן מיום שיצא לאור החלק הראשון של "ליקוטי מוהר"ן" (אוסטרהא תקס"ח), עד לפטירתו בסוכות תקע"א (1810). הספר נכתב והובא לדפוס בקיץ תקע"א, על ידי תלמידו המובהק הרה"ק רבי נתן מברסלב (מוהרנ"ת), בתוך שנת האבל על פטירת רבו.
בהקדמתו לספר כותב רבי נתן: "ואלה דבריו האחרונים אשר הוסיף לחדש ולגלות אחרי אשר נגמר ספר הנ"ל. ואת אשר נשמע לאזנינו מפיו הקדוש מיום ההוא והלאה עד הסתלקותו, נכתב בספר הזה".
רבי נתן מספר בזכרונותיו ב"ימי מוהרנ"ת" בהרחבה על הדפסת הספר שלפנינו. כבר בימים הראשונים לאחר צאת החלק הראשון מהדפוס, אמר רבי נחמן: "צריכין לחבר עוד ספר אחד, שיהיה נאה ויפה עוד יותר מהראשון", ולאחר שגילה תורה חדשה, אמר רבי נחמן למוהרנ"ת: "זה יהיה לך על הספר השני". בהמשך מאריך מוהרנ"ת לספר על כל התלאות וה"מניעות" שהיו לו בהדפסה, "עד שגמרתי בקיץ הזה [תקע"א] כל הדפסת ספר לקוטי מוהר"ן תנינא... והבאתים בשלמות לקהלת קדש אומין על ראש השנה הראשון אחר הסתלקותו. רבים ראו וישמחו וישרים יעלזו".
בדף [2] נדפס שיר "חרוזים מכת"י רבינו זצוק"ל", עם אקרוסטיכונים לשמו ושם אביו "נחמן" "בן שמחה" – "ושמו קודש ושם אביו חתום בראשי החרוזות, כפול ומשולש".
חלקו הראשון של חיבורו נדפס בחיי רבי נחמן, שדיבר רבות על ספרו והסגולה שבו להשפיע על הלומד בו קדושה וטהרה, ובין היתר אמר כי "יכולין להיות נעשה בעל מוח גדול על ידי ספרו, כי יש בו שכל גדול ועמוק נפלא מאד...", וכי "יכולין להיות נעשה בעל-תשובה גמור על ידי לימוד הספר שלו..." (חיי מוהר"ן, שמז, שמט). לתלמידו רבי נתן אמר: "מעט אתה יודע מעוצם מעלת גדולת הספר וקדושתו, ויותר מזה ראוי לך להאמין בעוצם גדולת הספר" (חיי מוהר"ן, שסט). רבי נחמן אף דיבר על החשיבות הגדולה שיש בקניית ספרו: "ואמר שכל אדם צריך להשתדל לקנות הספר שלו, ומי שאין לו במה לקנות וכו', ימכור כר מתחת ראשו ויקנה הספר שלו..." (חיי מוהר"ן, שמט), וניבא כי בעתיד יהיה הספר מבוקש מאד ויודפס פעמים רבות: "ואמר שהספר שלו יהיה חשוב מאד, ויבקשוהו ויחפשוהו מאד, ויודפס ויחזור ויודפס כמה וכמה פעמים, ויהיה חשוב מאד..." (שם). בנוסף, אמר רבי נחמן שעצם החזקת ספריו בבית יש בה סגולה לעשירות: "ואמר שצריכין להשתדל מאד לקנות ספריו, כי אפילו כשעומדין בתבה ומגדל הם טובה גדולה, כי ספריו הם שמירה גדולה בבית לשמור גם העשירות וממון האדם מכל ההזקות" (חיי מוהר"ן, שנה), וזירז בפועל עשירים לקנות את ספרו כדי שתישמר עשירותם, וכפי שמסופר (שם): "והזכיר אז עשיר אחד, שהיה יודעו ומכירו, ואמר שגם אליו היא טובה גדולה שיהיה הספר שלי בביתו, כי יהיה לו שמירה גדולה לכל דבר ושתתקיים עשירותו".
[2], נו דף. חסרים שני הדפים האחרונים. 18.5 ס"מ. נייר ירקרק בחלקו. מצב בינוני-טוב. כתמים. כתמי ועקבות רטיבות בחלק מהדפים. קרע בדף השער, משוקם בהדבקת נייר, עם פגיעה קלה בקצה מסגרת השער. פגמים קלים נוספים בדף השער, ורישומי מספרים. כריכה חדשה.
סטפנסקי חסידות, מס' 286; סטפנסקי ספרי יסוד, מס' 386.