הגדה של פסח, "הוצאת קיבוצי השומר-הצעיר בגירוש קפריסין", פסח תש"ח (1948).
ההגדה מודפסת במכונת כתיבה ומשוכפלת בסטנסיל; מלווה איורים.
ההגדה עוסקת ברובה בחורבן העם היהודי ובשאיפה להשתתפות במלאכת הבניין, ההתיישבות וההגנה בארץ ישראל. ההגדה פותחת בפסוקים ובתי שיר העוסקים בפסח כחג האביב, וחותמת חלק זה בשירו של יעקב פיכמן, "על הפריחה אשר לא תמה". בחלק הבא מובאים קטעים מן ההגדה בנוסח המסורתי ובעריכה חדשה, פסוקי תנ"ך, קטעי שירה ופרוזה, העוסקים במצב העם, בחורבן שהיה ובתקומה שתבוא, בשאיפה להגיע לארץ ישראל, ליישבה ולהילחם לצד מגיניה, ובחזון הקיבוץ והתנועה.
בדף 3 מובא נוסח "מה נשתנה" שעניינו מצב הישוב בארץ: "מה נשתנה הלילה הזה מכל הלילות / שאנו מספרים בו ביציאת מצרים / בעוד שאחינו עומדים בעמדות המגן מול אויב המתנכל לנו להצר צעדנו". בהמשך מובאים כמה משירי ביאליק, בהם "קומו תועי מדבר", ו"מאחורי השער". באמצע ההגדה דף בלתי ממוספר ובו טקסט אקטואלי העוסק בהעפלה, במצבם של קוראי ההגדה העצורים בקפריסין ובמלחמת העצמאות המתרגשת ובאה בארץ: "ואחרי דורות רבים של גלות שוב קורן אור מהר ציון והחלו לנהור אליו בנים מתפוצות [...] וגרשתם מחופי הארץ אל אי-הגרוש [...] וכאשר יענו אותם כן יגבר מרדם [...] ובליל פסח זה התאספנו מאות חברים לתנועה הקבוצית של השומר הצעיר המצפים ליום הגאולה מן המצור והמצוקה [...] לבנו הרוגש בסערת הימים האלה, נתון כלו לאחינו המגינים ב'משמר העמק' ועל הר הקסטל". בשולי הטקסט נראה איור של ספינה, מגדל שמירה וגדר תיל – נושאים החוזרים לאורך ההגדה. ההגדה חותמת בנוסח המסורתי, "חסל סידור פסח [...] פדויים לציון ברינה".
ההגדה מבוססת ברובה על ההגדה של פסח שנדפסה על ידי "ועדת החגים של הקיבוץ הארצי" לקראת פסח תש"ז, וכפי הנראה עמדה לנגד עיני מחבר הגדה זו, אך נערכו בה שינויים והתאמות למצב המעפילים העצורים בקפריסין, נוספו כמה קטעים ונשמטו אחרים. מרבית האיורים לקוחים אף הם מהגדת תש"ז; בהעדר אמצעים טכניים העתיק אותם המאייר ביד.
[1] עטיפה, 15 (צ"ל 16) דף, 21X16 ס"מ. מצב טוב. כתמים בשולי העטיפה והדפים. מעט קמטים. רישום בעט על העטיפה הקדמית. קרעים בודדים, משוקמים בנייר דבק לא חומצי. הדפים נתפרו זה לזה מחדש.
אינה מופיעה ב-OCLC.
מקור: אוסף משפחת רימון.