ספר מגיד דבריו ליעקב, ליקוטי אמרים, מאת המגיד רבי דוב בער ממעזריטש. קוריץ, [תקמ"א 1781]. מהדורה ראשונה. דפוס רבי צבי הירש בן אריה ליב [מרגליות] וחתנו רבי שמואל בן ישכר בער סג"ל.
בשער הספר: "ספר מגיד דבריו ליעקב [האותיות הסופיות מודגשות לציון שם המחבר – רבי דוב], והוא לקוטי אמרים... אמרות טהורות... שמעו דבר המלך... מדי חודש בחדשו ומידי שבת בשבתו, ה"ה הרב הגדול החריף ובקי בנגלה ובנסתר, גאון תפארת ישראל, האלקי חסידא ופרישא, בוצינא קדישא, גולה עמוקים... כבוד מו' דוב בער זללה"ה, שהיה מגיד מישרים דק"ק מעזריטש ושארי קהלות...".
ספר זה הוא הראשון שראה אור מתורתו של המגיד רבי דוב בער ממעזריטש, והוא ספר החסידות השלישי שבא בדפוס, כשנה לאחר הדפסת הספרים "תולדות יעקב יוסף" ו"בן פורת יוסף" באותו בית דפוס.
הספר הובא לדפוס על ידי רבי שלמה מלוצק (מחבר ספר "דברת שלמה"), תלמידו המובהק ושאר בשרו של המגיד ממעזריטש. בתחילת הספר כתב רבי שלמה מלוצק שתי הקדמות יסודיות ומפורסמות בעולם החסידות. בראשונה שבהן מספר על רוח הקודש ששרתה על רבותיו – הבעל שם טוב והמגיד ממעזריטש, ועל רום השגותיהם ומדרגותיהם; וכך כותב על רבו המגיד ותורתו: "...ובדבריו הקדושים רמוזים הבנת כמה מאמרים מעץ חיים ומכונת האר"י ז"ל ומזוהר, כידוע לכל שומע אמרותיו הנעימים למאות ולאלפים מגדולי עולם, ונכנסו דבריו בלבם כאש בוערת ונתלהב נפשם לעבודת הבורא... יום ליום יביע אומר... בקדושה ובטהרה ובפרישות... תפלתו ודבורו הי' נשמעת, והקב"ה גוזר והוא מבטל... עינינו ראו ולא זר גודל השגת מדרגתו גבוה מאד...".
בהמשך הקדמתו מספר את ששמע מהמגיד על רבו הבעש"ט: "שמעתי מפיו הקדוש ממש שהבעש"ט זלה"ה למד אותו שיחת עופות ושיחת דקלים וכו', וגם למד עמו סודות שמות הקדושים ויחודים, וגם ספר מעין חכמה למד אותו, ואמר לו פירוש על כל תיבה, וגם הראה לי בספר רזיאל אותיות וכתב מלאכים ואמר שלמד אותו כל זה... וגם הראה לי בספר הנ"ל כמה שמות מלאכים, ואמר לי ממש שע"י שמות אלו ידע הבעש"ט בכל חודש ניסן, בכל שנה, איזה ממונים ממנים על העולם, בכדי לידע איך להתנהג עמו ועל ידו...".
בהמשך ההקדמה מספר המו"ל את התלבטויותיו לגבי הדפסת הספר, ועל חילופי דברים עם רבו בעניין: "שאל אותי אדומ"ו זלה"ה למה אין אני כותב מה שאני שומע, והשבתי לו... ראיתי כותבי כתבים ומקצרים מאד מכוונת אדומ"ו... וכותבים לפי הבנתם. ואמר לי אעפ"כ איך שיהיה נכתב, הכל טוב...".
הקדמותיו אלו חזרו ונדפסו בספרו "דברת שלמה" (זולקווא, תר"ח). בהסכמה שנתן ה"חוזה" מלובלין לספרו מתייחס להקדמות אלה וכותב: "כבר יצא טבעו בעולם על ידי הקדמה שעל ספר לקוטי אמרים של מורינו ורבינו הגדול והקדוש מהו' דוב בער ז"ל".
פרטים על עריכת הספר שלפנינו מופיעים אף הם בהקדמה. ע"פ המובא שם, הספר נכתב "מכמה כותבים, והעיקר מועתק מכתיבת יד הרב המופלג החסיד ועניו הישיש מוהר"ר זאב וואלף מק"ק הראדנא". אמנם, ישנה מסורת שקיבל האדמו"ר ה"צמח צדק" מליובאוויטש, הכותב לגבי המאמר ד"ה "עולת תמיד" (נדפס בדף כט/1): "שמעתי שמאמר זה כתב רבינו ז"ל [=האדמו"ר הזקן בעל התניא] בהיותו אצלו".
החוקר נתנאל לדרברג סבור שלפחות חלקים מהספר נכתבו בידי המגיד בעצמו. לעומת זאת, החוקרת ד"ר רבקה שץ-אופנהיימר סבורה שהכותב המרכזי הוא תלמידו של המגיד, רבי לוי יצחק מברדיטשוב (ראה: לדרברג, השער לאין, עמ' 309-311).
[ברבות השנים התפתח פולמוס זוטא, בין ה"חתם סופר" לבעל ה"דברי חיים" מצאנז, על היחס לספר ולגבי מה שנדפס בו בעניין התפילה בנוסח ספרד והאר"י (דף כה/2). החת"ס כותב באחת מתשובותיו (או"ח, סי' טז): "ומה שהעתיק מעלתו מספר לקוטי אמרים, אותו ספר לא נמצא בקהלתינו... דברי הספר הנ"ל כדברי ספר החתום". על כך השיב ה"דברי חיים" באריכות על דבריו (שו"ת דברי חיים, ח"ב, או"ח, סי' ח'): "ובחנם התרעם החתם סופר על ליקוטי אמרים, ואולי מחמת שמחברו ראש קהל חסידים לכן לא נכנסו דבריו באזניו... ובאמת הראת לדעת דליקוטי אמרים לאו מדעתיה דנפשיה אמרה, רק בגזירת עירין פתגמא הגדולים בנגלה ובנסתר קדמוני האחרונים..."].
בשער הספר, חותמת עתיקה: "---אריה במו"ה מנחם מענדיל ----", וחתימה מזרחית לא מפוענחת.
[4], ס דף. 18.5 ס"מ. מצב בינוני. כתמים ובלאי. עקבות רטיבות עם סימני עובש כהים. קרעים במרבית הדפים, עם פגיעות וחיסרון בטקסט (הספר כולו עבר שיקום מקצועי והשלמות טקסט בצילום). חותמות ורישומים בכתב-יד. כריכת עור חדשה.
סטפנסקי חסידות, מס' 324.

ספר אור עולם - מאיר נתיבים, שני חלקים, חלק ראשון - שו"ת, חלק שני - פלפולים, דרשות ורמזים על פרשיות התורה, מאת רבי מאיר מרגליות אב"ד גליל לבוב ואוסטרהא, מגדולי תלמידי הבעש"ט. פולנאה, [תקנ"א-תקנ"ב 1791-1792]. מהדורה ראשונה. עם הסכמות גדולי החסידות, רבי לוי יצחק מברדיטשוב, רבי זושא מאניפולי וה"אוהב ישראל" מאפטא. כולל חידושים מרבי לוי יצחק מברדיטשוב, שנדפסו בראש הספר.
שני חלקים בשני כרכים. עותקים מיוחסים לנכדי המחבר.
חתימה בדף השער של החלק הראשון: "...יהושוע בהרב הגאון הגדול מוה' בצלאל נ"י אב"ד דק"ק אוסטרהא והגליל" [רבי בצלאל אב"ד אוסטרהא היה בנו של ה"מאיר נתיבים", ומכאן שהחותם היה נכדו, ראה להלן]. בדף י/1, סמוך למספור הדף, חתימה נוספת שלו: "[י]הושוע בהרב הגאון הגדו[ל] נ"י".
בדף צא/2 רישום בעלות (בעפרון): "זה הספר שאלות ותשובות מאד"ו מוה"ר מאיר נתיבים שייך לה"ר משה קלארפעלד אשר היה קאמיסינער בלט דראזשנע שמונה ועשרים שנה... כמו שכתוב בספריו...". בחלק השני, דף מח/1 הגהה חתומה שלו (קצוצה): "גם נראה לי... לומר... נכד המ[חבר] משה קלא[רפעלד]".
המחבר רבי מאיר מרגליות (ת"ס/תס"ח-תק"נ), מגדולי וחשובי הרבנים בדורו, אחד מגדולי תלמידי הבעש"ט, וממקורביו הראשונים, עוד טרם נודע והתפרסם בעולם. רבי מאיר נחשב ל"תלמיד חבר" של הבעש"ט והוא מזכיר את הבעש"ט בכמה מקומות בספריו בתארים "מורי" ו"ידידי". בספרו "סוד יכין ובועז" (אוסטרהא, תקנ"ד) כותב הוא על מדרגת לימוד תורה לשמה: "...כאשר הזהירו אותי לזה מורי הגדולים בתורה ובחסידות, ובראשם ידידי הרב החסיד מופת הדור מוהר"ר ישראל בעל שם טוב... ומילדותי מיום שנתחברתי בדביקות אהבה עם מורי ידידי הרב החסיד מו"ה ישראל בעל שם טוב... ידעתי נאמנה שזה היו הנהגותיו בקדושה ובטהרה, ברוב חסידות ופרישות וחכמתו, צדיק באמונתו יחיה, דמטמרין גליין ליה, כבוד ה' הסתר דבר". בנו רבי בצלאל, ממלא מקומו ברבנות אוסטרהא, כתב בהסכמתו לספר "שבחי הבעש"ט" (מהדורת ברדיטשוב תקע"ה): "...וכפי ששמעתי מפה קדוש אדוני אבי... שהוא היה מילדותו אחד ממחצדי חקלא חבורה קדישא מאילנא דחיי עם הבעש"ט ז"ל, ומרגלה בפומה דר' מאיר שהרבה לספר בשבחו...". עוד אודותיו ראה פריט 116.
ה"מאיר נתיבים" היה מחבר פורה בנגלה ובנסתר, בהלכה ובדרוש. לאחר פטירתו נערכו כתביו והובאו לדפוס ע"י בניו. סדרת הספרים נקראה בשם "אור עולם". הספר שלפנינו, "מאיר נתיבים", על שני חלקיו, הוא ספרו הראשון שנדפס. בראש הספר נדפסו הסכמות נלהבות מגדולי החסידות, בהם, רבי לוי יצחק מברדיטשוב, רבי זושא מאניפולי וה"אוהב ישראל" מאפטא. בהקדמת הספר נדפסו מחידושיו של רבי לוי יצחק מברדיטשוב על מסכת פסחים. בהקדמת הספר (ד/2) כותבים על כך בני המחבר: "מחמת גודל חבת הקודש שיש לכבוד ש"ב נד"ז [=שאר בשרנו נכד דודנו זקננו] הגאון החסיד איש אלקי'[ם] קדוש יאמר לו מ"ו לוי יצחק נ"י, אב"ד דק"ק ברדיטשוב יצ"ו, לחיבור טהרה ותורה של כבוד א"א מנ"ח הגאון המחבר, ראוי להזכיר מחידושי תורה שלו אפס קצהו". בשמונת הדפים האחרונים של הספר, נדפסו חידושים על מסכת ברכות, מאת אחי המחבר, רבי יצחק דוב בער מרגליות אב"ד יאזלוביץ, מתלמידיו המובהקים של הבעש"ט.
אחד החותמים בספר שלפנינו הוא רבי "יהושוע בהרב הגאון הגדול מוה' בצלאל נ"י אב"ד דק"ק אוסטרהא והגליל" - בנו של רבי בצלאל מרגליות, ונכדו של המחבר. על דמות זו לא ידוע דבר לכותבי תולדותיהם של ה"מאיר נתיבים" ובנו רבי בצלאל. שמו נודע לראשונה מהחתימות שלפנינו. כפי הנראה, נקרא על שם אבי אמו רבי יהושע רישווער מדרוהוביטש (ראה: מזכרת לגדולי אוסטרהא, עמ' 273; אלף מרגליות, עמ' 28).
החותם השני, רבי משה אליעזר הכהן קלארפעלד (ב"ר יוסף הכהן) מדיראזנע (פלך פודוליה), היה מצאצאי ה"מאיר נתיבים" (כפי הנראה היה נכד של אחד מחתניו). הסתופף אצל האדמו"רים משטפנשט וצ'ורטקוב. בשנת תרס"ב ההדיר והדפיס בברדיטשוב את ספר "סוד יכין ובועז" של זקנו. בנוסף, חיבר את הספר "ספיח קציר" (ברדיטשוב תרס"ב). בסוף הקדמתו לספרו, הוא מספר על עצמו: "...ועד הנה גרתי שמונה ועשרים שנה בעיר דיראזנע פלך פאדאליע אצל מסילת הברזל, אשר במסילה הזאת דרכתי בכ"ח שנים האלו למען פרנסתי מתהלוכותיה פרנסת קאמיסיע...". דבריו אלו מבהירים את הכתוב ברישום הבעלות (הכותב מתייחס להקדמה זו).
שני כרכים. חלק ראשון: ל, לג-צז דף (יתכן והדף שאחרי השער הושלם מעותק אחר). חלק שני: [1], ג-נו דף. 31 ס"מ. מצב טוב. כתמי רטיבות. נקבי עש. קרעים בדף השער של חלק ראשון, ובדף שלאחריו, משוקמים בנייר. קרע בדף ל של החלק ראשון, עם פגיעה בטקסט. שוליים חתוכים בראש הכרך השני, עם פגיעה בכותרות העמודים ברוב הדפים, ועם פגיעה בטקסט השורה הראשונה בדפים מה-מו. כריכות עור חדשות.

ספר כתנות אור, תרי"ג מצוות בחרוזים ובראשי תיבות, מאת רבי מאיר מרגליות אב"ד גליל לבוב ואוסטרהא, בעל "מאיר נתיבים", מגדולי תלמידי הבעש"ט, עם פירוש "שמן למאור גדול", מאת בנו רבי בצלאל מרגליות אב"ד אוסטרהא (שהוסיף בתחילת הספר תפילת בקשה מיוחדת שחיבר לאומרה לפני אמירת סדר המצוות). [ברדיטשוב, תקע"ו 1816. דפוס שמואל בן ישכר בער סגל]. מהדורה ראשונה.
ספר כתנות אור כולל את סדר תרי"ג המצוות בשיר ומליצה, בחרוזים ובראשי תיבות. "לכל מצוה שלשה בתים ולכל בית שלשה תיבות". החלק של מצוות העשה נקרא בשם "כתנות אור", והחלק של מצוות הלא תעשה נקרא בשם "אור תורה". כל החרוזים, בחלק של מצוות העשה, מתחילים בראשי התיבות של שם המחבר רבי מאיר ושל אביו רבי צבי הירש: "מאיר בהמאור הגדול המופלג בתורה וביראה מוהר"ר צבי הירש זצלולה"ה" [בחלק מהחרוזים במקום "המופלג", נכתב "המפורסם"], ואילו בחלק של הלאווים החרוזים מתחילים בראשי תיבות של "מאיר הקטן בדעת ושכל". בעמוד הימני בכל מפתח נדפסו 20 שורות של חרוזים, לכל מצוה שורה אחת.
בשולי העמודים הימניים, ובעמודים בצד שמאל, נדפס פירוש לחרוזים בשם "שמן למאור גדול", מאת בן המחבר, המו"ל רבי בצלאל מרגליות אב"ד אוסטרהא, שגם כתב הקדמה ארוכה לספר. המו"ל רבי בצלאל מציע בהקדמתו לקרוא כל יום עמוד אחד ובו 20 מצוות, ובתחילת הספר אף הדפיס בקשה קצרה לאומרה לפני אמירת המצוות.
בתחילת הספר באה הודעה שמחמת הוצאות הדפוס לא נדפסו ההסכמות שניתנו לספר, אלא רק שמותיהם של המסכימים, בהם רבי לוי יצחק מברדיטשוב, רבי זושא מאניפולי, המגיד מקוז'ניץ, ה"אוהב ישראל" מאפטא, רבי יוסף מקאמינקא, ועוד.
חיבור זה הוא ה"נר החמישי" מסדרת ספרי "אור עולם", שהדפיס רבי בצלאל מרגליות מספרי אביו, הכוללים את ספר השו"ת "מאיר נתיבים", ב' חלקים - ה"נר הראשון" וה"נר השני" (פולנאה, תקנ"א-תקנ"ב); ספר "סוד יכין ובועז" (אוסטרהא, תקנ"ד) - שהוא ה"נר השלישי"; וספר "הדרך הטוב והישר" (פולנאה, תקנ"ה), הוא ה"נר הרביעי". בשער הספר "סוד יכין ובועז", שנדפס כ-22 שנה לפני הדפסת ספר זה, מובאים גם שמותיהם של ה"נר הרביעי – הדרך הטוב והישר", וה"נר החמישי - כתנות אור".
המחבר רבי מאיר מרגליות (ת"ס/תס"ח-תק"נ), מגדולי וחשובי הרבנים בדורו, ואחד מגדולי תלמידי הבעש"ט, וממקורביו הראשונים, עוד טרם נודע והתפרסם בעולם. רבי מאיר נחשב ל"תלמיד חבר" של הבעש"ט והוא מזכיר את הבעש"ט בכמה מקומות בספריו בתארים "מורי" ו"ידידי". בספרו "סוד יכין ובועז" (אוסטרהא, תקנ"ד) כותב הוא על מדרגת לימוד תורה לשמה: "...כאשר הזהירו אותי לזה מורי הגדולים בתורה ובחסידות, ובראשם ידידי הרב החסיד מופת הדור מוהר"ר ישראל בעל שם טוב... ומילדותי מיום שנתחברתי בדביקות אהבה עם מורי ידידי הרב החסיד מו"ה ישראל בעל שם טוב... ידעתי נאמנה שזה היו הנהגותיו בקדושה ובטהרה, ברוב חסידות ופרישות וחכמתו, צדיק באמונתו יחיה, דמטמרין גליין ליה, כבוד ה' הסתר דבר". בנו רבי בצלאל, ממלא מקומו ברבנות אוסטרהא, כתב בהסכמתו לספר "שבחי הבעש"ט" (מהדורת ברדיטשוב תקע"ה): "...וכפי ששמעתי מפה קדוש אדוני אבי... שהוא היה מילדותו אחד ממחצדי חקלא חבורה קדישא מאילנא דחיי עם הבעש"ט ז"ל, ומרגלה בפומה דר' מאיר שהרבה לספר בשבחו...". עוד אודותיו ראה פריט 116.
רישום בעלות בדף השער: " זה הספר שייך לה"ר יעקב הלוי מקאמינקא".
לד, [1] דף. 22 ס"מ בקירוב. נייר ירקרק. שוליים רחבים במיוחד (חלקם לא נחתכו). חיתוך דפים גס ולא אחיד. מצב טוב-בינוני. כתמים ובלאי. כתמי רטיבות. סימני עש, חלקם משוקמים, עם פגיעות קלות בטקסט. קרעים קטנים וקמטים בשולי הדפים. כריכת עור חדשה.
סטפנסקי חסידות, מס' 247.

ספר רב ייבי, מאמרי מוסר, חסידות וחידושי אגדה, על פרשיות התורה, ספר תהלים ואגדות הש"ס, וחידושים על כמה ממסכתות הש"ס, מאת רבי יעקב יוסף מגיד מישרים ומו"צ באוסטרהא. סלאוויטא, [תקנ"ב 1792]. מהדורה ראשונה. עם הסכמת רבי לוי יצחק מברדיטשוב.
שם הספר הוא ראשי תיבות של שם מחברו, רבי י'עקב י'וסף ב'ן י'הודה.
בדפים א-יב מהספירה השניה נדפסו מאמרי רבי יהודה ליב, אבי המחבר, שגם הוא היה מגיד מישרים באוסטרהא. ב-35 הדפים האחרונים נדפסו חידושי המחבר על כמה ממסכתות הש"ס.
רבני אוסטרהא כותבים בהסכמתם: "והמשכיל ישכיל ולא יחוש להוצאה מרובה, ויקנה הספר כמה דפסיק אנפשיה בזריזות גדול".
המחבר, רבי יעקב יוסף מאוסטראה (תצ"ח-תקנ"א) מגדולי תנועת החסידות בדור השלישי. תלמידו המובהק של המגיד ממזריטש ומקורב לתלמידי הבעש"ט האחרים. בשנת תקכ"ה התמנה על מקום אביו כמגיד מישרים ומו"צ באוסטרהא. רבי לוי יצחק מברדיטשוב מכנה אותו: "איש אלהים קדוש יאמר לו". בספר זה מובאים דברים רבים בשם הבעש"ט ותלמידיו.
ב, יג, יג-קלט; מז דף. 32 ס"מ. נייר ירקרק (בחלקו), עבה ואיכותי. מצב משתנה בין הדפים. רוב הדפים במצב טוב-בינוני. כתמים, כתמי רטיבות (כתמים כהים וגדולים בדפים הראשונים והאחרונים. במספר דפים סימני עובש). סימני עש (במספר דפים סימני עש רבים, חלקם עם פגיעה בטקסט). קרעים במספר דפים. קרעים גדולים עם פגיעה בטקסט בדף השער. חלק מהקרעים משוקמים בהדבקת נייר ונייר דבק. רישומי וחותמות צנזורה בדף השער. כריכה חדשה.
סטפנסקי חסידות מס' 530.