טס כסף מהודר לספר תורה, מעוטר בעמודים אדריכליים ובכתר גדול. נירנברג, ראשית המאה ה-19.
כסף (חתום "13", "N" ו-"GL") רקוע, מוטבע, חקוק, מסומרר ומוברג.
טס מעוטר הן בחקיקה והן באלמנטים תלת-ממדיים. במרכז הטס, על רקע דגם רעפים גיאומטרי, חקוקה מנורת שבעת קנים מסוגננת, עשויה כפתורים סגלגלים ופרחים דמויי לוטוס. בין רגלי המנורה חקוקים לוחות הברית עם נוסח מקוצר של עשרת הדברות. מתחת לכל זאת פתוח חלון מלבני שנועד להציג לוחית ועליה מצוין שם המועד. על החלון סוגרת בגבו דלת הקבועה על ציר, ובחלל שמאחוריה נתונות שתי לוחיות דו-צדדיות, לציון חג הסוכות, חג הפסח, חג השבועות ושבת. בחלקו התחתון ביותר של הטס חקוקה עטרת עלי אלון ובמרכזה כתובת הקדשה על שם תורם הטס: "מנחם המכונה מענדל טראזט בן הרר יעקב זל". בתחתית הטס תלויים שלושה פעמונים.
העיצוב הכללי של הטס מדמה חזית אדריכלית בעלת זוג עמודים שמעליהם קשת. העמודים הספירליים, הניצבים על גבי בסיסים קובייתיים מעוטרים ברוזטות, נועדו להזכיר את זוג עמודי הנחושת – עמודי יכין ובועז – אשר עמדו בחזית בית המקדש הראשון. בראש העמודים ניצבים זוג אריות בעלי זנב כפול ומצטלב, סמלה של בוואריה אשר העיר נירנברג שוכנת בתוכה. האריות מוכתרים בכתר מלכות ופונים למרכז הטס, שם קבוע כתר תורה גדול ומהודר המעוצב כחישוק ולו חמישה גשרים. בתוכו לולאה לתליית פעמון (חסר). הטס תלוי על שלוש שרשרות עבות-חוליות האסופות בחישוק גדול.
כתרי המלכות המוקדמים ביותר הידועים לנו באמנות היהודית מופיעים כבר במאה ה-13, ובמרבית המקרים מבוססים על טיפוסי הכתרים ששימשו בסביבתם הקרובה של היהודים. במקרה זה כתר התורה הגדול שבראש הטס כמו גם הכתרים הקטנים שבראש האריות הם ווריאציה המבוססת על אב הטיפוס של כתר קיסר האימפריה הרומית הקדושה.
32.5X21.5 ס"מ. מצב טוב. כיפופים. שבר. פעמון חסר מתוך הכתר. בגב הטס חקוקה כתובת מאוחרת, "381002".

מכתב ארוך (3 עמודים גדולים) בכתב-ידו וחתימתו של הגאון הצדיק רבי אליהו גוטמאכר אב"ד גריידיץ. סיון תרל"ב [1872]. מצורפת פתקת-קמיע עם יחודי עשר הספירות, בכתיבת ידו (בכתב מרובע).
מכתב שו"ת הלכתי וקבלי, שנשלח אל הרב נתנאל ווייל, מרבני קרלסרוא [תקע"ח-תרנ"ב. מצאצאי ה"קרבן נתנאל"], אודות הקמת בית עלמין חדש בעירו, ובו הוראות מפורטות כיצד לקדשו לייעודו, בתפילות והקפות, עם ייחודים קבליים. רבי אליהו מפרט את התפילות, ההקפות והייחודים, ומאריך להסביר את הרקע הקבלי שלהן, המועיל ל"שמירה" מן המזיקים. בתוך הדברים הוא מפנה אל הפתקה המצורפת, וכותב כי יש לכוון את הייחודים הרשומים בה.
בהמשך המכתב כותב רבי אליהו מגריידיץ בענייני ה"חברות" לאיסוף מעות ליושבי ארץ ישראל, והוא כותב כי כל המשתתף בחברות אלו יש לו "חלק בלימוד התורה" בארץ ישראל, ויש לו "חלק נחלה בירושלים".
הקמיע שצורף למכתב כתוב בעשר שורות. רבי אליהו מתייחס במכתבו למשמעות של מספר השורות, ומסיים לאחר מכן בדברי ברכה: "...שמסודר על יו"ד שיטות, שהוא נגד יו"ד ספירות ויו"ד גלגלים ועשרה מאמרות שנברא העולם, ועשרת הדברות – שכל זכותים אלו יהי עמכם".
המכתב נדפס (בשינויים קלים) בספר השו"ת של רבי אליהו גוטמאכר (אדרת אליהו, חלק א, ירושלים תשמ"ד, יורה דעה, סימן קכד – ראה חומר מצורף). אולם קמיע היחודים אינו מופיע שם, וגם לא סיומו של המכתב, בעניינה של מעלת ההשתתפות ב"חברות" יישוב ארץ ישראל.
הגאון הצדיק רבי אליהו גוטמאכר אב"ד גריידיץ (תקנ"ו-תרל"ה), תלמיד הגאון רבי עקיבא איגר. כיהן ברבנות פאלשען עד שנת ת"ר בערך, אז עבר לכהן ברבנות גריידיץ, ובנו בכורו רבי צבי הירש גוטמכר נתמנה במקומו לאב"ד פאלשען. נודע כקדוש ומקובל, ובשנותיו האחרונות התפרסם שמו ברחבי העולם היהודי כ"פועל ישועות", כאשר סיפורי נפלאות נפוצו על הניסים הגדולים והישועות מברכותיו של "דער גריידיצער צדיק" [הצדיק מגריידיץ] - "שמכל המדינות באו אליו לבקש ברכותיו ותפלותיו, כל אחד לפי מה שהוא צריך" (אגרות סופרים, בשולי אגרת כט).
רבי אליהו גוטמכר פעל רבות למען יהודי ארץ ישראל, והקים ישיבה בירושלים בשם חברת "סוכת שלום" ו"מאור יעקב". ישיבה זו הוקמה בבית המדרש "שנות אליהו" בחצר רבי אליהו גוטמכר בירושלים, אשר נקנתה באמצעות נאמנו רבי יעקב מרדכי הירשנזון. רבי אליהו דאג להחזקת הישיבה עד יומו האחרון. מלבד זאת פעל יחד עם הרב צבי הירש קלישר ב"חברת ישוב ארץ ישראל" שהוקמה בפרנקפורט בשנת 1860, אשר מטרתה הייתה לטפח התיישבות יהודית חקלאית בארץ ישראל, ע"י גאולת האדמה מידי נוכרים, ולהושיב עליה חקלאים יהודים שיעבדו ויתפרנסו ממנה ויקיימו בה מצוות התלויות בארץ. שני רבנים אלו הרבו בתעמולה להפצת רעיון זה בספריהם, כתביהם, מכתביהם, ודרשותיהם. בספריהם הם מרבים להוכיח שפעולות אלו מקרבות את הגאולה ומעוררות ישועה ורחמים מלפני ה'.
לאחר שבנו רבי צבי הירש גוטמכר אב"ד פאלשען נפטר על פניו בגיל צעיר (בשנת תרל"א) ללא שהשאיר אחריו צאצאים, הוציא האב את ספרי בנו "נחלת צבי" ו"קן מפורשת" (לבוב, תרל"ג), כאשר בהקדמה לחיבור "קן מפורשת" מבטיח רבי אליהו: "אם בעת שיצטרך אדם לישועה מה'... ילמד משנה עם הרב ותוי"ט ופירוש בני ז"ל ויעמיד עצמו אח"ז ויתפלל באיזה לשון ששגור בפיו... ויפרט מבוקשו שיהיה נענה...".
דף כפול (3 עמ' כתובים): 28.5 ס"מ + פתקה מצורפת: 9.5X8 ס"מ. מצב טוב-בינוני. קרעים בקפלי הנייר עם פגיעות בטקסט. נזקי עש עם פגיעות בטקסט.

אוסף גדול ומרשים ובו למעלה מ-30 מהדורות של ספר "נועם אלימלך" לרבי אלימלך מליז'נסק, מספרי היסוד של תורת החסידות - החל מהמהדורה הרביעית (פולנאה, תקס"ד).
באוסף שלפנינו נמצאות כל מהדורות הספר שנדפסו במאה ה-19, ומהדורות נוספות מחציה הראשון של המאה ה-20.
רשימת המהדורות:
• פולנאה, [תקס"ד 1804]. מהדורה רביעית. סטפנסקי חסידות, מס' 377.
• פולנאה, [תקע"ד 1814]. מהדורה חמישית. סטפנסקי חסידות, מס' 378. (בעותק שלפנינו [105] דף. במפעל הביבליוגרפיה נרשמו רק [104] דף).
• הרובשוב, [תקע"ז] 1817. מהדורה שישית. שני וואריאנטים של מהדורה זו. בראשון נדפסו חלק ממילות השער בדיו אדומה. בשני נשמטו מקום הדפוס וחלק משם המדפיס (בעותק השני חסרים 2 דף באמצע - דפים מז-מח). סטפנסקי חסידות, מס' 379.
• [רוסיה-פולין, תק"פ 1820 בערך]. מהדורה שביעית, בה זויף שמו של המחבר. מהדורה זו כוללת את המהדורה הראשונה של "הנהגות האדם" לרבי אלימלך מליזנסק, שיוחסה בטעות, עקב הזיוף, לרבי יחיאל מיכל מזלוטשוב. סטפנסקי חסידות, מס' 380.
• [רוסיה-פולין, תק"פ 1820 בערך]. מהדורה שונה מהקודמת.
• 14 מהדורות שנדפסו בלמברג (לבוב) בין השנים תר"ט-תרל"ו (1849-1875).
• שתי מהדורות שנדפסו בוורשא, בשנת תרמ"א (1880) ובשנת תר"נ (1890) בערך. • קראקא, תרנ"ו 1896. • וורשא, תרס"ב 1901. • פודגורזא, תרס"ד [1904]. • וורשא, תרס"ח 1908. • וורשא, [תרפ"ב? 1922?] (בדף השער: "תרפ"ב". מהדורה זו לא נרשמה במפעל הביבליוגרפיה. מהדורה סטריאוטיפית. יתכן ונדפסה בשנה אחרת, בראשיתה של המאה ה-20). • לובלין, תרפ"ז 1926. • קראקא, תרצ"ב 1932. • ירושלים, [תרצ"ה 1935 בערך]. • מונקאטש, [ת"ש 1940]. • ניו יורק, [תש"ב 1942].
מצורפים:
• 6 דפים ממהדורת שקלוב, תק"נ (1790. מהדורה שנייה. סטפנסקי חסידות, מס' 375). דפים: נא-נב, נה-נו, עט-פ [דף פ מסומן כ-עה].
• דף שער של מהדורת פולנאה תקס"ד.
• דף אחרון ממהדורת לבוב תר"ט (עם: "סודות החכם המקובל... יוסף ג'יקטליא").
הספר הקדוש "נועם אלימלך" היה מראשוני ספרי החסידות, ונחשב עד היום לאחד מספרי היסוד של תורת החסידות. בספר זה מופיעים עיקרי שיטתו של רבי אלימלך מליז'נסק בתורת החסידות, טהרת המחשבה והדבקות בהשי"ת. חמשה תלמידים היו לרבי אלימלך מליז'נסק, ומהם התפשטה תורת החסידות בכלל ישראל: ה"חוזה" מלובלין, המגיד מקוזניץ, רבי אברהם יהושע העשיל מאפטא, רבי אייזיק מקאליב ורבי מנדל מרימנוב.
מאז צאתו לאור נתקדש הספר בעיני כל, עד אשר תלמידו רבי מנדל מרימנוב היה אומר שרק ביום השישי לאחר הטבילה לכבוד שבת קודש אפשר להבין קצת מרעיונותיו הנעלים והטהורים. המגיד מקוז'ניץ לא היה מקבל את השבת עד שהיה מעיין בספרו של רבו (אנצי' לחסידות, א, עמ' רלו). המגיד מקוז'ניץ היה אומר שהרבי ר' אלימלך היה מתגלה – לאחר פטירתו – אל תלמידו רבי נפתלי מרופשיץ, כדי ללמדו את הספר נועם אלימלך (אגרא דבי הילולי, אשדוד תשנ"ט, עמ' רנ). בעל ה"דברי חיים" מצאנז אמר פעם, שהוא יכול לעשות פירוש על הספר נועם אלימלך כדרך שעשה הבית יוסף על הטור, שכל כך הרבה עמקות מונח בזה (אגרא דבי הילולי, אשדוד תשנ"ט, עמ' רלה). האדמו"ר רבי אליעזר מדזיקוב "ראה פעם אחת בחלומו בית מלא ספרים... ואמרו לו שספר הזה הוא ס' נועם אלימלך, וכל הספרים שרואה בבית הזה הם פירושים על הספר נועם אלימלך" (אהל אלימלך, עמ' 80, אות קצג). הרב הקדוש רבי אייזיק מקאליב "כתב כמה מאות ניירות פירוש על ספר הקדוש נועם אלימלך, ושמע בת קול איך הרהבת בנפשך עוז לעשות פירוש על הנועם אלימלך, הלא מלאכים ושרפים מייגעים את עצמם להבין אות אחת או תיבה אחת בספר הקדוש" (אהל אלימלך, שם, אות קצד).
רבים מחזיקים את הספר כסגולה, וישנן מהדורות מיניאטוריות מיוחדות שנדפסו כדי להשתמש בו כקמע לשמירה ולהצלחה. רבים נוהגים להניחו כסגולה וכשמירה למראשות החולים כדי שיחלימו במהרה וינצלו מכל פגע רע. ידועה סגולת הספר לישועת יולדות המתקשות בלדתן [בכמה מבתי החולים היהודיים בעולם, נמצאים בחדרי הלידה ספרי נועם אלימלך (לעתים נתונים בנרתיקי קטיפה), המונחים שם לשם סגולה ללידות קלות]. סגולה זו כבר מוזכרת בספר "שלחן מלכים" לרבי משה צבי לנדא מקליינווארדין הכותב בדיני יולדת: "וכבר נתפשט המנהג להניח ספר מכורך במפה תחת ראש האשה שאחזוה צירי לידה - ונוהגים להניח ספר הקדוש נעם אלימלך וספר הקדוש אור החכמה" (דף לח/2 -לט/1, מהדורת ברגסס, תרצ"א).
32 ספרים, ו-8 דפים נוספים. גודל ומצב משתנים.