ספרא דצניעותא, עם פירוש הגר"א. [ווילנא והוראדנא, תק"פ 1820]. המהדורה הראשונה של ביאור הגר"א לספרא דצניעותא.
ספר זה הנו אחד מספרי היסוד להבנת וידיעת שיטת הגר"א בקבלה. על קדושתה וסגולתה של מהדורה זו שנדפסה על-ידי יהודים יראי-שמים, מספר היה ה"חזון איש" מעשה שהיה בדיבוק אחד שהביאוהו לאחד מן הצדיקים מהדור הקודם, ונאספו שם כל בני העיירה. אמר אותו צדיק: בואו ואראכם דבר פלא! נטל אותו צדיק שני ספרים שווים, אחד מהמהדורה הראשונה שנדפסה בדור שלפניהם, ואחד מהמהדורה השניה שנדפסה באותו דור [ווילנא, תרמ"ב]. עטפם בנייר ונתנם לבעל הדיבוק באופן שלא היתה אפשרות להכיר מה יש בתוך העטיפה. נטל בעל הדיבוק את הספר מהמהדורה השניה וחיבקו וגיפפו, ואילו מהספר השני נרתע באומרו איני יכול לנגוע בו. גילה אותו צדיק פשר הדבר: כי את הספר הקדוש שנדפס ע"י מדפיסים יראי שמים, לא יכול היה הדיבוק הטמא לקחתו מחמת קדושתו, ואילו הספר השני נדפס בבית דפוס שעבדו בו יהודים שנתפסו להשכלה (מעשה איש, חלק ה', עמ' קכב – בשם רבי שמריהו גריינימן בשם החזון-איש; ספר שמוש חכמים, עמ' רסו).
סיפור דומה סיפר רבי שמואל דוד הכהן מונק (אב"ד הקהילה החרדית בחיפה), בשם חכם ספרדי ממקובלי ירושלים, שבא לפניו דיבוק והניח עליו ספר ביאור הגר"א על ספרא דצניעותא [על-פי קבלה שהיתה בידו], ולא הועיל כי הספר היה מהדפוס השני. שוב הניח עליו ספר מהדפוס הראשון ונתרפא (זכור לדוד, חלק ב', עמ' קנט). עוד הביא שם בשם הגאון רבי אליעזר גורדון מטלז, שנתנו ביד דיבוק אחד את הספר הנ"ל מדפוס ראשון, נזדעזע ה"דיבוק" וזעק בחרדה: "דער ווילנער! דער ווילנער!" [הווילנאי! הווילנאי!]. אח"כ נתנו לו ספר מדפוס שני ולא נרעש כל כך (זכור לדוד, שם).
בדף השער חתימות: "עזריאל במ"ה צבי הירש מלאייזעווא"; "יהודא ליב במ"ה זיסקינד מלאייזעווא"; רישום ברוסית וחותמת צנזורה.
[3], נט, [3] דף (במקור: [6], נט, [3] דף). 21.5 ס"מ. נייר איכותי עבה ובהיר, שוליים רחבים. מצב טוב-בינוני. כתמים. בלאי. קרעים והדבקות נייר ישנות בשולי הדפים הראשונים. חותמות ספריה. כריכת עור חדשה.
סדר ההקדמות מתאים לעותקי הוואריאנט המוזכרים במפעל הביבליוגרפיה, רשומה 177999, שבהם קדמה הקדמת רבי חיים מוולוז'ין להקדמת רבי יעקב משה מסלונים נכד הגר"א.
וינוגרד, אוצר ספרי הגר"א, מס' 696; סטפנסקי ספרי יסוד, מס' 334.