ספר חזה ציון - ספר תהלים עם פירוש בדרך הפרד"ס, מאת המקובל רבי עמנואל חי ריקי, בעל "משנת חסידים". ליוורנו, [תק"ב-תק"ג 1742-1743]. מהדורה ראשונה.
בעיצומה של הדפסת הספר נרצח המחבר על קידוש השם. בשער הספר מופיע עדיין שמו בברכת החיים (יצ"ו), אך בסוף הספר נאלץ בנו לספר על הירצחו, ונוספה גם "קנה על הרב המחבר זצוק"ל" מאת רבי שלמה יוסף ב"ר נתן קרפי.
רבי עמנואל חי ריקי (תמ"ח-תק"ג) מגדולי המקובלים באיטליה, בעל "משנת חסידים" וחיבורים נוספים; נדד רבות, ובין היתר הגיע לארץ ישראל, בה הקים ישיבה בירושלים (בישיבתו זו ישב ה"אור החיים" הקדוש). בשנת תק"ב סובב בין קהילות איטליה לגייס כספים לישיבתו. באותה עת החל להדפיס את ספרו שלפנינו בליוורנו. בראש חודש אדר תק"ג, כשהיה בדרכו ממודינה לבולוניה, התנפלו עליו אנשי צבא נוכריים. הם ניסו להכריחו לאכול חזיר ולאחר שסירב בכל תוקף חנקו אותו למוות ברצועות התפילין שלו ובזזו את כספי הצדקה שאסף. בן דודו - רבי עמנואל בן רבי יצחק בן ציון ריקי כותב בקינתו: "דמו נמצה כי לא רצה התגאל את נפשו ברה". רבי יעקב מלונדין בהקדמתו לספר "שבעה עינים" (ליוורנו, תק"ה) כותב על הירצחו של רבי עמנואל ריקי: "שנהרג על קדושת ה' באותו היום שחזרתי בדרך הזה... שלכדוהו ג' בעלי מלחמה וישפכו דמו ושללוהו סך רב ועצום בעבור קדושת שמו יתברך לבל יתגאל בפת-בגם ולא יתן פיו לבשר החזיר...".
בראש הספר מופיעה הקדמה אוטוביוגרפית ארוכה מאת המחבר, ובה מספר את תולדות חייו, חיבוריו, נדודיו והמאורעות שעברו עליו. בדברי הסיום של בן המחבר, רבי אברהם שמואל ריקי, הוא מוסיף פרטים אודות אביו ומתאר את סיפור הירצחו: "כי ביציאתו ממודינא יע"א לעבור דרך בולוניא... פגעו בו זדים ארורים... בחרבם על ירכם חגורים... ושללו שלל ובזזו בז והפגיעו באיש קנאי...". הוא מספר כיצד נודע הדבר ליהודי מודינה ואלו הביאוהו לקבר ישראל: "ולא אהיה כפוי טובה... לבני מודינא יע"א... כי כבוד עשו לו במותו, דתכף ומיד שבאה להם השמועה רעה קחו טובי העיר ושמו לדרך פניהם... הוציאוהו מקברו שהיה קבור על שפת הנחל והוליכוהו בקברי ישראל הלא הם בעיר גינטו יע"א...". בסיום דבריו מעתיק בן המחבר דבר מבהיל שנמצא בסידורו האישי של רבי עמנואל חי ריקי, כתוב בכתב-ידו - תיעוד על חלום שחלם ובו הודיעו לו כי הוא נשמת רבי יהודה בן בבא - מעשרה הרוגי מלכות - וכי הוא עתיד למות על קידוש השם. בן המחבר מקדים: "והנני כותב החלום אות באות מלה במילה הנמצא כתוב מכתב-ידו בסדור התפלה שלו..." ואח"כ מביא את "טופס החלום": "זכרון כי בירושלים עה"ק שנת הת"ק חלמתי... לילה אחד כי אני ואחר היינו נהרגים על קידוש ה', ואח"כ באותה שנה עצמה בליל ש"ק... שהיו אומרים לי בחלום נשמת בני... שהיא נשמת תנא א'... ואני שאלתי עלי... אמרו לי ואתה ר' יהודה בן בבא...".
מפליא הדבר שאת חיבורו שלפנינו, בשורות האחרונות של פירושו, חתם המחבר גם כן בענין עשרה הרוגי מלכות ומזכיר המחבר את רבי יהודה בן בבא: "כי מספר הללויה עם הא' של אשרי מהטעם דאמרן הוא מספר יהוד"ה ב"ן בב"א שהוא אחד מעשרה הרוגי מלכות...".
במרכז השער: דגל-משפחה של משפחת המחבר, במרכזו איור אריה שבפיו גבעול חיטה, עם הכיתוב: "אריה כבקר אוכל תבן את הבר / אות לבית אב המחבר המדובר".
קלח, [2] דף. 32 ס"מ. מרבית הדפים במצב טוב. כתמים. בלאי קל וסימני שימוש בדפים הראשונים והאחרונים. קרעים בשולי דף השער ומספר דפים נוספים, כמעט ללא חיסרון. כריכה חדשה.

שני כרכי גמרא, בהם הושלמו בכתב-יד קטעים שנשמטו בהדפסה בשל הגבלת הצנזורה:
• תלמוד בבלי, מסכת בבא קמא. [ברלין, תפ"ז 1727].
פורמט קטן. כל שני עמודים הינם עמוד אחד של מהדורות התלמוד הרגילות. מסכת זו נדפסה בפני עצמה, ולא כחלק ממהדורת ש"ס שלמה.‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬
חידושי הלכות מאת המהרש"א נדפסו בסופו של הכרך. תורה אור, עין משפט ומסורת הש"ס שולבו בתוך טקסט הגמרא, באותיות קטנות.
בהדפסה זו נשמטו קטעים מטעמי צנזורה. בהם למעלה מחצי עמוד בדף לח ע"א וקטעים ארוכים בדפים נוספים. בעותק שלפנינו הושלמו בכתב-יד (בכתיבה מרובעת וכתיבה בינונית) מרבית הקטעים שצונזרו.
[153] דף. חסר דף השער. 18 ס"מ. מצב בינוני. כתמים ובלאי. במספר דפים קרעים, פגמים ופגעי עש וחיתוך דפים על גבול הטקסט, לעתים עם פגיעות בטקסט. מספר דפים מנותקים. כריכת עור עתיקה, פגומה.
במפעל הביבליוגרפיה נרשם עותק החסר בסופו. העותק שבספריה הלאומית חסר באמצעו ובסופו.
• תלמוד בבלי, מסכת סנהדרין, שבועות, מכות, עדויות, מסכתות קטנות ואבות. ברלין ופרנקפורט דאודר, [תצ"ז 1737].
בדף מג, א, נשמט קטע ארוך על "ישו הנוצרי" מטעמי צנזורה. בעותק שלפנינו הושלם קטע זה בכתב-יד. בדפים נוספים הושלמו קטעים שנשמטו בכתב-יד.
ד-צח, קא-קד, צט-ק, קה-קיג, כא; נ, י, ד; [1], כד, ה, [1]; יד, טו, יז-כו, ח; ט; ה דף. שיבוש בסדר הדפים (דפים קא-קד נכרכו לאחר דף צח). חסרים ארבעה דפים בתחילת מסכת סנהדרין ודף טז ממסכת סופרים. 34 ס"מ. מצב בינוני-גרוע. כתמים, פגעי עש, קרעים ובלאי רב, עם פגיעה בטקסט במספר מקומות. כתמי ועקבות רטיבות עם סימני עובש בחלק מהדפים. דפים וקונטרסים מנותקים. ללא כריכה.

הלכות רב אלפס, על סדר נשים, סדר נזיקין, מסכת חולין והלכות קטנות, עם רש"י, ר"ן ונימוקי יוסף. ריווא דטרינטו. [שי"ח 1559]. [דפוס אנטוני ברואין]. שני כרכים.
בשני הכרכים מאות הגהות ארוכות בכתב-יד איטלקי (ממספר כותבים), מתקופת ההדפסה. באותה עת היתה גזירת ספרי הקודש באיטליה, שראשיתה בשריפת התלמוד ברומא בראש השנה שנת שי"ד (1553). על היהודים נאסר להחזיק, ללמוד ולהדפיס את התלמוד, אך ספרי הרי"ף הותרו בשימוש. עקב כך היה עיקר לימודם של חכמי איטליה באותן שנים, בספרי הרי"ף, כשעליהם ניסו לשחזר את דברי חכמי התלמוד, עפ"י ספרי הראשונים ומקורות שונים (על גזירת ספרי הקודש באיטליה, ראה בהרחבה: מבוא לחידושי רבי משה קאזיס, מכון ירושלים, תשמ"ח; א' יערי, שריפת התלמוד באיטליה; מ' בניהו, הדפוס העברי בקרימונה; ועוד). בהגהות שלפנינו השלמות רבות של קטעי גמרא, רש"י ותוספות, מובאות מדברי חכמי הראשונים (כדוגמת רמב"ן, רשב"א, רא"ש) ומחיבורים נוספים, עם משא ומתן מקורי של הכותב. רבות מן ההגהות קצוצות.
מהדורה זו כללה שלושה כרכים. לפנינו הכרך השני והשלישי.
בסוף הכרך של סדר נשים נוספו דפים תתנג-תתעב של הלכות קטנות המופיעים במקור בסופו של הכרך הראשון על מסכת ברכות וסדר מועד, החסר כאן. אחריהם נכרכו כא דף עם שער נפרד: "חדושי הרב רבינו נסים, עם לוח מכל הדינים". ריווא דטרינטו, שי"ט [1558]. קיצור חידושי הר"ן בפירושו על הרי"ף, בעריכת רבי יוסף אוטילינג.
כרך 1: (סדר נשים ומסכת חולין, הלכות קטנות ולוח מפתחות הר"ן): ב-ג, ו-רסח דף (חסרים 3 דפים: דף השער ודפים ד-ה); תתנג-תתעב דף (הלכות קטנות); כא דף (חידושי הרב רבינו נסים). שיבוש בסדר הדפים האחרונים. 27.5 ס"מ. כרך 2: (סדר נזיקין): ב-ה, ח-שב, [8] דף (חסרים 3 דפים: דף השער ודפים ו-ז). 31 ס"מ. מצב כללי בינוני-טוב. כתמים ובלאי. בלאי רב בחלק מהדפים, במיוחד בכרך השני. קרעים ופגמים רבים משוקמים בהדבקות נייר עם פגיעות בטקסט, בייחוד בדפים הראשונים והאחרונים של הכרך השני (שם הושלמו חלק מהקטעים בכתב-יד) ובדפים הראשונים של הכרך הראשון. חיתוך דפים במספר מקומות על גבול הטקסט, עם פגיעות קלות בטקסט. מספר דפים מנותקים. פגעי עש במספר דפים. כריכות ישנות.