מכירה 70 - יודאיקה - ספרי קודש, כתבי יד, מכתבי רבנים, חפצים
- (-) Remove וכתבי filter וכתבי
- חסידות (29) Apply חסידות filter
- יד (29) Apply יד filter
- מכתבים (29) Apply מכתבים filter
- and (29) Apply and filter
- chassid (29) Apply chassid filter
- letter (29) Apply letter filter
- manuscript (29) Apply manuscript filter
- מכתבים, (15) Apply מכתבים, filter
- מסמכים (15) Apply מסמכים filter
- document (15) Apply document filter
- letters, (15) Apply letters, filter
- חב (14) Apply חב filter
- חבד (14) Apply חבד filter
- חב"ד (14) Apply חב"ד filter
- chabad (14) Apply chabad filter
מציג 1 - 12 of 29
מכירה 70 - יודאיקה - ספרי קודש, כתבי יד, מכתבי רבנים, חפצים
31.3.2020
פתיחה: $400
נמכר ב: $875
כולל עמלת קונה
דף פורזץ של ספר, עם רישומים רבים בכתב-יד בכתיבה אשכנזית עתיקה. [אופיינית לראשית המאה ה-18, שנות הת'-ת"ק בקירוב].
בצדו האחד של הדף רישום (נראה כחתימה): "הצעיר צבי הירש בהרב הגאון הגדול המפורסם בדורו מוהר"ר יואל בעל שם טוב זלה"ה מזאמשט, ה"ה ספרא דפה ק"ק זאמשט". בחלקו העליון של אותו עמוד רישומים נוספים: "הקטן יואל היילפרין" (מופיע פעמיים) ו"הקטן צבי היילפרין" [לא מצאנו חתימות אחרות או כתב-יד להשוואה]. בתחתית העמוד רישום שבו מוזכר: "כבוד הרב המאור הגדול המפורסם מוהר"ר יעקב יושע מקראקא אב"ד ור"מ דק"ק ברלין".
בצדו השני של הדף רישום נוסף של "הצעיר צבי הירש בה"ה מוהר"ר יואל היילפרין...", ונוסח שטר עם התאריך: כ"ז תמוז תק"ו, ועם שמות חותמים שונים (שלא זיהינו): "הצעיר אלעזר מקראקא", "הצעיר יהושע משה בע"מ ספר פני יהושע מק"ק פראג", "הצעיר יוסף יוזל מקראקא הרובץ תחת משא דמדינת ליטא חותם פה ק"ק בראד ביומא דשוקא...", "הצעיר חיים בהגאון מוהר"ר יעקב יושע מקראקא".
לצד רישומים אלה מופיעים רישומים נוספים, שירבוטים ונסיונות קולמוס.
בספרות החסידית-חב"דית נכתב על המקובלים רבי יואל בעל שם הראשון מזאמושט ונכדו רבי יואל בעל שם השני מזאמושט, כי השתייכו ל"מחנה הנסתרים" של המקובלים "בעלי השם", ממנו צמחה תנועת החסידות.
רבי יואל בעל שם הראשון מזאמושט - הגאון רבי יואל ב"ר יצחק אייזיק היילפרין (נפטר תע"ג או תע"ד, 1713), מקובל נודע ואיש מופת שחי בתקופת גזירות ת"ח-ת"ט, כיהן כרב ואב"ד בקהילות חשובות בפולין, בהם זאמושט, לבוב ועוד והחל משנת תנ"ב מילא את מקומו של רבי נפתלי כ"ץ כאב"ד אוסטרהא. נמנה על ועד הגאונים של "ועד ארבע ארצות" ועל ועד גאוני מדינת ליטא. מקובל בעל מופת, שעסק בקבלה מעשית ופעל כ"בעל שם" ברחבי פודוליה. ידועים עליו סיפורי מופתים על פקידת עקרות, רפואת חולים, גירוש דיבוקים, הצלה ממזיקים ושדים, ועוד. בספרי קבלה מעשית שנדפסו בשנות הת"פ-ת"צ הובאו סגולות וקמיעות מתורתו של רבי יואל בעל שם הראשון, שהיו ברשות נכדו רבי יואל בעל שם השני (ראה להלן). על פי המובא בספר הזכרונות להאדמו"ר הריי"ץ מליובאוויטש השתייך רבי יואל בעל שם הראשון ל"מחנה הנסתרים" והיה רבו של המקובל רבי אדם בעל שם - רבו של הבעל שם טוב הקדוש.
נכדו רבי יואל בעל שם השני - רבי יואל ב"ר אורי היילפרין (נולד ת"נ בערך, נפטר בסביבות שנת תקט"ו) היה מקובל איש מופת, שזכה אף הוא לכינוי "בעל שם". הוא התגורר בעיר זאמושט ורבים היו מגיעים אליו לשם בקשת ישועה, קמיעות וסגולות. רבי אברהם אב"ד זולקווא כותב עליו שהוא "מוחזק בדורינו ומפורסם שהוא מומחה..." (הסכמה לספר מפעלות אלוקים, זולקווא, תפ"ה). המדפיס לספר תולדות אדם (זולקווא, ת"פ) כותב עליו: "שזה נודע בשערים שאליו ידרשון יום יום מעירות קרובים ורחוקים".
בתקופת רבי יואל בעל שם השני נדפסו מספר ספרי קבלה מעשית וכולם עברו תחת השגחתו, הוגהו על ידו וקיבלו את הסכמותיו. בשנת ת"פ נדפס בזולקווא הספר "תולדות אדם", ובו נאספו סגולות ורפואות, הוראות לכתיבת קמיעות, לחשים והשבעות, מאת גדולי "בעלי השם" - רבי אליהו בעל שם (מחלם) ורבי יואל בעל שם הראשון, וכן סגולות משלמה המלך, מהרמב"ן, מהאר"י הקדוש, ועוד. לפי דברי המו"ל יצא הספר מתוך "כתבי קודש" של רבי יואל בעל שם הראשון. בראש הספר ובסופו מופיעות שתי הסכמות מאת הנכד - רבי יואל בעל שם השני. בהקדמת המו"ל נכתב על רבי יואל בעל שם השני: "אך אין לנו ידיעה בקבלה מעשית... ואין לנו אלא דברי הרב המאור הגדול המופלא בנגלה ובנסתר החכם הכולל והשלם והמקובל המפורסם ה"ה מוהר"ר יואל בעל שם נר"ו בהנגיד ה"ה מ"ו אורי נר"ו מזאמושט נכד להמקובל המפורסם מ"ו יואל בעל שם זלה"ה, וכל עלמא ידעי שמהור"ר יואל ב"ש [בעל שם] הנ"ל בר סמכא ומומחה לרבים בדור הזה, ואם הוא לבד יסכים יאמינו בני יעקב ויוסף...". את הסכמתו השניה חותם רבי יואל בעל שם השני: "נאום יואל בה"ה החכם הכולל הרבני כבוד מוהר"ר אורי נר"ו היילפרון מזאמושט הנ"ל וחתן הנגיד המפורסם המופלג כבוד מוהר"ר דוד בהגאון הגדול מוהר"ר ארי' יהודא ליב שהיה אב"ד ור"מ בק"ק קראקא ובק"ק בריסק דליטא". בשנת תפ"ב נדפס בזוולקווא ספר סגולות והשבעות, בשם "זבח פסח". גם בו הופיעו קמיעות מרבי יואל בעל שם הראשון, וגם עליו הופיעה הסכמת נכדו רבי יואל בעל שם השני. בשנת תפ"ה נדפס בזולקווא ספר עם תוכן דומה בשם "מפעלות אלקים", וגם בו הופיעו קמיעות מרבי יואל בעל שם הראשון. גם על ספר זה באה הסכמת נכדו רבי יואל בעל שם השני, והסכמה נוספת מרבי אברהם אב"ד זאלקווא הכותב עליו: "...בתחלת ההשגחה משכתי ידי מליתן הסכמה על זה כי אין לי עסק בנסתרות בעניני קבלה מעשיות[!] או סגולו'[ת] ורפואות אך בראותי הסכמת ה"ה המאור הגדול המקובל המפורסים[!] מוהר"ר יואל בן ה"ה המנו'[ח] הנגיד מוהר"ר אורי בהמקובל הגדול מוהר"ר יואל בעל שם זצ"ל, ונראה מדבריו שכל הפעולות הוגהו על ידו והסכים להדפיס, בכן על סמך חכמתו הסכמתי גם אני... כי ה"ה מוהר"ר יואל נר"ו הנ"ל מוחזק בדורינו ומפורסם שהוא מומחה...". ספר נוסף בקבלה מעשית, עם סגולות, רפואות וקמיעות, שקיבל את הסכמתו של רבי יואל בעל שם השני, הוא הספר "מנחות יעקב סלת", שנדפס בווילהרמסדורף בשנת תצ"א.
בדף שלפנינו מופיעים רישומים של בנו רבי צבי הירש, שלא ידועים לנו עליו כל פרטים ממקור אחר.
[1] דף. 17.5 ס"מ. מצב טוב. כתמים. סימני עש.
בצדו האחד של הדף רישום (נראה כחתימה): "הצעיר צבי הירש בהרב הגאון הגדול המפורסם בדורו מוהר"ר יואל בעל שם טוב זלה"ה מזאמשט, ה"ה ספרא דפה ק"ק זאמשט". בחלקו העליון של אותו עמוד רישומים נוספים: "הקטן יואל היילפרין" (מופיע פעמיים) ו"הקטן צבי היילפרין" [לא מצאנו חתימות אחרות או כתב-יד להשוואה]. בתחתית העמוד רישום שבו מוזכר: "כבוד הרב המאור הגדול המפורסם מוהר"ר יעקב יושע מקראקא אב"ד ור"מ דק"ק ברלין".
בצדו השני של הדף רישום נוסף של "הצעיר צבי הירש בה"ה מוהר"ר יואל היילפרין...", ונוסח שטר עם התאריך: כ"ז תמוז תק"ו, ועם שמות חותמים שונים (שלא זיהינו): "הצעיר אלעזר מקראקא", "הצעיר יהושע משה בע"מ ספר פני יהושע מק"ק פראג", "הצעיר יוסף יוזל מקראקא הרובץ תחת משא דמדינת ליטא חותם פה ק"ק בראד ביומא דשוקא...", "הצעיר חיים בהגאון מוהר"ר יעקב יושע מקראקא".
לצד רישומים אלה מופיעים רישומים נוספים, שירבוטים ונסיונות קולמוס.
בספרות החסידית-חב"דית נכתב על המקובלים רבי יואל בעל שם הראשון מזאמושט ונכדו רבי יואל בעל שם השני מזאמושט, כי השתייכו ל"מחנה הנסתרים" של המקובלים "בעלי השם", ממנו צמחה תנועת החסידות.
רבי יואל בעל שם הראשון מזאמושט - הגאון רבי יואל ב"ר יצחק אייזיק היילפרין (נפטר תע"ג או תע"ד, 1713), מקובל נודע ואיש מופת שחי בתקופת גזירות ת"ח-ת"ט, כיהן כרב ואב"ד בקהילות חשובות בפולין, בהם זאמושט, לבוב ועוד והחל משנת תנ"ב מילא את מקומו של רבי נפתלי כ"ץ כאב"ד אוסטרהא. נמנה על ועד הגאונים של "ועד ארבע ארצות" ועל ועד גאוני מדינת ליטא. מקובל בעל מופת, שעסק בקבלה מעשית ופעל כ"בעל שם" ברחבי פודוליה. ידועים עליו סיפורי מופתים על פקידת עקרות, רפואת חולים, גירוש דיבוקים, הצלה ממזיקים ושדים, ועוד. בספרי קבלה מעשית שנדפסו בשנות הת"פ-ת"צ הובאו סגולות וקמיעות מתורתו של רבי יואל בעל שם הראשון, שהיו ברשות נכדו רבי יואל בעל שם השני (ראה להלן). על פי המובא בספר הזכרונות להאדמו"ר הריי"ץ מליובאוויטש השתייך רבי יואל בעל שם הראשון ל"מחנה הנסתרים" והיה רבו של המקובל רבי אדם בעל שם - רבו של הבעל שם טוב הקדוש.
נכדו רבי יואל בעל שם השני - רבי יואל ב"ר אורי היילפרין (נולד ת"נ בערך, נפטר בסביבות שנת תקט"ו) היה מקובל איש מופת, שזכה אף הוא לכינוי "בעל שם". הוא התגורר בעיר זאמושט ורבים היו מגיעים אליו לשם בקשת ישועה, קמיעות וסגולות. רבי אברהם אב"ד זולקווא כותב עליו שהוא "מוחזק בדורינו ומפורסם שהוא מומחה..." (הסכמה לספר מפעלות אלוקים, זולקווא, תפ"ה). המדפיס לספר תולדות אדם (זולקווא, ת"פ) כותב עליו: "שזה נודע בשערים שאליו ידרשון יום יום מעירות קרובים ורחוקים".
בתקופת רבי יואל בעל שם השני נדפסו מספר ספרי קבלה מעשית וכולם עברו תחת השגחתו, הוגהו על ידו וקיבלו את הסכמותיו. בשנת ת"פ נדפס בזולקווא הספר "תולדות אדם", ובו נאספו סגולות ורפואות, הוראות לכתיבת קמיעות, לחשים והשבעות, מאת גדולי "בעלי השם" - רבי אליהו בעל שם (מחלם) ורבי יואל בעל שם הראשון, וכן סגולות משלמה המלך, מהרמב"ן, מהאר"י הקדוש, ועוד. לפי דברי המו"ל יצא הספר מתוך "כתבי קודש" של רבי יואל בעל שם הראשון. בראש הספר ובסופו מופיעות שתי הסכמות מאת הנכד - רבי יואל בעל שם השני. בהקדמת המו"ל נכתב על רבי יואל בעל שם השני: "אך אין לנו ידיעה בקבלה מעשית... ואין לנו אלא דברי הרב המאור הגדול המופלא בנגלה ובנסתר החכם הכולל והשלם והמקובל המפורסם ה"ה מוהר"ר יואל בעל שם נר"ו בהנגיד ה"ה מ"ו אורי נר"ו מזאמושט נכד להמקובל המפורסם מ"ו יואל בעל שם זלה"ה, וכל עלמא ידעי שמהור"ר יואל ב"ש [בעל שם] הנ"ל בר סמכא ומומחה לרבים בדור הזה, ואם הוא לבד יסכים יאמינו בני יעקב ויוסף...". את הסכמתו השניה חותם רבי יואל בעל שם השני: "נאום יואל בה"ה החכם הכולל הרבני כבוד מוהר"ר אורי נר"ו היילפרון מזאמושט הנ"ל וחתן הנגיד המפורסם המופלג כבוד מוהר"ר דוד בהגאון הגדול מוהר"ר ארי' יהודא ליב שהיה אב"ד ור"מ בק"ק קראקא ובק"ק בריסק דליטא". בשנת תפ"ב נדפס בזוולקווא ספר סגולות והשבעות, בשם "זבח פסח". גם בו הופיעו קמיעות מרבי יואל בעל שם הראשון, וגם עליו הופיעה הסכמת נכדו רבי יואל בעל שם השני. בשנת תפ"ה נדפס בזולקווא ספר עם תוכן דומה בשם "מפעלות אלקים", וגם בו הופיעו קמיעות מרבי יואל בעל שם הראשון. גם על ספר זה באה הסכמת נכדו רבי יואל בעל שם השני, והסכמה נוספת מרבי אברהם אב"ד זאלקווא הכותב עליו: "...בתחלת ההשגחה משכתי ידי מליתן הסכמה על זה כי אין לי עסק בנסתרות בעניני קבלה מעשיות[!] או סגולו'[ת] ורפואות אך בראותי הסכמת ה"ה המאור הגדול המקובל המפורסים[!] מוהר"ר יואל בן ה"ה המנו'[ח] הנגיד מוהר"ר אורי בהמקובל הגדול מוהר"ר יואל בעל שם זצ"ל, ונראה מדבריו שכל הפעולות הוגהו על ידו והסכים להדפיס, בכן על סמך חכמתו הסכמתי גם אני... כי ה"ה מוהר"ר יואל נר"ו הנ"ל מוחזק בדורינו ומפורסם שהוא מומחה...". ספר נוסף בקבלה מעשית, עם סגולות, רפואות וקמיעות, שקיבל את הסכמתו של רבי יואל בעל שם השני, הוא הספר "מנחות יעקב סלת", שנדפס בווילהרמסדורף בשנת תצ"א.
בדף שלפנינו מופיעים רישומים של בנו רבי צבי הירש, שלא ידועים לנו עליו כל פרטים ממקור אחר.
[1] דף. 17.5 ס"מ. מצב טוב. כתמים. סימני עש.
קטגוריה
חסידות - מכתבים, מסמכים וכתבי יד
קָטָלוֹג
מכירה 70 - יודאיקה - ספרי קודש, כתבי יד, מכתבי רבנים, חפצים
31.3.2020
פתיחה: $1,000
נמכר ב: $1,625
כולל עמלת קונה
מכתב בחתימת יד קדשו של האדמו"ר רבי "שמעון שלמה בהרב מבענדר זצוקללה"ה". בענדר (בנדרי, בסרביה), אב תרי"ז [1857].
כתיבת ידי סופר וחתימת יד קדשו. הזמנה לחתונת בתו מלכה, שנשלחה לקרוב-משפחתו "הרב הצדיק המפורסם... מגזע קדושים וישרים... מו"ה יוחנן" [כפי הנראה מאדמו"רי בית טשרנוביל, שהיו קרובי משפחתו מצד אמו - בת רבי אברהם מקוריסטשוב, חתנו של רבי נחום מטשרנוביל].
האדמו"ר רבי שמעון שלמה ורטהיים (תקס"ה-תרכ"ד), בעל "אור השמש". בנו וממלא מקומו של האדמו"ר רבי אריה ליב מבענדר (תקל"ב-תרי"ד), ובן-בנו של "המגיד מסאווראן" רבי שמעון שלמה (נפטר תקס"ב), מתלמידי המגיד ממזריטש. רבי אריה ליב מבנדר קרא את שם משפחתו ורטהיים, על שם מוצא משפחתם מגזע "השר היהודי" מוינה רבי שמשון ורטהיימר (תי"ח-תפ"ד). רבי שמעון שלמה מבנדר היה תלמידו המובהק של דודו האדמו"ר רבי משה צבי גוטרמן מסאווראן, שנודע בגדולתו בחכמת הקבלה. בנו הרה"ק רבי יצחק מבענדר, כותב עליו בשער כתב היד של ספרו "אור השמש": "המקובל הגדול... כפי אשר קיבל מפי דודו ורבו הק' רמ"צ זללה"ה". רבי שמעון שלמה נודע כפועל ישועות לעם ישראל. בספרו "אור השמש" (פרשת ויקהל) הוא כותב "שדרך הצדיקים בכל דור ודור לייחד יחודים נפלאים, ועי"ז ממשיכים שפע ברכה בכל העולמות...". מצאצאיו המשיכה שושלת אדמו"רי בית בענדר, שכיהנו באדמו"רות וברבנות העיר בענדר עד השואה.
בתו הרבנית מלכה נישאה בזיווג ראשון לרבי "מרדכי מאטיל בן האדיל" (ראה: אור השמש, שולשלת הקודש סאווראן-בענדער, עמ' נא), ובזיווג שני לקרוב-משפחתה האדמו"ר רבי דוד גוטרמן מסאווראן (שם ושארית, תל אביב תש"ג, עמ' סח).
[1] דף. כ-17 ס"מ. מצב טוב-בינוני. כתמי רטיבות. בלאי וסימני קיפול. נקבי תיוק.
כתיבת ידי סופר וחתימת יד קדשו. הזמנה לחתונת בתו מלכה, שנשלחה לקרוב-משפחתו "הרב הצדיק המפורסם... מגזע קדושים וישרים... מו"ה יוחנן" [כפי הנראה מאדמו"רי בית טשרנוביל, שהיו קרובי משפחתו מצד אמו - בת רבי אברהם מקוריסטשוב, חתנו של רבי נחום מטשרנוביל].
האדמו"ר רבי שמעון שלמה ורטהיים (תקס"ה-תרכ"ד), בעל "אור השמש". בנו וממלא מקומו של האדמו"ר רבי אריה ליב מבענדר (תקל"ב-תרי"ד), ובן-בנו של "המגיד מסאווראן" רבי שמעון שלמה (נפטר תקס"ב), מתלמידי המגיד ממזריטש. רבי אריה ליב מבנדר קרא את שם משפחתו ורטהיים, על שם מוצא משפחתם מגזע "השר היהודי" מוינה רבי שמשון ורטהיימר (תי"ח-תפ"ד). רבי שמעון שלמה מבנדר היה תלמידו המובהק של דודו האדמו"ר רבי משה צבי גוטרמן מסאווראן, שנודע בגדולתו בחכמת הקבלה. בנו הרה"ק רבי יצחק מבענדר, כותב עליו בשער כתב היד של ספרו "אור השמש": "המקובל הגדול... כפי אשר קיבל מפי דודו ורבו הק' רמ"צ זללה"ה". רבי שמעון שלמה נודע כפועל ישועות לעם ישראל. בספרו "אור השמש" (פרשת ויקהל) הוא כותב "שדרך הצדיקים בכל דור ודור לייחד יחודים נפלאים, ועי"ז ממשיכים שפע ברכה בכל העולמות...". מצאצאיו המשיכה שושלת אדמו"רי בית בענדר, שכיהנו באדמו"רות וברבנות העיר בענדר עד השואה.
בתו הרבנית מלכה נישאה בזיווג ראשון לרבי "מרדכי מאטיל בן האדיל" (ראה: אור השמש, שולשלת הקודש סאווראן-בענדער, עמ' נא), ובזיווג שני לקרוב-משפחתה האדמו"ר רבי דוד גוטרמן מסאווראן (שם ושארית, תל אביב תש"ג, עמ' סח).
[1] דף. כ-17 ס"מ. מצב טוב-בינוני. כתמי רטיבות. בלאי וסימני קיפול. נקבי תיוק.
קטגוריה
חסידות - מכתבים, מסמכים וכתבי יד
קָטָלוֹג
מכירה 70 - יודאיקה - ספרי קודש, כתבי יד, מכתבי רבנים, חפצים
31.3.2020
פתיחה: $10,000
לא נמכר
מכתב (5 שורות ארוכות) בכתב-יד-קדשו וחתימתו של הגאון הקדוש האדמו"ר רבי חנוך הניך הכהן מאלכסנדר. [ווארשא, שנות התר"כ בקירוב].
נשלח ללודז' אל בנו רבי יחיאל אפרים פישל הכהן, ובתוך המכתב הוא מזכיר אגרת שצירף למשלוח עבור רבי ישראל מאיר הכהן מביאלה חתן האדמו"ר מגור בעל חידושי הרי"מ, לרגל חתונת בנו עם בת הגביר רבי יעקב קרוהל: "...את האגרת הלוטה פה תשגר למו"ה ישראל מאיר הכהן נ"י מבייאלע חתן רבינו הגדול והקדוש [מק"ק] גור, כי קרא אותי על ראש שמחתו בחתונת בנו שיחי'...".
בעבר לדף רישומי כתובת בעיר לודז' וחותמות דואר, עם רישום בכתב-יד קדשו של רבי חנוך הניך: "נא למסור האגרת הזה ליד בני המופ'[לג] הנגיד מו"ה יחיאל אפרים פישל הכהן נ"י ממאלויץ".
האדמו"ר רבי חנוך הניך הכהן לוין מאלכסנדר (תקנ"ח-תר"ל), מגדולי תלמידי רבי שמחה בונים מפשיסחא, ורבו "היהודי הקדוש" מפשיסחא. כיהן ברבנות קרוב ל-40 שנה. בתחילה כיהן כרב באלכסנדר ובנאווי-דוואהר, ומשנת תרי"ט כיהן כרב בפרושניץ [בשנת תרכ"ה עזב את הרבנות, וחזר לעיר אלכסנדר כאיש פרטי]. מצאצאי רבי שמואל שאטין הכהן מפרנקפורט (המהרשש"ך - שהיה גם סבו של בעל ה"חתם סופר"). לאחר שתמך ב"מרד הפולני" בשנת תקצ"א (1830) נאלץ להחליף את שם משפחתו "שאטין" לשם "לוין". נודע מנעוריו בגאונותו ה'עילוי'ית ובחריפותו הרבה בנוסח פשיסחא-קוצק. כל מעשיו היו בהסתר ובחכמה נפלאה. אמרותיו היו חריפות ומתובלות בהומור חד, וידע להסתיר במילתא דבדיחותא עניינים נעלים שרק יחידי-סגולה הבינו את משמעותם. היתה שגורה בפיו אמרתו של רבו ר' בונים מפשיסחא: כל מצוות ה"לא תעשה" שבתורה נכללים אצלנו ב"לאו" אחד - "אל תהי שוטה!!" [והיה אומר זאת בשפה הפולנית: "נע באנדזש גלאפי!"], וכל ה"מצוות עשה" שבתורה נכללים אצלנו ב"עשה" אחד - "תהיה חכם!" [בפולנית: "באנדוש מאנדרי!"].
עוד בהיותו אברך צעיר לימים הכתירו רבו "היהודי הקדוש" לאדמו"ר, כשהסיר מעל ראשו את כובע ה"ספודיק" שלו, וחבשו לראש תלמידו הצעיר רבי העניך באמרו: "נאה ספודיק זה לראשך...". כשנה לאחר פטירת רבי בונים מפשיסחא, קיבל על עצמו ר' העניך את מרות רעו האדמו"ר רבי מנדלי מקוצק. גם לאחר פטירת "השרף" מקוצק, קיבל עליו ר' העניך את מרותו של רעו (הצעיר ממנו) רבי יצחק מאיר אלטר מגור. רק לאחר פטירתו של בעל "חידושי הרי"מ" בשנת תרכ"ו (1866) נאות רבי העניך הישיש לקבל עליו את עול האדמו"רות, להנהיג את עדת חסידי קוצק וגור. תלמידיו ובני משפחתו כותבים עליו כי ראו אצלו בעיניהם גילויי רוח הקודש, מופתים ומעשי פלא. אחיינו מעיד עליו כי היה אצלו בעת שהגיעו אליו נשמות מהעולם העליון, כדי לזכות בתיקון. סיפורים אלו לוקטו במהדורה החדשה של ספרו "חשבה לטובה וליקוטים" (הוצאת מוסד הרי"מ לוין, ירושלים, תש"ן), ראה שם.
במבוא למהדורה החדשה הנ"ל מופיע תיאור נאה על הדרך בחסידות אותה הנחיל ר' העניך לדורות אשר תרמה לעיצוב דמותה של חסידות גור: "אלכסנדר של הרבי רבי העניך היתה חבויה וסתומה במשך כשבעים שנה בהן התענפה והסתלסלה החסידות הפשיסחאית לשבעים פנים. עשרות בשנים עמד כתלמיד לפני חבריו, קיבל עליו מרותם ונהנה במסתורי הנפש מהתעלות והתרוממות פשיסחאית, עד שכתר ההנהגה הוטל עליו... הרבי רבי העניך מאלכסנדר איחד בהנהגתו את כל המעיינות אשר יצאו מפשיסחה. בחכמה נדירה ובלתי מצויה מיזג לחטיבה אחת עדת חסידים מסולאים עובדי ה' דורשי אמת, ויחדיו עלו ונתעלו במעלותיה של תורה ועבודת השי"ת. הוא כינס את פשיסחה וקוצק וגור, את המיוחד שבכולן, את המאור שבהיכליהן לפונדק אחד של תורה, חסידות, חריפות, קדושה ומסירות נפש".
מרבותיו של האדמו"ר מגור בעל "שפת אמת" (נכד ה"חידושי הרי"מ"), שהוכתר על ידו כממלא מקומו. צאצאיו היו מהיושבים ראשונה במלכות בית גור, ונכדו רבי חנוך צבי הכהן לוין אב"ד בנדין היה חתנו של ה"שפת אמת". תלמידיו היו מגדולי גאוני ואדמו"רי פולין, בהם: רבי זאב נחום מביאלה ובנו האדמו"ר רבי אברהם מסוכוטשוב בעל "אבני נזר"; האדמו"ר רבי אברהם מפוריסוב; רבי פנחס מנחם יוסטמן אב"ד פילץ; רבי יואב יהושע מקינצק בעל "חלקת יואב"; רבי יצחק פייגנבוים מוורשא, ועוד. תורתו נדפסה בספר "חשבה לטובה".
[1] דף. 15X21 ס"מ. מצב טוב-בינוני. כתמים. בלאי וסימני קיפול.
מכתב זה וצילומו נדפסו בספר "מכתבים ואגרות קודש", ניו יורק, תשס"ג, עמ' 38-39 (כנראה נעתק עפ"י צילום, שכן מופיע שם צילום לא נכון מצדו-האחורי של הדף, שהגיע ממכתב אחר. ראה חומר מצורף).
נשלח ללודז' אל בנו רבי יחיאל אפרים פישל הכהן, ובתוך המכתב הוא מזכיר אגרת שצירף למשלוח עבור רבי ישראל מאיר הכהן מביאלה חתן האדמו"ר מגור בעל חידושי הרי"מ, לרגל חתונת בנו עם בת הגביר רבי יעקב קרוהל: "...את האגרת הלוטה פה תשגר למו"ה ישראל מאיר הכהן נ"י מבייאלע חתן רבינו הגדול והקדוש [מק"ק] גור, כי קרא אותי על ראש שמחתו בחתונת בנו שיחי'...".
בעבר לדף רישומי כתובת בעיר לודז' וחותמות דואר, עם רישום בכתב-יד קדשו של רבי חנוך הניך: "נא למסור האגרת הזה ליד בני המופ'[לג] הנגיד מו"ה יחיאל אפרים פישל הכהן נ"י ממאלויץ".
האדמו"ר רבי חנוך הניך הכהן לוין מאלכסנדר (תקנ"ח-תר"ל), מגדולי תלמידי רבי שמחה בונים מפשיסחא, ורבו "היהודי הקדוש" מפשיסחא. כיהן ברבנות קרוב ל-40 שנה. בתחילה כיהן כרב באלכסנדר ובנאווי-דוואהר, ומשנת תרי"ט כיהן כרב בפרושניץ [בשנת תרכ"ה עזב את הרבנות, וחזר לעיר אלכסנדר כאיש פרטי]. מצאצאי רבי שמואל שאטין הכהן מפרנקפורט (המהרשש"ך - שהיה גם סבו של בעל ה"חתם סופר"). לאחר שתמך ב"מרד הפולני" בשנת תקצ"א (1830) נאלץ להחליף את שם משפחתו "שאטין" לשם "לוין". נודע מנעוריו בגאונותו ה'עילוי'ית ובחריפותו הרבה בנוסח פשיסחא-קוצק. כל מעשיו היו בהסתר ובחכמה נפלאה. אמרותיו היו חריפות ומתובלות בהומור חד, וידע להסתיר במילתא דבדיחותא עניינים נעלים שרק יחידי-סגולה הבינו את משמעותם. היתה שגורה בפיו אמרתו של רבו ר' בונים מפשיסחא: כל מצוות ה"לא תעשה" שבתורה נכללים אצלנו ב"לאו" אחד - "אל תהי שוטה!!" [והיה אומר זאת בשפה הפולנית: "נע באנדזש גלאפי!"], וכל ה"מצוות עשה" שבתורה נכללים אצלנו ב"עשה" אחד - "תהיה חכם!" [בפולנית: "באנדוש מאנדרי!"].
עוד בהיותו אברך צעיר לימים הכתירו רבו "היהודי הקדוש" לאדמו"ר, כשהסיר מעל ראשו את כובע ה"ספודיק" שלו, וחבשו לראש תלמידו הצעיר רבי העניך באמרו: "נאה ספודיק זה לראשך...". כשנה לאחר פטירת רבי בונים מפשיסחא, קיבל על עצמו ר' העניך את מרות רעו האדמו"ר רבי מנדלי מקוצק. גם לאחר פטירת "השרף" מקוצק, קיבל עליו ר' העניך את מרותו של רעו (הצעיר ממנו) רבי יצחק מאיר אלטר מגור. רק לאחר פטירתו של בעל "חידושי הרי"מ" בשנת תרכ"ו (1866) נאות רבי העניך הישיש לקבל עליו את עול האדמו"רות, להנהיג את עדת חסידי קוצק וגור. תלמידיו ובני משפחתו כותבים עליו כי ראו אצלו בעיניהם גילויי רוח הקודש, מופתים ומעשי פלא. אחיינו מעיד עליו כי היה אצלו בעת שהגיעו אליו נשמות מהעולם העליון, כדי לזכות בתיקון. סיפורים אלו לוקטו במהדורה החדשה של ספרו "חשבה לטובה וליקוטים" (הוצאת מוסד הרי"מ לוין, ירושלים, תש"ן), ראה שם.
במבוא למהדורה החדשה הנ"ל מופיע תיאור נאה על הדרך בחסידות אותה הנחיל ר' העניך לדורות אשר תרמה לעיצוב דמותה של חסידות גור: "אלכסנדר של הרבי רבי העניך היתה חבויה וסתומה במשך כשבעים שנה בהן התענפה והסתלסלה החסידות הפשיסחאית לשבעים פנים. עשרות בשנים עמד כתלמיד לפני חבריו, קיבל עליו מרותם ונהנה במסתורי הנפש מהתעלות והתרוממות פשיסחאית, עד שכתר ההנהגה הוטל עליו... הרבי רבי העניך מאלכסנדר איחד בהנהגתו את כל המעיינות אשר יצאו מפשיסחה. בחכמה נדירה ובלתי מצויה מיזג לחטיבה אחת עדת חסידים מסולאים עובדי ה' דורשי אמת, ויחדיו עלו ונתעלו במעלותיה של תורה ועבודת השי"ת. הוא כינס את פשיסחה וקוצק וגור, את המיוחד שבכולן, את המאור שבהיכליהן לפונדק אחד של תורה, חסידות, חריפות, קדושה ומסירות נפש".
מרבותיו של האדמו"ר מגור בעל "שפת אמת" (נכד ה"חידושי הרי"מ"), שהוכתר על ידו כממלא מקומו. צאצאיו היו מהיושבים ראשונה במלכות בית גור, ונכדו רבי חנוך צבי הכהן לוין אב"ד בנדין היה חתנו של ה"שפת אמת". תלמידיו היו מגדולי גאוני ואדמו"רי פולין, בהם: רבי זאב נחום מביאלה ובנו האדמו"ר רבי אברהם מסוכוטשוב בעל "אבני נזר"; האדמו"ר רבי אברהם מפוריסוב; רבי פנחס מנחם יוסטמן אב"ד פילץ; רבי יואב יהושע מקינצק בעל "חלקת יואב"; רבי יצחק פייגנבוים מוורשא, ועוד. תורתו נדפסה בספר "חשבה לטובה".
[1] דף. 15X21 ס"מ. מצב טוב-בינוני. כתמים. בלאי וסימני קיפול.
מכתב זה וצילומו נדפסו בספר "מכתבים ואגרות קודש", ניו יורק, תשס"ג, עמ' 38-39 (כנראה נעתק עפ"י צילום, שכן מופיע שם צילום לא נכון מצדו-האחורי של הדף, שהגיע ממכתב אחר. ראה חומר מצורף).
קטגוריה
חסידות - מכתבים, מסמכים וכתבי יד
קָטָלוֹג
מכירה 70 - יודאיקה - ספרי קודש, כתבי יד, מכתבי רבנים, חפצים
31.3.2020
פתיחה: $4,000
לא נמכר
מכתב בכתב ידו וחתימתו של האדמו"ר רבי דוד מורגנשטרן מקוצק, החותם "דוד בהרב זללה"ה מארגענשטערין". קוצק, תרכ"ג [1863].
נכתב אל אחד מחסידיו בשם ר' יצחק, שנשלח על ידו לפשר בעסקי ממונות משפחתיים, עניני עזבון והתחייבויות ממוניות לצרכי נישואין ולצרכי "פטורים" [מגיוס לצבא הפולני]. האדמו"ר מייעץ בפרוטרוט על כל העניינים, כשהוא מציין את מי יש לשלוח לדבר על כל עניין, ואיך לפתור את כל הבעיות שהתגלעו בין בני אותה משפחה: "...אשר רוצה ליתן לאחיו הקטן רק שני מאות ר"ט [=רייכסטלר] ולא שני מאות רו"כ [=רובל כסף], ימחול להגיד לו שהוא עיקש גדול לעמוד על זה, ובפרט שהוא בשביל אחיו הקטן...". בהמשך המכתב הוא כותב: "ואודות האלמנה. גם לפי דעתי שלא יכביד עליה לשלם לו... כי להיות עמה שותף בשענק [=בית מזיגה]... הלא כעת הוא בלתי אפשרי, ולמה לעשות לה ע"נ [=עגמת נפש] בחנם ולריב עמה, מוטב שיהיה בטוב ולפשר... יראה כמע"ת לפשר ביניהם כראוי...".
הגאון הקדוש רבי דוד מורגנשטרן - האדמו"ר השני מקוצק (תקס"ט-תרל"ג), בנו הבכור של רבי מנדלי "השרף" מקוצק וממלא מקומו באדמו"רות. תלמיד רבי בונים מפשיסחא. נודע בגאונותו ובקדושתו הרבה. לאחר פטירת אביו בשנת תרי"ט הלכו רוב החסידים אחרי ה"חידושי הרי"מ" מגור, אולם חלק נכבד מחריפי הקוצקאים נטו אחרי רֵעוֹ הטוב רבי דוד, שהיה דמות אופיינית לתורת אביו "השרף" מקוצק. אמרותיו היו חריפות וקצרות, יורדות לעומקה של נפש, ולתביעה עצמית למעלות השלימות, בהבנה והכרה עמוקה. במכתב שלפנינו מתגלית פקחותו הרבה להעמיד משפחה שבורה על מכונה, ולדאוג למימון כל צרכי היתומים.
[1] דף. 21 ס"מ. מצב בינוני. קמטים וקרעים, כתמים ובלאי רב. מודבק על דף מחברת פשוט, לשימור.
נכתב אל אחד מחסידיו בשם ר' יצחק, שנשלח על ידו לפשר בעסקי ממונות משפחתיים, עניני עזבון והתחייבויות ממוניות לצרכי נישואין ולצרכי "פטורים" [מגיוס לצבא הפולני]. האדמו"ר מייעץ בפרוטרוט על כל העניינים, כשהוא מציין את מי יש לשלוח לדבר על כל עניין, ואיך לפתור את כל הבעיות שהתגלעו בין בני אותה משפחה: "...אשר רוצה ליתן לאחיו הקטן רק שני מאות ר"ט [=רייכסטלר] ולא שני מאות רו"כ [=רובל כסף], ימחול להגיד לו שהוא עיקש גדול לעמוד על זה, ובפרט שהוא בשביל אחיו הקטן...". בהמשך המכתב הוא כותב: "ואודות האלמנה. גם לפי דעתי שלא יכביד עליה לשלם לו... כי להיות עמה שותף בשענק [=בית מזיגה]... הלא כעת הוא בלתי אפשרי, ולמה לעשות לה ע"נ [=עגמת נפש] בחנם ולריב עמה, מוטב שיהיה בטוב ולפשר... יראה כמע"ת לפשר ביניהם כראוי...".
הגאון הקדוש רבי דוד מורגנשטרן - האדמו"ר השני מקוצק (תקס"ט-תרל"ג), בנו הבכור של רבי מנדלי "השרף" מקוצק וממלא מקומו באדמו"רות. תלמיד רבי בונים מפשיסחא. נודע בגאונותו ובקדושתו הרבה. לאחר פטירת אביו בשנת תרי"ט הלכו רוב החסידים אחרי ה"חידושי הרי"מ" מגור, אולם חלק נכבד מחריפי הקוצקאים נטו אחרי רֵעוֹ הטוב רבי דוד, שהיה דמות אופיינית לתורת אביו "השרף" מקוצק. אמרותיו היו חריפות וקצרות, יורדות לעומקה של נפש, ולתביעה עצמית למעלות השלימות, בהבנה והכרה עמוקה. במכתב שלפנינו מתגלית פקחותו הרבה להעמיד משפחה שבורה על מכונה, ולדאוג למימון כל צרכי היתומים.
[1] דף. 21 ס"מ. מצב בינוני. קמטים וקרעים, כתמים ובלאי רב. מודבק על דף מחברת פשוט, לשימור.
קטגוריה
חסידות - מכתבים, מסמכים וכתבי יד
קָטָלוֹג
מכירה 70 - יודאיקה - ספרי קודש, כתבי יד, מכתבי רבנים, חפצים
31.3.2020
פתיחה: $2,000
נמכר ב: $3,500
כולל עמלת קונה
מכתב בחתימת ידו של האדמו"ר רבי מנחם מנדל הגר. ויזניץ, [שנות התר"ל-תר"מ בקירוב].
כתיבת ידי סופר, וחתימת יד קדשו: "הק' מנחם מענדיל בהרב הצדיק זצללה"ה". ראש המכתב חסר, והוא עוסק בעניני משלוח קבלות על מעות ארץ ישראל. בתוך הדברים הוא מזכיר את ממוני כולל ויזניץ בצפת: "ידידי המופלגים החסידים הממונים...".
האדמו"ר הראשון מויזניץ - רבי מנחם מנדל הגר בעל ה"צמח צדיק" (תק"צ-תשרי תרמ"ה), בנו של האדמו"ר רבי חיים מקוסוב וחתנו של האדמו"ר רבי ישראל מרוז'ין. עוד בחיי אביו נתמנה לרב העיר ויזניץ הסמוכה לקוסוב, ובשנת תרי"ד לאחר פטירת אביו בעל ה"תורת חיים", החל לכהן באדמו"רות בעיר ויזניץ, בעוד אחיו הגדול רבי יעקב שמשון נתמנה לאדמו"ר בעיר קוסוב, ואחיהם השלישי עבר לעיר ראדוביץ. עד מהרה נודע רבי מנדל לחשוב שבין שלשת אחיו ואלפי חסידים נהרו מרחוק ומקרוב לבית מדרשו בויזניץ. נודע לאיש מופת וחביב על הבריות. הצטיין בתפילותיו הנלהבות ובפזרנותו הרבה לצדקה (אמרו עליו שחילק בימי חייו רבבות מטבעות כסף לעניים). נערץ היה בין גדולי צדיקי דורו: רבי צבי הירש מליסקא, רבי שמואל שמלקא מסעליש, גיסו רבי מרדכי שרגא מהוסיאטין ועוד. רבי חיים מצאנז אמר עליו בהתפעלות כי "רבי מנדלי מוסר את נפשו להשי"ת בכל רגע ורגע...".
השפעתו בגלילות מרמרוש ובוקובינה היתה עצומה, וכל העניינים הציבוריים בארצו היו נחתכים על פיו. עקב בעיות שונות באיסוף וחלוקת מעות ארץ-ישראל ב"כולל קוסוב", פרש רבי מנדלי והקים את "כולל ויזניץ". עסק רבות בגיוס כספים לטובת עניי צפת וטבריה, והעמיד בראשו את נאמנו רבי משה חר"ג שהיה מנכבדי הקהילה החסידית בצפת. עם השנים נהיה "כולל ויזניץ" לכולל המרכזי ליוצאי בוקובינה וגליציה המזרחית, כשתחתיו פעלו הכוללים "כולל לבוב" ו"כולל קוסוב". המכתב שלפנינו עוסק בעניני מעות ארץ ישראל שנשלחו לצפת.
[1] דף. כ-6.5X10.5 ס"מ. מצב בינוני. שולי הדף גזורים וחסר ראש המכתב. מודבק על נייר לשימור.
כתיבת ידי סופר, וחתימת יד קדשו: "הק' מנחם מענדיל בהרב הצדיק זצללה"ה". ראש המכתב חסר, והוא עוסק בעניני משלוח קבלות על מעות ארץ ישראל. בתוך הדברים הוא מזכיר את ממוני כולל ויזניץ בצפת: "ידידי המופלגים החסידים הממונים...".
האדמו"ר הראשון מויזניץ - רבי מנחם מנדל הגר בעל ה"צמח צדיק" (תק"צ-תשרי תרמ"ה), בנו של האדמו"ר רבי חיים מקוסוב וחתנו של האדמו"ר רבי ישראל מרוז'ין. עוד בחיי אביו נתמנה לרב העיר ויזניץ הסמוכה לקוסוב, ובשנת תרי"ד לאחר פטירת אביו בעל ה"תורת חיים", החל לכהן באדמו"רות בעיר ויזניץ, בעוד אחיו הגדול רבי יעקב שמשון נתמנה לאדמו"ר בעיר קוסוב, ואחיהם השלישי עבר לעיר ראדוביץ. עד מהרה נודע רבי מנדל לחשוב שבין שלשת אחיו ואלפי חסידים נהרו מרחוק ומקרוב לבית מדרשו בויזניץ. נודע לאיש מופת וחביב על הבריות. הצטיין בתפילותיו הנלהבות ובפזרנותו הרבה לצדקה (אמרו עליו שחילק בימי חייו רבבות מטבעות כסף לעניים). נערץ היה בין גדולי צדיקי דורו: רבי צבי הירש מליסקא, רבי שמואל שמלקא מסעליש, גיסו רבי מרדכי שרגא מהוסיאטין ועוד. רבי חיים מצאנז אמר עליו בהתפעלות כי "רבי מנדלי מוסר את נפשו להשי"ת בכל רגע ורגע...".
השפעתו בגלילות מרמרוש ובוקובינה היתה עצומה, וכל העניינים הציבוריים בארצו היו נחתכים על פיו. עקב בעיות שונות באיסוף וחלוקת מעות ארץ-ישראל ב"כולל קוסוב", פרש רבי מנדלי והקים את "כולל ויזניץ". עסק רבות בגיוס כספים לטובת עניי צפת וטבריה, והעמיד בראשו את נאמנו רבי משה חר"ג שהיה מנכבדי הקהילה החסידית בצפת. עם השנים נהיה "כולל ויזניץ" לכולל המרכזי ליוצאי בוקובינה וגליציה המזרחית, כשתחתיו פעלו הכוללים "כולל לבוב" ו"כולל קוסוב". המכתב שלפנינו עוסק בעניני מעות ארץ ישראל שנשלחו לצפת.
[1] דף. כ-6.5X10.5 ס"מ. מצב בינוני. שולי הדף גזורים וחסר ראש המכתב. מודבק על נייר לשימור.
קטגוריה
חסידות - מכתבים, מסמכים וכתבי יד
קָטָלוֹג
מכירה 70 - יודאיקה - ספרי קודש, כתבי יד, מכתבי רבנים, חפצים
31.3.2020
פתיחה: $5,000
לא נמכר
מכתב בכתב-ידו, חתימתו וחותמתו של האדמו"ר הקדוש מקומרנא רבי יעקב משה סאפרין. קומרנא, תרס"ה [1905].
מכתב המלצה עבור רבי יעקב ישראל [שמרלר] מצפת, שנאלץ לנדוד לחו"ל מחמת חובותיו לרופאים. האדמו"ר מפרט במכתב את ייחוסו של רבי יעקב ישראל אל הצדיקים רבי אלימלך מליזענסק, רבי מאיר מפרימשלן, "הב"ח והט"ז ז"ל ושארי צדיקים וקדושים". בסוף המכתב מסיים האדמו"ר בברכה: "ובזכות גודל המצוה ובזכות אבותיו הקדושים ישפיע לכם ד' אלוקים רב ברכות ושפע הצלחות".
האדמו"ר רבי יעקב משה סאפרין מקומרנא (תרכ"א-תרפ"ט), מקובל אלוקי ואיש קדוש. בנו של האדמו"ר רבי אליעזר צבי בעל "בן ביתי" ו"דמשק אליעזר" ונכדו של האדמו"ר בעל "היכל הברכה". תלמיד האדמו"ר בעל ה"דברי חיים" מצאנז והאדמו"ר המגיד מטריסק, שחבבוהו וכיבדוהו מאד. בשנת תרנ"ח, לאחר שנפטר אביו, החל להנהיג את עדת חסידי קומרנא. תפילותיו היו בהתלהבות עצומה מלווה בבכיות, ורבים התעוררו על ידי תפילותיו לתשובה שלימה. נודע כמקובל אלוקי בעל רוח הקודש ופועל ישועות, והיה מכונה בשם "החוזה מקומרנא", על שם גילויים מפתיעים שנודעו לו ברוח הקודש. שמו התפרסם בעיקר לאחר מלחמת העולם הראשונה, אז החלו רבים מיהודי פולין לנסוע אליו, וגדולי האדמו"רים מאלכסנדר, רדומסק ואוסטרובצה, שלחו אליו "קוויטלאך" לתפילה ולברכה. היו יהודים שזכו להתעשר בזכות ברכותיו ועצותיו. חיבר שלשה ספרים שאבדו בשואה. חתנו המפורסם בעל ה"מנחת אלעזר" ממונקאטש אמר עליו בהספדו: "חותני היה בעל רוח הקודש. הן היו לי דברים וענינים מכוסים, שמלבד יודע התעלומות ואנכי עצמי, לא ידע מהם שום איש, וכשנכנסתי אל הקודש פנימה אל חותני, היה מגלה לי הכל ברוח קדשו" (אמרי קודש, קאמארנא, בני-ברק, תשס"ג, עמ' תקלא). על מצבתו נחקק בהוראת חתנו ה"מנחת אלעזר": "יחיד בדורו... עיר וקדיש מן שמיא נחית, בוצינא דנהורא קדישא... קדש הקדשים... מרא דרזין... שר בית הזהר... הרב דומה למלאך ה' צבאות...". היה חתנו (בזווג שני) של האדמו"ר המקובל בעל ה"אמרי יוסף" מספינקא.
[1] דף. 20 ס״מ בקירוב. מצב בינוני. כתמים ובלאי. קרעים בסימני הקיפול, עם פגיעה קלה בטקסט. מודבק על נייר לחיזוק.
המכתב שלפנינו נדפס בספר "שלשלת קאמארנא" (ירושלים תשס"א, עמ' תיב-תיג), וצילומו נדפס בספר "שושלת ספינקא" (בני-ברק תש"נ, עמ' רכא).
מכתב המלצה עבור רבי יעקב ישראל [שמרלר] מצפת, שנאלץ לנדוד לחו"ל מחמת חובותיו לרופאים. האדמו"ר מפרט במכתב את ייחוסו של רבי יעקב ישראל אל הצדיקים רבי אלימלך מליזענסק, רבי מאיר מפרימשלן, "הב"ח והט"ז ז"ל ושארי צדיקים וקדושים". בסוף המכתב מסיים האדמו"ר בברכה: "ובזכות גודל המצוה ובזכות אבותיו הקדושים ישפיע לכם ד' אלוקים רב ברכות ושפע הצלחות".
האדמו"ר רבי יעקב משה סאפרין מקומרנא (תרכ"א-תרפ"ט), מקובל אלוקי ואיש קדוש. בנו של האדמו"ר רבי אליעזר צבי בעל "בן ביתי" ו"דמשק אליעזר" ונכדו של האדמו"ר בעל "היכל הברכה". תלמיד האדמו"ר בעל ה"דברי חיים" מצאנז והאדמו"ר המגיד מטריסק, שחבבוהו וכיבדוהו מאד. בשנת תרנ"ח, לאחר שנפטר אביו, החל להנהיג את עדת חסידי קומרנא. תפילותיו היו בהתלהבות עצומה מלווה בבכיות, ורבים התעוררו על ידי תפילותיו לתשובה שלימה. נודע כמקובל אלוקי בעל רוח הקודש ופועל ישועות, והיה מכונה בשם "החוזה מקומרנא", על שם גילויים מפתיעים שנודעו לו ברוח הקודש. שמו התפרסם בעיקר לאחר מלחמת העולם הראשונה, אז החלו רבים מיהודי פולין לנסוע אליו, וגדולי האדמו"רים מאלכסנדר, רדומסק ואוסטרובצה, שלחו אליו "קוויטלאך" לתפילה ולברכה. היו יהודים שזכו להתעשר בזכות ברכותיו ועצותיו. חיבר שלשה ספרים שאבדו בשואה. חתנו המפורסם בעל ה"מנחת אלעזר" ממונקאטש אמר עליו בהספדו: "חותני היה בעל רוח הקודש. הן היו לי דברים וענינים מכוסים, שמלבד יודע התעלומות ואנכי עצמי, לא ידע מהם שום איש, וכשנכנסתי אל הקודש פנימה אל חותני, היה מגלה לי הכל ברוח קדשו" (אמרי קודש, קאמארנא, בני-ברק, תשס"ג, עמ' תקלא). על מצבתו נחקק בהוראת חתנו ה"מנחת אלעזר": "יחיד בדורו... עיר וקדיש מן שמיא נחית, בוצינא דנהורא קדישא... קדש הקדשים... מרא דרזין... שר בית הזהר... הרב דומה למלאך ה' צבאות...". היה חתנו (בזווג שני) של האדמו"ר המקובל בעל ה"אמרי יוסף" מספינקא.
[1] דף. 20 ס״מ בקירוב. מצב בינוני. כתמים ובלאי. קרעים בסימני הקיפול, עם פגיעה קלה בטקסט. מודבק על נייר לחיזוק.
המכתב שלפנינו נדפס בספר "שלשלת קאמארנא" (ירושלים תשס"א, עמ' תיב-תיג), וצילומו נדפס בספר "שושלת ספינקא" (בני-ברק תש"נ, עמ' רכא).
קטגוריה
חסידות - מכתבים, מסמכים וכתבי יד
קָטָלוֹג
מכירה 70 - יודאיקה - ספרי קודש, כתבי יד, מכתבי רבנים, חפצים
31.3.2020
פתיחה: $400
לא נמכר
דף בכתב-יד, שטר תנאים לאירוסי החתן "מו"ה מאיר ישראל ליב" בן רבי אברהם דוב שארף מצפת, עם הכלה תמר הינדא בת רבי יעקב יוסף בידרמן, "והעומד מצדו הוא אביו הה"צ בנש"ק מו"ה דוד צבי שלמה נ"י", בחתימת העדים רבי "שמואל מאיר וויר[ט?]" ורבי "אשר לעמיל הכהן מעה"ק ירושלם ת"ו". צפת, כ"ה אייר תרנ"ז [1897].
הכלה היתה בתו היחידה של רבי יעקב יוסף בידרמן - בנו בכורו של האדמו"ר מלעלוב רבי דוד צבי שלמה מירושלים [ראה חומר מצורף]. רבי יעקב יוסף הנ"ל נפטר בקיצור ימים בשנת תר"ס [בחיי אביו], וכבר בשנת תרנ"ז אביו האדמו"ר לקח על עצמו את כל האחריות על נכדתו וההתחייבויות הכספיות לנישואי הזוג: "הה"צ ר' דוד צבי שלמה התחייב א"ע [את עצמו] לנדן עבור בנו סך חמשה עשר נאפולין, וחמשה נאפולין על מתנות להחתן... ולהחזיק הזוג על שלחנו שני שני[ם] אחרי החתונה...". מעניין לציין כי בעת האירוסין החתן עוד לא היה בר מצוה, וזמן החתונה נקבע "בעת שיתחנך החתן להניח תפילין בשעה טובה ומוצלחת".
האדמו"ר רבי דוד צבי שלמה בידרמן (תר"ד-תרע"ח) - בן האדמו"ר רבי אלעזר מנחם מנדל מלעלוב (תקפ"ז-תרמ"ג), מנהיג קהילות החסידים בירושלים. קדוש וטהור מנעוריו. בשנת תר"י כאשר נסע סבו האדמו"ר רבי משה'לי מלעלוב לארץ ישראל ונפרד מרבי ישראל מרוז'ין, אמר הרוז'ינער על הילד דוד כי יש לו "עינים מאירות ובהירות". במשך השנים נסע מירושלים לקרלין והיה מחסידיו הגדולים של ה"בית אהרן". אביו האדמו"ר רבי אלעזר מנדל העיד עליו שמימיו לא הסיר מנגד עיניו את ה"שויתי". הגה"ק בעל "ישמח ישראל" מאלכסנדר כנהו בשם "ספר תורה". רבי חיים שמואל מחנטשין אמר עליו שבמשך הרבה שנים היה הוא "צדיק הדור". עם פטירת אביו בשנת תרמ"ג התעטר בכתר האדמו"רות, והיה המנהיג העיקרי של קהילת ה"חסידים" בירושלים.
[1] דף. 25.5 ס"מ. מצב בינוני. כתמים ובלאי. קרעים, חלקם מחוזקים בנייר דבק בצדו האחורי של הדף.
הכלה היתה בתו היחידה של רבי יעקב יוסף בידרמן - בנו בכורו של האדמו"ר מלעלוב רבי דוד צבי שלמה מירושלים [ראה חומר מצורף]. רבי יעקב יוסף הנ"ל נפטר בקיצור ימים בשנת תר"ס [בחיי אביו], וכבר בשנת תרנ"ז אביו האדמו"ר לקח על עצמו את כל האחריות על נכדתו וההתחייבויות הכספיות לנישואי הזוג: "הה"צ ר' דוד צבי שלמה התחייב א"ע [את עצמו] לנדן עבור בנו סך חמשה עשר נאפולין, וחמשה נאפולין על מתנות להחתן... ולהחזיק הזוג על שלחנו שני שני[ם] אחרי החתונה...". מעניין לציין כי בעת האירוסין החתן עוד לא היה בר מצוה, וזמן החתונה נקבע "בעת שיתחנך החתן להניח תפילין בשעה טובה ומוצלחת".
האדמו"ר רבי דוד צבי שלמה בידרמן (תר"ד-תרע"ח) - בן האדמו"ר רבי אלעזר מנחם מנדל מלעלוב (תקפ"ז-תרמ"ג), מנהיג קהילות החסידים בירושלים. קדוש וטהור מנעוריו. בשנת תר"י כאשר נסע סבו האדמו"ר רבי משה'לי מלעלוב לארץ ישראל ונפרד מרבי ישראל מרוז'ין, אמר הרוז'ינער על הילד דוד כי יש לו "עינים מאירות ובהירות". במשך השנים נסע מירושלים לקרלין והיה מחסידיו הגדולים של ה"בית אהרן". אביו האדמו"ר רבי אלעזר מנדל העיד עליו שמימיו לא הסיר מנגד עיניו את ה"שויתי". הגה"ק בעל "ישמח ישראל" מאלכסנדר כנהו בשם "ספר תורה". רבי חיים שמואל מחנטשין אמר עליו שבמשך הרבה שנים היה הוא "צדיק הדור". עם פטירת אביו בשנת תרמ"ג התעטר בכתר האדמו"רות, והיה המנהיג העיקרי של קהילת ה"חסידים" בירושלים.
[1] דף. 25.5 ס"מ. מצב בינוני. כתמים ובלאי. קרעים, חלקם מחוזקים בנייר דבק בצדו האחורי של הדף.
קטגוריה
חסידות - מכתבים, מסמכים וכתבי יד
קָטָלוֹג
מכירה 70 - יודאיקה - ספרי קודש, כתבי יד, מכתבי רבנים, חפצים
31.3.2020
פתיחה: $500
לא נמכר
מכתב שו"ת בדברי תורה בדיני "שליחות", שנשלח אל רבי יצחק טייטלבוים דיין ומו"צ בבארדיוב, בחתימת "הק' בן צ[יון]". [בובוב?, לפני תרס"ה?].
כתב היד דומה למכתבים אחרים שיצאו מבית האדמו"ר רבי בן ציון הלברשטאם מבובוב. חתימת המכתב קרועה ופגומה, וקשה להשוות אותה בוודאות לחתימות אחרות, אך כפי הנראה היא חתימת יד-קדשו של האדמו"ר רבי בן ציון הלברשטאם מבובוב, בימי צעירותו - לפני פטירת אביו האדמו"ר רבי שלמה מבובוב בשנת תרס"ה - שכן בשולי המכתב הוא מוסר פרישת שלום מאביו: "פ"ש בשם אאמו"ר שליט"א".
מקבל המכתב: הגאון החסיד רבי יצחק טייטלבוים (תרי"ח- נספה בשואה תש"ב), כיהן כדיין ומו"צ בבארדיוב (Bardejov, בגרמנית: ברטפלד (Bartfeld. תלמידו של המהר"ם שיק, ומאהוביו ומקורביו של האדמו"ר בעל ה"ייטב לב" מסיגט. כמו כן, היה נערץ ואהוב אצל האדמו"רים מבובוב, רבי שלמה הלברשטאם ובנו רבי בן ציון - בעל ה"קדושת ציון". מסופר על ה"קדושת ציון" מבובוב שפעם כשהגיע לבקר בבארדיוב, עירו של רבי יצחק, כשנסע בכרכרה מתחנת הרכבת אל אכסיינתו, בחר את רבי יצחק, מכל רבני וחשובי העיר שהגיעו לקבל את פניו, שיעלה לשבת על ידו בכרכרה, ונימק ואמר: אל תתמהו שקראתי לו ולא לאחד משאר הרבנים הזקנים, כי עליו אמר כ"ק אבי זצ"ל [האדמו"ר רבי שלמה] שהוא לומד תורה לשמה. נספה באושוויץ בט' באב תש"ב. מכתביו נדפס ספר בשם "דברי יצחק".
האדמו"ר רבי בן ציון הלברשטאם - בעל ה"קדושת ציון" (תרל"ד-נספה בשואה תש"א), האדמו"ר השני לשושלת בובוב, מגדולי האדמו"רים בדורו וממנהיגי יהדות גליציה המערבית. גדול בתורה, בעל כשרונות מגוונים. פיקח וחריף-מחשבה וביטוי, בעל סגנון נפלא וכתב-יד צח ובהיר. נקי דעת ובעל הופעה מלכותית (אנצ' לחסידות, א', עמ' שס). בנו וממלא מקומו של האדמו"ר רבי שלמה (הראשון) מבובוב, וחתנו של דודו-זקנו האדמו"ר רבי שלום אליעזר הלברשטאם מראצפרט. בשנת תרנ"ב נתמנה ל"רב הצעיר" בעיר בובוב, ועוד בחיי אביו הנהיג את רבנות העיר ואת "חצר הקודש". כיהן למעלה מ-35 שנים באדמו"רות וברבנות, כאשר בתקופתו מנתה החסידות אלפי משפחות חסידים. לישיבתו בעיר בובוב נהרו תלמידים רבים, ובהשפעתו היה הלימוד בישיבה ברמה גבוהה מאד. לאחר מלחמת העולם הראשונה הקים מחדש את עולם התורה בגליציה, ויסד את הרשת הגדולה של ישיבות "עץ חיים" עם עשרות סניפים. רשת הישיבות הקימה דור חדש של חסידים, לאחר המשבר הנורא בחסידות גליציה כתוצאה ממלחמת העולם הראשונה. פעל רבות בענייני רבנות והנהגת הקהילות, ובשנת תרפ"ח הקים את ארגון רבני מערב-גליציה. בשנות השואה נמלט ללבוב, שם נספה ע"י הנאצים. בנו האדמו"ר רבי שלמה (השני) מבובוב הגיע לארה"ב לאחר השואה והקים מחדש את החסידות, שהיא כיום אחת החסידויות הגדולות בעולם.
[1] דף (כתוב משני צדיו). 24 ס"מ. מצב בינוני. המכתב פגום, עם קרע גדול בראש הדף ופגיעה בטקסט ובחתימה (משוקם במילוי נייר). קרעים (משוקמים) וכתמים.
כתב היד דומה למכתבים אחרים שיצאו מבית האדמו"ר רבי בן ציון הלברשטאם מבובוב. חתימת המכתב קרועה ופגומה, וקשה להשוות אותה בוודאות לחתימות אחרות, אך כפי הנראה היא חתימת יד-קדשו של האדמו"ר רבי בן ציון הלברשטאם מבובוב, בימי צעירותו - לפני פטירת אביו האדמו"ר רבי שלמה מבובוב בשנת תרס"ה - שכן בשולי המכתב הוא מוסר פרישת שלום מאביו: "פ"ש בשם אאמו"ר שליט"א".
מקבל המכתב: הגאון החסיד רבי יצחק טייטלבוים (תרי"ח- נספה בשואה תש"ב), כיהן כדיין ומו"צ בבארדיוב (Bardejov, בגרמנית: ברטפלד (Bartfeld. תלמידו של המהר"ם שיק, ומאהוביו ומקורביו של האדמו"ר בעל ה"ייטב לב" מסיגט. כמו כן, היה נערץ ואהוב אצל האדמו"רים מבובוב, רבי שלמה הלברשטאם ובנו רבי בן ציון - בעל ה"קדושת ציון". מסופר על ה"קדושת ציון" מבובוב שפעם כשהגיע לבקר בבארדיוב, עירו של רבי יצחק, כשנסע בכרכרה מתחנת הרכבת אל אכסיינתו, בחר את רבי יצחק, מכל רבני וחשובי העיר שהגיעו לקבל את פניו, שיעלה לשבת על ידו בכרכרה, ונימק ואמר: אל תתמהו שקראתי לו ולא לאחד משאר הרבנים הזקנים, כי עליו אמר כ"ק אבי זצ"ל [האדמו"ר רבי שלמה] שהוא לומד תורה לשמה. נספה באושוויץ בט' באב תש"ב. מכתביו נדפס ספר בשם "דברי יצחק".
האדמו"ר רבי בן ציון הלברשטאם - בעל ה"קדושת ציון" (תרל"ד-נספה בשואה תש"א), האדמו"ר השני לשושלת בובוב, מגדולי האדמו"רים בדורו וממנהיגי יהדות גליציה המערבית. גדול בתורה, בעל כשרונות מגוונים. פיקח וחריף-מחשבה וביטוי, בעל סגנון נפלא וכתב-יד צח ובהיר. נקי דעת ובעל הופעה מלכותית (אנצ' לחסידות, א', עמ' שס). בנו וממלא מקומו של האדמו"ר רבי שלמה (הראשון) מבובוב, וחתנו של דודו-זקנו האדמו"ר רבי שלום אליעזר הלברשטאם מראצפרט. בשנת תרנ"ב נתמנה ל"רב הצעיר" בעיר בובוב, ועוד בחיי אביו הנהיג את רבנות העיר ואת "חצר הקודש". כיהן למעלה מ-35 שנים באדמו"רות וברבנות, כאשר בתקופתו מנתה החסידות אלפי משפחות חסידים. לישיבתו בעיר בובוב נהרו תלמידים רבים, ובהשפעתו היה הלימוד בישיבה ברמה גבוהה מאד. לאחר מלחמת העולם הראשונה הקים מחדש את עולם התורה בגליציה, ויסד את הרשת הגדולה של ישיבות "עץ חיים" עם עשרות סניפים. רשת הישיבות הקימה דור חדש של חסידים, לאחר המשבר הנורא בחסידות גליציה כתוצאה ממלחמת העולם הראשונה. פעל רבות בענייני רבנות והנהגת הקהילות, ובשנת תרפ"ח הקים את ארגון רבני מערב-גליציה. בשנות השואה נמלט ללבוב, שם נספה ע"י הנאצים. בנו האדמו"ר רבי שלמה (השני) מבובוב הגיע לארה"ב לאחר השואה והקים מחדש את החסידות, שהיא כיום אחת החסידויות הגדולות בעולם.
[1] דף (כתוב משני צדיו). 24 ס"מ. מצב בינוני. המכתב פגום, עם קרע גדול בראש הדף ופגיעה בטקסט ובחתימה (משוקם במילוי נייר). קרעים (משוקמים) וכתמים.
קטגוריה
חסידות - מכתבים, מסמכים וכתבי יד
קָטָלוֹג
מכירה 70 - יודאיקה - ספרי קודש, כתבי יד, מכתבי רבנים, חפצים
31.3.2020
פתיחה: $600
נמכר ב: $875
כולל עמלת קונה
הזמנה מודפסת לחתונת רבי יהושע רוקח בן האדמו"ר רבי יששכר דוב מבעלז, עם הכלה שפרה חנה בתו של האדמו"ר רבי משה אליקים בריעה פרומר, בעיר בעלז בתאריך י"ג כסלו תרפ"ה. "דפוס מ. צוקר, רדום" (ראדום), [תרפ"ה 1924].
מעברו השני של הדף מכתב הזמנה בכתב-יד, עם שורה בכתב-ידו וחתימתו של חותנו האדמו"ר, החותם: "מנאי המצפה לגאולה וישועה הק' משה א"ב בהר"י זצ"ל". המכתב נשלח ללודז' אל מחותנו האדמו"ר רבי בצלאל יאיר דנציגר מאלכסנדר: "לכ"ק... מחו'[תני] הרב הצדיק הקוה"ט [הקדוש והטהור]... מוה"ר בצלאל יאיר נרו שליט"א". על גבי הדף רשימות שונות בעפרון ובדיו, בהן רישומי "קויטל" של שמות לתפילה ולברכה.
החתן: רבי יהושע רוקח, לימים האדמו"ר מירוסלב (תרנ"ז-נספה בשואה תש"ג), בנו של האדמו"ר רבי יששכר דוב מבעלז [זקני החסידים אמרו עליו, שהיה דומה בתכונותיו לאביו]. בזיווגו הראשון היה חתן האדמו"ר ממכנובקה רבי יוסף מאיר טברסקי, ובזיווג שני נשא את בת האדמו"ר רבי משה אליקים בריעה מאוסטרובצה. לאחר פטירת אביו בשנת תרפ"ז עבר לעיר ירוסלב, בה כיהן באדמו"רות, והיה נוסע מפעם לפעם לבית אחיו האדמו"ר רבי אהרן מבעלז. בשנות השואה ברח לזבורוב, בה נרצח ע"י הנאצים, יחד עם אשתו וילדיו, הי"ד. בנו הבכור (מזיווגו הראשון) עלה לארץ ישראל, והוא אביו של האדמו"ר רבי יהושע רוקח שליט"א ממכנובקה.
החותן, חותם המכתב וההזמנה: האדמו"ר רבי משה אליקים בריעה פרומר (תרל"ז-נספה בשואה תש"ב), בנו וממלא מקומו של האדמו"ר רבי ירחמיאל פרומר מאוסטרובצה. מגזע אדמו"רי ליפסק-קוזניץ. משנת תרס"ט החל לכהן באדמו"רות בעיר ראדום. בנו האדמו"ר רבי יחיאל אלימלך פרומר מלודז', כיהן באדמו"רות עוד בחיי אביו, והיה חתנו של מקבל ההזמנה האדמו"ר רבי בצלאל יאיר דנציגר מאלכסנדר ולודז (תרכ"ה-תרצ"ד).
דף כפול. כ-23.5 ס"מ. מצב בינוני. קרעים בקפלי הנייר (משוקמים באופן מקצועי). כתמים. כתמי נייר דבק ישן.
מעברו השני של הדף מכתב הזמנה בכתב-יד, עם שורה בכתב-ידו וחתימתו של חותנו האדמו"ר, החותם: "מנאי המצפה לגאולה וישועה הק' משה א"ב בהר"י זצ"ל". המכתב נשלח ללודז' אל מחותנו האדמו"ר רבי בצלאל יאיר דנציגר מאלכסנדר: "לכ"ק... מחו'[תני] הרב הצדיק הקוה"ט [הקדוש והטהור]... מוה"ר בצלאל יאיר נרו שליט"א". על גבי הדף רשימות שונות בעפרון ובדיו, בהן רישומי "קויטל" של שמות לתפילה ולברכה.
החתן: רבי יהושע רוקח, לימים האדמו"ר מירוסלב (תרנ"ז-נספה בשואה תש"ג), בנו של האדמו"ר רבי יששכר דוב מבעלז [זקני החסידים אמרו עליו, שהיה דומה בתכונותיו לאביו]. בזיווגו הראשון היה חתן האדמו"ר ממכנובקה רבי יוסף מאיר טברסקי, ובזיווג שני נשא את בת האדמו"ר רבי משה אליקים בריעה מאוסטרובצה. לאחר פטירת אביו בשנת תרפ"ז עבר לעיר ירוסלב, בה כיהן באדמו"רות, והיה נוסע מפעם לפעם לבית אחיו האדמו"ר רבי אהרן מבעלז. בשנות השואה ברח לזבורוב, בה נרצח ע"י הנאצים, יחד עם אשתו וילדיו, הי"ד. בנו הבכור (מזיווגו הראשון) עלה לארץ ישראל, והוא אביו של האדמו"ר רבי יהושע רוקח שליט"א ממכנובקה.
החותן, חותם המכתב וההזמנה: האדמו"ר רבי משה אליקים בריעה פרומר (תרל"ז-נספה בשואה תש"ב), בנו וממלא מקומו של האדמו"ר רבי ירחמיאל פרומר מאוסטרובצה. מגזע אדמו"רי ליפסק-קוזניץ. משנת תרס"ט החל לכהן באדמו"רות בעיר ראדום. בנו האדמו"ר רבי יחיאל אלימלך פרומר מלודז', כיהן באדמו"רות עוד בחיי אביו, והיה חתנו של מקבל ההזמנה האדמו"ר רבי בצלאל יאיר דנציגר מאלכסנדר ולודז (תרכ"ה-תרצ"ד).
דף כפול. כ-23.5 ס"מ. מצב בינוני. קרעים בקפלי הנייר (משוקמים באופן מקצועי). כתמים. כתמי נייר דבק ישן.
קטגוריה
חסידות - מכתבים, מסמכים וכתבי יד
קָטָלוֹג
פריט 370 מכתב "שנה טובה" מהגה"ק רבי יחזקאל הלוי הלשטוק, האדמו"ר השני מאוסטרובצה - אינאוואלאדז, תרע"ג
מכירה 70 - יודאיקה - ספרי קודש, כתבי יד, מכתבי רבנים, חפצים
31.3.2020
פתיחה: $1,000
לא נמכר
מכתב בכתב-ידו וחתימתו של הגאון הקדוש רבי יחזקאל הלוי הלשטוק, בתקופת כהונתו כרב באינאוולודז (Inowłódz, פולין). "אינאוואלאדז", אלול תער"ג [1913].
מכתב לאחד מתלמידיו: "שלום לידידי שאהבה נפשי... החריף ובקי, מפולפל נחמד... ה' יעקב נ"י". בתחילת המכתב הוא כותב לו: "מכתבך עם חידושי תורתך היקרים והנעימים החביבים עלי מאד, נכון קיבלתי, ושמחתני בקראי נעימות דבריך, ואיה"ש [ואם ירצה השם] ברוב רחמיו וחסדיו אקח מועד לעיין היטב בדבריך וכשאחדש בזה ברצה"ש [ברצות השם] אכתוב אליך בארוכה...". בסיום המכתב ברכת שנה טובה: "ועתה אברכך בברכת כוח"ט [כתיבה וחתימה טובה] ושנה טובה... יחזקאל הלוי החופ"ק, בלאאמו"ר שליט"א".
הגאון הקדוש רבי יחזקאל הלוי הלשטוק - האדמו"ר השני מאוסטרובצה (תרמ"ז-נספה בשואה י' בטבת תש"ג), בן האדמו"ר הגאון הקדוש רבי מאיר יחיאל הלוי אב"ד אוסטרובצה ["האדמו"ר שצם ארבעים שנה"]. חתן האדמו"ר רבי נפתלי ממעליץ-רופשיץ. גאון מופלג ואיש קדוש, נודע בדרך לימודו הגאונית בשיטת אביו הגאון הקדוש. בשנת תרע"א נתמנה לרב באינוולודז' ליד טומשוב, ובשנת תרפ"א עבר לכהן בנאשלעסק. בשנת תרפ"ח אדמו"ר ואב"ד אוסטרובצה על מקום אביו הקדוש. הקים רשת ישיבות "בית מאיר" ועמד בראשן. בישיבות אלו למדו תלמידים רבים בדרך הלימוד המיוחדת לאדמו"רי אוסטרובצה - חריפות ובקיאות בכל חלקי התורה. בימי השואה נרצחו הוא וכל צאצאיו (שבעת בניו, כלותיו ונכדיו) ע"י הנאצים, הי"ד. שרידי חידושי תורתו על סדר קדשים, דרשות על התורה ועוד, נדפסו בספר "קדשי יחזקאל".
גלויית דואר. 14 ס"מ. מצב טוב-בינוני. כתמים וקמטים. חותמות דואר.
מכתב לאחד מתלמידיו: "שלום לידידי שאהבה נפשי... החריף ובקי, מפולפל נחמד... ה' יעקב נ"י". בתחילת המכתב הוא כותב לו: "מכתבך עם חידושי תורתך היקרים והנעימים החביבים עלי מאד, נכון קיבלתי, ושמחתני בקראי נעימות דבריך, ואיה"ש [ואם ירצה השם] ברוב רחמיו וחסדיו אקח מועד לעיין היטב בדבריך וכשאחדש בזה ברצה"ש [ברצות השם] אכתוב אליך בארוכה...". בסיום המכתב ברכת שנה טובה: "ועתה אברכך בברכת כוח"ט [כתיבה וחתימה טובה] ושנה טובה... יחזקאל הלוי החופ"ק, בלאאמו"ר שליט"א".
הגאון הקדוש רבי יחזקאל הלוי הלשטוק - האדמו"ר השני מאוסטרובצה (תרמ"ז-נספה בשואה י' בטבת תש"ג), בן האדמו"ר הגאון הקדוש רבי מאיר יחיאל הלוי אב"ד אוסטרובצה ["האדמו"ר שצם ארבעים שנה"]. חתן האדמו"ר רבי נפתלי ממעליץ-רופשיץ. גאון מופלג ואיש קדוש, נודע בדרך לימודו הגאונית בשיטת אביו הגאון הקדוש. בשנת תרע"א נתמנה לרב באינוולודז' ליד טומשוב, ובשנת תרפ"א עבר לכהן בנאשלעסק. בשנת תרפ"ח אדמו"ר ואב"ד אוסטרובצה על מקום אביו הקדוש. הקים רשת ישיבות "בית מאיר" ועמד בראשן. בישיבות אלו למדו תלמידים רבים בדרך הלימוד המיוחדת לאדמו"רי אוסטרובצה - חריפות ובקיאות בכל חלקי התורה. בימי השואה נרצחו הוא וכל צאצאיו (שבעת בניו, כלותיו ונכדיו) ע"י הנאצים, הי"ד. שרידי חידושי תורתו על סדר קדשים, דרשות על התורה ועוד, נדפסו בספר "קדשי יחזקאל".
גלויית דואר. 14 ס"מ. מצב טוב-בינוני. כתמים וקמטים. חותמות דואר.
קטגוריה
חסידות - מכתבים, מסמכים וכתבי יד
קָטָלוֹג
מכירה 70 - יודאיקה - ספרי קודש, כתבי יד, מכתבי רבנים, חפצים
31.3.2020
פתיחה: $300
נמכר ב: $875
כולל עמלת קונה
שלשה מכתבים בכתב-ידו וחתימתו של האדמו"ר רבי ברוך הגר מסרט-ויזניץ וחיפה:
1. מכתב המלצה לעזור לאיש אשר רוצה לגור במקום קרוב לחיפה. האדמו"ר מתחנן בדבריו כאילו הדבר נוגע לעצמו: "...וממש אתה עושה לי בפרט טובה. הוא איש יקר רוח וירא שמים. אקוה שתעשה מה שביכלתך. ידידך ברוך". חיפה, אדר א' תשי"א [1951].
2. מכתב אל הגאון מטורדא רבי יוסף אדלר - ברכת מזל טוב לנישואי בתו: "...יהא רעווא מן שמיא שיהא לגדא ומזלא טבא בשעה טובה ומוצלחת, וכת"ה יזכה לראות ממנה ומכל יוצ"ח זרע בירך לימודי ה' דור ישרים, לפי שנאה ויאה לכת"ה ולכבוד אבותיו הקדושים זצ"ל, ונזכה כולנו לשמוח על אדמת הקודש עבג"צ [עם ביאת גואל צדק], ולשמוע ולהשמיע אך טוב... ברוך בהה"צ מוהר"י זצללה"ה". חיפה, תמוז תשי"ג [1953].
3. מכתב בדברי תורה, שנשלח אל רבי נפתלי הכהן. בסיום המכתב מברך האדמו"ר: "השי"ת יאריך ימיו ושנותיו בבריאות השלימות ולעבוד השי"ת מתוך נחת והרחבת הדעת. ידידו... המצפה לרחמי שמים. ברוך בהה"צ מוהר"י זצללה"ה". "רמת ויזניץ" חיפה, טבת תשי"ח [1957].
האדמו"ר הקדוש רבי ברוך הגר מסרט-ויזניץ (תרנ"ה-תשכ"ד), בנו הרביעי של ה"אהבת ישראל" מויזניץ. נסמך להוראה ע"י מהר"ם אריק והגרא"מ שטיינברג מבראדי. כיהן ברבנות משנת תרפ"ג. בשנת תרצ"ו הוכתר כאדמו"ר בעיר סערט. בשנת תש"ז עלה לחיפה, בה הקים מחדש את בית מדרשו ומוסדות הקהילה, הקיימים עד היום לשם ולתפארה בחיפה ובערים נוספות. עם השנים הקים את קרית "רמת ויזניץ" בחיפה. חבר מועצת גדולי התורה של "אגודת ישראל".
שלשה מכתבים, נייר מכתבים רשמי. 22-18.5 ס"מ. מצב משתנה, טוב עד טוב-בינוני. קמטים, כתמי דיו ועקבות רטיבות.
1. מכתב המלצה לעזור לאיש אשר רוצה לגור במקום קרוב לחיפה. האדמו"ר מתחנן בדבריו כאילו הדבר נוגע לעצמו: "...וממש אתה עושה לי בפרט טובה. הוא איש יקר רוח וירא שמים. אקוה שתעשה מה שביכלתך. ידידך ברוך". חיפה, אדר א' תשי"א [1951].
2. מכתב אל הגאון מטורדא רבי יוסף אדלר - ברכת מזל טוב לנישואי בתו: "...יהא רעווא מן שמיא שיהא לגדא ומזלא טבא בשעה טובה ומוצלחת, וכת"ה יזכה לראות ממנה ומכל יוצ"ח זרע בירך לימודי ה' דור ישרים, לפי שנאה ויאה לכת"ה ולכבוד אבותיו הקדושים זצ"ל, ונזכה כולנו לשמוח על אדמת הקודש עבג"צ [עם ביאת גואל צדק], ולשמוע ולהשמיע אך טוב... ברוך בהה"צ מוהר"י זצללה"ה". חיפה, תמוז תשי"ג [1953].
3. מכתב בדברי תורה, שנשלח אל רבי נפתלי הכהן. בסיום המכתב מברך האדמו"ר: "השי"ת יאריך ימיו ושנותיו בבריאות השלימות ולעבוד השי"ת מתוך נחת והרחבת הדעת. ידידו... המצפה לרחמי שמים. ברוך בהה"צ מוהר"י זצללה"ה". "רמת ויזניץ" חיפה, טבת תשי"ח [1957].
האדמו"ר הקדוש רבי ברוך הגר מסרט-ויזניץ (תרנ"ה-תשכ"ד), בנו הרביעי של ה"אהבת ישראל" מויזניץ. נסמך להוראה ע"י מהר"ם אריק והגרא"מ שטיינברג מבראדי. כיהן ברבנות משנת תרפ"ג. בשנת תרצ"ו הוכתר כאדמו"ר בעיר סערט. בשנת תש"ז עלה לחיפה, בה הקים מחדש את בית מדרשו ומוסדות הקהילה, הקיימים עד היום לשם ולתפארה בחיפה ובערים נוספות. עם השנים הקים את קרית "רמת ויזניץ" בחיפה. חבר מועצת גדולי התורה של "אגודת ישראל".
שלשה מכתבים, נייר מכתבים רשמי. 22-18.5 ס"מ. מצב משתנה, טוב עד טוב-בינוני. קמטים, כתמי דיו ועקבות רטיבות.
קטגוריה
חסידות - מכתבים, מסמכים וכתבי יד
קָטָלוֹג
מכירה 70 - יודאיקה - ספרי קודש, כתבי יד, מכתבי רבנים, חפצים
31.3.2020
פתיחה: $500
לא נמכר
דף מודפס של הזמנה לנישואין, עליו נכתבו מכתבים בחתימת יד קדשם של האדמו"רים רבי חיים מאיר הגר בעל ה"אמרי חיים" מוויזניץ, ובנו רבי משה יהושע הגר בעל ה"ישועות משה". בני ברק, תשכ"ו [1966].
הזמנה מודפסת מטעם האדמו"ר בעל "אמרי חיים" לחתונת נכדתו בת בנו האדמו"ר רבי משה יהושע הגר, עם האדמו"ר רבי אהרן טייטלבוים שליט"א מסיגט-סאטמר, בכ"א בסיון תשכ"ו. בצדו השני של הדף: מכתב בכת"י סופר וחתימת סב-הכלה האדמו"ר רבי "חיים מאיר"; ומכתב בכתב-ידו וחתימתו של אבי-הכלה "הק' משה יהושע בהה"צ שליט"א".
ההזמנה נשלחה אל קרובם הגה"ח רבי מרדכי ארי' הורביץ אב"ד באנילא.
האדמו"ר רבי חיים מאיר הגר, בעל ה"אמרי חיים" (תרמ"ח-תשל"ב), בנו וממלא מקומו של ה"אהבת ישראל" מוויז'ניץ. בשנת תש"ד נמלט מגיא ההריגה ועלה לארץ. לאחר השואה שב לגרוסוורדיין, משם עבר בשנת תש"ז לאנטוורפן ולתל-אביב. הקים את קרית ויז'ניץ בבני ברק ושיקם מחדש את חסידות ויז'ניץ ובנה את מוסדותיה. ממנהיגי היהדות החרדית בארץ וחבר מועצת גדולי התורה. דברי תורתו נאספו בסדרת הספרים "אמרי חיים". אשתו, הרבנית מרגלית היתה בתו של האדמו"ר רבי זאב טברסקי מרחמסטריווקא.
בנו וממלא מקומו, האדמו"ר רבי משה יהושע הגר בעל "ישועות משה" (תרע"ו-תשע"ב). שימש כרב בעיירה ווילחוביץ. בשנת תש"ד נמלט מגיא ההריגה ועלה לארץ. עם עלותו נתמנה לראש ישיבת ויז'ניץ ובתפקיד זה סייע לאביו בביסוס והרחבת חסידות ויז'ניץ. לאחר פטירת אביו בשנת תשל"ב עלה על כסאו ובמשך כארבעים שנה הנהיג את העדה הגדולה של חסידי ויז'ניץ. נודע כמתמיד גדול שלא פסק פומיה מגירסא, וכאיש קדוש ועובד ה' מופלא. ל"טישים" שלו נהרו רבים שבאו להתחמם מאשו הבוערת וממתיקותו הוויז'ינצאית שסחפה ורוממה את הקהל. משנת תשמ"ט כיהן כנשיא מועצת גדולי התורה של אגודת ישראל. משיחותיו וממכתביו נדפסו סדרת הספרים "ישועות משה", תשעה כרכים, ובהם אסופה משיעוריו על מסכת פסחים. בניו הם האדמו"רים רבי ישראל הגר שליט"א ורבי מנחם מנדל הגר שליט"א. חתניו הם האדמו"ר מסקווירא שליט"א, האדמו"ר מבעלז שליט"א, והאדמו"ר מהר"א מסאטמר שליט"א ורבי מנחם ארנסטר שליט"א ראש ישיבת וויזניץ.
[1] דף. 22 ס"מ. מצב טוב-בינוני. כתמים כהים. סימני קיפול וקמטים.
הזמנה מודפסת מטעם האדמו"ר בעל "אמרי חיים" לחתונת נכדתו בת בנו האדמו"ר רבי משה יהושע הגר, עם האדמו"ר רבי אהרן טייטלבוים שליט"א מסיגט-סאטמר, בכ"א בסיון תשכ"ו. בצדו השני של הדף: מכתב בכת"י סופר וחתימת סב-הכלה האדמו"ר רבי "חיים מאיר"; ומכתב בכתב-ידו וחתימתו של אבי-הכלה "הק' משה יהושע בהה"צ שליט"א".
ההזמנה נשלחה אל קרובם הגה"ח רבי מרדכי ארי' הורביץ אב"ד באנילא.
האדמו"ר רבי חיים מאיר הגר, בעל ה"אמרי חיים" (תרמ"ח-תשל"ב), בנו וממלא מקומו של ה"אהבת ישראל" מוויז'ניץ. בשנת תש"ד נמלט מגיא ההריגה ועלה לארץ. לאחר השואה שב לגרוסוורדיין, משם עבר בשנת תש"ז לאנטוורפן ולתל-אביב. הקים את קרית ויז'ניץ בבני ברק ושיקם מחדש את חסידות ויז'ניץ ובנה את מוסדותיה. ממנהיגי היהדות החרדית בארץ וחבר מועצת גדולי התורה. דברי תורתו נאספו בסדרת הספרים "אמרי חיים". אשתו, הרבנית מרגלית היתה בתו של האדמו"ר רבי זאב טברסקי מרחמסטריווקא.
בנו וממלא מקומו, האדמו"ר רבי משה יהושע הגר בעל "ישועות משה" (תרע"ו-תשע"ב). שימש כרב בעיירה ווילחוביץ. בשנת תש"ד נמלט מגיא ההריגה ועלה לארץ. עם עלותו נתמנה לראש ישיבת ויז'ניץ ובתפקיד זה סייע לאביו בביסוס והרחבת חסידות ויז'ניץ. לאחר פטירת אביו בשנת תשל"ב עלה על כסאו ובמשך כארבעים שנה הנהיג את העדה הגדולה של חסידי ויז'ניץ. נודע כמתמיד גדול שלא פסק פומיה מגירסא, וכאיש קדוש ועובד ה' מופלא. ל"טישים" שלו נהרו רבים שבאו להתחמם מאשו הבוערת וממתיקותו הוויז'ינצאית שסחפה ורוממה את הקהל. משנת תשמ"ט כיהן כנשיא מועצת גדולי התורה של אגודת ישראל. משיחותיו וממכתביו נדפסו סדרת הספרים "ישועות משה", תשעה כרכים, ובהם אסופה משיעוריו על מסכת פסחים. בניו הם האדמו"רים רבי ישראל הגר שליט"א ורבי מנחם מנדל הגר שליט"א. חתניו הם האדמו"ר מסקווירא שליט"א, האדמו"ר מבעלז שליט"א, והאדמו"ר מהר"א מסאטמר שליט"א ורבי מנחם ארנסטר שליט"א ראש ישיבת וויזניץ.
[1] דף. 22 ס"מ. מצב טוב-בינוני. כתמים כהים. סימני קיפול וקמטים.
קטגוריה
חסידות - מכתבים, מסמכים וכתבי יד
קָטָלוֹג