מכירה 70 - יודאיקה - ספרי קודש, כתבי יד, מכתבי רבנים, חפצים
- (-) Remove מסמכים filter מסמכים
- מכתבים (33) Apply מכתבים filter
- מכתבים, (33) Apply מכתבים, filter
- and (33) Apply and filter
- document (33) Apply document filter
- letter (33) Apply letter filter
- letters, (33) Apply letters, filter
- ישראל (18) Apply ישראל filter
- ארץ (18) Apply ארץ filter
- וירושלים (18) Apply וירושלים filter
- וספרים (18) Apply וספרים filter
- book (18) Apply book filter
- eretz (18) Apply eretz filter
- israel (18) Apply israel filter
- jerusalem (18) Apply jerusalem filter
- וכתבי (15) Apply וכתבי filter
- חסידות (15) Apply חסידות filter
- יד (15) Apply יד filter
- chassid (15) Apply chassid filter
- manuscript (15) Apply manuscript filter
מציג 25 - 33 of 33
מכירה 70 - יודאיקה - ספרי קודש, כתבי יד, מכתבי רבנים, חפצים
31.3.2020
פתיחה: $400
לא נמכר
דף בכתב-יד, שטר תנאים לאירוסי החתן "מו"ה מאיר ישראל ליב" בן רבי אברהם דוב שארף מצפת, עם הכלה תמר הינדא בת רבי יעקב יוסף בידרמן, "והעומד מצדו הוא אביו הה"צ בנש"ק מו"ה דוד צבי שלמה נ"י", בחתימת העדים רבי "שמואל מאיר וויר[ט?]" ורבי "אשר לעמיל הכהן מעה"ק ירושלם ת"ו". צפת, כ"ה אייר תרנ"ז [1897].
הכלה היתה בתו היחידה של רבי יעקב יוסף בידרמן - בנו בכורו של האדמו"ר מלעלוב רבי דוד צבי שלמה מירושלים [ראה חומר מצורף]. רבי יעקב יוסף הנ"ל נפטר בקיצור ימים בשנת תר"ס [בחיי אביו], וכבר בשנת תרנ"ז אביו האדמו"ר לקח על עצמו את כל האחריות על נכדתו וההתחייבויות הכספיות לנישואי הזוג: "הה"צ ר' דוד צבי שלמה התחייב א"ע [את עצמו] לנדן עבור בנו סך חמשה עשר נאפולין, וחמשה נאפולין על מתנות להחתן... ולהחזיק הזוג על שלחנו שני שני[ם] אחרי החתונה...". מעניין לציין כי בעת האירוסין החתן עוד לא היה בר מצוה, וזמן החתונה נקבע "בעת שיתחנך החתן להניח תפילין בשעה טובה ומוצלחת".
האדמו"ר רבי דוד צבי שלמה בידרמן (תר"ד-תרע"ח) - בן האדמו"ר רבי אלעזר מנחם מנדל מלעלוב (תקפ"ז-תרמ"ג), מנהיג קהילות החסידים בירושלים. קדוש וטהור מנעוריו. בשנת תר"י כאשר נסע סבו האדמו"ר רבי משה'לי מלעלוב לארץ ישראל ונפרד מרבי ישראל מרוז'ין, אמר הרוז'ינער על הילד דוד כי יש לו "עינים מאירות ובהירות". במשך השנים נסע מירושלים לקרלין והיה מחסידיו הגדולים של ה"בית אהרן". אביו האדמו"ר רבי אלעזר מנדל העיד עליו שמימיו לא הסיר מנגד עיניו את ה"שויתי". הגה"ק בעל "ישמח ישראל" מאלכסנדר כנהו בשם "ספר תורה". רבי חיים שמואל מחנטשין אמר עליו שבמשך הרבה שנים היה הוא "צדיק הדור". עם פטירת אביו בשנת תרמ"ג התעטר בכתר האדמו"רות, והיה המנהיג העיקרי של קהילת ה"חסידים" בירושלים.
[1] דף. 25.5 ס"מ. מצב בינוני. כתמים ובלאי. קרעים, חלקם מחוזקים בנייר דבק בצדו האחורי של הדף.
הכלה היתה בתו היחידה של רבי יעקב יוסף בידרמן - בנו בכורו של האדמו"ר מלעלוב רבי דוד צבי שלמה מירושלים [ראה חומר מצורף]. רבי יעקב יוסף הנ"ל נפטר בקיצור ימים בשנת תר"ס [בחיי אביו], וכבר בשנת תרנ"ז אביו האדמו"ר לקח על עצמו את כל האחריות על נכדתו וההתחייבויות הכספיות לנישואי הזוג: "הה"צ ר' דוד צבי שלמה התחייב א"ע [את עצמו] לנדן עבור בנו סך חמשה עשר נאפולין, וחמשה נאפולין על מתנות להחתן... ולהחזיק הזוג על שלחנו שני שני[ם] אחרי החתונה...". מעניין לציין כי בעת האירוסין החתן עוד לא היה בר מצוה, וזמן החתונה נקבע "בעת שיתחנך החתן להניח תפילין בשעה טובה ומוצלחת".
האדמו"ר רבי דוד צבי שלמה בידרמן (תר"ד-תרע"ח) - בן האדמו"ר רבי אלעזר מנחם מנדל מלעלוב (תקפ"ז-תרמ"ג), מנהיג קהילות החסידים בירושלים. קדוש וטהור מנעוריו. בשנת תר"י כאשר נסע סבו האדמו"ר רבי משה'לי מלעלוב לארץ ישראל ונפרד מרבי ישראל מרוז'ין, אמר הרוז'ינער על הילד דוד כי יש לו "עינים מאירות ובהירות". במשך השנים נסע מירושלים לקרלין והיה מחסידיו הגדולים של ה"בית אהרן". אביו האדמו"ר רבי אלעזר מנדל העיד עליו שמימיו לא הסיר מנגד עיניו את ה"שויתי". הגה"ק בעל "ישמח ישראל" מאלכסנדר כנהו בשם "ספר תורה". רבי חיים שמואל מחנטשין אמר עליו שבמשך הרבה שנים היה הוא "צדיק הדור". עם פטירת אביו בשנת תרמ"ג התעטר בכתר האדמו"רות, והיה המנהיג העיקרי של קהילת ה"חסידים" בירושלים.
[1] דף. 25.5 ס"מ. מצב בינוני. כתמים ובלאי. קרעים, חלקם מחוזקים בנייר דבק בצדו האחורי של הדף.
קטגוריה
חסידות - מכתבים, מסמכים וכתבי יד
קָטָלוֹג
מכירה 70 - יודאיקה - ספרי קודש, כתבי יד, מכתבי רבנים, חפצים
31.3.2020
פתיחה: $500
לא נמכר
מכתב שו"ת בדברי תורה בדיני "שליחות", שנשלח אל רבי יצחק טייטלבוים דיין ומו"צ בבארדיוב, בחתימת "הק' בן צ[יון]". [בובוב?, לפני תרס"ה?].
כתב היד דומה למכתבים אחרים שיצאו מבית האדמו"ר רבי בן ציון הלברשטאם מבובוב. חתימת המכתב קרועה ופגומה, וקשה להשוות אותה בוודאות לחתימות אחרות, אך כפי הנראה היא חתימת יד-קדשו של האדמו"ר רבי בן ציון הלברשטאם מבובוב, בימי צעירותו - לפני פטירת אביו האדמו"ר רבי שלמה מבובוב בשנת תרס"ה - שכן בשולי המכתב הוא מוסר פרישת שלום מאביו: "פ"ש בשם אאמו"ר שליט"א".
מקבל המכתב: הגאון החסיד רבי יצחק טייטלבוים (תרי"ח- נספה בשואה תש"ב), כיהן כדיין ומו"צ בבארדיוב (Bardejov, בגרמנית: ברטפלד (Bartfeld. תלמידו של המהר"ם שיק, ומאהוביו ומקורביו של האדמו"ר בעל ה"ייטב לב" מסיגט. כמו כן, היה נערץ ואהוב אצל האדמו"רים מבובוב, רבי שלמה הלברשטאם ובנו רבי בן ציון - בעל ה"קדושת ציון". מסופר על ה"קדושת ציון" מבובוב שפעם כשהגיע לבקר בבארדיוב, עירו של רבי יצחק, כשנסע בכרכרה מתחנת הרכבת אל אכסיינתו, בחר את רבי יצחק, מכל רבני וחשובי העיר שהגיעו לקבל את פניו, שיעלה לשבת על ידו בכרכרה, ונימק ואמר: אל תתמהו שקראתי לו ולא לאחד משאר הרבנים הזקנים, כי עליו אמר כ"ק אבי זצ"ל [האדמו"ר רבי שלמה] שהוא לומד תורה לשמה. נספה באושוויץ בט' באב תש"ב. מכתביו נדפס ספר בשם "דברי יצחק".
האדמו"ר רבי בן ציון הלברשטאם - בעל ה"קדושת ציון" (תרל"ד-נספה בשואה תש"א), האדמו"ר השני לשושלת בובוב, מגדולי האדמו"רים בדורו וממנהיגי יהדות גליציה המערבית. גדול בתורה, בעל כשרונות מגוונים. פיקח וחריף-מחשבה וביטוי, בעל סגנון נפלא וכתב-יד צח ובהיר. נקי דעת ובעל הופעה מלכותית (אנצ' לחסידות, א', עמ' שס). בנו וממלא מקומו של האדמו"ר רבי שלמה (הראשון) מבובוב, וחתנו של דודו-זקנו האדמו"ר רבי שלום אליעזר הלברשטאם מראצפרט. בשנת תרנ"ב נתמנה ל"רב הצעיר" בעיר בובוב, ועוד בחיי אביו הנהיג את רבנות העיר ואת "חצר הקודש". כיהן למעלה מ-35 שנים באדמו"רות וברבנות, כאשר בתקופתו מנתה החסידות אלפי משפחות חסידים. לישיבתו בעיר בובוב נהרו תלמידים רבים, ובהשפעתו היה הלימוד בישיבה ברמה גבוהה מאד. לאחר מלחמת העולם הראשונה הקים מחדש את עולם התורה בגליציה, ויסד את הרשת הגדולה של ישיבות "עץ חיים" עם עשרות סניפים. רשת הישיבות הקימה דור חדש של חסידים, לאחר המשבר הנורא בחסידות גליציה כתוצאה ממלחמת העולם הראשונה. פעל רבות בענייני רבנות והנהגת הקהילות, ובשנת תרפ"ח הקים את ארגון רבני מערב-גליציה. בשנות השואה נמלט ללבוב, שם נספה ע"י הנאצים. בנו האדמו"ר רבי שלמה (השני) מבובוב הגיע לארה"ב לאחר השואה והקים מחדש את החסידות, שהיא כיום אחת החסידויות הגדולות בעולם.
[1] דף (כתוב משני צדיו). 24 ס"מ. מצב בינוני. המכתב פגום, עם קרע גדול בראש הדף ופגיעה בטקסט ובחתימה (משוקם במילוי נייר). קרעים (משוקמים) וכתמים.
כתב היד דומה למכתבים אחרים שיצאו מבית האדמו"ר רבי בן ציון הלברשטאם מבובוב. חתימת המכתב קרועה ופגומה, וקשה להשוות אותה בוודאות לחתימות אחרות, אך כפי הנראה היא חתימת יד-קדשו של האדמו"ר רבי בן ציון הלברשטאם מבובוב, בימי צעירותו - לפני פטירת אביו האדמו"ר רבי שלמה מבובוב בשנת תרס"ה - שכן בשולי המכתב הוא מוסר פרישת שלום מאביו: "פ"ש בשם אאמו"ר שליט"א".
מקבל המכתב: הגאון החסיד רבי יצחק טייטלבוים (תרי"ח- נספה בשואה תש"ב), כיהן כדיין ומו"צ בבארדיוב (Bardejov, בגרמנית: ברטפלד (Bartfeld. תלמידו של המהר"ם שיק, ומאהוביו ומקורביו של האדמו"ר בעל ה"ייטב לב" מסיגט. כמו כן, היה נערץ ואהוב אצל האדמו"רים מבובוב, רבי שלמה הלברשטאם ובנו רבי בן ציון - בעל ה"קדושת ציון". מסופר על ה"קדושת ציון" מבובוב שפעם כשהגיע לבקר בבארדיוב, עירו של רבי יצחק, כשנסע בכרכרה מתחנת הרכבת אל אכסיינתו, בחר את רבי יצחק, מכל רבני וחשובי העיר שהגיעו לקבל את פניו, שיעלה לשבת על ידו בכרכרה, ונימק ואמר: אל תתמהו שקראתי לו ולא לאחד משאר הרבנים הזקנים, כי עליו אמר כ"ק אבי זצ"ל [האדמו"ר רבי שלמה] שהוא לומד תורה לשמה. נספה באושוויץ בט' באב תש"ב. מכתביו נדפס ספר בשם "דברי יצחק".
האדמו"ר רבי בן ציון הלברשטאם - בעל ה"קדושת ציון" (תרל"ד-נספה בשואה תש"א), האדמו"ר השני לשושלת בובוב, מגדולי האדמו"רים בדורו וממנהיגי יהדות גליציה המערבית. גדול בתורה, בעל כשרונות מגוונים. פיקח וחריף-מחשבה וביטוי, בעל סגנון נפלא וכתב-יד צח ובהיר. נקי דעת ובעל הופעה מלכותית (אנצ' לחסידות, א', עמ' שס). בנו וממלא מקומו של האדמו"ר רבי שלמה (הראשון) מבובוב, וחתנו של דודו-זקנו האדמו"ר רבי שלום אליעזר הלברשטאם מראצפרט. בשנת תרנ"ב נתמנה ל"רב הצעיר" בעיר בובוב, ועוד בחיי אביו הנהיג את רבנות העיר ואת "חצר הקודש". כיהן למעלה מ-35 שנים באדמו"רות וברבנות, כאשר בתקופתו מנתה החסידות אלפי משפחות חסידים. לישיבתו בעיר בובוב נהרו תלמידים רבים, ובהשפעתו היה הלימוד בישיבה ברמה גבוהה מאד. לאחר מלחמת העולם הראשונה הקים מחדש את עולם התורה בגליציה, ויסד את הרשת הגדולה של ישיבות "עץ חיים" עם עשרות סניפים. רשת הישיבות הקימה דור חדש של חסידים, לאחר המשבר הנורא בחסידות גליציה כתוצאה ממלחמת העולם הראשונה. פעל רבות בענייני רבנות והנהגת הקהילות, ובשנת תרפ"ח הקים את ארגון רבני מערב-גליציה. בשנות השואה נמלט ללבוב, שם נספה ע"י הנאצים. בנו האדמו"ר רבי שלמה (השני) מבובוב הגיע לארה"ב לאחר השואה והקים מחדש את החסידות, שהיא כיום אחת החסידויות הגדולות בעולם.
[1] דף (כתוב משני צדיו). 24 ס"מ. מצב בינוני. המכתב פגום, עם קרע גדול בראש הדף ופגיעה בטקסט ובחתימה (משוקם במילוי נייר). קרעים (משוקמים) וכתמים.
קטגוריה
חסידות - מכתבים, מסמכים וכתבי יד
קָטָלוֹג
מכירה 70 - יודאיקה - ספרי קודש, כתבי יד, מכתבי רבנים, חפצים
31.3.2020
פתיחה: $600
נמכר ב: $875
כולל עמלת קונה
הזמנה מודפסת לחתונת רבי יהושע רוקח בן האדמו"ר רבי יששכר דוב מבעלז, עם הכלה שפרה חנה בתו של האדמו"ר רבי משה אליקים בריעה פרומר, בעיר בעלז בתאריך י"ג כסלו תרפ"ה. "דפוס מ. צוקר, רדום" (ראדום), [תרפ"ה 1924].
מעברו השני של הדף מכתב הזמנה בכתב-יד, עם שורה בכתב-ידו וחתימתו של חותנו האדמו"ר, החותם: "מנאי המצפה לגאולה וישועה הק' משה א"ב בהר"י זצ"ל". המכתב נשלח ללודז' אל מחותנו האדמו"ר רבי בצלאל יאיר דנציגר מאלכסנדר: "לכ"ק... מחו'[תני] הרב הצדיק הקוה"ט [הקדוש והטהור]... מוה"ר בצלאל יאיר נרו שליט"א". על גבי הדף רשימות שונות בעפרון ובדיו, בהן רישומי "קויטל" של שמות לתפילה ולברכה.
החתן: רבי יהושע רוקח, לימים האדמו"ר מירוסלב (תרנ"ז-נספה בשואה תש"ג), בנו של האדמו"ר רבי יששכר דוב מבעלז [זקני החסידים אמרו עליו, שהיה דומה בתכונותיו לאביו]. בזיווגו הראשון היה חתן האדמו"ר ממכנובקה רבי יוסף מאיר טברסקי, ובזיווג שני נשא את בת האדמו"ר רבי משה אליקים בריעה מאוסטרובצה. לאחר פטירת אביו בשנת תרפ"ז עבר לעיר ירוסלב, בה כיהן באדמו"רות, והיה נוסע מפעם לפעם לבית אחיו האדמו"ר רבי אהרן מבעלז. בשנות השואה ברח לזבורוב, בה נרצח ע"י הנאצים, יחד עם אשתו וילדיו, הי"ד. בנו הבכור (מזיווגו הראשון) עלה לארץ ישראל, והוא אביו של האדמו"ר רבי יהושע רוקח שליט"א ממכנובקה.
החותן, חותם המכתב וההזמנה: האדמו"ר רבי משה אליקים בריעה פרומר (תרל"ז-נספה בשואה תש"ב), בנו וממלא מקומו של האדמו"ר רבי ירחמיאל פרומר מאוסטרובצה. מגזע אדמו"רי ליפסק-קוזניץ. משנת תרס"ט החל לכהן באדמו"רות בעיר ראדום. בנו האדמו"ר רבי יחיאל אלימלך פרומר מלודז', כיהן באדמו"רות עוד בחיי אביו, והיה חתנו של מקבל ההזמנה האדמו"ר רבי בצלאל יאיר דנציגר מאלכסנדר ולודז (תרכ"ה-תרצ"ד).
דף כפול. כ-23.5 ס"מ. מצב בינוני. קרעים בקפלי הנייר (משוקמים באופן מקצועי). כתמים. כתמי נייר דבק ישן.
מעברו השני של הדף מכתב הזמנה בכתב-יד, עם שורה בכתב-ידו וחתימתו של חותנו האדמו"ר, החותם: "מנאי המצפה לגאולה וישועה הק' משה א"ב בהר"י זצ"ל". המכתב נשלח ללודז' אל מחותנו האדמו"ר רבי בצלאל יאיר דנציגר מאלכסנדר: "לכ"ק... מחו'[תני] הרב הצדיק הקוה"ט [הקדוש והטהור]... מוה"ר בצלאל יאיר נרו שליט"א". על גבי הדף רשימות שונות בעפרון ובדיו, בהן רישומי "קויטל" של שמות לתפילה ולברכה.
החתן: רבי יהושע רוקח, לימים האדמו"ר מירוסלב (תרנ"ז-נספה בשואה תש"ג), בנו של האדמו"ר רבי יששכר דוב מבעלז [זקני החסידים אמרו עליו, שהיה דומה בתכונותיו לאביו]. בזיווגו הראשון היה חתן האדמו"ר ממכנובקה רבי יוסף מאיר טברסקי, ובזיווג שני נשא את בת האדמו"ר רבי משה אליקים בריעה מאוסטרובצה. לאחר פטירת אביו בשנת תרפ"ז עבר לעיר ירוסלב, בה כיהן באדמו"רות, והיה נוסע מפעם לפעם לבית אחיו האדמו"ר רבי אהרן מבעלז. בשנות השואה ברח לזבורוב, בה נרצח ע"י הנאצים, יחד עם אשתו וילדיו, הי"ד. בנו הבכור (מזיווגו הראשון) עלה לארץ ישראל, והוא אביו של האדמו"ר רבי יהושע רוקח שליט"א ממכנובקה.
החותן, חותם המכתב וההזמנה: האדמו"ר רבי משה אליקים בריעה פרומר (תרל"ז-נספה בשואה תש"ב), בנו וממלא מקומו של האדמו"ר רבי ירחמיאל פרומר מאוסטרובצה. מגזע אדמו"רי ליפסק-קוזניץ. משנת תרס"ט החל לכהן באדמו"רות בעיר ראדום. בנו האדמו"ר רבי יחיאל אלימלך פרומר מלודז', כיהן באדמו"רות עוד בחיי אביו, והיה חתנו של מקבל ההזמנה האדמו"ר רבי בצלאל יאיר דנציגר מאלכסנדר ולודז (תרכ"ה-תרצ"ד).
דף כפול. כ-23.5 ס"מ. מצב בינוני. קרעים בקפלי הנייר (משוקמים באופן מקצועי). כתמים. כתמי נייר דבק ישן.
קטגוריה
חסידות - מכתבים, מסמכים וכתבי יד
קָטָלוֹג
פריט 370 מכתב "שנה טובה" מהגה"ק רבי יחזקאל הלוי הלשטוק, האדמו"ר השני מאוסטרובצה - אינאוואלאדז, תרע"ג
מכירה 70 - יודאיקה - ספרי קודש, כתבי יד, מכתבי רבנים, חפצים
31.3.2020
פתיחה: $1,000
לא נמכר
מכתב בכתב-ידו וחתימתו של הגאון הקדוש רבי יחזקאל הלוי הלשטוק, בתקופת כהונתו כרב באינאוולודז (Inowłódz, פולין). "אינאוואלאדז", אלול תער"ג [1913].
מכתב לאחד מתלמידיו: "שלום לידידי שאהבה נפשי... החריף ובקי, מפולפל נחמד... ה' יעקב נ"י". בתחילת המכתב הוא כותב לו: "מכתבך עם חידושי תורתך היקרים והנעימים החביבים עלי מאד, נכון קיבלתי, ושמחתני בקראי נעימות דבריך, ואיה"ש [ואם ירצה השם] ברוב רחמיו וחסדיו אקח מועד לעיין היטב בדבריך וכשאחדש בזה ברצה"ש [ברצות השם] אכתוב אליך בארוכה...". בסיום המכתב ברכת שנה טובה: "ועתה אברכך בברכת כוח"ט [כתיבה וחתימה טובה] ושנה טובה... יחזקאל הלוי החופ"ק, בלאאמו"ר שליט"א".
הגאון הקדוש רבי יחזקאל הלוי הלשטוק - האדמו"ר השני מאוסטרובצה (תרמ"ז-נספה בשואה י' בטבת תש"ג), בן האדמו"ר הגאון הקדוש רבי מאיר יחיאל הלוי אב"ד אוסטרובצה ["האדמו"ר שצם ארבעים שנה"]. חתן האדמו"ר רבי נפתלי ממעליץ-רופשיץ. גאון מופלג ואיש קדוש, נודע בדרך לימודו הגאונית בשיטת אביו הגאון הקדוש. בשנת תרע"א נתמנה לרב באינוולודז' ליד טומשוב, ובשנת תרפ"א עבר לכהן בנאשלעסק. בשנת תרפ"ח אדמו"ר ואב"ד אוסטרובצה על מקום אביו הקדוש. הקים רשת ישיבות "בית מאיר" ועמד בראשן. בישיבות אלו למדו תלמידים רבים בדרך הלימוד המיוחדת לאדמו"רי אוסטרובצה - חריפות ובקיאות בכל חלקי התורה. בימי השואה נרצחו הוא וכל צאצאיו (שבעת בניו, כלותיו ונכדיו) ע"י הנאצים, הי"ד. שרידי חידושי תורתו על סדר קדשים, דרשות על התורה ועוד, נדפסו בספר "קדשי יחזקאל".
גלויית דואר. 14 ס"מ. מצב טוב-בינוני. כתמים וקמטים. חותמות דואר.
מכתב לאחד מתלמידיו: "שלום לידידי שאהבה נפשי... החריף ובקי, מפולפל נחמד... ה' יעקב נ"י". בתחילת המכתב הוא כותב לו: "מכתבך עם חידושי תורתך היקרים והנעימים החביבים עלי מאד, נכון קיבלתי, ושמחתני בקראי נעימות דבריך, ואיה"ש [ואם ירצה השם] ברוב רחמיו וחסדיו אקח מועד לעיין היטב בדבריך וכשאחדש בזה ברצה"ש [ברצות השם] אכתוב אליך בארוכה...". בסיום המכתב ברכת שנה טובה: "ועתה אברכך בברכת כוח"ט [כתיבה וחתימה טובה] ושנה טובה... יחזקאל הלוי החופ"ק, בלאאמו"ר שליט"א".
הגאון הקדוש רבי יחזקאל הלוי הלשטוק - האדמו"ר השני מאוסטרובצה (תרמ"ז-נספה בשואה י' בטבת תש"ג), בן האדמו"ר הגאון הקדוש רבי מאיר יחיאל הלוי אב"ד אוסטרובצה ["האדמו"ר שצם ארבעים שנה"]. חתן האדמו"ר רבי נפתלי ממעליץ-רופשיץ. גאון מופלג ואיש קדוש, נודע בדרך לימודו הגאונית בשיטת אביו הגאון הקדוש. בשנת תרע"א נתמנה לרב באינוולודז' ליד טומשוב, ובשנת תרפ"א עבר לכהן בנאשלעסק. בשנת תרפ"ח אדמו"ר ואב"ד אוסטרובצה על מקום אביו הקדוש. הקים רשת ישיבות "בית מאיר" ועמד בראשן. בישיבות אלו למדו תלמידים רבים בדרך הלימוד המיוחדת לאדמו"רי אוסטרובצה - חריפות ובקיאות בכל חלקי התורה. בימי השואה נרצחו הוא וכל צאצאיו (שבעת בניו, כלותיו ונכדיו) ע"י הנאצים, הי"ד. שרידי חידושי תורתו על סדר קדשים, דרשות על התורה ועוד, נדפסו בספר "קדשי יחזקאל".
גלויית דואר. 14 ס"מ. מצב טוב-בינוני. כתמים וקמטים. חותמות דואר.
קטגוריה
חסידות - מכתבים, מסמכים וכתבי יד
קָטָלוֹג
מכירה 70 - יודאיקה - ספרי קודש, כתבי יד, מכתבי רבנים, חפצים
31.3.2020
פתיחה: $300
נמכר ב: $875
כולל עמלת קונה
שלשה מכתבים בכתב-ידו וחתימתו של האדמו"ר רבי ברוך הגר מסרט-ויזניץ וחיפה:
1. מכתב המלצה לעזור לאיש אשר רוצה לגור במקום קרוב לחיפה. האדמו"ר מתחנן בדבריו כאילו הדבר נוגע לעצמו: "...וממש אתה עושה לי בפרט טובה. הוא איש יקר רוח וירא שמים. אקוה שתעשה מה שביכלתך. ידידך ברוך". חיפה, אדר א' תשי"א [1951].
2. מכתב אל הגאון מטורדא רבי יוסף אדלר - ברכת מזל טוב לנישואי בתו: "...יהא רעווא מן שמיא שיהא לגדא ומזלא טבא בשעה טובה ומוצלחת, וכת"ה יזכה לראות ממנה ומכל יוצ"ח זרע בירך לימודי ה' דור ישרים, לפי שנאה ויאה לכת"ה ולכבוד אבותיו הקדושים זצ"ל, ונזכה כולנו לשמוח על אדמת הקודש עבג"צ [עם ביאת גואל צדק], ולשמוע ולהשמיע אך טוב... ברוך בהה"צ מוהר"י זצללה"ה". חיפה, תמוז תשי"ג [1953].
3. מכתב בדברי תורה, שנשלח אל רבי נפתלי הכהן. בסיום המכתב מברך האדמו"ר: "השי"ת יאריך ימיו ושנותיו בבריאות השלימות ולעבוד השי"ת מתוך נחת והרחבת הדעת. ידידו... המצפה לרחמי שמים. ברוך בהה"צ מוהר"י זצללה"ה". "רמת ויזניץ" חיפה, טבת תשי"ח [1957].
האדמו"ר הקדוש רבי ברוך הגר מסרט-ויזניץ (תרנ"ה-תשכ"ד), בנו הרביעי של ה"אהבת ישראל" מויזניץ. נסמך להוראה ע"י מהר"ם אריק והגרא"מ שטיינברג מבראדי. כיהן ברבנות משנת תרפ"ג. בשנת תרצ"ו הוכתר כאדמו"ר בעיר סערט. בשנת תש"ז עלה לחיפה, בה הקים מחדש את בית מדרשו ומוסדות הקהילה, הקיימים עד היום לשם ולתפארה בחיפה ובערים נוספות. עם השנים הקים את קרית "רמת ויזניץ" בחיפה. חבר מועצת גדולי התורה של "אגודת ישראל".
שלשה מכתבים, נייר מכתבים רשמי. 22-18.5 ס"מ. מצב משתנה, טוב עד טוב-בינוני. קמטים, כתמי דיו ועקבות רטיבות.
1. מכתב המלצה לעזור לאיש אשר רוצה לגור במקום קרוב לחיפה. האדמו"ר מתחנן בדבריו כאילו הדבר נוגע לעצמו: "...וממש אתה עושה לי בפרט טובה. הוא איש יקר רוח וירא שמים. אקוה שתעשה מה שביכלתך. ידידך ברוך". חיפה, אדר א' תשי"א [1951].
2. מכתב אל הגאון מטורדא רבי יוסף אדלר - ברכת מזל טוב לנישואי בתו: "...יהא רעווא מן שמיא שיהא לגדא ומזלא טבא בשעה טובה ומוצלחת, וכת"ה יזכה לראות ממנה ומכל יוצ"ח זרע בירך לימודי ה' דור ישרים, לפי שנאה ויאה לכת"ה ולכבוד אבותיו הקדושים זצ"ל, ונזכה כולנו לשמוח על אדמת הקודש עבג"צ [עם ביאת גואל צדק], ולשמוע ולהשמיע אך טוב... ברוך בהה"צ מוהר"י זצללה"ה". חיפה, תמוז תשי"ג [1953].
3. מכתב בדברי תורה, שנשלח אל רבי נפתלי הכהן. בסיום המכתב מברך האדמו"ר: "השי"ת יאריך ימיו ושנותיו בבריאות השלימות ולעבוד השי"ת מתוך נחת והרחבת הדעת. ידידו... המצפה לרחמי שמים. ברוך בהה"צ מוהר"י זצללה"ה". "רמת ויזניץ" חיפה, טבת תשי"ח [1957].
האדמו"ר הקדוש רבי ברוך הגר מסרט-ויזניץ (תרנ"ה-תשכ"ד), בנו הרביעי של ה"אהבת ישראל" מויזניץ. נסמך להוראה ע"י מהר"ם אריק והגרא"מ שטיינברג מבראדי. כיהן ברבנות משנת תרפ"ג. בשנת תרצ"ו הוכתר כאדמו"ר בעיר סערט. בשנת תש"ז עלה לחיפה, בה הקים מחדש את בית מדרשו ומוסדות הקהילה, הקיימים עד היום לשם ולתפארה בחיפה ובערים נוספות. עם השנים הקים את קרית "רמת ויזניץ" בחיפה. חבר מועצת גדולי התורה של "אגודת ישראל".
שלשה מכתבים, נייר מכתבים רשמי. 22-18.5 ס"מ. מצב משתנה, טוב עד טוב-בינוני. קמטים, כתמי דיו ועקבות רטיבות.
קטגוריה
חסידות - מכתבים, מסמכים וכתבי יד
קָטָלוֹג
מכירה 70 - יודאיקה - ספרי קודש, כתבי יד, מכתבי רבנים, חפצים
31.3.2020
פתיחה: $500
לא נמכר
דף מודפס של הזמנה לנישואין, עליו נכתבו מכתבים בחתימת יד קדשם של האדמו"רים רבי חיים מאיר הגר בעל ה"אמרי חיים" מוויזניץ, ובנו רבי משה יהושע הגר בעל ה"ישועות משה". בני ברק, תשכ"ו [1966].
הזמנה מודפסת מטעם האדמו"ר בעל "אמרי חיים" לחתונת נכדתו בת בנו האדמו"ר רבי משה יהושע הגר, עם האדמו"ר רבי אהרן טייטלבוים שליט"א מסיגט-סאטמר, בכ"א בסיון תשכ"ו. בצדו השני של הדף: מכתב בכת"י סופר וחתימת סב-הכלה האדמו"ר רבי "חיים מאיר"; ומכתב בכתב-ידו וחתימתו של אבי-הכלה "הק' משה יהושע בהה"צ שליט"א".
ההזמנה נשלחה אל קרובם הגה"ח רבי מרדכי ארי' הורביץ אב"ד באנילא.
האדמו"ר רבי חיים מאיר הגר, בעל ה"אמרי חיים" (תרמ"ח-תשל"ב), בנו וממלא מקומו של ה"אהבת ישראל" מוויז'ניץ. בשנת תש"ד נמלט מגיא ההריגה ועלה לארץ. לאחר השואה שב לגרוסוורדיין, משם עבר בשנת תש"ז לאנטוורפן ולתל-אביב. הקים את קרית ויז'ניץ בבני ברק ושיקם מחדש את חסידות ויז'ניץ ובנה את מוסדותיה. ממנהיגי היהדות החרדית בארץ וחבר מועצת גדולי התורה. דברי תורתו נאספו בסדרת הספרים "אמרי חיים". אשתו, הרבנית מרגלית היתה בתו של האדמו"ר רבי זאב טברסקי מרחמסטריווקא.
בנו וממלא מקומו, האדמו"ר רבי משה יהושע הגר בעל "ישועות משה" (תרע"ו-תשע"ב). שימש כרב בעיירה ווילחוביץ. בשנת תש"ד נמלט מגיא ההריגה ועלה לארץ. עם עלותו נתמנה לראש ישיבת ויז'ניץ ובתפקיד זה סייע לאביו בביסוס והרחבת חסידות ויז'ניץ. לאחר פטירת אביו בשנת תשל"ב עלה על כסאו ובמשך כארבעים שנה הנהיג את העדה הגדולה של חסידי ויז'ניץ. נודע כמתמיד גדול שלא פסק פומיה מגירסא, וכאיש קדוש ועובד ה' מופלא. ל"טישים" שלו נהרו רבים שבאו להתחמם מאשו הבוערת וממתיקותו הוויז'ינצאית שסחפה ורוממה את הקהל. משנת תשמ"ט כיהן כנשיא מועצת גדולי התורה של אגודת ישראל. משיחותיו וממכתביו נדפסו סדרת הספרים "ישועות משה", תשעה כרכים, ובהם אסופה משיעוריו על מסכת פסחים. בניו הם האדמו"רים רבי ישראל הגר שליט"א ורבי מנחם מנדל הגר שליט"א. חתניו הם האדמו"ר מסקווירא שליט"א, האדמו"ר מבעלז שליט"א, והאדמו"ר מהר"א מסאטמר שליט"א ורבי מנחם ארנסטר שליט"א ראש ישיבת וויזניץ.
[1] דף. 22 ס"מ. מצב טוב-בינוני. כתמים כהים. סימני קיפול וקמטים.
הזמנה מודפסת מטעם האדמו"ר בעל "אמרי חיים" לחתונת נכדתו בת בנו האדמו"ר רבי משה יהושע הגר, עם האדמו"ר רבי אהרן טייטלבוים שליט"א מסיגט-סאטמר, בכ"א בסיון תשכ"ו. בצדו השני של הדף: מכתב בכת"י סופר וחתימת סב-הכלה האדמו"ר רבי "חיים מאיר"; ומכתב בכתב-ידו וחתימתו של אבי-הכלה "הק' משה יהושע בהה"צ שליט"א".
ההזמנה נשלחה אל קרובם הגה"ח רבי מרדכי ארי' הורביץ אב"ד באנילא.
האדמו"ר רבי חיים מאיר הגר, בעל ה"אמרי חיים" (תרמ"ח-תשל"ב), בנו וממלא מקומו של ה"אהבת ישראל" מוויז'ניץ. בשנת תש"ד נמלט מגיא ההריגה ועלה לארץ. לאחר השואה שב לגרוסוורדיין, משם עבר בשנת תש"ז לאנטוורפן ולתל-אביב. הקים את קרית ויז'ניץ בבני ברק ושיקם מחדש את חסידות ויז'ניץ ובנה את מוסדותיה. ממנהיגי היהדות החרדית בארץ וחבר מועצת גדולי התורה. דברי תורתו נאספו בסדרת הספרים "אמרי חיים". אשתו, הרבנית מרגלית היתה בתו של האדמו"ר רבי זאב טברסקי מרחמסטריווקא.
בנו וממלא מקומו, האדמו"ר רבי משה יהושע הגר בעל "ישועות משה" (תרע"ו-תשע"ב). שימש כרב בעיירה ווילחוביץ. בשנת תש"ד נמלט מגיא ההריגה ועלה לארץ. עם עלותו נתמנה לראש ישיבת ויז'ניץ ובתפקיד זה סייע לאביו בביסוס והרחבת חסידות ויז'ניץ. לאחר פטירת אביו בשנת תשל"ב עלה על כסאו ובמשך כארבעים שנה הנהיג את העדה הגדולה של חסידי ויז'ניץ. נודע כמתמיד גדול שלא פסק פומיה מגירסא, וכאיש קדוש ועובד ה' מופלא. ל"טישים" שלו נהרו רבים שבאו להתחמם מאשו הבוערת וממתיקותו הוויז'ינצאית שסחפה ורוממה את הקהל. משנת תשמ"ט כיהן כנשיא מועצת גדולי התורה של אגודת ישראל. משיחותיו וממכתביו נדפסו סדרת הספרים "ישועות משה", תשעה כרכים, ובהם אסופה משיעוריו על מסכת פסחים. בניו הם האדמו"רים רבי ישראל הגר שליט"א ורבי מנחם מנדל הגר שליט"א. חתניו הם האדמו"ר מסקווירא שליט"א, האדמו"ר מבעלז שליט"א, והאדמו"ר מהר"א מסאטמר שליט"א ורבי מנחם ארנסטר שליט"א ראש ישיבת וויזניץ.
[1] דף. 22 ס"מ. מצב טוב-בינוני. כתמים כהים. סימני קיפול וקמטים.
קטגוריה
חסידות - מכתבים, מסמכים וכתבי יד
קָטָלוֹג
מכירה 70 - יודאיקה - ספרי קודש, כתבי יד, מכתבי רבנים, חפצים
31.3.2020
פתיחה: $1,000
לא נמכר
"תעודת מסע" - תעודת פספורט (דרכון) משותפת לאדמו"ר רבי חיים מאיר הגר בעל "אמרי חיים" מויז'ניץ ולאשתו הרבנית מרת מרגלית.
דרכון ישראלי שהונפק בירושלים בשנת תשי"ב. בעמ' 4 מודבקות תמונות האדמו"ר והרבנית, עם חתימותיהם. בדרכון מופיעים פרטים ביוגרפיים ופרטי הנסיעות של האדמו"ר: אשרות כניסה, חותמות ורישומים ממדינות שונות.
האדמו"ר רבי חיים מאיר הגר, בעל ה"אמרי חיים" (תרמ"ח-תשל"ב), בנו וממלא מקומו של ה"אהבת ישראל" מוויז'ניץ. בשנת תש"ד נמלט מגיא ההריגה ועלה לארץ. לאחר השואה שב לגרוסוורדיין, משם עבר בשנת תש"ז לאנטוורפן ולתל-אביב. הקים את קרית ויז'ניץ בבני ברק ושיקם מחדש את חסידות ויז'ניץ ובנה את מוסדותיה. ממנהיגי היהדות החרדית בארץ וחבר מועצת גדולי התורה. דברי תורתו נאספו בסדרת הספרים "אמרי חיים". אשתו, הרבנית מרגלית היתה בתו של האדמו"ר רבי זאב טברסקי מרחמסטריווקא.
32 עמ'. 15 ס"מ. מצב טוב-בינוני. כתמים. תמונת האדמו"ר פגומה בחלקה. פינת הכריכה הקדמית של הדרכון נגזרה, כסימן לביטולו.
דרכון ישראלי שהונפק בירושלים בשנת תשי"ב. בעמ' 4 מודבקות תמונות האדמו"ר והרבנית, עם חתימותיהם. בדרכון מופיעים פרטים ביוגרפיים ופרטי הנסיעות של האדמו"ר: אשרות כניסה, חותמות ורישומים ממדינות שונות.
האדמו"ר רבי חיים מאיר הגר, בעל ה"אמרי חיים" (תרמ"ח-תשל"ב), בנו וממלא מקומו של ה"אהבת ישראל" מוויז'ניץ. בשנת תש"ד נמלט מגיא ההריגה ועלה לארץ. לאחר השואה שב לגרוסוורדיין, משם עבר בשנת תש"ז לאנטוורפן ולתל-אביב. הקים את קרית ויז'ניץ בבני ברק ושיקם מחדש את חסידות ויז'ניץ ובנה את מוסדותיה. ממנהיגי היהדות החרדית בארץ וחבר מועצת גדולי התורה. דברי תורתו נאספו בסדרת הספרים "אמרי חיים". אשתו, הרבנית מרגלית היתה בתו של האדמו"ר רבי זאב טברסקי מרחמסטריווקא.
32 עמ'. 15 ס"מ. מצב טוב-בינוני. כתמים. תמונת האדמו"ר פגומה בחלקה. פינת הכריכה הקדמית של הדרכון נגזרה, כסימן לביטולו.
קטגוריה
חסידות - מכתבים, מסמכים וכתבי יד
קָטָלוֹג
מכירה 70 - יודאיקה - ספרי קודש, כתבי יד, מכתבי רבנים, חפצים
31.3.2020
פתיחה: $500
לא נמכר
תעודת פספורט (דרכון) של האדמו"ר רבי משה יהושע הגר מוויז'ניץ בעל "ישועות משה".
הדרכון ניתן בחודש סיון תשכ"ט (1969), עם תוקף לחמש שנים, והוארך לאחר מכן לחמש שנים נוספות. בעמ' 3 מודבקת תמונת האדמו"ר ותחתיה חתימת ידו. בדרכון מופיעים פרטים ביוגרפיים וכן פרטי הנסיעות של האדמו"ר למדינות שונות: אשרות כניסה, חותמות ורישומים בכתב-יד.
האדמו"ר מוויז'ניץ רבי משה יהושע הגר בעל "ישועות משה" (תרע"ו-תשע"ב) בן האדמו"ר מוויז'ניץ רבי חיים מאיר הגר בעל ה"אמרי חיים". כבר בהיותו בחור שימש כרב בעיירה ווילחוביץ. בשנת תש"ד נמלט מגיא ההריגה ועלה לארץ. עם עלותו נתמנה לראש ישיבת ויז'ניץ ובתפקיד זה סייע לאביו בביסוס והרחבת חסידות ויז'ניץ. לאחר פטירת אביו בשנת תשל"ב עלה על כסאו ובמשך כארבעים שנה הנהיג את העדה הגדולה של חסידי ויז'ניץ. נודע כמתמיד גדול שלא פסק פומיה מגירסא, וכאיש קדוש ועובד ה' מופלא. ל"טישים" שלו נהרו רבים שבאו להתחמם מאשו הבוערת וממתיקותו הוויז'ינצאית שסחפה ורוממה את הקהל. משנת תשמ"ט כיהן כנשיא מועצת גדולי התורה של אגודת ישראל. משיחותיו וממכתביו נדפסו סדרת הספרים "ישועות משה", תשעה כרכים, ובהם אסופה משיעוריו על מסכת פסחים. בניו הם האדמו"רים רבי ישראל הגר שליט"א ורבי מנחם מנדל הגר שליט"א. חתניו הם האדמו"ר מסקווירא שליט"א, האדמו"ר מבעלז שליט"א, והאדמו"ר מהר"א מסאטמר שליט"א ורבי מנחם ארנסטר שליט"א ראש ישיבת וויזניץ.
34 עמ'. 15 ס"מ. מצב טוב. כתמים. חותמות ביטול הדרכון במספר דפים. הכריכה הקדמית נגזרה בפינות, כסימן לביטול הדרכון.
הדרכון ניתן בחודש סיון תשכ"ט (1969), עם תוקף לחמש שנים, והוארך לאחר מכן לחמש שנים נוספות. בעמ' 3 מודבקת תמונת האדמו"ר ותחתיה חתימת ידו. בדרכון מופיעים פרטים ביוגרפיים וכן פרטי הנסיעות של האדמו"ר למדינות שונות: אשרות כניסה, חותמות ורישומים בכתב-יד.
האדמו"ר מוויז'ניץ רבי משה יהושע הגר בעל "ישועות משה" (תרע"ו-תשע"ב) בן האדמו"ר מוויז'ניץ רבי חיים מאיר הגר בעל ה"אמרי חיים". כבר בהיותו בחור שימש כרב בעיירה ווילחוביץ. בשנת תש"ד נמלט מגיא ההריגה ועלה לארץ. עם עלותו נתמנה לראש ישיבת ויז'ניץ ובתפקיד זה סייע לאביו בביסוס והרחבת חסידות ויז'ניץ. לאחר פטירת אביו בשנת תשל"ב עלה על כסאו ובמשך כארבעים שנה הנהיג את העדה הגדולה של חסידי ויז'ניץ. נודע כמתמיד גדול שלא פסק פומיה מגירסא, וכאיש קדוש ועובד ה' מופלא. ל"טישים" שלו נהרו רבים שבאו להתחמם מאשו הבוערת וממתיקותו הוויז'ינצאית שסחפה ורוממה את הקהל. משנת תשמ"ט כיהן כנשיא מועצת גדולי התורה של אגודת ישראל. משיחותיו וממכתביו נדפסו סדרת הספרים "ישועות משה", תשעה כרכים, ובהם אסופה משיעוריו על מסכת פסחים. בניו הם האדמו"רים רבי ישראל הגר שליט"א ורבי מנחם מנדל הגר שליט"א. חתניו הם האדמו"ר מסקווירא שליט"א, האדמו"ר מבעלז שליט"א, והאדמו"ר מהר"א מסאטמר שליט"א ורבי מנחם ארנסטר שליט"א ראש ישיבת וויזניץ.
34 עמ'. 15 ס"מ. מצב טוב. כתמים. חותמות ביטול הדרכון במספר דפים. הכריכה הקדמית נגזרה בפינות, כסימן לביטול הדרכון.
קטגוריה
חסידות - מכתבים, מסמכים וכתבי יד
קָטָלוֹג
מכירה 70 - יודאיקה - ספרי קודש, כתבי יד, מכתבי רבנים, חפצים
31.3.2020
פתיחה: $1,000
לא נמכר
אוסף פריטים מבית המקובל רבי אשר זאב ורנר אב"ד טבריה:
• אוסף גדול של מכתבים, מסמכים, גלויות, תמונות ופריטי נייר, מארכיונו של רבי אשר זאב ורנר אב"ד טבריה ומשפחתו. טבריה, תש"א-תשי"ז (1957-1941).
האוסף כולל: 32 שטרות חוב של גמ"ח "עונג יום טוב", להלוואת כספים, שניהל הגרא"ז ורנר, בכתב-ידו של המלווה הגרא"ז ורנר. בשולי השטרות חתומים הלווים והערבים, ביניהם: האדמו"ר רבי שלום נח ברזובסקי מסלונים - בעל ה"נתיבות שלום" (3 חתימות); חמיו רבי אהרן יוסף לוריא - בעל "עבודת פנים", ועוד. בנוסף כולל האוסף מסמך של בית הדין בטבריה, בכתב-ידו ובחתימתו; קבלות ומכתבים שנשלחו אליו ואל אשתו הרבנית, מרבנים ואישי ציבור, ביניהם: רבי שמואל ברוך ורנר, ראב"ד תל-אביב, רבי יצחק גרשטנקורן - מייסד בני-ברק, רבי בנימין מינץ, ועוד; תמונות משפחתיות של בנו רבי משה ורנר (נפטר תש"ע), ושל גיסו האדמו"ר רבי מאיר הלברשטאם מטשאקאווא.
הגאון הצדיק רבי אשר זאב ורנר אב"ד טבריה (תרנ"ב-תשי"ח), תלמידו המובהק של רבי משה קליערס בעל "תורת הארץ". מצדיקי טבריה ומקובל מפורסם. הסתופף בצילם של זקני תלמידי האדמו"ר בעל ה"יסוד העבודה" מסלונים, וקיבל מהם מלא חפניו בעבודת ה'. בתקופת מלחמת העולם הראשונה שהה בארצות הברית, כיהן שם כרב בכמה ערים ועשה גדולות ונצורות לחיזוק היהדות שם. בשנת תרצ"ד חזר לטבריה בעקבות בקשת הרב
קליערס וזמן קצר לאחר מכן מונה לרבה האשכנזי של טבריה. עסק מגיל צעיר בתורת הקבלה והחסידות בעומק העיון, והיה בקי עצום בכתבי האר"י והרש"ש, וחידש בהם נתיבים משלו. את עיקרי חידושיו בהלכה, קבלה ודרוש סיכם בספריו "טעם זקנים" (ירושלים תשט"ו) ו"בנערינו ובזקנינו" (ירושלים תשי"ז). רוב תשובותיו בהלכה נדפסו בספר תולדותיו "מאד נעלה" (ירושלים תשע"ג).
הגרא"ז ורנר נתפרסם כעמוד החסד והצדקה שבדורו. ביתו היה כביתו של אברהם אבינו, פתוח לכל קבצן ונדכא ומר נפש, ומעולם לא פסקו אורחים מביתו שאכלו וישנו שם כאילו היה זה ביתם. כבר בשהותו בארה"ב עסק בגיוס כספים להצלת הישוב היהודי בטבריה (שעמד בפני כליה במלחמת העולם הראשונה). בימי שבתו בטבריה ניהל מספר גמ"חים גדולים, בסיועם של נדבנים מארה"ב. בגמ"חים אלה נעזרו אנשים מכל רחבי הארץ. לפנינו מסמכים המתעדים מקצת מפעילותו הענפה בתחום זה. במסמכים אלו ניתן לראות כמה גבוהים היו הסכומים אותם היה מלוה בשנות התש"י הראשונות, ימי תקופת הצנע.
• מנורת חנוכה שהייתה שייכת למקובל רבי אשר זאב ורנר אב"ד טבריה. בה הדליק בשנתיים האחרונות לחייו, בחנוכה תשי"ז ותשי"ח.
מנורת חנוכה זקופה גדולת ממדים - מעוטרת בשריגי גפן, בלוחות הברית, באריות ובמגן דוד. ורשה, [ראשית המאה ה-20 בקירוב].
סגסוגת נחושת יצוקה ומוטבעת, מצופה כסף; הפמוט חתום "Warszawa. Galw Zybert".
עשויה פמוט ועליו מורכב חלקה עליון של המנורה - קנה מרכזי, שמונה קנים ושמש. הפמוט והבזיכים מעוטרים בעמודים אדריכליים, בשרשרות פרחים, בעלי גפן ובאשכולות. קני המנורה עשויים כשריגי גפן נושאים עלים ואשכולות. בראש הקנה המרכזי נתון כדור ועליו ניצב צמד אריות הרלדיים התומכים בלוחות הברית שבראשם מתנוסס מגן דוד. השמש נשלף.
97 פריטי נייר (מתוכם 33 מסמכים בכתב-ידו של הרב ורנר, אחד מהם עם חתימתו) + 3 תצלומים. גודל משתנה. מצב כללי טוב. מנורת חנוכה - גובה: 73 ס"מ בקירוב. רוחב: 44 ס"מ בקירוב. מצב טוב-בינוני. כיפופים. ציפוי הכסף חסר בחלקים נרחבים בפמוט ובקנים.
• אוסף גדול של מכתבים, מסמכים, גלויות, תמונות ופריטי נייר, מארכיונו של רבי אשר זאב ורנר אב"ד טבריה ומשפחתו. טבריה, תש"א-תשי"ז (1957-1941).
האוסף כולל: 32 שטרות חוב של גמ"ח "עונג יום טוב", להלוואת כספים, שניהל הגרא"ז ורנר, בכתב-ידו של המלווה הגרא"ז ורנר. בשולי השטרות חתומים הלווים והערבים, ביניהם: האדמו"ר רבי שלום נח ברזובסקי מסלונים - בעל ה"נתיבות שלום" (3 חתימות); חמיו רבי אהרן יוסף לוריא - בעל "עבודת פנים", ועוד. בנוסף כולל האוסף מסמך של בית הדין בטבריה, בכתב-ידו ובחתימתו; קבלות ומכתבים שנשלחו אליו ואל אשתו הרבנית, מרבנים ואישי ציבור, ביניהם: רבי שמואל ברוך ורנר, ראב"ד תל-אביב, רבי יצחק גרשטנקורן - מייסד בני-ברק, רבי בנימין מינץ, ועוד; תמונות משפחתיות של בנו רבי משה ורנר (נפטר תש"ע), ושל גיסו האדמו"ר רבי מאיר הלברשטאם מטשאקאווא.
הגאון הצדיק רבי אשר זאב ורנר אב"ד טבריה (תרנ"ב-תשי"ח), תלמידו המובהק של רבי משה קליערס בעל "תורת הארץ". מצדיקי טבריה ומקובל מפורסם. הסתופף בצילם של זקני תלמידי האדמו"ר בעל ה"יסוד העבודה" מסלונים, וקיבל מהם מלא חפניו בעבודת ה'. בתקופת מלחמת העולם הראשונה שהה בארצות הברית, כיהן שם כרב בכמה ערים ועשה גדולות ונצורות לחיזוק היהדות שם. בשנת תרצ"ד חזר לטבריה בעקבות בקשת הרב
קליערס וזמן קצר לאחר מכן מונה לרבה האשכנזי של טבריה. עסק מגיל צעיר בתורת הקבלה והחסידות בעומק העיון, והיה בקי עצום בכתבי האר"י והרש"ש, וחידש בהם נתיבים משלו. את עיקרי חידושיו בהלכה, קבלה ודרוש סיכם בספריו "טעם זקנים" (ירושלים תשט"ו) ו"בנערינו ובזקנינו" (ירושלים תשי"ז). רוב תשובותיו בהלכה נדפסו בספר תולדותיו "מאד נעלה" (ירושלים תשע"ג).
הגרא"ז ורנר נתפרסם כעמוד החסד והצדקה שבדורו. ביתו היה כביתו של אברהם אבינו, פתוח לכל קבצן ונדכא ומר נפש, ומעולם לא פסקו אורחים מביתו שאכלו וישנו שם כאילו היה זה ביתם. כבר בשהותו בארה"ב עסק בגיוס כספים להצלת הישוב היהודי בטבריה (שעמד בפני כליה במלחמת העולם הראשונה). בימי שבתו בטבריה ניהל מספר גמ"חים גדולים, בסיועם של נדבנים מארה"ב. בגמ"חים אלה נעזרו אנשים מכל רחבי הארץ. לפנינו מסמכים המתעדים מקצת מפעילותו הענפה בתחום זה. במסמכים אלו ניתן לראות כמה גבוהים היו הסכומים אותם היה מלוה בשנות התש"י הראשונות, ימי תקופת הצנע.
• מנורת חנוכה שהייתה שייכת למקובל רבי אשר זאב ורנר אב"ד טבריה. בה הדליק בשנתיים האחרונות לחייו, בחנוכה תשי"ז ותשי"ח.
מנורת חנוכה זקופה גדולת ממדים - מעוטרת בשריגי גפן, בלוחות הברית, באריות ובמגן דוד. ורשה, [ראשית המאה ה-20 בקירוב].
סגסוגת נחושת יצוקה ומוטבעת, מצופה כסף; הפמוט חתום "Warszawa. Galw Zybert".
עשויה פמוט ועליו מורכב חלקה עליון של המנורה - קנה מרכזי, שמונה קנים ושמש. הפמוט והבזיכים מעוטרים בעמודים אדריכליים, בשרשרות פרחים, בעלי גפן ובאשכולות. קני המנורה עשויים כשריגי גפן נושאים עלים ואשכולות. בראש הקנה המרכזי נתון כדור ועליו ניצב צמד אריות הרלדיים התומכים בלוחות הברית שבראשם מתנוסס מגן דוד. השמש נשלף.
97 פריטי נייר (מתוכם 33 מסמכים בכתב-ידו של הרב ורנר, אחד מהם עם חתימתו) + 3 תצלומים. גודל משתנה. מצב כללי טוב. מנורת חנוכה - גובה: 73 ס"מ בקירוב. רוחב: 44 ס"מ בקירוב. מצב טוב-בינוני. כיפופים. ציפוי הכסף חסר בחלקים נרחבים בפמוט ובקנים.
קטגוריה
חסידות - מכתבים, מסמכים וכתבי יד
קָטָלוֹג