מכירה 69 - חלק ראשון - פריטים נדירים ומיוחדים
מציג 1 - 12 of 12
מכירה 69 - חלק ראשון - פריטים נדירים ומיוחדים
3.12.2019
פתיחה: $1,000
הערכה: $2,000 - $3,000
לא נמכר
אוסף גלויות ואגרות "שנה טובה". הוצאת צענטראל, יהודיה, ד. מארקאדיס, Williamsburg Art Co., יPhoenix, ז. רעזניק, Littauer & Boysen, ועוד. פולין, גרמניה, ארה"ב, ארץ ישראל ומקומות נוספים, [המחצית הראשונה של המאה ה-20 (כמה מן הפריטים מאוחרים יותר)].
באוסף 49 גלויות ו-18 אגרות המציגות דימויים ציוניים ויהודיים; בהן גלויות ואגרות העוסקות במעגל השנה היהודי, בחגי תשרי ובמנהגיהם, אגרות מעוטרות ב"עצי ארץ הקודש", ועוד.
באוסף: • גלויה צבעונית בלתי מחולקת ועליה הדימוי "פסח" מאת א"מ ליליין – יהודי זקן מוקף תיל על רקע הפירמידות של מצרים והשמש העולה. הוצאת "Phoenix", ברלין, [ראשית המאה ה-20]. הגלויה נשלחה ל"ידידי מר סאפיר" באודסה בשנת 1902, "ס"ג למספרנו הישן; [...] לתנועתנו הלאומית". נושאת בולי "ציון" של קק"ל ואיחול שנוסף ביד – "לשנה טובה תכתב ותחתם". הנמען הוא כפי הנראה ד"ר יוסף ספיר, יושב ראש האגודות הציוניות באודסה. • שש גלויות המציגות דמויות מן התנ"ך ומן החיים היהודיים, לצד פסוקי תפילה מתאימים ואיחולי שנה טובה. הוצאת Littauer & Boysen, [ברלין, ראשית המאה ה-20]. • שלוש גלויות בעלות כנף נפתחת המעוצבת כספר, ותחתיה רצועת נייר מקופלת כאקורדיון הנושאת סדרת תמונות: האחת, "פאלעסטינא", מציגה מראות מארץ ישראל; השניה, "יודישע פרעסע", מציגה סדרת רפרודוקציות זעירות של עמודי השער של עיתונים וכתבי עת יהודיים בשפת היידיש, רובם משנת 1910; השלישית, "סופרים עברים", מציגה דיוקנאות של חשובי הסופרים העבריים בני הזמן, ובהם אחד העם, ח"נ ביאליק, שאול טשרניחובסקי, ז. שניאור ואחרים. [העשור הראשון והשני של המאה ה-20 בקירוב]. • שש גלויות ציוניות המציגות דגלים, פסוקים בנושא תקומת ישראל, אוניות עולים ועוד. הוצאת ד. מארקאדיס, ירושלים, [שנות ה-40]. • אגרת "שנה טובה" מצולמת, נושאת את דיוקן השולח. צולמה ב"פוטו 'ישראל'", תל אביב, [שנות ה-50 בקירוב]. • ועוד.
מצורפת: מעטפה שבה נמכרה סדרת האגרות "עצי ארץ הקודש" (אנגלית) בעיצוב P. Steiner, (דפוס Schoen, תל אביב), ש-11 מהן כלולות באוסף זה.
גלויות: 9X14 ס"מ בממוצע. אגרות: 6.5X7.5 עד 15X10 ס"מ. מצב כללי טוב עד בינוני. פגמים וכתמים בחלק מן הגלויות והאגרות. הפרדות שכבות הנייר בכמה מן הגלויות. שמונה מן הגלויות ושלוש מן האגרות היו בשימוש.
מקור: אוסף עוזי אגסי.
באוסף 49 גלויות ו-18 אגרות המציגות דימויים ציוניים ויהודיים; בהן גלויות ואגרות העוסקות במעגל השנה היהודי, בחגי תשרי ובמנהגיהם, אגרות מעוטרות ב"עצי ארץ הקודש", ועוד.
באוסף: • גלויה צבעונית בלתי מחולקת ועליה הדימוי "פסח" מאת א"מ ליליין – יהודי זקן מוקף תיל על רקע הפירמידות של מצרים והשמש העולה. הוצאת "Phoenix", ברלין, [ראשית המאה ה-20]. הגלויה נשלחה ל"ידידי מר סאפיר" באודסה בשנת 1902, "ס"ג למספרנו הישן; [...] לתנועתנו הלאומית". נושאת בולי "ציון" של קק"ל ואיחול שנוסף ביד – "לשנה טובה תכתב ותחתם". הנמען הוא כפי הנראה ד"ר יוסף ספיר, יושב ראש האגודות הציוניות באודסה. • שש גלויות המציגות דמויות מן התנ"ך ומן החיים היהודיים, לצד פסוקי תפילה מתאימים ואיחולי שנה טובה. הוצאת Littauer & Boysen, [ברלין, ראשית המאה ה-20]. • שלוש גלויות בעלות כנף נפתחת המעוצבת כספר, ותחתיה רצועת נייר מקופלת כאקורדיון הנושאת סדרת תמונות: האחת, "פאלעסטינא", מציגה מראות מארץ ישראל; השניה, "יודישע פרעסע", מציגה סדרת רפרודוקציות זעירות של עמודי השער של עיתונים וכתבי עת יהודיים בשפת היידיש, רובם משנת 1910; השלישית, "סופרים עברים", מציגה דיוקנאות של חשובי הסופרים העבריים בני הזמן, ובהם אחד העם, ח"נ ביאליק, שאול טשרניחובסקי, ז. שניאור ואחרים. [העשור הראשון והשני של המאה ה-20 בקירוב]. • שש גלויות ציוניות המציגות דגלים, פסוקים בנושא תקומת ישראל, אוניות עולים ועוד. הוצאת ד. מארקאדיס, ירושלים, [שנות ה-40]. • אגרת "שנה טובה" מצולמת, נושאת את דיוקן השולח. צולמה ב"פוטו 'ישראל'", תל אביב, [שנות ה-50 בקירוב]. • ועוד.
מצורפת: מעטפה שבה נמכרה סדרת האגרות "עצי ארץ הקודש" (אנגלית) בעיצוב P. Steiner, (דפוס Schoen, תל אביב), ש-11 מהן כלולות באוסף זה.
גלויות: 9X14 ס"מ בממוצע. אגרות: 6.5X7.5 עד 15X10 ס"מ. מצב כללי טוב עד בינוני. פגמים וכתמים בחלק מן הגלויות והאגרות. הפרדות שכבות הנייר בכמה מן הגלויות. שמונה מן הגלויות ושלוש מן האגרות היו בשימוש.
מקור: אוסף עוזי אגסי.
קטגוריה
גרפיקה ואמנות
קָטָלוֹג
מכירה 69 - חלק ראשון - פריטים נדירים ומיוחדים
3.12.2019
פתיחה: $5,000
הערכה: $7,000 - $10,000
לא נמכר
אוסף גדול ואיכותי של תווי-ספר. אירופה, ארצות הברית וארץ ישראל, המאה ה-20 (עשרות תווים מוקדמים יותר).
באוסף כ-1800 תווי-ספר, רובם מעשה ידי אמנים, ורבים מהם הדפסים, חיתוכי עץ ותחריטים. בהם תווי-ספר מעשה ידי א"מ ליליין, הרמן שטרוק, איליה שור, פרץ ווילנברג, יעקב שטרק, יוסף בודקו, משה שטרנשוס, רות צרפתי ואמנים רבים אחרים. כן באוסף לקט תווי-ספר מעשה ידי האמן ליאוניד קוריס.
בין היתר, באוסף תווי-ספר שהוכנו עבור מרטין בובר, היינריך לווה, אוטו ורבורג, מקס ברוד, גרשום שלום, אברהם שלום יהודה, שמחה אסף, ואחרים; אוניברסיטאות, גופים ציבוריים וספריות – האוניברסיטה העברית, מכון ויצמן למדע, הטכניון, בית הספרים הלאומי האוניברסיטאי (כיום הספרייה הלאומית), מכון בן צבי (יד בן צבי), מוזיאון ישראל, ועוד; מאות תווי-ספר של ספריות קהילתיות, ספריות בבתי כנסת, ספריות בתי ספר ועוד מקהילות יהודיות בכל רחבי ארה"ב, בקנדה ובמדינות נוספות; ועוד. כן כולל האוסף כמה מקבצים גדולים של תווי-ספר מעשה ידי אמנים שונים שהוכנו עבור ספריותיהם של אספני תווי-ספר, בהם רפאל גרינצויג, Toivo Asikainen, Dr. Hermann Wiese, ו-Mario de Filippis.
תווי ספר רבים מופיעים בכמה עותקים.
מצורפים: • קטלוג תערוכה "תווי-ספר מאוסף רפאל גרינצויג". הוצאת רפאל גרינצויג ועיריית רעננה, אגף התרבות, רעננה, 1995. • רשימת מוצגים בתערוכה "לאוניד קוריס, תערוכת אקסליבריס", שהתקיימה באוניברסיטת תל אביב, הספריה המרכזית ע"ש סורסקי. תל אביב, 1994. • כרזות פרסום לשתי התערוכות.
גודל ומצב משתנים. מצב טוב עד בינוני. רבים מתווי הספר מוצמדים לדפי נייר בנייר דבק.
מקור: אוסף רפאל גרינצויג.
באוסף כ-1800 תווי-ספר, רובם מעשה ידי אמנים, ורבים מהם הדפסים, חיתוכי עץ ותחריטים. בהם תווי-ספר מעשה ידי א"מ ליליין, הרמן שטרוק, איליה שור, פרץ ווילנברג, יעקב שטרק, יוסף בודקו, משה שטרנשוס, רות צרפתי ואמנים רבים אחרים. כן באוסף לקט תווי-ספר מעשה ידי האמן ליאוניד קוריס.
בין היתר, באוסף תווי-ספר שהוכנו עבור מרטין בובר, היינריך לווה, אוטו ורבורג, מקס ברוד, גרשום שלום, אברהם שלום יהודה, שמחה אסף, ואחרים; אוניברסיטאות, גופים ציבוריים וספריות – האוניברסיטה העברית, מכון ויצמן למדע, הטכניון, בית הספרים הלאומי האוניברסיטאי (כיום הספרייה הלאומית), מכון בן צבי (יד בן צבי), מוזיאון ישראל, ועוד; מאות תווי-ספר של ספריות קהילתיות, ספריות בבתי כנסת, ספריות בתי ספר ועוד מקהילות יהודיות בכל רחבי ארה"ב, בקנדה ובמדינות נוספות; ועוד. כן כולל האוסף כמה מקבצים גדולים של תווי-ספר מעשה ידי אמנים שונים שהוכנו עבור ספריותיהם של אספני תווי-ספר, בהם רפאל גרינצויג, Toivo Asikainen, Dr. Hermann Wiese, ו-Mario de Filippis.
תווי ספר רבים מופיעים בכמה עותקים.
מצורפים: • קטלוג תערוכה "תווי-ספר מאוסף רפאל גרינצויג". הוצאת רפאל גרינצויג ועיריית רעננה, אגף התרבות, רעננה, 1995. • רשימת מוצגים בתערוכה "לאוניד קוריס, תערוכת אקסליבריס", שהתקיימה באוניברסיטת תל אביב, הספריה המרכזית ע"ש סורסקי. תל אביב, 1994. • כרזות פרסום לשתי התערוכות.
גודל ומצב משתנים. מצב טוב עד בינוני. רבים מתווי הספר מוצמדים לדפי נייר בנייר דבק.
מקור: אוסף רפאל גרינצויג.
קטגוריה
גרפיקה ואמנות
קָטָלוֹג
מכירה 69 - חלק ראשון - פריטים נדירים ומיוחדים
3.12.2019
פתיחה: $3,000
הערכה: $5,000 - $8,000
לא נמכר
The Destruction of Jerusalem by the Romans, Under the Command of Titus, A.D. 70 [חורבן ירושלים בידי הרומאים בפיקודו של טיטוס, שנת 70 לספירה]. כרומוליטוגרפיה מונומנטלית מעשה ידי לואי האג (Louis Haghe), על-פי ציור מאת דיוויד רוברטס. הוצאת Hering & Remington, דפוס Day & Son, לונדון, 1851.
ליטוגרפיה גדולה, על-פי ציור שמן מאת דיוויד רוברטס. הליטוגרפיה מציגה את ירושלים מכיוון הר הצופים – הצבא הרומי מסתער על חומת העיר המזרחית, ובתוך העיר בוערת אש בכמה מקומות. ממראה ירושלים כעיר רומית עתירת מבני ציבור יווניים ורומיים מרשימים בגודלם ניכרת אהבתו של רוברטס לתיאור מדוקדק של מבנים ואלמנטים אדריכליים. הציור שעל-פיו נעשתה הליטוגרפיה, אשר הוכן עבור האקדמיה הבריטית לציור ב-1849, הוא מציוריו היחידים של רוברטס העוסקים בנושא היסטורי. תיאור המתקפה הרומית על ירושלים שאוב בעיקר מתיאור המצור על ירושלים בכתבי יוספוס פלביוס ומן הרישומים של העיר שהכין רוברטס בביקור היחיד שערך בארץ ישראל, בשנת 1838-1839.
הליטוגרפיה מוצמדת ללוח נייר עבה ועליו מצוינים שם האמן ואמן הליטוגרפיה, ופרטי ההוצאה. בתחתית הלוח הקדשה מודפסת לרוזן אלסמיר הראשון מאת לואי האג ודיוויד רוברטס: "To the Right Honorable the Earl of Ellesmere, this plate from the original picture is by special permission most respectfully dedicated by his obliged and obedient servants, David Roberts, R.A. and Louis Haghe". לורד פרנסיס אגרטון, רוזן אלסמיר הראשון, היה מפטרוני האמנות הבולטים באנגליה של תקופתו ואוספו כלל עבודות רבות מאת רוברטס שאותן רכש ישירות מידי האמן.
ליטוגרפיה: 107X69 ס"מ בקירוב, מוצמדת ללוח נייר בגודל 115X84 ס"מ וממוסגרת. מצב טוב. קרע קל בשוליים הימניים של הליטוגרפיה. קרעים ופגמים קלים בשולי לוח הנייר. קרע משוקם בשוליים השמאליים של הלוח. כתמים. פגמים קלים במסגרת.
ספרות: צייריה וציוריה של ארץ-ישראל במאה התשע-עשרה, מאת יהושע בן-אריה. הוצאת יד בן צבי, ירושלים / ידיעות אחרונות וספרי חמד, תל אביב, 1992. עמ' 98-102.
ליטוגרפיה גדולה, על-פי ציור שמן מאת דיוויד רוברטס. הליטוגרפיה מציגה את ירושלים מכיוון הר הצופים – הצבא הרומי מסתער על חומת העיר המזרחית, ובתוך העיר בוערת אש בכמה מקומות. ממראה ירושלים כעיר רומית עתירת מבני ציבור יווניים ורומיים מרשימים בגודלם ניכרת אהבתו של רוברטס לתיאור מדוקדק של מבנים ואלמנטים אדריכליים. הציור שעל-פיו נעשתה הליטוגרפיה, אשר הוכן עבור האקדמיה הבריטית לציור ב-1849, הוא מציוריו היחידים של רוברטס העוסקים בנושא היסטורי. תיאור המתקפה הרומית על ירושלים שאוב בעיקר מתיאור המצור על ירושלים בכתבי יוספוס פלביוס ומן הרישומים של העיר שהכין רוברטס בביקור היחיד שערך בארץ ישראל, בשנת 1838-1839.
הליטוגרפיה מוצמדת ללוח נייר עבה ועליו מצוינים שם האמן ואמן הליטוגרפיה, ופרטי ההוצאה. בתחתית הלוח הקדשה מודפסת לרוזן אלסמיר הראשון מאת לואי האג ודיוויד רוברטס: "To the Right Honorable the Earl of Ellesmere, this plate from the original picture is by special permission most respectfully dedicated by his obliged and obedient servants, David Roberts, R.A. and Louis Haghe". לורד פרנסיס אגרטון, רוזן אלסמיר הראשון, היה מפטרוני האמנות הבולטים באנגליה של תקופתו ואוספו כלל עבודות רבות מאת רוברטס שאותן רכש ישירות מידי האמן.
ליטוגרפיה: 107X69 ס"מ בקירוב, מוצמדת ללוח נייר בגודל 115X84 ס"מ וממוסגרת. מצב טוב. קרע קל בשוליים הימניים של הליטוגרפיה. קרעים ופגמים קלים בשולי לוח הנייר. קרע משוקם בשוליים השמאליים של הלוח. כתמים. פגמים קלים במסגרת.
ספרות: צייריה וציוריה של ארץ-ישראל במאה התשע-עשרה, מאת יהושע בן-אריה. הוצאת יד בן צבי, ירושלים / ידיעות אחרונות וספרי חמד, תל אביב, 1992. עמ' 98-102.
קטגוריה
גרפיקה ואמנות
קָטָלוֹג
![שני דיוקנאות מיניאטוריים – משה מנדלסון וגוטהולד אפרים לסינג. [גרמניה?, סוף המאה ה-18 בקירוב].
הדיוקנאות צוירו בצבעי גוא](https://files.kedem-auctions.com/files/Sale69a-public/145_1.jpg "שני דיוקנאות מיניאטוריים – משה מנדלסון וגוטהולד אפרים לסינג – גרמניה,")
![שני דיוקנאות מיניאטוריים – משה מנדלסון וגוטהולד אפרים לסינג. [גרמניה?, סוף המאה ה-18 בקירוב].
הדיוקנאות צוירו בצבעי גוא](https://files.kedem-auctions.com/files/Sale69a-public/145_2.jpg "שני דיוקנאות מיניאטוריים – משה מנדלסון וגוטהולד אפרים לסינג – גרמניה,")
![שני דיוקנאות מיניאטוריים – משה מנדלסון וגוטהולד אפרים לסינג. [גרמניה?, סוף המאה ה-18 בקירוב].
הדיוקנאות צוירו בצבעי גוא](https://files.kedem-auctions.com/files/Sale69a-public/145_3.jpg "שני דיוקנאות מיניאטוריים – משה מנדלסון וגוטהולד אפרים לסינג – גרמניה,")
![שני דיוקנאות מיניאטוריים – משה מנדלסון וגוטהולד אפרים לסינג. [גרמניה?, סוף המאה ה-18 בקירוב].
הדיוקנאות צוירו בצבעי גוא](https://files.kedem-auctions.com/files/Sale69a-public/145_4.jpg "שני דיוקנאות מיניאטוריים – משה מנדלסון וגוטהולד אפרים לסינג – גרמניה,")
מכירה 69 - חלק ראשון - פריטים נדירים ומיוחדים
3.12.2019
פתיחה: $1,000
הערכה: $2,000 - $4,000
נמכר ב: $2,750
כולל עמלת קונה
שני דיוקנאות מיניאטוריים – משה מנדלסון וגוטהולד אפרים לסינג. [גרמניה?, סוף המאה ה-18 בקירוב].
הדיוקנאות צוירו בצבעי גואש, על-פי תחריטים מאת Johann Friedrich Bause שנדפסו בשנת 1772 (התחריטים נוצרו על-פי ציורי שמן מאת (Anton Graff. בגב המסגרות בהן נתונים הדיוקנאות מופיעים בכתב יד שמותיהם של לסינג ומנדלסון; על גב דיוקנו של מנדלסון מופיעה ביוגרפיה קצרה שלו (גרמנית).
בין משה מנדלסון (1729-1786) מאבות תנועת ההשכלה, וגוטהולד אפרים לסינג (1729-1781), מחשובי המחזאים הגרמנים בתקופת הנאורות, שררה ידידות אמיצה וארוכת שנים. לסינג הכיר למנדלסון את חוג המשכילים שהשתייך אליו, והשניים ניהלו דו-שיח אינטלקטואלי שהניב תחילה את החיבור המשותף "פופ הוגה המטאפיסיקה" ("ein Metaphysiker! Pope", י1755), ובמהרה המריץ את מנדלסון להתחיל להעלות על הכתב את הגותו. לסינג יצא בכתביו נגד דעות קדומות, הטיף לסובלנות דתית ולשלטון התבונה, ובידידותו הקרובה עם מנדלסון היהודי קיים זאת הלכה למעשה, בניגוד לרבים אחרים בני דורו. לסינג ביקש לקעקע את הדימוי השלילי המקובל של היהודים, והעמיד במרכז אחד ממחזותיו הראשונים, "היהודים", דמות יהודי הגון, מופתי ומוסרי. מחזהו "נתן החכם" נכתב בהשראת דמותו של מנדלסון, וגם בו מוצגת דמות הסוחר היהודי כאדם משכיל ואציל נפש.
מקורם של הדיוקנאות המיניאטוריים בכתבי היד המעוטרים. במאה ה-15 החלו אמנים ליצור דיוקנאות זעירים כפריטים העומדים בפני עצמם. תחילה פעלו אמנים אלו בחצרות המלוכה, ובמהרה התפשט הנוהג להזמין דיוקנאות זעירים של בני משפחה ושל מלכים, מדינאים ואנשי רוח, אל שכבות האצולה הגבוהה, האצולה הזוטרה וברבות הימים אף אל הבורגנות. דיוקנאות זעירים של בני משפחה ונאהבים שובצו בתליוני-משכית ובשעונים או נשמרו כחפץ יקר-ערך כביטוי לקרבה וכדי להביט בהם תכופות; דיוקנאות של נכבדים ואנשי שם ניתנו במסגרות נאות והוצגו במקום של כבוד. המאה ה-18 הייתה תור הזהב של הדיוקנאות המיניאטוריים, ואף במחצית הראשונה של המאה ה-19 פעלו באירופה ובמושבותיה ציירי מיניאטורות רבים, אולם עם המצאת הצילום באמצע המאה ה-19 דעך הביקוש להם ולבסוף פסק כליל.
דיוקנאות 10X11 ס"מ בקירוב, במסגרות 15.5X13.5 ס"מ בקירוב. מצב כללי טוב. פגמים קלים בדיוקנאות. כתם לחות בדיוקן מנדלסון. מסגרות פגומות, עם שברים (בעץ ובזכוכית) ותיקונים בדבק. הנייר שבגב מסגרת דיוקנו של לסינג קרוע ומנותק חלקית. דיוקן מנדלסון לא נבדק מחוץ למסגרת.
הדיוקנאות צוירו בצבעי גואש, על-פי תחריטים מאת Johann Friedrich Bause שנדפסו בשנת 1772 (התחריטים נוצרו על-פי ציורי שמן מאת (Anton Graff. בגב המסגרות בהן נתונים הדיוקנאות מופיעים בכתב יד שמותיהם של לסינג ומנדלסון; על גב דיוקנו של מנדלסון מופיעה ביוגרפיה קצרה שלו (גרמנית).
בין משה מנדלסון (1729-1786) מאבות תנועת ההשכלה, וגוטהולד אפרים לסינג (1729-1781), מחשובי המחזאים הגרמנים בתקופת הנאורות, שררה ידידות אמיצה וארוכת שנים. לסינג הכיר למנדלסון את חוג המשכילים שהשתייך אליו, והשניים ניהלו דו-שיח אינטלקטואלי שהניב תחילה את החיבור המשותף "פופ הוגה המטאפיסיקה" ("ein Metaphysiker! Pope", י1755), ובמהרה המריץ את מנדלסון להתחיל להעלות על הכתב את הגותו. לסינג יצא בכתביו נגד דעות קדומות, הטיף לסובלנות דתית ולשלטון התבונה, ובידידותו הקרובה עם מנדלסון היהודי קיים זאת הלכה למעשה, בניגוד לרבים אחרים בני דורו. לסינג ביקש לקעקע את הדימוי השלילי המקובל של היהודים, והעמיד במרכז אחד ממחזותיו הראשונים, "היהודים", דמות יהודי הגון, מופתי ומוסרי. מחזהו "נתן החכם" נכתב בהשראת דמותו של מנדלסון, וגם בו מוצגת דמות הסוחר היהודי כאדם משכיל ואציל נפש.
מקורם של הדיוקנאות המיניאטוריים בכתבי היד המעוטרים. במאה ה-15 החלו אמנים ליצור דיוקנאות זעירים כפריטים העומדים בפני עצמם. תחילה פעלו אמנים אלו בחצרות המלוכה, ובמהרה התפשט הנוהג להזמין דיוקנאות זעירים של בני משפחה ושל מלכים, מדינאים ואנשי רוח, אל שכבות האצולה הגבוהה, האצולה הזוטרה וברבות הימים אף אל הבורגנות. דיוקנאות זעירים של בני משפחה ונאהבים שובצו בתליוני-משכית ובשעונים או נשמרו כחפץ יקר-ערך כביטוי לקרבה וכדי להביט בהם תכופות; דיוקנאות של נכבדים ואנשי שם ניתנו במסגרות נאות והוצגו במקום של כבוד. המאה ה-18 הייתה תור הזהב של הדיוקנאות המיניאטוריים, ואף במחצית הראשונה של המאה ה-19 פעלו באירופה ובמושבותיה ציירי מיניאטורות רבים, אולם עם המצאת הצילום באמצע המאה ה-19 דעך הביקוש להם ולבסוף פסק כליל.
דיוקנאות 10X11 ס"מ בקירוב, במסגרות 15.5X13.5 ס"מ בקירוב. מצב כללי טוב. פגמים קלים בדיוקנאות. כתם לחות בדיוקן מנדלסון. מסגרות פגומות, עם שברים (בעץ ובזכוכית) ותיקונים בדבק. הנייר שבגב מסגרת דיוקנו של לסינג קרוע ומנותק חלקית. דיוקן מנדלסון לא נבדק מחוץ למסגרת.
קטגוריה
גרפיקה ואמנות
קָטָלוֹג
מכירה 69 - חלק ראשון - פריטים נדירים ומיוחדים
3.12.2019
פתיחה: $5,000
הערכה: $10,000 - $15,000
נמכר ב: $6,250
כולל עמלת קונה
הר הבית במבט ממזרח, ציור מאת יעקב שטיינהרט (1887-1968). 1946.
שמן על בד. חתום ומתוארך.
יעקב שטיינהרט (1887-1968), יליד ז'רקוב שבפרוסיה. ב-1906, בתמיכתם הכספית של אנשי עירו, החל ללמוד ציור בברלין בהדרכתו של לוביס קורינת, ובה בעת השתלם באמנות התחריט אצל הרמן שטרוק. לאחר שהות ארוכה בצרפת ובאיטליה חזר שטיינהרט לגרמניה, שם ייסד יחד עם האמנים לודוויג מיידנר וריכארד יאנתור את הקבוצה האקפרסיוניסטית "די פתטיקר" ("מצדדי הפאתוס") ששמה לה למטרה להתריע בשער על עוולות ולמחות עליהן. עם פרוץ מלחמת העולם הראשונה גויס שטיינהרט לצבא גרמניה והוצב בליטא, שם התוודע לאורחות חייהם המסורתיים של יהודי המקום ורשם את דיוקניהם. רישומים אלו הוצגו בתערוכה של קבוצת הזצסיון בברלין ב-1917, ובזכותם התקבל שטיינהרט כחבר בקבוצה. לאחר המלחמה החל ליצור חיתוכי עץ בהשראת מראות המלחמה וזהותו היהודית שהתעוררה. ב-1933 נעצר בידי הנאצים באשמת הפרעה לנאומי הפיהרר, אך שוחרר בזכות היותו אמן מוכר. כמה ימים לאחר מכן עזב את גרמניה עם אשתו ובתו אל ארץ ישראל, ולאחר חודשים ספורים בתל אביב התיישב בירושלים ופתח בית ספר לאמנות. ב-1949 סגר שטיינהרט את בית ספרו והתמנה למנהל המחלקה לגרפיקה ב"בצלאל החדש", ובין השנים 1953 ו-1957 עמד בראשות בית הספר (משרה שהובטחה לו הרבה קודם לכן אך הוענקה תחילה ליוסף בודקו). בשנת 1955 זכתה עבודתו בפרס הראשון בתחום הגרפיקה בביאנלה בסן-פאולו. שטיינהרט, מן האמנים הבולטים של האקספרסיוניזם הגרמני, בלט בחיתוכי העץ שלו, אולם מעולם לא נטש את המכחול והבד. בעבודותיו ניכרת מחאה הומאנית לצד נוסטלגיה לימי התנ"ך ולשטעטל. העמיד דור של תלמידים שהמשיכו את דרכו האקספרסיוניסטית.
69X84 ס"מ, במסגרת 104X88.5 ס"מ. מצב טוב. סדקים קלים בצבע. פגמים קלים במסגרת.
ספרות: The Woodcuts of Jakob Steinhardt, מאת לאון קולב. הוצאת Genuart Co., סן פרנסיסקו, 1959.
שמן על בד. חתום ומתוארך.
יעקב שטיינהרט (1887-1968), יליד ז'רקוב שבפרוסיה. ב-1906, בתמיכתם הכספית של אנשי עירו, החל ללמוד ציור בברלין בהדרכתו של לוביס קורינת, ובה בעת השתלם באמנות התחריט אצל הרמן שטרוק. לאחר שהות ארוכה בצרפת ובאיטליה חזר שטיינהרט לגרמניה, שם ייסד יחד עם האמנים לודוויג מיידנר וריכארד יאנתור את הקבוצה האקפרסיוניסטית "די פתטיקר" ("מצדדי הפאתוס") ששמה לה למטרה להתריע בשער על עוולות ולמחות עליהן. עם פרוץ מלחמת העולם הראשונה גויס שטיינהרט לצבא גרמניה והוצב בליטא, שם התוודע לאורחות חייהם המסורתיים של יהודי המקום ורשם את דיוקניהם. רישומים אלו הוצגו בתערוכה של קבוצת הזצסיון בברלין ב-1917, ובזכותם התקבל שטיינהרט כחבר בקבוצה. לאחר המלחמה החל ליצור חיתוכי עץ בהשראת מראות המלחמה וזהותו היהודית שהתעוררה. ב-1933 נעצר בידי הנאצים באשמת הפרעה לנאומי הפיהרר, אך שוחרר בזכות היותו אמן מוכר. כמה ימים לאחר מכן עזב את גרמניה עם אשתו ובתו אל ארץ ישראל, ולאחר חודשים ספורים בתל אביב התיישב בירושלים ופתח בית ספר לאמנות. ב-1949 סגר שטיינהרט את בית ספרו והתמנה למנהל המחלקה לגרפיקה ב"בצלאל החדש", ובין השנים 1953 ו-1957 עמד בראשות בית הספר (משרה שהובטחה לו הרבה קודם לכן אך הוענקה תחילה ליוסף בודקו). בשנת 1955 זכתה עבודתו בפרס הראשון בתחום הגרפיקה בביאנלה בסן-פאולו. שטיינהרט, מן האמנים הבולטים של האקספרסיוניזם הגרמני, בלט בחיתוכי העץ שלו, אולם מעולם לא נטש את המכחול והבד. בעבודותיו ניכרת מחאה הומאנית לצד נוסטלגיה לימי התנ"ך ולשטעטל. העמיד דור של תלמידים שהמשיכו את דרכו האקספרסיוניסטית.
69X84 ס"מ, במסגרת 104X88.5 ס"מ. מצב טוב. סדקים קלים בצבע. פגמים קלים במסגרת.
ספרות: The Woodcuts of Jakob Steinhardt, מאת לאון קולב. הוצאת Genuart Co., סן פרנסיסקו, 1959.
קטגוריה
גרפיקה ואמנות
קָטָלוֹג
מכירה 69 - חלק ראשון - פריטים נדירים ומיוחדים
3.12.2019
פתיחה: $1,000
הערכה: $2,000 - $3,000
לא נמכר
שתי נשים, ציור מאת ארתור מרקוביץ (1872-1934).
פסטל על נייר מוצמד לקרטון. חתום "Artur Markowicz, Krakow".
ארתור מרקוביץ (1872-1934), יליד קראקוב. את ראשית הכשרתו האמנותית רכש באקדמיה לאמנויות יפות בקראקוב כתלמידם של לאופולד לפלר, יאן מטייקו ואחרים, ובשנים 1896 עד 1903 המשיך את לימודיו במינכן ובבית הספר הלאומי הגבוה לאמנויות יפות ("בוזאר") בפריז, שבה גם הציג מעבודותיו. בשנת 1904 חזר לקראקוב ופתח סטודיו ברובע היהודי בקראקוב, הוא רובע קז'מייז', ובשנים 1907-1908 ביקר בירושלים. המשיך לפעול בקראקוב, וכן סייר ברחבי אירופה והציג את עבודותיו. כאמנים פולנים-יהודים אחרים, היה חבר ב"אגודה היהודית לאמנות יפה" ("יידישער געזעלשאפט צו פארשפרייטן קונסט"). עבודותיו ריאליסטיות ברובן, אולם ניכרת בהן גם השפעה אקספרסיוניסטית וסימבוליסטית, וביניהן בולטות היצירות הרבות המציגות יהודים בקראקוב.
34X26.5 ס"מ, במסגרת 42.5X48.5 ס"מ. מצב טוב. פגמים קלים בשוליים. שברים ופגמים במסגרת.
מקור: אוסף עוזי אגסי.
פסטל על נייר מוצמד לקרטון. חתום "Artur Markowicz, Krakow".
ארתור מרקוביץ (1872-1934), יליד קראקוב. את ראשית הכשרתו האמנותית רכש באקדמיה לאמנויות יפות בקראקוב כתלמידם של לאופולד לפלר, יאן מטייקו ואחרים, ובשנים 1896 עד 1903 המשיך את לימודיו במינכן ובבית הספר הלאומי הגבוה לאמנויות יפות ("בוזאר") בפריז, שבה גם הציג מעבודותיו. בשנת 1904 חזר לקראקוב ופתח סטודיו ברובע היהודי בקראקוב, הוא רובע קז'מייז', ובשנים 1907-1908 ביקר בירושלים. המשיך לפעול בקראקוב, וכן סייר ברחבי אירופה והציג את עבודותיו. כאמנים פולנים-יהודים אחרים, היה חבר ב"אגודה היהודית לאמנות יפה" ("יידישער געזעלשאפט צו פארשפרייטן קונסט"). עבודותיו ריאליסטיות ברובן, אולם ניכרת בהן גם השפעה אקספרסיוניסטית וסימבוליסטית, וביניהן בולטות היצירות הרבות המציגות יהודים בקראקוב.
34X26.5 ס"מ, במסגרת 42.5X48.5 ס"מ. מצב טוב. פגמים קלים בשוליים. שברים ופגמים במסגרת.
מקור: אוסף עוזי אגסי.
קטגוריה
גרפיקה ואמנות
קָטָלוֹג
מכירה 69 - חלק ראשון - פריטים נדירים ומיוחדים
3.12.2019
פתיחה: $2,000
הערכה: $4,000 - $6,000
נמכר ב: $2,500
כולל עמלת קונה
שני נערים, ציור מאת מאנה כץ (1894-1962).
גואש על קרטון. חתום.
עמנואל "מאנה" כץ (1894-1962) נולד בקרמנצ'וג שבאוקראינה. כבנו של שמש בית-כנסת קיבל חינוך מסורתי, אך בגיל 16 עבר לעיר ווילנה כדי ללמוד בבית הספר לאמנות בעיר. כץ לא מצא את מקומו בווילנה, ולאחר תקופה הגיע לקייב, שם למד בבית הספר לאמנות בשנים 1911-1913. לאחר מכן שם פעמיו לפריז ולמד בבית הספר הלאומי הגבוה לאמנויות יפות בהדרכתו של פרנאן קורמון (Fernand Cormon). עם פרוץ מלחמת העולם הראשונה ביקש להתגייס ללגיון הזרים הצרפתי, אך נדחה עקב קומתו הנמוכה, ושב לרוסיה. לאחר המלחמה לימד באקדמיה לאמנויות בחרקוב והיה אחת הצלעות בקבוצה האוונגרדית "השלושה". בשנת 1921 שב לפריז, ובשנים שלאחר מכן ביקר פעמים מספר בארץ ישראל וצייר את נופיה. בראשית מלחמת העולם השנייה גויס ונפל בשבי הגרמני, אך שוחרר ונמלט לארצות הברית. לאחר המלחמה שב בשלישית לפריז.
כץ ביקר בישראל רבות, ובה בעת המשיך לנסוע ולהציג ברחבי העולם. בשנת 1958 עלה לישראל והתיישב בחיפה, שם העניקה לו העירייה בית. בהסכם שנחתם בין האמן לעיר התחייב לתרום את כל אוספו לעיר, והיא בתמורה תקים מוזיאון שישמר את מורשתו האמנותית. כץ השתייך לאסכולת פריז; בראשית ימיו כצייר הושפע מן הקוביזם, ולאחריו מן הפוביזם, אך בהמשך פנה לעבודתו של רמברנדט ושאב ממנה את החיבה שהוא רוחש למושאיו, את החום האנושי הניכר ביצירותיו ואת החמלה למצויים בשולי החברה.
43.5X31 ס"מ. מצב טוב. החתימה מחוקה בחציה ולצדה תאריך, בלתי קריא ברובו. נתון במסגרת, 63X78 ס"מ. פגמים ושברים קלים במסגרת.
גואש על קרטון. חתום.
עמנואל "מאנה" כץ (1894-1962) נולד בקרמנצ'וג שבאוקראינה. כבנו של שמש בית-כנסת קיבל חינוך מסורתי, אך בגיל 16 עבר לעיר ווילנה כדי ללמוד בבית הספר לאמנות בעיר. כץ לא מצא את מקומו בווילנה, ולאחר תקופה הגיע לקייב, שם למד בבית הספר לאמנות בשנים 1911-1913. לאחר מכן שם פעמיו לפריז ולמד בבית הספר הלאומי הגבוה לאמנויות יפות בהדרכתו של פרנאן קורמון (Fernand Cormon). עם פרוץ מלחמת העולם הראשונה ביקש להתגייס ללגיון הזרים הצרפתי, אך נדחה עקב קומתו הנמוכה, ושב לרוסיה. לאחר המלחמה לימד באקדמיה לאמנויות בחרקוב והיה אחת הצלעות בקבוצה האוונגרדית "השלושה". בשנת 1921 שב לפריז, ובשנים שלאחר מכן ביקר פעמים מספר בארץ ישראל וצייר את נופיה. בראשית מלחמת העולם השנייה גויס ונפל בשבי הגרמני, אך שוחרר ונמלט לארצות הברית. לאחר המלחמה שב בשלישית לפריז.
כץ ביקר בישראל רבות, ובה בעת המשיך לנסוע ולהציג ברחבי העולם. בשנת 1958 עלה לישראל והתיישב בחיפה, שם העניקה לו העירייה בית. בהסכם שנחתם בין האמן לעיר התחייב לתרום את כל אוספו לעיר, והיא בתמורה תקים מוזיאון שישמר את מורשתו האמנותית. כץ השתייך לאסכולת פריז; בראשית ימיו כצייר הושפע מן הקוביזם, ולאחריו מן הפוביזם, אך בהמשך פנה לעבודתו של רמברנדט ושאב ממנה את החיבה שהוא רוחש למושאיו, את החום האנושי הניכר ביצירותיו ואת החמלה למצויים בשולי החברה.
43.5X31 ס"מ. מצב טוב. החתימה מחוקה בחציה ולצדה תאריך, בלתי קריא ברובו. נתון במסגרת, 63X78 ס"מ. פגמים ושברים קלים במסגרת.
קטגוריה
גרפיקה ואמנות
קָטָלוֹג
![רייזל'ה, ציור מאת חיים גליקסברג (1904-1970), [1948].
שמן על מזוניט. חתום.
בציור מתאר האמן את רייזל'ה, האשה שסייעה לס](https://files.kedem-auctions.com/files/Sale69a-public/149.jpg "חיים גליקסברג (1904-1970) – \"רייזל'ה\" – שמן על מזוניט")
מכירה 69 - חלק ראשון - פריטים נדירים ומיוחדים
3.12.2019
פתיחה: $1,000
הערכה: $2,000 - $3,000
נמכר ב: $1,250
כולל עמלת קונה
רייזל'ה, ציור מאת חיים גליקסברג (1904-1970), [1948].
שמן על מזוניט. חתום.
בציור מתאר האמן את רייזל'ה, האשה שסייעה לסבתו, הרבנית של סביסלוביץ', במלאכת הבישול.
חיים גליקסברג (1904-1970), יליד פינסק, למד באקדמיה לאמנות באודסה, ובשנת 1925 עלה לארץ ישראל. עם הגיעו ארצה עבד במשך זמן מה כמדריך בבית הנכות של "בצלאל", ובהמשך אף עסק בסלילת כבישים. בתקופה זו התוודע לצייר יוסף זריצקי ולאקוורלים של נופי הארץ שיצאו אז מתחת מכחולו, ובהשפעתם יצר בעצמו סדרת אקוורלים של נופי הארץ. בשנת 1927 הציג את עבודותיו בתערוכה בבית הספר "למל", שם פגש בביאליק (שגם רכש מעבודותיו), ובין השניים התפתחה ידידות קרובה. בשנת 1929 עקר גליקסברג לתל-אביב. היה מן הדמויות הבולטות והפעילות בשדה האמנות הארץ-ישראלית; נמנה עם מייסדי אגודת הציירים והפסלים בארץ ישראל, הורה ציור, הציג את עבודותיו במוזיאונים ברחבי הארץ וזכה שלוש פעמים בפרס דיזנגוף.
24X33.5 ס"מ. נתון במסגרת 44X54 ס"מ. מצב טוב.
מקור: אוסף עוזי אגסי.
שמן על מזוניט. חתום.
בציור מתאר האמן את רייזל'ה, האשה שסייעה לסבתו, הרבנית של סביסלוביץ', במלאכת הבישול.
חיים גליקסברג (1904-1970), יליד פינסק, למד באקדמיה לאמנות באודסה, ובשנת 1925 עלה לארץ ישראל. עם הגיעו ארצה עבד במשך זמן מה כמדריך בבית הנכות של "בצלאל", ובהמשך אף עסק בסלילת כבישים. בתקופה זו התוודע לצייר יוסף זריצקי ולאקוורלים של נופי הארץ שיצאו אז מתחת מכחולו, ובהשפעתם יצר בעצמו סדרת אקוורלים של נופי הארץ. בשנת 1927 הציג את עבודותיו בתערוכה בבית הספר "למל", שם פגש בביאליק (שגם רכש מעבודותיו), ובין השניים התפתחה ידידות קרובה. בשנת 1929 עקר גליקסברג לתל-אביב. היה מן הדמויות הבולטות והפעילות בשדה האמנות הארץ-ישראלית; נמנה עם מייסדי אגודת הציירים והפסלים בארץ ישראל, הורה ציור, הציג את עבודותיו במוזיאונים ברחבי הארץ וזכה שלוש פעמים בפרס דיזנגוף.
24X33.5 ס"מ. נתון במסגרת 44X54 ס"מ. מצב טוב.
מקור: אוסף עוזי אגסי.
קטגוריה
גרפיקה ואמנות
קָטָלוֹג
מכירה 69 - חלק ראשון - פריטים נדירים ומיוחדים
3.12.2019
פתיחה: $1,000
הערכה: $2,000 - $3,000
נמכר ב: $4,500
כולל עמלת קונה
דיוקן נערה, ציור מאת חיים אתר (1902-1953).
שמן על עץ. חתום.
חיים אתר (אפתקר, 1902-1953), יליד זלטופול שבאוקראינה. בנערותו היה חבר באגודת "פרחי ציון" בעירו, ובפרעות 1919 באוקראינה הצטרף לפעילי ההגנה היהודית. בשנת 1922 עלה ארצה והיה ממקימי קיבוץ עין-חרוד. אתר, מאמני ארץ ישראל הבולטים וזוכה פרס דיזנגוף לשנת 1943, היה אוטודידקט. במהלך השנים שהה תקופות ממושכות בפריז, שם הושפע מציירי אסכולת פריז יוצאי מזרח אירופה, ובייחוד מחיים סוטין. אתר יצר בעיקר דיוקנאות וציורי טבע דומם אקספרסיוניסטיים ועזי-הבעה. הוא קיבל על עצמו את הדאגה לפן האמנותי של החיים הקיבוציים, ובין היתר יצר עבור קיבוצו ציורים ששימשו לעיטור חדר האוכל בחגים במשך שנים ארוכות. בשנת 1937 ייסד בעין-חרוד את המשכן לאמנות, ששכן תחילה בצריף עץ קטן, ובו צבר יצירות אמנות של אמנים יהודים וארץ-ישראלים לצד רפרודוקציות של יצירות מופת, וכן בנה אוסף של חפצי יודאיקה שמטרתו לשמר את הקשר עם מסורת האמנות היהודית. ב-1948 הונחה אבן הפינה למבנה הקבע של המשכן כמוזיאון לאמנות, ואתר עוד הספיק להיות מנהלו הראשון עד מותו (ראו: אתר המשכן לאמנות עין חרוד).
39X49 ס"מ. מצב טוב. שבר קל בשולי הלוח. נתון במסגרת, 60X71 ס"מ. שברים קלים במסגרת.
מקור: אוסף עוזי אגסי.
שמן על עץ. חתום.
חיים אתר (אפתקר, 1902-1953), יליד זלטופול שבאוקראינה. בנערותו היה חבר באגודת "פרחי ציון" בעירו, ובפרעות 1919 באוקראינה הצטרף לפעילי ההגנה היהודית. בשנת 1922 עלה ארצה והיה ממקימי קיבוץ עין-חרוד. אתר, מאמני ארץ ישראל הבולטים וזוכה פרס דיזנגוף לשנת 1943, היה אוטודידקט. במהלך השנים שהה תקופות ממושכות בפריז, שם הושפע מציירי אסכולת פריז יוצאי מזרח אירופה, ובייחוד מחיים סוטין. אתר יצר בעיקר דיוקנאות וציורי טבע דומם אקספרסיוניסטיים ועזי-הבעה. הוא קיבל על עצמו את הדאגה לפן האמנותי של החיים הקיבוציים, ובין היתר יצר עבור קיבוצו ציורים ששימשו לעיטור חדר האוכל בחגים במשך שנים ארוכות. בשנת 1937 ייסד בעין-חרוד את המשכן לאמנות, ששכן תחילה בצריף עץ קטן, ובו צבר יצירות אמנות של אמנים יהודים וארץ-ישראלים לצד רפרודוקציות של יצירות מופת, וכן בנה אוסף של חפצי יודאיקה שמטרתו לשמר את הקשר עם מסורת האמנות היהודית. ב-1948 הונחה אבן הפינה למבנה הקבע של המשכן כמוזיאון לאמנות, ואתר עוד הספיק להיות מנהלו הראשון עד מותו (ראו: אתר המשכן לאמנות עין חרוד).
39X49 ס"מ. מצב טוב. שבר קל בשולי הלוח. נתון במסגרת, 60X71 ס"מ. שברים קלים במסגרת.
מקור: אוסף עוזי אגסי.
קטגוריה
גרפיקה ואמנות
קָטָלוֹג
מכירה 69 - חלק ראשון - פריטים נדירים ומיוחדים
3.12.2019
פתיחה: $1,000
הערכה: $2,000 - $3,000
לא נמכר
"עשר המכות", שני מתווים לציור המלווה את ההגדה של פסח, מעשה ידי אריה אלואיל (1901-1967). [ישראל, המחצית הראשונה של שנות ה-50 בקירוב].
1. גיליון נייר, במרכזו נראה חייל מטיל רימון על רקע שדה קרב, וסביבו עשרה רישומי הכנה למיניאטורות המייצגות את עשר המכות.
טכניקה מעורבת על נייר. חתום.
62X50 ס"מ. מצב טוב. קילופים, קרעים וקרעים חסרים קלים. נקבים.
2. מסגרת נייר רחבה (משלימה את הציור המופיע בסעיף הקודם), המציגה עשר מיניאטורות של עשר המכות. כל מיניאטורה משולבת באות הראשונה של שם המכה. המסגרת היא גרסה מוגמרת של רישומי ההכנה המופיעים בסעיף 1.
טכניקה מעורבת על נייר.
64X50 ס"מ. מצב טוב. נקבים בשוליים. כתמים ועקבות נייר דבק. הוראות דפוס בעט בשולי הגיליון.
הציור נדפס בהגדה של פסח בלוויית הקדמה ודברי הסבר מאת מקס ברוד וי"מ לסק ושבעה עשר ציורים מאת אריה אלואיל. הוצאת "סיני", תל אביב, [1954].
אריה אלואיל (1901-1967), יליד בויבריק (בוברקה, גליציה), הקים בעיירתו קבוצה של "השומר הצעיר", וב-1920 עלה לארץ ישראל כחלוץ. היה ממקימי ביתניה עילית, ניסיון ההתיישבות הראשון בארץ של "השומר הצעיר". בשנת 1921, עקב פרשת ביתניה, פרש מן הקבוצה, וחזר לאירופה כדי ללמוד ציור באקדמיה לאמנויות בווינה. בתקופת לימודיו שם הצטרף לקבוצת אמני האוונגרד "Kunstschau" שעמה נמנו גם גוסטב קלימט ואגון שילה, יצר את יצירותיו המוקדמות, ובהן סדרת ההדפסים "טורא אפורה" שנוצרה בהשפעת חוויותיו בביתניה עילית, והציג את עבודותיו בתערוכות הקבוצה. בשנת 1926 חזר לארץ ישראל, ובה פעל כצייר וכמורה, היה ממייסדי מוזיאון תל אביב לאמנות, אגודת האמנים והמדרשה לאמנות בתל אביב, וכן הוציא את ספריו לאור במו ידיו, בהוצאת "הלל" שייסד. אלואיל היה נשוי במשך שנים מעטות למשוררת אסתר ראב, ולאחר מכן נישא לציירת רחל בוגרשוב. בעבודתו האמנותית – בציור נופי הארץ מן הטבע ובפעילותו כדמות מרכזית בחוגי האמנות הארץ-ישראלית – המשיך אריה אלואיל את עבודת חייו כחלוץ.
ספרות: אתר המשכן לאמנות עין חרוד – "אריה אלואיל, אות, דמות, נוף", תערוכה רטרוספקטיבית. אוצרת: גליה בר-אור. מרץ-יוני 2015.
מקור: אוסף עוזי אגסי.
1. גיליון נייר, במרכזו נראה חייל מטיל רימון על רקע שדה קרב, וסביבו עשרה רישומי הכנה למיניאטורות המייצגות את עשר המכות.
טכניקה מעורבת על נייר. חתום.
62X50 ס"מ. מצב טוב. קילופים, קרעים וקרעים חסרים קלים. נקבים.
2. מסגרת נייר רחבה (משלימה את הציור המופיע בסעיף הקודם), המציגה עשר מיניאטורות של עשר המכות. כל מיניאטורה משולבת באות הראשונה של שם המכה. המסגרת היא גרסה מוגמרת של רישומי ההכנה המופיעים בסעיף 1.
טכניקה מעורבת על נייר.
64X50 ס"מ. מצב טוב. נקבים בשוליים. כתמים ועקבות נייר דבק. הוראות דפוס בעט בשולי הגיליון.
הציור נדפס בהגדה של פסח בלוויית הקדמה ודברי הסבר מאת מקס ברוד וי"מ לסק ושבעה עשר ציורים מאת אריה אלואיל. הוצאת "סיני", תל אביב, [1954].
אריה אלואיל (1901-1967), יליד בויבריק (בוברקה, גליציה), הקים בעיירתו קבוצה של "השומר הצעיר", וב-1920 עלה לארץ ישראל כחלוץ. היה ממקימי ביתניה עילית, ניסיון ההתיישבות הראשון בארץ של "השומר הצעיר". בשנת 1921, עקב פרשת ביתניה, פרש מן הקבוצה, וחזר לאירופה כדי ללמוד ציור באקדמיה לאמנויות בווינה. בתקופת לימודיו שם הצטרף לקבוצת אמני האוונגרד "Kunstschau" שעמה נמנו גם גוסטב קלימט ואגון שילה, יצר את יצירותיו המוקדמות, ובהן סדרת ההדפסים "טורא אפורה" שנוצרה בהשפעת חוויותיו בביתניה עילית, והציג את עבודותיו בתערוכות הקבוצה. בשנת 1926 חזר לארץ ישראל, ובה פעל כצייר וכמורה, היה ממייסדי מוזיאון תל אביב לאמנות, אגודת האמנים והמדרשה לאמנות בתל אביב, וכן הוציא את ספריו לאור במו ידיו, בהוצאת "הלל" שייסד. אלואיל היה נשוי במשך שנים מעטות למשוררת אסתר ראב, ולאחר מכן נישא לציירת רחל בוגרשוב. בעבודתו האמנותית – בציור נופי הארץ מן הטבע ובפעילותו כדמות מרכזית בחוגי האמנות הארץ-ישראלית – המשיך אריה אלואיל את עבודת חייו כחלוץ.
ספרות: אתר המשכן לאמנות עין חרוד – "אריה אלואיל, אות, דמות, נוף", תערוכה רטרוספקטיבית. אוצרת: גליה בר-אור. מרץ-יוני 2015.
מקור: אוסף עוזי אגסי.
קטגוריה
גרפיקה ואמנות
קָטָלוֹג
![Chagall, מאת Raymond Cogniat. הוצאת Flammarion, [פריז, 1965?]. צרפתית.
מונוגרפיה של הצייר מארק שאגאל, מלווית עשרות הדפס](https://files.kedem-auctions.com/files/Sale69a-public/152_1.jpg "\"שאגאל\", מונוגרפיה עם הדפסים צבעוניים – עותק עם הקדשה בכתב-יד ואיור מר")
![Chagall, מאת Raymond Cogniat. הוצאת Flammarion, [פריז, 1965?]. צרפתית.
מונוגרפיה של הצייר מארק שאגאל, מלווית עשרות הדפס](https://files.kedem-auctions.com/files/Sale69a-public/152_2.jpg "\"שאגאל\", מונוגרפיה עם הדפסים צבעוניים – עותק עם הקדשה בכתב-יד ואיור מר")
מכירה 69 - חלק ראשון - פריטים נדירים ומיוחדים
3.12.2019
פתיחה: $5,000
הערכה: $6,000 - $8,000
לא נמכר
Chagall, מאת Raymond Cogniat. הוצאת Flammarion, [פריז, 1965?]. צרפתית.
מונוגרפיה של הצייר מארק שאגאל, מלווית עשרות הדפסים של עבודותיו. על גבי העמוד הראשון מופיע איור גדול בעפרונות צבעוניים, מעשה ידי שאגאל, עם הקדשה בכתב-ידו (צרפתית): "Pour Edith et Maurice Schlogel, en souvenir, Marc Chagall " [לאדית ומוריס שלגל, מזכרת, מאת מארק שאגאל]. מתוארכת 1966.
מארק שאגאל (1887-1985), אמן וצייר רוסי-צרפתי, נחשב בעיני רבים לגדול הציירים היהודים המודרניים. שאגאל נולד למשפחה חסידית בעיר ליוזנה (אז רוסיה הלבנה), הבכור מבין תשעה אחים. כששאלה אמו את מורו הראשון לאמנות, הצייר יהודה פן, האם יוכל בנה להתפרנס מציור, התבונן ברישומיו והשיב לה: "יש שם איזה כישרון". בגיל עשרים התקבל ללימודי אמנות בסנט פטרבורג (בתקופה זו צייר לראשונה את דמותו של ה"כנר על הגג", שהמחזה המפורסם קרוי בעקבותיה) ובשנת 1914 נשא לאישה את הסופרת בלה רוזנפלד, שנודעה כאחת ההשראות הגדולות על עבודתו. לאחר "מהפכת אוקטובר" התמנה לקומיסר לענייני אמנות במחוז ויטבסק, והקים שם מוזיאון ובית ספר לאמנות. בין מורי בית הספר היו גם האמנים אל ליסיצקי, קזימיר מלביץ' ואף הצייר יהודה פן – מורו הראשון של שאגאל עצמו.
בשנת 1920 החליט שאגאל לעקור למערב אירופה, ולאחר חנייה קצרה בברלין השתקע בעיר פריז. בין היתר, צייר בתקופה זו את הסדרה החשובה "חיי", שתעדה את נופי העיירה היהודית, ואת סדרת עבודותיו בהשראת המקרא. בשנת 1941, כשנתיים לאחר כיבוש צרפת בידי גרמניה הנאצית, הצליח שאגאל להימלט לארה"ב בסיועו של העיתונאי האמריקני ראיין פריי, התגורר שנים אחדות בניו-יורק ולאחר המלחמה שב לצרפת, שם נשאר עד מותו.
יצירתו של שאגאל, החובקת מגוון רב של תחומים וסגנונות (הדפסים, תפאורה ותלבושות, פיסול וקרמיקה, שטיחי קיר, פסיפסים, חלונות ויטראז', ועוד), מוצגת בחשובים שבמוזיאונים והגלריות, בבנייני האופרה שבניו-יורק ופריז, בקתדרלת מץ, במשכן הכנסת (בחלל המכונה "טרקלין שאגאל") ובמקומות נוספים. הצייר פאבלו פיקאסו אמר על עבודתו: "לאחר שימות מאטיס, יישאר שאגאל האמן האחרון שעוד מבין מהו צבע".
95, [1] עמ', 28 ס"מ בקירוב. הספר נתון במעטפת הנייר המקורית. מצב טוב. פגמים מזעריים. קרע קל בשוליים של מעטפת הנייר.
מונוגרפיה של הצייר מארק שאגאל, מלווית עשרות הדפסים של עבודותיו. על גבי העמוד הראשון מופיע איור גדול בעפרונות צבעוניים, מעשה ידי שאגאל, עם הקדשה בכתב-ידו (צרפתית): "Pour Edith et Maurice Schlogel, en souvenir, Marc Chagall " [לאדית ומוריס שלגל, מזכרת, מאת מארק שאגאל]. מתוארכת 1966.
מארק שאגאל (1887-1985), אמן וצייר רוסי-צרפתי, נחשב בעיני רבים לגדול הציירים היהודים המודרניים. שאגאל נולד למשפחה חסידית בעיר ליוזנה (אז רוסיה הלבנה), הבכור מבין תשעה אחים. כששאלה אמו את מורו הראשון לאמנות, הצייר יהודה פן, האם יוכל בנה להתפרנס מציור, התבונן ברישומיו והשיב לה: "יש שם איזה כישרון". בגיל עשרים התקבל ללימודי אמנות בסנט פטרבורג (בתקופה זו צייר לראשונה את דמותו של ה"כנר על הגג", שהמחזה המפורסם קרוי בעקבותיה) ובשנת 1914 נשא לאישה את הסופרת בלה רוזנפלד, שנודעה כאחת ההשראות הגדולות על עבודתו. לאחר "מהפכת אוקטובר" התמנה לקומיסר לענייני אמנות במחוז ויטבסק, והקים שם מוזיאון ובית ספר לאמנות. בין מורי בית הספר היו גם האמנים אל ליסיצקי, קזימיר מלביץ' ואף הצייר יהודה פן – מורו הראשון של שאגאל עצמו.
בשנת 1920 החליט שאגאל לעקור למערב אירופה, ולאחר חנייה קצרה בברלין השתקע בעיר פריז. בין היתר, צייר בתקופה זו את הסדרה החשובה "חיי", שתעדה את נופי העיירה היהודית, ואת סדרת עבודותיו בהשראת המקרא. בשנת 1941, כשנתיים לאחר כיבוש צרפת בידי גרמניה הנאצית, הצליח שאגאל להימלט לארה"ב בסיועו של העיתונאי האמריקני ראיין פריי, התגורר שנים אחדות בניו-יורק ולאחר המלחמה שב לצרפת, שם נשאר עד מותו.
יצירתו של שאגאל, החובקת מגוון רב של תחומים וסגנונות (הדפסים, תפאורה ותלבושות, פיסול וקרמיקה, שטיחי קיר, פסיפסים, חלונות ויטראז', ועוד), מוצגת בחשובים שבמוזיאונים והגלריות, בבנייני האופרה שבניו-יורק ופריז, בקתדרלת מץ, במשכן הכנסת (בחלל המכונה "טרקלין שאגאל") ובמקומות נוספים. הצייר פאבלו פיקאסו אמר על עבודתו: "לאחר שימות מאטיס, יישאר שאגאל האמן האחרון שעוד מבין מהו צבע".
95, [1] עמ', 28 ס"מ בקירוב. הספר נתון במעטפת הנייר המקורית. מצב טוב. פגמים מזעריים. קרע קל בשוליים של מעטפת הנייר.
קטגוריה
גרפיקה ואמנות
קָטָלוֹג
מכירה 69 - חלק ראשון - פריטים נדירים ומיוחדים
3.12.2019
פתיחה: $1,000
הערכה: $2,000 - $3,000
נמכר ב: $2,375
כולל עמלת קונה
"ויטראז'", פסל מאת יעקב אגם (נ. 1928).
זכוכית אקרילית (פלקסיגלס) מודפסת. חתום וממוספר "AP 11/18".
יעקב אגם נולד וגדל במושבה ראשון לציון. כבנו של רב התחנך בחינוך מסורתי, אך לאחר מכן פנה לאמנות. בין השנים 1946-1949 למד ב"בצלאל" בהנחיית מרדכי ארדון, ובשנת 1949 נסע ללמוד בבית הספר לאמנות יישומית בציריך. לאחר מכן עבר לפריז, שם המשיך בלימודיו ושם הוא חי ופועל עד היום. בפריז הושפע תחילה מן הזרם הסוריאליסטי, אולם במהרה התחיל לפתח את גישת האמנות הקינטית שבזכותה נודע. עבודותיו של יעקב אגם מתאפיינות בצבעוניותן הרבה ובדימויים המופשטים המבוססים על איקונוגרפיה יהודית-קבלית.
פלקסיגלס: 27.5X63 ס"מ, במסגרת בעלת כן. גובה כולל: 70.5 ס"מ. כתמים וקילופי צבע במסגרת.
זכוכית אקרילית (פלקסיגלס) מודפסת. חתום וממוספר "AP 11/18".
יעקב אגם נולד וגדל במושבה ראשון לציון. כבנו של רב התחנך בחינוך מסורתי, אך לאחר מכן פנה לאמנות. בין השנים 1946-1949 למד ב"בצלאל" בהנחיית מרדכי ארדון, ובשנת 1949 נסע ללמוד בבית הספר לאמנות יישומית בציריך. לאחר מכן עבר לפריז, שם המשיך בלימודיו ושם הוא חי ופועל עד היום. בפריז הושפע תחילה מן הזרם הסוריאליסטי, אולם במהרה התחיל לפתח את גישת האמנות הקינטית שבזכותה נודע. עבודותיו של יעקב אגם מתאפיינות בצבעוניותן הרבה ובדימויים המופשטים המבוססים על איקונוגרפיה יהודית-קבלית.
פלקסיגלס: 27.5X63 ס"מ, במסגרת בעלת כן. גובה כולל: 70.5 ס"מ. כתמים וקילופי צבע במסגרת.
קטגוריה
גרפיקה ואמנות
קָטָלוֹג