הר הבית במבט ממזרח, ציור מאת יעקב שטיינהרט (1887-1968). 1946.
שמן על בד. חתום ומתוארך.
יעקב שטיינהרט (1887-1968), יליד ז'רקוב שבפרוסיה. ב-1906, בתמיכתם הכספית של אנשי עירו, החל ללמוד ציור בברלין בהדרכתו של לוביס קורינת, ובה בעת השתלם באמנות התחריט אצל הרמן שטרוק. לאחר שהות ארוכה בצרפת ובאיטליה חזר שטיינהרט לגרמניה, שם ייסד יחד עם האמנים לודוויג מיידנר וריכארד יאנתור את הקבוצה האקפרסיוניסטית "די פתטיקר" ("מצדדי הפאתוס") ששמה לה למטרה להתריע בשער על עוולות ולמחות עליהן. עם פרוץ מלחמת העולם הראשונה גויס שטיינהרט לצבא גרמניה והוצב בליטא, שם התוודע לאורחות חייהם המסורתיים של יהודי המקום ורשם את דיוקניהם. רישומים אלו הוצגו בתערוכה של קבוצת הזצסיון בברלין ב-1917, ובזכותם התקבל שטיינהרט כחבר בקבוצה. לאחר המלחמה החל ליצור חיתוכי עץ בהשראת מראות המלחמה וזהותו היהודית שהתעוררה. ב-1933 נעצר בידי הנאצים באשמת הפרעה לנאומי הפיהרר, אך שוחרר בזכות היותו אמן מוכר. כמה ימים לאחר מכן עזב את גרמניה עם אשתו ובתו אל ארץ ישראל, ולאחר חודשים ספורים בתל אביב התיישב בירושלים ופתח בית ספר לאמנות. ב-1949 סגר שטיינהרט את בית ספרו והתמנה למנהל המחלקה לגרפיקה ב"בצלאל החדש", ובין השנים 1953 ו-1957 עמד בראשות בית הספר (משרה שהובטחה לו הרבה קודם לכן אך הוענקה תחילה ליוסף בודקו). בשנת 1955 זכתה עבודתו בפרס הראשון בתחום הגרפיקה בביאנלה בסן-פאולו. שטיינהרט, מן האמנים הבולטים של האקספרסיוניזם הגרמני, בלט בחיתוכי העץ שלו, אולם מעולם לא נטש את המכחול והבד. בעבודותיו ניכרת מחאה הומאנית לצד נוסטלגיה לימי התנ"ך ולשטעטל. העמיד דור של תלמידים שהמשיכו את דרכו האקספרסיוניסטית.
69X84 ס"מ, במסגרת 104X88.5 ס"מ. מצב טוב. סדקים קלים בצבע. פגמים קלים במסגרת.
ספרות: The Woodcuts of Jakob Steinhardt, מאת לאון קולב. הוצאת Genuart Co., סן פרנסיסקו, 1959.