סדר תפלת ישראל – תפילות לכל השנה, עם "דרך החיים" – קובץ פסקי דינים ומנהגים מאת רבי יעקב מליסא [בעל ה"נתיבות"], ועם פרקי אבות עם פירוש הגר"א. אלטונה, תקצ"א [1831]. מהדורה שלישית, עם קטעים חדשים שנוספו ע"י המחבר במיוחד למהדורה זו.
סידור "דרך החיים" לבעל ה"נתיבות" התקבל בחיבה רבה וזכה לתפוצה גדולה. כבר בחייו נדפס במספר מהדורות. מהדורתו הראשונה של הסידור נדפסה בזולקווא, תקפ"ח, לאחר מכן נדפס שם בשנת תקפ"ט. בשנת תקצ"א נדפס הסידור שלפנינו ואחריו מהדורה נוספת בזולקווא באותה השנה. במהדורה שלפנינו נוספו דינים חדשים והוספות שנשלחו על ידי המחבר למוציא לאור. בהסכמת רבי עקיבא איגר לסידור שלפנינו הוא מכנה את המחבר: "כבוד חביבי כנפשי הרב הגאון הגדול האמיתי הצדיק המפורסם כמותו ירבה בישראל מהור"ר יעקב נ"י אב"ד ור"מ דק"ק ליסא, ה' יחדש כנשר נעוריו לפרוץ מעיינותיו חוצה", וכותב כי המהדורה שלפנינו נדפסה עם הוספות מיוחדות: "ועתה בא מו"ה חיים הנ"ל להעלות שנית בדפוס עם הוספת דברים טובים כאשר ראיתי במכתב הגאון הנ"ל לו שהרשהו להדפיס הסידור הנ"ל וששלח לו עוד דינים מחודשים לחבר הכל במחברת אחד...".
זו מהדורת הסידור הראשונה בה נדפס פירושו של הגר"א על מסכת אבות (הפירוש נדפס קודם לכן במסכת אבות, שקלאוו תקס"ד).
בשער הסידור מונה המו"ל את מעלות המהדורה שלפנינו: "א. תיקון כל הקמשונים שעלו בראשונים. ב. תוספות השמטות מהרב המחבר. ג. כללי דיני מוקצה ודיני ברכת הנהנין מהרב המחבר. ד. פירוש על הלל מהרב המחבר. ה. פירוש נפלא על פרקי אבות מהרב הגאון האמתי רבינו אליהו מווילנא זצוק"ל...". גם דיני ראש חודש אדר ופדיון הבן מאת המחבר נוספו לראשונה במהדורה זו (ראה: הרב פנחס מנחם ליפשיץ, על זהותו של כותב דיני ר"ח אדר ופדיון הבן שבסידור דרך החיים, קובץ בית אהרן וישראל, ד (צד), ניסן-אייר תשס"א, עמ' קלו-קלח).
בשער – חתימת בעלים של הגאון רבי יעקב פוזנא: "לה' הארץ ומלואה וחנני בזה הק' יעקב בלאאמ"ו מהור"ר זלמן פוזנא זצ"ל".
הגאון רבי יעקב פוזנא (תקל"ב-תר"ט), דיין בפרנקפורט דמיין, שכיהן עוד בבית דינו של בעל ה"הפלאה" ובנו בעל "מחנה לוי". בן רבי יקותיאל זלמן פוזנא דיין באופיבאך ואב"ד פרידברג (נפטר תקנ"ג). בנו הוא רבי אליעזר פוזנא רב בחברת קלויס בפפד"מ (תקס"ג-תרכ"ו) ונכדו הוא רבי גרשון פוזנא שכיהן כחמישים שנה כדיין בפרנקפורט. שושלת רבני משפחת פוזן שתחלתה בגדולי אשכנז נמשכת עד היום הזה, ומצאצאיו מכהנים עד היום כרבנים, בארץ ישראל בארה"ב ובאירופה.
בהלוויתו של רבי יעקב פוזנא, התערב וועד הקהילה בעיר פרנקפורט, וסירב לתת לרבנים שלחמו ברפורמה, להספידו בבית הקברות. בעקבות כך, משפחת פוזן היתה היוזמת להקמת הקהלה החרדית העצמאית של הרש"ר הירש בעיר.
[2], ג-רפה, [1] דף. [1] דף של ההסכמות נכרך בסוף הספר במקום בתחילתו. ללא [2] דפים של רשימת הפרנומרנטן שנמצאים במקור בראש הספר לאחר דף ההסכמות. 20 ס"מ. מצב טוב. כתמים. כתמי רטיבות כהים בחלק מהדפים. נקבי עש בודדים. חותמות. כריכה ישנה ובלויה, ללא שדרה.

ספר קהלות משה, מקראות גדולות – תורה נביאים וכתובים, עם כל המפרשים. אמשטרדם, [תפ"ד-תפ"ח 1724-1728]. דפוס הדיין רבי משה פרנקפורט.
סט שלם ומפואר. ארבעה חלקים בארבעה כרכים, בפורמט גדול במיוחד. עם דף מאויר בכתב-יד של סדר לימוד התנ"ך והמשנה לפי פרשיות השבוע.
מהדורה זו כוללת חיבורים ופירושים רבים מגדולי הדורות, שחלקם נדפסו כאן לראשונה. במהדורה זו העתיקו גם את ה"מסורה גדולה" וה"מסורה קטנה" מהדפוסים הקדומים של מקראות גדולות שנדפסו בונציה, ותיקנו בה חלק מהשיבושים שהשתרבבו בספרי ה"מסורה". המו"ל, המהדיר והמדפיס היה רבי משה פרנקפורט (תל"ח-תקכ"ח), מדייני אמשטרדם, שחיבר והדפיס ספרים רבים בבית דפוסו ובדפוסים אחרים באמשטרדם ("נפש יהודה" על מנורת המאור; "שבעה פתילות" קיצור מנורת המאור; "זה ינחמנו" על המכילתא; "קומץ המנחה", "מנחה קטנה" ו"מנחה גדולה" שנדפסו במהדורה זו; ועוד). נודע במיוחד בעריכתו מחדש של חיבור ה"באר הגולה" על השולחן ערוך.
חתימות ורישומי בעלות רבים בכל אחד מדפי השער ובדפים נוספים (במיוחד בדף השער של הכרך הראשון), ביניהם: "אליה יצחק מדי", "הצעיר יעקב יונה יצחק" [מנכבדי קהילת כלכתה שבהודו, ראה: אברהם בן-יעקב, יהודי בבל בתפוצות, עמ' 137], "ואני גואל אחרון הצעיר בנימין שלמה אצלאן יצ"ו", "קניתי אותו מעיר סורת יע"א מן הר' בנימן שלמה אצלאן יצ"ו... חשון [ת]קס"ז הצעיר סלימאן יוסף נסים סלימאן", "נתתי מתנה להר' משה רחמים... הצעיר סלימאן יוסף נסים יצ"ו... ר"ח מנחם [ת]קע"א", "ואני אחרון הגואל הצעיר משה רחמים יעקוב יצחק דויד יצ"ו ס"ט, היום יום ב' ר"ח מנחם [ת]קע"א", "ואני גואל אחרון אחרון חביב קניתי זה לשמי אני הצעיר וזעיר מכל בני העיר חיים דוד חיים שלמה דוד יצ"ו קניתי מן... רחמים יעקב יצחק דוד יצ"ו פה עיר סורת יע"א... טבת התקע"ב ליצירה...", "גדול כבוד הקונה האחרון מן הראשון... וזה לך שמי תוך החתימה, הצעיר חיים דויד חיים יצ"ו" [מנכבדי העיר סוראת שבהודו, ראה בן-יעקב, שם, עמ' 45], "מכרתי להר' אהוב הר' משה ח' שאול מכל חפצי ישע היום ר"ח אדר התר"ח... הצעיר דוד חיים דוד חיים יצ"ו".
בכרך השני, כרך נביאים ראשונים, לאחר ספר שמואל, בין דף רמח לדף רמט, נכרך דף שלם בכתב-יד [כתיבה מזרחית, מרובעת ובינונית; עיראק או הודו], עם כותרת מאויירת נאה במיוחד וקישוטים גאומטריים ברקע הדף. במרכז הדף, טבלה ובה סדר לימוד התנ"ך וששה סדרי משנה על פי סדר פרשיות השבוע, תחת כותרת מעוטרת נאה, "סדר הלימוד" (עם רקע פרחוני שחור ולבן, הדומה למעין מגזרת נייר), והמשכה בכתב קטן: "זה סדר תיקון הלימוד למי שרוצה לזכות את עצמו לקרוא בכל שנה ושנה כל חמשה חומשי תורה וג"כ [וגם כן] נביאים וכתובים, וע[ו]ד שיתא סדרי משנה, יחלקם בזה האופן חלק כחלק לכל שבוע ושבוע, והמסכתות נחלקות כפי ענין של אותו הפרשה".
בשני צידי הטבלה, באותיות חלולות על רקע מילוי דיו שחור, מופיע שם הכותב: "ואני בקולמוסי הצעיר חיים דויד חיים ש' יצ"ו". בחינה מקרוב של הכיתוב בצידו השמאלי של הדף, מראה כי למעשה הופיע שם במקור שם אחר: "סלימאן יוסף נסים יצ"ו" (מהבעלים המוקדמים החתומים בשערים), אשר שונה בעזרת מילויי דיו נוספים לשמו של חיים דוד חיים (קונה מאוחר יותר החתום אף הוא בשערים).
ארבעה כרכים: כרך ראשון: [10], רצג, [2] דף. כרך שני: [2], מו, [4], מז-שעח דף. כרך שלישי: [2], שכב דף. כרך רביעי: [5], תיג [צ"ל: תטו]; סה דף. שיבוש בסדר דפים רסג-רסד. 43 ס"מ. חלק מהדפים כהים במיוחד. מצב כללי טוב-בינוני. כתמים. כתמי רטיבות. סימני חריכה ושריפה במקומות רבים (אולי בשל קריאה בספר לאור נר), עם פגיעות קלות בטקסט. כריכות חדשות, אחידות.

Sive totius Hebraeorum juris, rituum, antiquitatum ac legum oralium systema cum Rabbinorum Maimonidis et Bartenoral commentariis, [ששה סדרי משנה, עם פירוש הרמב"ם ופירוש רבי עובדיה מברטנורא, מתורגמים ללטינית], מאת Willem Surenhuis. אמשטרדם, [תנ"ח-תס"ג] 1698-1703. ששת הסדרים בשלושה כרכים. עברית ולטינית.
מהדורה ראשונה, בה תורגמו ללטינית ששת סדרי המשנה בשלמותם. פירושי הרמב"ם ורבי עובדיה מברטנורא מתורגמים אף הם.
ווילם סורנהויס (Willem Surenhuis, 1664-1729), מלומד הולנדי נוצרי, למד באוניברסיטת חרונינגן ולימד לאחר מכן באמשטרדם. נודע בעיקר בזכות תרגומו המקיף למשנה.
בפתח כל אחד מששת הסדרים, תחריט-שער נאה עם שמות כל המסכתות בסדר לצד איורים המאפיינים את נושאן. לצד תחריטים אלו כוללים הכרכים תשעה לוחות תחריט נאים (אחד מהם כפול וארבעה מהם מקופלים) ובהם איורים הממחישים הלכות שונות מן המשניות. שניים מהתחריטים חתומים בלוח בעברית: "ע"י יצחק סופר" [כפי הנראה, נעשו בידי רבי יצחק קונראדס (Isaac Coenraads), סופר הקהילה האשכנזית באמשטרדם, המוזכר בהקדמה לחלק החמישי. יש המציינים שלרבי יצחק קונראדס היה תפקיד מרכזי ביצירת התחריטים המלווים את שלושת הסדרים הראשונים. ראה מאמר מצורף].
מספר תחריטים נוספים משולבים בגוף הטקסט. חלק ממילות דפי השער נדפסו בדיו אדומה.
כרך ראשון: [49], 332, [20] עמ' + [5] לוחות תחריט (כולל תחריט השער) ו-[14] עמודי טקסט (הסברים נלווים לתחריטים); [21], 424, [16] עמ' + [4] לוחות תחריט (כולל תחריט השער) ו-[8] עמודי טקסט (הסברים נלווים לתחריטים). כרך שני: [33], 384, [15] עמ' + [2] לוחות תחריט (כולל תחריט השער) ו-[2] עמודי טקסט (הסבר נלווה לתחריט); [39], 503, [12] עמ' + [1] תחריט שער. כרך שלישי: [45], 394, [10] עמ' + [2] לוחות תחריט (כולל תחריט השער); [43], 504, [12] עמ' + [1] תחריט שער. שיבוש בסדר עמ' 186-190 בחלקו הראשון של הכרך השלישי. כ-36 ס"מ. נייר איכותי. מצב טוב. כתמים. פגמים קלים במקומות בודדים. תחריט השער של החלק הראשון חתוך בשוליו השמאליים ומשוקם בהדבקה על נייר. קרעים בשולי אחד הלוחות המקופלים (עם פגיעה בתחריט). כריכות ישנות, נאות ואחידות, עם שדרות ופינות מעור. בלאי ופגמים בכריכות וקרעים לאורך השדרות. הכריכה הקדמית של הכרך הראשון מנותקת. תווי ספר. הכרכים נתונים בנרתיקים תואמים נאים.

ספר שני לוחות הברית (של"ה הקדוש), דברי מוסר ויראה, קבלה והלכה, מאת הגאון הקדוש רבינו ישעיה הלוי הורוויץ; עם ספר ווי העמודים מבנו רבי שעפטיל סג"ל. אמשטרדם, ת"ח ות"ט (1648). דפוס עמנואל בנבנישתי. מהדורה ראשונה.
ספר "שני לוחות הברית" כולל בתוכו חידושי הלכה רבים, יסודות תורת הנסתר, דרוש ומוסר, והוא בלול מכל חלקי התורה. הספר התקבל בחרדת קודש בכל תפוצות ישראל, ודבריו מובאים בספרי גדולי הפוסקים והמקובלים. רבים מגדולי החסידות המפורסמים היו דבוקים בלימוד ספרי השל"ה בלב ונפש.
ידועים דבריו של רבי יואל סירקיש – הב"ח – בהסכמתו לסידור "שער השמים", שכתב על גודל קדושת המחבר וחיבוריו: "הגאון כמוהר"ר ישעיה הלוי זצ"ל... הניח אחריו ברכה בחבוריו הקדושים, וכאשר ראינו וקרינו בהם הרגשנו השפעת הקדושה מרום המעלות בכל אברינו, וזה האות שחיבוריו הם מחוברים לשם שמים לתקן הדורות הבאים אחריו...". בעל ה"תוספות יום טוב" כותב בהסכמתו על הסידור: "איש קדוש ונורא הוא... שבלי ספק נוצצה בו עוד רוח ממרום אשר הערו עליו מן השמים".
מד דף האחרונים: ספר ווי העמודים, עם דף שער נפרד.
מספר הגהות בכתב-יד.
שני כרכים. כרך ראשון: [2], רסג דף. כרך שני: רסד-תכא, [1]; מד דף. דפים שכה-שכח נכרכו במהופך. 28.5-29 ס"מ. מצב בינוני-טוב. כתמים. כתמים כהים בחלק מהדפים בכרך הראשון. פגעי עש בדפים רבים בשני הכרכים, עם פגיעות בטקסט, משוקמים במילוי נייר (הדפים עברו שיקום מקצועי). פגעי עש רבים במיוחד בחלק ווי העמודים, עם פגיעות בדף השער המיוחד ופגיעות בטקסט בדפים נוספים. פגמים וקרעים משוקמים במקומות נוספים. כריכות עור חדשות.