מכירה 69 - חלק ראשון - פריטים נדירים ומיוחדים
- book (52) Apply book filter
- ספרי (42) Apply ספרי filter
- חסידות (39) Apply חסידות filter
- chassid (39) Apply chassid filter
- ישראל (32) Apply ישראל filter
- jewish (32) Apply jewish filter
- ישראל; (21) Apply ישראל; filter
- יהודים (21) Apply יהודים filter
- ומדינת (21) Apply ומדינת filter
- ארץ (21) Apply ארץ filter
- אישים (21) Apply אישים filter
- ציונות (21) Apply ציונות filter
- ציונות, (21) Apply ציונות, filter
- israel (21) Apply israel filter
- israel; (21) Apply israel; filter
- note (21) Apply note filter
- palestin (21) Apply palestin filter
- person (21) Apply person filter
- zionism (21) Apply zionism filter
- zionism, (21) Apply zionism, filter
- כתבי (19) Apply כתבי filter
- יד (19) Apply יד filter
- manuscript (19) Apply manuscript filter
- letter (16) Apply letter filter
- ספרים (14) Apply ספרים filter
- prayer (13) Apply prayer filter
- גרפיקה (12) Apply גרפיקה filter
- ואמנות (12) Apply ואמנות filter
- art (12) Apply art filter
- graphic (12) Apply graphic filter
- paint (12) Apply paint filter
- אירופה (11) Apply אירופה filter
- קהילות (11) Apply קהילות filter
- סלאוויטא (11) Apply סלאוויטא filter
- וזיטומיר (11) Apply וזיטומיר filter
- ומלכי (11) Apply ומלכי filter
- communiti (11) Apply communiti filter
- european (11) Apply european filter
- monarch (11) Apply monarch filter
- slavita (11) Apply slavita filter
- zhitomir (11) Apply zhitomir filter
- הגהות (10) Apply הגהות filter
- וחתימות (10) Apply וחתימות filter
- ועותקים (10) Apply ועותקים filter
- מיוחסים (10) Apply מיוחסים filter
- עם (10) Apply עם filter
- gloss (10) Apply gloss filter
- import (10) Apply import filter
- ownership (10) Apply ownership filter
- signatur (10) Apply signatur filter
קטיפה; רקמת חוטי זהב על תשתית קרטון; תחרת אשוות מתכתית; חרוזים צבעוניים.
ספר תורה בכתב זעיר, מעומד במתכונת 'ווי העמודים' על פי תיקון סופרים מתקופה זו. הספר גלול על עצי חיים.
הספר נתון במעיל עשוי קטיפה ירוקה, מעוטר ברקמת זהב באותיות "ו" ו"י", במגן דוד ובדגם צמחי, וכן בחרוזים צבעוניים. לשוליו תפורה תחרה מתכתית. בראש המעיל נחתכו פתחים לעצי החיים תוך פגיעה בעיטור התחרה, ושוליהם מוקפים תפרים גסים. בקצותיו התחתונים של המעיל תפור שרוך; נראה שהמעיל שימש במקורו כתיק לתפילין ולאחר מכן הוסב לשימושו הנוכחי.
גובה הקלף: 13 ס"מ. גובה עצי החיים: 30 ס"מ בקירוב. מעיל: 19X15.5 ס"מ. מצב טוב-בינוני. תפרים גסים ותיקונים מאוחרים במכונת תפירה במעיל הקטיפה. אזורים שחוקים בקטיפה. פגמים וחלקים חסרים מעטים ברקמה. שבר (מתוקן בהדבקה) בבסיס אחד מעצי החיים.
דיו על קלף; עיטורים ואיורים מודפסים וצבועים ביד.
עשר עמודות, מוקפות מסגרת עיטורית; ביניהן מפרידים עיטורים צמחיים ועיטורים גיאומטריים בדגם מורכב של מבוך משתלב. בראש העמודות ולרגליהן עשרים סצנות מודפסות וצבועות ביד המגוללות את סיפור המגילה – ממשתה המלך אחשוורוש ועד לתליית בני המן ולחגיגות הפורים. בשובלים שבראש המגילה ובסופה מופיע עיטור צמחי נאה, אף הוא מודפס וצבוע ביד.
המגילה נתונה בנרתיק נאה, עשוי עור ונייר שיש ומעוטר בהטבעה מוזהבת.
גובה: 16.5 ס"מ. מצב בינוני. קלף כהה ומוכתם, בייחוד ביריעה הראשונה. קמטים. קרע חסר גדול בראשית היריעה הראשונה, משוקם במילוי נייר, עם פגיעה בעיטור אך ללא פגיעה בטקסט (העיטורים הושלמו ביד). קרעים חסרים קטנים נוספים ביריעה הראשונה, משוקמים במילוי נייר. פגמים וקרעים קלים. צבע ועיטורים מתקלפים, דהויים וחסרים. יריעה מס. 3 עשויה קלף שונה מן האחרות.
מגילה מטיפוס זה (שנדפסה ברובה, כפי הנראה, מאותם לוחות, אך עיטור השובל הפותח שלה שונה מהמגילה שלפנינו) מצויה באוסף צ'רטוריסקי במוזיאון הלאומי בקראקוב, פולין, ומופיעה באינדקס לאמנות יהודית ע"ש בצלאל נרקיס של המרכז לאמנות יהודית. מס. קטלוגי 2442.
דיו וצבעי מים על קלף.
מגילת "המלך" (רוב העמודות פותחות בתיבת "המלך"), גלולה על ידית עץ. 42 שורות בעמודה; שמות עשרת בני המן כתובים בעמודה נפרדת. בשורות העליונות מופיעים עיטורי תגים. אותיות הוי"ה מודגשות.
למגילה נוספו לאחר כתיבתה עיטורים (מלאכת הוספת העיטורים נעשתה כפי הנראה בארץ ישראל, כמה עשורים לאחר כתיבת המגילה). בין העמודות מפרידים עמודי שלמה הניצבים על כנים מדורגים; בתחתית העמודים בסיסים מעוטרים ובראשם אגרטלים. מעל העמודות קשתות המסתיימות בעיטורים צמחיים. בתחתית המגילה מופיעים מראות-נוף וסצנות מן המגילה, בקווים דמויי-תחריט ובסגנון האופייני לאיורי מגילות אירופיות במאות הקודמות.
גובה הקלף: 35.5 ס"מ. גובה כולל (עם הידית): 64 ס"מ. מצב טוב. כתמים, קמטים ופגמים בקלף. צבע דהוי וחסר בכמה מקומות. דיו דהויה ומתקלפת בכמה מקומות. רישום קטלוגי (בלתי מזוהה) על גב המגילה.
למגילה דומה ראו קטלוג סות'ביס, נובמבר 1983, פריט מס. 153.
דיו על קלף; צבע ארגמני ועלי זהב. חתומה ומתוארכת בכמה מקומות בידי האמן, בדפוס: "Hanin 98 / "Hanin 97".
מגילת "המלך" (רוב העמודות פותחות בתיבת "המלך") בפורמט גדול. כתיבה אשכנזית. לאורך המגילה מודפסים איורים, מעוטרים בצבע ארגמני ובעלי זהב – בתחתית כל טור נראית סצנה מסיפור המגילה, ובראש כל טור צמד בעלי חיים ממסורת האיקונוגרפיה היהודית (צמדי אריות, נשרים ואיילים). בין הטורים מפרידים תיאורי נוף עירוני באירופה ובמזרח המשובצים במסגרות נאות, ציפורים, כתרים ודגמי עלים מתפתלים. בשובל שבפתח המגילה נראית חצר ארמון ודמותו של מרדכי הרוכב על הסוס.
גובה (עם מוט הגלילה): 67 ס"מ. מצב טוב מאוד.
כתב מרובע (סת"ם) וכתב אשכנזי-בינוני (כאותיות צו"ר). בראשי הקטעים עיטורים צמחיים מסוגננים, ציפורים ועוד.
בשולי עמ' [9] קולופון הסופר: "יד הכותב יוסף במהור"ר הילל שמ[ואל?] סופר סת"ם דק"ק אייבניץ". בשולי עמ' [4] חתימת בעלים עתיקה: "יהודא ליב בן לא"א כהר"ר יצחק אייזק יצ"ו".
כתב-היד כולל תפילות הנאמרות בשבת, לאחר קריאת התורה בבית הכנסת ולפני תפילת מוסף. בראש כתה"י (עמודים [1-2]) מופיעות שתי תפילות "יקום פורקן", וברכת "מי שברך" לציבור שנאמרת אחריהן, ולאחר מכן, מופיעה "ברכת ראש החדש" (נוסח קצר, ללא ה"יהי רצון" שהתקבל בזמן מאוחר יותר).
בעמ' [3] תפילת "מי שברך" למקבלים על עצמם להתענות שני וחמישי (נוסח לא מוכר), ותפילה מיוחדת ל"קיסר רומי המהלל (קאראליס)..." [כפי הנראה הכוונה לקרל הששי קיסר "האימפריה הרומית הקדושה", שמת ב-1740].
בעמודים [4-6]: סדר שינוי השם לחולה [תפילת "מצלאין אנחנו" ו"יהי רצון" לאחר שינוי השם], ברכת "מי שברך" לחולה ["מי שברך אברהם יצחק ויעקב... וחסידים הראשונים ומי שרפא מרים הנביאה מצרעתה והמתיק מי מרה ע"י משה רבינו ע"ה ורפא מי יריחו ע"י אלישע ורפא חזקיה מלך יהודה מחליו ובנימין הצדיק מחליו..." – נוסח דומה מובא מתוך פנקס גרמייזא כ"י, ע"י פרומקין, ב'סדר רב עמרם גאון", ירושלים תרע"ב. ראה חומר מצורף]; ברכה ליולדת [נוסח לא מוכר, בסגנון דומה למובא אצל פרומקין, שם].
בעמ' [7]: תפילה "של מהור"ר ליב מפראג לשני וחמישי" – תפילה נגד המוסרים והמלשינים, "יהי רצון... שתעקר ותשרש... המוסרים המזיקים את ישראל בלשונם והמהרסים המצב מן הקהלות ומיצרים אחיהם מישראל להתגולל עליהם להפילם....". [תפילה זו מוזכרת בספר תקנות מדינת מעהרין על שמו של המהר"ל מפראג, ונשתמרה, בשינויי לשון, בפנקס בית הכנסת של קהילת קרעזמיר. ידוע כי נהגו לומר אותה בקהילת איזנשטט, אך שם ייחסוה למהר"ם א"ש בעל "פנים מאירות". ראה חומר מצורף].
בעמ' [8]: תפילות "יהי רצון מלפני אבינו שבשמים" של ימי שני וחמישי, ותפלת "אחינו כל בית ישראל", ובעמ' [9]: תפילת "אב הרחמים" למקדשי השם. תוספת בעמוד האחרון [10]: נוסח עירוב תבשילין, כנראה מכותב אחר (עם תיבת פתיחה מעוטרת).
5 דפי קלף (10 עמ' כתובים). 27 ס"מ. מצב טוב-בינוני. כתמים ובלאי, מספר קרעים. כריכה חדשה.
מצורף מכתב מאת פרופ' גרשום שלום (אנגלית) בעניין התפילה נגד המוֹסרים שבכתב-יד זה.
קמיע עם פסוקי ברכת כהנים "יברכך ה' וישמרך...", ושמות קודש "אנקת"ם..." (שם הקודש בן כ"ב אותיות, העולה מפסוקי ברכת כהנים). כתב מרובע ונאה על נייר. [איטליה, המאה ה-18/19 בקירוב].
מקור השימוש כ'קמיע' בפסוקי ברכת כהנים, מובא כבר במדרשי חז"ל, בהם נאמר כי בעת מתן תורה ובנין המשכן, כתב הקב"ה פסוקי ברכת כהנים ונתנם לישראל כקמיע (ראה במדרש רבה, פרשת נשא, פרשה יב; פסיקתא רבתי פרשה י; מדרש אגדה נשא פרק ז': כשנתן הקב"ה התורה לישראל ניתנה בפומבי ושלטה בהם עין הרע ונשתברו הלוחות – "כשבא להשרות ביניהם המשכן, מה עשה? כתב תחילה ברכת כהנים במקום קמיע, כדי שלא תשלוט בה עין הרע"). בספרי הסגולות מובאים פסוקי ברכת כהנים, בתוך נוסחאות קמיעות שונות. בספר "תולדות אדם" (זולקווא, ת"פ, דף כא/2, אות קטו) המיוחס לרבי יואל בעל שם, מובא נוסח קמיע שמירה ליולדת ולילוד, הכולל פסוקי ברכת כהנים ופסוקים ושמות קודש נוספים.
פיסת נייר. 7X9 ס"מ. מצב בינוני-טוב. כתמים רבים ובלאי. מספר קרעים ונקבים בפינות.
-----------------------------------------------------------------------------
כחו של קמיע "ברכת כהנים" שכתב רבי כלפון הכהן מג'רבה
מסופר על רבי כלפון משה הכהן רבה של ג'רבה (תוניס), שכתב פעם לנכדתו את פסוקי "ברכת כהנים" על נייר פשוט ונתנו לנכדתו כקמיע ללידה קלה. אותו קמיע הפך ל"בדוק ומנוסה" אצל בני העיר ג'רבה שהיו משתמשים בו כסגולה ללידה קלה ולרפואה, וכך מסופר:
"נכדתו שהיתה מקשה בלדתה וגם מפלת נפלים (בר מינן) התחננה לפניו שיכתוב לה קמיע, ואחר הפצרות רבות נאות לכך וכתב לה קמיע בדיו פשוט על נייר פשוט, והועיל לה מאד ולכמה נשים אחרות. כשפתחו הקמיע מצאו בו רק שלושה פסוקי ברכת כהנים... לא שמות, לא ציורים ולא השבעות" (אור תורה, טבת תשנ"ז, עמ' רנו).
"נכדתו של רבנו סבלה מקושי רב בלידותיה... בנוסף לכך, מספר פעמים קרה שהפילה עוברה... בצר לה פנתה אל סבה הגדול, סיפרה לו על צרתה וביקשה ממנו כי יואיל בטובו לכתוב לה קמיע שישים קץ וסוף לכל צרותיה... אחר מספר פעמים שבא הנכדה ובכתה... נכמרו רחמיו... נטל פיסת נייר פשוט ועט, טבלו בקסת, וכתב לה את ברכת הכהנים... ללא שמות, לא ציורים וללא השבעת מלאכים... והנה מאז שהניחה הנכדה את הקמיע עליה, יותר לא הפילה וילדה בנקל. עד מהרה פשט ברחבי העיר ג'רבא שמעו של הקמיע המופלא. כל אשה שנתקלה בבעיה בלידה, נשאה את הקמיע עליה, ו'בטרם תָּחִיל וְיָלָדָה', ויהי לנס. לא רק בעניני לידה חולל הקמיע ישועות, אלא גם לצורך ריפוי מחלות שונות, עד שנתפרסם ל'קמיע מומחה'. קמיע זה עבר במשך שנים מחולה אחד למשנהו, ומפאת ביקושו הרב, הוא ניתן לכל אחד לזמן מוגבל של שבוע ימים בלבד..." (פניני הפרשה, ח, תשס"ז, גליון 398).
מגילת קלף ארוכה במיוחד, עם איורים ותרשימים מפורטים מאוד של הספירות, הפרצופים והשתלשלות העולמות לפי תורת הקבלה. כותרת בראש המגילה: "זה האילן הקדוש אור א"ס [=אין סוף] ברוך הוא וב"ש [=וברוך שמו]".
האילן שלפנינו הוא למעשה חיבור בפני עצמו המציג בצורה תרשימית את השתלשלות העולמות בפירוט רב, עם הרחבות לפי שיטות שונות, ועוד.
לפי המנהג, אילנות ספירות מן הסוג הזה שימשו גם כקמיעות לשמירה, לברכה ולהגנה.
האילן נקטע בחלקו התחתון וחסר.
אורך המגילה: 2.3 מטר בקירוב. רוחב: 8 ס"מ. מצב טוב-בינוני. כתמים ופגמים. קרוע וחסר בסופו. מצורפת פיסת קלף נוספת (באורך 15 ס"מ) מהמשך המגילה, אשר אינה משלימה את כולה. המגילה נתונה בתוך נרתיק כסף, ללא מכסה.
כתובה צבעונית גדולה. מסגרת הכתובה מעוטרת באיורים, בדגמים צמחיים עשירים ורוקיות, בצבעי אדום וירוק ובצבע מוזהב. במסגרת החיצונית ברכות ופסוקים: "בסימנא טבא ובמזלא מעליא... יתן יי' את האשה הבאה אל ביתך כרחל וכלאה... יברכך יי' וישמרך...".
נוסח הכתובה נכתב בכתיבת סת"ם מרובעת. בשולי הכתובה נוספו התנאים בכתיבה איטלקית רהוטה. על הכתובה חתמו כעדים: "דניאל בלא"א משה נחמו ז"ל סהיד [=עד]" [רבי דניאל נחמו, מחכמי אנקונה, סבו של רבי דניאל טירני בעל עיקרי הד"ט – שנקרא על שמו]; "מצליח בלא"א משה כהן סהיד".
גובה מירבי: 71 ס"מ. רוחב מירבי: 51 ס"מ. מצב בינוני. כתמים, קמטים וסימני קיפול. קרעים גסים בשוליים, עם פגיעה במסגרת ובעיטורים.
כתיבה איטלקית מרובעת, מנוקדת.
מנהג קדום בכל תפוצות ישראל לומר במוצאי שבת את פסוקי "ויתן לך האלהים מטל השמים..." ופסוקים נוספים, כסגולה לפרנסה וברכה. המנהג מופיע כבר בספרי הראשונים, כדוגמת סידור רש"י ומחזור ויטרי, בזוהר הקדוש, ועוד. הטור כותב בטעם המנהג (סימן רצה): " כדי שיתברכו במעשה ידיהם". טעם זה מובא גם בזוהר ובספרי הראשונים, הכותבים כי אומרים פסוקים אלה בתחילת השבוע כדי להמשיך ברכה והצלחה לשבוע החדש. יש שנהגו לומר את פסוקי "ויתן לך" בציבור בבית הכנסת, ויש שנהגו לאמרם בביתם לאחר ההבדלה. בספר "פרי עץ חיים" כתב שהאר"י הקדוש היה אומר את הפסוקים "בביתו, כדי להמשיך תחלת ימי החול בפסוקי רצון וברכה". השל"ה הקדוש בסידורו שער השמים מאריך בקדושת מנהג זה ובסודות הטמונים בפסוקי הברכה, וכותב: "המנהג הזה יש בו יסוד סוד מסודות התורה... ומי יוכל לעמוד על רמיזתם, אפילו על חלק אחד מאלפי אלפים רבבות, מכל מקום אגלה כטיפה מן הים...".
בספרים הקדושים מובא שאמירת "ויתן לך" במוצאי שבת הוא סגולה לפרנסה. כמה מגדולי החסידות (הסבא קדישא רבי ישראל מרוז'ין, רבי מנחם מנדל מרימנוב, בעל ה"דברי חיים" מצאנז ובנו רבי יחזקאל משינובה) אמרו שאינם יכולים להבין מאין יהודי יכול להמשיך שפע פרנסה על כל ימות השבוע, אם לא אמר "ויתן לך" במוצאי שבת. האדמו"ר בעל "ויחי יוסף" מפאפא אמר לאחד מתלמידיו, שסגולה לפרנסה לומר "ויתן לך" בשמחה (הימנותא דשלמה, ירושלים תשע"ו, עמ' רעה). היו מגדולי האדמו"רים (הרה"ק רבי מנחם מנדל מרימנוב, אדמו"רי חב"ד, ועוד) שהקפידו לומר "ויתן לך" יחד עם אדם נוסף, כדי שכל אחד יתברך מברכת חברו.
(מקורות: הרב אלחנן היילפרין, אמרי חן, א, ירושלים תשע"ג, עמ' צה; הרב אליהו יוחנן גוראריה, חקרי מנהגים, א, כפר חב"ד תשנ"ט, עמ' קלב-קלד; הרב יוסף ויכלדר, המבשר תורני, פר' תולדות תשע"ה, עמ' יט; משה חלמיש, הנהגות קבליות בשבת, ירושלים תשס"ו, עמ' 476-474).
[8] דף (13 עמ' כתובים; בעמודים האחרים רישומים שונים ואיורי-דמויות ילדותיים). 26.5 ס"מ. נייר עבה ואיכותי. מצב בינוני. כתמים וכתמי פטריה. פגעי תילוע בשולי הנייר. כריכת קרטון מקורית, פגומה ובלויה.
כתב-יד מרשים, עם שער מאויר ושמונה איורים צבעוניים נוספים.
כתיבה אשכנזית מרובעת, מנוקדת. עם הוראות בכתיבה בינונית ("כתב רש"י"), לא מנוקדת.
עמוד השער מאויר ב"שער" ארכיטקטוני, הכולל משטח מרוצף ועליו שני עמודים (מעוטרים בעלים), התומכים בכיפה מקומרת, שבראשה כתר.
בנוסח השער נכתב שמו של הגביר שלכבודו הוכן כתב-היד, שנת הכתיבה, וכן שם הסופר והמאייר ומקומו: " כתר כהונה – שייך לה"ה האלוף והקצין החבר ר' ליב הרש בן החבר ר' יששכר הכהן. נגמר יום ה' י"א שבט שנת תקצ"ג לפ"ק, ע"י צבי הרש חזן מק"ק פאפא יע"א".
כתב-היד כולל ברכות וקטעי תפילה שונים, לפי הסדר הבא: סדר וערוב תבשילין; סדר הוצאת ספר תורה בראש השנה, יום כפורים ושלושה רגלים; סדר נשיאת כפים; סדר תשליך; "תפלה נאה לומר בלילה קודם שיכנס לסוכה"; סדר פדיון הבן; סדר ברכת הלבנה.
כל עמוד תחום במסגרת. לחלק מהקטעים מתלווים איורים צבעוניים, לפי הפירוט הבא:
דף [2/א]: סל ובו פרחים; אישה מצביעה על הסל, וגבר אוחז בידו ספר ומברך.
דף [2/ב]: שני מלאכים מרחפים משני צדי המילים "יי' יי'" (השמות הראשונים משלוש עשרה מדות של רחמים).
דף [4/ב]: לוי נוטל את ידי הכהן לקראת ברכת הכהנים.
דף [5/ב]: זר פרחים קשור בסרט.
דף [6/א]: זוג אריות האוחזים בפיהם זר עלים.
דף [6/ב]: שני גברים יושבים ליד שולחן, לפגישה עסקית (כנראה כדי לסמל "פרנסה טובה", שכן נכתב ליד התפילה "בספר חיים ברכה ושלום ופרנסה טובה...").
דף [7/ב]: זוג גברים נושאים סידורים, עומדים משני צדי הנהר, על משטחי דשא ירוקים, ואומרים את תפילת "תשליך".
דף [8/א]: זוג צפורים; כל אחת יושבת על ענף, משני הצדדים של המילה "יהי", הפותחת את התפילה הנאמרת קודם שנכנסים לסוכה ["יהי רצון מלפניך... שתשרה שכינתך בינינו ותפרוש עלינו סוכת שלומך..."].
האשה והגברים שבאיורים לבושים בלבוש אירופי אופייני לאותה תקופה.
כפי הנראה, נקרא כתב היד "כתר כהונה", כי הוא נכתב עבור כהן, והוא כולל את סדר ברכת כהנים ופדיון הבן, השייכים לכהנים. מסתבר שהמשותף לרוב התפילות שבכתב-היד הוא שהן נאמרות בזמנים בהם נוח יותר לאחוז בספרון או בכתב-יד קטן, כגון בשעת תשליך, שעת ברכת הלבנה, ועוד. כך גם התפילות "אבינו מלכנו זכור רחמיך וכבוש כעסך..."; "בספר חיים... היום תאמצנו... כהיום הזה תביאנו...", הנאמרות בימים הנוראים, בעוד הכהנים עומדים על הדוכן, נוספו כאן, כדי לחסוך מן הכהן את הצורך בהבאת מחזורו האישי עמו.
באחד מדפי הקלף הריקים שבסוף כתב-היד, רישומים משפחתיים על ימי הולדת, מהשנים תרי"ג-תרי"ד (1853-1854).
בדף המגן האחורי רישום (בכתיבה אשכנזית רהוטה) – שם הבעלים עבורו נכתב כתב-היד: " ר' ליב הארש קאהן – 1847".
[11] דף. מספר דפי קלף ריקים בראש כתב-היד ובסופו. 15.5 ס"מ. מצב טוב. כתמים. עקבות רטיבות, עם דהיית דיו קלה, במספר מקומות. דף השער נקצץ בחלקו העליון, עם פגיעה בראש הכתר המאוייר. כריכת עור מקורית, עם עיטורים מוזהבים, משוקמת. נתון בתוך קופסת עור מהודרת, חדשה, שהוכנה עבור כתב-היד, עם עיטורים והטבעות מוזהבות (עם פגמים קלים).
מקור: Sotheby's, ניו יורק, 30 בנובמבר 2005.
נוסח המגילות בכתיבה מרובעת ופירוש רש"י בכתיבה ספרדית-בינונית, פסוק אחר פסוק. במספר מקומות תיבות פתיחה מאוירות.
מגילת קהלת חסרה בראשה עד פרק א, פסוק יז. מגילת שיר השירים נמצאת במלואה (דפים [48] ו-[49] משיר השירים נכרכו בטעות שלא במקומם).
[50] דף. 26 ס"מ. מצב כללי בינוני, מספר דפים במצב בינוני-גרוע. כתמים ובלאי, כתמים ונזקי רטיבות, עם פגיעה בטקסט. כריכה חדשה.
מצורפת חוות-דעת מומחה מאת מר בנימין ריצ'לר, לשעבר מנהל המכון לתצלומי כתבי יד עבריים בספריה הלאומית.
כתיבה תימנית עתיקה נאה. כרך עבה, המכיל את הפירוש כמעט לכל החומשים. בראש הספרים שמות, ויקרא ובמדבר – תיבות פתיחה מאוירות.
בסוף ספר בראשית (דף [82/א]) ובסוף ספר במדבר (דף [241/ב]) רישומים על קניית הספר בשנת א'תת"ס לשטרות [=ה'ש"ט ליצירה, 1549]: " קניתי זה המדרש מן שלום הלוי חודש אלול שנת א'תת"ס לשטרי", " קניתי זה המדרש מן שלום הלוי בשנת א'תת"ס לחו[ד]ש אילול לשטרי" [כתב-היד עצמו מוקדם בהרבה לרישומים אלה].
הגהות בשולי מספר דפים (תיקונים, ציוני מקורות ופירושים).
[283] דף (חסר בתחילתו ובסופו: מתחיל בבראשית ב, ה; ומסתיים בדברים לג, כב. מספר דפים חסרים באמצע והושלמו בכתיבה מאוחרת יותר). 21 ס"מ. מצב בינוני. כתמים ובלאי, קרעים ופגעי עש. מספר דפים מנותקים. בחלקם קרעים עם חסרון ופגיעה בטקסט. במספר דפים פגעי עש עם פגיעה בטקסט. כריכת עור עתיקה, מנותקת ופגומה.
מצורפת חוות-דעת מומחה מאת מר בנימין ריצ'לר, לשעבר מנהל המכון לתצלומי כתבי יד עבריים בספריה הלאומית.