מכתב בחתימת ידו של האדמו"ר רבי "שלמה הלברשטאם". באבוב, תשרי תרס"ה [1904].
נשלח אל הנגיד החסיד רבי ישעיה משה גרוס, בברכות חמות מלבו הטהור והקדוש של האדמו"ר: "...והנני מברכו השי"ת ירום קרנו בעושר וכבוד, ויעזור לו שיראה ברכה מרובה בעסקיו ובכל אשר יפנה... ויראו רק נחת מכל יו"ח שי' [יוצאי חלציו שיחיו] ויתמיד בבריאות השלימות עם כל ב"ב [בני ביתו], וישמע בביתו אך טוב סלה בכל עניניו".
בחתימת המכתב ברכות לשנה טובה: "הדו"ש בלונ"ח [הדורש שלומו בלב ונפש חפיצה] ומברכו בגמ"ט [גמר טוב] בשנה טובה ומבורכת בכ"ט [בכל טוב] הק' שלמה הלברשטאם".
האדמו"ר רבי שלמה הלברשטאם (הראשון) מבובוב (תר"ז-תרס"ו), בן-בנו של בעל האדמו"ר בעל "דברי חיים" מצאנז, ובן-בתו של האדמו"ר רבי אליעזר הורביץ מדזיקוב-רופשיץ. נתייתם בילדותו מאביו רבי מאיר נתן הלברשטאם, וגדל והתחנך אצל שני סביו הגדולים. לאחר נישואיו עם בתו של האדמו"ר רבי יהושע מקאמינקא, נתמנה בשנת תרכ"ד לרבה של בוקוביסק (בהיותו בן 17), משם עבר לכהן ברבנות אושפיצין (אושוויץ), ובשנת תרל"ה היה מהנכדים שנשלחו ע"י הסבא הגדול להוציא את ספרו שו"ת דברי חיים. בשנת תרל"ח עבר לכהן ברבנות העיר ווישניצא. בערך בשנת תר"מ ייסד ישיבה בווישניצא והיה מרצה בה שיעורים דבר יום ביומו לפני מאות תלמידים. ישיבה זו הייתה הישיבה הראשונה שנפתחה בגליציה. מישיבתו יצאו מאות רבנים ודיינים חשובים בגליציה. בשנת תרנ"ב עבר לכהן ברבנות העיר בובוב, שעל שמה נתפרסם. היה אדמו"ר לאלפי חסידים. עסק בפרט בקירוב בני נוער לדרכי החסידות, ובעקבות כך הפכה חסידות בובוב למרכז גדול של אלפי חסידים צעירים, ששינו את עולם היהדות בגליציה בהפצת תורה וחסידות. בעירו בובוב הקים ישיבה גדולה, שהיו לה עשרות סניפי משנה בערי הסביבה. רבי שלמה היה ממנהיגי היהדות החרדית בגליציה והצטרף לארגון "מחזיקי הדת" (בניגוד לשאר אדמו"רי בית צאנז שלא תמכו בהצטרפות לארגון זה). כתב תשובות רבות בהלכה. בנו האדמו"ר רבי בן ציון הכין להדפסה ספר מכתבי אביו לפני מלחמת העולם הראשונה, אך אלו אבדו במהלך המלחמה. בנו האדמו"ר רבי בן ציון הלברשטאם הי"ד בעל "קדושת ציון", אביו של האדמו"ר רבי שלמה הלברשטאם (השני) האדמו"ר מבובוב-ארה"ב - שהקים את ממלכת החסידות הגדולה של חסידי בובוב בארה"ב.
סבו הדברי חיים אהבו וחשיבו מאד, במכתב הלכתי משנת תרל"א הוא פונה עליו: "נכדי הרב החריף המפורסם, שלשלת היוחסין, החסיד, גדול בתורה... מו"ה שלמה" (שו"ת דברי חיים, יורה דעה, סימן ל"ב). באותה תשובה מבקש ממנו הסב הגדול: "והתפלל נא בעדי כי חלוש אני מאוד, יעזור לו ד' באריכות ימים ושנים... דורש שלום תורתך ומצפה לראותך בשלום".
[1] דף. כ-21.5 ס"מ. נייר דק וחומצי. מצב בינוני. כתמים ובלאי. סימני קיפול וקמטים כהים. מודבק על גבי נייר לשימור.

חמישה מכתבים מאת הגאון החסיד רבי יעקב מאיר בידרמן מווארשא, נשיא הנהלת "קופת רמבעה"נ כולל פולין" בפולין. ווארשא ואוטבוצק, תרצ"א-תרצ"ד [1931-1934].
• מכתב בכתב-ידו וחתימתו, שנשלח לטורונטו אל הגאון רבי יהודה ליב גרויבארט, בענייני מגביות וחלוקת קופות בקנדה - "כאשר הכנסת הקופה שבמדינתנו אינה מספיקה אפילו לחצי פרנסתם". ווארשא. ניסן תרצ"א.
• מכתב פולמוסי מעניין בכתב-ידו וחתימתו, שנשלח אל מנהלי "כולל פולין", אודות חילוקי הדעות נגד הנהלת הכולל, והוראות פעולה בעניינים שונים. בתוך הדברים הוא כותב: "מאד נפלאתי על הרה"ג רצ"פ פראנק נ"י אשר נמשך אחרי מתנגדינו... כעת ראיתי הקול קורא מהתאחדות החדשה, אשר בטח זאת היא הוצאות שלנו... ולמה לנו ליתן לו פתחון פה להיות לעזר לבעלי המחלוקת". ר' יעקב מאיר מתייחס גם לנושא שנדון באותו זמן, האם לצרף את יוצאי פולין בבני ברק למקבלי התמיכה מה"כולל", והוא מזכיר בהקשר זה בקשה ששלח הרב קוק אל "כ"ק גו"ח מרן שליט"א" [האדמו"ר מגור, שהיה גיסו וחתנו]. כמו כן הוא מזכיר את דרישות "הרב מבני ברק, אשר נוגש אותי בתחבולות שונות להקציב לו פרס מיוחד בתור רב לבני הכולל". ווארשא, אייר תרצ"ב.
• מכתב בכתב-ידו וחתימתו, שנשלח לירושלים אל רבי אברהם פיש ורבי יעקב העניך סנקביץ. הוראות שונות בענייני ה"כולל" והשכנת השלום בהנהלת הכולל בירושלים. אוטבוצק, אב תרצ"ד.
• מכתב נשיאות הכולל, אל רבי אברהם פיש מזכיר הכולל בירושלים. בחתימות ידם של הרבנים חברי הנשיאות: "יעקב מאיר בההגר"ב ז"ל בידערמאן", "יחזקאל שפיגעלגלאס" ו"נתן פנחס ערליך". ווארשא, ניסן תרצ"ב.
• מכתב נשיאות הכולל, אל רבי אברהם פיש - מזכיר הכולל בירושלים, בחתימת ידו של נשיא הכולל רבי "יעקב מאיר בההגר"ב ז"ל בידערמאן". ווארשא, אייר תרצ"ד.
הגאון החסיד רבי יעקב מאיר בידרמן (תר"ל-נספה בשואה תש"א), גאון מופלג, חתנו ועורך ספריו של האדמו"ר מגור בעל "שפת אמת". כיהן כדיין וכחבר וועד הרבנים בעיר וורשא. חותנו בזיווג שני של גיסו האדמו"ר מגור בעל "אמרי אמת" (לאמו של האדמו"ר רבי פנחס מנחם), וחותנו בזיווג ראשון של האדמו"ר בעל "בית ישראל". רבי יעקב מאיר היה מהיושבים ראשונה במלכות בית גור, ועמד בנשיאות "קופת רמבעה"נ" [רבי מאיר בעל הנס] בפולין. הוא וגיסו רבי מנדל מפביאניץ היו מעורבים בהשכנת שלום ובמשא ובמתן עם כל הצדדים בהנהלת הכולל, והדברים גם נגעו בעקיפין לחילוקי דעות אחרים שהיו בין החצרות החסידיות בפולין: גור ואלכסנדר, פוריסוב, אמשינוב וחסידויות אחרות. במכתבים שלפנינו מתגלים פרטים הקשורים לאותן פרשיות עלומות, ועל מעורבותם של אישים שונים בפרשיות אלו.
חמישה מכתבים, שלושה מהם על נייר מכתבים רשמי. גודל ומצב משתנים. בלאי ונקבי תיוק, עם פגיעות קלות בטקסט.