מכתב בחתימת הגאון רבי שמעון יהודה הכהן שקופּ ראש ישיבת גרודנה. הורדנה (גרודנה), תמוז תרפ"ה [1925].
נשלח לנדיב רבי ירוחם פישל ב"ר אברהם יצחק מונק. כתיבת סופר וחתימת ידו: "שמעון יהודא הכהן שקאפ". הבעת תודה ואישור על קבלת כסף שנשלח לטובת הישיבה - "לישיבתנו הק'[דושה] אשר בה חוסים קרוב למספר מאתים בחורים הלומדים בשקידה עזה תורת ד' ומתעתדים להיות גדולי ישראל בתורה ומדות תרומיות... היושבים לפני ד' וממיתים עצמם באהלה של תורה". בסיום המכתב מברכו רבי שמעון הכהן שקאפ "בברכה המשולשת" [ברכת כהנים, הכוללת שלשה פסוקי ברכה הכתובים בתורה].
הגאון רבי שמעון יהודה הכהן שקופּ (תר"כ-חשון ת"ש), תלמיד רבי חיים סולובייצ'יק בישיבת וואלוז'ין שהדריכו בדרכי העיון העמוק. בגיל 24 ר"מ בישיבת טעלז [שייסד דודו הגאון רבי אליעזר גורדון], בה הנחיל לרבים את שיטת עיונו בהגיון חדש - השיטה שכבשה את עולם התורה עד ימינו. מתלמידיו הנודעים באותה תקופה היה רבי אלחנן ווסרמן. בשנת תר"פ נקרא לעמוד בראשות ישיבת "שער התורה" בגרודנה. חיבוריו: "שערי יושר" "מערכת הקנינים" ו"חידושי רבי שמעון יהודה הכהן".
[1] דף, נייר מכתבים רשמי. כ-28 ס"מ. מצב טוב. סימני קיפול וכתמים.

מכתב בחתימת ידו של הגאון רבי אלחנן בונם ווסרמן ראש ישיבת ברנוביץ, עם חותמת הישיבה. [ברנוביץ, שנות התר"צ].
לפנינו חציו השני של המכתב [דף מס' 2 בלבד], כתוב במכונת כתיבה וחתום בחתימת ידו של רבי אלחנן. פניה לעזרה לישיבה, שנשלחה לרב באחת הקהילות [בחו"ל] בבקשה שיפעל עבור הישיבה "בין בני עדתו, וביחוד בין חברי המוסד הנכבד עזרת תורה אשר במחנו, כי יבואו לעזרת ישיבתנו הק'[דושה] בעת דחקה...". בסיום המכתב מברכו רבי אלחנן בברכת מחזיקי התורה: "עץ חיים היא... ותומכיה מאושר", וחותם בדברי ברכה: "ידידו מוקירו ומכבדו, מברכו בחיים ושלום וכל טוב סלה...".
הגאון רבי אלחנן ווסרמן (תרל"ה-תש"א), מגדולי התורה הנודעים ומראשי הישיבות החשובים בליטא. תלמיד רבי שמעון שקופ בישיבת טלז ותלמידו הגדול של רבינו ה"חפץ חיים". כיהן כר"מ וראש ישיבה בבריסק ובמקומות נוספים. בתקופת מלחמת העולם הראשונה הקים בשליחות ה"חפץ חיים" ישיבה בעיר סמילוביץ (Smilavichy, פלך מינסק, כיום בלרוס), ולאחר המלחמה הקים רבי אלחנן את ישיבתו "ישיבת אהל תורה" בעיר ברנוביץ. שליחם של ה"חפץ חיים" ורבי חיים עוזר גרודז'נסקי ב"מועצת גדולי התורה" של "אגודת ישראל". פרסם מאמרי השקפה רבים שלימים נתפרסמו בספרו "עקבתא דמשיחא", בהם הביע את השקפת דעת-תורה של רבו ה"חפץ חיים" על ה"לאומנות" הציונית ועל המצב הרוחני בכלל ישראל. בשנות השואה גלה לגטו קובנא, שם נלקח להריגה ב"פורט השביעי", בעת עסקו בתורה בהלכות "קידוש השם", השם יקום דמו. תורתו ושיעוריו נתפרסמו בספרים: "קובץ שיעורים", "קובץ הערות", "קובץ ענינים", "קובץ אגרות הגרא"ו" ועוד. שיטת לימודו וספריו משמשים עד היום כדרך יסודית בלימוד הישיבתי המעמיק ברחבי עולם התורה.
[1] דף, נייר מכתבים רשמי. 28 ס"מ. מצב טוב-בינוני. בלאי ופגמים קלים בקפלי הנייר.

שלשה מכתבים מעניינים מראשי הישיבות בליטא, בשנות התר"צ.
• מכתב ארוך (4 עמודים) בכתב-ידו וחתימתו של הגאון רבי יצחק אייזיק שער, ראש ישיבת סלבודקה. נכתב בעת מסעו לאנגליה בשנות התר"צ, לרעו רבי ישראל זיסל דבורץ מירושלים. בתוך הדברים מוזכרים המאורעות שהיו בארץ ישראל, ומוזכרים חובות הישיבה המוטלים על "ידידנו הגרא"ג נ"י" [הגאון רבי אברהם גרודזינסקי נרו יאיר].
• מכתב בחתימת הגאון רבי אברהם צבי גרודז'נסקי, מנהל ישיבת ראמיילעס בווילנא, אל רבי ראובן כ"ץ - רב ואב"ד פתח תקוה. המלצה על בחור מישיבת רמיילס העולה ללמוד בארץ ישראל. ווילנא, ניסן תרצ"ז [1937].
• מכתב ארוך מאת רבי יוסף שוב [מנהל "ועד הישיבות" בווילנא ומנאמני ביתו של רבי חיים עוזר], אל מר זאב פישר-שיין, אודות פעילות המשלחת של תנועת "פועלי אגודת ישראל" מארץ ישראל [המשלחת הגיעה לווילנא לצורך חיזוק ההתיישבות של קבוצות הפועלים בארץ ישראל והכנות לקראת שנת השמיטה תרח"ץ]. ווילנא, ניסן תרצ"ז [1937].
רבי יצחק אייזיק שר (תרל"ה-תשי"ב), גאון מופלג, מגדולי תנועת המוסר. תלמיד ישיבות הלוסק, ולוז'ין, סלוצק וסלבודקה. לאחר נישואיו עם בתו של רבי נתן צבי פינקל "הסבא מסלבודקה" נסע ללמוד כמה שנים בישיבת קלם. כיהן בראשות ה"כולל" בקובנא וכר"מ בישיבת "כנסת ישראל" בסלבודקה. לאחר עלייתם של חלק מבחורי ישיבת סלבודקה להקים את הישיבה בעיר חברון, מונה רבי אייזיק לתפקיד ראש הישיבה בישיבת סלבודקה בליטא. בפרוץ השואה הוא שהה בשוויץ, משם הוא עלה לארץ ישראל והקים את ישיבת סלבודקה בבני ברק.
רבי אברהם צבי הירש גרודז'נסקי (תרי"ז בערך-תרצ"ח) בנו הבכור של רבי דוד שלמה אב"ד איביה, ואחיו הגדול של הגאון רבי חיים עוזר. כיהן במשך קרוב לחמישים שנה כר"מ ומנהל בישיבת ראמיילס בווילנא. אחיו רבי חיים עוזר, היה מכנהו בנערותו במכתביו: "רב אחא בריה דרב אִיוְיָא" [כינוי בדרך-צחות, על שם האמורא המוזכר בתלמוד רב אחא בריה דרב איויא, ובמשמעותו המליצית: אחי ורבי, בנו של הרב של איוויא]. בספרו אחיעזר (ח"ג סי' פ"ג) מזכיר רבי חיים עוזר את "אחי הרה"ג ר' אברהם צבי הירש זצ"ל שהיה ר"מ בישיבת ראמאיילעס דקהלתנו משנת תר"נ ואילך, ונסע למנוחת עולמים א' דר"ח כסלו תרצ"ח".
רבי יוסף שוב (תרנ"ז-נספה בשואה תש"ב), מנהל הלשכה המרכזית של "ועד הישיבות" בווילנא. מנאמני-ביתו של הגאון רבי חיים עוזר ושליחו הנאמן בניהול עניני אגודת ישראל העולמית ובעניני ציבור שונים. מעורכי העתון החרדי "ווארט" שנדפס בווילנא (ראה אודותיו: אלה אזכרה, א, עמ' 247-254). גם במכתב המעניין שלפנינו ניכר כי נכתב מכוחו של רבי חיים עוזר וברוח דבריו. רבי יוסף כותב על הגישה הזהירה בחיזוק תנועת ההתיישבות של "פועלי אגודת ישראל", תוך כדי שהוא מעורר על חיזוק עניני שמירת הדת והמצוות גם בתוך המחנה פנימה.
שלושה מכתבים, שניים מהם על נייר מכתבים רשמי. גודל ומצב משתנים.

מכתב בכתב-ידו וחתימתו של הגאון רבי משה סוקולובסקי, ראש "ישיבת תורת חסד - בריסק דליטא". אייר תרפ"ז [1927].
נשלח אל רבי יוסף שו"ב מווילנא, מנהל "ועד הישיבות", בעניני תקציב לבחורים הזקוקים לצאת לנופש ולהבראה. בתוך הדברים הוא מספר על הצלחתה ושגשוגה של הישיבה בתלמידים רבים, ועל הקושי התקציבי ודוחק המקום של הישיבה. הוא גם כותב על המשגיח החדש בישיבה "הרב מפינסק", ועל מכתבו להגאון רבי חיים עוזר, אליו פנה בבקשת עזרה להשיג תקציב למשכורתו של המשגיח.
הגאון רבי משה סוקולובסקי (תרכ"ח-תרצ"א), מגדולי מרביצי התורה בליטא. מתלמידיו הקרובים של רבי חיים מבריסק. בשנים תרנ"ו-תרצ"א עמד בראשות הישיבה "תורת חסד" בעיר בריסק [יחד עם הגאון רבי שמחה זליג ריגר]. נודע בכח התמדתו הרב ושקיעותו בלימוד: "כשהיה הולך לומר השיעור בהישיבה היו כל חושיו ומחשבותיו בהענין שעליו סובב הולך השיעור, עד שהרבה פעמים הלך על העצים ולא היה מרגיש מרוב עיונו בתורה... העיד עליו אחד מגדולי זמנינו שיכול לעיין ולחשוב בדבר אחד לערך ט"ז שעות" (גדולי הדורות, עמ' 1021). ספרו "אמרי משה" נתקבל בעולם הישיבות בהערצה רבה והוא משמש עד היום כאחד מספרי היסוד לעיון למדני ומעמיק. מתלמידיו הנודעים: בני משפחתם של רבני בריסק הגר"ח והגרי"ז סולובייציק [שהעריכוהו מאד בסברתו העמוקה והישרה], רבי משה סולובייציק משוויץ, ורעו רבי אהרן ליב שטיינמן בעל "איילת השחר", רבי אריה פומרנצ'יק בעל ה"תורת זרעים ורבי זאב איידלמן.
המשגיח שאודותיו נכתב במכתב הוא הגאון הצדיק רבי אברהם יעקב גורדון אב"ד פינסק, שמאז מינויו בשנת תרפ"ה למנהל רוחני ומשגיח, העלה את רמתה הרוחנית של הישיבה (ראה אודות כך: ישורון, כז, עמ' תתלא; הרב מבריסק, א, עמ' 250-252).
[1] דף, נייר מכתבים רשמי. 28 ס"מ. כ-23 שורות בכתב-ידו. מצב טוב. קמטים ובלאי. נקבי תיוק על הטקסט.

מכתב מעניין בכתב-ידו וחתימתו של הגאון רבי אהרן קוטלר. קלצק, [שנות התר"צ].
נכתב אל אחד ממקורבי הגאון רבי חיים עוזר גרודז'נסקי בווילנא. תוכן המכתב עוסק בתכנון פעילויות שונות בעניני ציבור. בתחילת המכתב כותב רבי אהרן על תכנית לשלוח מכתב מרבי חיים עוזר אל כינוס אגודת הרבנים בארה"ב, נגד הפדרציות היהודיות בארה"ב [שניסו להדיר את מוסדות התורה באירופה מכספי המגביות המאוחדות בארה"ב]: "נא למסור למרן הגרח"ע שליט"א כי בימים אלו תתקיים הקאנווענשאן [Convention, הועידה השנתית] של אגוה"ר באמריקה... שנחוץ מאד שתתקבל אצלם מחאה בשם מרן ובשם כל הישיבות נגד הפעדעריישאנס...". בהמשך המכתב מדובר על גזירת השחיטה [באותה תקופה עמד הגרח"ע בראש המאבק העולמי נגד החוגים האנטישמיים בפרלמנט הפולני, שניסו לאסור בחוק את השחיטה הכשרה]: "מה עושים עכשיו בדבר השחיטה? בעתונים כתבו שיעמידו ביום אחד עשר לחודש זה בסינט ח"ו. מוכרח הדבר שתתיצב מלאכות [משלחת] של גדולי הדור דוקא לפני הממשלה תיכף, וזה טוב יותר מהשתדלות הצירים. ירחם ה' על פליטת עמו במהרה. מו"מ אהרן קטלר".
הגאון רבי אהרן קוטלר (תרנ"ב-תשכ"ג), מתלמידי ה"סבא מסלבודקה" ומה"עילויים" המפורסמים בעולם הישיבות [עוד בהיותו בחור התבטא עליו ה"אור שמח", כי הוא עתיד להיות רבי עקיבא אייגר של הדור הבא]. חתנו של הגאון רבי איסר זלמן מלצר. כיהן כר"מ וראש ישיבה בישיבת סלוצק, בתקופת מלחמת העולם הראשונה ברח עם התלמידים לפולין, והקים את הישיבה בעיר קלצק. היה מראשי הישיבות המקורבים לרבי חיים עוזר ול"חפץ חיים". ממייסדי "ועד הישיבות", חבר "מועצת גדולי התורה" בליטא, והיה מעורב רבות בניהול עניני הציבור בפולין. בתקופת השואה הגיע לארה"ב, והקים את הישיבה הגדולה בעיירה לייקווד שבניו-גרז'י (ישיבה ששינתה את פני עולם הישיבות בארה"ב, בהעברת הלהט והמסירות המוחלטת ללימוד התורה, כדרך ישיבות ליטא). מראשי מועצת גדולי התורה בארה"ב ו"מרכז החינוך העצמאי בא"י".
מכתב על גזיר נייר. כ-8X22 ס"מ. 7 שורות בכתב-ידו. מצב טוב. נקבי תיוק (עם פגיעה בשתי אותיות).