בגרוש קפריסין, אלבום עם עשרים וששה הדפסי לינוליאום המציגים תמונות מחיי שארית הפליטה במחנות קפריסין, מאת קבוצת אמנים מִתְלַמדים מבין גולי קפריסין, בהדרכת נפתלי בזם. קפריסין, [1948 בקירוב].
בדף הראשון נוסף כיתוב בכתב יד: "הספר הזה הוכן ע"י תלמידי המחלקה לאמנות שע"י הסמינריון למדריכים במחנות קפריסין ונדפס ונכרך ב-120 טפסים בתוך המחנות". כן מופיעה בדף זה הקדשה: "למשה ברכמן, לזכר ימי קפריסין, בהערכה ובהוקרה, ברוך רובינשטיין בשם הסמינריון למדריכים במחנות קפריסין, באדר א' תש"ח". ברכמן, מראשי "הועד למען גולי קפריסין", ביקר במחנות במרץ 1948.
בתחילת האלבום מופיע ציטוט מצוואתו של פנחס רוטנברג: "...נהיה אחים לחיים ליצירה לפעולה ובנין", ובדף שלאחריו הקדמה קצרה: "קפריסין תחנה אחת בדרך היסורים לארץ ישראל. משמעותו היהודית של שם זה גדרות תיל דוקרני, בטלה מאונס והידונות לניוון. ואף בתוך מציאות זו שקקו חיים. על אלה ספרו בתוך ספר זה חברים ממחנה ישראל שבגרוש קפריסין". שני דפים אלו, וכן רשימת ההדפסים המופיעה בדף האחרון, אף הם הדפסי לינולאום.
הסמינר על שם פנחס רוטנברג פעל במחנות הגירוש בקפריסין, במימון הג'וינט, מאמצע שנת 1947 ועד שנת 1949. הסמינר הקים במחנות הגירוש בתי-ספר שהקנו השכלה בתחומים רבים. לשם כך הובאו לקפריסין מורים, ובהם גם אמנים (נפתלי בזם, זאב בן-צבי ואחרים) אשר הדריכו בסדנאות מיוחדות לאמנות.
[29] דף, 49 ס"מ. מצב טוב-בינוני. כריכה מקורית ועליה הדפס לינולאום. פגמים קלים וכתמים. קרע בדף הבטנה הקדמי. הכריכה רופפת. כתמים, קרעים ופגמים בכריכה.

לוחית מזכרת ממחנות המעצר בקפריסין. [1946 עד 1949].
עבודת שיבוץ עץ.
על הלוחית, בעבודת שיבוץ, נראים מגדל שמירה והגשר שחיבר בין שני גושי "מחנות החורף" – מחנות המעצר מס' 69-64 שהוקמו ממזרח וממערב לכביש פמגוסטה-לרנקה. מתחת לגשר משובצת המילה "קפריסין".
17X11 ס"מ בקירוב. מצב טוב. פגמים קלים בעץ.
מקור: אוסף משפחת רימון.

תריסר תצלומים של עצורים ושוטרים במחנה המעצר בעתלית. שנות ה-40.
בין התצלומים: מעפילות מן האנייה "חביבה רייק" תולות כביסה על גדרות תיל; אחיות מחסנות אסירות חדשות במחנה; רופאים מן "הסוכנות היהודית" עורכים בדיקות רפואיות; חמישה תצלומים מעזבונו של שוטר יהודי שהוצב במחנה – תצלומים בחברת שוטרים, תצלום עם מעפילים, שתילת עץ בסמוך לגדר המחנה ועוד; תצלומי פורטרט של ילדים שנכלאו במחנה; ועוד.
ארבעה מהתצלומים הנם תצלומים לעיתונות, עם חותמות-דיו של סוכנות עיתונות ופתקאות מידע מודפסות בצדם האחורי (אנגלית). תצלום אחד מחולק בצדו האחורי לשימוש כגלויה, עם רישום בכתב-יד: "Souvenir, clearance camp Atlit, 14.4.1942" [מזכרת, מחנה המעבר עתלית].
גודל ומצב משתנים. מצב כללי טוב. פגמים קלים. תצלום אחד עם סימני דיו.
מקור: אוסף משפחת רימון.

שבעה תצלומים של עולה הגרדום אבשלום חביב וחמישה תצלומים של בני משפחתו באירועי זכרון רשמיים. ירושלים ומקומות נוספים, שנות ה-30 עד סוף שנות ה-70 בקירוב.
בין התצלומים: תצלום של אבשלום עם משפחתו בתקופת ילדותו; תצלום של אבשלום ואחותו רות, בונים בובת "איש שלג" על גג ביתם בירושלים; אבשלום במדי הפלמ"ח בחוף הים; תצלום פורטרט של אבשלום ואחיו ישראל; שני תצלומים של זלמן שזר לוחץ את ידו של אחד מבני המשפחה (כנראה, אביו של אבשלום, אליעזר); שני תצלומים של מנחם בגין ובני המשפחה; ועוד.
שניים מהתצלומים מופיעים בשני עותקים. שישה מהם מתוארים ומתוארכים בצדם האחורי. חותמות דיו בצדם האחורי של שלושה תצלומים.
אבשלום חביב (1926-1947), חבר הפלמ"ח והאצ"ל, אחד מעשרת פעילי המחתרות שנידונו לתלייה בידי הבריטים ("עולי הגרדום"). חביב השתתף בחייו בפעולות רבות (בהן שחרור המעפילים ממחנה המעצר בעתלית, ההתקפה על משרדי הבולשת הבריטית ופיצוץ מועדון הקצינים האנגלי "גולדשמיט") וביום 4 במאי 1947 נשבה ביחד עם ארבעה מחבריו במהלך הפריצה לכלא עכו. לאורך משפטו, סירב חביב להכיר בסמכותו של בית הדין, דחה את ההצעה לשירותי הגנה ולא הסכים אלא לקריאת הצהרה ארוכה אחת, ששטחה את אמונותיו ועמדותיו. ב-29 ביולי, בשעה ארבע לפנות בוקר, נלקח חביב מתאו והובל לגרדום כשבפיו שירת "התקווה".
מצורפים: שלושה תצלומי פורטרט של אחיו של אבשלום, ישראל חביב; שלוש הזמנות לטקסים ומעמדים רשמיים לזכר עולי הגרדום; חוברת הנצחה לעולי הגרדום מטעם עירית תל-אביב-יפו; תעודת הוקרה מטעם "מסדר על-שם זאב ז'בוטינסקי" לסופר אריה אשל, שנתנה לו בעקבות פרסום ספרו על אבשלום.
תריסר תצלומים (שניים מהם מופיעים בשני עותקים). גודל ומצב משתנים. מצב כללי טוב. כתמים ופגמים (ברובם קלים). תצלום אחד עם ארבעה נקבים קטנים בפינות.

שמונה עשר מכתבים, מברקים, תצלומים ופריטי נייר ממחנות המעצר של גולי האצ"ל והלח"י באפריקה. גילגיל (קניה), אסמרה (אריתריאה), קרתגו (סודן) תל-אביב ויוהנסבורג, 1945-1948 [רובם ממחנה גילגיל, משנת 1948].
בין הפריטים:
• מכתב מיום 11.5.1945, שנשלח מאת אחד עשר ראשי ערים יהודיות בארץ ישראל אל הנציב העליון ג'ון ורקר, בבקשה דחופה להעביר את עצורי המחנות באפריקה בחזרה לארץ-ישראל. חתום בחותמות דיו ובחתימות ידיהם של כל אחד מראשי הערים: תל-אביב, רמת-גן, ראשון לציון, פתח תקווה, פתח תקווה (האזור הכפרי), בת-ים, כפר סבא, חולון, רעננה, הרצליה ועפולה. מודפס במכונת כתיבה על נייר מכתבים רשמי של "חבר המועצות המקומיות".
• מכתב מיום 28.3.1948, שנשלח מאת "נציג המחנה" בגילגיל, שמואל מ. כצנלסון (שמואל תמיר), אל חבר עיריית תל-אביב, ח. אריאב. מביע את חשש העצורים בעקבות הגעת הקצין האנגלי רוי פאראן (Roy Farran), רוצחו של הנער אלכסנדר רובוביץ', לקניה בלוויית שני עריקים מהצבא האנגלי.
• ארבעה מכתבים בכתב-יד, שנשלחו מאת עצורים במחנה גילגיל לארץ-ישראל, בחודשים פברואר-אפריל 1948. עוסקים בחיי המחנה, קבלת עיתונים וידיעות מהארץ, תחרויות ספורט, ביקור הרב הראשי של דרום אפריקה, לואיס יצחק רבינוביץ', במחנה ונושאים נוספים. אחד מהמכתבים ממוען לאגודת "לאסירינו" (שסייעה לאסירים ועצורים יהודיים), והוא עוסק ב'העלמת' כסף שנשלח לעצורים.
• מברק שנשלח מתל-אביב בחודש מרץ 1948, מאת הרב לואיס רבינוביץ' אל העצורים היהודיים במחנה גילגיל. מבשר על החלטה שהתקבלה באו"ם: העצורים ישובו לארץ-ישראל לא יאוחר מה-15.5.1948.
• אישור שניתן לחבר האצ"ל חיים צינס מטעם "נציגות מחנה הגולים". מעיד שצינס "היה עצור במחנה גולי ציון בקניה ויצא בדרך למולדת עם אחרוני הגולים", ומתוארך בשוליו התחתונים "ערב חיסול מחנה הגולים, גילגיל, כ"ז סיוון תש"ח [4.6.1948]". חתום בחותמת דיו של "הנהלת מחנה הגולים העברים, קניה".
• בגלות אסמרה, מחנה הסגר, אסמרה, אריתריאה. כ"ב ניסן תש"ו, 23 לאפריל 1946. גליון מס' 124. דף בודד בכתב-יד, בפורמט של עיתון – סיקור התקפה על מחנות צבא ובתי משפט בארץ ישראל, דיווח על הצעה להחזיר את המופתי חאג' אמין אל חוסייני ללבנון, קבורת אחד מן העצורים ונושאים נוספים. נכתב על צדה האחורי של תעודה ששימשה את הצבא האיטלקי.
• בגלות סודן, סמיט, מחנה-הסגר "קרטגו" מדבר-סודן. ד' ניסן תש"ה, 18 למרץ 1945. גליון מס' (107) 38. שני דפים, מודפסים במכונת כתיבה ומשוכפלים בסטנסיל, בפורמט של עיתון – סיקור לכידת עצירים שנמלטו מהמחנה, הכנסת ספר תורה לבית הכנסת במחנה, חדשות מחזיתות המלחמה באירופה ונושאים נוספים.
• שני גליונות לא חתוכים, אחד בעברית והשני באנגלית, של פתקאות עם סיסמאות תעמולה בגנות גירוש יהודים למחנות באפריקה.
• שני תצלומים קבוצתיים של העצורים במחנה "אסמרה".
• ועוד.
מצורפות: שתי מעטפות של מכתבים שנשלחו מאת עצורי מחנה גילגיל בשנת 1948, אחד לארץ ישראל והשני לפריז.
גודל ומצב משתנים. מצב כללי טוב-בינוני. כתמים. סימני קיפול, נקבי תיוק. קרעים וקרעים חסרים (ברובם קלים ומשוקמים) בחלק מהפריטים.
מקור: אוסף משפחת רימון.