מכירה 64 - היסטוריה ותרבות יהודית וישראלית
- מסע (85) Apply מסע filter
- וספרי (85) Apply וספרי filter
- מסע, (85) Apply מסע, filter
- מפות (85) Apply מפות filter
- צילום (85) Apply צילום filter
- map (85) Apply map filter
- maps, (85) Apply maps, filter
- photographi (85) Apply photographi filter
- travelogu (85) Apply travelogu filter
- travelogues, (85) Apply travelogues, filter
- ארץ (45) Apply ארץ filter
- מורטון (45) Apply מורטון filter
- לוונטל (45) Apply לוונטל filter
- אוסף (45) Apply אוסף filter
- ומחתרות, (45) Apply ומחתרות, filter
- המדינה (45) Apply המדינה filter
- העפלה (45) Apply העפלה filter
- העפלה, (45) Apply העפלה, filter
- הקמת (45) Apply הקמת filter
- ומחתרות (45) Apply ומחתרות filter
- מנדט (45) Apply מנדט filter
- ישראל (45) Apply ישראל filter
- ישראל, (45) Apply ישראל, filter
- (illeg (45) Apply (illeg filter
- apala (45) Apply apala filter
- british (45) Apply british filter
- collect (45) Apply collect filter
- establish (45) Apply establish filter
- ha (45) Apply ha filter
- ha'apala (45) Apply ha'apala filter
- haapala (45) Apply haapala filter
- illeg (45) Apply illeg filter
- immigr (45) Apply immigr filter
- immigration), (45) Apply immigration), filter
- israel (45) Apply israel filter
- leventh (45) Apply leventh filter
- mandat (45) Apply mandat filter
- mandate, (45) Apply mandate, filter
- morton (45) Apply morton filter
- palestin (45) Apply palestin filter
- palestine, (45) Apply palestine, filter
- state (45) Apply state filter
- אמנות (41) Apply אמנות filter
- הדפסים (41) Apply הדפסים filter
- ובינלאומית (41) Apply ובינלאומית filter
- art (41) Apply art filter
- intern (41) Apply intern filter
- isra (41) Apply isra filter
- paint (41) Apply paint filter
- print (41) Apply print filter
"אנו מעלים בצער את זכרו של... אפרים זלמן מרגלית ז"ל שנפל בשעת מילוי תפקידו... ממשלת ישראל, צבא ההגנה לישראל והאומה העברית ישאו תמיד בגאון ובאהבה את זכר אפרים זלמן אשר קיים תפקידו בנאמנות בהגנת המולדת".
14X17 ס"מ. מצב טוב. מעט כתמים.
בין הפריטים:
• שמונה מכתבים בכתב-יד, חלקם כתובים על נייר מכתבים רשמי של "קבוצת אברהם" בכפר עציון, שנשלחו מאת אברהם לאשתו רוחמה במהלך המלחמה. המכתבים נשלחו למנזר רטיסבון (אליו פונו ילדים ונשים מהכפר), ונזכרים בהם, בין היתר: מחסור באספקה, שמירת כשרות בתנאי המלחמה, ידיעות מסולפות בשידורי הרדיו האנגלי, לידת בתו של אברהם, ציונה, במהלך המלחמה, עבודה בשבת במהלך המלחמה, מכתב לאות "סימן חיים" אחרי קרב קשה ונושאים נוספים.
• "חללי גוש עציון הי"ד", דף מודפס עם שמות החללים שנפלו בהגנה על גוש עציון, לפי תאריכי הקרבות. התאריך האחרון שמופיע בדף הנו ה-4.5.1948, כעשרה ימים לפני תום הקרבות ונפילת הגוש, וייתכן שהוא נדפס במהלך המלחמה.
• תעודת קלף בכתב-יד עם חתימתו של דוד בן-גוריון – מכתב תנחומים לבני המשפחה: "הננו מודיעים בצער עמוק כי אברהם פישגרונד ז"ל נפל בעת מילוי תפקידו ביום ד' אייר תש"ח...".
• תעודה, מודפסת וכתובה בכתב-יד על נייר עבה, המעידה שאברהם "הונצח בספר התורה לזכר הנופלים במלחמת הקוממיות". בתחתית התעודה מופיע בכתב-יד הפסוק שבו הונצח שמו של אברהם: "ויאמר אלוהים אל אברהם ואתה את בריתי תשמר אתה וזרעך אחריך לדרתם" [בראשית יז', ט'], עם עיטורים מעל אותיות השם אברהם. הונפקה ביום הזכרון תשי"ד [1954].
• וכן תעודות, אישורים, תצלום פספורט ופריטים נוספים.
מצורפות שתי מעטפות.
אברהם פישגרונד (1920-1948) היה חבר קבוצת ההתיישבות הדתית לאומית "קבוצת אברהם", לוחם פלמ"ח ומפקד כפר עציון במלחמת העצמאות. במהלך המלחמה פונתה אשתו, רוחמה, למנזר רטיסבון, וילדה את בתו, ציונה. לאחר חודשים ארוכים של קרבות ואבדות רבות בנפש, הוחלט ביום 13.5.1948 על כניעת הכוחות, ואברהם נטל על עצמו את ניהול המשא ומתן. כשניגש לכיוון האויב, נפתחה לעברו אש חזקה והוא נהרג במקום.
גודל ומצב משתנים. מצב כללי טוב-בינוני. כתמים, קמטים וסימני קיפול. נקבים קטנים בשוליים של שניים מהפריטים. קרע חסר באחד המכתבים.
הוצא מהמכירה.
כ-400 מכתבים, מסמכים ופריטי נייר, שהיו שייכים לאיסר פן, היועץ הכספי לרמטכ"ל וראש אגף האספקה במשרד הביטחון. חיפה, תל-אביב, פריז, לונדון ומקומות נוספים, סוף שנות ה-40 עד תחילת שנות ה-60 (פריטים ספורים משנים מאוחרות יותר). עברית, מעט צרפתית ואנגלית.
בין היתר, מופיעים בארכיון:
• עשרות מכתבים מאת מנהיגים ואנשי צבא, בהם: מכתב בחתימת-ידו של דוד בן-גוריון, מודפס במכונת כתיבה על נייר מכתבים רשמי של "מדינת ישראל, לשכת שר הביטחון", מיום 29.2.1953; הודעת מינוי מאת יעקב דורי, הרמטכ"ל הראשון של צה"ל; שתי הודעות מינוי ושלושה מכתבים בחתימת-ידו של יגאל ידין, הרמטכ"ל השני של צה"ל; חמישה מכתבים בחתימת-ידו של מרדכי מקלף, הרמטכ"ל השלישי של צה"ל; שתי הודעות חתומות בחתימת-ידו של משה דיין, הרמטכ"ל הרביעי של צה"ל; וכן מכתבים מאת סגן הרמטכ"ל יוסף אבידור, קצין הרפואה הראשי אברהם עצמון, קצין הקשר הראשי יצחק אלמוג, ראש אגף המודיעין בנימין גבלי, שלישו הצבאי של דוד בן-גוריון נחמיה ארגוב ואחרים.
• כ-20 מכתבים ופריטי נייר מתקופת מלחמת העצמאות: שתי הודעות מינוי מיום 16.4.1948, המטילות על פן את "הטיפול בכל ענייני הקשר האלחוטי במרחב חיפה". שכפול של הדפסה במכונת כתיבה, חתום בחתימת-ידו של הקצין הממונה; רישיון מעבר בשטח חיפה העברית, מודפס וממולא בכתב-יד, מיום 23.5.1948. חתום בחותמת דיו של "מטה ההגנה חיפה"; שתי תעודות פטור מחובת גיוס לבצורים (שונות זו מזו), שניתנו לפן בחודשים 5-6.1948. אחת חתומה בחותמת דיו של "מטה ההגנה חיפה" והשנייה בחותמת דיו של "ועדת המצב"; מכתב "מידי" מיום 24.11.1948, שנשלח אל פן בשם מפקד חזית הצפון משה כרמל. מינוי לוועדת חקירה לבדיקת "השמועות על מעשי הזועה שנעשו תוך בצוע מבצע 'חירם'"; ועוד.
• עשרות מכתבים ומסמכים המתעדים את תפקידו של פן במבצעי הרכש בשנות ה-50, בהם שמונה מכתבים מאת שמעון פרס (אז מנכ"ל משרד הביטחון).
• ופריטים נוספים.
גודל ומצב משתנים. מצב כללי טוב-בינוני.
הוצא מהמכירה.
כ-260 מכתבים בחתימות-ידם של מדינאים, אנשי צבא ואנשי ציבור ישראלים, שנשלחו אל הדיפלומט והשגריר שמשון ארד. שנות ה-60 עד שנות ה-90 בקירוב (רובם משנות ה-60). עברית (מכתבים ספורים באנגלית).
בין היתר, מופיעים באוסף מכתבים מאת ראש הממשלה דוד בן-גוריון; ראש הממשלה משה שרת; הרמטכ"לים משה דיין, יגאל ידין וחיים בר לב; המדינאים והשרים אבא אבן, פנחס ספיר, שמעון פרס, טדי קולק, דוד הכהן, בבה אידלסון, יוסף (טומי) לפיד ואחרים; מפקד פיקוד המרכז במלחמת ששת הימים עוזי נרקיס; מפקד חיל האוויר במלחמת ששת הימים מרדכי הוד; ראש המוסד מאיר עמית; נשיא בית המשפט העליון מאיר שמגר; מנכ"ל "הבימה" גבריאל צפרוני; עורכי העיתון "מעריב" משה ז"ק ושלום רוזנפלד; הסופר והמתרגם אהרן אמיר; ואחרים.
המכתבים כתובים בכתב-יד ומודפסים במכונת כתיבה (רבים מהם על גבי ניירות מכתבים רשמיים), והם עוסקים במגוון נושאים, אישיים וציבוריים: שאלת השטחים; פרישת דוד בן-גוריון ממפלגת מפא"י; חילופי דורות בתנועת העבודה; הצטרפות הפלגים הדתיים למפלגת הליכוד; צורת הממשל בישראל; הבחירות לנשיאות בארצות הברית; קהילות יהודיות ברחבי העולם; יחסי ישראל ומדינות העולם; ועוד.
שמשון ארד (1923-2015) הצטרף למשרד החוץ הישראלי בשנת 1948. החזיק בתפקידים בכירים בשגרירויות בארה"ב ואחר כך נעשה לשגריר ישראל במקסיקו סיטי ובהאג. פרש משירות ציבורי בשנת 1973.
מצורף: Camp David - The Unfinished Business, מאת אבא אבן. ארה"ב, 1978. תדפיס מתוך כתב העת Foreign Affairs, חתום בחתימת-ידו של אבן.
גודל ומצב משתנים. מצב כללי טוב.
קריקטורה שצייר זאב למדורו "על כל פנים" (במוסף יום שישי של עתון "הארץ"), ברוח האווירה ויחסי-הכוחות ששררו בארץ ובעולם בימים שלאחר מלחמת יום הכפורים.
במרכז הקריקטורה מופיעה ראש הממשלה גולדה מאיר בדמות מאמן-כדורסל, לבושה נעלי-ספורט עם ציור מגן-דוד ואימונית עם סמל מדינת ישראל. על הספסל יושבים חברי הנבחרת: אבא אבן, יגאל אלון, פנחס ספיר, ישראל גלילי, משה דיין, שמעון פרס, גד יעקבי, חיים יוסף צדוק, יצחק רבין, חיים בר-לב ושני חברים נוספים, ובצד – ד"ר יוסף בורג, משה קול ומנחם בגין.
מנגד, חברי הנבחרת המתחרה: ליאוניד ברז'נייב, אנואר סאדאת, חוסיין מלך ירדן והנרי קיסינג'ר – נציגי ברית-המועצות, מצרים, ירדן וארה"ב. דמותו של נשיא סוריה, חאפז אל אסאד נפקדת, ומופיעים רק גופייתו ונעליו; על ספסל מרוחק יושבים יו"ר אש"ף יאסר ערפאת, שליטי ערב הסעודית, יפן, צרפת ואנגליה. בדמות השופט – קורט ולדהיים, אשר שימש כמזכ"ל האו"ם בזמן מלחמת יום הכפורים.
על הציור המקורי נוספו חתימות-ידם של כל המצוירים הישראלים. כמו-כן, מופיעה חתימתו של הנרי קיסינג'ר. בפינה השמאלית התחתונה נדפס אישורו של טדי קולק, ראש עיריית ירושלים, המצהיר כי החתימות הנן מקוריות וכל אחד מ"נבחרת ישראל" חתם אישית על דמותו בציור. אישורו נחתם בפברואר 1976.
"זאב" (יעקב פרקש, 2002-1923) – מאייר ואמן קריקטורות זוכה פרס ישראל. נודע באיוריו המינימליסטיים, שהתבססו על סמלים או ייצוגים בולטים של הדמויות אותן אייר, והפליאו להעביר את מהותן ואופיין. זאב נולד בבודפשט והתעניין בציור מגיל צעיר, על-אף היותו עיוור צבעים. במלחמת העולם השניה נשלח למחנות הריכוז בוכנוולד ודכאו. לאחר המלחמה ניסה להעפיל ארצה, אך גורש למחנה מעצר בקפריסין. עלה לארץ בשנת 1947, ונלחם בקרבות לטרון במלחמת העצמאות. בשנת 1952, בסיועו של אפרים קישון, החל לעבוד כקריקטוריסט בעתון "מעריב"; במרוצת השנים צייר קריקטורות גם לעתונים "דבר השבוע" ו"הארץ" (שם עבד כמעט עד יום מותו) ולעתונים בחו"ל ואייר עשרות ספרים.
69X47 ס"מ, במסגרת 85X64 ס"מ. מצב טוב. חלק מהחתימות דהויות. פגעי-רטיבות קלים בצד ימין. כתמים ופגמים קלים.
![6,000,000 Accusers, Israel's Case against Eichmann [שישה מיליון קטגורים, מדינת ישראל נגד אדולף אייכמן], נאום הפתיחה של היועץ](https://files.kedem-auctions.com/files/Sale64-public/270_1.jpg "\"שישה מיליון קטגורים\" – תרגום אנגלי לנאום הפתיחה של גדעון האוזנר במשפט")
![6,000,000 Accusers, Israel's Case against Eichmann [שישה מיליון קטגורים, מדינת ישראל נגד אדולף אייכמן], נאום הפתיחה של היועץ](https://files.kedem-auctions.com/files/Sale64-public/270_2.jpg "\"שישה מיליון קטגורים\" – תרגום אנגלי לנאום הפתיחה של גדעון האוזנר במשפט")
"שישה מיליון קטגורים", נאום הפתיחה של גדעון האוזנר במשפט אייכמן, בתרגומו ובעריכתו של שבתאי רוזן. עותק זה היה שייך להאוזנר, והוא חתום בידו, באנגלית, בעמוד שלפני עמוד השער: "Gideon Hausner / Jerusalem, March 8, 1965". בדפי הבטנה של הספר מודבקים גזרי עיתון, ובהם קריקטורה בנושא משפט אייכמן וכתבה שכותרתה "Eichmann Hanged" [אייכמן נתלה]; שתיהן התפרסמו בעיתון Jerusalem Post (1961-1962).
"משפט אייכמן", משפטו של בכיר ה"אס. אס." אדולף אייכמן, מדמויות המפתח בביצוע "הפתרון הסופי" להשמדת יהודי אירופה, נערך במדינת ישראל בשנת 1961. המשפטן גדעון האוזנר (1915-1990), אז היועץ המשפטי לממשלה, מונה לתובע המרכזי, ונעשה לדמות המזוהה ביותר עם התביעה הישראלית. המשפט, שהתנהל בנוכחות מאות כתבים ושודר בחלקו ב"קול ישראל", עורר תהודה רחבה בישראל ובעולם, השמיע לראשונה את עדויותיהם של מאות קרבנות, ונחשב לאבן דרך בעיצוב זכרון השואה.
זכור במיוחד נאום הפתיחה הארוך שנשא האוזנר, בו שטח את מהלך ההשמדה של יהדות אירופה בכללותו, תוך ציטוט אינספור מסמכים ועדויות, נתונים מספריים, שמות קצינים גרמנים ובעלי תפקיד, קהילות שחרבו ואף שירים שנכתבו בידי הקורבנות.
316 עמ' + [12] לוחות תצלומים, 21 ס"מ. מצב כללי טוב. עותק ספרייה לשעבר (חותמות ספרייה, מדבקות נייר בדפי הבטנה הקדמיים ובכריכה). מעט כתמים ופגמים. פגמים קלים בכריכה.
הוצא מהמכירה.
אוסף פריטי נייר, בכתב-יד ובדפוס, מעזבונו של הדיפלומט הישראלי אבא אבן. סוף שנות ה-40 עד שנות ה-90. אנגלית ומעט עברית.
• עשרות טיוטות, בדפוס ובכתב-יד, לנאומים, הרצאות ומאמרים שחיבר אבן בתפקידיו השונים. בהם: הצהרה בפני מועצת הביטחון של האו"ם מיום 28 במאי 1948 (שבועיים לאחר קום מדינת ישראל) בנושא הצעה להפסקת אש במלחמת העצמאות; הצהרה נוספת בפני מועצת הביטחון של האו"ם מיום 14 ביולי 1948, בנושא קרבות עשרת הימים והקריאה להפסקת אש נוספת; טיוטת נאום שנכתבה, כנראה, מעט לאחר מלחמת יום הכיפורים, הקוראת לנצל את "ההזדמנות ההיסטורית" ולפתוח במשא ומתן עם הערבים; וכן טיוטות למאמרים בנושא תהליך השלום, שטחי עזה והגדה המערבית, אסטרטגיות משא ומתן ומיקוח, גבולות מדינת ישראל, תהליך השלום, ההיסטוריה היהודית ונושאים נוספים.
חלק מן הטיוטות מתפרשות על פני עשרות עמודים, וברבות מהן מופיעות הערות, תוספות ומחיקות בכתב-יד.
• כתב-יד מודפס וכרוך בכריכת ספירלה, עבור ספר בשם Reflections on the New Diplomacy מאת אבן (כפי הנראה, יצא לאור לבסוף תחת הכותר Diplomacy for the Next Century, בהוצאת Yale University Press, ניו הייבן, 1998).
• חמישה עשר ספרים, רובם עם חתימות והקדשות אל ומאת אבן ומקצתם עם הערות בכתב-יד (מוצמדות בפתקאות לדפים). בהם: A New Spirit, A New Commitment, A New America, מאת נשיא ארצות הברית ג'ימי קארטר. עותק עם הקדשת המחבר; "הר הבית בידינו!" מאת הרמטכ"ל מוטה גור. עותק עם הקדשת המחבר; Jacques Lipchitz, His Sculpture, מונוגרפיה של הפסל ז'ק ליפשיץ, עם הקדשה בכתב-ידו של ליפשיץ; ועוד.
• פריטי נייר נוספים, בהם חמש חוברות עם הדפסות של נאומי אבן; מעטפת דואר לכבוד "הסכם השלום ישראל-מצרים, 26 מרץ 1979"; טיוטה, מודפסת במכונת כתיבה, לתרגום אנגלי מלא שחיבר אבן עבור המחזה "אדיפוס המלך" מאת סופוקלס; ועוד.
מצורף: תקליט, צבוע בצבע זהב, שבמרכזו לוחית עם סמל מדינת ישראל, סמל האו"ם והכיתוב: A Recording of the Vote on Israel Admission to the United Nations [הקלטת ההצבעה על קבלת ישראל לאומות המאוחדות].
כ-100 פריטים. גודל ומצב משתנים. מצב כללי טוב.
חיבור מאת ג'יימס אשלי (James Ashley) הדן בפשעים שביצע, לכאורה, היהודי הפולני הנרי סימונס (Henri Simons) ובהליכים המשפטיים שננקטו נגדו. מול דף השער, מופיע תחריט-דיוקן של סימונס, תחת הכותרת "Henri Simons the Polish Jew ".
הסוחר היהודי-פולני הנרי סימונס הגיע ללונדון בשנת 1751, ובעת שהותו בעיר נשדד על ידי ג'יימס אשלי. נסיונו להגיש תלונה בגין השוד לא עלה יפה, ובעקבותיו הועמד סימונס עצמו לדין באשמת תקיפה ושוד ובאשמת מתן עדות שקר. לאחר הליך משפטי מסועף, נמצא סימונס זכאי ושוחרר.
החוברת שלפנינו כוללת תחריט-דיוקן של סימונס, מעשה ידי הצייר והחרט האנגלי Thomas Worlidge (1700-1766). על אף שהחוברת שוטחת את טענותיו של אשלי כנגד סימונס, מציג התחריט את דמותו של סימונס באור אוהד למדי.
על-פי אלפרד רובנס, תחריט זה הוא התחריט הראשון המציג יהודי-פולני שנדפס באנגליה. ראה: Portrait of Anglo-Jewry 1656-1836, בתוך: Transactions Jewish Historical Society of England)), כרך 19 (1955-59), עמ' 16-17.
[1] תחריט, VI,י [2], 47 עמ', 19.5 ס"מ. ללא עטיפה או כריכה (כמה פיסות מהכריכה נותרו מודבקות לשדרה). מצב טוב-בינוני. קונטרסים רופפים. כתמים וכמה קרעים קלים. כתמים גדולים, כהים, על גבי התחריט.
מסמך מודפס – נוסח חוק ההתאזרחות אשר חוקק באנגליה בשנת 1753 ואיפשר ליהודים אשר נולדו מחוץ לאנגליה לקבל אזרחות אנגלית ללא צורך בשבועה נוצרית.
על אף שחוק זה אושר בידי בית הנבחרים, מיד עם חקיקתו עורר התנגדות בקרב הציבור האנגלי, ורבים ראו בו פגיעה בנצרות. לאור הפולמוס החריף שהתעורר בעקבותיו, בוטל החוק לאחר כשנה. השבועה הנוצרית כתנאי להתאזרחות בוטלה בסופו של דבר רק בשנת 1826.
[6] עמ' (ממוספרים: -410 [406]), 33 ס"מ. מצב טוב. קרעים קלים בשולי הדפים.
ספר בנושא חירות דתית ומעמדם של היהודים, הקתולים וקבוצות מיעוט נוספות באנגליה. עריכת הספר מיוחסת ל- Benjamin Vaughan (1751-1835), פוליטיקאי בריטי, ממנסחי "חוזה פריז".
הספר כולל מאמר בנושא יהודי אנגליה (Facts and Observation respecting the Situation of the Jews in England), מאמרים המתייחסים למעמדם החוקי של הקתולים האנגלים ולחוקים הנוגעים לחופש הדת שחוקקו בצרפת ובארצות הברית, ועוד.
כן נדפס בספר "משל נגד רדיפה" (A Parable against Persecution), מאת בנג'מין פרנקלין – משל שנכתב בלשון תנ"כית (בסגנון תרגום המלך ג'יימס) ומספר על מפגש בין אברהם לאדם בן דת אחרת. מסופר כי בנג'מין פרנקלין נהג להעמיד פנים שהוא קורא משל זה מתוך ספר בראשית ולהציגו כעדות לחשיבותה של סובלנות דתית.
[3] דף, 119, XX עמ', 23 ס"מ. מצב טוב. כתמים (בעיקר בדפים הראשונים והאחרונים) וקמטים. קרעים ופגמים קלים בשולי הדפים. חיתוך דפים לא אחיד. רישום בעט בדף שלפני דף השער. כריכה חדשה, עם שדרת עור. דפי בטנה חדשים.
אינו מופיע בקטלוג הספרייה הלאומית.
בשנת 1786 פרסם הכומר האנגלי ג'וזף פריסטלי (Joseph Priestley) סדרת מכתבים, הקוראים ליהודים לנטוש את דתם ולהמירה לנצרות. בתגובה, פרסם דוד לוי (1742-1801), כובען ומלומד אלמוני מהעיר לונדון, מכתב תגובה ארוך המבקש לדחות את טענותיו של פריסטלי. המכתב הצית פולמוס נרחב בהשתתפות כמה הוגים בולטים באנגליה ובארה"ב, ובעקבותיו, החליט לוי לפרסם חיבור שיטתי בן שלושה חלקים על המקרא והנבואה. לפנינו עותקים מהמהדורות הראשונות של שני החיבורים.
1. Letters to Dr. Priestly, in Answer to Those He Addressed to The Jews [מכתבים לד"ר פריסטלי, בתשובה למכתבים שהפנה ליהודים]. נדפס בידי המחבר, לונדון, 1787.
[3], 99, [1] עמ', 19 ס"מ בקירוב. מצב טוב. כתמים ופגמים קלים (בעיקר בעמוד הראשון והאחרון). חותמת דיו בעמוד השער. כריכה ודפי בטנה חדשים. כריכה בלויה מעט.
2. Dissertations on The Prophecies of The Old Testament [תזות על הנבואות בספרי המקרא]. שלושה כרכים (לא נדפסו כרכים נוספים). נדפס בידי David Levi, לונדון, 1800-[1793?].
הכרך הראשון והכרך השלישי אינם מופיעים בקטלוג הספרייה הלאומית.
כרך ראשון: XLV, [3], 310 עמ'; כרך שני: IV, [2], 332, 2 עמ'; כרך שלישי: IV, [2], 266 עמ'. 20.5 ס"מ בקירוב. מצב בינוני. כתמים, קמטים ופגמים. קרעים קלים בשוליים של הדפים הראשונים והאחרונים. דפים ספורים מנותקים או מנותקים חלקית. קרעים חסרים (אחד מהם גדול) בדף השער של הכרך השני וקרע חסר באחד הדפים של הכרך השלישי. רישומים בעמוד השער של הכרך השני. שתיים מהשדרות חסרות. שלושת הספרים ללא כריכות קדמיות. הכריכות האחוריות מנותקות.
תפילות לכבוד בית המלוכה האנגלי, חנוכת בתי כנסת, הספדי אישים, מינויי רבנים, מלחמות שונות, בהן מלחמת קרים, מלחמת הבורים, מלחמת העולם הראשונה ומלחמת העולם השנייה ואירועים נוספים. כמה מהתפילות חוברו לרגל אירועים פרטיים או מצומצמים. בין החוברות: "הגיון לב ביום הוסד בית הכנסת שער ציון" (חוברה לרגל הנחת אבן הפינה של בית הכנסת הרפורמי "בית-הכנסת מערב לונדון", 1848); "סדר ליום אשר בו יתנדבו לבתי חולים" (1874); "תפלה להצלחת חיל המלכה בארץ כוש [סודאן]" (1885); "תפילה לעת מצוא" (חוברה עם פרוץ מלחמת העולם הראשונה, 1914); "הודאה ותפילה... בעת אשר נכרתה ברית שלום בין העמים ושקטה הארץ מן המלחמה הגדולה" (1919); "תפלה בעד אספת נדבי עמים אדירים בלונדון, למרבה השלום ולהגביל בנין אניות מלחמה" (1930); "סדר תפלה ותחנונים... בעד אחינו בני ישראל בגרמניא" (1933); "תודה וקול זמרה... על הגבורות ועל התשועות במלחמה העולמית" (1945); "סדר חנוכת בית-התפלה, בניין לפי שעה הוקם על תל בית הכנסת הגדול דיוקס פלייס" (חוברה בעקבות חורבן בית הכנסת הנזכר במלחמת העולם השנייה, וחנוכת המבנה העראי ששימש תחתיו); "סדר רינה ותורה ליום חג העצמאות של מדינת ישראל"; ועוד. כמה מן החוברות בהוצאת קהילת מנצ'סטר.
כמה מהחוברות מופיעות בכמה עותקים.
גודל ומצב משתנים. מצב כללי טוב-בינוני. קמטים, כתמים וקרעים. סימני קיפול בחלק מהחוברות. בחוברות ספורות שערי המעטפת פגומים, מנותקים או מנותקים חלקית. נקבי תיוק.