מכירה 63 - פריטים נדירים ומיוחדים
- יד (113) Apply יד filter
- כתבי (113) Apply כתבי filter
- manuscript (113) Apply manuscript filter
- letter (107) Apply letter filter
- מכתבים (102) Apply מכתבים filter
- manuscripts, (100) Apply manuscripts, filter
- signatur (98) Apply signatur filter
- וחתימות (93) Apply וחתימות filter
- יד, (93) Apply יד, filter
- גדולי (61) Apply גדולי filter
- chassid (56) Apply chassid filter
- rabbi (52) Apply rabbi filter
- luminari (49) Apply luminari filter
- ישראל (40) Apply ישראל filter
- book (35) Apply book filter
- ליטא (32) Apply ליטא filter
- lithuanian (32) Apply lithuanian filter
- החסידות (30) Apply החסידות filter
- ארץ (29) Apply ארץ filter
- palestin (29) Apply palestin filter
- פולין (28) Apply פולין filter
- חסידות (26) Apply חסידות filter
- הפליטה (24) Apply הפליטה filter
- שואה (24) Apply שואה filter
- ציונות, (24) Apply ציונות, filter
- ציונות (24) Apply ציונות filter
- ושארית (24) Apply ושארית filter
- ומדינת (24) Apply ומדינת filter
- הפליטה, (24) Apply הפליטה, filter
- erit (24) Apply erit filter
- hapletah (24) Apply hapletah filter
- hapletah, (24) Apply hapletah, filter
- holocaust (24) Apply holocaust filter
- israel (24) Apply israel filter
- she (24) Apply she filter
- she'erit (24) Apply she'erit filter
- sheerit (24) Apply sheerit filter
- state (24) Apply state filter
- zionism (24) Apply zionism filter
- zionism, (24) Apply zionism, filter
- וגליציה (23) Apply וגליציה filter
- ליטא, (23) Apply ליטא, filter
- גאוני (23) Apply גאוני filter
- galician (23) Apply galician filter
- lithuanian, (23) Apply lithuanian, filter
- polish (23) Apply polish filter
- ספרי (21) Apply ספרי filter
- print (20) Apply print filter
- וספרי (18) Apply וספרי filter
- includ (17) Apply includ filter
מציג 157 - 168 of 200
מכירה 63 - פריטים נדירים ומיוחדים
13.11.2018
פתיחה: $1,000
הערכה: $3,000 - $5,000
נמכר ב: $2,500
כולל עמלת קונה
Historie der Drie Laatste Turksche Keizers [תולדות שלושת סולטאני טורקיה האחרונים]. הוצאת Timotheus ten Hoorn ו-Jan Bouman, אמשטרדם, 1684. הולנדית.
ספר בנושא האימפריה העות'מאנית בשנים 1623-1677, ובו פרק המוקדש לפרשת משיח השקר שבתאי צבי, עם תחריט-דיוקן נדיר וייחודי של שבתאי צבי לאחר התאסלמותו.
לפנינו תרגום הולנדי לספרו של ההיסטוריון והדיפלומט הבריטי פול ריקו (Paul Rycaut),י The History of the Turkish Empire From the Year 1623 to the Year 1677 [תולדות האימפריה הטורקית בין השנים 1623-1677] שראה אור לראשונה בלונדון בשנת 1680, ועוסק בהרחבה בשלושה מסולטאני טורקיה - מוראט הרביעי, אבראהים הראשון ומהמט הרביעי.
אחד מפרקי הספר (עמ' 152-187) מוקדש לשבתאי צבי וכותרתוHistorie van Sabatai-Sevi, Velsche Messias der Jooden [תולדות שבתאי צבי, משיח השקר של היהודים]. הפרק מתאר, בין היתר, את מאסרו והתאסלמותו של שבתאי צבי בשנת 1666, וכולל ציטוטים מכתביהם של שבתאי צבי ונתן העזתי. זהו תיאור מוקדם וחשוב של פרשת משיח השקר שבתאי צבי שנכתב עוד בחייו.
בתחילת הפרק מופיע תחריט דיוקן של שבתאי צבי כשהוא לבוש בבגד מפואר בעל שורת כפתורים, לראשו תרבוש, ובידיו ספר ובו כתובת בעברית משובשת. בתחתית התחריט מופיעה הכותרת "Velsche Messias der Jooden Sabatai Sevi" [שבתאי צבי, משיח השקר של היהודים].
תחריט זה מבוסס על התחריט הידוע של שבתאי צבי שנדפס באמשטרדם בשנת 1669, בספרו של תומס קנן (Thomas Coenen), Ydele Verwachtinge der Joden (תחריט זה נחשב לדיוקן נאמן למציאות שנעשה על-פי רישום מאת אדם שפגש את שבתאי צבי באיזמיר). עם זאת, התחריט שלפנינו שונה מהתחריט שנדפס בספרו של קנן ומתחריטים אחרים שנדפסו בעקבותיו. אחד ההבדלים הבולטים הוא בכיוון אליו פונה שבתאי צבי בתחריט. בעוד שבמרבית תחריטי הדיוקן הידועים של שבתאי צבי נראה כשהוא פונה לימין, בתחריט שלפנינו הוא פונה לשמאל.
התחריט שלפנינו אינו מופיע בספרו של רובנס, "איקונוגרפיה יהודית", ואינו נזכר בספרי המחקר אודות שבתאי צבי.
מחבר הספר, פול ריקו (Paul Rycaut, 1629-1700) היה היסטוריון ודיפלומט בריטי, ששירת כמזכירו האישי של השגריר הבריטי באיסטנבול ולאחר מכן כקונסול הבריטי באיזמיר. חיבוריו אודות האימפריה העות'מאנית היו למקור מידע חשוב אודותיה במאה ה-17, וחוקרים רבים התבססו עליהם במחקריהם.
לצד התחריט של שבתאי צבי, מופיעים בספר שלפנינו שלושה עשר תחריטים נוספים: תחריטי דיוקן של הסולטאנים מוראט הרביעי, אבראהים הראשון ומהמט הרביעי, ותחריטים המתארים התרחשויות שונות בהיסטוריה של האימפריה העות'מאנית. בפתח הספר מופיע תחריט נוסף – שער הספר.
[4] דף (כולל תחריט השער), 328, 414, 114, 119-164, [27] עמ' + [14] לוחות תחריטים. שני דפים (עמ' 115-118) ושני לוחות תחריטים חסרים ומושלמים בצילום. מצב כללי טוב. כתמים וקמטים. מספר דפים מנותקים או רופפים. קרעים בשולי כמה דפים. קרע באחד מלוחות התחריטים, מחוזק בהדבקת פיסת נייר בגב הלוח. פגמים בשוליו העליונים של אחד מלוחות התחריטים. תחריט הדיוקן של שבתאי צבי במצב טוב. כריכת קלף מקורית, עם פגמים קלים. מדבקה על גבי השדרה.
ספר בנושא האימפריה העות'מאנית בשנים 1623-1677, ובו פרק המוקדש לפרשת משיח השקר שבתאי צבי, עם תחריט-דיוקן נדיר וייחודי של שבתאי צבי לאחר התאסלמותו.
לפנינו תרגום הולנדי לספרו של ההיסטוריון והדיפלומט הבריטי פול ריקו (Paul Rycaut),י The History of the Turkish Empire From the Year 1623 to the Year 1677 [תולדות האימפריה הטורקית בין השנים 1623-1677] שראה אור לראשונה בלונדון בשנת 1680, ועוסק בהרחבה בשלושה מסולטאני טורקיה - מוראט הרביעי, אבראהים הראשון ומהמט הרביעי.
אחד מפרקי הספר (עמ' 152-187) מוקדש לשבתאי צבי וכותרתוHistorie van Sabatai-Sevi, Velsche Messias der Jooden [תולדות שבתאי צבי, משיח השקר של היהודים]. הפרק מתאר, בין היתר, את מאסרו והתאסלמותו של שבתאי צבי בשנת 1666, וכולל ציטוטים מכתביהם של שבתאי צבי ונתן העזתי. זהו תיאור מוקדם וחשוב של פרשת משיח השקר שבתאי צבי שנכתב עוד בחייו.
בתחילת הפרק מופיע תחריט דיוקן של שבתאי צבי כשהוא לבוש בבגד מפואר בעל שורת כפתורים, לראשו תרבוש, ובידיו ספר ובו כתובת בעברית משובשת. בתחתית התחריט מופיעה הכותרת "Velsche Messias der Jooden Sabatai Sevi" [שבתאי צבי, משיח השקר של היהודים].
תחריט זה מבוסס על התחריט הידוע של שבתאי צבי שנדפס באמשטרדם בשנת 1669, בספרו של תומס קנן (Thomas Coenen), Ydele Verwachtinge der Joden (תחריט זה נחשב לדיוקן נאמן למציאות שנעשה על-פי רישום מאת אדם שפגש את שבתאי צבי באיזמיר). עם זאת, התחריט שלפנינו שונה מהתחריט שנדפס בספרו של קנן ומתחריטים אחרים שנדפסו בעקבותיו. אחד ההבדלים הבולטים הוא בכיוון אליו פונה שבתאי צבי בתחריט. בעוד שבמרבית תחריטי הדיוקן הידועים של שבתאי צבי נראה כשהוא פונה לימין, בתחריט שלפנינו הוא פונה לשמאל.
התחריט שלפנינו אינו מופיע בספרו של רובנס, "איקונוגרפיה יהודית", ואינו נזכר בספרי המחקר אודות שבתאי צבי.
מחבר הספר, פול ריקו (Paul Rycaut, 1629-1700) היה היסטוריון ודיפלומט בריטי, ששירת כמזכירו האישי של השגריר הבריטי באיסטנבול ולאחר מכן כקונסול הבריטי באיזמיר. חיבוריו אודות האימפריה העות'מאנית היו למקור מידע חשוב אודותיה במאה ה-17, וחוקרים רבים התבססו עליהם במחקריהם.
לצד התחריט של שבתאי צבי, מופיעים בספר שלפנינו שלושה עשר תחריטים נוספים: תחריטי דיוקן של הסולטאנים מוראט הרביעי, אבראהים הראשון ומהמט הרביעי, ותחריטים המתארים התרחשויות שונות בהיסטוריה של האימפריה העות'מאנית. בפתח הספר מופיע תחריט נוסף – שער הספר.
[4] דף (כולל תחריט השער), 328, 414, 114, 119-164, [27] עמ' + [14] לוחות תחריטים. שני דפים (עמ' 115-118) ושני לוחות תחריטים חסרים ומושלמים בצילום. מצב כללי טוב. כתמים וקמטים. מספר דפים מנותקים או רופפים. קרעים בשולי כמה דפים. קרע באחד מלוחות התחריטים, מחוזק בהדבקת פיסת נייר בגב הלוח. פגמים בשוליו העליונים של אחד מלוחות התחריטים. תחריט הדיוקן של שבתאי צבי במצב טוב. כריכת קלף מקורית, עם פגמים קלים. מדבקה על גבי השדרה.
קטגוריה
תחריטים, ליטוגרפיות ואיורים
קָטָלוֹג
מכירה 63 - פריטים נדירים ומיוחדים
13.11.2018
פתיחה: $2,000
הערכה: $3,000 - $5,000
נמכר ב: $2,500
כולל עמלת קונה
סוחרים יהודים ממרוקו – שני הדפסים צבועים ביד. [ראשית המאה ה-19 בקירוב].
שני הדפסים, דמויי עבודות קולאז'. כל הדפס משלב בתוכו שמונה ציורים של דמויות שונות, ובהן סוחרים יהודים.
במרכז ההדפס הראשון מופיע ציור של יהודי מרוקאי הנושא תיבה ובה סרטי בד, מראה, מספריים וכלים נוספים. במרכז ההדפס השני נראה יהודי מרוקאי הנושא מאזניים ומגש עם תבלינים. שני הציורים הללו נעשו על-פי הדפסי מצוטינט מראשית המאה ה-19 המופיעים בספרו של אלפרד רובנס, "איקונוגרפיה יהודית" (פריטים מס' 1089 ו-1093). ההדפס הראשון מופיע אף הוא בספרו של רובנס ומתוארך שם לשנת 1800. ההדפס השני אינו מופיע בספר.
שני הדפסים על קרטון דק, 12X16 ס"מ בקירוב. מצב טוב. קמטים, שפשופים, קרעים ופגמים קלים. שני ההדפסים חתומים בחותמת מובלטת.
שני הדפסים, דמויי עבודות קולאז'. כל הדפס משלב בתוכו שמונה ציורים של דמויות שונות, ובהן סוחרים יהודים.
במרכז ההדפס הראשון מופיע ציור של יהודי מרוקאי הנושא תיבה ובה סרטי בד, מראה, מספריים וכלים נוספים. במרכז ההדפס השני נראה יהודי מרוקאי הנושא מאזניים ומגש עם תבלינים. שני הציורים הללו נעשו על-פי הדפסי מצוטינט מראשית המאה ה-19 המופיעים בספרו של אלפרד רובנס, "איקונוגרפיה יהודית" (פריטים מס' 1089 ו-1093). ההדפס הראשון מופיע אף הוא בספרו של רובנס ומתוארך שם לשנת 1800. ההדפס השני אינו מופיע בספר.
שני הדפסים על קרטון דק, 12X16 ס"מ בקירוב. מצב טוב. קמטים, שפשופים, קרעים ופגמים קלים. שני ההדפסים חתומים בחותמת מובלטת.
קטגוריה
תחריטים, ליטוגרפיות ואיורים
קָטָלוֹג
מכירה 63 - פריטים נדירים ומיוחדים
13.11.2018
פתיחה: $1,000
הערכה: $3,000 - $5,000
נמכר ב: $8,125
כולל עמלת קונה
דיוקן רבי משה סופר בעל "חתם סופר". ליטוגרפיה מאת Josef Kriehuber, על פי ציור של ישכר בער פרענק. וינה, [תקפ"ח 1828 בערך].
"צורת הרב האי גאון אמיתי המפורסם מו"ה משה סופר נ"י אב"ד ור"מ דק"ק פ"ב [=פרשבורג] יע"א" - "Moyses S. Schreiber Oberrabiner der Isre Gemeinde in Presburg".
דיוקנו המפורסם של רבינו משה סופר בעל "חתם סופר", הוכן ע"י תלמידו רבי ישכר בער פרענק, סופר ונאמן הקהילה בפרשבורג. לפי המסופר, כאשר בתו של רבי ישכר בער, מרת הינדל, הגיעה לפרקה, ניגש אל החתם סופר וביקש שיציע לו את אחד מתלמידי הישיבה המצוינים, שכן ברצונו להשיאה לתלמיד חכם מובהק. החתם סופר השיב לו כי הוא יכול להציע לו שידוך הגון מאד, את התלמיד המצוין ביותר מבין בני הישיבה - רבי מנחם כ"ץ מפרוסניץ, אך היות ועדיו לגאון בישראל, עליו להתחייב להחזיקו על שולחנו ולפרנסו במשך כמה שנים כדי שיוכל לשבת במנוחה על התורה ועל העבודה. ר' בער לא היסס והסכים להצעת השידוך, אך מצבו הכספי היה דחוק. מאחר ולא היה ברצונו להזדקק לנדבת בני אדם, טיכס ר' בער עצה כיצד להשיג את הכסף הנדרש. לבסוף מצא רעיון: מלבד היותו תלמיד חכם מופלג, היה ברוך כשרונות ואמן מחונן. הוא החליט להדפיס את דיוקנו של החתם סופר, על פי ציור שצייר בעצמו, ולמכור אותו, ובכך לממן את הוצאות החתונה והחזקת חתנו. הדיוקן שלפנינו הוא הדיוקן שהדפיס ר' בער בווינה. כשנודע הדבר לחתם סופר הקפיד על כך מאד, והזמין את ר' בער לבוא לפניו. כשהגיע ר' בער הוכיח אותו החתם סופר ושאל אותו כיצד העיז לצייר את דיוקנו ולהפיץ אותו ללא רשותו. ר' בער ענה לו כי עשה זאת מפני שהתחייב לשאת בהוצאות נישואי בתו ולא מצא דרך אחרת להשיג את הכסף, ובתוך דבריו אמר: "איך קאנן מיין פנים ניכט צו וואשען געבען לבקש מבני אדם מתנת חנם" [=אינני מסוגל לחשוף את פני בפני אנשים לבקש מתנת חנם]. על כך ענה לו החתם סופר במתק לשונו: "איהר ווילט אייך אייער פנים ניכט צו וואשען געבען גיבט איהר מיין פנים צו וואשען?" [=לא רצית לחשוף את פניך אז חשפת במקום זאת את פניי?]. בספר "אגרות סופרים" (עמ' 27) נדפס מכתב מאת הגאון רבי עקיבא איגר, ששלח לחתנו החתם סופר מחודש תמוז תקפ"ח, ובו מזכיר את הדיוקן שלפנינו: "גם הגיע מכתב היקר ר' בער משם עם הפאטרע [=פורטרט]" (על סיפור זה ראה: אגרות סופרים, עמ' 27-28, בהערה; תולדות וחידושי רבי מנחם כ"ץ פרוסטיץ, חלק א', עמ' ט). בזכות הדפסה זו השתמר לדורות דיוקנו הידוע של החתם סופר.
25.5X20 ס"מ. מצב בינוני. כתמים, כתמי רטיבות כהים.
"צורת הרב האי גאון אמיתי המפורסם מו"ה משה סופר נ"י אב"ד ור"מ דק"ק פ"ב [=פרשבורג] יע"א" - "Moyses S. Schreiber Oberrabiner der Isre Gemeinde in Presburg".
דיוקנו המפורסם של רבינו משה סופר בעל "חתם סופר", הוכן ע"י תלמידו רבי ישכר בער פרענק, סופר ונאמן הקהילה בפרשבורג. לפי המסופר, כאשר בתו של רבי ישכר בער, מרת הינדל, הגיעה לפרקה, ניגש אל החתם סופר וביקש שיציע לו את אחד מתלמידי הישיבה המצוינים, שכן ברצונו להשיאה לתלמיד חכם מובהק. החתם סופר השיב לו כי הוא יכול להציע לו שידוך הגון מאד, את התלמיד המצוין ביותר מבין בני הישיבה - רבי מנחם כ"ץ מפרוסניץ, אך היות ועדיו לגאון בישראל, עליו להתחייב להחזיקו על שולחנו ולפרנסו במשך כמה שנים כדי שיוכל לשבת במנוחה על התורה ועל העבודה. ר' בער לא היסס והסכים להצעת השידוך, אך מצבו הכספי היה דחוק. מאחר ולא היה ברצונו להזדקק לנדבת בני אדם, טיכס ר' בער עצה כיצד להשיג את הכסף הנדרש. לבסוף מצא רעיון: מלבד היותו תלמיד חכם מופלג, היה ברוך כשרונות ואמן מחונן. הוא החליט להדפיס את דיוקנו של החתם סופר, על פי ציור שצייר בעצמו, ולמכור אותו, ובכך לממן את הוצאות החתונה והחזקת חתנו. הדיוקן שלפנינו הוא הדיוקן שהדפיס ר' בער בווינה. כשנודע הדבר לחתם סופר הקפיד על כך מאד, והזמין את ר' בער לבוא לפניו. כשהגיע ר' בער הוכיח אותו החתם סופר ושאל אותו כיצד העיז לצייר את דיוקנו ולהפיץ אותו ללא רשותו. ר' בער ענה לו כי עשה זאת מפני שהתחייב לשאת בהוצאות נישואי בתו ולא מצא דרך אחרת להשיג את הכסף, ובתוך דבריו אמר: "איך קאנן מיין פנים ניכט צו וואשען געבען לבקש מבני אדם מתנת חנם" [=אינני מסוגל לחשוף את פני בפני אנשים לבקש מתנת חנם]. על כך ענה לו החתם סופר במתק לשונו: "איהר ווילט אייך אייער פנים ניכט צו וואשען געבען גיבט איהר מיין פנים צו וואשען?" [=לא רצית לחשוף את פניך אז חשפת במקום זאת את פניי?]. בספר "אגרות סופרים" (עמ' 27) נדפס מכתב מאת הגאון רבי עקיבא איגר, ששלח לחתנו החתם סופר מחודש תמוז תקפ"ח, ובו מזכיר את הדיוקן שלפנינו: "גם הגיע מכתב היקר ר' בער משם עם הפאטרע [=פורטרט]" (על סיפור זה ראה: אגרות סופרים, עמ' 27-28, בהערה; תולדות וחידושי רבי מנחם כ"ץ פרוסטיץ, חלק א', עמ' ט). בזכות הדפסה זו השתמר לדורות דיוקנו הידוע של החתם סופר.
25.5X20 ס"מ. מצב בינוני. כתמים, כתמי רטיבות כהים.
קטגוריה
תחריטים, ליטוגרפיות ואיורים
קָטָלוֹג
מכירה 63 - פריטים נדירים ומיוחדים
13.11.2018
פתיחה: $1,000
הערכה: $2,000 - $3,000
נמכר ב: $4,750
כולל עמלת קונה
דיוקן הנגיד שמואל אופנהיימר. ליטוגרפיה על-פי Joseph Kriehuber. דפוס Johannes Höfelich, [וינה], 1846.
תחת הדיוקן מופיעה דוגמת חתימתו, וטקסט בגרמנית עם פרטים ביוגרפיים אודותיו.
רבי שמואל אופנהיימר (ש"צ-תס"ג), בנקאי יהודי, שתדלן ונדבן, מאנשי החצר ומקורבי לאופולד הראשון - קיסר האימפריה הרומית הקדושה. היה מנהל הכספים של הקיסר וסייע לו במסע המלחמה נגד האימפריה העות'מאנית (בשנים 1699-1683). אופנהיימר היה היהודי הראשון שהותר לו להתיישב בווינה, מאז גירוש היהודים מהעיר בשנת 1670. הוא קיבל אישור להביא עמו קהילה קטנה של מספר משפחות יהודיות. את קשריו בחצר הקיסר ניצל בדרכים שונות לטובת אחיו היהודים.
45X28 ס"מ. מצב בינוני. כתמים רבים. קרעים ושברים במספר מקומות.
תחת הדיוקן מופיעה דוגמת חתימתו, וטקסט בגרמנית עם פרטים ביוגרפיים אודותיו.
רבי שמואל אופנהיימר (ש"צ-תס"ג), בנקאי יהודי, שתדלן ונדבן, מאנשי החצר ומקורבי לאופולד הראשון - קיסר האימפריה הרומית הקדושה. היה מנהל הכספים של הקיסר וסייע לו במסע המלחמה נגד האימפריה העות'מאנית (בשנים 1699-1683). אופנהיימר היה היהודי הראשון שהותר לו להתיישב בווינה, מאז גירוש היהודים מהעיר בשנת 1670. הוא קיבל אישור להביא עמו קהילה קטנה של מספר משפחות יהודיות. את קשריו בחצר הקיסר ניצל בדרכים שונות לטובת אחיו היהודים.
45X28 ס"מ. מצב בינוני. כתמים רבים. קרעים ושברים במספר מקומות.
קטגוריה
תחריטים, ליטוגרפיות ואיורים
קָטָלוֹג
פריט 161 הדפס - דיוקן רבי משה גומיש די מישקיטה - רב קהילת הספרדים "שער השמים" בלונדון - לונדון, 1752
מכירה 63 - פריטים נדירים ומיוחדים
13.11.2018
פתיחה: $1,000
הערכה: $2,000 - $3,000
נמכר ב: $7,500
כולל עמלת קונה
דיוקן רבי משה גומיש די מישיקיטה - רב קהילת הספרדים "שער השמים" בלונדון. הדפס מצוטינט. דפוס John Faber, [לונדון], 1752.
"תמונת החכם השלם, חסיד ועניו, מורינו ורבינו, כמוהר"ר משה גומיש די משיקיטה זצוק"ל, אשר היה אב"ד ור"מ בעיר לונדון יע"א, בק"ק שער השמים יצ"ו, ומשה היה רועה את צאן קדשים, שבע שנים, נתבקש בישיבה עליונה, יום ג' כ"ג לחודש זיו, שנת א'ש'ר'י' העם [=תקי"א] שככה לו לפ"ק".
"צורת האיש משה מאד עניו / רב ומורה לעדתו / חיה יחיה צדיק באמונתו / כי הוד חכמת אדם תאיר פניו".
רבי משה גומיש די מישיקיטה (נפטר תקי"א 1751), רב הקהילה הספרדית "שער השמים" בלונדון במשך שבע שנים. קודם לכן היה מחכמי ישיבת "עץ חיים" באמשטרדם. תשובות בהלכה ממנו נדפסו בכרכי שו"ת פרי עץ חיים שהוציאו חברי בית המדרש "עץ חיים - אמשטרדם" (כרכים א', ב', ג', ו-ז') שם מופיעות תשובות ממנו מהשנים תצ"ד, תצ"ז, ת"ק, תק"א, תק"ב ותק"ג. בכרך ג', בראש שאלה ה', המופנית אליו, הוא מכונה בתארים: "אחד המיוחד שבעם ראשון לכל דבר שבקדושה עמוד הימיני מבית המדרש הגדול והמפורסם של 'עץ חיים' ה"ה ה"ה כמוהר"ר משה גומיש די מישקיטה נר"ו...".
32X22.5 ס"מ. מצב כללי טוב. כתמים. פגמים קלים, בעיקר בשוליים.
"תמונת החכם השלם, חסיד ועניו, מורינו ורבינו, כמוהר"ר משה גומיש די משיקיטה זצוק"ל, אשר היה אב"ד ור"מ בעיר לונדון יע"א, בק"ק שער השמים יצ"ו, ומשה היה רועה את צאן קדשים, שבע שנים, נתבקש בישיבה עליונה, יום ג' כ"ג לחודש זיו, שנת א'ש'ר'י' העם [=תקי"א] שככה לו לפ"ק".
"צורת האיש משה מאד עניו / רב ומורה לעדתו / חיה יחיה צדיק באמונתו / כי הוד חכמת אדם תאיר פניו".
רבי משה גומיש די מישיקיטה (נפטר תקי"א 1751), רב הקהילה הספרדית "שער השמים" בלונדון במשך שבע שנים. קודם לכן היה מחכמי ישיבת "עץ חיים" באמשטרדם. תשובות בהלכה ממנו נדפסו בכרכי שו"ת פרי עץ חיים שהוציאו חברי בית המדרש "עץ חיים - אמשטרדם" (כרכים א', ב', ג', ו-ז') שם מופיעות תשובות ממנו מהשנים תצ"ד, תצ"ז, ת"ק, תק"א, תק"ב ותק"ג. בכרך ג', בראש שאלה ה', המופנית אליו, הוא מכונה בתארים: "אחד המיוחד שבעם ראשון לכל דבר שבקדושה עמוד הימיני מבית המדרש הגדול והמפורסם של 'עץ חיים' ה"ה ה"ה כמוהר"ר משה גומיש די מישקיטה נר"ו...".
32X22.5 ס"מ. מצב כללי טוב. כתמים. פגמים קלים, בעיקר בשוליים.
קטגוריה
תחריטים, ליטוגרפיות ואיורים
קָטָלוֹג
מכירה 63 - פריטים נדירים ומיוחדים
13.11.2018
פתיחה: $2,500
הערכה: $5,000 - $8,000
נמכר ב: $8,125
כולל עמלת קונה
ציור אקוורל המתעד חתונה שערך רבי שלמה הירשל ברלינר אב"ד לונדון. [לונדון, שנות ה-20 של המאה ה-19 בקירוב].
ציור צבעוני, עשיר בפרטים, המתאר את טקס החתונה של זוג יהודי באולם "Horder's Rooms" בלונדון. במרכז הציור הרב שלמה הירשל, החתן והכלה תחת החופה, וסביבם האורחים: זוגות משוחחים, קבוצות ילדים משחקים ונשים מוחות דמעה.
תחת הציור מופיע תיאור באנגלית בו נזכרים שם האולם ושמות החתן והכלה, שמואל הלוט(?) ישראל ופאני דזמונד: "On Thursday the 9th of May – were married at Horder's Rooms, Minories, by the Rev'd Solomon Hirschell, Samuel Hellut [?] Israel of St. Mary Axe, Shoemakers Row & Bridge St. Blackfriars… & the truly amiable & highly accomplished Miss Fanny Desymond".
הגאון רבי שלמה הירשל ברלינר (תקכ"ב-תר"ג, 1762-1842) אב"ד פרנצלוי (פולין) ולונדון, בנו של רבי צבי הירש אב"ד ברלין ונינו של רבי צבי הירש אשכנזי בעל "חכם צבי". כיהן על מקום אביו כרבה של הקהילה האשכנזית בלונדון ובבריטניה, משנת תקס"ב (1802) עד פטירתו בשנת תר"ג (1842).
דף 31X22 ס"מ בקירוב, מוצמד בשוליו הימניים למסגרת פספרטו (ברצועת נייר דבק). מצב טוב-בינוני. כתמים (חלקם כתוצאה מהפספרטו). קרעים בשולי הדף (ללא פגיעה בציור). רצועות נייר דבק בגב הדף. רצועת נייר מודבקת לשוליו התחתונים של הדף.
ציור צבעוני, עשיר בפרטים, המתאר את טקס החתונה של זוג יהודי באולם "Horder's Rooms" בלונדון. במרכז הציור הרב שלמה הירשל, החתן והכלה תחת החופה, וסביבם האורחים: זוגות משוחחים, קבוצות ילדים משחקים ונשים מוחות דמעה.
תחת הציור מופיע תיאור באנגלית בו נזכרים שם האולם ושמות החתן והכלה, שמואל הלוט(?) ישראל ופאני דזמונד: "On Thursday the 9th of May – were married at Horder's Rooms, Minories, by the Rev'd Solomon Hirschell, Samuel Hellut [?] Israel of St. Mary Axe, Shoemakers Row & Bridge St. Blackfriars… & the truly amiable & highly accomplished Miss Fanny Desymond".
הגאון רבי שלמה הירשל ברלינר (תקכ"ב-תר"ג, 1762-1842) אב"ד פרנצלוי (פולין) ולונדון, בנו של רבי צבי הירש אב"ד ברלין ונינו של רבי צבי הירש אשכנזי בעל "חכם צבי". כיהן על מקום אביו כרבה של הקהילה האשכנזית בלונדון ובבריטניה, משנת תקס"ב (1802) עד פטירתו בשנת תר"ג (1842).
דף 31X22 ס"מ בקירוב, מוצמד בשוליו הימניים למסגרת פספרטו (ברצועת נייר דבק). מצב טוב-בינוני. כתמים (חלקם כתוצאה מהפספרטו). קרעים בשולי הדף (ללא פגיעה בציור). רצועות נייר דבק בגב הדף. רצועת נייר מודבקת לשוליו התחתונים של הדף.
קטגוריה
תחריטים, ליטוגרפיות ואיורים
קָטָלוֹג
מכירה 63 - פריטים נדירים ומיוחדים
13.11.2018
פתיחה: $3,000
הערכה: $8,000 - $12,000
נמכר ב: $27,500
כולל עמלת קונה
מחזור ספרדים לימים נוראים וסדר סליחות ללילי אשמורות. דפוס יוסף עטיאש, אמשטרדם, [תמ"ט 1689].
עותק שהיה שייך למיכאל (יחיאל) גרץ, סוחר ידוע ומפרנסי קהילת "מקוה ישראל" בפילדלפיה בסוף המאה ה-18.
באחד מדפי הבטנה הקדמיים ובעמוד השער מופיעה החתימה "Gratz"; בתחתית דף ב2 מופיעה חתימה בעברית: "יחיאל ב"ר כהר"ר שלמה גרעטץ"; בתחתית העמוד האחרון (דף תב2) מופיעה חתימה נוספת: "Michl Gratz".
מיכאל (יחיאל) גרץ (1740-1811) יליד לגנדורף (Lagendorf), גרמניה, היגר לאנגליה ומשם לארה"ב בשנת 1759 בקירוב, והתיישב בפילדלפיה, שם כבר חי באותה עת אחיו הגדול, ברנרד. שני האחים לבית גרץ עסקו במסחר, בין היתר עם האינדיאנים, וסיפקו לממשלת ארצות הברית טובין אינדיאניים. האחים גרץ כוננו נתיבי מסחר בין ניו אורלינס וקוויבק, ובעקבות האקלים הפוליטי, סחרו גם בסביבות פנסילבניה, אילינוי וקנטקי. האחים גרץ חתומים, בין היתר, גם על ה-Non-Importation Resolutions משנת 1765 – תקנה נגד ייבוא טובין מבריטניה, שהוכרזה כמחאה על "חוק מס הבולים" אשר הטיל הפרלמנט הבריטי על המושבות האמריקניות באותה שנה.
כעשור לאחר מכן, שימשו האחים גרץ כספקים גם ל"צבא הקונטיננטלי" (Continental Army) – הפיקוד המאוחד של שלוש עשרה המושבות האמריקניות שלחמו בבריטניה במהלך מלחמת העצמאות האמריקנית (למידע נוסף אודותם, ראה חומר מצורף).
בתקופה בה חי ופעל מיכאל גרץ היה הישוב היהודי בארצות הברית מצומצם ביותר: בסוף המאה ה-18 חיו בארצות הברית כ-2000 יהודים ובשנת 1800 – כ-2500 בלבד (מתוך אוכלוסיה של כשני מיליון), מהם פחות מאלף יהודים אשר חיו בערים ניו-יורק ופילדלפיה.
למידע נוסף אודות מיכאל גרץ ובני משפחת גרץ, ראה: Jewish Encyclopedia, מהדורת 1906, כרך 6, עמ' 81-83.
בסוף הכרך מופיע רישום מפורט בכתב-יד, המעיד על גלגוליו של הספר, שהיה גם בשימושה של רבקה גרץ (אחת מבנותיו של מיכאל גרץ) והוענק על-ידי אחד מניניו של גרץ, הנרי יוסף, לקלרנס (יצחק) דה-סולה (Clarence Isaac de Sola) ממונטריאול.
בדף שלפני השער נדפס תחריט של המשכן ומחנה ישראל במדבר ובראשו הכותרת "ראש השנה ויום כפור". במספר מקומות במחזור מופיעות הגהות בכתב-יד (בכתיבה ספרדית בינונית) עם תוספות על נוסח התפילה.
[1], תב [צ"ל: שיב] דף, 16 ס"מ. מצב כללי טוב. כתמים. רישום בעט בדף השער. פגעי עש קלים בצדה הפנימי של הכריכה הקדמית ובדפי הבטנה הקדמיים. כריכת עור מקורית, פגומה ובלויה מעט (עיקר הפגמים בשוליים, בפינות ובשדרה). חיתוך דפים מוזהב.
עותק שהיה שייך למיכאל (יחיאל) גרץ, סוחר ידוע ומפרנסי קהילת "מקוה ישראל" בפילדלפיה בסוף המאה ה-18.
באחד מדפי הבטנה הקדמיים ובעמוד השער מופיעה החתימה "Gratz"; בתחתית דף ב2 מופיעה חתימה בעברית: "יחיאל ב"ר כהר"ר שלמה גרעטץ"; בתחתית העמוד האחרון (דף תב2) מופיעה חתימה נוספת: "Michl Gratz".
מיכאל (יחיאל) גרץ (1740-1811) יליד לגנדורף (Lagendorf), גרמניה, היגר לאנגליה ומשם לארה"ב בשנת 1759 בקירוב, והתיישב בפילדלפיה, שם כבר חי באותה עת אחיו הגדול, ברנרד. שני האחים לבית גרץ עסקו במסחר, בין היתר עם האינדיאנים, וסיפקו לממשלת ארצות הברית טובין אינדיאניים. האחים גרץ כוננו נתיבי מסחר בין ניו אורלינס וקוויבק, ובעקבות האקלים הפוליטי, סחרו גם בסביבות פנסילבניה, אילינוי וקנטקי. האחים גרץ חתומים, בין היתר, גם על ה-Non-Importation Resolutions משנת 1765 – תקנה נגד ייבוא טובין מבריטניה, שהוכרזה כמחאה על "חוק מס הבולים" אשר הטיל הפרלמנט הבריטי על המושבות האמריקניות באותה שנה.
כעשור לאחר מכן, שימשו האחים גרץ כספקים גם ל"צבא הקונטיננטלי" (Continental Army) – הפיקוד המאוחד של שלוש עשרה המושבות האמריקניות שלחמו בבריטניה במהלך מלחמת העצמאות האמריקנית (למידע נוסף אודותם, ראה חומר מצורף).
בתקופה בה חי ופעל מיכאל גרץ היה הישוב היהודי בארצות הברית מצומצם ביותר: בסוף המאה ה-18 חיו בארצות הברית כ-2000 יהודים ובשנת 1800 – כ-2500 בלבד (מתוך אוכלוסיה של כשני מיליון), מהם פחות מאלף יהודים אשר חיו בערים ניו-יורק ופילדלפיה.
למידע נוסף אודות מיכאל גרץ ובני משפחת גרץ, ראה: Jewish Encyclopedia, מהדורת 1906, כרך 6, עמ' 81-83.
בסוף הכרך מופיע רישום מפורט בכתב-יד, המעיד על גלגוליו של הספר, שהיה גם בשימושה של רבקה גרץ (אחת מבנותיו של מיכאל גרץ) והוענק על-ידי אחד מניניו של גרץ, הנרי יוסף, לקלרנס (יצחק) דה-סולה (Clarence Isaac de Sola) ממונטריאול.
בדף שלפני השער נדפס תחריט של המשכן ומחנה ישראל במדבר ובראשו הכותרת "ראש השנה ויום כפור". במספר מקומות במחזור מופיעות הגהות בכתב-יד (בכתיבה ספרדית בינונית) עם תוספות על נוסח התפילה.
[1], תב [צ"ל: שיב] דף, 16 ס"מ. מצב כללי טוב. כתמים. רישום בעט בדף השער. פגעי עש קלים בצדה הפנימי של הכריכה הקדמית ובדפי הבטנה הקדמיים. כריכת עור מקורית, פגומה ובלויה מעט (עיקר הפגמים בשוליים, בפינות ובשדרה). חיתוך דפים מוזהב.
קטגוריה
אמריקנה
קָטָלוֹג
מכירה 63 - פריטים נדירים ומיוחדים
13.11.2018
פתיחה: $10,000
הערכה: $20,000 - $30,000
נמכר ב: $12,500
כולל עמלת קונה
סדר תפלות מדי חדש בחדשו ומדי שבת בשבת כמנהג ק"ק ספרדים... נדפס מחדש עם תוספת מרובה מתפלות מיוחדות מבעל חמדת ימים ואחרות שנוהגים לאמרן בקושטאנטינה ואיזמיר וכו' ודינים מידי יום ביומו בל' [בלשון] ספרדי [לאדינו]... ועוד... בקשות ופזמונים של הרב... דוד פארדו היושב בעיר איספאלאטרו... נדפס לתשוקת... מרדכי בן... שלמה פואה יצ"ו יושב בעיר הנ"ל. דפוס Bragadina, ונציה, [תקט"ז 1756].
סידור תפילה נדיר, שה"דינים" בו נדפסו בלאדינו. עותק שהיה שייך למרדכי מנואל נוח מפילדלפיה ולמשפחתו.
בדפים הריקים שבתחילת הכרך מופיעה חתימתו המלאה של מרדכי מנואל נוח – "Manuel M Noah, 1850" (החתימה מופיעה בסופה של הקדשה מעניינת, ראה להלן), ובדפים הבאים מופיעה פעמיים חתימתו המקוצרת – "M M Noah".
מרדכי מנואל נח (Mordecai Manuel Noah,י 1785-1851) – עיתונאי, מחזאי ועורך, דיפלומט, פילנתרופ, עורך דין, שופט ושריף יהודי אמריקאי, מחשובי היהודים שפעלו בארה"ב בתחילת המאה ה-19, ומהמשפיעים ביותר בתקופתו. יליד פילדלפיה, בן לאב ממוצא גרמני ולאם ממוצא ספרדי-פורטוגזי; אביו השתתף במלחמת העצמאות של ארצות הברית, ויש המספרים כי ג'ורג' וושינגטון נכח בחתונה של הוריו. נוח התפרסם בעיקר בניסיונו להקים ארץ מקלט ליהודים – "אררט" – באי גרנד איילנד שבמדינת ניו-יורק, סמוך למפלי הניאגרה (נח רכש שליש מהאי וקיבל אופציה על יתרתו, אך התכנית מעולם לא יצאה לפועל).
בשנת 1807 (בגיל 22), לאחר פטירת סבו, החל ללמוד עריכת דין בצ'ארלסטון, תוך שהוא מפתח קריירות מקבילות כעיתונאי וכפוליטיקאי: הוא הצטרף למפלגה הדמוקרטית-רפובליקנית, ובשנת 1813 מונה כקונסול בתוניס, שם פעל לשחרורם של אזרחים אמריקנים שנשבו על ידי שליט אלג'יריה. לאחר שובו לניו-יורק שימש בין היתר כשריף, כשופט ובתפקיד ה- surveyor of the port of New York; ככתב בעיתון שניהל דודו, ה-National Advocate, ולאחר מכן ערך והקים שורה של עיתונים, בהם ה-New York Enquirer ,Union ,Commercial Advertiser ,Evening Star, ה-Messenger וה-Times. נוח נפטר משבץ בעיר ניו-יורק בשנת 1851.
בפתח הכרך מופיעה הקדשה מעניינת בכתב יד, שנכתבה בפילדלפיה ביום 11 ביוני 1818, המעידה כי הספר ניתן כשי לאדם בשם פיליפס, מאת משה לופז ג'וניור (בנו של משה לופז), כמזכרת וכאות להערכה שלופז האב רכש לפיליפס: "Presented to Mr. A. J. [I.?] Phillips as a testimonial of the regard my dec[ease]d d Father Moses Lopez entertain for him, by his Sincere Friend, M Lopez [Jr'] ". פיליפס היה שם משפחתה של אמו של מרדכי מנואל נוח, ציפורה, וכמובן גם של אביה – סבו של מרדכי מנואל – Jonas Phillips, אשר השפיע רבות על נוח הצעיר ואף עזר בגידולו (לאחר שאביו של נוח עזב כשהיה בן שבע ולאחר פטירתה של אמו).
בשולי כמה מדפי הספר מופיעות חותמות בעלים: "Moses Lopez jun. " – משה לופז ג'וניור, בנו של משה לופז, אשר היה אף הוא חבר הקהילה הפורטוגזית "שארית ישראל".
למידע נוסף אודות נוח ואודות משפחתו, ראה: Jewish Encyclopedia, מהדורת 1906, כרך 9, עמ' 323-324, וראה חומר מצורף.
בגוף הסידור נוספו מספר דפים בכתב יד, בכתיבה ספרדית: הוספות של תפילות ופיוטים שלא נדפסו בסידור (בתחילת הכרך ובסופו), פתק עליו נכתב נוסח "תכנת שבת" למוסף (בין דפים קלב-קלג, במוסף של שבת) ודף עליו שורטטה מנורת "למנצח" נאה (הטקסט נכתב באותיות מרובעות מסוגננות, בתוך מסגרות קווים בצבע חום; בין דפים קצו-קצז, במגילת אנטיוכוס).
[2] דף בכתב יד, [1], רלב דף [מספור דפים משובש; צ"ל רלג], [3] דף בכתב יד, 16.5 ס"מ. מצב בינוני-טוב. כתמים. פגעי רטיבות. שוליים קצוצים בחלק מהדפים. קרע בדף עם מנורת "למנצח". כריכת עור מקורית עם הטבעות זהב וחיתוך דפים מוזהב. הכריכה הקדמית מנותקת. פגמים ובלאי בשולי הכריכה, בפינות ובשדרה.
לסידור שלפנינו חשיבות ביבליוגרפית וערך גם בפני עצמו: ב"מפעל הביבליוגרפיה העברית" מציינים כי ראו צילום השער בלבד, אצל יוסף גולדמן (Goldman, (Catalogue of Rare Ladino Books, Catalogue no. 8, Jan. 1996, no. 36 וכפי הנראה התבססו על העותק שלפנינו.
סידור תפילה נדיר, שה"דינים" בו נדפסו בלאדינו. עותק שהיה שייך למרדכי מנואל נוח מפילדלפיה ולמשפחתו.
בדפים הריקים שבתחילת הכרך מופיעה חתימתו המלאה של מרדכי מנואל נוח – "Manuel M Noah, 1850" (החתימה מופיעה בסופה של הקדשה מעניינת, ראה להלן), ובדפים הבאים מופיעה פעמיים חתימתו המקוצרת – "M M Noah".
מרדכי מנואל נח (Mordecai Manuel Noah,י 1785-1851) – עיתונאי, מחזאי ועורך, דיפלומט, פילנתרופ, עורך דין, שופט ושריף יהודי אמריקאי, מחשובי היהודים שפעלו בארה"ב בתחילת המאה ה-19, ומהמשפיעים ביותר בתקופתו. יליד פילדלפיה, בן לאב ממוצא גרמני ולאם ממוצא ספרדי-פורטוגזי; אביו השתתף במלחמת העצמאות של ארצות הברית, ויש המספרים כי ג'ורג' וושינגטון נכח בחתונה של הוריו. נוח התפרסם בעיקר בניסיונו להקים ארץ מקלט ליהודים – "אררט" – באי גרנד איילנד שבמדינת ניו-יורק, סמוך למפלי הניאגרה (נח רכש שליש מהאי וקיבל אופציה על יתרתו, אך התכנית מעולם לא יצאה לפועל).
בשנת 1807 (בגיל 22), לאחר פטירת סבו, החל ללמוד עריכת דין בצ'ארלסטון, תוך שהוא מפתח קריירות מקבילות כעיתונאי וכפוליטיקאי: הוא הצטרף למפלגה הדמוקרטית-רפובליקנית, ובשנת 1813 מונה כקונסול בתוניס, שם פעל לשחרורם של אזרחים אמריקנים שנשבו על ידי שליט אלג'יריה. לאחר שובו לניו-יורק שימש בין היתר כשריף, כשופט ובתפקיד ה- surveyor of the port of New York; ככתב בעיתון שניהל דודו, ה-National Advocate, ולאחר מכן ערך והקים שורה של עיתונים, בהם ה-New York Enquirer ,Union ,Commercial Advertiser ,Evening Star, ה-Messenger וה-Times. נוח נפטר משבץ בעיר ניו-יורק בשנת 1851.
בפתח הכרך מופיעה הקדשה מעניינת בכתב יד, שנכתבה בפילדלפיה ביום 11 ביוני 1818, המעידה כי הספר ניתן כשי לאדם בשם פיליפס, מאת משה לופז ג'וניור (בנו של משה לופז), כמזכרת וכאות להערכה שלופז האב רכש לפיליפס: "Presented to Mr. A. J. [I.?] Phillips as a testimonial of the regard my dec[ease]d d Father Moses Lopez entertain for him, by his Sincere Friend, M Lopez [Jr'] ". פיליפס היה שם משפחתה של אמו של מרדכי מנואל נוח, ציפורה, וכמובן גם של אביה – סבו של מרדכי מנואל – Jonas Phillips, אשר השפיע רבות על נוח הצעיר ואף עזר בגידולו (לאחר שאביו של נוח עזב כשהיה בן שבע ולאחר פטירתה של אמו).
בשולי כמה מדפי הספר מופיעות חותמות בעלים: "Moses Lopez jun. " – משה לופז ג'וניור, בנו של משה לופז, אשר היה אף הוא חבר הקהילה הפורטוגזית "שארית ישראל".
למידע נוסף אודות נוח ואודות משפחתו, ראה: Jewish Encyclopedia, מהדורת 1906, כרך 9, עמ' 323-324, וראה חומר מצורף.
בגוף הסידור נוספו מספר דפים בכתב יד, בכתיבה ספרדית: הוספות של תפילות ופיוטים שלא נדפסו בסידור (בתחילת הכרך ובסופו), פתק עליו נכתב נוסח "תכנת שבת" למוסף (בין דפים קלב-קלג, במוסף של שבת) ודף עליו שורטטה מנורת "למנצח" נאה (הטקסט נכתב באותיות מרובעות מסוגננות, בתוך מסגרות קווים בצבע חום; בין דפים קצו-קצז, במגילת אנטיוכוס).
[2] דף בכתב יד, [1], רלב דף [מספור דפים משובש; צ"ל רלג], [3] דף בכתב יד, 16.5 ס"מ. מצב בינוני-טוב. כתמים. פגעי רטיבות. שוליים קצוצים בחלק מהדפים. קרע בדף עם מנורת "למנצח". כריכת עור מקורית עם הטבעות זהב וחיתוך דפים מוזהב. הכריכה הקדמית מנותקת. פגמים ובלאי בשולי הכריכה, בפינות ובשדרה.
לסידור שלפנינו חשיבות ביבליוגרפית וערך גם בפני עצמו: ב"מפעל הביבליוגרפיה העברית" מציינים כי ראו צילום השער בלבד, אצל יוסף גולדמן (Goldman, (Catalogue of Rare Ladino Books, Catalogue no. 8, Jan. 1996, no. 36 וכפי הנראה התבססו על העותק שלפנינו.
קטגוריה
אמריקנה
קָטָלוֹג
מכירה 63 - פריטים נדירים ומיוחדים
13.11.2018
פתיחה: $12,000
הערכה: $15,000 - $20,000
נמכר ב: $50,000
כולל עמלת קונה
שמונה עשר תעודות ומסמכים, כתובים בכתב-יד על גבי נייר וקלף, המתעדים משפטים וחקירות של נאשמים יהודים באינקוויזיציה בבולוניה. בולוניה, המאה ה-15. לטינית, תעודה אחת באיטלקית.
"האינקוויזיציה" היה שמם של בתי משפט ומוסדות חקירה בראשות הכנסייה הקתולית, שקמו בשלהי ימי הביניים במטרה להיאבק בתופעת המינות והכפירה באירופה. על אף שהאינקוויזיציה הגיעה לשיא כוחה בתחילת העת החדשה, בספרד וברומא, שורשיה נטועים עוד במאה ה-12, אז החלו להופיע בתי משפט מקומיים באיטליה ובצרפת בראשות נזירים מן המסדר הדומיניקני. בעיר בולוניה שבצפון איטליה החלה להתפתח האינקוויזיציה כבר במאה ה-13, ועד תקופת הרנסאנס הפכה העיר לאחד המרכזים החשובים של האינקוויזיציה בצפון איטליה. בניגוד לאינקוויזיציה הספרדית, לא התמקדה האינקוויזיציה בבולוניה ברדיפת יהודים, אלא במיגור הכתות הנוצריות שפרחו באותן השנים, ומיעטה לערוך משפטים והליכים כנגד בני דתות אחרות. מסמכים ותעודות של האינקוויזיציה מהעיר בולוניה בתקופה זאת אינם מצויים, ונדירות במיוחד תעודות של משפטים כנגד יהודים.
האוסף שלפנינו כולל:
1-8. שמונה תעודות הקשורות לחקירת המשפחה היהודית Musetti, שהואשמה בביזוי תהלוכת-חג נוצרי בשנת 1445. על פי התעודות שלפנינו, הואשמו שלושה מבני המשפחה – אברהם, רעייתו ברונלה וקרובם דקטילוס, שהתפרצו ביום 27.5.1445 אל תהלוכת "חג הלחם והיין הקדוש", השליכו חפצים אל עבר הצלמים ועוררו מהומה רבה בעיר.
· כתב-אישום, כתוב על גליון קלף (4 עמ' כתובים), ובו תיאור מפורט של המאורעות, רשימת העבירות שביצעו בני המשפחה וההליך המתאים לשפיטת יהודים, על פי חוקי העיר. בסוף המסמך מופיעים שמות השופטים והדיינים, וכן חתימת הנוטריון.
· עותק נוסף של כתב-האישום הנ"ל, כתוב על גבי מגילת קלף ארוכה (על פי צורתו, ייתכן ששימש לרישום המקורי במהלך הדיון באולם המשפט).
· תעודה מיום 21.6.1445, כתובה על גבי גליון קלף (3 עמ' כתובים), ובה נוסח שונה של האישומים מפי אינקוויזיטור מבית המשפט בעיר רימיני. בנוסח זה מודגשת אחריותו של אברהם כאבי המשפחה, ומוצעת האפשרות לשפוט את היהודים על פי "חוקי משה", משום ש"הכתבים העבריים" מתייחסים לסוגיות הנידונות. בסוף המסמך מופיעים שמות השופטים וחתימת הנוטריון.
· שתי עדויות, כתובות על גבי נייר, המאשרות את ההאשמות ונוקבות בשמו של יהודי נוסף שהיה מעורב בתקרית – יוסף. עדות אחת מפי אדם בשם Antoninius ועדות אחרת מפי אדם בשם Bartholomeus.
· עדותו של בן המשפחה דקטילוס (מכונה במסמך Datolius), כתובה על גבי נייר, המטילה את האשמה על שני נוצרים, Melchior ו-Cantarini, שלדבריו פתחו בקטטה.
· שני מכתבי תמיכה עבור המשפחה, כתובים על גבי נייר.
9-18. עשרה מסמכים בכתב-יד המתעדים משפטים וחקירות שונות של יהודים בעיר בולוניה לאורך המאה ה-15 (ייתכן שהיו שייכים לחוקר אינקוויזיציה אחד):
· מסמך מיום 13.5.1405, המתייחס למחלוקת בין יהודי בשם Solomon ליהודי בשם Simon מבולוניה.
· מכתב מיום 10.9.1456, שנשלח מאת תובע בשם Mateus Maranus מהעיר בולוניה, ומודיע על מעצרם של "עבריינים" מהקהילה היהודית. חתום בחותם שעווה.
· מסמך משנות ה-70 של המאה ה-15, בנושא מס המוטל על יהודים המכונה "Gabella Grossa", ודן באופן הגבייה.
· ארבעה מסמכים מהשנים 1472-1479, בנושא פשעים שביצעו יהודים.
· מסמך משנת 1473, העוסק בתשלום חובות של יהודי בולוניה, שנעשה בזהב.
· מסמך הדן בפשעיו של יהודי בשם Moyses (Mosceto) Damelus. ללא תיארוך.
· מסמך הנוגע ליהודי בשם Solomon de Vignola, בנושא מחלוקת על הכשר בשר בקר. ללא תיארוך.
סך הכול שמונה עשר מסמכים ותעודות. גודל ומצב משתנים. מצב כללי טוב-בינוני. כתמים. קמטים וסימני קיפול קלים. קרעים, קרעים חסרים ונקבים (ברובם קלים, חלקם משוקמים). רישום בעט בצדם האחורי של שניים מהפריטים ורישום בעט בשוליים של אחד המסמכים (קטנים, ללא נזק לכיתוב).
"האינקוויזיציה" היה שמם של בתי משפט ומוסדות חקירה בראשות הכנסייה הקתולית, שקמו בשלהי ימי הביניים במטרה להיאבק בתופעת המינות והכפירה באירופה. על אף שהאינקוויזיציה הגיעה לשיא כוחה בתחילת העת החדשה, בספרד וברומא, שורשיה נטועים עוד במאה ה-12, אז החלו להופיע בתי משפט מקומיים באיטליה ובצרפת בראשות נזירים מן המסדר הדומיניקני. בעיר בולוניה שבצפון איטליה החלה להתפתח האינקוויזיציה כבר במאה ה-13, ועד תקופת הרנסאנס הפכה העיר לאחד המרכזים החשובים של האינקוויזיציה בצפון איטליה. בניגוד לאינקוויזיציה הספרדית, לא התמקדה האינקוויזיציה בבולוניה ברדיפת יהודים, אלא במיגור הכתות הנוצריות שפרחו באותן השנים, ומיעטה לערוך משפטים והליכים כנגד בני דתות אחרות. מסמכים ותעודות של האינקוויזיציה מהעיר בולוניה בתקופה זאת אינם מצויים, ונדירות במיוחד תעודות של משפטים כנגד יהודים.
האוסף שלפנינו כולל:
1-8. שמונה תעודות הקשורות לחקירת המשפחה היהודית Musetti, שהואשמה בביזוי תהלוכת-חג נוצרי בשנת 1445. על פי התעודות שלפנינו, הואשמו שלושה מבני המשפחה – אברהם, רעייתו ברונלה וקרובם דקטילוס, שהתפרצו ביום 27.5.1445 אל תהלוכת "חג הלחם והיין הקדוש", השליכו חפצים אל עבר הצלמים ועוררו מהומה רבה בעיר.
· כתב-אישום, כתוב על גליון קלף (4 עמ' כתובים), ובו תיאור מפורט של המאורעות, רשימת העבירות שביצעו בני המשפחה וההליך המתאים לשפיטת יהודים, על פי חוקי העיר. בסוף המסמך מופיעים שמות השופטים והדיינים, וכן חתימת הנוטריון.
· עותק נוסף של כתב-האישום הנ"ל, כתוב על גבי מגילת קלף ארוכה (על פי צורתו, ייתכן ששימש לרישום המקורי במהלך הדיון באולם המשפט).
· תעודה מיום 21.6.1445, כתובה על גבי גליון קלף (3 עמ' כתובים), ובה נוסח שונה של האישומים מפי אינקוויזיטור מבית המשפט בעיר רימיני. בנוסח זה מודגשת אחריותו של אברהם כאבי המשפחה, ומוצעת האפשרות לשפוט את היהודים על פי "חוקי משה", משום ש"הכתבים העבריים" מתייחסים לסוגיות הנידונות. בסוף המסמך מופיעים שמות השופטים וחתימת הנוטריון.
· שתי עדויות, כתובות על גבי נייר, המאשרות את ההאשמות ונוקבות בשמו של יהודי נוסף שהיה מעורב בתקרית – יוסף. עדות אחת מפי אדם בשם Antoninius ועדות אחרת מפי אדם בשם Bartholomeus.
· עדותו של בן המשפחה דקטילוס (מכונה במסמך Datolius), כתובה על גבי נייר, המטילה את האשמה על שני נוצרים, Melchior ו-Cantarini, שלדבריו פתחו בקטטה.
· שני מכתבי תמיכה עבור המשפחה, כתובים על גבי נייר.
9-18. עשרה מסמכים בכתב-יד המתעדים משפטים וחקירות שונות של יהודים בעיר בולוניה לאורך המאה ה-15 (ייתכן שהיו שייכים לחוקר אינקוויזיציה אחד):
· מסמך מיום 13.5.1405, המתייחס למחלוקת בין יהודי בשם Solomon ליהודי בשם Simon מבולוניה.
· מכתב מיום 10.9.1456, שנשלח מאת תובע בשם Mateus Maranus מהעיר בולוניה, ומודיע על מעצרם של "עבריינים" מהקהילה היהודית. חתום בחותם שעווה.
· מסמך משנות ה-70 של המאה ה-15, בנושא מס המוטל על יהודים המכונה "Gabella Grossa", ודן באופן הגבייה.
· ארבעה מסמכים מהשנים 1472-1479, בנושא פשעים שביצעו יהודים.
· מסמך משנת 1473, העוסק בתשלום חובות של יהודי בולוניה, שנעשה בזהב.
· מסמך הדן בפשעיו של יהודי בשם Moyses (Mosceto) Damelus. ללא תיארוך.
· מסמך הנוגע ליהודי בשם Solomon de Vignola, בנושא מחלוקת על הכשר בשר בקר. ללא תיארוך.
סך הכול שמונה עשר מסמכים ותעודות. גודל ומצב משתנים. מצב כללי טוב-בינוני. כתמים. קמטים וסימני קיפול קלים. קרעים, קרעים חסרים ונקבים (ברובם קלים, חלקם משוקמים). רישום בעט בצדם האחורי של שניים מהפריטים ורישום בעט בשוליים של אחד המסמכים (קטנים, ללא נזק לכיתוב).
קטגוריה
קהילות יהודיות
קָטָלוֹג
מכירה 63 - פריטים נדירים ומיוחדים
13.11.2018
פתיחה: $5,000
הערכה: $10,000 - $15,000
לא נמכר
דף גדול בכתב-יד על קלף, העתקת אגרות המלצה של רבנים לפדיון שבויים, כולל המלצות רבני פולין וגרמניה, הולנד ולונדון. [לונדון?, תק"י 1750].
דף קלף בפורמט גדול, כתוב בשני טורים. כולל מכתבי המלצה עבור שלושת האחים: משה, יעקב ויצחק בני ר' משה הכהן ממקדוניה, סוחרים יהודים שנקלעו למשבר כספי חמור לאחר שספינתם, שהיתה עמוסה בסחורה - שלהם ושל אחרים - טבעה בים. בעקבות כך שקעו בחובות כבדים. הם נאסרו יחד עם נשיהם וילדיהם, אך הצליחו לברוח בעצמם בעוד הנשים והילדים נותרים במאסר. לאחר שברחו נאלצו לצאת למסע גיוס תרומות ל"פדיון שבויים" עבורם ועבור משפחותיהם.
"משה יעקב ויצחק בני ר' חיים הכהן. דרך אניה בלב ים בספינה מלאה כמה סחורות מממון עצמם וממון תוגרמים אשר לקחו בהקפה לשאת ולתת להרויח, ועבר בים צרה רוח סערה ושבר הספינה ונטבעה... וקמו התוגרמים המלוים ותפסו נשיהם ובניהם ונתנו בסוגר בשביל ערבון עד שיפרעו להם...".
"הני שלושה אחים... היו סוחרים גדולים גבירים ונכבדים... ועכשיו באו בגלגל החוזר בעולם... כי דרך אני' בלב ים... והים הולך וסוער ברוח סועה וסער ונשברה הספינה... ונשארו בחוסר כל... והנושים באו לקחת ישמעאלים אכזרים ולקחו ובזזו כל אשר בבית ובשדה... ונתנו אותם בכבל אסור הם ונשיהם ובניהם... ונמלטו מהתפיסה, ונשארו נשיהם ובניהם בידי אכזרים...".
בעמוד הראשון, בחלקו הימני-עליון - כתב המלצה מאת רבני ונכבדי הקהילה הספרדית בחוטין (Khotyn, בסרביה, כיום: אוקראינה), בטור השמאלי ובעמוד השני בטור הימני, העתקה של 14 אגרות המלצה "מגוף הכתבים שנכתבו ונחתמו הרבני' המפורסמי' דמדינות פולין ואשכנז יצ"ו". ההמלצות הן מרבני פולין (פודוליה) וגרמניה, ובין היתר מופיעה גם המלצתו של רבי יחזקאל לנדא בעל ה"נודע ביהודה" שכיהן באותה עת כרב בעיר יאמפולי. בעמוד הראשון, בטור הימני, מופיעים נוסחי המלצות שניתנו לאחים בהולנד, באמשטרדם ובהאג; ובעמוד השני, בטור השמאלי, כתב המלצה שניתן בלונדון.
כתב ההמלצה מחוטין וכתבי ההמלצה מרבני פולין וגרמניה הועתקו באות מרובעת (כדי שיהיו מובנים ליהודים אשכנזים), ואילו כתבי ההמלצות מרבני הקהילות הספרדיות באמשטרדם ולונדון, הועתקו בכתיבה ספרדית בינונית. להמלצות מאמשטרדם והולנד נוספו רישומים בפורטוגזית המפרטים את סך התרומות שניתנו לאחים.
עיון בכתב היד שלפנינו מתווה את דרך מסעם של האחים לגיוס תרומות. בקהילה הספרדית בחוטין קבלו כתב המלצה, בחודש תשרי תק"ט (1748). בסוף אותה שנה סבבו בפודוליה: בכ"ו באלול היו בזוואנץ - שם קיבלו מכתב מאת "הגבירים הקצינים הספרדיים" המופנה אל ה"נודע ביהודה" ומבקשים ממנו להמליץ על האחים, כדי שיוכלו לצאת למסע גיוס תרומות בקהילות האשכנזים; ואליהם הצטרף הרב המקומי ("הק' יהודה ליב מסקאל"). לאחר מכן ביקרו ביאמפולי - כנראה בערב חג הסוכות תק"י. אז כיהן בעיר ה"נודע ביהודה" והוא העניק להם המלצה. לאחר מכן היו בראש חודש חשוון - בהארחוב, בו' חשון - בלאדמיר שבווהלין, בט"ו חשון - בזאמושט, ובאותו יום גם בשברשין, בכ"ו חשון - בקרו בקראשניק, בכ"ד חשון - באפטא, בערב ראש חודש כסליו - בחמלניק, ובראש החודש - בפינטשוב. בכל המקומות האלה קיבלו אגרות המלצה מהרבנים המקומיים. משם יצאו לגרמניה: בג' בטבת - היו בפרנקפורט דמיין, בי"ג טבת - בברלין, בראש חודש שבט - בהלברשטאט, בי"ב שבט - בהנובר. גם בערים אלה קיבלו את המלצות הרבנים המקומיים. משם עברו להולנד: בכ"ח באדר ב' היו באמשטרדם ושם קיבלו אגרת המלצה מרבי יצחק חיים ן' דנא די בריטו. בכ"ו באייר היו בהאג ושם קיבלו אגרת המלצה מרבי דניאל הכהן רודריגז. בסוף חודש אייר היו שוב באמשטרדם ושם קיבלו אגרות המלצה משני שלוחי א"י - רבי מסעוד בונאן שליח טבריה, ורבי מאיר שיגורה שליח צפת.
כתב ההמלצה האחרון שמופיע בדף שלפנינו נכתב בלונדון בחודש תמוז תק"י, ע"י רב הקהילה הספרדית-פורטוגזית בעיר - רבי משה גומיש די מישיקיטה (ראה אודותיו פריט 161). רבי משה כותב כי לאחר שהאחים לא הצליחו לגייס את הסכום הדרוש להם, הוחלט שיתפצלו ושנים מהאחים ייסעו למושבות החדשות של היהודים הפורטוגזים במרכז אמריקה: "הוצרכו להפרד איש מעל אחיו שהשני אחים הלכו לאיי הים, בתחילה לקוראשון [קוראסאו] ואח"כ ילכו לברבאדאס [ברבדוס] ולג'אמאיקה, כדי למהר פדיון השבויים, וזה משה האיש הגדול מצאתיו בא פה למחננו לונדריש...".
מסגנון הכתב נראה שנכתב ע"י סופר ספרדי מהקהילות הספרדיות-פורטוגזיות בהולנד או בלונדון. מאחר וכתב ההמלצה האחרון נכתב בלונדון, ניתן לשער שההעתקה שלפנינו כולה נעשתה שם.
העתקה של אגרות המלצה אלו - ממקור אחר - פורסמה ע"י פרופ' מאיר בניהו, מתוך כת"י פנקס מפירארה, בו הועתקו האגרות ע"י סופר הקהילה, כנראה רבי יצחק לאמפרונטי (כת"י באוסף ישעיה זנה שבמכון בן צבי, מס' 4054). שם מופיעות אגרות נוספות, מהמשך מסעו של האח משה - באלג'יר ובערי איטליה. ראה: מ. בניהו, היחסים שבין יהודי יון ליהודי איטליה', תל אביב תש"מ, עמ' 22-23, 266-278.
דף קלף גדול. גובה: 58 ס"מ. רוחב: 51.5 ס"מ. כתמים. שני חורים טבעיים. סימני קיפול.
דף קלף בפורמט גדול, כתוב בשני טורים. כולל מכתבי המלצה עבור שלושת האחים: משה, יעקב ויצחק בני ר' משה הכהן ממקדוניה, סוחרים יהודים שנקלעו למשבר כספי חמור לאחר שספינתם, שהיתה עמוסה בסחורה - שלהם ושל אחרים - טבעה בים. בעקבות כך שקעו בחובות כבדים. הם נאסרו יחד עם נשיהם וילדיהם, אך הצליחו לברוח בעצמם בעוד הנשים והילדים נותרים במאסר. לאחר שברחו נאלצו לצאת למסע גיוס תרומות ל"פדיון שבויים" עבורם ועבור משפחותיהם.
"משה יעקב ויצחק בני ר' חיים הכהן. דרך אניה בלב ים בספינה מלאה כמה סחורות מממון עצמם וממון תוגרמים אשר לקחו בהקפה לשאת ולתת להרויח, ועבר בים צרה רוח סערה ושבר הספינה ונטבעה... וקמו התוגרמים המלוים ותפסו נשיהם ובניהם ונתנו בסוגר בשביל ערבון עד שיפרעו להם...".
"הני שלושה אחים... היו סוחרים גדולים גבירים ונכבדים... ועכשיו באו בגלגל החוזר בעולם... כי דרך אני' בלב ים... והים הולך וסוער ברוח סועה וסער ונשברה הספינה... ונשארו בחוסר כל... והנושים באו לקחת ישמעאלים אכזרים ולקחו ובזזו כל אשר בבית ובשדה... ונתנו אותם בכבל אסור הם ונשיהם ובניהם... ונמלטו מהתפיסה, ונשארו נשיהם ובניהם בידי אכזרים...".
בעמוד הראשון, בחלקו הימני-עליון - כתב המלצה מאת רבני ונכבדי הקהילה הספרדית בחוטין (Khotyn, בסרביה, כיום: אוקראינה), בטור השמאלי ובעמוד השני בטור הימני, העתקה של 14 אגרות המלצה "מגוף הכתבים שנכתבו ונחתמו הרבני' המפורסמי' דמדינות פולין ואשכנז יצ"ו". ההמלצות הן מרבני פולין (פודוליה) וגרמניה, ובין היתר מופיעה גם המלצתו של רבי יחזקאל לנדא בעל ה"נודע ביהודה" שכיהן באותה עת כרב בעיר יאמפולי. בעמוד הראשון, בטור הימני, מופיעים נוסחי המלצות שניתנו לאחים בהולנד, באמשטרדם ובהאג; ובעמוד השני, בטור השמאלי, כתב המלצה שניתן בלונדון.
כתב ההמלצה מחוטין וכתבי ההמלצה מרבני פולין וגרמניה הועתקו באות מרובעת (כדי שיהיו מובנים ליהודים אשכנזים), ואילו כתבי ההמלצות מרבני הקהילות הספרדיות באמשטרדם ולונדון, הועתקו בכתיבה ספרדית בינונית. להמלצות מאמשטרדם והולנד נוספו רישומים בפורטוגזית המפרטים את סך התרומות שניתנו לאחים.
עיון בכתב היד שלפנינו מתווה את דרך מסעם של האחים לגיוס תרומות. בקהילה הספרדית בחוטין קבלו כתב המלצה, בחודש תשרי תק"ט (1748). בסוף אותה שנה סבבו בפודוליה: בכ"ו באלול היו בזוואנץ - שם קיבלו מכתב מאת "הגבירים הקצינים הספרדיים" המופנה אל ה"נודע ביהודה" ומבקשים ממנו להמליץ על האחים, כדי שיוכלו לצאת למסע גיוס תרומות בקהילות האשכנזים; ואליהם הצטרף הרב המקומי ("הק' יהודה ליב מסקאל"). לאחר מכן ביקרו ביאמפולי - כנראה בערב חג הסוכות תק"י. אז כיהן בעיר ה"נודע ביהודה" והוא העניק להם המלצה. לאחר מכן היו בראש חודש חשוון - בהארחוב, בו' חשון - בלאדמיר שבווהלין, בט"ו חשון - בזאמושט, ובאותו יום גם בשברשין, בכ"ו חשון - בקרו בקראשניק, בכ"ד חשון - באפטא, בערב ראש חודש כסליו - בחמלניק, ובראש החודש - בפינטשוב. בכל המקומות האלה קיבלו אגרות המלצה מהרבנים המקומיים. משם יצאו לגרמניה: בג' בטבת - היו בפרנקפורט דמיין, בי"ג טבת - בברלין, בראש חודש שבט - בהלברשטאט, בי"ב שבט - בהנובר. גם בערים אלה קיבלו את המלצות הרבנים המקומיים. משם עברו להולנד: בכ"ח באדר ב' היו באמשטרדם ושם קיבלו אגרת המלצה מרבי יצחק חיים ן' דנא די בריטו. בכ"ו באייר היו בהאג ושם קיבלו אגרת המלצה מרבי דניאל הכהן רודריגז. בסוף חודש אייר היו שוב באמשטרדם ושם קיבלו אגרות המלצה משני שלוחי א"י - רבי מסעוד בונאן שליח טבריה, ורבי מאיר שיגורה שליח צפת.
כתב ההמלצה האחרון שמופיע בדף שלפנינו נכתב בלונדון בחודש תמוז תק"י, ע"י רב הקהילה הספרדית-פורטוגזית בעיר - רבי משה גומיש די מישיקיטה (ראה אודותיו פריט 161). רבי משה כותב כי לאחר שהאחים לא הצליחו לגייס את הסכום הדרוש להם, הוחלט שיתפצלו ושנים מהאחים ייסעו למושבות החדשות של היהודים הפורטוגזים במרכז אמריקה: "הוצרכו להפרד איש מעל אחיו שהשני אחים הלכו לאיי הים, בתחילה לקוראשון [קוראסאו] ואח"כ ילכו לברבאדאס [ברבדוס] ולג'אמאיקה, כדי למהר פדיון השבויים, וזה משה האיש הגדול מצאתיו בא פה למחננו לונדריש...".
מסגנון הכתב נראה שנכתב ע"י סופר ספרדי מהקהילות הספרדיות-פורטוגזיות בהולנד או בלונדון. מאחר וכתב ההמלצה האחרון נכתב בלונדון, ניתן לשער שההעתקה שלפנינו כולה נעשתה שם.
העתקה של אגרות המלצה אלו - ממקור אחר - פורסמה ע"י פרופ' מאיר בניהו, מתוך כת"י פנקס מפירארה, בו הועתקו האגרות ע"י סופר הקהילה, כנראה רבי יצחק לאמפרונטי (כת"י באוסף ישעיה זנה שבמכון בן צבי, מס' 4054). שם מופיעות אגרות נוספות, מהמשך מסעו של האח משה - באלג'יר ובערי איטליה. ראה: מ. בניהו, היחסים שבין יהודי יון ליהודי איטליה', תל אביב תש"מ, עמ' 22-23, 266-278.
דף קלף גדול. גובה: 58 ס"מ. רוחב: 51.5 ס"מ. כתמים. שני חורים טבעיים. סימני קיפול.
קטגוריה
קהילות יהודיות
קָטָלוֹג
מכירה 63 - פריטים נדירים ומיוחדים
13.11.2018
פתיחה: $18,000
הערכה: $20,000 - $25,000
נמכר ב: $22,500
כולל עמלת קונה
תעודת תואר-אצולה (Patent of Nobility) מפוארת במיוחד, כתובה על גבי דפי קלף מעוטרים ונתונה בכריכת עור איכותית ובקופסה מהודרת, אשר הוענקה לסלומון (שלמה) פרנטה מטריאסטה מטעם הקיסר פרנץ יוזף הראשון, על השתתפותו בתערוכה העולמית בוינה בשנת 1873 ועל תרומתו להצלחתה. וינה, 20 בדצמבר 1873. גרמנית.
תעודת תואר-אצולה מפוארת במיוחד, המעניקה לסלומון (שלמה) פרנטה מטריאסטה את התואר "ברון" (Freiherr) ואת הזכות להשתמש בשלט-אצולה. חתומה בידי הקיסר פרנץ יוזף הראשון, בידי שר החוץ Dr. Joseph freiherr von Lasser-Zollheim ובידי חבר הקבינט המלכותי, השר Adolph Löhr.
סלומון (שלמה) פרנטה, יליד טריאסטה 1807 או 1808, נפטר ב-1890; בנו של אהרן יצחק פרנטה מטריאסטה (1775-1853), סוחר ואיש-עסקים ידוע, ממנו אף ירש את תפקיד נשיא לשכת המסחר. לא ידועים לנו פרטים רבים אודות חייו, זולת אלה המתועדים בתעודה שלפנינו, וזולת העובדה שסלומון פרנטה החזיק ב"כתב יד רוטשילד" (Rothschild miscellany), ב"הגדת רוטשילד" ובכתבי-יד עבריים-איטלקיים חשובים נוספים בשנים 1832-1855, בטרם מכר אותם למשפחת רוטשילד בפריז. בני-משפחה אחרים ממשפחת פרנטה היו ידועים אף הם בעסקי המסחר והבנקאות בעיר טריאסטה ובסביבותיה במאה ה-19 (יחד עם משפחת מורפורגו).
התעודה כתובה בדיו שחורה על גבי ארבעה דפי קלף עבים, כאשר אותיות-הפתיחה, הכותרות והשמות החשובים מעוטרים בדיו זהובה ובצבעי אדום וכחול. בכל הדפים מוקף הטקסט במסגרות-תחריט המעוטרות בסמלי הקיסרות האוסטרו-הונגרית (בשולי העמוד האחרון מופיע שמו של החרט scr. Carl Gernetl.).
בטקסט שנכתב בתעודה מפורטים מעמדו של סלומון פרנטה כנשיא לשכת המסחר והתעשייה של טריאסטה, תארים שונים אשר קיבל מטעם דוכסויות בראונשוויג, סקסוניה ונסאו, וכן תרומתו המשמעותית לתערוכה העולמית בוינה בשנת 1873 (Weltausstellung 1873 Wien) ולהצלחתה, שבזכותם מוענקים לו ולצאצאיו התואר "ברון" והזכות להשתמש בשלט-אצולה. לאחר מכן מופיע איור איכותי של שלט-האצולה של משפחת פרנטה, יחד עם תיאור מפורט ומדוקדק של כל אחד ממרכיביו.
דפי הקלף כרוכים בכריכת עור עבה ומפוארת במיוחד (חתומה: L. Groner K.K. Hofbuchbinder), שבחזיתה משולבים עיטורי-פליז בצורת ערבסקות, עיטורי אמייל לבנים וכחולים ואבני-חן כחולות. במרכז הכריכה הקדמית משובץ שלט האצולה של משפחת פרנטה, עשוי יציקות פליז עם עיטורי אמייל צבעוניים. אל שדרת הכריכה מחובר שרוך בד זהוב, שבקצהו מדליון פליז גדול עליו מוטבע סמל האימפריה האוסטרו-הונגרית. המדליון ניתן לפתיחה, ובחלקו הפנימי שמורה הטבעה נוספת של סמל האימפריה, בשעווה אדומה.
הכרך כולו נתון בקופסת עץ מפוארת, מחופה עור בחלקה החיצוני ובד בחלקה הפנימי ובתחתית, עם מנגנון-נעילה (ללא מנעול), עיטורים מוטבעים בשוליים ועיטורי-פליז בפינות. על מכסה הקופסה עיטורי פליז בצורת כתר ומשלבת (מונוגרמה) של האותיות SP – ראשי תיבות שמו של פרנטה.
[4] דף, כרך 39 ס"מ. קופסה 44X34X10 ס"מ. הדפים במצב טוב, עם מעט כתמים. פגמים ושריטות בעור. שתיים מפינות הפליז חסרות. פגמים בפינות שללא עיטורי הפליז. פגמים ובלאי בבד.
תעודת תואר-אצולה מפוארת במיוחד, המעניקה לסלומון (שלמה) פרנטה מטריאסטה את התואר "ברון" (Freiherr) ואת הזכות להשתמש בשלט-אצולה. חתומה בידי הקיסר פרנץ יוזף הראשון, בידי שר החוץ Dr. Joseph freiherr von Lasser-Zollheim ובידי חבר הקבינט המלכותי, השר Adolph Löhr.
סלומון (שלמה) פרנטה, יליד טריאסטה 1807 או 1808, נפטר ב-1890; בנו של אהרן יצחק פרנטה מטריאסטה (1775-1853), סוחר ואיש-עסקים ידוע, ממנו אף ירש את תפקיד נשיא לשכת המסחר. לא ידועים לנו פרטים רבים אודות חייו, זולת אלה המתועדים בתעודה שלפנינו, וזולת העובדה שסלומון פרנטה החזיק ב"כתב יד רוטשילד" (Rothschild miscellany), ב"הגדת רוטשילד" ובכתבי-יד עבריים-איטלקיים חשובים נוספים בשנים 1832-1855, בטרם מכר אותם למשפחת רוטשילד בפריז. בני-משפחה אחרים ממשפחת פרנטה היו ידועים אף הם בעסקי המסחר והבנקאות בעיר טריאסטה ובסביבותיה במאה ה-19 (יחד עם משפחת מורפורגו).
התעודה כתובה בדיו שחורה על גבי ארבעה דפי קלף עבים, כאשר אותיות-הפתיחה, הכותרות והשמות החשובים מעוטרים בדיו זהובה ובצבעי אדום וכחול. בכל הדפים מוקף הטקסט במסגרות-תחריט המעוטרות בסמלי הקיסרות האוסטרו-הונגרית (בשולי העמוד האחרון מופיע שמו של החרט scr. Carl Gernetl.).
בטקסט שנכתב בתעודה מפורטים מעמדו של סלומון פרנטה כנשיא לשכת המסחר והתעשייה של טריאסטה, תארים שונים אשר קיבל מטעם דוכסויות בראונשוויג, סקסוניה ונסאו, וכן תרומתו המשמעותית לתערוכה העולמית בוינה בשנת 1873 (Weltausstellung 1873 Wien) ולהצלחתה, שבזכותם מוענקים לו ולצאצאיו התואר "ברון" והזכות להשתמש בשלט-אצולה. לאחר מכן מופיע איור איכותי של שלט-האצולה של משפחת פרנטה, יחד עם תיאור מפורט ומדוקדק של כל אחד ממרכיביו.
דפי הקלף כרוכים בכריכת עור עבה ומפוארת במיוחד (חתומה: L. Groner K.K. Hofbuchbinder), שבחזיתה משולבים עיטורי-פליז בצורת ערבסקות, עיטורי אמייל לבנים וכחולים ואבני-חן כחולות. במרכז הכריכה הקדמית משובץ שלט האצולה של משפחת פרנטה, עשוי יציקות פליז עם עיטורי אמייל צבעוניים. אל שדרת הכריכה מחובר שרוך בד זהוב, שבקצהו מדליון פליז גדול עליו מוטבע סמל האימפריה האוסטרו-הונגרית. המדליון ניתן לפתיחה, ובחלקו הפנימי שמורה הטבעה נוספת של סמל האימפריה, בשעווה אדומה.
הכרך כולו נתון בקופסת עץ מפוארת, מחופה עור בחלקה החיצוני ובד בחלקה הפנימי ובתחתית, עם מנגנון-נעילה (ללא מנעול), עיטורים מוטבעים בשוליים ועיטורי-פליז בפינות. על מכסה הקופסה עיטורי פליז בצורת כתר ומשלבת (מונוגרמה) של האותיות SP – ראשי תיבות שמו של פרנטה.
[4] דף, כרך 39 ס"מ. קופסה 44X34X10 ס"מ. הדפים במצב טוב, עם מעט כתמים. פגמים ושריטות בעור. שתיים מפינות הפליז חסרות. פגמים בפינות שללא עיטורי הפליז. פגמים ובלאי בבד.
קטגוריה
קהילות יהודיות
קָטָלוֹג
מכירה 63 - פריטים נדירים ומיוחדים
13.11.2018
פתיחה: $3,000
הערכה: $5,000 - $8,000
לא נמכר
ספר אור לנתיבה, "והוא הקדמה לחבור נתיבות השלום, הכולל חמשת חומשי תורה, עם תקון סופרים ותרגום אשכנזי, ובאור הנדפס בברלין", [מאת משה מנדלסון]. ברלין, [תקמ"ג 1782]. מהדורה ראשונה.
ספר זה הוא המבוא ל"ביאור" על התורה - חיבורו הנודע של משה מנדלסון, שנדפס תחילה כספר בפני עצמו תוך כדי תהליך הדפסתם של החומשים עם ה"ביאור" (שנדפסו קונטרסים קונטרסים במהלך השנים תק"מ-תקמ"ג).
מהדורת החומשים של מנדלסון נקראה בשם "נתיבות השלום". במהדורה זו נדפס נוסח החומש ללא תרגום אונקלוס ורש"י, כשלצד הפסוקים נדפס "תרגום אשכנזי", ובו תרגום הפסוקים לגרמנית, על פי פשוטו של מקרא, באותיות עבריות. מתחתיו נדפסו "ביאור" ו"תקון סופרים" בלשון הקודש. ב"ביאור" הוסברו שיקולי המחבר על העדפתו ב"תרגום אשכנזי" פירוש מסוים על משנהו, וכן הופיע בו סיכום מקוצר של דעות המפרשים ע"פ פשוטו של מקרא, בראשם האבן עזרא ורשב"ם. "תקון סופרים" הוא חיבור אנציקלופדי העומד בפני עצמו, המביא ומסכם את כל הנאמר בענייני המסורה על כל הפסוקים, עם הכרעות הלכתיות. את ה"תרגום אשכנזי" חיבר מנדלסון, ואילו את ה"ביאור" חיבר במשותף עם חכמים שונים, כדוגמת רבי שלמה דובנה, רבי נפתלי הירץ וויזל וחבריהם. "תקון סופרים" על חומשים בראשית ושמות, נתחבר ע"י רבי שלמה דובנא, ועל החומשים האחרים המחבר הוא ר' שלום ממעזריטש.
את הספר שלפנינו הדפיס מנדלסון, במהדורה מצומצמת בת 300 עותקים בלבד, בראשית חורף תקמ"ג. הספר כולל את המבוא, בשם "אור לנתיבה", שכתב למהדורת החומש שלו "נתיבות השלום". במבוא זה נותן מנדלסון סקירה מקיפה על יסודות לשון הקודש ודקדוקה, כתב אשורי, תולדות התרגומים, ועל הסיבות שהניעוהו להוציא את החומשים המהפכניים שלו. כמו כן, הוא מסביר את מטרת שלושת הפירושים שהדפיס, ואת היסודות עליהם מושתתים כל אחד משלושת הפירושים. בסוף דבריו הוא כותב: "אלה הדברים יבואו בהקדמת החיבור... ואני עתיד להדפיס את ההקדמה ההיא אי"ה בדפוס גדול כתבנית החומש, אחרי כלותי את הספר החמשי, והקונה יחברה עם איזה מהספרים שירצה. ולא באה עתה בדפוס קטן, כי אם למלאות רצון התלמידים אשר שאלוני פעמים רבות על אודותיה... ולא הדפסתי ממנו כי אם כשלש מאות ספרים... ברלין, ר"ח כסליו תקמ"ג...". ואכן, בהמשך נדפס קונטרס עם המבוא בפורמט גדול המתאים לגודל החומשים ונכרך עם אחד החומשים.
משה מנדלסון (תפ"ט-תקמ"ו; מכונה גם "משה בן מנחם" או "משה דעסוי"), פילוסוף והוגה דעות, מאבותיה של תנועת ההשכלה היהודית-גרמנית. דמותו של מנדלסון עוררה התנגדות עזה בקרב קהילות היראים. כבר במהלך הדפסת חומשיו החלו להתנגד להם רבים מגדולי ישראל. בין המתנגדים למנדלסון וחיבוריו נמנים רבי רפאל הכהן מהמבורג, בעל ה"הפלאה", תלמידו בעל ה"חתם סופר" (ידועה מליצתו: "ובספרי רמ"ד אל תשלחו יד"), ותלמידו רבי עקיבא יוסף שלזינגר בעל "לב העברי", וכך גם כל גדולי החסידות, ובראשם בעל ה"בני יששכר" בחיבורו "מעיין גנים". בדרשה מפורסמת שנשא בעירו פרנקפורט תקף בעל ה"הפלאה" את ה"ביאור" ומחברו במילים חריפות: "...נבלה נעשתה בישראל בפרהסיא ואין מוחה בידם, וחדשו פירוש על תורתנו הקד' אשר בדו מלבם דברי שטות והבלים... וראיתי המראה הזאת, נבהלתי והייתי מרעיד וארכבותי דא לדא נקשן, הנשמע אפקרותא כזה, שיעמוד בער איש אחד המשוקע בטומאת בית הסתרים המסיח לפי טומאה בוקעת ועולה, לומר קבלו דעתי ופירושי על התורה בלשון עלגים, ותשליכו כל דברי חז"ל הגמרא ומדרשים ומפרשי התורה הנחמדים מזהב ומפז... ובווילנא שרפו אותם לעין כל, זכאי חולקיהון קמא מרי מלכא קדישא אשר קנאו קנאת ה' צבאות...".
עם זאת, נשמעו גם קולות מתונים יותר ביחס אל מנדלסון ובפרט אל החומשים עם ה"ביאור". ידוע כי החומשים עם ה"ביאור" היו נפוצים בבתיהם של יהודים אורתודוקסיים, בעיקר אצל יהודי ליטא וגרמניה, ואף היו גדולי תורה שחיבבו את החומשים והביאו מה"ביאור" בספריהם. כך לדוגמה, ברשותו של רבי יוסף זונדל מסלנט היו החומשים עם ה"ביאור", ובמקום אחד הגיה ומחק שורות שהתנגד להן (פרץ סנדלר, הבאור לתורה של משה מנדלסון, עמ' 216 בהערה). ניתן לציין את רבי צבי הירש אב"ד ברלין, ובנו רבי שאול, שהסכמותיהם הנלהבות מתנוססות בתחילת חומש שמות של ה"ביאור". כמו כן, רבי אלעזר פלקלס, גדול תלמידי ה"נודע ביהודה", מביא מחומשים אלו עשרות פעמים, ומנדלסון מכונה אצלו "החכם המפורסם לרבים". גם בספר "הכתב והקבלה" מובאים פירושי מנדלסון לרוב; וכך הדבר אצל רבי שמואל שטראשון (הרש"ש) בהגהותיו לתלמוד ולמדרש רבה, ואצל רבי יוסף זכריה שטרן, בספר השו"ת שלו "זכר יהוסף". רבים מרבני גרמניה האורתודוקסיים היו משתמשים בחומשים אלה ומצטטים מהם, גם אם לא באזכור מפורש של המקור. ראויה לציון גם הסכמתו של רבי משה מייזליש, מחשובי תלמידיו של בעל התניא (נדפסה בקובץ ישורון, ט, עמ' תשלט) הכותב על מנדלסון והחומשים שלו: "...שפר התורה אשר עשה משה בתרגומו, אדם גדול בענקים גדול מרבן שמו, להיות כל איש שורר ומדבר כלשון עמו...". רבי אברהם אליהו קפלן מספר כי זקנו היה יושב ומעיין בערב שבת בפרשת השבוע מתוך חומש עם ה"ביאור", וכשמאן דהוא תמה על כך, הסביר כי הבעיה העיקרית של החומשים עם ה"ביאור" היא דווקא ההקדמה (המבוא) לספר ולא ה"ביאור" עצמו (בעקבות היראה, עמ' קלט-קמ).
מעניין לציין כי בספר "תולדת אדם" (דיהרנפורט תקס"א), תולדות הגאון רבי זלמל'ה מווילנא, מאת המגיד רבי יחזקאל פייוויל מווילנא, מופיעים קטעים שלמים מהמבוא שלפנינו. הקטעים הועתקו מילה במילה, מבלי לציין את מקורם.
חתימות ורישומי בעלות ["חיים...", "פתחי' מרדכי...", "מאיר ליפמאן"; ובאותיות קיריליות ולטיניות]. חותמת בדף [14א]: "בית עקד הספרים להגאון המנוח ר' מתתי' שטראשון". מחיקה ותיקון בכתב-יד עתיק בדף [40א].
[47] דף. 15.5 ס"מ. מצב טוב. כתמים. מחיקות בדיו שחורה בדף השער ובדף האחרון. כריכה מקורית בעלת שדרת עור מקורית, עם פגמים (הכריכה האחורית מפורקת בחלקה, ובתוכה דפים ממשניות עם פירוש 'עץ חיים' שהודבקו בפנים הכריכה).
ספר זה הוא המבוא ל"ביאור" על התורה - חיבורו הנודע של משה מנדלסון, שנדפס תחילה כספר בפני עצמו תוך כדי תהליך הדפסתם של החומשים עם ה"ביאור" (שנדפסו קונטרסים קונטרסים במהלך השנים תק"מ-תקמ"ג).
מהדורת החומשים של מנדלסון נקראה בשם "נתיבות השלום". במהדורה זו נדפס נוסח החומש ללא תרגום אונקלוס ורש"י, כשלצד הפסוקים נדפס "תרגום אשכנזי", ובו תרגום הפסוקים לגרמנית, על פי פשוטו של מקרא, באותיות עבריות. מתחתיו נדפסו "ביאור" ו"תקון סופרים" בלשון הקודש. ב"ביאור" הוסברו שיקולי המחבר על העדפתו ב"תרגום אשכנזי" פירוש מסוים על משנהו, וכן הופיע בו סיכום מקוצר של דעות המפרשים ע"פ פשוטו של מקרא, בראשם האבן עזרא ורשב"ם. "תקון סופרים" הוא חיבור אנציקלופדי העומד בפני עצמו, המביא ומסכם את כל הנאמר בענייני המסורה על כל הפסוקים, עם הכרעות הלכתיות. את ה"תרגום אשכנזי" חיבר מנדלסון, ואילו את ה"ביאור" חיבר במשותף עם חכמים שונים, כדוגמת רבי שלמה דובנה, רבי נפתלי הירץ וויזל וחבריהם. "תקון סופרים" על חומשים בראשית ושמות, נתחבר ע"י רבי שלמה דובנא, ועל החומשים האחרים המחבר הוא ר' שלום ממעזריטש.
את הספר שלפנינו הדפיס מנדלסון, במהדורה מצומצמת בת 300 עותקים בלבד, בראשית חורף תקמ"ג. הספר כולל את המבוא, בשם "אור לנתיבה", שכתב למהדורת החומש שלו "נתיבות השלום". במבוא זה נותן מנדלסון סקירה מקיפה על יסודות לשון הקודש ודקדוקה, כתב אשורי, תולדות התרגומים, ועל הסיבות שהניעוהו להוציא את החומשים המהפכניים שלו. כמו כן, הוא מסביר את מטרת שלושת הפירושים שהדפיס, ואת היסודות עליהם מושתתים כל אחד משלושת הפירושים. בסוף דבריו הוא כותב: "אלה הדברים יבואו בהקדמת החיבור... ואני עתיד להדפיס את ההקדמה ההיא אי"ה בדפוס גדול כתבנית החומש, אחרי כלותי את הספר החמשי, והקונה יחברה עם איזה מהספרים שירצה. ולא באה עתה בדפוס קטן, כי אם למלאות רצון התלמידים אשר שאלוני פעמים רבות על אודותיה... ולא הדפסתי ממנו כי אם כשלש מאות ספרים... ברלין, ר"ח כסליו תקמ"ג...". ואכן, בהמשך נדפס קונטרס עם המבוא בפורמט גדול המתאים לגודל החומשים ונכרך עם אחד החומשים.
משה מנדלסון (תפ"ט-תקמ"ו; מכונה גם "משה בן מנחם" או "משה דעסוי"), פילוסוף והוגה דעות, מאבותיה של תנועת ההשכלה היהודית-גרמנית. דמותו של מנדלסון עוררה התנגדות עזה בקרב קהילות היראים. כבר במהלך הדפסת חומשיו החלו להתנגד להם רבים מגדולי ישראל. בין המתנגדים למנדלסון וחיבוריו נמנים רבי רפאל הכהן מהמבורג, בעל ה"הפלאה", תלמידו בעל ה"חתם סופר" (ידועה מליצתו: "ובספרי רמ"ד אל תשלחו יד"), ותלמידו רבי עקיבא יוסף שלזינגר בעל "לב העברי", וכך גם כל גדולי החסידות, ובראשם בעל ה"בני יששכר" בחיבורו "מעיין גנים". בדרשה מפורסמת שנשא בעירו פרנקפורט תקף בעל ה"הפלאה" את ה"ביאור" ומחברו במילים חריפות: "...נבלה נעשתה בישראל בפרהסיא ואין מוחה בידם, וחדשו פירוש על תורתנו הקד' אשר בדו מלבם דברי שטות והבלים... וראיתי המראה הזאת, נבהלתי והייתי מרעיד וארכבותי דא לדא נקשן, הנשמע אפקרותא כזה, שיעמוד בער איש אחד המשוקע בטומאת בית הסתרים המסיח לפי טומאה בוקעת ועולה, לומר קבלו דעתי ופירושי על התורה בלשון עלגים, ותשליכו כל דברי חז"ל הגמרא ומדרשים ומפרשי התורה הנחמדים מזהב ומפז... ובווילנא שרפו אותם לעין כל, זכאי חולקיהון קמא מרי מלכא קדישא אשר קנאו קנאת ה' צבאות...".
עם זאת, נשמעו גם קולות מתונים יותר ביחס אל מנדלסון ובפרט אל החומשים עם ה"ביאור". ידוע כי החומשים עם ה"ביאור" היו נפוצים בבתיהם של יהודים אורתודוקסיים, בעיקר אצל יהודי ליטא וגרמניה, ואף היו גדולי תורה שחיבבו את החומשים והביאו מה"ביאור" בספריהם. כך לדוגמה, ברשותו של רבי יוסף זונדל מסלנט היו החומשים עם ה"ביאור", ובמקום אחד הגיה ומחק שורות שהתנגד להן (פרץ סנדלר, הבאור לתורה של משה מנדלסון, עמ' 216 בהערה). ניתן לציין את רבי צבי הירש אב"ד ברלין, ובנו רבי שאול, שהסכמותיהם הנלהבות מתנוססות בתחילת חומש שמות של ה"ביאור". כמו כן, רבי אלעזר פלקלס, גדול תלמידי ה"נודע ביהודה", מביא מחומשים אלו עשרות פעמים, ומנדלסון מכונה אצלו "החכם המפורסם לרבים". גם בספר "הכתב והקבלה" מובאים פירושי מנדלסון לרוב; וכך הדבר אצל רבי שמואל שטראשון (הרש"ש) בהגהותיו לתלמוד ולמדרש רבה, ואצל רבי יוסף זכריה שטרן, בספר השו"ת שלו "זכר יהוסף". רבים מרבני גרמניה האורתודוקסיים היו משתמשים בחומשים אלה ומצטטים מהם, גם אם לא באזכור מפורש של המקור. ראויה לציון גם הסכמתו של רבי משה מייזליש, מחשובי תלמידיו של בעל התניא (נדפסה בקובץ ישורון, ט, עמ' תשלט) הכותב על מנדלסון והחומשים שלו: "...שפר התורה אשר עשה משה בתרגומו, אדם גדול בענקים גדול מרבן שמו, להיות כל איש שורר ומדבר כלשון עמו...". רבי אברהם אליהו קפלן מספר כי זקנו היה יושב ומעיין בערב שבת בפרשת השבוע מתוך חומש עם ה"ביאור", וכשמאן דהוא תמה על כך, הסביר כי הבעיה העיקרית של החומשים עם ה"ביאור" היא דווקא ההקדמה (המבוא) לספר ולא ה"ביאור" עצמו (בעקבות היראה, עמ' קלט-קמ).
מעניין לציין כי בספר "תולדת אדם" (דיהרנפורט תקס"א), תולדות הגאון רבי זלמל'ה מווילנא, מאת המגיד רבי יחזקאל פייוויל מווילנא, מופיעים קטעים שלמים מהמבוא שלפנינו. הקטעים הועתקו מילה במילה, מבלי לציין את מקורם.
חתימות ורישומי בעלות ["חיים...", "פתחי' מרדכי...", "מאיר ליפמאן"; ובאותיות קיריליות ולטיניות]. חותמת בדף [14א]: "בית עקד הספרים להגאון המנוח ר' מתתי' שטראשון". מחיקה ותיקון בכתב-יד עתיק בדף [40א].
[47] דף. 15.5 ס"מ. מצב טוב. כתמים. מחיקות בדיו שחורה בדף השער ובדף האחרון. כריכה מקורית בעלת שדרת עור מקורית, עם פגמים (הכריכה האחורית מפורקת בחלקה, ובתוכה דפים ממשניות עם פירוש 'עץ חיים' שהודבקו בפנים הכריכה).
קטגוריה
קהילות יהודיות
קָטָלוֹג