מסמך עם חתימות רבנים ועסקנים, ותוספת דברים מהאדמו"ר מגור, הכותב בכתב ידו וחתימתו: "מכתב הנ"ל הוא גם בהסכמתי. נאם אברהם מרדכי אלטר". [פולין, שנות התר"פ בקירוב].
קטע סיום של מכתב ציבורי בהדפסת שכפול סטנסיל, עם חתימות והוספות בכתב יד. המכתב המודפס חסר בחלקו העליון וחתומים בו ארבעת "חברי הועד הפועל, וועד הפיננסי": רבי "מאיר דן רפאל ברח"י ז"ל" (הגאון מדוואהרט, בעל ה"כלי חמדה"); "ישעי' רינגעלבלוים[?]"; רבי "יצחק מאיר לעווין" (מנהיג "אגודת ישראל"); "יעקב טראקנהיים" (חבר עיריית וורשא, מטעם "אגודת ישראל").
נושא המכתב הוא מגבית בענין ציבורי חשוב [כנראה של "אגודת ישראל", או של הגוש החרדי בקהילת וורשא], בו מתבקשים אנשי יכולת להעביר את השתתפותם הכספית.
הגאון רבי מאיר דן פלוצקי (תרכ"ו-תרפ"ו), בעל "כלי חמדה", מגדולי גאוני פולין ורבניה, תלמידם של בעל "נפש חיה", הגאון מקוטנא וה"אבני נזר". כיהן כאב"ד דוואהרט ואוסטרוב-מאזובייצק. השתתף במסע המפורסם של גדולי הרבנים שנסעו לארה"ב בשנת תרפ"ד.
האדמו"ר מגור רבי אברהם מרדכי אלטר בעל ה"אמרי אמת" (תרכ"ו-תש"ח), האדמו"ר השלישי לשושלת גור. בנו של ה"שפת אמת", גאון וקדוש. מייסד "אגודת ישראל" ומגדולי מנהיגי היהדות החרדית לפני השואה. רבם של עשרות אלפי חסידי גור בפולניה. בשנות השואה נהרגו רוב חסידיו ועשרות מצאצאיו, אך האדמו"ר ניצל בדרכי ניסים ועלה לירושלים, בה כונן מחדש את חסידות גור וישיבותיה. בניו הנותרים הם האדמו"רים: ה"בית ישראל", ה"לב שמחה" וה"פני מנחם". מכונה ה"אמרי אמת" על שם ספרו בשם זה.
רבי יצחק מאיר הכהן לוין (תרנ"ד-תשל"א), מנהיג "אגודת ישראל העולמית" בפולין ובארץ-ישראל, בן-בתו של האדמו"ר בעל ה"שפת אמת" מגור, וחתן-דודו האדמו"ר רבי אברהם מרדכי בעל ה"אמרי אמת" מגור. עלה לארץ בשנת 1940, ניהל את עניני היהדות החרדית מול השלטונות בתקופת הקמת המדינה, וכיהן כשר בממשלות הראשונות של מדינת ישראל.
רבי יעקב טרוקנהיים (תרמ"ח - נספה בשואה תש"ד 1888-1943), מחסידי גור. חבר מועצת הקהילה בוורשא, ומשנת 1926 יו"ר ועד הקהילה. חבר עיריית וורשא בשנים 1919-1939, סנטור בשנים 1935-1937, וחבר הסיים הפולני משנת 1937.
[1] דף. 17.5 ס"מ. מצב טוב. חלקו העליון גזור וחסר.

כרך גדול בכתב-יד, פנקס תקנות "חבורת תלמוד תורה", עם מאות שמות של בני הקהילה. אוהעל, תקפ"ב-תרל"ד [1822-1874].
בסיום התקנות, רישום הסכמה בכתב ידו וחתימת יד-קדשו של רב העיר האדמו"ר רבי משה טייטלבוים בעל ה"ישמח משה". בין רשימות החברים מופיעים שמות רבי ירמיהו לעוו אב"ד אוהעל ובנו רבי אלעזר לעוו, ונכדי ה"ישמח משה" רבי יקותיאל יהודה טייטלבוים [לימים אב"ד סיגט, בעל ה"ייטב לב"] ורבי יחזקאל הלברשטאם [לימים אב"ד שיניווא, בעל ה"דברי יחזקאל"].
"חברת תלמוד תורה" היתה חברה לחיזוק לימוד התורה בעיר, ולהשתתפות בתשלומי שכר לימוד עבור ילדי עניים שילמדו תורה ויראה אצל המלמדים בעיר. כל אחד מבני החבורה היה משתתף בכספו בהחזקת לימוד התורה בעיר, ובכך הוא נמנה כ"חבר" באגודה זו. כמו כל ה"חברות" בקהילות ישראל, היה זה גם חוג חברתי, בו מתאספים ה"חברים" ללמוד יחד ומשתתפים בשמחותיו ובאבלו של כל אחד מהחברים: לומדים עמו בלילות ה"וואך נאכט" שלפני ברית מילה, ולאחר אריכות ימיו לומדים ה"חברים" ומתפללים לעילוי נשמתו של ה"חבר" שהלך לבית עולמו. בחמשת העמודים הראשונים של הפנקס מופיעים מ"ח סעיפים של ה"תקנות" בעניינים כספיים ובעניינים רוחניים, המחייבים את המתנדבים להחזקת ה"תלמוד תורה" שבעיר. הפנקס מתחיל במילים: "הן היום באנו אנחנו כל החתומים, לחזק בדק חבורת ת"ת שבעירנו יע"א, אשר זה כמה שנים נפרצו גדרי' יעוו נתיבותי', ועלו על רעיוננו לנהוג בתקנות קבועות השנויות כאן ויהיו לאחדים בידינו...". לאחר פתיחה זו מופיעות מ"ח התקנות.
בדף [3/א], בסיום התקנות, מופיעות שלוש שורות בכתב-יד-קדשו של הגאון הקדוש רבי משה טייטלבוים אב"ד אוהעל, הכותב: "מחמת אפיסת הפנאי לא יכולתי לעיין בתקנות ההם, אבל סמכתי על חמשה אנשים הנבחרים שמסתמא שפטו בשכלם כהוגן, ואני מסכים לכל הדברים הנאמרים באמת ובצדק, נאום הק' משה טייטלבוים מפרעמשלא החונה פ"ק אוהעל והגליל יצ"ו". אחריו באו על החתום עשרות בני "חבורת תלמוד תורה".
בין החתומים על התקנות מופיעות חתימותיהם של רבי אהרן גינצלער ובנו רבי משה יהודה ליב גינצלער [אביו של רבי שמואל גינצלער אב"ד ווישיווא, וחמיו של רבי אברהם יהודה שווארץ אב"ד מאד ובעל "קול אריה"]; רבי איצק פריעדליבר מסערעד [תלמיד ה"חתם סופר", החתם סופר ותלמידיו, עמ' רמה-רמו]; רבי צבי הירש אדלר מאבאניע [תלמיד ה"חתם סופר", החתם סופר ותלמידיו, עמ' תיב]; רבי ישעיה הלוי [מליסקא, כנראה דיין באוהעל בשנים תר"ז-תר"ח]; ועוד.
לאחר התקנות והחתימות, כמאה עמודים עם שמות החברים. בכל עמוד מופיע שם אחד או שני שמות, באותיות גדולות ובכתיבת סת"ם קליגרפית. בחלק מהעמודים מופיעים תאריכי פטירה של החברים ופרטי מידע הקשורים אליהם ואל עזבונותיהם. בדף י/1 מופיעה העתקת צוואתו של אחד החברים. בעשרות העמודים האחרונים מופיעים כעין פרוטוקולים, בהם תקנות נוספות, וכן שמותיהם של חברים חדשים שהצטרפו לחבורה זו במשך השנים, ותאריך הצטרפותם.
דף א/1 מוקדש לחבר הראשון, אב"ד העיר: "הרב הגאון מהור"ר משה טייטלבוים אב"ד דפה ק"ק אוהעל - תקפ"ב לפ"ק". מתחת לשמו נכתב: "שבק לן חיים ונפטר זקן ושבע ימים בהספד גדול כ"ח בחודש תמוז שנת תר"א לפ"ק".
בשני הדפים שאחריו (בנייר שונה וירקרק. נכרכו בתוך הפנקס עשרות שנים לאחר תחילת כתיבתו), נכתב שמו של רבי ירמיהו לעוו - הגאון הנודע רבי ירמיהו לעוו, מחבר ספרי "דברי ירמיהו", שכיהן כרב העיר משנת תרי"ב: "הרב הגאון מהור"ר ירמיהו לעוו נ"י אב"ד דק"ק אוהעל - תרי"ב לפ"ק". תחת שמו נוסף רישום: "הרב הגאון מהור"ר ירמיהו זצוק"ל נפטר והלך לעלמא דקשוט בשנת תרל"ד ביום א' דחוה"מ פסח לפ"ק, ובנו הגאון מלא מקומו, ה"ה הרב הגאון מהור"ר אלעזר לעוו נ"י אב"ד דק"ק אוהעל יע"א, תרל"ד לפ"ק".
בדף נג/1 נכתב שמו של החבר רבי יקותיאל יהודא טייטלבוים, נכדו של ה"ישמח משה", שהיה אז אברך בן 23 [לימים, אדמו"ר ואב"ד סיגעט, בעל ה"ייטב לב"]: "הרב החריף מהו' יקותיאל יהודא טייטלבוים - תקצ"א לפ"ק". עדות נוספת על תאריך הצטרפותו של ה"ייטב לב" לחבורתם, מופיעה בפרוטוקולים שבסוף הכרך (דף [קמט/2]): "יום ה' משפטים תקצ"א לפ"ק. נתקבל הרבני האברך מו"ה יקותיאל יהודא נכד הרב המה"ג [המאור הגדול], בעד ארבעה זה'[ובים] מ"כ [מעות כסף] ושלשה פגים בכל שבוע בשנה ראשונה, ואח"כ יתן שני פגים בכל שבוע, למען יה[יה] ב"ח [בן חורין] מהתקנ[ו]ת".
באותן רשימות שבסוף הפנקס, בעמוד האחרון, מופיע שמו של רבי יחזקאל שרגא הלברשטאם, בנו הבכור של ה"דברי חיים" מצאנז, וחתן-חתנו של ה"ישמח משה" [לימים, אדמו"ר ואב"ד שיניווא, בעל ה"דברי יחזקאל"]: "היום יום דלמטה נתקבל לחברא הרבני המופ' האברך מו"ה יחזקאל האלבארשטאם בהסכמת הבוררים הח"מ בעד שמונה עשר זה'[ובים] שיין זאגע... ושני גדולים לשבוע בשנה ראשונה, ונתן מיד חמשה זה'[ובים] שיין זאגע... היום יום ד' ער"ח אדר שנתקצ"ו לפ"ק...".
בדף [2/ב] בסעיף ל"ו מופיעה תקנה מעניינת: "אם יולד למז"ט בן לא' מבני החבורה, בלילה שלפני המילה ישלחו הגבאים עשרה שכנים הקרובים כנ"ל מבני החברה, אל בית בעל הברית ויבאו שם קודם צאת הכוכבים להתפלל מעריב בזמנו, ואח"ז ישבו ללמוד משניות בלי הפסק עד אחר חצות לילה. ולא ישבו לאכול סעודת קבע, כאשר המנהג בגליל הזה. כי סעודה זו אין לה סמך כלל לסעודת מצוה, ולא איברי לילה אלא לגירסה, וגם רבים מפנין לבם לדברים בטלים ע"י זה. אך מה שנהגו בקהלות ישורון להעמיד לפניהם פירות ומיני תרגימא ושווארצין קאפע [קפה שחור] כדי להפיג שינתן, הוא מנהג נאה ומתקבל...".
בפנקס זה אצור מידע רב ויקר ערך על העיר אוהעל וראשי הקהילה במחצית הראשונה של המאה ה-19.
הגאון הקדוש רבי משה טייטלבוים אב"ד אוהעל (תקי"ט-תר"א), מגדולי החסידות בהונגריה ובגליציה. גאון אדיר, ומקובל אלוקי, חריף ובקי בכל מכמני התורה, נגלה ונסתר. התפרסם בחייו כאיש אלוקים קדוש ונורא, כבעל רוח הקודש, ופועל ישועות בקרב הארץ. רבנותו הראשונה הייתה בשיניווא בין השנים תקמ"ה-תקס"ח. בשנת תקס"ח נבחר לרב אב"ד אוהעל והגליל. במחצית ימי-חייו הראשונה היה רבי משה מן ה"מתנגדים" לדרך החסידות, ובצעירותו נסע להקביל פני הגר"א בווילנא ולקבל תורה מפיו (ר"ב לנדוי, הגאון החסיד מווילנא, עמ' רצא, בשם רבי זלמן וובר. האדמו"ר מקלויזנבורג מביא עדות מעניינת מאותו ביקור, מה שסיפר סבו זקנו ה"ישמח משה" בעניני הנהגת הגר"א עם תלמידיו – שו"ת דברי יציב, ח"ד, יורה דעה, סימן קלא). במשך השנים התקרב רבי משה אל החסידות, בהשפעת חתנו הגאון רבי אריה ליב ליפשיץ מווישניצא, מחבר שו"ת "אריה דבי עילאי", ששכנעו לנסוע אל ה"חוזה מלובלין". אצל "החוזה" נוכח לראות גילויי רוח הקודש מובהקים, ומאז נהיה לתלמידו המובהק, התדבק בדרך החסידות והיה למפיצי תורתה בגלילותיו. מהפך זה חל אצלו בשנות רבנותו בשיניווא. כמו כן, נסע אל האדמו"ר ה"אוהב ישראל" הרב מאפטא. משנת תקע"ה החל לחלק קמיעות לנזקקים לישועה. "הפעולות והמופתים שנעשו ע"י הקמיעות מאתו, תלאה העט להעריך". לפי המסופר לבו היה מהסס בעניין הקמיעות האם להמשיך בכך, עד ששמע קול משמים שקרא לו בהקיץ: "אל תירא כי אתך אני" (תהלה למשה). עד היום מרבית הקמיעות וה"שמירות" בארצות אשכנז, מיוחסים לתיקוני הקמיעות של בעל ה"ישמח משה", ובהם הנוסח הנדפס של "שמירה לילד וליולדת" ו"שמירה למגפה". גם נוסח ה"קרעסטירר'ס קמיעות" המפורסמים, שנכתבו ע"י אדמו"רים כסגולה לשמירה על הבית והרכוש, מקורם מבעל ה"ישמח משה".
מכתביו נדפסו ספרי הדרוש הנודעים שלו "ישמח משה" על התורה והמגילות ועל אגדות הש"ס, "תפילה למשה" על תהלים, ותשובותיו נדפסו בספר "השיב משה", ועוד ספרים. בסידורים רבים נספח ספרו "מעין טהור" על הלכות נדה, שנכתב ביידיש עבור נשות ישראל.
הגאון רבי יוסף שאול נתנזון אב"ד למברג מספר בהסכמתו לשו"ת "השיב משה", שבנעוריו היה המחבר "בקי בעל פה ערך שמונה מאות עלים מש"ס, ערוכים ושמורים על פיו הקדוש. הוא היה תלמיד הגאון הקדוש בעל המחבר ספר דרישת ארי... ומשה קיבל תורה וקבלה מעשית מהגאון הצדיק הלז, ונוראות שמעתי עליו בעת היותו באוהל...". על אף שהיו לו כמה חילוקי דעות עם בעל ה"חתם סופר", שררה ביניהם ידידות נפש והערכה רבה, ובהתכתבויות ביניהם כותב לו החת"ס בתשובותיו בלשונות מופלגות של אהבה והערצה. באחת מתשובותיו כותב לו החת"ס, לאחר דין ודברים שהיה ביניהם: "...ינחני בדרך אמת ועל פני יוכיחני, יהלמני צדיק חסד, אני אשא ואני אסבול, ואקוה שיתפייס ויעלה זכרוני בתפלה זכה". פעם כשחלה מאד בנו של החת"ס, בעל ה"כתב סופר", התגלה החת"ס אל ה"ישמח משה" בעת תפילת יום כיפור וביקש ממנו שיפעל עבורו ישועה, ולמחרת יום כפור קיבל מכתב מהחת"ס שמבקש ממנו להתפלל על בנו (תהלה למשה).
ע"פ עדויות נכדו, האדמו"ר בעל ה"ייטב לב" מסיגעט (בכמה מקומות בספריו), זכה זקנו לחזיונות וגילויים שמימיים נשגבים. פעם כשסיים תפילת שמונה עשרה ביקש מהשי"ת שיזכה לראות את מה שכתב הרמ"ע מפאנו, בספרו "עשרה מאמרות", שבזמן שהמקדש חרב, אליהו הנביא עומד ומקריב קרבנות תמידין מידי יום ביומו, "ותיכף התפלל על זה, ומילא ה' שאלתו, וראה עין בעין את אליהו מלובש בבגדי כהונה, עומד ומקריב התמיד כסדרו, ודבריו הללו נודעו לרבים" (ייטב לב). נכדו ה"ייטב לב" מספר שפעם "ישב אתו כמה שעות אחר חצות לילה, וסיפר לו כמה כמה וכמה ענינים נוראים... תאמינו לי כי מלאכים ושרפים יתאספו לשמוע דיבורי ושיחי... גם אנכי שומע הכרוזים אשר יכריזו בכל פעם בהשמים... אין אב מנחיל שקר לבנו, על כן אספר לך שתדע כי רואים ושומעים בשמים ממעל ועל הארץ מתחת". בספריו מביא ה"ישמח משה" במקומות רבים, חידושי תורה נשגבים שהתגלו לו בחלומותיו, ולעתים אף כותב את התאריך, כגון: "ביום ב' דראש חודש אדר תקנ"ו לפ"ק, נרדמתי על הספה ונתגלה לי..."; "על פי שנתגלה לי בחלום בענין הגן עדן של התנאים...". גם נשמות רבות של גדולי הצדיקים מהעולם העליון היו מתגלות לפניו בחדרו, בפרט בעת ההקפות בשמחת תורה (תהלה למשה).
[5], א, [2], ב-כג, כה-כז, ל-עז, [72] דף. מתוכם 106 עמודים כתובים (שני הדפים הכרוכים לאחר דף א, אינם מגוף הפנקס). 38 ס"מ. מצב טוב. כתמים ובלאי. כריכת עור חדשה.
ספרות: הרב מא"ז קינסטליכר, עלי זכרון, גליון 28, כסלו תשע"ז, עמ' ב-יז - "תקנות חברת 'תלמוד תורה' בקהלת אוהעל – בשנת תקפ"ב – עם הסכמת מרן ה'ישמח משה'"; וראה עוד: עלי זכרון, גליון 29, עמ' צב-צג; החתם סופר ותלמידיו, עמ' רמה-רמו ועמ' תיב.