מכירה 63 - פריטים נדירים ומיוחדים
- (-) Remove יד filter יד
- כתבי (113) Apply כתבי filter
- manuscript (113) Apply manuscript filter
- and (105) Apply and filter
- manuscripts, (100) Apply manuscripts, filter
- letter (98) Apply letter filter
- signatur (98) Apply signatur filter
- וחתימות (93) Apply וחתימות filter
- יד, (93) Apply יד, filter
- מכתבים (93) Apply מכתבים filter
- גדולי (61) Apply גדולי filter
- rabbi (52) Apply rabbi filter
- luminari (49) Apply luminari filter
- chassid (35) Apply chassid filter
- ליטא (32) Apply ליטא filter
- lithuanian (32) Apply lithuanian filter
- החסידות (30) Apply החסידות filter
- גאוני (23) Apply גאוני filter
- וגליציה (23) Apply וגליציה filter
- ליטא, (23) Apply ליטא, filter
- פולין (23) Apply פולין filter
- galician (23) Apply galician filter
- lithuanian, (23) Apply lithuanian, filter
- polish (23) Apply polish filter
- הש (11) Apply הש filter
- תק (11) Apply תק filter
- שנות (11) Apply שנות filter
- ישראל (11) Apply ישראל filter
- המפורסמים (11) Apply המפורסמים filter
- הש'- (11) Apply הש'- filter
- ת"ק (11) Apply ת"ק filter
- 16 (11) Apply 16 filter
- 16th-19th (11) Apply 16th-19th filter
- 19 (11) Apply 19 filter
- centuri (11) Apply centuri filter
- famous (11) Apply famous filter
- th (11) Apply th filter
- torah (11) Apply torah filter
- חכמי (9) Apply חכמי filter
- בדור (9) Apply בדור filter
- האחרון (9) Apply האחרון filter
- generat (9) Apply generat filter
- of (9) Apply of filter
- past (9) Apply past filter
- the (9) Apply the filter
- (אוטוגרפיים) (8) Apply (אוטוגרפיים) filter
- autograph (8) Apply autograph filter
- by (8) Apply by filter
- dutch (8) Apply dutch filter
- german (8) Apply german filter
מציג 109 - 113 of 113
מכירה 63 - פריטים נדירים ומיוחדים
13.11.2018
פתיחה: $250,000
הערכה: $300,000 - $350,000
לא נמכר
כרך גדול בכתב-יד, פנקס תקנות "חבורת תלמוד תורה", עם מאות שמות של בני הקהילה. אוהעל, תקפ"ב-תרל"ד [1822-1874].
בסיום התקנות, רישום הסכמה בכתב ידו וחתימת יד-קדשו של רב העיר האדמו"ר רבי משה טייטלבוים בעל ה"ישמח משה". בין רשימות החברים מופיעים שמות רבי ירמיהו לעוו אב"ד אוהעל ובנו רבי אלעזר לעוו, ונכדי ה"ישמח משה" רבי יקותיאל יהודה טייטלבוים [לימים אב"ד סיגט, בעל ה"ייטב לב"] ורבי יחזקאל הלברשטאם [לימים אב"ד שיניווא, בעל ה"דברי יחזקאל"].
"חברת תלמוד תורה" היתה חברה לחיזוק לימוד התורה בעיר, ולהשתתפות בתשלומי שכר לימוד עבור ילדי עניים שילמדו תורה ויראה אצל המלמדים בעיר. כל אחד מבני החבורה היה משתתף בכספו בהחזקת לימוד התורה בעיר, ובכך הוא נמנה כ"חבר" באגודה זו. כמו כל ה"חברות" בקהילות ישראל, היה זה גם חוג חברתי, בו מתאספים ה"חברים" ללמוד יחד ומשתתפים בשמחותיו ובאבלו של כל אחד מהחברים: לומדים עמו בלילות ה"וואך נאכט" שלפני ברית מילה, ולאחר אריכות ימיו לומדים ה"חברים" ומתפללים לעילוי נשמתו של ה"חבר" שהלך לבית עולמו. בחמשת העמודים הראשונים של הפנקס מופיעים מ"ח סעיפים של ה"תקנות" בעניינים כספיים ובעניינים רוחניים, המחייבים את המתנדבים להחזקת ה"תלמוד תורה" שבעיר. הפנקס מתחיל במילים: "הן היום באנו אנחנו כל החתומים, לחזק בדק חבורת ת"ת שבעירנו יע"א, אשר זה כמה שנים נפרצו גדרי' יעוו נתיבותי', ועלו על רעיוננו לנהוג בתקנות קבועות השנויות כאן ויהיו לאחדים בידינו...". לאחר פתיחה זו מופיעות מ"ח התקנות.
בדף [3/א], בסיום התקנות, מופיעות שלוש שורות בכתב-יד-קדשו של הגאון הקדוש רבי משה טייטלבוים אב"ד אוהעל, הכותב: "מחמת אפיסת הפנאי לא יכולתי לעיין בתקנות ההם, אבל סמכתי על חמשה אנשים הנבחרים שמסתמא שפטו בשכלם כהוגן, ואני מסכים לכל הדברים הנאמרים באמת ובצדק, נאום הק' משה טייטלבוים מפרעמשלא החונה פ"ק אוהעל והגליל יצ"ו". אחריו באו על החתום עשרות בני "חבורת תלמוד תורה".
בין החתומים על התקנות מופיעות חתימותיהם של רבי אהרן גינצלער ובנו רבי משה יהודה ליב גינצלער [אביו של רבי שמואל גינצלער אב"ד ווישיווא, וחמיו של רבי אברהם יהודה שווארץ אב"ד מאד ובעל "קול אריה"]; רבי איצק פריעדליבר מסערעד [תלמיד ה"חתם סופר", החתם סופר ותלמידיו, עמ' רמה-רמו]; רבי צבי הירש אדלר מאבאניע [תלמיד ה"חתם סופר", החתם סופר ותלמידיו, עמ' תיב]; רבי ישעיה הלוי [מליסקא, כנראה דיין באוהעל בשנים תר"ז-תר"ח]; ועוד.
לאחר התקנות והחתימות, כמאה עמודים עם שמות החברים. בכל עמוד מופיע שם אחד או שני שמות, באותיות גדולות ובכתיבת סת"ם קליגרפית. בחלק מהעמודים מופיעים תאריכי פטירה של החברים ופרטי מידע הקשורים אליהם ואל עזבונותיהם. בדף י/1 מופיעה העתקת צוואתו של אחד החברים. בעשרות העמודים האחרונים מופיעים כעין פרוטוקולים, בהם תקנות נוספות, וכן שמותיהם של חברים חדשים שהצטרפו לחבורה זו במשך השנים, ותאריך הצטרפותם.
דף א/1 מוקדש לחבר הראשון, אב"ד העיר: "הרב הגאון מהור"ר משה טייטלבוים אב"ד דפה ק"ק אוהעל - תקפ"ב לפ"ק". מתחת לשמו נכתב: "שבק לן חיים ונפטר זקן ושבע ימים בהספד גדול כ"ח בחודש תמוז שנת תר"א לפ"ק".
בשני הדפים שאחריו (בנייר שונה וירקרק. נכרכו בתוך הפנקס עשרות שנים לאחר תחילת כתיבתו), נכתב שמו של רבי ירמיהו לעוו - הגאון הנודע רבי ירמיהו לעוו, מחבר ספרי "דברי ירמיהו", שכיהן כרב העיר משנת תרי"ב: "הרב הגאון מהור"ר ירמיהו לעוו נ"י אב"ד דק"ק אוהעל - תרי"ב לפ"ק". תחת שמו נוסף רישום: "הרב הגאון מהור"ר ירמיהו זצוק"ל נפטר והלך לעלמא דקשוט בשנת תרל"ד ביום א' דחוה"מ פסח לפ"ק, ובנו הגאון מלא מקומו, ה"ה הרב הגאון מהור"ר אלעזר לעוו נ"י אב"ד דק"ק אוהעל יע"א, תרל"ד לפ"ק".
בדף נג/1 נכתב שמו של החבר רבי יקותיאל יהודא טייטלבוים, נכדו של ה"ישמח משה", שהיה אז אברך בן 23 [לימים, אדמו"ר ואב"ד סיגעט, בעל ה"ייטב לב"]: "הרב החריף מהו' יקותיאל יהודא טייטלבוים - תקצ"א לפ"ק". עדות נוספת על תאריך הצטרפותו של ה"ייטב לב" לחבורתם, מופיעה בפרוטוקולים שבסוף הכרך (דף [קמט/2]): "יום ה' משפטים תקצ"א לפ"ק. נתקבל הרבני האברך מו"ה יקותיאל יהודא נכד הרב המה"ג [המאור הגדול], בעד ארבעה זה'[ובים] מ"כ [מעות כסף] ושלשה פגים בכל שבוע בשנה ראשונה, ואח"כ יתן שני פגים בכל שבוע, למען יה[יה] ב"ח [בן חורין] מהתקנ[ו]ת".
באותן רשימות שבסוף הפנקס, בעמוד האחרון, מופיע שמו של רבי יחזקאל שרגא הלברשטאם, בנו הבכור של ה"דברי חיים" מצאנז, וחתן-חתנו של ה"ישמח משה" [לימים, אדמו"ר ואב"ד שיניווא, בעל ה"דברי יחזקאל"]: "היום יום דלמטה נתקבל לחברא הרבני המופ' האברך מו"ה יחזקאל האלבארשטאם בהסכמת הבוררים הח"מ בעד שמונה עשר זה'[ובים] שיין זאגע... ושני גדולים לשבוע בשנה ראשונה, ונתן מיד חמשה זה'[ובים] שיין זאגע... היום יום ד' ער"ח אדר שנתקצ"ו לפ"ק...".
בדף [2/ב] בסעיף ל"ו מופיעה תקנה מעניינת: "אם יולד למז"ט בן לא' מבני החבורה, בלילה שלפני המילה ישלחו הגבאים עשרה שכנים הקרובים כנ"ל מבני החברה, אל בית בעל הברית ויבאו שם קודם צאת הכוכבים להתפלל מעריב בזמנו, ואח"ז ישבו ללמוד משניות בלי הפסק עד אחר חצות לילה. ולא ישבו לאכול סעודת קבע, כאשר המנהג בגליל הזה. כי סעודה זו אין לה סמך כלל לסעודת מצוה, ולא איברי לילה אלא לגירסה, וגם רבים מפנין לבם לדברים בטלים ע"י זה. אך מה שנהגו בקהלות ישורון להעמיד לפניהם פירות ומיני תרגימא ושווארצין קאפע [קפה שחור] כדי להפיג שינתן, הוא מנהג נאה ומתקבל...".
בפנקס זה אצור מידע רב ויקר ערך על העיר אוהעל וראשי הקהילה במחצית הראשונה של המאה ה-19.
הגאון הקדוש רבי משה טייטלבוים אב"ד אוהעל (תקי"ט-תר"א), מגדולי החסידות בהונגריה ובגליציה. גאון אדיר, ומקובל אלוקי, חריף ובקי בכל מכמני התורה, נגלה ונסתר. התפרסם בחייו כאיש אלוקים קדוש ונורא, כבעל רוח הקודש, ופועל ישועות בקרב הארץ. רבנותו הראשונה הייתה בשיניווא בין השנים תקמ"ה-תקס"ח. בשנת תקס"ח נבחר לרב אב"ד אוהעל והגליל. במחצית ימי-חייו הראשונה היה רבי משה מן ה"מתנגדים" לדרך החסידות, ובצעירותו נסע להקביל פני הגר"א בווילנא ולקבל תורה מפיו (ר"ב לנדוי, הגאון החסיד מווילנא, עמ' רצא, בשם רבי זלמן וובר. האדמו"ר מקלויזנבורג מביא עדות מעניינת מאותו ביקור, מה שסיפר סבו זקנו ה"ישמח משה" בעניני הנהגת הגר"א עם תלמידיו – שו"ת דברי יציב, ח"ד, יורה דעה, סימן קלא). במשך השנים התקרב רבי משה אל החסידות, בהשפעת חתנו הגאון רבי אריה ליב ליפשיץ מווישניצא, מחבר שו"ת "אריה דבי עילאי", ששכנעו לנסוע אל ה"חוזה מלובלין". אצל "החוזה" נוכח לראות גילויי רוח הקודש מובהקים, ומאז נהיה לתלמידו המובהק, התדבק בדרך החסידות והיה למפיצי תורתה בגלילותיו. מהפך זה חל אצלו בשנות רבנותו בשיניווא. כמו כן, נסע אל האדמו"ר ה"אוהב ישראל" הרב מאפטא. משנת תקע"ה החל לחלק קמיעות לנזקקים לישועה. "הפעולות והמופתים שנעשו ע"י הקמיעות מאתו, תלאה העט להעריך". לפי המסופר לבו היה מהסס בעניין הקמיעות האם להמשיך בכך, עד ששמע קול משמים שקרא לו בהקיץ: "אל תירא כי אתך אני" (תהלה למשה). עד היום מרבית הקמיעות וה"שמירות" בארצות אשכנז, מיוחסים לתיקוני הקמיעות של בעל ה"ישמח משה", ובהם הנוסח הנדפס של "שמירה לילד וליולדת" ו"שמירה למגפה". גם נוסח ה"קרעסטירר'ס קמיעות" המפורסמים, שנכתבו ע"י אדמו"רים כסגולה לשמירה על הבית והרכוש, מקורם מבעל ה"ישמח משה".
מכתביו נדפסו ספרי הדרוש הנודעים שלו "ישמח משה" על התורה והמגילות ועל אגדות הש"ס, "תפילה למשה" על תהלים, ותשובותיו נדפסו בספר "השיב משה", ועוד ספרים. בסידורים רבים נספח ספרו "מעין טהור" על הלכות נדה, שנכתב ביידיש עבור נשות ישראל.
הגאון רבי יוסף שאול נתנזון אב"ד למברג מספר בהסכמתו לשו"ת "השיב משה", שבנעוריו היה המחבר "בקי בעל פה ערך שמונה מאות עלים מש"ס, ערוכים ושמורים על פיו הקדוש. הוא היה תלמיד הגאון הקדוש בעל המחבר ספר דרישת ארי... ומשה קיבל תורה וקבלה מעשית מהגאון הצדיק הלז, ונוראות שמעתי עליו בעת היותו באוהל...". על אף שהיו לו כמה חילוקי דעות עם בעל ה"חתם סופר", שררה ביניהם ידידות נפש והערכה רבה, ובהתכתבויות ביניהם כותב לו החת"ס בתשובותיו בלשונות מופלגות של אהבה והערצה. באחת מתשובותיו כותב לו החת"ס, לאחר דין ודברים שהיה ביניהם: "...ינחני בדרך אמת ועל פני יוכיחני, יהלמני צדיק חסד, אני אשא ואני אסבול, ואקוה שיתפייס ויעלה זכרוני בתפלה זכה". פעם כשחלה מאד בנו של החת"ס, בעל ה"כתב סופר", התגלה החת"ס אל ה"ישמח משה" בעת תפילת יום כיפור וביקש ממנו שיפעל עבורו ישועה, ולמחרת יום כפור קיבל מכתב מהחת"ס שמבקש ממנו להתפלל על בנו (תהלה למשה).
ע"פ עדויות נכדו, האדמו"ר בעל ה"ייטב לב" מסיגעט (בכמה מקומות בספריו), זכה זקנו לחזיונות וגילויים שמימיים נשגבים. פעם כשסיים תפילת שמונה עשרה ביקש מהשי"ת שיזכה לראות את מה שכתב הרמ"ע מפאנו, בספרו "עשרה מאמרות", שבזמן שהמקדש חרב, אליהו הנביא עומד ומקריב קרבנות תמידין מידי יום ביומו, "ותיכף התפלל על זה, ומילא ה' שאלתו, וראה עין בעין את אליהו מלובש בבגדי כהונה, עומד ומקריב התמיד כסדרו, ודבריו הללו נודעו לרבים" (ייטב לב). נכדו ה"ייטב לב" מספר שפעם "ישב אתו כמה שעות אחר חצות לילה, וסיפר לו כמה כמה וכמה ענינים נוראים... תאמינו לי כי מלאכים ושרפים יתאספו לשמוע דיבורי ושיחי... גם אנכי שומע הכרוזים אשר יכריזו בכל פעם בהשמים... אין אב מנחיל שקר לבנו, על כן אספר לך שתדע כי רואים ושומעים בשמים ממעל ועל הארץ מתחת". בספריו מביא ה"ישמח משה" במקומות רבים, חידושי תורה נשגבים שהתגלו לו בחלומותיו, ולעתים אף כותב את התאריך, כגון: "ביום ב' דראש חודש אדר תקנ"ו לפ"ק, נרדמתי על הספה ונתגלה לי..."; "על פי שנתגלה לי בחלום בענין הגן עדן של התנאים...". גם נשמות רבות של גדולי הצדיקים מהעולם העליון היו מתגלות לפניו בחדרו, בפרט בעת ההקפות בשמחת תורה (תהלה למשה).
[5], א, [2], ב-כג, כה-כז, ל-עז, [72] דף. מתוכם 106 עמודים כתובים (שני הדפים הכרוכים לאחר דף א, אינם מגוף הפנקס). 38 ס"מ. מצב טוב. כתמים ובלאי. כריכת עור חדשה.
ספרות: הרב מא"ז קינסטליכר, עלי זכרון, גליון 28, כסלו תשע"ז, עמ' ב-יז - "תקנות חברת 'תלמוד תורה' בקהלת אוהעל – בשנת תקפ"ב – עם הסכמת מרן ה'ישמח משה'"; וראה עוד: עלי זכרון, גליון 29, עמ' צב-צג; החתם סופר ותלמידיו, עמ' רמה-רמו ועמ' תיב.
בסיום התקנות, רישום הסכמה בכתב ידו וחתימת יד-קדשו של רב העיר האדמו"ר רבי משה טייטלבוים בעל ה"ישמח משה". בין רשימות החברים מופיעים שמות רבי ירמיהו לעוו אב"ד אוהעל ובנו רבי אלעזר לעוו, ונכדי ה"ישמח משה" רבי יקותיאל יהודה טייטלבוים [לימים אב"ד סיגט, בעל ה"ייטב לב"] ורבי יחזקאל הלברשטאם [לימים אב"ד שיניווא, בעל ה"דברי יחזקאל"].
"חברת תלמוד תורה" היתה חברה לחיזוק לימוד התורה בעיר, ולהשתתפות בתשלומי שכר לימוד עבור ילדי עניים שילמדו תורה ויראה אצל המלמדים בעיר. כל אחד מבני החבורה היה משתתף בכספו בהחזקת לימוד התורה בעיר, ובכך הוא נמנה כ"חבר" באגודה זו. כמו כל ה"חברות" בקהילות ישראל, היה זה גם חוג חברתי, בו מתאספים ה"חברים" ללמוד יחד ומשתתפים בשמחותיו ובאבלו של כל אחד מהחברים: לומדים עמו בלילות ה"וואך נאכט" שלפני ברית מילה, ולאחר אריכות ימיו לומדים ה"חברים" ומתפללים לעילוי נשמתו של ה"חבר" שהלך לבית עולמו. בחמשת העמודים הראשונים של הפנקס מופיעים מ"ח סעיפים של ה"תקנות" בעניינים כספיים ובעניינים רוחניים, המחייבים את המתנדבים להחזקת ה"תלמוד תורה" שבעיר. הפנקס מתחיל במילים: "הן היום באנו אנחנו כל החתומים, לחזק בדק חבורת ת"ת שבעירנו יע"א, אשר זה כמה שנים נפרצו גדרי' יעוו נתיבותי', ועלו על רעיוננו לנהוג בתקנות קבועות השנויות כאן ויהיו לאחדים בידינו...". לאחר פתיחה זו מופיעות מ"ח התקנות.
בדף [3/א], בסיום התקנות, מופיעות שלוש שורות בכתב-יד-קדשו של הגאון הקדוש רבי משה טייטלבוים אב"ד אוהעל, הכותב: "מחמת אפיסת הפנאי לא יכולתי לעיין בתקנות ההם, אבל סמכתי על חמשה אנשים הנבחרים שמסתמא שפטו בשכלם כהוגן, ואני מסכים לכל הדברים הנאמרים באמת ובצדק, נאום הק' משה טייטלבוים מפרעמשלא החונה פ"ק אוהעל והגליל יצ"ו". אחריו באו על החתום עשרות בני "חבורת תלמוד תורה".
בין החתומים על התקנות מופיעות חתימותיהם של רבי אהרן גינצלער ובנו רבי משה יהודה ליב גינצלער [אביו של רבי שמואל גינצלער אב"ד ווישיווא, וחמיו של רבי אברהם יהודה שווארץ אב"ד מאד ובעל "קול אריה"]; רבי איצק פריעדליבר מסערעד [תלמיד ה"חתם סופר", החתם סופר ותלמידיו, עמ' רמה-רמו]; רבי צבי הירש אדלר מאבאניע [תלמיד ה"חתם סופר", החתם סופר ותלמידיו, עמ' תיב]; רבי ישעיה הלוי [מליסקא, כנראה דיין באוהעל בשנים תר"ז-תר"ח]; ועוד.
לאחר התקנות והחתימות, כמאה עמודים עם שמות החברים. בכל עמוד מופיע שם אחד או שני שמות, באותיות גדולות ובכתיבת סת"ם קליגרפית. בחלק מהעמודים מופיעים תאריכי פטירה של החברים ופרטי מידע הקשורים אליהם ואל עזבונותיהם. בדף י/1 מופיעה העתקת צוואתו של אחד החברים. בעשרות העמודים האחרונים מופיעים כעין פרוטוקולים, בהם תקנות נוספות, וכן שמותיהם של חברים חדשים שהצטרפו לחבורה זו במשך השנים, ותאריך הצטרפותם.
דף א/1 מוקדש לחבר הראשון, אב"ד העיר: "הרב הגאון מהור"ר משה טייטלבוים אב"ד דפה ק"ק אוהעל - תקפ"ב לפ"ק". מתחת לשמו נכתב: "שבק לן חיים ונפטר זקן ושבע ימים בהספד גדול כ"ח בחודש תמוז שנת תר"א לפ"ק".
בשני הדפים שאחריו (בנייר שונה וירקרק. נכרכו בתוך הפנקס עשרות שנים לאחר תחילת כתיבתו), נכתב שמו של רבי ירמיהו לעוו - הגאון הנודע רבי ירמיהו לעוו, מחבר ספרי "דברי ירמיהו", שכיהן כרב העיר משנת תרי"ב: "הרב הגאון מהור"ר ירמיהו לעוו נ"י אב"ד דק"ק אוהעל - תרי"ב לפ"ק". תחת שמו נוסף רישום: "הרב הגאון מהור"ר ירמיהו זצוק"ל נפטר והלך לעלמא דקשוט בשנת תרל"ד ביום א' דחוה"מ פסח לפ"ק, ובנו הגאון מלא מקומו, ה"ה הרב הגאון מהור"ר אלעזר לעוו נ"י אב"ד דק"ק אוהעל יע"א, תרל"ד לפ"ק".
בדף נג/1 נכתב שמו של החבר רבי יקותיאל יהודא טייטלבוים, נכדו של ה"ישמח משה", שהיה אז אברך בן 23 [לימים, אדמו"ר ואב"ד סיגעט, בעל ה"ייטב לב"]: "הרב החריף מהו' יקותיאל יהודא טייטלבוים - תקצ"א לפ"ק". עדות נוספת על תאריך הצטרפותו של ה"ייטב לב" לחבורתם, מופיעה בפרוטוקולים שבסוף הכרך (דף [קמט/2]): "יום ה' משפטים תקצ"א לפ"ק. נתקבל הרבני האברך מו"ה יקותיאל יהודא נכד הרב המה"ג [המאור הגדול], בעד ארבעה זה'[ובים] מ"כ [מעות כסף] ושלשה פגים בכל שבוע בשנה ראשונה, ואח"כ יתן שני פגים בכל שבוע, למען יה[יה] ב"ח [בן חורין] מהתקנ[ו]ת".
באותן רשימות שבסוף הפנקס, בעמוד האחרון, מופיע שמו של רבי יחזקאל שרגא הלברשטאם, בנו הבכור של ה"דברי חיים" מצאנז, וחתן-חתנו של ה"ישמח משה" [לימים, אדמו"ר ואב"ד שיניווא, בעל ה"דברי יחזקאל"]: "היום יום דלמטה נתקבל לחברא הרבני המופ' האברך מו"ה יחזקאל האלבארשטאם בהסכמת הבוררים הח"מ בעד שמונה עשר זה'[ובים] שיין זאגע... ושני גדולים לשבוע בשנה ראשונה, ונתן מיד חמשה זה'[ובים] שיין זאגע... היום יום ד' ער"ח אדר שנתקצ"ו לפ"ק...".
בדף [2/ב] בסעיף ל"ו מופיעה תקנה מעניינת: "אם יולד למז"ט בן לא' מבני החבורה, בלילה שלפני המילה ישלחו הגבאים עשרה שכנים הקרובים כנ"ל מבני החברה, אל בית בעל הברית ויבאו שם קודם צאת הכוכבים להתפלל מעריב בזמנו, ואח"ז ישבו ללמוד משניות בלי הפסק עד אחר חצות לילה. ולא ישבו לאכול סעודת קבע, כאשר המנהג בגליל הזה. כי סעודה זו אין לה סמך כלל לסעודת מצוה, ולא איברי לילה אלא לגירסה, וגם רבים מפנין לבם לדברים בטלים ע"י זה. אך מה שנהגו בקהלות ישורון להעמיד לפניהם פירות ומיני תרגימא ושווארצין קאפע [קפה שחור] כדי להפיג שינתן, הוא מנהג נאה ומתקבל...".
בפנקס זה אצור מידע רב ויקר ערך על העיר אוהעל וראשי הקהילה במחצית הראשונה של המאה ה-19.
הגאון הקדוש רבי משה טייטלבוים אב"ד אוהעל (תקי"ט-תר"א), מגדולי החסידות בהונגריה ובגליציה. גאון אדיר, ומקובל אלוקי, חריף ובקי בכל מכמני התורה, נגלה ונסתר. התפרסם בחייו כאיש אלוקים קדוש ונורא, כבעל רוח הקודש, ופועל ישועות בקרב הארץ. רבנותו הראשונה הייתה בשיניווא בין השנים תקמ"ה-תקס"ח. בשנת תקס"ח נבחר לרב אב"ד אוהעל והגליל. במחצית ימי-חייו הראשונה היה רבי משה מן ה"מתנגדים" לדרך החסידות, ובצעירותו נסע להקביל פני הגר"א בווילנא ולקבל תורה מפיו (ר"ב לנדוי, הגאון החסיד מווילנא, עמ' רצא, בשם רבי זלמן וובר. האדמו"ר מקלויזנבורג מביא עדות מעניינת מאותו ביקור, מה שסיפר סבו זקנו ה"ישמח משה" בעניני הנהגת הגר"א עם תלמידיו – שו"ת דברי יציב, ח"ד, יורה דעה, סימן קלא). במשך השנים התקרב רבי משה אל החסידות, בהשפעת חתנו הגאון רבי אריה ליב ליפשיץ מווישניצא, מחבר שו"ת "אריה דבי עילאי", ששכנעו לנסוע אל ה"חוזה מלובלין". אצל "החוזה" נוכח לראות גילויי רוח הקודש מובהקים, ומאז נהיה לתלמידו המובהק, התדבק בדרך החסידות והיה למפיצי תורתה בגלילותיו. מהפך זה חל אצלו בשנות רבנותו בשיניווא. כמו כן, נסע אל האדמו"ר ה"אוהב ישראל" הרב מאפטא. משנת תקע"ה החל לחלק קמיעות לנזקקים לישועה. "הפעולות והמופתים שנעשו ע"י הקמיעות מאתו, תלאה העט להעריך". לפי המסופר לבו היה מהסס בעניין הקמיעות האם להמשיך בכך, עד ששמע קול משמים שקרא לו בהקיץ: "אל תירא כי אתך אני" (תהלה למשה). עד היום מרבית הקמיעות וה"שמירות" בארצות אשכנז, מיוחסים לתיקוני הקמיעות של בעל ה"ישמח משה", ובהם הנוסח הנדפס של "שמירה לילד וליולדת" ו"שמירה למגפה". גם נוסח ה"קרעסטירר'ס קמיעות" המפורסמים, שנכתבו ע"י אדמו"רים כסגולה לשמירה על הבית והרכוש, מקורם מבעל ה"ישמח משה".
מכתביו נדפסו ספרי הדרוש הנודעים שלו "ישמח משה" על התורה והמגילות ועל אגדות הש"ס, "תפילה למשה" על תהלים, ותשובותיו נדפסו בספר "השיב משה", ועוד ספרים. בסידורים רבים נספח ספרו "מעין טהור" על הלכות נדה, שנכתב ביידיש עבור נשות ישראל.
הגאון רבי יוסף שאול נתנזון אב"ד למברג מספר בהסכמתו לשו"ת "השיב משה", שבנעוריו היה המחבר "בקי בעל פה ערך שמונה מאות עלים מש"ס, ערוכים ושמורים על פיו הקדוש. הוא היה תלמיד הגאון הקדוש בעל המחבר ספר דרישת ארי... ומשה קיבל תורה וקבלה מעשית מהגאון הצדיק הלז, ונוראות שמעתי עליו בעת היותו באוהל...". על אף שהיו לו כמה חילוקי דעות עם בעל ה"חתם סופר", שררה ביניהם ידידות נפש והערכה רבה, ובהתכתבויות ביניהם כותב לו החת"ס בתשובותיו בלשונות מופלגות של אהבה והערצה. באחת מתשובותיו כותב לו החת"ס, לאחר דין ודברים שהיה ביניהם: "...ינחני בדרך אמת ועל פני יוכיחני, יהלמני צדיק חסד, אני אשא ואני אסבול, ואקוה שיתפייס ויעלה זכרוני בתפלה זכה". פעם כשחלה מאד בנו של החת"ס, בעל ה"כתב סופר", התגלה החת"ס אל ה"ישמח משה" בעת תפילת יום כיפור וביקש ממנו שיפעל עבורו ישועה, ולמחרת יום כפור קיבל מכתב מהחת"ס שמבקש ממנו להתפלל על בנו (תהלה למשה).
ע"פ עדויות נכדו, האדמו"ר בעל ה"ייטב לב" מסיגעט (בכמה מקומות בספריו), זכה זקנו לחזיונות וגילויים שמימיים נשגבים. פעם כשסיים תפילת שמונה עשרה ביקש מהשי"ת שיזכה לראות את מה שכתב הרמ"ע מפאנו, בספרו "עשרה מאמרות", שבזמן שהמקדש חרב, אליהו הנביא עומד ומקריב קרבנות תמידין מידי יום ביומו, "ותיכף התפלל על זה, ומילא ה' שאלתו, וראה עין בעין את אליהו מלובש בבגדי כהונה, עומד ומקריב התמיד כסדרו, ודבריו הללו נודעו לרבים" (ייטב לב). נכדו ה"ייטב לב" מספר שפעם "ישב אתו כמה שעות אחר חצות לילה, וסיפר לו כמה כמה וכמה ענינים נוראים... תאמינו לי כי מלאכים ושרפים יתאספו לשמוע דיבורי ושיחי... גם אנכי שומע הכרוזים אשר יכריזו בכל פעם בהשמים... אין אב מנחיל שקר לבנו, על כן אספר לך שתדע כי רואים ושומעים בשמים ממעל ועל הארץ מתחת". בספריו מביא ה"ישמח משה" במקומות רבים, חידושי תורה נשגבים שהתגלו לו בחלומותיו, ולעתים אף כותב את התאריך, כגון: "ביום ב' דראש חודש אדר תקנ"ו לפ"ק, נרדמתי על הספה ונתגלה לי..."; "על פי שנתגלה לי בחלום בענין הגן עדן של התנאים...". גם נשמות רבות של גדולי הצדיקים מהעולם העליון היו מתגלות לפניו בחדרו, בפרט בעת ההקפות בשמחת תורה (תהלה למשה).
[5], א, [2], ב-כג, כה-כז, ל-עז, [72] דף. מתוכם 106 עמודים כתובים (שני הדפים הכרוכים לאחר דף א, אינם מגוף הפנקס). 38 ס"מ. מצב טוב. כתמים ובלאי. כריכת עור חדשה.
ספרות: הרב מא"ז קינסטליכר, עלי זכרון, גליון 28, כסלו תשע"ז, עמ' ב-יז - "תקנות חברת 'תלמוד תורה' בקהלת אוהעל – בשנת תקפ"ב – עם הסכמת מרן ה'ישמח משה'"; וראה עוד: עלי זכרון, גליון 29, עמ' צב-צג; החתם סופר ותלמידיו, עמ' רמה-רמו ועמ' תיב.
קטגוריה
חסידות סאטמר וסיגט – כתבי יד ומכתבים, חתימות ועותקים מיוחסים
קָטָלוֹג
מכירה 63 - פריטים נדירים ומיוחדים
13.11.2018
פתיחה: $4,000
הערכה: $6,000 - $8,000
נמכר ב: $7,500
כולל עמלת קונה
פסק דין בכתב יד, בחתימת ידם של הדיינים רבי "משה דוד אשכנזי פעה"ק צפת", ורבי "צבי ארי' בהמנוח ר' טובי' זללה"ה". [צפת], חשון תר"ט [1848].
נושא הפסק: התדיינות בין שני שכנים, בעניני גבולות חצרות בצפת, ובניית מדרגות לבית באותה חצר.
הרב הקדוש רבי משה דוד אשכנזי אב"ד טאלטשווא וצפת (תקל"ד-תרט"ז, אישים בתשובות החת"ס, עמ' ש), בעל "תולדות אדם" ו"באר שבע", חותנו של האדמו"ר בעל "ייטב לב" מסיגעט ואביו של רבי יואל אשכנזי אב"ד זלוטשוב. לגזעו הקדוש מתייחסים האדמו"רים מסאטמר ומקלויזנבורג. כבר בגיל צעיר נתקבל לאב"ד העיר טולטשווא, ובמשרה זו כיהן כארבעים שנה. עלה לצפת בשנת תר"ד והיה ממקימי הישוב החסידי בצפת שלאחר הרעש. זמן קצר לאחר עלייתו ארצה, הדפיס את ספרו "תולדות אדם" בדפוסו של רבי ישראל ב"ק בירושלים. את הספר חיבר בשנות השלושים לחייו, ורבי יעקב מליסא בעל "חוות דעת" כתב עליו בהסכמתו לספר: "הרב הגאון המפורסם מ' משה דוד... האי גברא לא צריך לדידי ולדכוותי, אך רצונו של אדם זהו כבודו ואין מסרבין לגדול". ביתו ובית מדרשו בצפת שוקמו ע"י נכדו האדמו"ר מקלויזנבורג, והיום שוכנים בהם מוסדות צאנז בעיה"ק צפת.
החותם השני: הגאון הצדיק רבי צבי אריה לודמיר (תקנ"ט-תרט"ו), אב"ד עיר מולדתו לודמיר. בשנת תקצ"ד עלה לארץ והתיישב בצפת כצדיק נסתר, כשהוא מסתיר את למדנותו ומתפרנס כשואב מים. רבי אברהם דב מאווריטש ורבי שמואל הלר עמדו על טיבו ועל גדולתו בתורה של רבי צבי אריה, ומינו אותו כחבר בית הדין של צפת. ניצל בנס ברעידת האדמה בשנת תקצ"ז ועשה רבות לשיקומה של העיר.
[1] דף. 13.5X20 ס"מ. מצב בינוני. כתמים. קרעים ובלאי, משוקם ומודבק על דף לשימור.
נושא הפסק: התדיינות בין שני שכנים, בעניני גבולות חצרות בצפת, ובניית מדרגות לבית באותה חצר.
הרב הקדוש רבי משה דוד אשכנזי אב"ד טאלטשווא וצפת (תקל"ד-תרט"ז, אישים בתשובות החת"ס, עמ' ש), בעל "תולדות אדם" ו"באר שבע", חותנו של האדמו"ר בעל "ייטב לב" מסיגעט ואביו של רבי יואל אשכנזי אב"ד זלוטשוב. לגזעו הקדוש מתייחסים האדמו"רים מסאטמר ומקלויזנבורג. כבר בגיל צעיר נתקבל לאב"ד העיר טולטשווא, ובמשרה זו כיהן כארבעים שנה. עלה לצפת בשנת תר"ד והיה ממקימי הישוב החסידי בצפת שלאחר הרעש. זמן קצר לאחר עלייתו ארצה, הדפיס את ספרו "תולדות אדם" בדפוסו של רבי ישראל ב"ק בירושלים. את הספר חיבר בשנות השלושים לחייו, ורבי יעקב מליסא בעל "חוות דעת" כתב עליו בהסכמתו לספר: "הרב הגאון המפורסם מ' משה דוד... האי גברא לא צריך לדידי ולדכוותי, אך רצונו של אדם זהו כבודו ואין מסרבין לגדול". ביתו ובית מדרשו בצפת שוקמו ע"י נכדו האדמו"ר מקלויזנבורג, והיום שוכנים בהם מוסדות צאנז בעיה"ק צפת.
החותם השני: הגאון הצדיק רבי צבי אריה לודמיר (תקנ"ט-תרט"ו), אב"ד עיר מולדתו לודמיר. בשנת תקצ"ד עלה לארץ והתיישב בצפת כצדיק נסתר, כשהוא מסתיר את למדנותו ומתפרנס כשואב מים. רבי אברהם דב מאווריטש ורבי שמואל הלר עמדו על טיבו ועל גדולתו בתורה של רבי צבי אריה, ומינו אותו כחבר בית הדין של צפת. ניצל בנס ברעידת האדמה בשנת תקצ"ז ועשה רבות לשיקומה של העיר.
[1] דף. 13.5X20 ס"מ. מצב בינוני. כתמים. קרעים ובלאי, משוקם ומודבק על דף לשימור.
קטגוריה
חסידות סאטמר וסיגט – כתבי יד ומכתבים, חתימות ועותקים מיוחסים
קָטָלוֹג
מכירה 63 - פריטים נדירים ומיוחדים
13.11.2018
פתיחה: $100,000
הערכה: $120,000 - $150,000
נמכר ב: $175,000
כולל עמלת קונה
"כתר הרבנות" - כתב ההכתרה של האדמו"ר רבי יואל טייטלבוים מסטמאר בעל "דברי יואל", לרבה של העיר סטמאר, בחתימת רבני ונכבדי העיר ומוסדות הקהילה. סטמאר, ב' דחול המועד סוכות תרפ"ט [1928].
תעודה גדולה בכתיבה קליגרפית מעוטרת על נייר איכותי דמוי-קלף, עם עשרות חתימות וחותמות משני צדדי הדף. בראש החותמים מופיעה חתימתו של רבי חיים פריינד ראש הקהל בעיר [נגיד ופרנס מפורסם ממשפחת רבי משה אריה פריינד, שהיה ראש הקהל בסיגט בזמן ה"ייטב לב" וה"קדושת יו"ט"]. לאחר חתימתו מופיעות עשרות חתימות וחותמות של גבאי בתי המדרשות בעיר, רבנים ונכבדי הקהל (תמלול מלא של כל החתימות והחותמות, ראה במסגרת).
בראש העמוד נכתבו בהגדלה ועיטור המילים "בעזה"י", "למזל טוב", "כתר הרבנות". כתב ההכתרה כתוב בסגנון מליצי ומסודר לפי ראשי התיבות של שם האדמו"ר ושם משפחתו (ראה תמלול מלא במסגרת נפרדת): כולל את כל תנאי הרבנות, התפקידים והסמכויות, השכר החודשי והשכר של אירועים מיוחדים [שכר רח"ש = רבנים חזנים שמשים] לסידור קידושין, ותשלום מיוחד לדרשות שבת הגדול ושבת תשובה וכיו"ב.
תעודה היסטורית! קבלתו של האדמו"ר רבי יואל טייטלבוים לרבנות סאטמר היתה נקודת מפנה בכוח השפעתן של קהילות החרדים והחסידים על הציבוריות היהודית באזור מרמרוש וטרנסילבניה. רבנות העיר הגדולה סאטמר, היתה עמדת כח משמעותית, והאדמו"ר רבי יואל טיייטלבוים שהיה ראש וראשון לכל דבר שבקדושה, ניצל את עמדת הכח הזאת להקים באזור מעצמה של תורה וחסידות, ישיבה גדולה בת מאות תלמידים וקהילה חסידית תוססת.
הגאון הקדוש רבי יואל טייטלבוים (תרמ"ז-תשל"ט), משושלת רבני ואדמו"רי סיגט, איש קדוש וגדול בתורה ובחסידות, עילוי, גאון ופוסק הלכה, קנאי מופלג וחסיד לוהט. בחירתו לרבנות סאטמר לוותה בפולמוס חריף מצד חוגים אחרים, אשר התנגדו להשתלטות החוגים האולטרה-אורתודוקסיים על רבנות העיר והנהגת הקהילה. פולמוסים דומים התנהלו גם בקהילות ערים גדולות אחרות בטרנסילבניה, כגון קלויזנבורג (קלוז'ש), ברגסאס וקהילות אחרות, בין אנשי קהילות "אנשי ספרד" (חסידים המתפללים בנוסח ספרד) לבין חוגים אורתודוקסים מודרניים יותר (אנשי "המזרחי" והתנועות הציוניות, ואפילו אנשי "אגודת ישראל" ו"מחזיקי הדת", שהיו מחוץ לתחום אצל חוגי סאטמר). בקהילת סאטמר גבר כוחם של החוגים החרדים והחסידים, בעיקר בזכות דמותו הגדולה ופקחותו של רב העיר רבי יואל טייטלבוים.
[1] דף. 39.5 ס"מ. מצב טוב-בינוני. כתמים. קרעים במספר מקומות, משוקמים באופן מקצועי.
תעודה גדולה בכתיבה קליגרפית מעוטרת על נייר איכותי דמוי-קלף, עם עשרות חתימות וחותמות משני צדדי הדף. בראש החותמים מופיעה חתימתו של רבי חיים פריינד ראש הקהל בעיר [נגיד ופרנס מפורסם ממשפחת רבי משה אריה פריינד, שהיה ראש הקהל בסיגט בזמן ה"ייטב לב" וה"קדושת יו"ט"]. לאחר חתימתו מופיעות עשרות חתימות וחותמות של גבאי בתי המדרשות בעיר, רבנים ונכבדי הקהל (תמלול מלא של כל החתימות והחותמות, ראה במסגרת).
בראש העמוד נכתבו בהגדלה ועיטור המילים "בעזה"י", "למזל טוב", "כתר הרבנות". כתב ההכתרה כתוב בסגנון מליצי ומסודר לפי ראשי התיבות של שם האדמו"ר ושם משפחתו (ראה תמלול מלא במסגרת נפרדת): כולל את כל תנאי הרבנות, התפקידים והסמכויות, השכר החודשי והשכר של אירועים מיוחדים [שכר רח"ש = רבנים חזנים שמשים] לסידור קידושין, ותשלום מיוחד לדרשות שבת הגדול ושבת תשובה וכיו"ב.
תעודה היסטורית! קבלתו של האדמו"ר רבי יואל טייטלבוים לרבנות סאטמר היתה נקודת מפנה בכוח השפעתן של קהילות החרדים והחסידים על הציבוריות היהודית באזור מרמרוש וטרנסילבניה. רבנות העיר הגדולה סאטמר, היתה עמדת כח משמעותית, והאדמו"ר רבי יואל טיייטלבוים שהיה ראש וראשון לכל דבר שבקדושה, ניצל את עמדת הכח הזאת להקים באזור מעצמה של תורה וחסידות, ישיבה גדולה בת מאות תלמידים וקהילה חסידית תוססת.
הגאון הקדוש רבי יואל טייטלבוים (תרמ"ז-תשל"ט), משושלת רבני ואדמו"רי סיגט, איש קדוש וגדול בתורה ובחסידות, עילוי, גאון ופוסק הלכה, קנאי מופלג וחסיד לוהט. בחירתו לרבנות סאטמר לוותה בפולמוס חריף מצד חוגים אחרים, אשר התנגדו להשתלטות החוגים האולטרה-אורתודוקסיים על רבנות העיר והנהגת הקהילה. פולמוסים דומים התנהלו גם בקהילות ערים גדולות אחרות בטרנסילבניה, כגון קלויזנבורג (קלוז'ש), ברגסאס וקהילות אחרות, בין אנשי קהילות "אנשי ספרד" (חסידים המתפללים בנוסח ספרד) לבין חוגים אורתודוקסים מודרניים יותר (אנשי "המזרחי" והתנועות הציוניות, ואפילו אנשי "אגודת ישראל" ו"מחזיקי הדת", שהיו מחוץ לתחום אצל חוגי סאטמר). בקהילת סאטמר גבר כוחם של החוגים החרדים והחסידים, בעיקר בזכות דמותו הגדולה ופקחותו של רב העיר רבי יואל טייטלבוים.
[1] דף. 39.5 ס"מ. מצב טוב-בינוני. כתמים. קרעים במספר מקומות, משוקמים באופן מקצועי.
קטגוריה
חסידות סאטמר וסיגט – כתבי יד ומכתבים, חתימות ועותקים מיוחסים
קָטָלוֹג
פריט 112 מכתב תשובה הלכתית בכתב ידו וחתימתו של האדמו"ר מסאטמר רבי יואל טייטלבוים – קרולי, שנות התר"צ
מכירה 63 - פריטים נדירים ומיוחדים
13.11.2018
פתיחה: $10,000
הערכה: $15,000 - $20,000
נמכר ב: $16,250
כולל עמלת קונה
מכתב ארוך (2 עמ', למעלה מ-42 שורות) בכתב ידו וחתימתו של הגאון הקדוש והטהור רבי יואל טייטלבוים [לימים האדמו"ר מסטמאר]. קראל (קרולי Nagykároly), [בין השנים תרצ"ב-תרצ"ד 1932-1934].
תשובה הלכתית בדיני קצב שמכר נבלות וטרפות, ואזהרה חמורה שלא לקנות בשר מאיטליז ללא השגחה רבנית על הכשרות. התשובה נשלחה אל רבי יחזקאל שרגא ציטרון אב"ד ענטש (Encs). תשובה זו נדפסה בספרו שו"ת דברי יואל, חלק ב', השמטות לחלק יורה דעה סימן קס"ד. [המכתב נכתב בין השנים תרצ"ב-תרצ"ד 1932-1934, שכן בשנת תרצ"ב התמנה רבי יחזקאל שרגא ציטרון לרבנות העיר ענטש, ובשנת תרצ"ד עבר רבי יואל טייטלבוים מקרולי, לכהן ברבנות העיר סאטמר].
האדמו"ר הקדוש רבי יואל טייטלבוים מסאטמר (תרמ"ז-תשל"ט), בנו הצעיר של האדמו"ר רבי חנניה יו"ט ליפא בעל ה"קדושת יו"ט" (תקצ"ו-תרס"ד), ונכדו של האדמו"ר רבי יקותיאל יהודה בעל ה"ייטב לב" (תקס"ח-תרמ"ג), שכיהנו כרבני סיגט ומנהיגי היהדות החסידית באזור מרמרוש.
נודע מנעוריו כאחד מגדולי דורו, בחריפותו ובגאונותו, בקדושתו ובטהרתו הנפלאה. בגיל צעיר נתמנה לכהן ברבנות העיר אורשיווא. בשנת תרפ"ה עבר לכהן ברבנות העיר קרָאלי (על מקומו של רבי שאול בראך שעבר לכהן ברבנות קאשוי), ובשנת תרצ"ד עבר לכהן ברבנות העיר סאטמר. בכל ערי רבנותו ניהל ישיבה גדולה ועדת חסידים גדולה. עמד בראש היהדות האורתודוקסית הנאמנה והבלתי-מתפשרת באזור מרמרוש. מעמודי התווך של עולם החסידות בדור שלאחר השואה. לאחר הצלתו מהשואה הגיע לארה"ב וכונן בה את קהילת חסידי סאטמר - העדה החסידית הגדולה בעולם. נשיא "העדה החרדית" בירושלים, וממנהיגי היהדות החרדית בארה"ב וברחבי העולם. מחיבוריו יצאו לאור עשרות ספרים: "ויואל משה", שו"ת "דברי יואל", ספרי "דברי יואל" עה"ת, ועוד.
[1] דף כפול, נייר מכתבים רשמי. 2 עמ' כתובים, למעלה מ-42 שורות בכתב יד קדשו וחתימתו. כ-23.5 ס"מ. נייר איכותי. מצב טוב. סימני קיפול. פגמים קלים בשוליים התחתונים.
תשובה הלכתית בדיני קצב שמכר נבלות וטרפות, ואזהרה חמורה שלא לקנות בשר מאיטליז ללא השגחה רבנית על הכשרות. התשובה נשלחה אל רבי יחזקאל שרגא ציטרון אב"ד ענטש (Encs). תשובה זו נדפסה בספרו שו"ת דברי יואל, חלק ב', השמטות לחלק יורה דעה סימן קס"ד. [המכתב נכתב בין השנים תרצ"ב-תרצ"ד 1932-1934, שכן בשנת תרצ"ב התמנה רבי יחזקאל שרגא ציטרון לרבנות העיר ענטש, ובשנת תרצ"ד עבר רבי יואל טייטלבוים מקרולי, לכהן ברבנות העיר סאטמר].
האדמו"ר הקדוש רבי יואל טייטלבוים מסאטמר (תרמ"ז-תשל"ט), בנו הצעיר של האדמו"ר רבי חנניה יו"ט ליפא בעל ה"קדושת יו"ט" (תקצ"ו-תרס"ד), ונכדו של האדמו"ר רבי יקותיאל יהודה בעל ה"ייטב לב" (תקס"ח-תרמ"ג), שכיהנו כרבני סיגט ומנהיגי היהדות החסידית באזור מרמרוש.
נודע מנעוריו כאחד מגדולי דורו, בחריפותו ובגאונותו, בקדושתו ובטהרתו הנפלאה. בגיל צעיר נתמנה לכהן ברבנות העיר אורשיווא. בשנת תרפ"ה עבר לכהן ברבנות העיר קרָאלי (על מקומו של רבי שאול בראך שעבר לכהן ברבנות קאשוי), ובשנת תרצ"ד עבר לכהן ברבנות העיר סאטמר. בכל ערי רבנותו ניהל ישיבה גדולה ועדת חסידים גדולה. עמד בראש היהדות האורתודוקסית הנאמנה והבלתי-מתפשרת באזור מרמרוש. מעמודי התווך של עולם החסידות בדור שלאחר השואה. לאחר הצלתו מהשואה הגיע לארה"ב וכונן בה את קהילת חסידי סאטמר - העדה החסידית הגדולה בעולם. נשיא "העדה החרדית" בירושלים, וממנהיגי היהדות החרדית בארה"ב וברחבי העולם. מחיבוריו יצאו לאור עשרות ספרים: "ויואל משה", שו"ת "דברי יואל", ספרי "דברי יואל" עה"ת, ועוד.
[1] דף כפול, נייר מכתבים רשמי. 2 עמ' כתובים, למעלה מ-42 שורות בכתב יד קדשו וחתימתו. כ-23.5 ס"מ. נייר איכותי. מצב טוב. סימני קיפול. פגמים קלים בשוליים התחתונים.
קטגוריה
חסידות סאטמר וסיגט – כתבי יד ומכתבים, חתימות ועותקים מיוחסים
קָטָלוֹג
מכירה 63 - פריטים נדירים ומיוחדים
13.11.2018
פתיחה: $8,000
הערכה: $20,000 - $40,000
נמכר ב: $15,000
כולל עמלת קונה
ספר הזהר על התורה - בראשית, שמות, ויקרא, במדבר ודברים. זיטומיר, [תרכ"ג] 1863. דפוס רבי חנינא ליפא ורבי יהושע העשיל שפירא, נכדי הרב מסלאוויטא. סט שלם בשלושה כרכים.
כרכי ספר הזוהר שהיו שייכים להאדמו"ר הקדוש בעל "דברי יואל" מסאטמר. בכל אחד מדפי השער מופיעה חותמתו: "יואל טייטלבוים אבד ק"ק סאטמאר והגלילות בעיה"ק ירושלים תובב"א". באחד מן הכרכים נוספה חותמת זו גם בדף האחרון. חותמות אלו הן מתקופת שהותו הקצרה של האדמו"ר מסאטמר בארץ ישראל, שאליה הגיע מאירופה לאחר השואה.
האדמו"ר הקדוש רבי יואל טייטלבוים (תרמ"ז-תשל"ט), מגדולי דורו, נשיא העדה החרדית וממנהיגי היהדות החרדית באמריקה, מעמודי התווך של עולם החסידות בדור שלאחר השואה.
נולד בעיר סיגט, בנו של האדמו"ר בעל ה"קדושת יו"ט" ונכדו של האדמו"ר בעל "ייטב לב", שכיהנו כרבני סיגט וכמנהיגי החסידות באזור מרמרוש. נודע מנעוריו בחריפותו ובגאונותו, בקדושתו ובטהרתו הנפלאה. לאחר חתונתו עם בת האדמו"ר רא"ח הורביץ הרב מפאלאנטש, התיישב בסאטמר והרביץ שם תורה וחסידות לקבוצה נבחרת של תלמידים וחסידים. כיהן ברבנות בערים אורשיווא, קרָאלי (משנת תרפ"ה), וסאטמר (משנת תרצ"ד). בכל ערי רבנותו ניהל ישיבה גדולה ועדת חסידים גדולה. עמד בראש היהדות האורתודוקסית הנאמנה והבלתי מתפשרת באזור מרמרוש. בשנות השואה ניצל ב"רכבת ההצלה" הידועה של ד"ר קסטנר, הגיע דרך ברגן בלזן וארץ ישראל לארצות הברית, בה כונן את העדה החסידית הגדולה בעולם - עדת חסידות סאטמר שהיא עד היום העדה הדומיננטית ביהדות האורתודוכסית בארה"ב, וכיהן כנשיא ה"עדה החרדית" בירושלים. עמד בראש המתנגדים לציונות ולהקמת מדינת ישראל, ועמד בראש המאבקים החשובים על צביון עם ישראל וקדושת ישראל. יחד עם קנאותו וחרדתו לכבוד התורה ועתיד היהדות הנאמנה. נודע כאיש חסד מופלג, דלתו היתה פתוחה לעניים ואזנו קשובה לכל נזקק מכל שדרות עם ישראל. היה גאון מופלג בתורה, השיב תשובות רבות בהלכה, ומחיבוריו יצאו לאור עשרות ספרים: "ויואל משה", שו"ת "דברי יואל", ספרי "דברי יואל" עה"ת, ועוד.
שלושה כרכים: [4], רנא, טז [צ"ל יז]; [1], א, ג-רפ (ספירה משובשת, ללא חסרון); שט, יא דף. 20 ס"מ. מצב טוב. כתמים, כתמי רטיבות. סימני עש קלים. פגמים קלים בשניים מדפי השער ובמספר דפים נוספים, משוקמים בהדבקות נייר. רישומי בעלות. כריכות עור נאות, חדשות.
כרכי ספר הזוהר שהיו שייכים להאדמו"ר הקדוש בעל "דברי יואל" מסאטמר. בכל אחד מדפי השער מופיעה חותמתו: "יואל טייטלבוים אבד ק"ק סאטמאר והגלילות בעיה"ק ירושלים תובב"א". באחד מן הכרכים נוספה חותמת זו גם בדף האחרון. חותמות אלו הן מתקופת שהותו הקצרה של האדמו"ר מסאטמר בארץ ישראל, שאליה הגיע מאירופה לאחר השואה.
האדמו"ר הקדוש רבי יואל טייטלבוים (תרמ"ז-תשל"ט), מגדולי דורו, נשיא העדה החרדית וממנהיגי היהדות החרדית באמריקה, מעמודי התווך של עולם החסידות בדור שלאחר השואה.
נולד בעיר סיגט, בנו של האדמו"ר בעל ה"קדושת יו"ט" ונכדו של האדמו"ר בעל "ייטב לב", שכיהנו כרבני סיגט וכמנהיגי החסידות באזור מרמרוש. נודע מנעוריו בחריפותו ובגאונותו, בקדושתו ובטהרתו הנפלאה. לאחר חתונתו עם בת האדמו"ר רא"ח הורביץ הרב מפאלאנטש, התיישב בסאטמר והרביץ שם תורה וחסידות לקבוצה נבחרת של תלמידים וחסידים. כיהן ברבנות בערים אורשיווא, קרָאלי (משנת תרפ"ה), וסאטמר (משנת תרצ"ד). בכל ערי רבנותו ניהל ישיבה גדולה ועדת חסידים גדולה. עמד בראש היהדות האורתודוקסית הנאמנה והבלתי מתפשרת באזור מרמרוש. בשנות השואה ניצל ב"רכבת ההצלה" הידועה של ד"ר קסטנר, הגיע דרך ברגן בלזן וארץ ישראל לארצות הברית, בה כונן את העדה החסידית הגדולה בעולם - עדת חסידות סאטמר שהיא עד היום העדה הדומיננטית ביהדות האורתודוכסית בארה"ב, וכיהן כנשיא ה"עדה החרדית" בירושלים. עמד בראש המתנגדים לציונות ולהקמת מדינת ישראל, ועמד בראש המאבקים החשובים על צביון עם ישראל וקדושת ישראל. יחד עם קנאותו וחרדתו לכבוד התורה ועתיד היהדות הנאמנה. נודע כאיש חסד מופלג, דלתו היתה פתוחה לעניים ואזנו קשובה לכל נזקק מכל שדרות עם ישראל. היה גאון מופלג בתורה, השיב תשובות רבות בהלכה, ומחיבוריו יצאו לאור עשרות ספרים: "ויואל משה", שו"ת "דברי יואל", ספרי "דברי יואל" עה"ת, ועוד.
שלושה כרכים: [4], רנא, טז [צ"ל יז]; [1], א, ג-רפ (ספירה משובשת, ללא חסרון); שט, יא דף. 20 ס"מ. מצב טוב. כתמים, כתמי רטיבות. סימני עש קלים. פגמים קלים בשניים מדפי השער ובמספר דפים נוספים, משוקמים בהדבקות נייר. רישומי בעלות. כריכות עור נאות, חדשות.
קטגוריה
חסידות סאטמר וסיגט – כתבי יד ומכתבים, חתימות ועותקים מיוחסים
קָטָלוֹג