סידור האר"י "קול יעקב", חלק ראשון, תפלות לימות החול, עם דרושים וכוונות האר"י, מאת המקובל רבי יעקב קאפיל ליפשיץ ממעזריטש. חלק ראשון, לימות החול. [סלאוויטא, תקס"ד 1804]. מהדורה ראשונה. דפוס רבי דוב בער סג"ל ורבי דוב בער ב"ר פסח.
העותק של האדמו"ר רבי אלעזר מנחם מנדל בידרמן מלעלוב ושל בנו האדמו"ר מסוסנוביץ. בשער הספר ובדף פט מופיעות חותמות האדמו"ר רבי "אלעזר מנחם בה"ר מה"ו משה זצלה"ה, בעיה"ק ירושלם ת"ו". במספר דפים מופיעות חותמות בנו רבי אלטר אברהם בצלאל נתן נטע בידרמן, "האדמו"ר מארץ ישראל" בסוסנוביץ שבפולין.
סידור עם ביאורים וכוונות התפילה ודינים והנהגות על דרך הקבלה.
רבים מגדולי החסידות קבעו בסידור זה את תפילתם, ולא מש מעל שולחנם, ביניהם: המגיד מקוז'ניץ, המגיד רבי מרדכי מטשרנוביל, ה"ערבי נחל", רבי אברהם מטשכנוב. חלקם אף כתבו הגהות בגליונות הסידור. בהסכמת ר' אשר צבי מאוסטרהא על הסידור כתב: "מפי השמועה שמעתי שהסידור הזה ראה הנשר הגדול קדוש עליון מ"ו הבעש"ט נבג"מ וישר בעיניו".
המקובל רבי יעקב קאפיל ממעזריטש הוא גם מחברו של ספר הקבלה "שערי גן עדן" (קוריץ, תקס"ג). בשער ספרו "שערי גן עדן" נכתב "כפי אשר נשמע מפי דובר צדק ואמת, שבהיות... הבעש"ט ז"ל בקהילות קודש הנ"ל הובאו לפניו... סידור התפלה אשר חיבר, וקרא בהם פה הקדוש הנ"ל שתים ושלש דלתות, וחיבקם ונישקם, ולקח דברי קודש הנ"ל וישם מראשותיו... ונענע בראשו אשרי העם שלו ככה...". חכמי מעזריטש כותבים שם בהסכמתם: "כולם יודעים שהכתבים של המחבר הנ"ל היה למראה עיניו של הבעש"ט זללה"ה, ועצר כח לדבק בזרועותיו הכתבים של המחבר...". רבי לוי יצחק מברדיטשוב כותב שם בהסכמתו על המחבר: "וכבר נודע ביהודא ובישראל גדול שמו, שהיה מקובל נאמן, ושכל דבריו נאמרו ברוח הקודש".
ספרי רבי יעקב קאפיל הם ליקוט עיבוד ועריכה מחדש של כתבי הרמ"ק, רבי חיים ויטאל, ורבי ישראל סרוג, בתוספת חידושיו שלו.
האדמו"ר רבי אלעזר מנחם מנדל בידרמן מלעלוב (תקפ"ז-תרמ"ג), האדמו"ר השלישי לבית לעלוב, בנו של רבי משה מלעלוב. עמד בראש היישוב החסידי בירושלים. התפרסם ונודע כבעל מופת ופועל ישועות וכאיש קדוש אשר רוח הקודש הופיעה בבית מדרשו. היה נערץ על צדיקי דורו, חסידים ומתנגדים כאחד. ה"תפארת שלמה" מרדומסק שלח אליו קוויטלאך, ובעל ה"דברי חיים" מצאנז התבטא פעם אודותיו בליל הסדר כי "הסדר שעורך עתה ר' אלעזר מנדל בירושלים יפה מכל הסדרים של כל הצדיקים". רבי אלעזר היה האדמו"ר הירושלמי הראשון, והיה בכל הווייתו איש ירושלים. התפרסם בתפילותיו הארוכות בכותל המערבי דבר יום ביומו. לפי המסופר, הקאפטן הירושלמי הזהוב נתפר לראשונה במתכונתו המיוחדת על פי הוראותיו, שהקפיד לשנותן במספר שינויים מהקאפטן הספרדי-טורקי (שדמה יותר לגלימה ערבית), ומאז ואילך נהיה ללבוש הירושלמי הטיפוסי של בני הישוב הישן הירושלמי (ראה: "תפארת בית דוד" מאת נכדו רבי משה יאיר ויינשטוק, ירושלים, תשכ"ח).
בנו, האדמו"ר רבי אברהם בצלאל נתן נטע, שכונה גם "ר' אלטר" (נפטר תרצ"ג). בראשית מלחמת העולם הראשונה יצא לפולין והשתקע בעיר סוסנוביץ, שם ניהל את חצרו והיה ידוע בפולין בכינוי "האדמו"ר מארץ ישראל".
עותק שלם. [6], קנו; קלד, קמו-קנג, קנה-קפח דף. 21 ס"מ. חלק מהדפים בצבע תכלכל. מצב טוב-בינוני. כתמים ועקבות רטיבות. קרעים ובלאי. קרעים גסים בדף השער, עם פגיעה בטקסט, משוקמים בהדבקת נייר. קרעים במספר דפים נוספים, עם פגיעה בטקסט בשני מקומות, משוקמים בחלקם בהדבקת נייר. נקבי עש במספר דפים. כריכת עור חדשה מהודרת.

ספר תהלים, דגלי הודיה והמצוה. סדר מעמדות מהרב הקדוש מאפטא וסדר תפלה מכל השנה נוסח ספרד [נוסח האר"י]. זיטומיר, תרכ"ו 1866. דפוס רבי אריה ליב שפירא נכד הרב מסלאוויטא. שני שערים. בשער הראשון הדגשת השם "ירושלים" בדיו אדומה.
הסכמות רבות מרבני ארץ ישראל. רשימת מנויים נרחבת מארץ-ישראל ומרוסיה (כוללת שמות רבים של רבנים ואדמו"רים ידועים). בתחילת סדר מעמדות רשימה נוספת של מנויים (ארבעת בניו של האדמו"ר רבי יצחק מסקוורא ועוד). נוסף גם נוסח הסדור של הרב מהר"ז מלאדי. לפני ספר התהילים מופיע: "סדר נטילת ידיים העולה במקום מקוה, מהרב המגיד... מו"ה מרדכי... טשטארנביל... מהבעש"ט..."
רישום בעלות של הרב ר' יודל רוזנברג מו"צ בווארשא [רבי יהודה יודל רוזנברג (תרכ"א-תרצ"ו), מגאוני פולין וקנדה. מחבר ספרים רבים: "נפלאות מהר"ל" [עם סיפור הגולם מפראג], "זהר תורה", "רפאל המלאך", ועוד ספרים בהלכה, קבלה ועניני שמירות וסגולות, תולדות המהר"ל והגולם, ותולדות החסידות]. חותמות בנו רבי אברהם יצחק ראזענבערג ממונטריאול. רישומים בכתב יד, של כוונות קבליות וסגולות (בראש סדר ההלל מופיע רמז נוטריקוני מעניין בכתב יד: "ה'בה ל'נו ל'חם").
[4], 5-440, 225-221, [12] עמ'; [4], 112, 64-57, 64-61, 28 עמ'. 21 ס"מ. מצב טוב-בינוני. בלאי וכתמים. נקבי עש בדפים בודדים. שיקומי נייר בשולי דף השער הראשון ובשלשת הדפים האחרונים. כריכת עור חדשה, מפוארת.