צרור מסמכים בעברית, מארכיון רבני העיר שטוקהולם - שטרות על קלף, מכתב ותעודה. שטוקהולם, שנות התר"י-תר"מ בקירוב [1850-1880]:
· שתי כתובות נישואין. כתיבת ידי סופר על קלף וחתימות ידי עדים. באחת מהן תיקונים ומחיקות [שנעשו על מנת להעתיק ממנה כתובה אחרת]. שטוקהולם, תרי"ב-תרי"ח [1852-1858].
· ארבעה גיטי גירושין, כתיבת סופר על קלף וחתימות עדים. שטוקהולם, תרכ"ז, תרל"א, תרל"ח, תר"מ [1867, 1871, 1877, 1880]. בכל הגיטין קרעי בית דין [קרע מיוחד, הנעשה בגזירה מיוחדת, לסימון ואישור מסירת הגט מהאיש לאשה].
· מכתב מאת יעקב ברעסלר, אל הרב יהודה ליב לוויסון רבה של שטוקהולם. פלאצק (פולוצק, פולין), ניסן תרכ"ז [1867]. בענין העגונה מהעיר פולוצק, שבעלה ברח לשבדיה [ראה עוד אודות עגונה זו במכתבים אחרים שהופיעו במכירת "קדם", מכירה 8, פברואר 2010, פריט 522].
· תעודת "מורינו", שניתנה לפרנס וגבאי הקהילה ר' אברהם ב"ר אליהו פאלענטין, לרגל מלאת לו שבעים שנה. בחתימות רבני העיר: רבי "יהודה ליב לעוויזאהן, לפנים רב בשטאקהאלם", "גד [גאטליב] קליין רב בשטאקהאלם". שטוקהולם, חנוכה [תרמ"ד 1883]. עיטורי מסגרת צבעוניים, מאויירים וצבועים ביד. קרעים ופגימות. [רבי גוטליב קליין, הגיע מהונגריה לשטוקהולם בשנת 1882 בקירוב].
6 פריטים על קלף ו-2 פריטי נייר. גודל ומצב משתנים.

אוסף מסמכים רשמיים, חתומים בידי רבני הונגריה - רבי עקיבא פישר אב"ד טעטה, רבי בנימין וואלף ברייער אב"ד טאב ובעל "נחלת בנימין", רבי מאיר אבלס אב"ד קיצע ורבי יעקב שלום פרייער אב"ד ראב. [הונגריה, אמצע המאה ה-19].
שבעה עשר מסמכים בגרמנית [כתב-יד]. חתימות באותיות לטיניות, וחותמות בעברית.
· תעודת עוני עבור מיכאל אפפל (Michael Apfel), עם חתימת רבי עקיבא פישר בגרמנית (בשמו הלועזי): "יאקוב פישר" (Jacob Fischer), לצד חותמת-שעווה שלו וחותמת-שעווה של קהילת טֶט: "קהל עדת ישרן ק"ק טעטה". חתימות וחותמת נוספות. [טֶט (Tét), תרי"ז] 1857.
רבי עקיבא פישר (תקע"ח בערך-תרנ"ד 1818-1894, החת"ס ותלמידיו עמ' שצו-שצח), תלמידו ובן ביתו של ה"חתם סופר", אב"ד טעטה משנת תר"ח עד לפטירתו. בעל "עטרת עקיבא" (בני ברק תשס"ג-תשס"ה).
· שתי תעודות עם חתימות רבי בנימין וואלף ברייער בגרמנית (בשמו הלועזי): "וילהלם ברויאר" (Wilhelm Breuer), לצד חותמות-שעווה שלו. [רגנדורף (Rajka), תרי"ח-תרכ"ג] 1857-1862.
רבי בנימין וואלף ברייער (תק"צ בערך-תרנ"ג 1830-1892, החת"ס ותלמידיו עמ' תפד), תלמיד ה"כתב סופר" וה"שואל ומשיב". משנת תרי"ז בערך אב"ד רגנדורף, ומשנת תרל"א בערך אב"ד טאב. בעל שו"ת "נחלת בנימין" (פאקש תרמ"ט).
· ארבעה מסמכים רשמיים עם חתימות רבי מאיר אבלס בגרמנית (Mayer Abelis), לצד חותמות-שעווה שלו [בשני מסמכים: "מאיר אבעליס אב"ד דק"ק קיצע והגליל", ובשניים: "חותם הרב דק"ק קיצע"]. במסמך אחד חותמת-שעווה של קהילת קיצע. חתימות וחותמות נוספות. [קיצע (Kittsee), תרי"א-תרכ"ז] 1850-1867.
רבי מאיר אבלס (תקס"ו-תרמ"ז 1806-1887, החת"ס ותלמידיו עמ' רצד-רצו), תלמיד חביב של ה"חתם סופר", אב"ד קיצע כארבעים שנה.
· שמונה מסמכים רשמיים (רובם תעודות לידה) עם חתימות רבי יעקב שלום פרייער בגרמנית (J. S. Freyer), לצד חותמות-שעווה שלו: "יעקב שלום פרייער רב אב"ד דק"ק ראאב והגליל". [ראב או ראב-סיגט (Győr, Sziget), תרט"ו-תרט"ז] 1855-1856.
רבי יעקב שלום פרייער (בחלק מהמקורות ההיסטוריים נקרא גם יעקב שלמה או שלמה יעקב), אב"ד ראב בין השנים תקצ"ט-תר"כ. קטעים מדברי תורתו מובאים מספר פעמים בספר מי השילוח לרבי מאיר ציפסר אב"ד שטוהלווייסנבורג (אופן תרי"ג).
[17] דף. 28-34 ס"מ. מצב טוב. מעט כתמים, קרעים וקמטים. סימני קיפול.

שני פנקסי "תעודת עליה", עם מילוי בכתב יד וחותמות ה"משרד הארץ ישראלי" בקושטא. [תרפ"ד 1924].
תעודה אחת היא של המקובל הקדוש רבי שלמה אלישוב [בעל ה"לשם"], והתעודה השניה היא של בתו חיה וחתנו רבי אברהם אלישוב [אשר בזמן הבריחה מרוסיה והעליה לארץ, נאלץ לזייף את שמו ל"דוד פופקו"], יחד עם בנם יוסף שלום. בתעודה זו מופיע תצלום של הורי הגרי"ש אלישיב, יחד עם בנם יחידם הנער יוסף שלום, שהיה אז כבן 13 וחצי [עותק יחידי בעולם של התצלום המקורי, בו נראה הגרי"ש אלישיב יחד עם הוריו. תמונה זו נעשתה בקושטא עבור פספורט זה, ולא ידוע לנו על העתקים אחרים].
תעודות דמוי-פספורט רשמי של מדינה, אשר שמשו כתעודת מסע ותעודת זהות. עם חותמות רפואיות ומילוי פרטים נוספים. מן הפרטים שמולאו בכתב-יד, מתגלים פרטים על עלייתו לארץ של בעל ה"לשם" יחד עם חתנו, בתו ונכדו: רבי שלמה אלישוב היה בזמן עלייתו לארץ בגיל 82 (יליד העיר זאגער משנת 1842 לפי התעודה שלפנינו), חתנו רבי אברהם היה (כנראה) בן 51. בתו חיה היתה בת 48, ובנם יוסף שלום בן 13. שם "מכרו" של רבי שלמה אלישוב בארץ, נרשם על שם הרב קוק - "מכרו הרב קוק, ירושלים", והעליה לארץ היתה עפ"י "דרישתו" של הרב קוק. התאריך בו נרשמו לעליה היה ב-2 למרץ 1924, ועזיבתם את קושטא באניה הנוסעת לחוף יפו, היתה בתאריך 6 במרץ 1924. בתעודה של רבי שלמה אלישוב, חסרה התמונה (התצלום נגזר עם חלק מהדף, כבר לפני שנים רבות, כנראה לצורך פרסום התמונה).
המקובל הקדוש רבי שלמה אלישיב (אלישוב; עֶליַאשָאוו) בעל ה"לשם" (נולד תר"א-תר"ב בקירוב-נפטר תרפ"ו 1841-1926), גדול המקובלים בליטא. מחבר ההגהות על "עץ חיים", שנדפסו במהדורת ווארשא תרנ"א, וידועות בשם הגהות "הרב שב"ח" [שלמה בן חיים חייקיל], כינוי בו אהבו להשתמש חכמי הספרדים. סדרת ספריו בקבלה הנקראת "לשם שבו ואחלמה" נדפסה בשנים תרס"ט-תש"ח, והם מספרי היסוד של לימוד חכמת הקבלה. עם בואו לירושלים חרדו לקראתו גדולי המקובלים הספרדים והאשכנזים, ובפרט הרב השד"ה (רבי שאול דוויק, ראש ישיבת "רחובות הנהר") שעמד עמו כל השנים בקשר מכתבים, והרב הראשי הראי"ה קוק, שהיה תלמידו בחכמת הקבלה, עוד מהתקופה בה התגורר ה"לשם" בעיר שאוויל.
הגאון רבי אברהם אלישוב (אלישיב; תרל"ח-תש"ג), הרב מהומלא, היה בנו של הצדיק רבי משה לווינזון מהעיר אראן. בהמשך השנים נאלץ להחליף את שם משפחתו לשם פופקא (פופקו; פופקין), [כפי הנראה "זכה" בדרכון פיקטיבי של יהודי בשם "דוד בן יהודה שמחה פופקין", ועם הסתבכות הענין עם השלטונות, נאלץ להחליף גם את שמו הפרטי לשם "(אברהם) דוד בן רבי יהודה שמחה"]. לאחר שעלה לארץ החליף את שם משפחתו ל"אלישוב", כשם משפחת חותנו המקובל בעל ה"לשם" רבי שלמה אלישוב.
בנם יחידם מרן הגאון רבי יוסף שלום אלישיב (תר"ע-תשע"ב), גדול הפוסקים בדורנו. חבר בית הדין הגדול. כיהן קרוב לשבעים שנה כרב ומגיד שיעור בקהילת "תפארת בחורים" בירושלים, על מקום אביו הרב מהומלא ומייסד "תפארת בחורים".
שני פנקסים, כ-15.5 ס"מ. מצב כללי טוב. כתמים ובלאי קל. מעט קשקושי ילדים (בעפרון ובדיו). בתעודה אחת קרע עם חסרון במקום התמונה. מעטפות בריסטול מקוריות בצבע תכלת עם הדפסת הכיתוב "תעודת עליה" במרכזו של עיטור מגן דוד.

דף גדול בכתב-יד, העתקת תקנות להגבלת מספר השוחטים בעיר קושטא, מהשנים תמ"ז ו-תנ"ו, עם חתימות רבי רפאל אברהם חאיון [שד"ר ירושלים וחברון] ורבי דוד הכהן. [קושטא, בין השנים תק"ל-תק"ס, המחצית השניה של המאה ה-18].
כתיבת סופר בכתיבה ספרדית [תורכיה]. בחלקו העליון של הדף הועתקה תקנה משנת תמ"ז, להגבלת מספר השוחטים בעיר קושטא ל-11 בלבד, עם העתקת חתימות רבני העיר [רבי מתתייא ן' ארוייו, רבי שמואל איקשינו, רבי חיים אגוזי ורבי יוסף קצבי].
לאחר מכן הועתקה תקנה נוספת, משנת תנ"ו, המחזקת את התקנה הקודמת ומאיימת על המפר אותה, עם העתקת חתימות רבני העיר [רבי אברהם רוזאניס, אלייה אלפאנדארי, אליעזר ן' שאנגי, שמואל רוזאניס ויאודה רפאל קמחי].
לאחר מכן מופיע העתקה של אישור על כך ש"טופס זה הועתק מתוך התורף אות באות...", עם העתקת חתימותיהם של רבי מנחם הלוי ורבי יאודה שיוילייו, ולאחר מכן קטע נוסף המעיד על העתקה מדוייקת מתוך ההעתקה הנ"ל. בסופו של הקטע האחרון מופיעות שתי חתימות אוטוגרפיות (מסולסלות), של "הצעיר דוד הכהן ס"ט" ושל "הצעיר רפאל אברהם חאיון הי"ו ס"ט".
יתכן והחותם השני הוא רבי אברהם חאיון, מחכמי ארץ ישראל, שסבב בשליחות ירושלים וחברון במסעותיו לערי תורכיה בשנת תק"נ ובשנת תק"ס (אז נפטר באזמיר), והוציא לאור את הספרים "שלמי ציבור" ו"שלמי חגיגה" לרבי יעקב ישראל אלגאזי, עם תוספות והגהות משלו (ראה אודותיו: יערי, שלוחי ארץ ישראל, עמ' 558-559 ועמ' 604).
דף גדול (מקופל), 39.5 ס"מ. מצב טוב-בינוני. כתמים. בלאי בשוליים. סימני קיפול. קרעים בודדים בסימני הקיפול.