מכתב מעניין בכתב ידו וחתימתו של הגאון רבי חיים הלוי סולובייצ'יק, עם "חותם בד"צ... בריסק דליטא". בריסק, טבת תרנ"ה [1895].
נשלח אל רבי אברהם דוד [שכפי הנראה שימש כרב או כמו"צ]. בדבריו מתפלא הגר"ח על הרב השואל, מדוע הוא לא סומך על עצמו לעשות כהוראתו: "הגיעני מכתבו ויפה הורה כדין וכהלכה, ואתפלא על מעכתר"ה שדעתו ישרה בהוראה ואינו עושה מעשה עד שמע [אזן], למה זה ירך לבבו אח"כ, ואברך בכ"ט וברכה... נאם חיים הלוי סאלאווייציק". בשולי המכתב מוסיף הגר"ח: "אל יתרעם מעכת"ר עלי שלא הארכתי בדברי הלכה, יען כי העת לא יתנני לזה".
מכתב זה שנכתב בראשית ימי כהונתו של הגר"ח כאב"ד בריסק, נכתב כולו בכתב ידו, שלא כמו המכתבים מתקופה מאוחרת יותר, שנכתבו בדרך כלל ע"י סופריו ואנשי ביתו של הגר"ח מבריסק.
הגאון רבי חיים הלוי סולובייציק אב"ד בריסק (תרי"ג-תרע"ח), מגדולי גאוני ליטא וממנהיגי דורו. אבי שיטת ההבנה והלמדנות של עולם הישיבות בליטא. בנו של הגאון רבי יוסף דוב סולובייצ'יק בעל "בית הלוי" וחתן רבי רפאל שפירא ראש ישיבת וואלוז'ין חתן הנצי"ב. לאחר נשואיו החל לכהן כראש ישיבה שלישי בישיבת וואלוז'ין. עם סגירת הישיבה עבר לכהן כרב בבריסק על מקום אביו שנפטר בשנת תרנ"ד, והמשיך בהרבצת תורה לקבוצה קטנה של תלמידים מובחרים שהתקבצו לקבל תורה מפיו. נודע במלחמתו הבלתי-מתפשרת בתנועת ה"ציונות" [הגר"ח היה רגיל לומר כי מטרתה העיקרית של תנועת הציונות, היא עקירת האמונה וקיום התורה מעם ישראל]. ממקימי "אגודת ישראל". עם כל פעילותו הרבה בעניני חסד ועניני ציבור, לא פסקה מחשבתו מללמוד ולחדש בדברי תורה, ועסק בתורה בעיון רב עד כלות כל הכוחות. מקבץ קטן מחידושי תורתו נדפס כעשרים שנה לאחר פטירתו בספר "חידושי רבינו חיים הלוי" על הרמב"ם, שנדפס ע"י בנו הגרי"ז סולובייצ'יק אב"ד בריסק (בריסק, תרצ"ו – בהקדמת בני המחבר הם כותבים, כי ספרו זה נכתב במשך שנים רבות ועבר בירור אחר בירור "עד מאה פעמים"). חידושי תורה רבים נפוצו בשמו "מפי השמועה" ברחבי ישיבות ליטא, והועתקו ע"י כותבים רבים, איש מפי איש, מהם הודפסו "חידושי הגר"ח" במהדורת סטנסיל [בשנים האחרונות נדפסו כמה ספרים ממחברות הטיוטות של הגר"ח, עם חידושים המתאימים בחלקם לחידושי הגר"ח מפי השמועה].
[1] דף. כ-13X22 ס"מ. מצב בינוני. פגעי בלאי קשים, עם פגיעות קלות בטקסט, משוקמים במילוי נייר מקצועי.
מעבר לדף, רישומי חידושי תורה בדיני טריפות [כנראה בכתב ידו של מקבל המכתב].

מכתב (כ-14 שורות) בכתב ידו וחתימתו של הגאון רבי יצחק יעקב רבינוביץ אב"ד פוניבז' – רבי איצל'ה פוניבז'ער. פוניבז', ראש חודש תמוז תרע"ד [1914].
מכתב ברכה אל תלמידו הגאון רבי אליעזר זאב לופט, לרגל הבחרו פה אחד לכהן ברבנות העיר רובינשוק (ריבינישוק, ליטא): "לכבוד ידידי ורב חביבי הגאון... מ' אליעזר זאב נ"י לופט הגאבד"ק ראבינישוק... אברכו ברכת מז"ט, והנני מביע בזה את רגשי שמחתי, כי נבחר בפה אחד, לרב ואב"ד בעיר רובינשוק. ירים ד' קרנו מעלה מעלה, ויעזרהו להגדיל תורה ולהאדירה כחפץ לבו הטהור, גם בעיר רובינשוק, כאשר פעל ועשה בעיר קאמיי. והנני מברכו בכל טוב, יצחק יעקב בהרש"ל..."
הגאון רבי יצחק יעקב רבינוביץ [ר' איצל'ה פוניבז'ער] (תרי"ד-תרע"ט, אוצר הרבנים 11378), היה מתלמידי ה"בית הלוי" ולמד כשנתיים בחברותא עם בנו רבי חיים סולובייצ'יק. בשנת תרמ"ט נקרא על ידי ה"סבא מסלבודקה" לעמוד בראשות הישיבה בסלבודקה. בשנת תרנ"ד עזב את סלבודקה ועבר לכהן ברבנות גרוזד, ולאחר מכן בפוניבז'. בכל מקומות רבנותו הרביץ תורה לעדרים וסלל דרך חדשה בלימוד. נודע כמעיין המתגבר, וסברותיו וחילוקיו מפורסמים בעולם הישיבות עד היום. נפטר במגפת הטיפוס לאחר שעסק רבות בביקור חולים מבני עירו שנפגעו ממנה. שרידים מחידושי תורתו נדפסו בספר "זכר יצחק".
מקבל המכתב: הגאון הצדיק רבי אליעזר זאב לופט (תרל"א-תרפ"א 1871-1920), מגדולי תנועת המוסר. תלמיד ה"סבא מסלבודקה". למד אצל רבי איצל'ה רבינוביץ בזמן שכיהן בראשות ישיבת סלבודקה, וכאשר עזב הגריי"ר את סלבודקה בשנת תרנ"ד לכהן ברבנות העיר גרוזד, נשלח רא"ז ע"י הסבא מסלבודקה להיות הגרעין הראשון להקמת הישיבה בעיר גרוזד. בשנים תרס"א-תרס"ו כיהן כר"מ ומנהל רוחני בישיבות טלז וראדין. בשנת תרס"ו נבחר לכהן ברבנות קאמיי והקים בה ישיבה. בקיץ תרע"ד עבר לכהן ברבנות רובינשוק, והקים בה ישיבה לפי שיטת המוסר של מורו ורבו "הסבא מסלבודקה". עם פרוץ מלחמת העולם נדד עם תלמידיו והצטרף לישיבת ה"חפץ חיים" שגלתה אז לעומק ערי רוסיה הלבנה.
[1] דף. 20.5 ס"מ. מצב טוב. כתמים וקמטים קלים. נקבי תיוק.

מכתב (26 שורות) בכתב יד קדשו וחתימתו של המקובל רבי שלמה אלישוב בעל ה"לשם שבו ואחלמה". שאוויל (Šiauliai, ליטא), תשרי תרס"ב [1901].
מכתב מעניין, הפותח בברכת "גמר חתימה טובה בכל טוב נפשי ורוחני", ומסיים בברכת "ויחדש עלינו שנה טובה, שנת גאולה וישועה בכלל ובפרט... ידידו עוז, המברכו בכל טוב עולם... שלמה עליאשאוו". נשלח ללונדון אל ידידו וקרוב-משפחתו רבי שרגא מאיר לייזרוביץ מהעיר קלם. תוכן המכתב עוסק בעניינים שונים: עזרה כספית לקרוב משפחה מהעיר שאוויל; מומחים בליטא לעשיית תפילין מהודרות; הדפסת כתבי קבלה מתקופת הראשונים הנמצאים בכתבי-יד בעיר לונדון.
"...ועל דבר מה שנמצא בעירו כתבי הראשונים בחכמת האמת. הנה אם אלו הכ"י הם להראשונים המפורסמים כגון הרמב"ן והרשב"א ז"ל, אשר שמעתי שיש כיי"ק מהם על ספר יצירה, וכן במכש"כ [במכל שכן] אם שהם להגאונים הקדמונים כמו רב האי גאון ורב פלטוי גאון ודומיהם מהגאונים הראשונים דוקא, ודאי שראוי מאד להעתיקם, אולי יתן ד' שיהא אפשר להוציאם לאור. אבל זולת הגאונים הנז'[כרים] לא ידעתי להשיב לו מאומה, כי מעת שנתגלה לנו שערי אורה מהאריז"ל אשר יצאו ע"י הרח"ו ז"ל (דוקא) וכן כל ספרי קודש הידועים מהרמ"ק ז"ל, הנה ננעלו כל שאר ספרי המקובלים כידוע...".
הגאון הקדוש רבי שלמה אלישוב (תר"א-תרפ"ו), גדול המקובלים בליטא - "המקובל האלוקי, מרי דרזין, חד בדרא, גאון עולם בחכמת האמת, קדוש ה' מכובד, מרנא ורבנא ר' שלמה עֶליַאשָאוו" (לשון תלמידו רבי אריה לוין בשער החוברת שכתב על תולדותיו), התגורר בעיר שאוויל שבליטא. רבי שלמה נודע מגיל צעיר בגדלותו בחכמת הקבלה, ורוב כתבי הגר"א בקבלה נערכו על ידו לדפוס. הגהותיו על ספר "עץ חיים" נדפסו במהדורת ווארשא תרנ"א בשם הגהות הרב שב"ח [שלמה בן חייקיל]. סדרת ספריו בקבלה הנקראת "לשם שבו ואחלמה" נדפסה בשנים תרס"ט-תש"ח, והם מספרי היסוד של לימוד חכמת הקבלה. ספריו וכתביו נכתבו ברוב קדושה, יראה ובטהרה [ולפי המסופר, היה משתמש גם ב"השבעת הקולמוס"]. עמד בקשרי ידידות עם בעל ה"חפץ חיים" שביקר כמה פעמים בביתו בשאוויל ובהומל [החפץ חיים אף התארח אצלו בשבת בעיר שאוויל, ובאותה שבת סעדו בנות המשפחה בחדר אחר. ראה מכתב רבי צבי פרבר, מאסף ישורון כרך ה, עמ' תרסג אות ו]. ידועים דברי בעל החפץ חיים שזירז את תלמידו הצדיק רבי אליהו דושניצר ללכת לקבל את פני בעל הלשם, באמרו כי בעולם הזה עוד אפשר לזכות לראותו, אולם בעולם העליון יהיה מקומו בהיכלות העליונים גבוה מעל גבוה, ונהיה רחוקים ממנו.
מקבל המכתב: רבי שרגא מאיר לייזרוביץ (ת"ר-תרפ"ט), יליד קעלם. צדיק ומקובל ממקורבי רבי ליב'לי חסיד מקלם. ידיד נעורים ומקורבם של גדולי מקובלי ליטא (רבינו ה"לשם", מהרא"ל ליפקין מקרטינגא, מהרא"ש מהריל, רבי יצחק מאלצאן ועוד) ושל גדולי תלמידי רבי ישראל מסלאנט. בתחילת שנות התר"ן בערך הגיע לאנגליה וכיהן בה שנים רבות ברבנות "חברת ש"ס". בזקנותו עלה לירושלים.
גלויית דואר, 14 ס"מ. מצב טוב. כתמים (בעיקר בצד הכתובת והבולים). חותמות דואר משאוויל ומלונדון.