ספר ציון לנפש חיה, חידושים על מסכת פסחים, מאת רבינו יחזקאל הלוי סגל לנדא אב"ד פראג. זולקווה, [תקפ"ה 1825].
בשער הספר חותמות האדמו"ר רבי "יהושע בהרב המנוח מוהרש"ל [רבי שלמה ליב] זצ"ל לה"ה זי"ע" מאוסטרובא. רישומי בעלות וניסויי קולמוס רבים בדפי המגן.
בדפי הספר עשר הגהות למדניות, רובן ארוכות במיוחד. בכמה מהן תמיהות והשגות על דברי המחבר. לדוגמה: "נעלם ממנו הירושלמי הפריש מצה על חמץ... וצ"ע שנעלם זה מהגאון המחבר" [מ/1]; "זה הוא טעות..." [ט/1 מהספירה השניה]; "נעלם ממנו הירושלמי במקומו... וחידוש שלא ראה זאת" [יב/1 מהספירה השניה]; "מה שרוצה המחבר בפשיטות... הוא נגד גמרא חולין קח דרוטב עם בשר..." [כב/2 מהספירה השניה].
האדמו"ר רבי יהושע מאוסטרובא (נפטר תרל"ג, אנצ' לחסידות ב', עמ' נב-נג), מצדיקי פולין, בנו של רבי שלמה ליב מלענטשנא. הנהיג אחרי אביו עדה גדולה של אלפי חסידים ונודע בגדולתו וקדושתו. רבי צדוק הכהן מלובלין אמר עליו שהוא "נוטר ברית קודש". מחבר הספר "תולדת אדם" (יוזפוב תרל"ה) שזכה לכינוי "נועם אלימלך הקטן". חתנו היה האדמו"ר רבי יצחק יעקב רבינוביץ מביאלא - הראשון לשושלת חסידות ביאלא.
על ספרייתו הגדולה של האדמו"ר רבי יהושע מאוסטרובא ועל גורלה לאחר פטירתו נכתב כך: "ידוע שהיה אצל אדמו"ר הקדוש מסאסנאוויץ ספרים רבים כמו ביבליעטעק, כידוע מהספרים שקנו האחים הקדושים מגור לאחר פטירת מרן אדמו"ר הקדוש מביאלא ז"ל, ואמר הרה"ק מסאסנאוויץ שלמד בכולם, וברוב מהם למד את כל הספר" (מאמר מרדכי-ברכה משולשת, בילגורייא, תרצ"ב). חלק מספרייתו של האדמו"ר רבי יצחק יעקב מביאלה עברה לבעלות האדמו"ר בעל "אמרי אמת" מגור ואחיו רבי משה בצלאל אלתר [ראה על כך: הרב משה הלל, אהל רא"ם, ירושלים תשע"ח, עמ' 35, הערה 84]. חלק קטן מהספריה עברה לחתנו - האדמו"ר רבי יוסף צבי קאליש מסקרנביץ. יתכן וההגהות שלפנינו הן בכתב-ידו של האדמו"ר רבי יהושע מאוסטרובא או של אחד מיורשי ספרייתו.
[1], מח; לז דף. 34 ס"מ. מצב בינוני. כתמים ובלאי. סימני עש, עם פגיעה קלה בטקסט במספר מקומות. כריכה מקורית, פגומה ומנותקת חלקית.

אוסף ספרים, רובם ספרי חסידות, שהיו שייכים למשפחת שמרלר - צאצאי האדמו"ר רבי מאיר מפרמישלאן וה"נועם אלימלך"; עם רישומים, חתימות וחותמות.
1-2. ספר נועם אלימלך, מאת רבי אלימלך מליזענסק. וורשא, [שנות הת"ר]. כרוך עם: ספר סידורו של שבת, חלק ראשון ושני, מאת רבי חיים טירר מטשרנוביץ. וורשא, [שנות הת"ר].
3-8. ספר פאר יצחק, תולדות האדמו"ר רבי יצחק אייזיק מזידיטשוב, מאת רבי מיכאל בראוור. לבוב, [תרפ"ח 1928]. מהדורה ראשונה.
כרוך עם הספרים:
· ספר שלשה עדרי צאן, סיפורי מעשיות על האדמו"רים רבי שלמה מקראשנוב, רבי בעריש מאושפיצין ורבי אריה ליבוש אב"ד וישניצא, מאת תלמידם רבי מנחם מנלי סופר. בסוף הספר נדפסו מכתבים מאת האדמו"רים רבי מנחם מנדל מרימנוב ותלמידו רבי יחזקאל פנט בעל ה"מראה יחזקאל". פיטרקוב, תר"צ [1930].
· ספר זכות ישראל - עשר עטרות, סיפורים וחידושי תורה מעשרה אדמו"רים מגדולי החסידות, מאת רבי ישראל ברגר אב"ד בוקרשט . פיטרקוב, [תר"פ 1920, בערך].
· ספר הלולא דצדיקיא, "רשימת ימות ושנות הסתלקות גאוני וצדיקי עולם... עם ליקוטי דינים ומנהגים להמשתטח על קברי צדיקים, ותפלה שתקן... מוהר"ר משה טייטעלבוים זצ"ל, ועם מאמר ההשתטחות... מוהר"ר דוב בער... מלובאוויטש...", מאת רבי ראובן מרגליות. לבוב, תרפ"ט [1929]. מהדורה ראשונה. חסרים שני דפים אחרונים.
· ספר בוצינא דנהורא, סיפורים ודברי חסידות, מאת רבי ברוך ממז'יבוז'. ברדיוב, תרפ"ה 1925.
· ספר מרגניתא דר' מאיר, מאמרי חסידות על פרשיות התורה, מאת רבי מאיר מפרימשלאן. לבוב, תרפ"ו [1926]. מהדורה ראשונה.
9-11. ספר זכות ישראל - עשר קדושות, סיפורים וחידושי תורה מעשרה אדמו"רים מגדולי החסידות, [פיטרקוב? תר"ע 1910, בערך]. דף השער ודף נוסף באמצע חסר.
כרוך עם הספרים:
· ספר זכות ישראל - עשר אורות, סיפורים וחידושי תורה מעשרה אדמו"רים מגדולי החסידות. פיטרקוב, [תרס"ז] 1907. מהדורה ראשונה. חסר דף אחרון.
· ספר זכות ישראל - עשר צחצחות, סיפורים וחידושי תורה מעשרה אדמו"רים מגדולי החסידות, מאת רבי ישראל ברגר אב"ד בוקרשט. פיטרקוב תרס"ט 1909. מהדורה ראשונה.
12. חומש בראשית, עם תרגום, פירוש רש"י ופירוש אור החיים, עם תפילות שבת. [וינה-ניו יורק], תרפ"ג [1923].
בדף המגן הקדמי הקדשה מאת רבי חיים צבי אייזנבך לגיסו רבי אליהו שמואל שמרלר, לרגל הכנסו למצוות.
13-16. ספר חק לישראל, שמות-דברים. פיעטרקוב, תרפ"ב [1922]. ארבעה כרכים. בשערים הראשונים: "תרע"ב". חסרים כ-17 דפים באמצע בחומש במדבר (ודף השער הראשון).
בכל הספרים, בדפי השער, דפי המגן ומקומות אחרים, חתימות וחותמות של בני משפחת שמרלר: "אפרים מרדכי שמערלער"; "יעקב ישראל שמערלער בהרב ר' משה מאיר ז"ל מעה"ק צפת ת"ו, נכד הה"צ הק' ר' מאיר זצ"ל מפרימשלאן ומיקאלאיוב ונכד הה"צ הק' בעהמח"ס נועם אלימלך זצ"ל"; "אלי' שמואל שמערלער".
בסוף כרכי 'חק לישראל', חלקים ויקרא ובמדבר, רישומי לידות של ילדי רבי יעקב ישראל שמרלר, בכתב-ידו.
רבי יעקב ישראל שמרלר (תרמ"ב-תש"י), ורבי אפרים מרדכי שמרלר, היו נכדיו של האדמו"ר רבי חיים אברהם ממיקולייב, חתנו וממלא מקומו של האדמו"ר רבי מאיר מפרימשלאן. רבי יעקב ישראל היה מחשובי חסידי צאנז בירושלים.
בנו, רבי אליהו שמואל שמרלר ראש ישיבת צאנז-קלויזנבורג בנתניה, תלמידו המובהק ויד ימינו של האדמו"ר רבי יקותיאל יהודה הלברשטאם מקלויזנבורג. מחברם של סדרת הספרים דברי אליהו על מסכתות הש"ס.
16 ספרים ב-8 כרכים. גודל ומצב משתנים.

ספר הזהר הקדוש על התורה מהתנא האלהי רבי שמעון בן יוחאי, חלק שני - ספר שמות. קאפוסט, [תק"ע].
העותק של המגיד הקדוש מקוזניץ, החותם בחתימת יד קדשו בדף האחרון של הספר (תחת הקולופון), בשמו הפרטי: "ישראל".
בדף הכריכה הקדמי חתימת "יעקב דוד במו"ה ישראל יצחק זלה"ה" - חתימת ידו של האדמו"ר רבי יעקב דוד מראדושיץ, בנו של רבי ישראל יצחק מראדושיץ ונכדו של רבי ישכר דוב בער מראדושיץ. כידוע, היו צדיקי בית ראדושיץ קשורים בקשר אמיץ עם המגיד מקוזניץ ועם נכדו השרף ממאגלניצא.
המגיד הקדוש מקוז'ניץ - הצדיק רבי ישראל הופשטיין (תצ"ז-תקע"ה, אנצ' לחסידות ב', עמ' תקמב-תקמח), מגדולי האדמו"רים ומפיצי החסידות בפולין. נולד בעיר אפטא ועל פי המסורת החסידית נקרא "ישראל" על-פי הוראתו של הבעש"ט, שציוה לקראו בשמו ואמר כי "כל הפמליא של מעלה השתתפה עמו בשמחתו". מנעוריו נודע כגאון וגדול בתורה. לאחר נישואיו התקרב אל רבי שמלקא מניקלשבורג, שכיהן אז כרב בריטשוואהל, ובעידודו נסע אל המגיד ממעזריטש, שסמך עליו להגיה עבורו ספרי וסידורי קבלה (אמרו עליו כי למד שמונה מאות ספרי קבלה בטרם בואו אל המגיד ממזריטש). לאחר פטירתו של המגיד, קיבל את הנהגתו של רבי אלימלך מליז'ענסק והיה נחשב לאחד מראשי תלמידיו, עד שאמרו עליו כי ירש מרבי אלימלך מליז'ענסק את "כח הלב". בשנת תקכ"ה התחיל לכהן כ"מגיד מישרים" בעיר קוז'ניץ שבמרכז-פולין, והחל משנת תקמ"ו החלו אלפי חסידים לנהור לפתחו, עד שנחשב לאחד מהאדמו"רים החשובים בפולין בכללה. מתלמידיו, האדמו"רים הידועים: נכדו רבי חיים מאיר יחיאל "השרף ממוגלניצא"; רבי יעקב צבי יאליש מדינוב בעל "מלוא הרועים"; רבי ישעיה מושקט מפראגא; רבי איתמר וולגלרנטר, בעל "משמרת איתמר"; רבי יחזקאל מקוזמיר; רבי יששכר דוב בער מראדושיץ; ורבי יצחק מאיר אלטר, בעל "חידושי הרי"מ", שנתגדל בביתו.
קמ, קמה-קפ דף (חסרים דפים קמא-קמד). 21 ס"מ. מצב טוב. נדפס בחלקו על נייר תכלכל. כתמים. בלאי וקרעים במספר דפים. כריכת עור מקורית, עם קרעים ופגמים ועם חסרון בשדרה.
נכתב עפ"י חוות דעת [מצורפת] מאת הרב יצחק ישעי' ווייס.