חמשה חומשי תורה עם תרגום אונקלוס ופירושי רש"י והרמב"ן. [שאלוניקי, רפ"א 1520. דפוס יהודה גדליה ובניו].
ארבעה כרכים.
בדף קלב/2 (סוף בראשית) נדפסו: "תוספות של רש"י", לפרשת ויחי. בדף רמו [צ"ל: רמח]/2 (סוף שמות) נדפס הקטע: "מעשה אפוד לרש"י" (נוסח שונה מן הנדפס בפנים). בדף שכט-של (סוף ויקרא) נדפסו שש "תוספתות של ספר בראשית" [קטעי תרגום מדרשיים], אחת מהן מסומנת בכותרת "[תרגום] ירושלמי" והשאר במילה "תוספתא".
חותמות: "ספרי ישיבת מוה"ר א"א רב אח"אי [=אברהם חיים אדאדי] זצוק"ל הצעיר שאול אדאדי". בדף ט של הכרך הראשון, חתימה: "אברהם חיים אדאדי" [מחכמי טריפולי וצפת. מחבר הספרים "השומר אמת", "ויקרא אברהם" ועוד].
כרך א - בראשית: ט-יא, יג-יח, כו-קלב דף. בכרך זה חסרים הדפים א-ח, יב, יח-כה. סך הכל חסרים 17 דפים (נדפס במקור בלי שער). כרך ב - שמות: קלג-רמו דף. כרך ג - ויקרא: רמז-רנט, רנב-[של] דף. כרך ד - במדבר-דברים: [שלא]-תצח, [7] דף. הדף האחרון של הקולופון חסר. בכרך במדבר-דברים ספירת דפים משובשת.
27 ס"מ. מצב כללי בינוני. מצב משתנה בין הכרכים ובין הדפים. כתמים ובלאי. סימני ופגעי עש, משוקמים בחלק מהמקומות. קרעים ונקבים, עם פגיעה בטקסט בחלק מהמקומות, משוקמים בהדבקות נייר. מספר דפים הושלמו מעותקים אחרים. כריכות חדשות.
מקור: אוסף ד"ר ישראל מהלמן.

חמישה חומשי תורה, עם תרגום אונקלוס, פירוש רש"י, פירוש הרמב"ן ופירוש האבן עזרא; הפטרות לשבתות השנה ולמועדים, עם פירוש הרד"ק; וחמש מגילות, עם פירוש האבן עזרא. [קושטא, רפ"ב 1522. דפוס שמואל בן דוד נחמיאש].
שני כרכים בפורמט גדול. במרכז העמודים נוסח המקרא ולצדו תרגום אונקלוס, בשני צדי הדף פירוש רש"י ופירוש "נחמני" – פירוש הרמב"ן, בתחתית העמודים – פירוש האבן עזרא. בחלק ההפטרות נדפס פירוש הרד"ק יחד עם פירוש רש"י, ובחלק המגילות פירוש האבן עזרא עם פירוש רש"י.
החומש נדפס במקביל בשתי מהדורות, באחת מהן ההפטרות כמנהג ספרד ובשניה ההפטרות כמנהג רומניא. בכרכים שלפנינו – הכרך הראשון הוא עם הפטרות לחומשים בראשית-ויקרא כמנהג רומניא, והכרך השני עם הפטרות לחומשים במדבר-דברים ולמועדים כמנהג הספרדים (יערי, הדפוס העברי בקושטא, מס' 95, כותב על טפסים שבהם הפטרות כמנהג הקראים, אך למעשה מדובר במנהג רומניא, שהתקבל אצל הקראים).
בדף האחרון של הכרך השני (בסוף חמש המגלות), קולופון: "כאשר ראה הנבון ה"ר יוסף בן כמ"ר יואל ביבאס נ"ע יופי המלאכה ... וישא משלו ויאמר: דלים ואביונים מבקשים מים". לאחר הקולופון נדפסו חרוזים בשבח הספר. ביניהם: "הא לך נעים מכתב בפתע נחקק. מוגה מבואר הוא מאור עינים. הגה גביר חכם רבי אברם לבן פרידיש אנוש ישר נקי כפים. ומחוקק שמואל בנו דוד נקרא. כונו בנחמיש... שנים בחרו. ליסוד להכין אות בלוחותים. ראשון רבי משה חלימי וה"ר יוסף לאלנקוא בחיר אפרים... נשלם שנת הרפ"ב בר"ח סיון בעיר קושטאנטינה...".
שני כרכים. כרך א' – בראשית-ויקרא, עם ההפטרות. כרך ב' – במדבר-דברים עם ההפטרות וחמש מגילות. סה"כ [445] דף. חסרים דף השער (הושלם בצילום) וארבעה דפים חלקים. במפעל הביבליוגרפיה נרשמו [68] דף של ההפטרות כמנהג הספרדים. לפנינו [66] דף של ההפטרות בשני הכרכים. השינוי הוא בשל הרכבת שני הכרכים מהמהדורה עם ההפטרות כמנהג הספרדים עם המהדורה עם ההפטרות כמנהג רומניא.
36.5 ס"מ. מצב משתנה בין הדפים, רוב הדפים במצב טוב, מספר דפים עם פגמים וקרעים חסרים. נייר עבה ואיכותי. כתמים. עקבות רטיבות וסימני פטריה בחלק מהדפים. רוב הדפים שלמים. חמשה דפים בראש הכרך הראשון עם פגמים וקרעים גסים, עם פגיעה בטקסט בכמה מקומות, משוקמים בהדבקות נייר ובנייר דבק. בכחמשה דפים נוספים בכרך השני (בהפטרות לימים נוראים) קרעים גדולים עם פגיעה וחסרון בטקסט, משוקמים בהדבקות נייר ובנייר דבק. כריכות חדשות.
אברהם יערי, הדפוס העברי בקושטא, עמ' 84, מס' 95; י' יודלוב, גנזי ישראל, מס' 41.
מקור: אוסף ד"ר ישראל מהלמן.

ספר נביאים אחרונים, עם פירוש רבי יצחק אברבנאל. [פיזרו], ר"פ [1520]. [דפוס גרשם שונצינו]. מהדורה ראשונה. שני כרכים.
שער עם מסגרת מעוטרת בתחריט עץ. במרכזו נכתבו פרטי ההדפסה והמדפיס: "נדפס במדינת איטליאה על ידי צעיר המחוקקים קטן התלמידים מזרע ישראל איש שונצינו נודע ביהודה ובישראל שמו, שנת ר"פ לפ"ק...". בחלק מהעותקים העמוד שמעבר לשער חלק, אך בעותק שלפנינו נדפס בעמוד זה שיר ארוך בן נ"ב בתים, מאת בן המחבר, עם הכותרת: "דברי יהודה בן הגאון המפרש, לפאר פירושי אביו על ספרי הנביאים". השיר פותח במלים "יהולל רם עלי רמים וגאים / אשר ברא בחכמה כל ברואים", סימן "יהודה בן יצחק אברבנאל".
בשולי ספר ישעיה הגהות בכתיבה איטלקית, רובן ארוכות במיוחד [נקצצו בחיתוך השוליים], מכותב לא מזוהה. בשולי עמוד אחד בספר הושע ועמוד אחד בספר מיכה מספר הגהות ארוכות בכתיבה ספרדית (תורכיה והבלקן).
מהדורה זו נדפסה כתריסר שנים לאחר פטירת המחבר, רבי יצחק אברבנאל. בסוף פירושו לספר ישעיה כותב המחבר כי "והיתה התחלת הפי' הזה באי קורפו בר"ח אב שנת רנ"ה מהאלף הששי, ולפי שבוטלה המלאכה מפני חבורים אחרים אשר עשיתי, היתה השלמתו בעיר מנופולי ממחוז הפוליא ממלכות נאפולי ביום ר"ח אלול שנת כי ירחם ה' את יעקב [רנ"ח]...".
מדפיס הספר, המדפיס היהודי הנודע גרשם שונצינו, מגדולי המדפיסים העבריים באיטליה, נדד עם בני משפחתו וכלי דפוסו בערים שונות באיטליה. בכל מקום בו שהה הדפיס ספרים עבריים. בעיר פיזארו הדפיס חלק ממסכתות הש"ס וספרים נוספים. את חלקו הראשון של פירוש האברבנאל, על נביאים ראשונים הדפיס גם כן בפיזרו, בשנת רע"א.
עותק חסר. [392] דף. (במקור: [398] דף; חסרים [5] הדפים הראשונים (כולל דף השער) ודף [398] שהינו דף חלק). העותק מחולק לשני כרכים, המורכבים מעותקים שונים. כרך ראשון: [195-5] דף ראשונים, עד סוף ספר ירמיה. 29.5 ס"מ. מצב משתנה בין הדפים, טוב-בינוני, מרבית הדפים במצב טוב. כתמים. עקבות רטיבות במספר מקומות. שלושה דפים ראשונים מנותקים. קרעים משוקמים ובלאי בדף השער, עם פגיעה קלה במסגרת השער. הדבקות נייר בשוליים הפנימיים של הדפים הראשונים, ללא פגיעה בטקסט. נקבי עש בעשרת הדפים הראשונים, עם פגיעה בטקסט. כריכה מנותקת בחלקה. כרך שני: 197 הדפים הבאים, עד סוף ספר מלאכי. הדף האחרון (דף חלק) – חסר. 31 ס"מ. מצב טוב-בינוני. כתמים. סימני עש קלים. הדפים בכרך זה עברו שיקום מקצועי. בדפים האחרונים (כ-10 דפים) קרעים משוקמים עם חסרון ופגיעה בטקסט. כריכות עור חדשות. על שדרת הכרך השני הוטבע בטעות "פיזרו רע"ב", אך הוא המשכו של הכרך הראשון מדפוס פיזרו שנת ר"ף.
מקור: אוסף ד"ר ישראל מהלמן.

חמשה חומשי תורה, נביאים וכתובים. אנוירשה (אנטוורפן), של"ג-של"ד 1573-1574. דפוס כרישטופורוס פלנטין.
כל כ"ד ספרי התנ"ך בשלמות, ללא ניקוד וטעמים. במהדורה זו שני טורים בכל עמוד. עימוד מיוחד זה מתאים למסורת הידועה שקיבל רבי אריה לוין מתלמידי-תלמידיו של הגר"א, על אופן עריכת "גורל הגר"א", בספר תנ"ך בעל שני טורים בעמוד.
בדפי המגן הקדמיים ובשער רישומי בעלות של אברהם ב"ר אליהו הכהן טריוויש מדרויא, ורשימת ספרים. בדפי המגן שבסוף הכרך רשימות (בכתיבה אשכנזית) ההפטרות לכל שבתות השנה ע"פ מנהגי האשכנזים והספרדים. בעמוד האחרון רשימה "על אלה אני בוכיה" ובה תאריכי פטירות של משפחת של ר' אברהם הכהן טריוויש הנ"ל בשנים ת"ר-תרנ"ח, בהם אביו "מ' אליה' במה"ו שלמה הכהן לבית טריוויש" שנפטר "מחולי החאלערי'" בב' אב תר"ח (1848), חותנו "מ' אליהו בהגאון מ' גרשון" שנפטר בחודש אדר ת"ר (1840), ואבי חותנו "הגאון מ' גרשון נפטר ל"מחרת אס[רו] ח[ג] הס[וכות] דשנת תר"ח" (1847). [בסביבות שנת תר"ח השתוללה במזרח אירופה מגיפת החולירע (כולירה). לפי המסופר, ביום הכפורים של שנת תר"ח עלה הגאון רבי ישראל סלנטר אל הדוכן בבית הכנסת בעיר ווילנא, והכריז כי מאחר ומדובר בפיקוח נפש מוטל על כולם לאכול, למרות קדושת היום, ואף אכל לפני כולם בעצמו].
[1], ג-שפט עמ'. 16 ס"מ. מצב טוב-בינוני. דף השער וכן דפים רבים משוקמים. בכמה מהם קרעים עם פגיעה בטקסט, במקומות אלו הטקסט הושלם בכתיבה אשכנזית [המאה ה-19], על גבי השלמות נייר. חציו של הדף האחרון, שבו הקולופון, קרוע וחסר (ובמקומו השלמה של דף עתיק הלקוח מספר אחר עם עיטור מודפס). כתמים ובלאי. חלק מהדפים כהים ומוכתמים. כריכת עור עתיקה ומעט בלויה, עם עיטורים מוטבעים.