ספר לבוש מלכות - לבוש התכלת ולבוש החור, מאת רבי מרדכי יפה. פראג, שס"ט [1609]. דפוס משה בן מהרר"י (יוסף) בצלאל כ"ץ.
בדף הפורזץ הקדמי רישום: "הרב הצדיק והקדוש שליט"א מ' חיים האלברשטאם", ורישומים באותיות לטיניות של "חיים הלברשטאם". ככל הנראה, לפנינו העותק של האדמו"ר הראשון מצאנז רבי חיים הלברשטאם בעל "דברי חיים".
בדף האחרון רישום עתיק משנת תצ"ב, חלקו הראשון קטוע, ושרדה רק שורת החתימה: "...והמדינה יע"א, היום א' ז' תשרי תצ"ב לפ"ק נאו' יעקב הירש מברודי המסתופף בצל קורתו [הקדוש?]". יתכן והחותם הוא רבי צבי יעקב מברודי, תלמיד הבעש"ט, מגדולי חכמי הקלויז הנודע בעיר ברודי (הפרטים עליו מעטים. ראה: אנצ' לחסידות, ג, עמ' תרכג).
מספר הגהות למדניות [קצוצות] בכתיבה אשכנזית [שנות הת"ק בקירוב].
בדפי הספר חותמות רבות של רבי "נפתלי טייטלבוים אבדקה"י ניר-באטאר" [תרכ"ז-תרח"ץ, מגדולי רבני הונגריה ומראשי הלשכה האורטודוקסית (בבודפשט). בנו של האדמו"ר רבי ישראל יעקב יוקל טייטלבוים אב"ד וואלווא, ובן-בתו של בעל ה"ייטב לב". חתן רבי משה יוסף טייטלבוים אב"ד אוהעל. משנת תרנ"ח כיהן ארבעים שנה כאב"ד נירבאטור].
דף השער מנותק וקצוץ-שוליים [אך הוא השער המקורי של הספר, שכן גם עליו מופיעות חותמות רבי נפתלי טייטלבוים, שמופיעות בדפי הספר האחרים, וכן החתימה "אלחנן אשכנזי" שמופיעה שוב בדף האחרון]. חתימות עתיקות בדף השער: "אלחנן אשכנזי מפירדא", "אני יוסף בר יהודא ליב שליט מק"ק ניקלשבורג", "נאום הקטון יצחק בן לא"א מהר"ר צבי הירש שליטא רייך", "נאו' אלי' בן לא"א כ"ה".
האדמו"ר רבי חיים הלברשטאם אב"ד צאנז בעל "דברי חיים" (תקנ"ז-תרל"ו), מייסד וראש השושלת של חסידות צאנז. חתן הגאון רבי ברוך פרנקל תאומים בעל "ברוך טעם". תלמידם של גדולי החסידות רבי נפתלי צבי מרופשיץ ורבי צבי הירש מזידיטשוב. צדיק חסידי ופוסק נודע, גדול בתורה אשר נודע כאחד מגדולי פוסקי ההלכה בדורו, לצד פרסומו כאחד מגדולי האדמו"רים. לחצרו נהרו אלפי חסידים ואדמו"רים מרחבי העולם היהודי באירופה. עמד בקשר עם גדולי רבני דורו והיה מהמנהיגים המשפיעים של יהדות גליציה ומזרח אירופה. גם בניו וצאצאיו המשיכו בדרכו בשילוב ההלכה והחסידות, כאשר שימשו במקביל כרבני ערים וכאדמו"רים. המפורסם שבהם הוא בנו רבי יחזקאל שרגא הלברשטאם אב"ד שיניווא. עשרות מצאצאיו כיהנו ברבנות ובאדמו"רות בערי גליציה, הונגריה ורומניה. את שושלת צאנז ממשיכות כיום חצרות חסידיות חשובות, ביניהן: צאנז-קלויזנבורג, באבוב, סטרופקוב, טשאקאווא וז'מיגראד, גארליץ, ועוד.
ד, ו-רמז דף (חסר דף ה). 29 ס"מ. מצב משתנה בין הדפים, בינוני-טוב. דף השער מנותק וקצוץ-שוליים. כתמים. קרעים במספר דפים, עם פגיעה בטקסט, משוקמים. כריכת עור מקורית, בלויה ופגומה עם סימני עש.

שולחן ערוך אבן העזר, עם פירוש באר היטב. אוסטרהא, תקס"ו [1806].
חותמות עתיקות של רבי משה נחמיה הכהן אב"ד דוואהרט (ורטה Warta, מחוז קאליש), וחתימות בכתב יד של בנו רבי "לוי יצחק הכהן".
הרב הקדוש רבי משה נחמיה הכהן אב"ד דוואהרט (תק"ן-תרי"ד), תלמידם של החוזה מלובלין, רבי שמחה בונים מפשיסחא ורבי יצחק מווארקי. בצעירותו הסתופף בצל ה"החוזה מלובלין". לאחר פטירת ה"חוזה" דבקה נפשו אחרי הרבי ר' בונם מפשיסחא ונמנה בין גדולי תלמידיו. רבי בונים קירבו מאד כי היה גדול בתורה בעל שכל ישר, ותמיד היה בשמחה גדולה. כיהן כשליח ציבור אצלו בימים הנוראים. ידוע מכתבו של רבי בונם אליו בו הוא כותב אליו בעצם כתב ידו "ידידך אוהבך בלב ונפש, שמחה בונם" (ראה צילום מצורף של המכתב בעצם כתב יד קדשו). לאחר הסתלקות רבו ר' בונם מפשיסחא, היה רבי משה נחמיה מגדולי החסידים שקבלו עליהם את הנהגתו הקדושה של האדמו"ר רבי יצחק מווארקי, והסתופף בצל אדמו"רי ווארקי עד סוף ימיו. לתולדותיו נכתב הספר "הרב של שמחה" (לודז', תר"צ). בנו רבי לוי יצחק הכהן (נפטר תר"פ), נגיד ואיש חסד בעיר לודז', מחסידי ווארקי ואלכסנדר.
[2], קסו דף. 20 ס"מ. מצב טוב-בינוני. חלק מן הדפים על נייר כחול. כתמים ומעט בלאי. סימני עש. קרעים קלים. כריכה ישנה.

ספר ציוני, פירוש על התורה על דרך האמת, מאת רבינו מנחם ציוני בן רבי מאיר ממדינת שפיירא. קוריץ, [תקמ"ה 1785].
חותמות האדמו"ר: רבי "נתן דוד ראבינאוויטש - שעדלוץ". חתימה דהויה בשולי השער: "...נתן נטע משעדליצא". בדף לפני השער: הקדשת-קוויטל: "נתן נטע בן שרה חנה - אני נותן במתנה ספר ציוני להרב הקדוש מאזרוב שליט"א".
האדמו"ר רבי נתן דוד רבינוביץ משדליץ-פארציווא (תרכ"ו-תר"צ), בנו של האדמו"ר רבי יעקב יצחק מביאלה בעל "דברי בינה", בן אחר בן ליהודי-הקדוש מפרשיסחא. עוד בחיי אביו כיהן כאדמו"ר בפארציווא (פארצוב Parczew), והתפרסם כאיש מופת, צדיק וגדול בתורה. אחר כך עבר לשדליץ והקים בה את בית מדרשו. השאיר אחריו כתבים על התורה, מהם נדפס הספר "ואלה הדברים שנאמרו לדוד". בניו: רבי אלימלך משה יחיאל האדמו"ר מלברטוב, ורבי ברוך יהושע ירחמיאל האדמו"ר ממונקאטש (חתנו היחיד וממלא מקומו של בעל ה"מנחת אלעזר" ממונקאטש). חתניו: רבי אברהם יעקב שפירא האדמו"ר מדרוהוביטש, רבי אהרן מסטולין, רבי ישראל בן האדמו"ר רבי יצחק מנחם דנציגר מאלכסנדר, ומר יעקב לנדא מתל אביב. קברו הועלה מפולין לארץ ישראל, ע"י בנו רבי ברוך ירחמיאל האדמו"ר ממונקאטש-פתח תקוה, שהציב את קברו בבית העלמין "סגולה" בפתח תקוה.
צב דף. 19.5 ס"מ. מצב בינוני-טוב. כתמים ובלאי. במספר דפים קרעים עם הדבקות נייר ונייר דבק. דפים משוקמים.

ספר קהלת יעקב, כללי הש"ס, מאת רבי ישראל יעקב אלגאזי. למברג (לבוב), [תרכ"ב] 1862. הסכמת רבי חיים הלברשטאם אב"ד צאנז, הכותב על המחבר ש"היה מפורסם על פני תבל בחכמתו וצדקתו... ועקבותיו לא נודעו, וחידושיו היו נעלמים...".
בדפי הכריכה רישומי בעלות בכתב-יד שהספר שייך ל"הרב מו"ה אלי' בצלאל טייטלבוים". בדף השער חותמתו: "אלי' בצלאל טייטלבוים" וחותמת בנו רבי "משה טייטלבוים, אב"ד דק"ק ----". חותמות וחתימות נוספות של רבי יהושע סג"ל דייטש. הקדשה עצמית בכתב-יד וחתימת רבי "אלימלך הקטן [קליין] מאיעהל", שקיבל את הספר כמתנת-חתונה מרבי אברהם בר"מ יאקובאוויטש.
הגאון הקדוש רבי אליהו בצלאל טייטלבוים (תר"י-תרע"ח), אב"ד טעטש (טעץ', טאֵצ'ו Tiachiv). בנו של האדמו"ר בעל "ייטב לב" אב"ד סיגט, וחתנו של רבי פנחס יוסף האגער מקוסוב. גדול בתורה ועובד את השי"ת במסירות נפש ובהתלהבות גדולה. בשנת תרל"ה מינהו אביו לאב"ד פאליאן-ריסקווא (Poienile de sub Munte), ובשנת תרמ"ג עבר לכהן ברבנות טעטש, על מקום אחיו בעל ה"קדושת יו"ט" שעבר לכהן ברבנות סיגט.
בנו רבי משה טייטלבוים, עלה לכהן על מקום אביו ברבנות טעטש, אך נפטר לאחר תקופה קצרה בשנת תרפ"ד.
[1], קמו, קלא דף. 25 ס"מ. נייר איכותי דק. בלאי וכתמים. כריכה פשוטה.